Livro de João

João 1

1 No princípio era o Verbo, e o Verbo estava com Deus, e o Verbo era Deus.

1 בראשית היה הדבר והדבר היה את האלהים ואלהים היה הדבר׃

2 Ele estava no princípio com Deus.

2 הוא היה בראשית אצל האלהים׃

3 Todas as coisas foram feitas por ele, e sem ele nada do que foi feito se fez.

3 הכל נהיה על ידו ומבלעדיו לא נהיה כל אשר נהיה׃

4 Nele estava a vida, e a vida era a luz dos homens;

4 בו היו חיים והחיים היו אור בני האדם׃

5 E a luz resplandece nas trevas, e as trevas não a compreenderam.

5 והאור בחשך זרח והחשך לא השיגו׃

6 Houve um homem enviado de Deus, cujo nome era João.

6 ויהי איש שלוח מאת האלהים ושמו יוחנן׃

7 Este veio para testemunho, para que testificasse da luz; para que todos cressem por ele.

7 הוא בא לעדות להעיד על האור למען יאמינו כלם על ידו׃

8 Não era ele a luz; mas para que testificasse da luz.

8 הוא לא היה האור כי אם להעיד על האור׃

9 Ali estava a luz verdadeira, que alumia a todo o homem que vem ao mundo.

9 האור האמתי המאיר לכל אדם היה בא אל העולם׃

10 Estava no mundo, e o mundo foi feito por ele, e o mundo não o conheceu.

10 בעולם היה ועל ידו נהיה העולם והעולם לא הכירו׃

11 Veio para o que era seu, e os seus não o receberam.

11 הוא בא אל אשר לו ואשר המה לו לא קבלהו׃

12 Mas, a todos quantos o receberam, deu-lhes o poder de serem feitos filhos de Deus; aos que crêem no seu nome;

12 והמקבלים אתו נתן עז למו להיות בנים לאלהים המאמינים בשמו׃

13 Os quais não nasceram do sangue, nem da vontade da carne, nem da vontade do varão, mas de Deus.

13 אשר לא מדם ולא מחפץ הבשר אף לא מחפץ גבר כי אם מאלהים נולדו׃

14 E o Verbo se fez carne, e habitou entre nós, e vimos a sua glória, como a glória do unigénito do Pai, cheio de graça e de verdade.

14 והדבר נהיה בשר וישכן בתוכנו ונחזה תפארתו כתפארת בן יחיד לאביו רב חסד ואמת׃

15 João testificou dele; e clamou, dizendo: Este era aquele de quem eu dizia: O que vem depois de mim é antes de mim, porque foi primeiro do que eu.

15 ויוחנן מעיד עליו ויקרא לאמר הנה זה הוא אשר אמרתי עליו הבא אחרי היה לפני כי קדם לי היה׃

16 E todos nós recebemos também da sua plenitude, e graça por graça.

16 וממלואו לקחנו כלנו חסד על חסד׃

17 Porque a lei foi dada por Moisés; a graça e a verdade vieram por Jesus Cristo.

17 כי התורה נתנה ביד משה והחסד והאמת באו על ידי ישוע המשיח׃

18 Deus nunca foi visto por alguém. O Filho unigénito, que está no seio do Pai, esse o fez conhecer.

18 את האלהים לא ראה איש מעולם הבן היחיד אשר בחיק האב הוא הודיע׃

19 E este é o testemunho de João quando os judeus mandaram de Jerusalém sacerdotes levitas para que lhe perguntassem: Quem és tu?

19 וזאת היא עדות יוחנן בשלח היהודים מירושלים כהנים ולוים לשאל אתו מי אתה׃

20 E confessou, e não negou; confessou: Eu não sou o Cristo.

20 ויודה ולא כחש ויודה לאמר אני אינני המשיח׃

21 E perguntaram-lhe: Então quê? És tu Elias? E disse: Não sou. És tu profeta? E respondeu: Não.

21 וישאלו אתו מי אפוא אתה האתה אליהו ויאמר אינני האתה הנביא ויען לא׃

22 Disseram-lhe pois: Quem és? Para que demos resposta àqueles que nos enviaram; que dizes de ti mesmo?

22 ויאמרו אליו מי זה אתה למען נשיב לשלחינו דבר מה תאמר עליך׃

23 Disse: Eu sou a voz do que clama no deserto: Endireitai o caminho do Senhor, como disse o profeta Isaías,

23 ויאמר אני קול קורא במדבר פנו דרך יהוה כאשר דבר ישעיהו הנביא׃

24 E os que tinham sido enviados eram dos fariseus;

24 והמשלחים היו מן הפרושים׃

25 E perguntaram-lhe, e disseram-lhe: Porque baptizas, pois, se tu não és o Cristo, nem Elias, nem o profeta?

25 וישאלהו ויאמרו אליו מדוע אפוא מטביל אתה אם אינך המשיח או אליה או הנביא׃

26 João respondeu-lhes, dizendo: Eu baptizo com água; mas no meio de vós está um a quem vós não conheceis.

26 ויען אתם יוחנן ויאמר אנכי מטביל במים ובתוככם עומד אשר לא ידעתם אתו׃

27 Este é aquele que vem após mim, que foi antes de mim, do qual eu não sou digno de desatar a correia da alparca.

27 הוא הבא אחרי אשר היה לפני ואני נקלתי מהתיר שרוך נעליו׃

28 Estas coisas aconteceram em Betania, da outra banda do Jordão, onde João estava baptizando.

28 זאת היתה בבית עברה מעבר לירדן מקום אשר יוחנן מטביל שם׃

29 No dia seguinte João viu a Jesus, que vinha para ele, e disse: Eis o Cordeiro de Deus, que tira o pecado do mundo.

29 ויהי ממחרת וירא יוחנן את ישוע בא אליו ויאמר הנה שה האלהים הנשא חטאת העולם׃

30 Este é aquele do qual eu disse: Após mim vem um varão que foi antes de mim; porque já era primeiro do que eu.

30 זה הוא אשר אמרתי עליו אחרי יבא איש אשר היה לפני כי קדם לי היה׃

31 E eu não o conhecia; mas, para que ele fosse manifestado a Israel, vim eu, por isso, baptizando com água.

31 ואני לא ידעתיו כי אם בעבור יגלה בישראל באתי אני לטבל במים׃

32 E João testificou, dizendo: Eu vi o Espirito descer do céu como uma pomba, e repousar sobre ele.

32 ויעד יוחנן ויאמר חזיתי הרוח כדמות יונה ירדת משמים ותנח עליו׃

33 E eu não o conhecia, mas o que me mandou a baptizar com água, esse me disse: Sobre aquele que vires descer o Espírito, e sobre ele repousar, esse é o que baptiza com o Espírito Santo.

33 ואני לא ידעתיו אולם השלח אתי לטבל במים הוא אמר אלי את אשר תראה הרוח ירדת ונחה עליו הנה זה הוא אשר יטבל ברוח הקדש׃

34 E eu vi, e tenho testificado que este é o Filho de Deus.

34 ואני ראיתי ואעידה כי זה הוא בן האלהים׃

35 No dia seguinte João estava outra vez ali, e dois dos seus discípulos;

35 ויהי ממחרת ויסף יוחנן ויעמד ושנים מתלמידיו עמו׃

36 E, vendo passar a Jesus, disse: Eis aqui o Cordeiro de Deus.

36 ויבט אל ישוע והוא מתהלך ויאמר הנה שה האלהים׃

37 E os dois discípulos ouviram-no dizer isto, e seguiram a Jesus.

37 ושני תלמידיו שמעו את דברו וילכו אחרי ישוע׃

38 E Jesus, voltando-se e vendo que eles o seguiam, disse-lhes: Que buscais? E eles disseram: Rabi, (que traduzido quer dizer Mestre) onde moras?

38 ויפן ישוע אחריו וירא אתם הלכים אחריו ויאמר אליהם מה תבקשו ויאמרו אליו רבי פרושו מורי איפה תלין׃

39 Ele lhes disse: Vinde, e vede. Foram e viram onde morava, e ficaram com ele aquele dia: e era já quase a hora décima.

39 ויאמר אליהם באו וראו ויבאו ויראו את מקום מלונו וישבו עמו ביום ההוא והעת כשעה העשירית׃

40 Era André, irmão de Simão Pedro, um dos dois que ouviram aquilo de João, e o haviam seguido.

40 ואחד מן השנים אשר שמעו מאת יוחנן והלכו אחריו הוא אנדרי אחי שמעון פטרוס׃

41 Este achou primeiro a seu irmão Simão, e disse-lhe: Achámos o Messias (que, traduzido, é o Cristo).

41 הוא פגש בראשונה את שמעון אחיו ויאמר אליו את המשיח מצאנו אשר תרגומו כריסטוס׃

42 E levou-o a Jesus. E, olhando Jesus para ele, disse: Tu és Simão, filho de Jonas; tu serás chamado Cefas (que quer dizer Pedro).

42 ויוליכהו אל ישוע ויהי כהביט אליו ישוע ויאמר שמעון בן יונה לך יקרא כיפא אשר תרגומו פטרוס׃

43 No dia seguinte quis Jesus ir à Galiléia; e achou a Filipe, e disse-lhe: Segue-me.

43 ויהי ממחרת ויואל ישוע לצאת הגלילה וימצא את פילפוס ויאמר אליו לך אחרי׃

44 E Filipe era de Betsaida, cidade de André e de Pedro.

44 ופילפוס היה מבית צידה עיר אנדרי ופטרוס׃

45 Filipe achou Nataniel, e disse-lhe: Havemos achado aquele de quem Moisés escreveu na lei, e os profetas: Jesus de Nazaré, filho de José.

45 ויפגע פילפוס את נתנאל ויאמר אליו מצאנו אתו אשר כתב משה בספר התורה והנביאים את ישוע בן יוסף מנצרת׃

46 Disse-lhe Nataniel: Pode vir alguma coisa boa de Nazaré? Disse-lhe Filipe: Vem, e vê.

46 ויאמר אליו נתנאל המנצרת תצא לנו טובה ויאמר אליו בא וראה׃

47 Jesus viu Nataniel vir ter com ele, e disse dele: Eis aqui um verdadeiro israelita, em quem não há dolo.

47 וירא ישוע את נתנאל בא לקראתו ויאמר עליו הנה באמת בן ישראל אשר אין בו רמיה׃

48 Disse-lhe Nataniel: Donde me conheces tu? Jesus respondeu, e disse-lhe: Antes que Filipe te chamasse, te vi eu, estando tu debaixo da figueira.

48 ויאמר אליו נתנאל מאין ידעתני ויען ישוע ויאמר לו בטרם קרא לך פילפוס בהיותך תחת התאנה אנכי ראיתיך׃

49 Nataniel respondeu, e disse-lhe: Rabi, tu és o Filho de Deus, tu és o Rei de Israel.

49 ויען נתנאל ויאמר אליו רבי אתה בן אלהים אתה הוא מלך ישראל׃

50 Jesus respondeu, e disse-lhe: Porque te disse: Vi-te debaixo da figueira, crês? Coisas maiores do que estas verás.

50 ויען ישוע ויאמר אליו על אמרי לך כי תחת התאנה ראיתיך האמנת הנה גדלות מאלה תראה׃

51 E disse-lhe: Na verdade, na verdade vos digo que daqui em diantevereis o céu aberto, e os anjos de Deus subirem e descerem sobre o Filho do homem.

51 ויאמר אליו אמן אמן אני אמר לכם מעתה תראו השמים נפתחים ומלאכי אלהים עלים וירדים על בן אלהים׃

João 2

1 E, Ao terceiro dia, fizeram-se umas bodas em Caná da Galiléia: e estava ali a mãe de Jesus.

1 וביום השלישי היתה חתנה בקנה אשר בגליל ואם ישוע היתה שם׃

2 E foi também convidado Jesus e os seus discípulos para as bodas.

2 וישוע ותלמידיו היו גם הם קרואים אל החתנה׃

3 E, faltando o vinho, a mãe de Jesus lhe disse: Não têm vinho.

3 ויחסר היין ותאמר אם ישוע אליו יין אין להם׃

4 Disse-lhe Jesus: Mulher, que tenho eu contigo? Ainda não é chegada a minha hora.

4 ויאמר אליה ישוע מה לי ולך אשה עתי עדין לא באה׃

5 Sua mãe disse aos serventes: Fazei tudo quanto ele vos disser.

5 ותאמר אמו אל המשרתים ככל אשר יאמר לכם תעשו׃

6 E estavam ali postas seis talhas de pedra, para as purificações dos judeus, e em cada uma cabiam dois ou três almudes.

6 והנה ששה כדי אבן ערוכים שם כמשפט היהודים לטהרתם שתים או שלש בתים יכיל כל אחד׃

7 Disse-lhes Jesus: Enchei de água essas talhas. E encheram-nas até cima.

7 ויאמר אליהם ישוע מלאו לכם הכדים מים וימלאום עד למעלה׃

8 E disse-lhes: Tirai agora, e levai ao mestre-sala. E levaram.

8 ויאמר שאבו נא והביאו אל רב המסבה ויביאו׃

9 E, logo que o mestre-sala provou a água feita vinho (não sabendo donde viera, se bem que o sabiam os serventes que tinham tirado a água), chamou o mestre-sala ao esposo,

9 ויטעם רב המסבה את המים אשר נהפכו ליין ולא ידע מאין הוא ואולם המשרתים אשר שאבו את המים ידעו ויקרא רב המסבה אל החתן׃

10 E disse-lhe: Todo o homem põe primeiro o vinho bom, e, quando já têm bebido bem, então o inferior; mas tu guardaste até agora o bom vinho.

10 ויאמר אליו כל איש יתן בראשונה את היין הטוב וכאשר ישכרו יתן להם את הגרוע ואתה צפנת היין הטוב עד עתה׃

11 Jesus principiou assim os seus sinais em Caná da Galiléia, e manifestou a sua glória; e os seus discípulos creram nele.

11 זאת תחלת האתות אשר עשה ישוע בקנה אשר בארץ הגליל וגלה את כבודו ויאמינו בו תלמידיו׃

12 Depois disto desceu a Cafarnaum, ele, e sua mãe, e seus irmãos, e seus discípulos, e ficaram ali não muitos dias.

12 ויהי אחרי כן וירד אל כפר נחום הוא ואמו ואחיו ותלמידיו ולא ארכו ימי שבתם שם׃

13 E estava próxima a páscoa dos judeus, e Jesus subiu a Jerusalém.

13 ויקרבו ימי חג הפסח אשר ליהודים ויעל ישוע ירושלים׃

14 E achou no templo os que vendiam bois, e ovelhas, e pombos, e os cambiadores assentados.

14 וימצא במקדש מכרי בקר וצאן ובני יונה ואת מחליפי כסף ישבים שם׃

15 E, tendo feito um azorrague de cordéis, lançou todos fora do templo, também os bois e ovelhas; e espalhou o dinheiro dos cambiadores, e derribou as mesas;

15 ויקח חבלים ויעבתם לשוט ויגרש כלם מן המקדש ואת הצאן ואת הבקר ויפזר את מעות השלחנים ויהפך שלחנתיהם׃

16 E disse aos que vendiam pombos: Tirai daqui estes, e não façais da casa de meu Pai casa de venda.

16 ואל מכרי היונים אמר הוציאו אלה מזה ואל תעשו את בית אבי לבית מסחר׃

17 E os seus discípulos lembraram-se do que está escrito: O zelo da tua casa me devorará.

17 ויזכרו תלמידיו את הכתוב כי קנאת ביתך אכלתני׃

18 Responderam pois os judeus, e disseram-lhe: Que sinal nos mostras para fazeres isto?

18 ויענו היהודים ויאמרו אליו אי זו אות תראנו כי כזאת אתה עשה׃

19 Jesus respondeu, e disse-lhes: Derribai este templo, e em três dias o levantarei.

19 ויען ישוע ויאמר אליהם הרסו את ההיכל הזה ובשלשה ימים אקימנו׃

20 Disseram pois os judeus: Em quarenta e seis anos foi edificado este templo, e tu o levantarás em três dias?

20 ויאמרו היהודים הנה זה ארבעים ושש שנה נבנה ההיכל הזה ואתה בשלשה ימים תקימנו׃

21 Mas ele falava do templo do seu corpo.

21 והוא דבר על היכל גויתו׃

22 Quando, pois, ressuscitou dos mortos, os seus discípulos lembraram-se de que lhes dissera isto; e creram na Escritura, e na palavra que Jesus tinha dito.

22 ואחרי קומו מן המתים זכרו תלמידיו כי זאת אמר להם ויאמינו בכתוב ובדבר אשר דבר ישוע׃

23 E, estando ele em Jerusalém pela páscoa, durante a festa, muitos, vendo os sinais que fazia, creram no seu nome.

23 ויהי בהיתו בירושלים בחג הפסח האמינו רבים בשמו כי ראו האתות אשר עשה׃

24 Mas o mesmo Jesus não confiava neles, porque a todos conhecia;

24 והוא ישוע לא הפקיד את עצמו בידם על אשר ידע את כלם׃

25 E não necessitava de que alguém testificasse do homem, porque ele bem sabia o que havia no homem.

25 ולא הצטרך לעדות איש על האדם כי הוא ידע מה בקרב האדם׃

João 3

1 E HAVIA entre os fariseus um homem, chamado Nicodemos, príncipe dos judeus.

1 ויהי איש אחד בתוך הפרושים ושמו נקדימון שר ליהודים׃

2 Este foi ter de noite com Jesus, e disse-lhe: Rabi, bem sabemos que és Mestre, vindo de Deus: porque ninguém pode fazer estes sinais que tu fazes, se Deus não for com ele.

2 ויבא אל ישוע לילה ויאמר אליו רבי ידענו כי אתה מורה מאת אלהים באת כי לא יוכל איש לעשות האתות אשר אתה עשה בלתי אם האלהים עמו׃

3 Jesus respondeu, e disse-lhe: Na verdade na verdade te digo que aquele que não nascer de novo, não pode ver o reino de Deus.

3 ויען ישוע ויאמר אליו אמן אמן אני אמר לך אם לא יולד איש מלמעלה לא יוכל לראות מלכות האלהים׃

4 Disse-lhe Nicodemos : Como pode um homem nascer, sendo velho? Porventura pode tornar a entrar no ventre de sua mãe, e nascer?

4 ויאמר אליו נקדימון איך יולד אדם והוא זקן הכי שוב ישוב אל בטן אמו ויולד׃

5 Jesus respondeu: Na verdade, na verdade, te digo que aquele que não nascer da água e do Espírito, não pode entrar no reino de Deus.

5 ויען ישוע אמן אמן אני אמר לך אם לא יולד איש מן המים והרוח לא יוכל לבוא אל מלכות האלהים׃

6 O que é nascido da carne é carne, e o que é nascido do Espírito é espírito.

6 הנולד מן הבשר בשר הוא והנולד מן הרוח רוח הוא׃

7 Não te maravilhes de te ter dito: Necessário vos é nascer de novo.

7 אל תתמה על אמרי לך כי עליכם להולד מלמעלה׃

8 O vento assopra onde quer e ouves a sua voz; mas não sabes donde vem, nem para onde vai; assim é todo aquele que é nascido do Espírito.

8 הרוח באשר יחפץ שם הוא נשב ואתה תשמע את קולו אך לא תדע מאין בא ואנה הוא הולך כן כל הנולד מן הרוח׃

9 Nicodemos respondeu, e disse-lhe: Como pode ser isso?

9 ויען נקדימון ויאמר אליו איכה תהיה כזאת׃

10 Jesus respondeu, e disse-lhe: Tu és mestre de Israel, e não sabes isto?

10 ויען ישוע ויאמר אליו רבן של ישראל אתה וזאת לא ידעת׃

11 Na verdade, na verdade te digo que nós dizemos o que sabemos; e testificamos o que vimos; e não aceitais o nosso testemunho.

11 אמן אמן אני אמר לך כי את אשר ידענו נדבר ואת אשר ראינו נעיד ואתם לא תקבלו עדותנו׃

12 Se vos falei de coisas terrestres, e não crestes, como crereis, se vos falar das celestiais?

12 אם אמרתי אליכם דברי הארץ ואינכם מאמינים איך תאמינו באמרי אליכם דברי השמים׃

13 Ora ninguém subiu ao céu, senão o que desceu do céu, o Filho do homem, que está no céu.

13 ואיש לא עלה השמימה בלתי אם אשר ירד מן השמים בן האדם אשר הוא בשמים׃

14 E, como Moisés levantou a serpente no deserto, assim importa que o Filho do homem seja levantado;

14 וכאשר הגביה משה את הנחש במדבר כן צריך בן האדם להנשא׃

15 Para que todo aquele que nele crê não pereça, mas tenha a vida eterna.

15 למען לא יאבד כל המאמין בו כי אם יחיה חיי עולמים׃

16 Porque Deus amou o Mundo de tal maneira que deu o seu Filho unigénito, para que todo aquele que nele crê não pereça, mas tenha a vida eterna.

16 כי ככה אהב האלהים את העולם עד אשר נתן את בנו את יחידו למען לא יאבד כל המאמין בו כי אם יחיה חיי עולמים׃

17 Porque Deus enviou o seu Filho ao mundo, não para que condenasse o mundo, mas para que o mundo fosse salvo por ele.

17 כי האלהים לא שלח את בנו אל העולם לדין את העולם כי אם למען יושע בו העולם׃

18 Quem crê nele não é condenado; mas quem não crê já está condenado; porquanto não crê no nome do Unigénito Filho de Deus.

18 המאמין בו לא ידון ואשר לא יאמין בו כבר נדון כי לא האמין בשם בן האלהים היחיד׃

19 E a condenação é esta: Que a luz veio ao mundo, e os homens amaram mais as trevas do que a luz, porque as suas obras eram más.

19 וזה הוא הדין כי האור בא אל העולם ובני האדם אהבו החשך מן האור כי רעים מעשיהם׃

20 Porque todo aquele que faz o mal aborrece a luz, e não vem para a luz, para que as suas obras não sejam reprovadas.

20 כי כל פעל עולה ישנא את האור ולא יבא לאור פן יוכחו מעשיו׃

21 Mas quem pratica a verdade vem para a luz, a fim de que as suas obras sejam manifestas, porque são feitas em Deus.

21 אבל עשה האמת יבא לאור למען יגלו מעשיו כי נעשו באלהים׃

22 Depois disto foi Jesus com os seus discípulos para a terra da Judéia; e estava ali com eles, e baptizava.

22 ויהי אחרי הדברים האלה ויבא ישוע ותלמידיו אל ארץ יהודה ויגר שם עמהם ויטבל׃

23 Ora João baptizava também em Enon, junto a Salim, porque havia ali muitas águas; e vinham ali, e eram baptizados.

23 וגם יוחנן היה טבל בעינון קרוב לשלם כי שמה מים לרב ויבאו ויטבלו׃

24 Porque ainda João não tinha sido lançado na prisão.

24 כי עוד לא נתן יוחנן אל בית הסהר׃

25 Houve então uma questão entre os discípulos de João e um judeu acerca da purificação.

25 ויהי ריב בין תלמידי יוחנן ובין היהודים על דבר הטהרה׃

26 E foram ter com João, e disseram-lhe: Rabi, aquele que estava contigo além do Jordão, do qual tu deste testemunho, ei-lo baptizando, e todos vão ter com ele .

26 ויבאו אל יוחנן ויאמרו אליו רבי האיש אשר היה עמך בעבר הירדן ואשר העידת לו הנו טבל וכלם באים אליו׃

27 João respondeu, e disse: O homem não pode receber coisa alguma, se lhe não for dado do céu.

27 ויען יוחנן לא יוכל איש לקחת דבר בלתי אם נתן לו מן השמים׃

28 Vós mesmos me sois testemunhas de que disse: Eu não sou o Cristo, mas sou enviado adiante dele.

28 ואתם עדי כי אמרתי אנכי אינני המשיח רק שלוח אני לפניו׃

29 Aquele que tem a esposa é o esposo, mas o amigo do esposo, que lhe assiste e o ouve, alegra-se muito com a voz do esposo. Assim pois já este meu gozo está cumprido.

29 אשר לו הכלה הוא החתן ורע החתן העמד ושמע אתו שמוח ישמח לקול החתן הנה שמחתי זאת עתה שלמה׃

30 É necessário que ele cresça e que eu diminua.

30 הוא יגדל הלוך וגדל ואני אחסר הלוך וחסור׃

31 Aquele que vem de cima é sobre todos: aquele que vem da terra é da terra e fala da terra. Aquele que vem do céu é sobre todos.

31 הבא ממעל נעלה על כל ואשר מארץ מארץ הוא ומארץ ידבר הבא משמים נעלה על כל׃

32 E aquilo que ele viu e ouviu isso testifica; e ninguém aceita o seu testemunho

32 ואת אשר ראה ושמע את זאת יעיד ואין מקבל עדותו׃

33 Aquele que aceitou o seu testemunho, esse confirmou que Deus é verdadeiro.

33 ואשר קבל עדותו חתום חתם כי האלהים אמת׃

34 Porque aquele que Deus enviou fala as palavras de Deus; pois não lhe dá Deus o Espírito por medida.

34 כי את אשר שלחו אלהים דברי אלהים ידבר כי לא במדה נתן אלהים את הרוח׃

35 O Pai ama o Filho, e todas as coisas entregou nas suas mãos.

35 האב אהב את בנו ואת כל נתן בידו׃

36 Aquele que crê no Filho tem a vida eterna; mas aquele que não crê no Filho não verá a vida; mas a ira de Deus sobre ele permanece.

36 כל המאמין בבן יש לו חיי עולמים ואשר לא יאמין בבן לא יראה חיים כי אם חרון אלהים ישכן עליו׃

João 4

1 E QUANDO o Senhor entendeu que os fariseus tinham ouvido que Jesus fazia e baptizava mais discípulos do que João

1 ויהי כאשר נודע לאדון כי שמעו הפרושים אשר ישוע העמיד והטביל תלמידים הרבה מיוחנן׃

2 (Ainda que Jesus mesmo não baptizava, mas os seus discípulos).

2 ואולם ישוע הוא לא הטביל כי אם תלמידיו׃

3 Deixou a Judéia, e foi outra vez para a Galiléia.

3 ויעזב את ארץ יהודה וילך שנית הגלילה׃

4 E era-lhe necessário passar por Samaria.

4 ויהי לו לעבר בארץ שמרון׃

5 Foi pois a uma cidade, de Samaria, chamada Sicar, junto da herdade que Jacó tinha dado a seu filho José.

5 ויבא לעיר מערי שמרון ושמה סוכר היא ממול חלקת השדה אשר נתנה יעקב לבנו ליוסף׃

6 E estava ali a fonte de Jacó, Jesus, pois, cansado do caminho assentou-se assim junto da fonte. Era isto quase à hora sexta.

6 ושם באר יעקב וישוע היה עיף מן הדרך וישב לו על הבאר והעת כשעה הששית׃

7 Veio uma mulher de Samaria tirar água, disse-lhe Jesus: Dá-me de beber.

7 ותבא אשה משמרון לשאב מים ויאמר אליה ישוע תני נא לי לשתות׃

8 Porque os seus discípulos tinham ido à cidade comprar comida.

8 כי תלמידיו הלכו העירה לקנות אכל׃

9 Disse-lhe pois a mulher samaritana: Como, sendo tu judeu, me pedes de beber a mim, que sou mulher samaritana? (porque os judeus não se comunicam com os samaritanos).

9 ותאמר אליו האשה השמרונית הן יהודי אתה ואיככה תשאל ממני לשתות ואנכי אשה שמרונית כי לא יתערבו היהודים עם השמרונים׃

10 Jesus respondeu, e disse-lhe: Se tu conheceras o dom de Deus, e quem é o que te diz: Dá-me de beber, tu lhe pedirias, e ele te daria água viva.

10 ויען ישוע ויאמר אליה לו ידעת את מתת אלהים ומי הוא האמר אליך תני נא לי לשתות כי עתה שאלת ממנו ונתן לך מים חיים׃

11 Disse-lhe a mulher: Senhor, tu não tens com que a tirar, e o poço é fundo: onde pois tens a água viva?

11 ותאמר אליו האשה אדני הן אין לך כלי לשאב בו והבאר עמקה ומאין לך אפוא מים חיים׃

12 És tu maior do que o nosso pai Jacó, que nos deu o poço, bebendo ele próprio dele, e os seus filhos e o seu gado?

12 האתה גדול מיעקב אבינו אשר נתן לנו את הבאר הזאת וישת ממנה הוא ובניו ובעירו׃

13 Jesus , respondeu, e disse-lhe: Qualquer que beber desta água tornará a ter sede;

13 ויען ישוע ויאמר אליה כל השתה מן המים האלה ישוב ויצמא׃

14 Mas aquele, que beber da água que eu lhe der nunca terá sede, porque a água que eu lhe der se fará nele uma fonte de água que salte para a vida eterna:

14 ואשר ישתה מן המים אשר אנכי נתן לו לא יצמא לעולם כי המים אשר אתן לו יהיו בקרבו למקור מים נבעים לחיי העולמים׃

15 Disse-lhe a mulher: Senhor, dá-me dessa água, para que não mais tenha sede, e não venha aqui tirá-la.

15 ותאמר אליו האשה אדני תנה לי המים ההם למען לא אצמא עוד ולא אוסיף לבוא הנה לשאב׃

16 Disse-lhe Jesus: Vai, chama o teu marido, e vem cá.

16 ויאמר אליה ישוע לכי וקראי לאישך ושובי הלום׃

17 A mulher respondeu, e disse: Não tenho marido. Disse-lhe Jesus: Disseste bem: Não tenho marido;

17 ותען האשה ותאמר אין לי איש ויאמר אליה ישוע כן דברת אין לי איש׃

18 Porque tiveste cinco maridos, e o que agora tens não é teu marido; isto disseste com verdade.

18 כי בעלים חמשה היו לך ואשר לך עתה איננו בעלך לכן אמת הדבר אשר דברת׃

19 Disse-lhe a mulher: Senhor, vejo que és profeta.

19 ותאמר אליו האשה אדני ראה אנכי כי נביא אתה׃

20 Nossos pais adoraram neste monte, e vós dizeis que é em Jerusalém o lugar onde se deve adorar.

20 אבותינו השתחוו בהר הזה ואתם אמרים כי ירושלים היא המקום הנבחר להשתחות שמה׃

21 Disse-lhe Jesus: Mulher, crê-me que a hora vem, em que nem neste monte nem em Jerusalém adorareis o Pai.

21 ויאמר אליה ישוע אשה האמיני לי כי תבוא שעה אשר לא בהר הזה אף לא בירושלים תשתחוו לאב׃

22 Vós adorais o que não sabeis; nós adoramos o que sabemos, porque a salvação vem dos judeus.

22 אתם משתחוים אל אשר לא ידעתם ואנחנו משתחוים אל אשר ידענו כי הישועה מן היהודים היא׃

23 Mas a hora vem, e agora é, em que os verdadeiros adoradores adorarão o Pai em espírito e em verdade; porque o Pai procura a tais que assim o adorem.

23 אולם תבוא שעה ועתה היא אשר עבדי אל האמתים ישתחוו לאב ברוח ובאמת כי במשתחוים כאלה חפץ האב׃

24 Deus é Espírito, e importa que os que o adoram o adorem em espírito e em verdade.

24 האלהים רוח הוא והמשתחוים לו צריכים להשתחות ברוח ובאמת׃

25 A mulher disse-lhe: Eu sei que o Messias (que se chama o Cristo) vem; quando ele vier, nos anunciará tudo.

25 ותאמר אליו האשה ידעתי כי יבא המשיח הנקרא כריסטוס הוא בבאו יגיד לנו את כל׃

26 Jesus disse-lhe: Eu o sou, eu que falo contigo.

26 ויאמר אליה ישוע אני הוא המדבר אליך׃

27 E nisto vieram os seus discípulos, e maravilharam-se de que estivesse falando com uma mulher; todavia nenhum lhe disse: Que perguntas? ou: Porque falas com ela?

27 ויהי הוא מדבר ככה ותלמידיו באו ויתמהו על דברו עם אשה אך לא אמר לו איש מה זה תשאל או מה תדבר עמה׃

28 Deixou pois a mulher o seu cântaro, e foi à cidade, e disse àqueles homens.

28 ותעזב האשה את כדה ותלך העירה ותאמר אל האנשים׃

29 Vinde, vede um homem que me disse tudo quanto tenho feito: Porventura não é este o Cristo?

29 באו וראו איש אשר הגיד לי כל אשר עשיתי הכי זה הוא המשיח׃

30 Saíram pois da cidade, e foram ter com ele.

30 ויצאו מן העיר ויבאו אליו׃

31 E entretanto os seus discípulos lhe rogaram, dizendo: Rabi, come.

31 טרם יבאו ותלמידיו בקשו ממנו לאמר אכל נא אדני׃

32 Porém ele lhes disse: Uma comida tenho para comer, que vós não conheceis.

32 ויאמר אליהם יש לי אכל לאכל אשר אתם לא ידעתם׃

33 Então os discípulos diziam uns aos outros: Trouxe-lhe porventura alguém de comer?

33 ויאמרו התלמידים איש אל רעהו הכי הביא לו איש לאכל׃

34 Jesus disse-lhes: A minha comida é fazer a vontade daquele que me enviou, e realizar a sua obra.

34 ויאמר אליהם ישוע מאכלי הוא לעשות רצון שלחי ולהשלים מעשהו׃

35 Não dizeis vós que ainda há quatro meses até que venha a ceifa? Eis que eu vos digo: Levantai os vossos olhos, e vede as terras, que já estão brancas para a ceifa

35 הלא אתם תאמרו כי עוד ארבעה חדשים והקציר בא הנה אני אמר לכם שאו עיניכם וראו בשדות כי כבר הלבינו לקציר׃

36 E o que ceifa recebe galardão, e ajunta fruto para a vida eterna; para que, assim o que semeia como o que ceifa, ambos se regozijem.

36 והקוצר יקח שכרו ויאסף תבואה לחיי עולמים למען ישמחו יחדו גם הזרע גם הקוצר׃

37 Porque nisto é verdadeiro o ditado, que um é o que semeia, e outro o que ceifa.

37 כי בזאת אמת המשל כי זה זרע ואחר יקצר׃

38 Eu vos enviei a ceifar onde vós não trabalhastes; outros trabalharam, e vós entrastes no seu trabalho.

38 אנכי שלחתי אתכם לקצר את אשר לא עמלתם בו ואחרים עמלו ואתם נכנסתם בעמלם׃

39 E muitos dos samaritanos daquela cidade creram nele, pela palavra da mulher, que testificou: Disse-me tudo quanto tenho feito.

39 ויאמינו בו שמרנים רבים מן העיר ההיא על דבר האשה אשר העידה לאמר הוא הגיד לי את כל אשר עשיתי׃

40 Indo pois ter com ele os samaritanos, rogaram-lhe que ficasse com eles; e ficou ali dois dias.

40 ויהי כאשר באו אליו השמרנים וישאלו ממנו לשבת אתם וישב שם יומים׃

41 E muitos mais creram nele, por causa da sua palavra.

41 ועוד רבים מהמה האמינו בו בעבור דברו׃

42 E diziam à mulher: Já não é pelo teu dito que nós cremos; porque nós mesmos o temos ouvido, e sabemos que este é verdadeiramente o Cristo, o Salvador do mundo.

42 ויאמרו אל האשה מעתה לא בעבור מאמרך נאמין כי באזנינו שמענו ונדע כי אמנם זה הוא המשיח מושיע העולם׃

43 E dois dias depois partiu dali, e foi para a Galiléia.

43 ויהי מקץ שני הימים ויצא משם ללכת הגלילה׃

44 Porque Jesus mesmo testificou que um profeta não tem honra na sua própria pátria.

44 כי הוא ישוע העיד כי נביא בארץ מולדתו איננו נכבד׃

45 Chegando pois à Galiléia, os galileus o receberam, vistas todas as coisas que fizera em Jerusalém no dia da festa; porque também eles tinham ido à festa.

45 ויהי הוא בא ארץ הגליל ויאספהו אנשי הגליל כי ראו את כל אשר עשה בירושלים בימי החג כי גם הם עלו לחג את החג׃

46 Segunda vez foi Jesus a Caná da Galiléia, onde da água fizera vinho. E havia ali um régulo, cujo filho estava enfermo em Cafernaum.

46 ויבא ישוע עוד הפעם אל קנה אשר בגליל מקום שומו המים ליין ואיש היה מעבדי המלך ובנו חלה בכפר נחום׃

47 Ouvindo este que Jesus vinha da Judéia para a Galiléia, foi ter com ele, e rogou-lhe que descesse, e curasse o seu filho, porque já estava à morte.

47 ויהי כשמעו כי בא ישוע מיהודה לארץ הגליל וילך אליו וישאל מאתו לרדת ולרפא את בנו כי קרב למות׃

48 Então Jesus lhe disse: Se não virdes sinais e milagres, não crereis.

48 ויאמר אליו ישוע אם לא תראו אתות ומופתים לא תאמינו׃

49 Disse-lhe o régulo: Senhor, desce, antes que meu filho morra.

49 ויאמר אליו האיש אשר מעבדי המלך אדני רדה נא בטרם ימות בני׃

50 Disse-lhe Jesus: Vai, o teu filho vive. E o homem creu na palavra que Jesus lhe disse, e foi-se.

50 ויאמר אליו ישוע לך לך בנך חי והאיש האמין לדבר אשר דבר אליו ישוע וילך׃

51 E, descendo ele logo, saíram-lhe ao encontro os seus servos, e lhe anunciaram, dizendo: O teu filho vive.

51 ויהי ברדתו ויפגעו בו עבדיו ויבשרו אתו כי חי בנו׃

52 Perguntou-lhes pois a que hora se achara melhor; e disseram-lhe: Ontem às sete horas a febre o deixou.

52 וידרש מאתם את השעה אשר בה רוח לו ויאמרו אליו תמול בשעה השביעית עזבתו הקדחת׃

53 Entendeu pois o pai que era aquela hora a mesma em que Jesus lhe disse: O teu filho vive; e creu ele, e toda a sua casa.

53 וידע אביהו כי היתה השעה אשר דבר לו ישוע בנך חי ויאמן הוא וכל ביתו׃

54 Jesus fez este segundo milagre, quando ia da Judéia para a Galiléia.

54 זה הוא האות השני אשר עשה ישוע בבאו מיהודה לארץ הגליל׃

João 5

1 DEPOIS disto havia uma festa entre os judeus, e Jesus subiu a Jerusalém.

1 אחר הדברים האלה היה חג ליהודים ויעל ישוע ירושלים׃

2 Ora em Jerusalém há, próximo à porta das ovelhas, um tanque, chamado em hebreu Betesda, o qual tem cinco alpendres.

2 ובירושלים ברכה קרובה לשער הצאן ושמה בלשון עברית בית חסדא ולה חמשה אלמים׃

3 Nestes jazia grande multidão de enfermos: cegos, mancos e ressicados, esperando o movimento das águas.

3 שמה שכבו חולים ועורים ופסחים ויבשי כח לרב והמה מיחלים לתנועת המים׃

4 Porquanto um anjo descia em certo tempo ao tanque; e agitava a água; e o primeiro que ali descia, depois do movimento da água, sarava de qualquer enfermidade que tivesse.

4 כי מלאך ירד במועדו אל הברכה וירעש את מימיה והיה הירד ראשון אל תוכה אחרי התגעשו המים הוא נרפא מכל מחלה אשר דבקה בו׃

5 E estava ali um homem que havia trinta e oito anos, se achava enfermo.

5 ואיש היה שם אשר חלה חליו זה שלשים ושמנה שנה׃

6 E Jesus, vendo este deitado; e sabendo que estava neste estado havia muito tempo, disse-lhe: Queres ficar são?

6 וירא אתו ישוע שכב וידע כי ארכו לו ימי חליו ויאמר אליו התחפץ להרפא׃

7 O enfermo respondeu-lhe: Senhor; não tenho homem algum que, quando a água é agitada, me meta no tanque; mas, enquanto eu vou, desce outro antes de mim.

7 ויען החולה אדני אין איש אתי אשר ישליכני בהרעש המים אל הברכה ובטרם אבא וירד אחר לפני׃

8 Jesus disse-lhe: Levanta-te, toma a tua cama, e anda.

8 ויאמר אליו ישוע קום שא את משכבך והתהלך׃

9 Logo aquele homem ficou são; e tomou a sua cama, e partiu. E aquele dia era sábado.

9 וכרגע שב האיש לאיתנו וישא את משכבו ויתהלך והיום ההוא יום שבת היה׃

10 Então os judeus disseram àquele que tinha sido curado: É sábado, não te é lícito levar a cama.

10 ויאמרו היהודים אל האיש הנרפא שבת היום אסור לך לשאת את משכבך׃

11 Ele respondeu-lhes: Aquele que me curou, ele próprio disse: Toma a tua cama, e anda.

11 ויען אתם לאמר האיש אשר החלימני הוא אמר אלי שא את משכבך והתהלך׃

12 Perguntaram-lhe pois: Quem é o homem que te disse: Toma a tua cama, e anda?

12 וישאלהו מי זה האיש אשר אמר לך שא את משכבך והתהלך׃

13 E o que fora curado não sabia quem era; porque Jesus se havia retirado, em razão de naquele lugar haver grande multidão

13 והנרפא לא ידע מי הוא כי סר ישוע וילך בהיות המון רב במקום ההוא׃

14 Depois Jesus encontrou-o no templo, e disse-lhe: Eis que já estás são; não peques mais, para que te não suceda alguma coisa pior.

14 ויהי אחרי כן וימצאהו ישוע בבית המקדש ויאמר אליו הנה נרפא לך אל תוסיף לחטא פן תאנה אליך רעה גדולה מזאת׃

15 E aquele homem foi, e anunciou aos judeus que Jesus era o que o curara.

15 וילך האיש ויגד ליהודים כי ישוע הוא אשר רפאו׃

16 E por esta causa os judeus perseguiram a Jesus, e procuravam matá-lo; porque fazia estas coisas no sábado.

16 ועל כן רדפו היהודים את ישוע ויבקשו המיתו על כי עשה כזאת בשבת׃

17 E Jesus lhes respondeu: Meu Pai trabalha até agora, e eu trabalho também.

17 ויען אתם ישוע אבי פעל עד עתה וגם אנכי פעל׃

18 Por isso, pois os judeus ainda mais procuravam matá-lo, porque não só quebrantava o sábado, mas também dizia que Deus era seu próprio Pai, fazendo-se igual a Deus.

18 אז יוסיפו היהודים לבקש את נפשו כי מלבד אשר חלל את השבת עוד אמר כי האלהים הוא אביו וידמה לאלהים׃

19 Mas Jesus respondeu, e disse-lhes: Na verdade, na verdade vos digo que o Filho por si mesmo não pode fazer coisa alguma, se o não vir fazer ao Pai; porque tudo quanto ele faz, o Filho faz igualmente.

19 ויען ישוע ויאמר אליהם אמן אמן אני אמר לכם לא יוכל הבן לעשות דבר מנפשו בלתי את אשר יראה את אביו עשה כי את אשר עשה הוא גם הבן יעשה כמהו׃

20 Porque o Pai ama o Filho, e mostra-lhe tudo o que faz; e ele lhe mostrará maiores obras do que estas para que vos maravilheis.

20 כי האב אהב את הבן ומראה אתו כל אשר יעשה ועוד מעשים גדולים מאלה יראהו למען תתמהו׃

21 Pois, assim como o Pai ressuscita os mortos e os vivifica, assim também o filho vivifica aquele que quer.

21 כי כאשר האב יעיר ויחיה את המתים כן גם הבן יחיה את אשר יחפץ׃

22 E também o Pai a ninguém julga, mas deu ao Filho todo o juízo;

22 כי האב לא ידין איש כי אם כל המשפט נתן לבן למען יכבדו כלם את הבן כאשר יכבדו את האב׃

23 Para que todos honrem o Filho, como honram o Pai. Quem não honra o Filho não honra o Pai que o enviou.

23 מי אשר לא יכבד את הבן גם את האב אשר שלחו איננו מכבד׃

24 Na verdade, na verdade vos digo que quem ouve a minha palavra, e crê naquele que me enviou, tem a vida eterna, e não entrará em condenação, mas passou da morte para a vida.

24 אמן אמן אני אמר לכם השמע דברי ומאמין לשלחי יש לו חיי עולמים ולא יבא במשפט כי עבר ממות לחיים׃

25 Em verdade, em verdade vos digo que vem a hora, e agora é, em que os mortos ouvirão a voz do Filho de Deus, e os que a ouvirem viverão.

25 אמן אמן אני אמר לכם כי תבוא שעה ועתה היא אשר ישמעו המתים את קול בן האלהים והשמעים חיה יחיו׃

26 Porque, como o Pai tem a vida em si mesmo, assim deu também ao Filho ter a vida em si mesmo.

26 כי כאשר לאב יש חיים בעצמו כן נתן גם לבן להיות לו חיים בעצמו׃

27 E deu-lhe o poder de exercer o juízo, porque é o Filho do homem.

27 ואף שלטן נתן לו לעשות משפט כי בן אדם הוא׃

28 Não vos maravilheis disto; porque vem a hora em que todos os que estão nos sepulcros ouvirão a sua voz.

28 אל תתמהו על זאת כי הנה שעה באה אשר כל שכני קבר את קולו ישמעון׃

29 E os que fizeram o bem sairão para a ressurreição da vida; e os que fizeram o mal para a ressurreição da condenação.

29 ויצאו עשי הטוב לתקומת החיים ועשי הרע לתקומת המשפט׃

30 Eu não posso de mim mesmo fazer coisa alguma; como ouço, assim julgo; e o meu juízo é justo, porque não busco a minha vontade, mas a vontade do Pai que me enviou.

30 לא אוכל לעשות דבר מנפשי כאשר אשמע כן אשפט ומשפטי משפט צדק כי לא אבקש רצוני כי אם רצון האב אשר שלחני׃

31 Se eu testifico de mim mesmo, o meu testemunho não é verdadeiro.

31 אם אנכי מעיד עלי עדותי איננה נאמנה׃

32 Há outro que testifica de mim, e sei que o testemunho que ele dá de mim é verdadeiro.

32 יש אחר המעיד עלי וידעתי כי עדותו אשר הוא מעיד עלי נאמנה היא׃

33 Vós mandastes a João, e ele deu testemunho da verdade.

33 אתם שלחתם אל יוחנן והוא העיד על האמת׃

34 Eu, porém, não recebo testemunho de homem; mas digo isto, para que vos salveis.

34 ואני אינני לקח עדות מאדם אך אמרתי זאת למען תושעון׃

35 Ele era a candeia que ardia e alumiava; e vós quisestes alegrar-vos por um pouco de tempo com a sua luz.

35 הוא היה הנר הדלק והמאיר ואתם רציתם לשוש כשעה לאורו׃

36 Mas eu tenho maior testemunho do que o de João; porque as obras que o Pai me deu para realizar, as mesmas obras que eu faço, testificam de mim, que o Pai me enviou.

36 ואני יש לי עדות גדולה מעדות יוחנן כי המעשים אשר נתן לי אבי להשלימם המעשים האלה אשר אני עשה מעידים עלי כי האב שלחני׃

37 E o Pai, que me enviou, ele mesmo testificou de mim. Vós nunca ouvistes a sua voz, nem vistes o seu parecer;

37 והאב אשר שלחני הוא מעיד עלי ואתם את קולו לא שמעתם מעולם ותמונתו לא ראיתם׃

38 E a sua palavra não permanece em vós, porque naquele que ele enviou não credes vós.

38 ודברו איננו שכן בקרבכם כי אינכם מאמינים לשלוחו׃

39 Examinais as Escrituras, porque vós cuidais ter nelas a vida eterna, e são elas que de mim testificam.

39 דרשו בכתובים אשר תחשבו שיש לכם חיי עולמים בהם והמה המעידים עלי׃

40 E não quereis vir a mim para terdes vida.

40 ואתם אינכם אבים לבוא אלי להיות לכם חיים׃

41 Eu não recebo glória dos homens;

41 לא אקח כבוד מבני אדם׃

42 Mas bem vos conheço que não tendes em vós o amor de Deus.

42 אכן ידעתי אתכם כי אין אהבת אלהים בקרבכם׃

43 Eu vim em nome de meu Pai, e não me aceitais; se outro vier em seu próprio nome, a esse aceitareis.

43 אני הנה באתי בשם אבי ולא קבלתם אתו ואם יבא אחר בשם עצמו אתו תקבלו׃

44 Como podeis vós crer, recebendo honra uns dos outros, e não buscando a honra que vem só de Deus?

44 איך תוכלו להאמין אתם הלקחים כבוד איש מרעהו ואת הכבוד אשר מאת האלהים היחיד לא תבקשו׃

45 Não cuideis que eu vos hei-de acusar para com o Pai. Há um que vos acusa, Moisés, em quem vós esperais.

45 אל תחשבו כי אנכי אטען עליכם לפני אבי משה הוא הטען עליכם אשר לו תיחלו׃

46 Porque, se vós crêsseis em Moisés, creríeis em mim; porque de mim escreveu ele.

46 כי לו האמנתם למשה גם לי תאמינו כי הוא כתב עלי׃

47 Mas, se não credes nos seus escritos, como crereis nas minhas palavras?

47 ואם לכתביו אינכם מאמינים איכה לדברי תאמינו׃

João 6

1 DEPOIS disto partiu Jesus para a outra banda do mar da Galiléia, que é o de Tiberíades,

1 ויהי אחרי כן ויצא ישוע אל עבר ים הגליל אשר לטיבריה׃

2 E grande multidão o seguia; porque via os sinais que operava sobre os enfermos.

2 וילכו אחריו המון עם רב כי ראו אותתיו אשר עשה עם החולים׃

3 E Jesus subiu ao monte, e assentou-se ali com os seus discípulos.

3 ויעל ישוע על ההר וישב שם הוא ותלמידיו׃

4 E a páscoa, a festa dos judeus, estava próxima.

4 וימי הפסח חג היהודים קרבו לבוא׃

5 Então Jesus, levantando os olhos, e vendo que uma grande multidão vinha ter com êle, disse a Filipe: Onde compraremos pão, para estes comerem?

5 וישא ישוע את עיניו וירא עם רב בא אליו ויאמר אל פילפוס מאין נקנה להם לחם לאכל׃

6 Mas dizia isto para o experimentar; porque ele bem sabia o que havia de fazer.

6 ואך למען נסות אתו דבר זאת כי הוא ידע את אשר יעשה׃

7 Filipe respondeu-lhe: Duzentos dinheiros de pão não lhes bastarão, para que cada um deles tome um pouco.

7 ויען אתו פילפוס לחם מאתים דינר לא ימצא להם לקחת לו איש איש מעט׃

8 E um dos seus discípulos, André, irmão de Simão Pedro, disse-lhe:

8 ויאמר אליו אחד מתלמידיו אנדרי אחי שמעון פטרוס׃

9 Está aqui um rapaz que tem cinco pães de cevada e dois peixinhos: mas que é isto para tantos?

9 יש פה נער אשר לו חמש ככרות לחם שערים ושני דגים אך אלה מה המה לעם רב כזה׃

10 E disse Jesus: Mandai assentar os homens. E havia muita relva naquele lugar. Assentaram-se pois os homens em número de quase cinco mil.

10 ויאמר ישוע צוו את העם לשבת ארצה וירק דשא לרב היה במקום ההוא וישבו לארץ כחמשת אלפי איש במספר׃

11 E Jesus tomou os pães e, havendo dado graças, repartiu-os pelos discípulos, e os discípulos pelos que estavam assentados; e igualmente também dos peixes, quanto êles queriam.

11 ויקח ישוע את ככרות הלחם ויברך ויתן לתלמידיו והתלמידים אל המסבים וככה גם מן הדגים כאות נפשם׃

12 E, quando estavam saciados, disse aos seus discípulos: Recolhei os pedaços que sobejaram, para que nada se perca.

12 ויהי כאשר שבעו ויאמר אל תלמידיו אספו את פתותי לחם הנותרים למען לא יאבד מאומה׃

13 Recolheram-nos pois, e encheram doze cestos de pedaços dos cinco pães de cevada, que sobejaram aos que haviam comido.

13 ויאספו וימלאו שנים עשר סלים בפתותי חמש ככרות לחם השערים הנותרים לאכליהם׃

14 Vendo pois aqueles homens o milagre que Jesus tinha feito, diziam: Este é verdadeiramente o profeta que devia vir ao mundo.

14 ויהי כראות האנשים את האות הזה אשר עשה ישוע ויאמרו הנה זה הוא באמת הנביא הבא לעולם׃

15 Sabendo pois Jesus que haviam de vir arrebatá-lo, para o fazerem rei, tornou a retirar-se, ele só, para o monte.

15 וידע ישוע כי יבאו ויתפשהו להמליך אותו וימלט עוד הפעם אל ההר הוא לבדו׃

16 E, quando veio a tarde, os seus discípulos desceram para o mar.

16 ויהי בערב וירדו תלמידיו אל הים ויבאו באניה ויעברו אל עבר הים אל כפר נחום׃

17 E, entrando no barco, passaram o mar em direcção a Capernaum; e era já escuro, e ainda Jesus não tinha chegado ao pé deles.

17 ויכס אתם החשך וישוע לא בא אליהם׃

18 E o mar se levantou, porque um grande vento assoprava.

18 ויסער הים כי רוח גדולה נושבת׃

19 E, tendo navegado uns vinte e cinco ou trinta estádios, viram a Jesus, andando sobre o mar e aproximando-se do barco; e temeram.

19 והם חתרו במשוטיהם כדרך עשרים וחמש או שלשים ריס ויראו את ישוע מתהלך על הים הלוך וקרב אל האניה וייראו׃

20 Porém ele lhes disse: Sou eu, não temais.

20 ויאמר אליהם אני הוא אל תיראו׃

21 Então eles de boamente o receberam no barco; e logo o barco chegou à terra para onde iam.

21 ויואילו לקחת אתו אל האניה ורגע הגיעה האניה לארץ אשר הם הלכים שמה׃

22 No dia seguinte, a multidão, que estava da outra banda do mar, vendo que não havia ali mais do que um barquinho, e que Jesus não entrara com seus discípulos naquele barquinho mas que os seus discípulos tinham ido sós

22 ויהי ממחרת וירא המון העם העמד מעבר לים כי לא היתה אניה בזה בלתי אחת אשר ירדו בה תלמידיו וכי ישוע לא בא עם תלמידיו אל האניה אך תלמידיו לבדם נסעו מזה׃

23 (Contudo, outros barquinhos tinham chegado de Tiberíades, perto do lugar onde comeram o pão, havendo o Senhor dado graças);

23 ואניות אחרות באו מטיברים קרוב למקום אשר אכלו שם את הלחם בברכת האדון׃

24 Vendo pois a multidão que Jesus não estava ali, nem os seus discípulos, entraram eles também nos barcos, e foram a Capernaum, em busca de Jesus.

24 ויהי כראות המון העם כי ישוע איננו שם אף לא תלמידיו וירדו גם הם באניות ויבאו אל כפר נחום לבקש את ישוע׃

25 E, achando-o na outra banda do mar, disseram-lhe: Rabi, quando chegaste aqui?

25 וכאשר מצאו אתו מעבר הים ויאמרו אליו רבי מתי באת הלם׃

26 Jesus respondeu-lhes, e disse: Na verdade, na verdade vos digo que me buscais, não pelos sinais que vistes; mas porque comestes do pão e vos saciastes.

26 ויען אתם ישוע ויאמר אמן אמן אני אמר לכם לא על ראותכם את האתות תבקשוני כי אם על אשר אכלתם מן הלחם ותשבעו׃

27 Trabalhai, não pela comida que perece, mas pela comida que permanece para a vida eterna, a qual o Filho do homem vos dará; porque a este o Pai, Deus, o selou.

27 אל תעמלו במאכל אשר יאבד כי אם במאכל הקים לחיי עולמים אשר בן האדם יתננו לכם כי בו חתם חותמו אביו האלהים׃

28 Disseram-lhe pois: Que faremos para executarmos as obras de Deus?

28 ויאמרו אליו מה נעשה לפעל פעלות אלהים׃

29 Jesus respondeu, e disse-lhes: A obra de Deus é esta: Que creiais naquele que ele enviou.

29 ויען ישוע ויאמר אליהם זאת פעלת אלהים כי תאמינו בזה אשר הוא שלחו׃

30 Disseram-lhe pois: Que sinal pois fazes tu, para que o vejamos, e creiamos em ti? Que operas tu?

30 ויאמרו אליו מה אפוא האות אשר תעשה למעננראה ונאמין בך מה תפעל׃

31 Nossos pais comeram o maná no deserto, como está escrito: Deu-lhes a comer o pão do céu.

31 אבותינו אכלו את המן במדבר כאשר כתוב לחם מן השמים נתן למו לאכל׃

32 Disse-lhes pois Jesus: Na verdade, na verdade vos digo: Moisés não vos deu o pão do céu; mas meu Pai vos dá o verdadeiro pão do céu.

32 ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם לא משה נתן לכם את הלחם מן השמים כי אם אבי נתן לכם את הלחם מן השמים האמתי׃

33 Porque o pão de Deus é aquele que desce do céu e dá vida ao mundo.

33 כי לחם אלהים הוא היורד מן השמים ונתן חיים לעולם׃

34 Disseram-lhe pois: Senhor, dá-nos sempre desse pão.

34 ויאמרו אליו אדני תנה לנו תמיד את הלחם הזה׃

35 E Jesus lhes disse: Eu sou o pão da vida; aquele que vem a mim não terá fome; e quem crê em mim nunca terá sede.

35 ויאמר להם ישוע אנכי הוא לחם החיים כל הבא אלי לא ירעב ואשר יאמין בי לא יצמא עוד׃

36 Mas já vos disse que também vós me vistes, e contudo não credes.

36 ואני הנה אמרתי לכם כי גם חזיתם אתי ולא תאמינו׃

37 Todo o que o Pai me dá virá a mim, e o que vem a mim de maneira nenhuma o lançarei fora.

37 כל אשר יתננו לי אבי יבוא אלי והבא אלי לא אהדפנו החוצה׃

38 Porque eu desci do céu, não para fazer a minha vontade, mas a vontade daquele que me enviou.

38 כי ירדתי מן השמים לא לעשות רצוני כי אם רצון שלחי׃

39 E a vontade do Pai que me enviou é esta: que nenhum de todos aqueles que me deu se perca, mas que o ressuscite no último dia.

39 וזה רצון האב אשר שלחני כי כל אשר נתן לי לא יאבד לי כי אם אקימנו ביום האחרון׃

40 Porquanto a vontade daquele que me enviou é esta: que todo aquele que vê o Filho, e crê nele, tenha a vida eterna; e eu o ressuscitarei no último dia.

40 וזה רצון שלחי אשר כל הראה את הבן ומאמין בו יהיו לו חיי עולמים ואני אקימנו ביום האחרון׃

41 Murmuravam pois dele os judeus, porque dissera: Eu sou o pão que desceu do céu.

41 וילנו עליו היהודים על אמרו אנכי הוא הלחם הירד מן השמים׃

42 E diziam: Não é este Jesus, o filho de José, cujo pai e mãe nós conhecemos? Como pois diz ele: Desci do céu?

42 ויאמרו הלא זה הוא ישוע בן יוסף אשר אנחנו ידעים את אביו ואת אמו ואיך יאמר מן השמים באתי׃

43 Respondeu pois Jesus e disse-lhes: Não murmureis entre vós.

43 ויען ישוע ויאמר אליהם אל תלינו איש אל רעהו׃

44 Ninguém pode vir a mim, se o Pai que me enviou o não trouxer: e eu o ressuscitarei no último dia.

44 לא יוכל איש לבוא אלי בלתי אם ימשכהו אבי אשר שלחני ואני אקימנו ביום האחרון׃

45 Está escrito nos profetas: E serão todos ensinados por Deus. Portanto todo aquele que do Pai ouviu e aprendeu vem a mim.

45 הלא כתוב בנביאים וכל בניך למודי יהוה לכן כל אשר שמע מן האב ולמד יבא אלי׃

46 Não que alguém visse ao Pai, a não ser aquele que é de Deus: este tem visto ao Pai.

46 לא כאלו ראה איש את האב בלתי הבא מאת האלהים הוא ראה את האלהים׃

47 Na verdade, na verdade vos digo que aquele que crê em mim tem a vida eterna,

47 אמן אמן אני אמר לכם המאמין בי לו חיי עולמים׃

48 Eu sou o pão da vida.

48 אנכי הוא לחם החיים׃

49 Vossos pais comeram o maná no deserto, e morreram.

49 אבותיכם אכלו את המן במדבר וימתו׃

50 Este é o pão que desce do céu, para que o que dele comer não morra.

50 זה הוא הלחם הירד מן השמים למען יאכל איש ממנו ולא ימות׃

51 Eu sou o pão vivo que desceu do céu; se alguém comer deste pão, viverá para sempre: e o pão que eu der é a minha carne, que eu darei pela vida do mundo.

51 אנכי הלחם החי הירד מן השמים איש כי יאכל מן הלחם הזה יחיה לעולם והלחם אשר אתננו הוא בשרי אשר אני נתן בעד חיי העולם׃

52 Disputavam pois os judeus entre si, dizendo: Como nos pode dar este a sua carne a comer?

52 ויתוכחו היהודים איש עם רעהו לאמר איכה יוכל זה לתת לנו את בשרו לאכל׃

53 Jesus pois lhes disse: Na verdade, na verdade vos digo que, se não comerdes a carne do Filho do homem, e não beberdes o seu sangue, não tereis vida em vós mesmos.

53 ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם אם לא תאכלו את בשר בן האדם ושתיתם את דמו אין לכם חיים בקרבכם׃

54 Quem come a minha carne e bebe o meu sangue tem a vida eterna, e eu o ressuscitarei no último dia.

54 האכל את בשרי והשתה את דמי יש לו חיי עולמים ואני אקימנו ביום האחרון׃

55 Porque a minha carne verdadeiramente é comida, e o meu sangue verdadeiramente é bebida.

55 כי בשרי באמת הוא מאכל ודמי באמת הוא משקה׃

56 Quem come a minha carne e bebe o meu sangue permanece em mim e eu nele.

56 האכל את בשרי ושתה את דמי הוא ילין בי ואני בו׃

57 Assim como o Pai, que vive, me enviou, e eu vivo pelo Pai, assim, quem de mim se alimenta, também viverá por mim.

57 כאשר שלחני האב החי ואנכי חי בגלל אבי כן האכל אתי גם הוא יחיה בגללי׃

58 Este é o pão que desceu do céu: não é o caso de vossos pais, que comeram o maná e morreram: quem comer este pão viverá para sempre.

58 זה הוא הלחם הירד מן השמים לא כאשר אכלו אבותיכם את המן וימתו האכל את הלחם הזה יחיה לעולם׃

59 Ele disse estas coisas na sinagoga, ensinando em Cafernaum.

59 כזאת דבר בבית הכנסת בלמדו בכפר נחום׃

60 Muitos pois dos seus discípulos, ouvindo isto, disseram: Duro é este discurso; quem o pode ouvir.

60 ורבים מתלמידיו כשמעם אמרו קשה הדבר הזה מי יוכל לשמע אתו׃

61 Sabendo pois Jesus em si mesmo que os seus discípulos murmuravam disto, disse-lhes: Isto escandaliza-vos?

61 ויבן ישוע בלבו כי תלמידיו מלינים על זאת ויאמר אליהם הזאת לכם למכשול׃

62 Que seria pois, se vísseis subir o Filho do homem para onde primeiro estava?

62 מה אפוא אם תראו את בן האדם עלה אל אשר היה שם לפנים׃

63 O espírito é o que vivifica, a carne para nada aproveita; as palavras que eu vos disse são espírito e vida.

63 הרוח הוא הנתן חיים והבשר אין בו מועיל הדברים אשר אני דברתי אליכם רוח המה וחיים המה׃

64 Mas há alguns de vós que não crêem. Porque bem sabia Jesus, desde o princípio, quem eram os que não criam, e quem era o que o havia de entregar.

64 אך יש מכם אשר לא יאמינו כי ישוע ידע מראש מי הם אשר אינם מאמינים ומי המוסר אתו׃

65 E dizia: Por isso eu vos disse que ninguém pode vir a mim, se por meu Pai lhe não for concedido.

65 ויאמר על כן אמרתי לכם כי לא יוכל איש לבוא אלי בלתי אם נתן לו מאת אבי׃

66 Desde então muitos dos seus discípulos tornaram para trás, e já não andavam com ele.

66 מן העת הזאת רבים מתלמידיו נסגו אחור ולא יספו להתהלך אתו׃

67 Então disse Jesus aos doze: Quereis vós também retirar-vos?

67 ויאמר ישוע אל שנים העשר היש את נפשכם גם אתם לסור ממני׃

68 Respondeu-lhe pois Simão Pedro: Senhor, para quem iremos nós? Tu tens as palavras da vida eterna.

68 ויען אתו שמעון פטרוס אדני אל מי נלך דברי חיי עולמים עמך׃

69 E nós temos crido e conhecido que tu és o Cristo, o Filho de Deus.

69 ואנחנו האמנו ונדע כי אתה המשיח בן אל חי׃

70 Respondeu-lhe Jesus: Não vos escolhi a vós os doze? e um de vós é um diabo.

70 ויען אתם ישוע הלא בחרתי אני בכם שנים העשר ואחד מכם שטן הוא׃

71 E isto dizia ele de Judas Iscariotes, filho de Simão; porque este o havia de entregar, sendo um dos doze.

71 זאת אמר על יהודה בן שמעון איש קריות כי עתיד היה למסרו והוא אחד משנים העשר׃

João 7

1 E DEPOIS disto Jesus andava pela Galiléia, e já não queria andar pela Judéia, pois os judeus procuravam matá-lo.

1 אחרי הדברים האלה הלך ישוע בארץ הגליל הלוך ועבור כי לא אבה להתהלך ביהודה על אשר בקשו היהודים להרגו׃

2 E estava próxima a festa dos judeus, a dos tabernáculos.

2 ויקרב חג היהודים הוא חג הסכות׃

3 Disseram-lhe pois seus irmãos: Sai daqui, e vai para a Judéia, para que também os teus discípulos vejam as obras que fazes.

3 ויאמרו אליו אחיו קום ולך מזה ארצה יהודה למען יראו גם תלמידיך את המעשים אשר אתה עשה׃

4 Porque não há ninguém que procure ser conhecido que faça coisa alguma em oculto. Se fazes estas coisas manifesta-te ao mundo.

4 כי לא יעשה איש דבר בסתר והוא חפץ להתפרסם לכן אם אתה עשה כאלה הגלה אל העולם׃

5 Porque nem mesmo os seus irmãos criam nele.

5 כי אחיו גם הם לא האמינו בו׃

6 Disse-lhes pois Jesus: Ainda não é chegado o meu tempo, mas o vosso tempo sempre está pronto.

6 ויאמר אליהם ישוע עתי לא באה עד עתה ועתכם תמיד נכונה׃

7 O mundo não vos pode aborrecer, mas ele me aborrece a mim, porquanto dele testifico que as suas obras são más.

7 לא יוכל העולם לשנוא אתכם ואתי ישנא באשר אני מעיד עליו כי רעים מעלליו׃

8 Subi vós a esta festa: eu não subo ainda a esta festa porque ainda o meu tempo não está cumprido.

8 עלו אתם לחג את החג אני לא אעלה אל החג הזה כי עתי לא מלאה עד עתה׃

9 E, havendo-lhes dito isto, ficou na Galiléia.

9 כזאת דבר וישב בגליל׃

10 Mas, quando seus irmãos tinham subido à festa, então subiu ele também não manifestamente, mas como em oculto.

10 ויהי כאשר עלו אחיו לרגל ויעל גם הוא לא בגלוי כי אם כמסתתר׃

11 Ora os judeus procuravam-no na festa e diziam: Onde está ele?

11 והיהודים בקשהו בחג ויאמרו איה הוא׃

12 E havia grande murmuração entre a multidão a respeito dele. Diziam alguns: Ele é bom. E outros diziam: Não, antes engana o povo.

12 ותהי תלונה רבה על אדותיו בתוך העם אלה אמרו טוב הוא ואלה אמרו לא כי מתעה הוא את העם׃

13 Todavia ninguém falava dele abertamente, por medo dos judeus.

13 אך אין איש מדבר עליו בגלוי מפני יראת היהודים׃

14 Mas, no meio da festa, subiu Jesus ao templo, e ensinava.

14 ויהי בחצי ימי החג עלה ישוע אל המקדש וילמד׃

15 E os judeus maravilhavam-se, dizendo: Como sabe este letras, não as tendo aprendido?

15 ויתמהו היהודים ויאמרו איך ידע זה ספר והוא לא למד׃

16 Jesus lhes respondeu, e disse: A minha doutrina não é minha, mas daquele que me enviou.

16 ויען אתם ישוע ויאמר לקחי לא שלי הוא כי אם לאשר שלחני׃

17 Se alguém quiser fazer a vontade dele, pela mesma doutrina conhecerá se ela é de Deus, ou se eu falo de mim mesmo.

17 האיש החפץ לעשות רצונו ידע לקחי אם מאת אלהים הוא ואם מנפשי אדבר׃

18 Quem fala de si mesmo busca a sua própria glória, mas o que busca a glória daquele que o enviou, esse é verdadeiro, e não há nele injustiça.

18 המדבר מנפשי כבוד עצמו יבקש אבל המבקש כבוד שלחו נאמן הוא ואין עולתה בו׃

19 Não vos deu Moisés a lei? E nenhum de vós observa a lei. Porque procurais matar-me?

19 הלא משה נתן לכם את התורה ואין איש מכם עשה התורה מדוע תבקשו להרגני׃

20 A multidão respondeu, e disse: Tens demónio; quem procura matar-te?

20 ויען העם ויאמר שד בקרבך מי מבקש להרגך׃

21 Respondeu Jesus e disse-lhes: Fiz uma só obra, e todos vos maravilhais.

21 ויען ישוע ויאמר להם פעלה אחת פעלתי וכלכם עליה תתמהו׃

22 Pelo motivo de que Moisés vos deu a circuncisão (não que fosse de Moisés; mas dos pais), no sábado circuncidais um homem.

22 משה נתן לכם המילה אך לא ממשה היא כי אם מן האבות וביום השבת תמולו כל זכר׃

23 Se o homem recebe a circuncisão no sábado, para que a lei de Moisés não seja quebrantada, indignais-vos contra mim, porque no sábado curei de todo um homem?

23 ועתה אם ימול זכר בשבת למען אשר לא תופר תורת משה מה תקצפו עלי כי רפאתי איש כלו בשבת׃

24 Não julgueis segundo a aparência, mas julgai segundo a recta justiça.

24 אל תשפטו למראה עין כי אם משפט צדק שפטו׃

25 Então alguns dos de Jerusalém diziam: Não é este o que procuram matar?

25 ויאמרו אנשים מישבי ירושלים הלא זה הוא אשר בקשו להמיתו׃

26 E ei-lo aí está falando abertamente, e nada lhe dizem. Porventura sabem verdadeiramente os príncipes que este é o Cristo?

26 והנה הוא דבר בגלוי ולא יגערו בו האף אמנם ידעו ראשינו כי באמת זה הוא המשיח׃

27 Todavia bem sabemos de onde este é; mas quando vier o Cristo, ninguém saberá donde ele é.

27 אך את זה ידענו מאין הוא וכאשר יבוא המשיח לא ידע איש אי מזה הוא׃

28 Clamava pois Jesus no templo, ensinando, e dizendo: Vós conheceis-me, e sabeis donde sou; e eu não vim de mim mesmo, mas aquele que me enviou é verdadeiro, o qual vós não conheceis.

28 אז קרא ישוע במקדש וילמד לאמר הן ידעתם אתי אף ידעתם מאין אני ומנפשי לא באתי אכן יש אמתי אשר שלחני ואתו לא ידעתם׃

29 Mas eu conheço-o, porque dele sou e ele me enviou.

29 ואני ידעתיו כי מאתו אני והוא שלחני׃

30 Procuravam pois prendê-lo, mas ninguém lançou mão dele, porque ainda não era chegada a sua hora.

30 ויבקשו לתפשו ואיש לא שלח בו יד כי לא בא עתו׃

31 E muitos da multidão creram nele, e diziam: Quando o Cristo vier, fará ainda mais sinais do que os que este tem feito?

31 ורבים מן העם האמינו בו ויאמרו אם יבא המשיח הגם יעשה אתות רבות מאשר עשה זה׃

32 Os fariseus ouviram que a multidão murmurava dele estas coisas; e os fariseus e os principais dos sacerdotes mandaram servidores para o prenderem.

32 והפרושים שמעו את העם מתלחשים עליו כזאת וישלחו הפרושים וראשי הכהנים משרתים לתפשו׃

33 Disse-lhes pois Jesus: Ainda um pouco de tempo estou convosco, e depois vou para aquele que me enviou.

33 ויאמר אליהם ישוע אך למצער עודני עמכם והלכתי אל אשר שלחני׃

34 Vós me buscareis, e não me achareis; e onde eu estou vós não podeis vir.

34 תשחרנני ולא תמצאנני ובאשר אני שם אתם לא תוכלו לבוא׃

35 Disseram pois os judeus uns para os outros: Para onde irá este, que o não acharemos? Irá porventura para os dispersos entre os gregos, e ensinará os gregos?

35 ויאמרו היהודים איש רעהו אנה ילך זה ואנחנו לא נמצאהו הכי ילך אל הנפוצים בין היונים וילמד אנשי יון׃

36 Que palavra é esta que disse: Buscar-me-eis, e não me achareis; e: Aonde eu estou vós não podeis ir?

36 מה זה הדבר אשר אמר תשחרנני ולא תמצאנני ובאשר אני שם אתם לא תוכלו לבוא׃

37 E no último dia, o grande dia da festa, Jesus pôs-se em pé, e clamou, dizendo: Se alguém tem sede, venha a mim, e beba.

37 ויהי ביום החג האחרון הגדול עמד ישוע ויקרא לאמר איש כי יצמא יבא נא אלי וישתה׃

38 Quem crê em mim, como diz a Escritura, rios de água viva correrão do seu ventre.

38 המאמין בי כדבר הכתוב מבטנו ינהרו נהרי מים חיים׃

39 E isto disse ele do Espírito que haviam de receber os que nele cressem; porque o Espírito Santo ainda não fora dado, por ainda Jesus não ter sido glorificado.

39 וזאת אמר על הרוח אשר יקחהו המאמינים בו כי לא נתן רוח הקדש עדנה יען אשר ישוע עוד לא נתפאר׃

40 Então muitos da multidão, ouvindo esta palavra diziam: Verdadeiramente este é o Profeta.

40 ורבים מהמון העם כשמעם את הדבר הזה אמרו אכן זה הוא הנביא׃

41 Outros diziam: Este é o Cristo; mas diziam outros: Vem pois o Cristo da Galiléia?

41 ויש אשר אמרו זה הוא המשיח ואחרים אמרו המן הגליל יבא המשיח׃

42 Não diz a Escritura que o Cristo vem da descendência de Davi, e de Belém, da aldeia donde era Davi?

42 הלא הכתוב אמר כי מזרע דוד ומכפר בית לחם מקום דוד יצא המשיח׃

43 Assim entre o povo havia dissensão por causa dele.

43 ותהי מחלקת בתוך העם על אדותיו׃

44 E alguns deles queriam prendê-lo, mas ninguém lançou mão dele.

44 ומקצתם רצו לתפשו ואיש לא שלח בו יד׃

45 E os servidores foram ter com os principais dos sacerdotes e fariseus; e, eles lhes perguntaram: Porque o não trouxestes?

45 וישובו המשרתים אל הכהנים הגדולים והפרושים והמה אמרו אליהם מדוע לא הבאתם אתו׃

46 Responderam os servidores: Nunca homem algum falou assim como este homem.

46 ויענו העבדים מעולם לא דבר איש כאיש הזה׃

47 Responderam-lhe pois os fariseus: Também vós fostes enganados?

47 ויאמרו אליהם הפרושים הכי נדהתם גם אתם׃

48 Creu nele porventura algum dos principais ou dos fariseus?

48 הגם האמין בו איש מן השרים או מן הפרושים׃

49 Mas esta multidão, que não sabe a lei, é maldita.

49 רק ההמון הזה אשר אינם ידעים את התורה ארורים המה׃

50 Nicodemos que era um deles (o que de noite fora ter com Jesus) disse-lhes:

50 ויאמר אליהם נקדימון אשר בא אליו בלילה והוא היה אחד מהם׃

51 Porventura condena a nossa lei um homem sem primeiro o ouvir e ter conhecimento do que faz?

51 התשפט תורתנו איש בטרם תחקרהו לדעת את אשר עשה׃

52 Responderam eles, e disseram-lhe: És tu também da Galiléia? Examina, e verás que da Galiléia nenhum profeta surgiu.

52 ויענו ויאמרו אליו הגם אתה מן הגליל דרש נא וראה כי לא קם נביא מן הגליל׃

53 E cada um foi para sua casa.

53 וילכו איש איש לביתו׃

João 8

1 PORÉM Jesus foi para o monte das Oliveiras;

1 וישוע הלך אל הר הזיתים׃

2 E pela manhã cedo tornou para o templo, e todo o povo vinha ter com ele, e, assentando-se, os ensinava.

2 ויהי בבקר ויבא עוד אל המקדש וכל העם באו אליו וישב וילמדם׃

3 E os escribas e fariseus trouxeram-lhe uma mulher apanhada em adultério;

3 ויביאו הסופרים והפרושים אשה לפניו אשר נתפשה בשטותה ויעמידוה בתוך׃

4 E, pondo-a no meio, disseram-lhe: Mestre, esta mulher foi apanhada, no próprio acto, adulterando.

4 ויאמרו אליו רבי האשה הזאת נתפשה כשנטמאת בנאופיה׃

5 E na lei nos mandou Moisés que as tais sejam apedrejadas. Tu pois que dizes?

5 ומשה צונו בתורה לסקל נשים כאלה ואתה מה תאמר׃

6 Isto diziam eles, tentando-o, para que tivessem de que o acusar. Mas Jesus, inclinando-se, escrevia com o dedo na terra.

6 ואך לנסות אתו דברו זאת למצא עליו שטנה ויכף ישוע למטה ויתו באצבעו על הקרקע׃

7 E, como insistissem, perguntando-lhe, endireitou-se, e disse-lhes: Aquele que de entre vós está sem pecado seja o primeiro que atire pedra contra ela.

7 ויהי כאשר הוסיפו לשאל אתו וישא את עיניו ויאמר אליהם מי בכם זך בלי פשע הוא ראשונה ידה בה אבן׃

8 E, tornando a inclinar-se, escrevia na terra.

8 ויכף שנית למטה ויתו על הקרקע׃

9 Quando ouviram isto, saíram um a um, a começar pelos mais velhos até aos últimos; ficou só Jesus e a mulher que estava no meio.

9 ויהי כשמעם ויך לבם אתם ויצאו אחד אחד החוצה החל מן הזקנים ועד האחרונים ויותר ישוע לבדו והאשה נצבת בתוך׃

10 E, endireitando-se Jesus, e não vendo ninguém mais do que a mulher, disse-lhe: Mulher, onde estão aqueles teus acusadores? Ninguém te condenou?

10 וישא ישוע את עיניו וירא כי אין איש בלתי האשה לבדה ויאמר אליה אשה איפה שטניך הכי הרשיעך איש׃

11 E ela disse: Ninguém, Senhor. E disse-lhe Jesus: Nem eu também te condeno: vai-te, e não peques mais.

11 ותאמר לא אדני ויאמר לכן גם אני לא ארשיעך לכי לדרכך ואל תחטאי עוד׃

12 Falou-lhes pois Jesus outra vez dizendo: Eu sou a luz do mundo; quem me segue não andará em trevas, mas terá a luz da vida.

12 ויסף ישוע וידבר אליהם לאמר אני אור העולם כל ההלך אחרי לא יתהלך בחשכה כי אור החיים יהיה לו׃

13 Disseram-lhe pois os fariseus: Tu testificas de ti mesmo: o teu testemunho não é verdadeiro.

13 ויאמרו הפרושים על נשפך מעיד אתה עדותך איננה נאמנה׃

14 Respondeu Jesus, e disse-lhes: Ainda que eu testifico de mim mesmo, o meu testemunho é verdadeiro, porque sei donde vim, e para onde vou; mas vós não sabeis donde venho, nem para onde vou.

14 ויען ישוע ויאמר אליהם אף אם אעיד על נפשי עדותי נאמנה יען כי ידעתי מאין באתי ואנה אני הלך ואתם לא ידעתם מאין באתי ואנה אלך׃

15 Vós julgais segundo a carne, eu a ninguém julgo.

15 אתם לפי הבשר תשפטו ואני לא אשפט איש׃

16 E, se na verdade julgo, o meu juízo é verdadeiro, porque não sou eu só, mas eu e o Pai que me enviou.

16 ואם אנכי אשפט משפטי אמת כי לא לבדי הנני כי אם אני והאב אשר שלחני׃

17 E na vossa lei está também escrito que o testemunho de dois homens é verdadeiro.

17 וגם בתורתכם כתוב כי עדות שני אנשים נאמנה היא׃

18 Eu sou o que testifico de mim mesmo, e de mim testifica também o Pai que me enviou.

18 אני הוא המעיד עלי וגם האב אשר שלחני יעידני׃

19 Disseram-lhe pois: Onde está teu Pai? Jesus respondeu: Não me conheceis a mim, nem a meu Pai; se vós me conhecêsseis a mim; também conheceríeis a meu Pai.

19 ויאמרו אליו איו אביך ויען ישוע גם אתי גם את אבי לא ידעתם אלו אתי ידעתם כי עתה גם את אבי ידעתם׃

20 Estas palavras disse Jesus no lugar do tesouro, ensinando no templo, e ninguém o prendeu, porque ainda não era chegada a sua hora.

20 כדברים האלה דבר בבית האוצר בלמדו במקדש ולא תפשו איש כי לא בא עתו׃

21 Disse-lhes pois Jesus outra vez: Eu retiro-me, e buscar-me-eis, e morrereis no vosso pecado. Para onde eu vou não podeis vós vir.

21 ויוסף ישוע ויאמר אליהם אני הלך מזה ותבקשוני ובחטאתכם תמותו אל אשר אני הלך שמה אתם לא תוכלו לבוא׃

22 Diziam pois os judeus: Porventura quererá matar-se a si mesmo, pois diz: Para onde eu vou não podeis vós vir?

22 ויאמרו היהודים ההמת ימית את נפשו כי אמר אל אשר אני הולך שמה אתם לא תוכלו לבוא׃

23 E dizia-lhes: Vós sois de baixo, eu sou de cima; vós sois deste mundo, eu não sou deste mundo.

23 ויאמר אליהם אתם הנכם מן התחתונים ואני מן העליונים אתם מן העולם הזה ואני אינני מן העולם הזה׃

24 Por isso vos disse que morrereis em vossos pecados, porque, se não crerdes que eu sou, morrereis em vossos pecados.

24 לכן אמרתי אליכם כי תמותו בחטאיכם כי אם לא תאמינו כי אני הוא בחטאיכם תמותו׃

25 Disseram-lhe pois: Quem és tu? Jesus lhes disse: Isso mesmo que já desde o princípio vos disse.

25 ויאמרו אליו מי זה אתה ויאמר אליהם ישוע מה שגם מראש דברתי אליכם׃

26 Muito tenho que dizer e julgar de vós, mas aquele que me enviou é verdadeiro; e o que dele tenho ouvido isso falo ao mundo.

26 רבות עמי לדבר ולשפט עליכם אכן שלחי נאמן הוא ואשר שמעתי ממנו אתו אני מדבר אל העולם׃

27 Mas não entenderam que ele lhes falava do Pai.

27 והם לא התבוננו כי על האב אמר אליהם׃

28 Disse-lhes pois Jesus: Quando levantardes o Filho do homem, então conhecereis quem eu sou, e que nada faço por mim mesmo; mas falo como o Pai me ensinou.

28 אז אמר להם ישוע בעת תנשאו את בן האדם וידעתם כי אני הוא וכי אינני עשה דבר מנפשי כי אם כאשר למדני אבי אלה אדבר׃

29 E aquele que me enviou está comigo; o Pai não me tem deixado só porque eu faço sempre o que lhe agrada.

29 ואשר שלח אתי הוא עמדי האב לא עזבני לבדד כי את הטוב בעיניו אני עשה תמיד׃

30 Dizendo ele estas coisas, muitos creram nele.

30 ויהי בדברו זאת ויאמינו בו רבים׃

31 Jesus dizia pois aos judeus que criam nele: Se vós permanecerdes na minha palavra, verdadeiramente sereis meus discípulos;

31 ויאמר ישוע אל היהודים המאמינים בו אם תעמדו בדברי באמת תלמידי אתם׃

32 E conhecereis a verdade, e a verdade vos libertará.

32 וידעתם את האמת והאמת תשימכם לבני חורין׃

33 Responderam-lhe: Somos descendência de Abraão, e nunca servimos a ninguém; como dizes tu: Sereis livres?

33 ויענו אתו זרע אברהם נחנו ומעולם לא היינו לאיש לעבדים איכה תאמר בני חורין תהיו׃

34 Respondeu-lhes Jesus: Em verdade, em verdade, vos digo que todo aquele que comete pecado é servo do pecado:

34 ויען אתם ישוע אמן אמן אני אמר לכם כל עשה חטא עבד החטא הוא׃

35 Ora o servo não fica para sempre em casa; o Filho fica para sempre.

35 והעבד לא ישכן בבית לעולם הבן ישכן לעולם׃

36 Se pois o Filho vos libertar, verdadeiramente sereis livres.

36 לכן אם הבן יעשה אתכם בני חורין חפשים באמת תהיו׃

37 Bem sei que sois descendência de Abraão; contudo, procurais matar-me, porque a minha palavra não entra em vós.

37 ידעתי כי זרע אברהם אתם אבל אתם מבקשים להמיתני כי דברי לא יכן בתוככם׃

38 Eu falo do que vi junto de meu Pai, e vós fazeis o que também vistes junto de vosso pai.

38 אני מדבר את אשר ראיתי אצל אבי ואתם עשים את אשר ראיתם אצל אביכם׃

39 Responderam, e disseram-lhe: Nosso Pai é Abraão. Jesus disse-lhes: Se fôsseis filhos de Abraão, faríeis as obras de Abraão.

39 ויענו ויאמרו אליו אבינו הוא אברהם ויאמר אליהם ישוע אלו הייתם בני אברהם כמעשי אברהם עשיתם׃

40 Mas agora procurais matar-me, a mim, homem que vos tem dito a verdade que de Deus tem ouvido; Abraão não fez isto.

40 ועתה אתם מבקשים להמיתני איש דבר אליכם האמת אשר שמעתי מעם האלהים אברהם לא עשה כזאת׃

41 Vós fazeis as obras de vosso Pai. Disseram-lhe pois: Nós não somos nascidos de prostituição; temos um Pai, que é Deus.

41 את מעשי אביכם אתם עשים ויאמרו אליו לא ילדי זנונים אנחנו יש לנו אב אחד הוא האלהים׃

42 Disse-lhes pois Jesus: Se Deus fosse o vosso Pai, certamente me amaríeis, pois que eu saí, e vim de Deus; não vim de mim mesmo, mas ele me enviou.

42 ויאמר אליהם ישוע אלו אלהים הוא אביכם כי עתה אהבתם אתי כי אנכי יצאתי ובאתי מאת האלהים הן לא ממני באתי אך הוא שלחני׃

43 Porque não entendeis a minha linguagem? Por não poderdes ouvir a minha palavra.

43 מדוע לא תבינו לשוני יען לא תוכלון לשמע את דברי׃

44 Vós tendes por pai ao diabo, e quereis satisfazer os desejos de vosso pai: ele foi homicida desde o princípio, e não se firmou na verdade, porque não há verdade nele; quando, ele profere mentira, fala do que é próprio, porque é mentiroso, e pai da mentira.

44 אתם מן אביכם השטן ולעשות את תאות אביכם חפצתם הוא רוצח נפש היה מראש ובאמת לא עמד כי אמת אין בו מדי דברי כזב משלו ידבר כי כזב הוא ואבי הכזב׃

45 Mas, porque vos digo a verdade, não me credes.

45 ואני יען דברי האמת לא תאמינו לי׃

46 Quem de entre vós me convence de pecado? E se vos digo a verdade, porque não credes?

46 מי בכם על עון יוכיחני ואם אמת דברתי מדוע לא תאמינו לי׃

47 Quem é de Deus escuta as palavras de Deus; por isso vós não as escutais, porque não sois de Deus.

47 אשר מאת האלהים הוא ישמע את דברי האלהים על כן אתם לא שמעתם כי אינכם מאת האלהים׃

48 Responderam pois os judeus, e disseram-lhe: Não dizemos nós bem que és samaritano, e que tens demónio?

48 אז יענו היהודים ויאמרו אליו הלא הטבנו אשר דברנו כי שמרוני אתה ושד בך׃

49 Jesus respondeu: Eu não tenho demónio, antes honro a meu Pai, e vós me desonrais.

49 ויען ישוע שד אין בי רק את אבי אני מכבד ואתם תבזוני׃

50 Eu não busco a minha glória; há quem a busque, e julgue.

50 אכן לא אבקש את כבודי יש אחד אשר יבקש וישפט׃

51 Em verdade, em verdade vos digo que, se alguém guardar a minha palavra, nunca verá a morte.

51 אמן אמן אני אמר לכם אם ישמר איש את דברי לא יראה מות לנצח׃

52 Disseram-lhe pois os judeus: Agora reconhecemos que tens demónio. Morreu Abraão e os profetas; e tu dizes: Se alguém guardar a minha palavra, nunca provará a morte.

52 ויאמרו אליו היהודים עתה ידענו כי שד בך הן אברהם והנביאים מתו ואתה אמרת אם ישמר איש את דברי לא יטעם מות לנצח׃

53 És tu maior do que o nosso pai Abraão, que morreu? E também os profetas morreram: quem te fazes tu ser?

53 האתה גדול מאברהם אבינו אשר מת גם הנביאים מתו מה תעשה את עצמך׃

54 Jesus respondeu: Se eu me glorifico a mim mesmo, a minha glória não é nada: quem me glorifica é meu Pai, o qual dizeis que é vosso Deus.

54 ויען ישוע אם אני מכבד את נפשי כבודי מאין אבי הוא המכבד אתי אשר תאמרו עליו כי הוא אלהיכם׃

55 E vós não o conheceis, mas eu conheço-o: e, se disser que o não conheço, serei mentiroso como vós; mas conheço-o e guardo a sua palavra.

55 ולא ידעתם אתו ואני ידעתיו ואם אמר לא ידעתי אתו אהיה כזב כמוכם אבל ידעתיו ואת דברו שמרתי׃

56 Abraão, vosso pai, exultou por ver o meu dia, e viu-o, e alegrou-se.

56 אברהם אביכם שש לראות את יומי וירא וישמח׃

57 Disseram-lhe pois os judeus: Ainda não tens cinquenta anos, e viste Abraão?

57 ויאמרו אליו היהודים הנה אינך בן חמשים שנה ואת אברהם ראית׃

58 Disse-lhes Jesus: Em verdade, em verdade vos digo que antes que Abraão existisse eu sou.

58 ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם בטרם היות אברהם אני הוא׃

59 Então pegaram em pedras para lhe atirarem; mas Jesus ocultou-se, e saiu do templo, passando pelo meio deles, e assim se retirou.

59 אז ירימו אבנים לרגם אתו וישוע התעלם ויצא מן המקדש ויעבר בתוכם עבור וחלוף׃

João 9

1 E, passando Jesus, viu um homem cego de nascença.

1 ויהי בעברו וירא איש והוא עור מיום הולדו׃

2 E os seus discípulos lhe perguntaram dizendo: Rabi quem pecou, este ou seus pais, para que nascesse cego?

2 וישאלו אתו תלמידיו לאמר רבי מי הוא אשר חטא הזה אם ילדיו כי נולד עור׃

3 Jesus respondeu: Nem ele pecou nem seus pais; mas foi assim para que se manifestem nele as obras de Deus.

3 ויען ישוע לא זה חטא ולא יולדיו אך למען יגלו בו מעללי אל׃

4 Convém que eu faça as obras daquele que me enviou, enquanto é dia: a noite vem, quando ninguém pode trabalhar.

4 עלי לעשות מעשי שלחי בעוד יום יבוא הלילה אשר בו לא יוכל איש לפעל׃

5 Enquanto estou no mundo, sou a luz do mundo.

5 בהיותי בעולם אור העולם אני׃

6 Tendo dito isto, cuspiu na terra, e com a saliva fez lodo, e untou com o lodo os olhos do cego,

6 ויהי כדברו זאת וירק על הארץ ויעש טיט מן הרוק וימרח את הטיט על עיני העור׃

7 E disse-lhe: Vai, lava-te no tanque de Siloé (que significa o Enviado). Foi pois, e lavou-se, e voltou vendo.

7 ויאמר אליו לך ורחץ בברכת השלח פרושו שלוח וילך וירחץ ויבא ועיניו ראות׃

8 Então os vizinhos, e aqueles que dantes tinham visto que era cego, diziam: Não é este aquele que estava assentado e mendigava?

8 ויאמרו שכניו ואשר ראו אתו לפנים כי עור הוא הלא זה הוא הישב ומשאל׃

9 Uns diziam: É este. E outros: Parece-se com ele. Ele dizia: Sou eu.

9 אלה אמרו כי הוא זה ואלה אמרו אך דומה לו והוא אמר אני הוא׃

10 Diziam-lhe pois: Como se te abriram os olhos?

10 ויאמרו אליו במה אפו נפקחו עיניך׃

11 Ele respondeu, e disse: O homem, chamado Jesus, fez lodo, e untou-me os olhos, e disse-me: Vai ao tanque de Siloé, e lava-te. Então fui, e lavei-me, e vi.

11 ויען ויאמר איש אשר נקרא שמו ישוע עשה טיט וימרח על עיני ויאמר אלי לך ורחץ בברכת השלח ואלך וארחץ ותארנה עיני׃

12 Disseram-lhe pois: Onde está ele? Respondeu: Não sei.

12 ויאמרו אליו איו ויאמר לא ידעתי׃

13 Levaram pois aos fariseus o que dantes era cego.

13 ויביאו את האיש אשר היה עור לפנים אל הפרושים׃

14 E era sábado, quando Jesus fez o lodo e lhe abriu os olhos.

14 והיום אשר עשה בו ישוע את הטיט ויפקח את עיניו שבת היה׃

15 Tornaram pois também os fariseus a perguntar-lhe como vira, e ele lhes disse: Pôs-me lodo sobre os olhos, lavei-me, e vejo.

15 ויוסיפו לשאל אתו גם הפרושים איך נפקחו עיניו ויאמר אליהם טיט שם על עיני וארחץ והנני ראה׃

16 Então alguns dos fariseus diziam: este homem não é de Deus; pois não guarda o sábado. Diziam outros: Como pode um homem pecador fazer tais sinais? E havia dissensão entre eles.

16 ויאמרו מקצת הפרושים זה האיש לא מאלהים הוא כי לא ישמר את השבת ואחרים אמרו איכה יוכל איש חטא לעשות אתות כאלה ויהי ריב ביניהם׃

17 Tornaram pois a dizer ao cego: Tu que dizes daquele que te abriu os olhos? E ele respondeu: Que é profeta.

17 ויוסיפו ויאמרו אל העור מה תאמר אתה עליו אשר פקח עיניך ויאמר נביא הוא׃

18 Os judeus, porém, não creram que ele tivesse sido cego, e que agora visse, enquanto não chamaram os pais do que agora via.

18 ולא האמינו היהודים עליו כי עור היה וארו עיניו עד אשר קראו אל יולדי הנרפא׃

19 E perguntaram-lhes, dizendo: É este o vosso filho, que vós dizeis ter nascido cego? Como pois vê agora?

19 וישאלו אתם לאמר הזה הוא בנכם אשר אמרתם כי נולד עור ואיכה הוא ראה עתה׃

20 Seus pais lhes responderam, e disseram: Sabemos que este é o nosso filho, e que nasceu cego;

20 ויענו אתם יולדיו ויאמרו ידענו כי זה הוא בננו וכי נולד עור׃

21 Mas como agora vê, não sabemos; ou quem lhe tenha aberto os olhos, não sabemos: tem idade, perguntai-lho a ele mesmo; e ele falará por si mesmo.

21 אבל איך הוא ראה עתה או מי פקח את עיניו אנחנו לא ידענו הלא בן דעת הוא שאלו את פיהו והוא יגיד מה היה לו׃

22 Seus pais disseram isto, porque temiam os judeus. Porquanto já os judeus tinham resolvido que, se alguém confessasse ser ele o Cristo, fosse expulso da sinagoga.

22 כזאת דברו יולדיו מיראתם את היהודים כי היהודים כבר נועצו לנדות את כל אשר יודה כי הוא המשיח׃

23 Por isso é que seus pais disseram: Tem idade, perguntai-lho a ele mesmo.

23 על כן אמרו יולדיו בן דעת הוא שאלו את פיהו׃

24 Chamaram pois pela segunda vez o homem que tinha sido cego, e disseram-lhe: Dá glória a Deus; nós sabemos que esse homem é pecador.

24 ויקראו שנית לאיש אשר היה עור ויאמרו אליו תן כבוד לאלהים אנחנו ידענו כי האיש הזה חטא הוא׃

25 Respondeu ele pois, e disse: Se é pecador, não sei; uma coisa sei, e é que, havendo eu sido cego, agora vejo.

25 ויען ויאמר אם האיש חטא הוא אינני ידע אחת ידעתי כי עור הייתי ועתה הנני ראה׃

26 E tornaram a dizer-lhe: Que te fez ele? Como te abriu os olhos?

26 ויאמרו אליו עוד מה עשה לך איכה פקח עיניך׃

27 Respondeu-lhes: Já vo-lo disse, e não ouvistes: para que o quereis tornar a ouvir? Quereis vós porventura fazer-vos também seus discípulos?

27 ויען אתם כבר אמרתי לכם הלא שמעתם ומה לכם לשמע שנית התאבו גם אתם להיות תלמידיו׃

28 Então o injuriaram, e disseram: Discípulo dele sejas tu; nós, porém, somos discípulos de Moisés.

28 ויחרפו אתו ויאמרו אתה תלמידו ואנחנו תלמידיו של משה׃

29 Nós bem sabemos que Deus falou a Moisés, mas este não sabemos donde é.

29 אנחנו יודעים כי אל משה דבר האלהים ואת זה לא ידענו מאין הוא׃

30 O homem respondeu, e disse-lhes: Nisto pois está a maravilha, que vós não saibais donde ele é, e me abrisse os olhos;

30 ויען האיש ויאמר אליהם זאת היא הפלא ופלא כי לא ידעתם מאין הוא והוא פקח את עיני׃

31 Ora nós sabemos que Deus não ouve a pecadores; mas, se alguém é temente a Deus, e faz a sua vontade, a esse ouve.

31 והנה ידענו כי את החטאים לא ישמע אל כי אם את ירא האלהים ועשה רצונו אתו ישמע׃

32 Desde o princípio do mundo nunca se ouviu que alguém abrisse os olhos a um cego de nascença.

32 מעולם לא נשמע כי פקח איש עיני עור מרחם׃

33 Se este não fosse de Deus, nada poderia fazer.

33 לולא היה זה מאת אלהים לא היה יכל לעשות מאומה׃

34 Responderam eles, e disseram-lhe: Tu és nascido todo em pecados, e nos ensinas a nós? E expulsaram-no.

34 ויענו ויאמרו אליו הן בחטאים נולדת כלך ואתה תלמדנו ויהדפהו החוצה׃

35 Jesus ouviu que o tinham expulsado, e, encontrando-o, disse-lhe: Crês tu no Filho de Deus?

35 וישמע ישוע כי הדפהו החוצה ויפגשהו ויאמר אליו התאמין בבן האדם׃

36 Ele respondeu, e disse: Quem é ele Senhor, para que nele creia?

36 ויען ויאמר מי הוא זה אדני למען אאמין בו׃

37 E Jesus lhe disse: Tu já o tens visto, e é aquele que fala contigo.

37 ויאמר אליו ישוע הן ראית אתו והמדבר אליך הנה זה הוא׃

38 Ele disse: Creio, Senhor. E o adorou.

38 ויאמר אני מאמין אדני וישתחו לו׃

39 E disse-lhe Jesus: Eu vim a este mundo para juízo, a fim de que os que não vêem vejam, e os que vêem sejam cegos.

39 ויאמר ישוע אני לדין באתי לעולם הזה למען יראו העורים והראים יכו בעורון׃

40 Aqueles dos fariseus, que estavam com ele, ouvindo isto, disseram-lhe: Também nós somos cegos?

40 ואשר היו עמו מן הפרושים שמעו דבריו ויאמרו אליו הגם אנחנו עורים׃

41 Disse-lhes Jesus: Se fosseis cegos, não teríeis pecado; mas como agora dizeis: Vemos, por isso o vosso pecado permanece.

41 ויאמר אליהם אם עורים הייתם לא היה בכם חטא ועתה כי אמרתם פקחים אנחנו חטאתכם תעמד׃

João 10

1 NA VERDADE, na verdade vos digo que aquele que não entra pela porta no curral das ovelhas, mas sobe por outra parte, é ladrão e salteador.

1 אמן אמן אני אמר לכם איש אשר לא יבוא דרך השער אל מכלא הצאן כי אם יעלה בדרך אחר גנב ופריץ הוא׃

2 Aquele, porém, que entra pela porta é o pastor das ovelhas.

2 ואשר יבוא דרך השער הוא רעה הצאן׃

3 A este o porteiro abre, e as ovelhas ouvem a sua voz, e chama pelo nome às suas ovelhas, e as traz para fora.

3 לו יפתח שמר הסף והצאן את קלו תשמענה והוא לצאנו בשם יקרא ויוציאם׃

4 E, quando tira para fora as suas ovelhas, vai adiante delas, e as ovelhas o seguem, porque conhecem a sua voz;

4 ואחרי הוציאו את צאנו הוא יעבר לפניהן והצאן הלכות אחריו כי ידעו את קולו׃

5 Mas de modo nenhum seguirão o estranho, antes fugirão dele, porque não conhecem a voz dos estranhos.

5 ואחרי זר לא תלכנה כי אם ינוסו מפניו כי את קול הזרים לא ידעו׃

6 Jesus disse-lhes esta parábola; mas eles não entenderam o que era que lhes dizia.

6 המשל הזה דבר ישוע באזניהם והמה לא ידעו מה זאת אשר אמר אליהם׃

7 Tornou pois Jesus a dizer-lhes: Em verdade vos digo que eu sou a porta das ovelhas.

7 ויוסף ישוע וידבר אליהם אמן אמן אני אמר לכם אני הוא דלת הצאן׃

8 Todos quantos vieram antes de mim são ladrões e salteadores; mas as ovelhas não os ouviram.

8 כל אשר באו לפני גנבים המה ופריצים והצאן לא שמעו לקולם׃

9 Eu sou a porta; se alguém entrar por mim, salvar-se-á, e entrará, e sairá, e achará pastagens.

9 אנכי הדלת איש כי יבוא בי יושע ובצאתו ובבואו ימצא מרעה׃

10 O ladrão não vem senão a roubar, a matar, e a destruir: eu vim para que tenham vida, e a tenham com abundância.

10 הגנב לא יבוא כי אם לגנוב ולהרוג ולאבד ואני באתי לבעבור הביא להם חיים ומלא ספקם׃

11 Eu sou o bom Pastor: o bom Pastor dá a sua vida pelas ovelhas.

11 אנכי הוא הרעה הטוב הרעה הטוב יתן את נפשו בעד צאנו׃

12 Mas o mercenário, e o que não é pastor, de quem não são as ovelhas vê vir o lobo, e deixa as ovelhas, e foge; e o lobo as arrebata e dispersa.

12 והשכיר אשר לא רעה הוא והצאן לא לו הנה בראותו כי בא הזאב יעזב את הצאן ונס והזאב יחטף ויפיץ את הצאן׃

13 Ora o mercenário foge, porque é mercenário, e não tem cuidado das ovelhas.

13 השכיר ינוס כי שכיר הוא ולא ידאג לצאן׃

14 Eu sou o bom Pastor, e conheço as minhas ovelhas, e das minhas ovelhas sou conhecido.

14 אני הרעה הטוב וידעתי את אשר לי ונודעתי לאשר לי׃

15 Assim como o Pai me conhece a mim, também eu conheço o Pai, e dou a minha vida pelas ovelhas.

15 כאשר האב ידעני ואני ידעתי את האב ואת נפשי אתן בעד הצאן׃

16 Ainda tenho outras ovelhas que não são deste aprisco; também me convém agregar estas, e elas ouvirão a minha voz, e haverá um rebanho e um Pastor.

16 וצאן אחרות יש לי אשר אינן מן המכלה הזאת ועלי לנהל גם אתן ותשמענה קולי והיה עדר אחד ורעה אחד׃

17 Por isto o Pai me ama, porque dou a minha vida para tornar a tomá-la.

17 על כן אהב אתי אבי כי את נפשי אתן למען אשוב ואקחה׃

18 Ninguém ma tira de mim, mas eu de mim mesmo a dou; tenho poder para a dar, e poder para tornar a tomá-la. Este mandamento recebi de meu Pai.

18 ואיש לא יקחנה מאתי כי אם אני מעצמי אתננה יש בידי לתת אתה ובידי לשוב לקחתה את המצוה הזאת לקחתי מעם אבי׃

19 Tornou pois a haver divisão entre os judeus por causa destas palavras.

19 ותהי מחלקת גם בפעם הזאת בין היהודים על הדברים האלה׃

20 E muitos deles diziam: Tem demónio, e está fora de si; porque o ouvis?

20 ויאמרו רבים מהם שד בו ומשגע הוא למה תשמעו אליו׃

21 Diziam outros: Estas palavras não são de endemoninhado; pode porventura um demónio abrir os olhos aos cegos?

21 ואחרים אמרו לא כאלה ידבר איש אחוז שד היוכל שד לפקח עיני עורים׃

22 E em Jerusalém havia a festa da dedicação, e era inverno.

22 ויהי חג חנכת הבית בירושלים וסתיו היה׃

23 E Jesus andava passeando no templo, no alpendre de Salomão.

23 ויתהלך ישוע במקדש באולם של שלמה׃

24 Rodearam-no pois os judeus, e disseram-lhe: Até quando terás a nossa alma suspensa? Se tu és o Cristo, diz-no-lo abertamente.

24 ויסבו אתו היהודים ויאמרו אליו עד אנה תתלה את נפשנו את המשיח אתה הגידה לנו ברור׃

25 Respondeu-lhes Jesus: Já vo-lo tenho dito, e não o credes. As obras que eu faço, em nome de meu Pai, essas testificam de mim.

25 ויען אתם ישוע הן אמרתי אליכם ולא האמנתם בי המעשים אשר אני עשה בשם אבי הם יעידו עלי׃

26 Mas vós não credes porque não sois das minhas ovelhas, como já vo-lo tenho dito.

26 אבל אתם לא תאמינו יען לא מצאני אתם כאשר אמרתי לכם׃

27 As minhas ovelhas ouvem a minha voz, e eu conheço-as, e elas me seguem;

27 צאני תשמענה את קולי ואני ידעתין ואחרי תלכנה׃

28 E dou-lhes a vida eterna, e nunca hão-de perecer, e ninguém as arrebatará da minha mão.

28 ואני אתן להן חיי עולמים ולא תאבדנה לנצח ואיש לא יחטף אתהן מידי׃

29 Meu Pai, que mas deu, é maior do que todos; e ninguém pode arrebatá-las da mão de meu Pai.

29 האב אשר נתנן לי גדול הוא על כל ואיש לא יחטף אתהן מיד האב׃

30 Eu e o Pai somos um.

30 אני ואבי אחד אנחנו׃

31 Os judeus pegaram então outra vez em pedras para o apedrejar.

31 אז ירימו היהודים כפעם בפעם אבנים לסקלו׃

32 Respondeu-lhes Jesus: Tenho-vos mostrado muitas obras boas procedentes de meu Pai; por qual destas obras me apedrejais?

32 ויען אתם ישוע מעשים טובים רבים הראיתי אתכם מאת אבי על אי זה מן המעשים ההם תסקלני׃

33 Os judeus responderam, dizendo-lhe: Não te apedrejamos por alguma obra boa, mas pela blasfémia; porque, sendo tu homem, te fazes Deus a ti mesmo.

33 ויענו היהודים אתו לאמר על מעשה טוב לא נסקל אתך כי אם על גדפך את אלהים ועל כי אדם אתה ותעש את עצמך לאלהים׃

34 Respondeu-lhes Jesus: Não está escrito na vossa lei: Eu disse: Sois deuses?

34 ויען אתם ישוע הלא כתוב בתורתכם אני אמרתי אלהים אתם׃

35 Pois, se a lei chamou deuses àqueles a quem a palavra de Deus foi dirigida (e a Escritura não pode ser anulada),

35 הן קרא שם אלהים לאלה אשר היה דבר האלהים אליהם והכתוב לא יופר׃

36 Aquele a quem o Pai santificou, e enviou ao mundo, vós dizeis: Blasfemas; porque disse: Sou Filho de Deus?

36 ואיך תאמרו על אשר קדשו האב ושלחו לעולם מגדף אתה יען אמרתי בן אלהים אני׃

37 Se não faço as obras de meu Pai, não me acrediteis.

37 אם לא אעשה את מעשי אבי אל תאמינו לי׃

38 Mas se as faço, e não credes em mim, crede nas obras; para que conheçais e acrediteis que o Pai está em mim e eu nele.

38 ואם עשיתי ולא תאמינו לי האמינו נא למעשי למען תדעו ותאמינו כי בי האב ואני בו׃

39 Procuravam pois prendê-lo outra vez,mas ele escapou-se de suas mãos.

39 אז ישובו ויבקשו לתפשו וימלט מידם׃

40 E retirou-se outra vez para além do Jordão, para o lugar onde João tinha primeiramente baptizado; e ali ficou.

40 וילך וישב אל עבר הירדן אל המקום אשר הטביל שם יוחנן בתחלה וישב שם׃

41 E muitos iam ter com ele, e diziam: Na verdade João não fez sinal algum, mas tudo quanto João disse deste era verdade.

41 ויבאו אליו רבים ויאמרו הנה יוחנן לא עשה אות אבל כל אשר דבר יוחנן על האיש הזה אמת היה׃

42 E muitos ali creram nele.

42 ויאמינו בו רבים במקום ההוא׃

João 11

1 Estava então enfermo um certo Lázaro, de Betania, aldeia de Maria e de sua irmã Marta.

1 ויהי איש חולה לעזר שמו מבית היני כפר מרים ומרתא אחותה׃

2 E Maria era aquela que tinha ungido o Senhor com unguento, e lhe tinha enxugado os pés com os seus cabelos; cujo irmão Lázaro estava enfermo.

2 היא מרים אשר משחה את האדון בשמן המר ותנגב את רגליו בשערותיה ועתה לעזר אחיה חלה׃

3 Mandaram-lhe pois suas irmãs, dizer: Senhor, eis que está enfermo aquele que tu amas.

3 ותשלחנה אחיותיו אליו לאמר אדני הנה זה אשר אהבת חלה הוא׃

4 E Jesus, ouvindo isto, disse: Esta enfermidade não é para morte, mas para glória de Deus; para que o Filho de Deus seja glorificado por ela.

4 וישמע ישוע ויאמר זאת המחלה איננה למות כי אם לכבוד האלהים למען יכבד בה בן האלהים׃

5 Ora Jesus amava a Marta, e a sua irmã, e a Lázaro.

5 וישוע אהב את מרתא ואת אחותה ואת לעזר׃

6 Ouvindo pois que estava enfermo, ficou ainda dois dias no lugar onde estava.

6 ויהי כשמעו כי חלה ויתמהמה וישב יומים במקום אשר הוא שם׃

7 Depois disto, disse aos seus discípulos: Vamos outra vez para a Judéia.

7 מאחרי כן אמר לתלמידיו לכו ונשובה לארץ יהודה׃

8 Disseram-lhe os discípulos: Rabi, ainda agora os judeus procuravam apedrejar-te, e tornas para lá?

8 ויאמרו אליו תלמידיו רבי עתה זה בקשו היהודים לסקלך ואתה תשוב שמה׃

9 Jesus respondeu: Não há doze horas no dia? Se alguém andar de dia, não tropeça, porque vê a luz deste mundo;

9 ויען ישוע הלא שתים עשרה שעות ליום איש כי ילך ביום לא יכשל כי יראה אור העולם הזה׃

10 Mas, se andar de noite, tropeça, porque nele não há luz.

10 אבל ההלך בלילה יכשל כי האור אין בו׃

11 Assim falou; e depois disse-lhes: Lázaro, o nosso amigo, dorme, mas vou despertá-lo do sono.

11 כזאת דבר ואחרי כן אמר אליהם לעזר ידידנו ישן הוא ואנכי הלך למען אעירנו׃

12 Disseram pois os seus discípulos, Senhor, se dorme, estará salvo.

12 ויאמרו תלמידיו אדני אם ישן הוא יושע׃

13 Mas Jesus dizia isto da sua morte; eles, porém, cuidavam que falava do repouso do sono.

13 וישוע דבר על מותו והמה חשבו כי על מנוחת השנה דבר׃

14 Então Jesus disse-lhes claramente: Lázaro está morto;

14 אז גלה ישוע את אזנם ויאמר אליהם לעזר מת׃

15 E folgo por amor de vós, de que eu lá não estivesse, para que acrediteis: mas vamos ter com ele.

15 ושמח אני בגללכם כי לא הייתי שם למען תאמינו ועתה נסעה ונלכה אליו׃

16 Disse pois Tomé, chamado Dídimo, aos condiscípulos: Vamos nós também para morrermos com ele.

16 ויאמר תומא הנקרא דידומוס אל התלמידים חבריו נלכה גם אנחנו למען נמות עמו׃

17 Chegando pois Jesus, achou que já havia quatro dias que estava na sepultura

17 ויבא ישוע וימצאהו זה ארבעה ימים שכב בקבר׃

18 (Ora Betania distava de Jerusalém quáse quinze estádios).

18 ובית היני היה קרוב לירושלים כדרך חמש עשרה ריס׃

19 E muitos dos judeus tinham ido consolar a Marta e a Maria, acerca de seu irmão.

19 ורבים מן היהודים באו בית מרתא ומרים לנחם אתהן על אחיהן׃

20 Ouvindo pois Marta que Jesus vinha, saiu-lhe ao encontro: Maria, porém, ficou assentada em casa.

20 ויהי כשמע מרתא כי ישוע בא ותצא לקרתו ומרים יושבת בבית׃

21 Disse pois Marta a Jesus: Senhor, se tu estivesses aqui, meu irmão não teria morrido.

21 ותאמר מרתא אל ישוע אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי׃

22 Mas também agora sei que: tudo quanto pedires a Deus, Deus to concederá.

22 וגם עתה ידעתי כי כל אשר תשאל מאת אלהים יתן לך אלהים׃

23 Disse-lhe Jesus: Teu irmão há-de ressuscitar.

23 ויאמר אליה ישוע קום יקום אחיך׃

24 Disse-lhe Marta: Eu sei que há-de ressuscitar na ressurreição do último dia.

24 ותאמר אליו מרתא ידעתי כי יקום בתקומה ביום האחרון׃

25 Disse-lhe Jesus: Eu sou a ressurreição e a vida; quem crê em mim ainda que esteja morto, viverá;

25 ויאמר אליה ישוע אנכי התקומה והחיים המאמין בי יחיה גם כי ימות׃

26 E todo aquele que vive, e crê em mim, nunca morrerá. Crês tu isto?

26 וכל החי אשר יאמין בי לא ימות לעולם התאמיני זאת׃

27 Disse-lhe ela: Sim, Senhor, creio que tu és o Cristo, o Filho de Deus, que havia de vir ao mundo.

27 ותאמר אליו כן אדני האמנתי כי אתה המשיח בן האלהים הבא לעולם׃

28 E, dito isto, partiu, e chamou em segredo a Maria, sua irmã, dizendo: O Mestre está cá, e chama-te.

28 ויהי אחר דברה זאת ותלך ותקרא למרים אחותה בסתר לאמר הנה המורה פה וקרא לך׃

29 Ela, ouvindo isto, levantou-se logo, e foi ter com ele.

29 היא שמעה ותמהר לקום ותבא אליו׃

30 (Ainda Jesus não tinha chegado à aldeia, mas estava no lugar onde Marta o encontrara.)

30 וישוע טרם יבא אל הכפר כי עודנו עמד במקום אשר פגשתו שם מרתא׃

31 Vendo pois os judeus, que estavam com ela em casa e a consolavam, que Maria apressadamente se levantara e saíra, seguiram-na, dizendo: Vai ao sepulcro para chorar ali.

31 והיהודים אשר באו אל ביתה לנחמה כראותם את מרים כי קמה פתאם ותצא הלכו אחריה באמרם כי הלכה לה אל הקבר לבכות שמה׃

32 Tendo pois Maria chegado aonde Jesus estava, e vendo-o, lançou-se aos seus pés, dizendo-lhe: Senhor, se tu estivesses aqui, meu irmão não teria morrido.

32 ותבא מרים אל המקום אשר ישוע עמד שם ותרא אתו ותפל לרגליו ותאמר לו אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי׃

33 Jesus pois, quando a viu chorar, e também chorando os judeus que com ela vinham, moveu-se muito em espírito, e perturbou-se.

33 ויהי כראות ישוע אתה בכיה וגם היהודים אשר באו אתה בכים ותזעם רוחו ויהי מרעיד׃

34 E disse: Onde o pusestes? Disseram-lhe: Senhor, vem e vê.

34 ויאמר איפה שמתם אתו ויאמרו אליו אדני בא וראה׃

35 Jesus chorou.

35 ויבך ישוע׃

36 Disseram pois os judeus: Vede como o amava.

36 ויאמרו היהודים הנה מה גדלה אהבתו אתו׃

37 E alguns deles disseram: Não podia ele, que abriu os olhos ao cego, fazer também com que este não morresse?

37 ומקצתם אמרו הפקח עיני העור הלא יכל לעשות שגם זה לא ימות׃

38 Jesus pois, movendo-se outra vez muito em si mesmo, veio ao sepulcro; e era uma caverna, e tinha uma pedra posta sobre ela.

38 ויוסף עוד ישוע להזעם ברוחו ויבא אל הקבר והוא מערה ואבן על מבואה׃

39 Disse Jesus: Tirai a pedra. Marta, irmã do defunto, disse-lhe: Senhor, já cheira mal, porque é já de quatro dias.

39 ויאמר ישוע שאו את האבן מעליה ותאמר אליו מרתא אחות המת אדני הנה כבר באש כי ארבעה ימים לו׃

40 Disse-lhe Jesus: Não te hei dito que, se creres, verás a glória de Deus?

40 ויאמר אליה ישוע הלא אמרתי לך כי אם תאמיני תחזי את כבוד האלהים׃

41 Tiraram pois a pedra. E Jesus, levantando os olhos para o céu; disse: Pai, graças te dou, por me haveres ouvido:

41 וישאו את האבן אשר המת הושם שם וישוע נשא את עיניו למרום ויאמר אודך אבי כי עניתני׃

42 Eu bem sei que sempre me ouves, mas eu disse isto por causa da multidão que está em redor, para que creiam que tu me enviaste.

42 ואני ידעתי כי בכל עת תענני אולם בעבור העם הזה אשר סביבותי דברתי למען יאמינו בי כי אתה שלחתני׃

43 E, tendo dito isto, clamou com grande voz: Lázaro, sai para fora.

43 ויהי ככלותו לדבר ויקרא בקול גדול לעזר קום צא׃

44 E o defunto saiu; tendo as mãos e os pés ligados com faixas, e o seu rosto envolto num lenço. Disse-lhes Jesus: Desligai-o, e deixai-o ir.

44 ויצא המת וידיו ורגליו כרוכת בתכריכין ופיו לוטים בסודר ויאמר אליהם ישוע התירו אתו וילך לדרכו׃

45 Muitos pois dentre os judeus, que tinham vindo a Maria, e que tinham visto o que Jesus fizera, creram nele.

45 ורבים מן היהודים אשר באו אל מרים בראותם את אשר עשה ישוע האמינו בו׃

46 Mas alguns deles foram ter com os fariseus, e disseram-lhe o que Jesus tinha feito.

46 ומקצתם הלכו אל הפרושים ויגידו להם את אשר עשה ישוע׃

47 Depois os principais dos sacerdotes e os fariseus formaram conselho e diziam: Que faremos? porquanto este homem faz muitos sinais.

47 אז יקהילו הכהנים הגדולים והפרושים את הסנהדרין ויאמרו מה נעשה כי האיש הלזה עשה אתות הרבה׃

48 Se o deixamos assim, todos crerão nele, e virão os romanos, e tirar-nos-ão o nosso lugar e a nação.

48 אם נניח לו לעשות כלם יאמינו בו ובאו הרומיים ולקחו גם את אדמתנו וגם את עמנו׃

49 E Caifás, um deles que era sumo sacerdote naquele ano, lhes disse: Vós nada sabeis.

49 ואחד מהם קיפא שמו והוא כהן גדול בשנה ההיא אמר אליהם הן לא תדעו מאומה׃

50 Nem considerais que nos convém que um homem morra pelo povo, e que não pereça toda a nação.

50 אף לא תתבוננו כי טוב לנו מות איש אחד בעד הגוי מאבד העם כלו׃

51 Ora ele não disse isto de si mesmo, mas, sendo o sumo sacerdote naquele ano, profetizou que Jesus devia morrer pela nação.

51 וזאת לא דבר מלבו כי אם בהיותו כהן גדול בשנה ההיא נבא כי ישוע ימות בעד העם׃

52 E não somente pela nação, mas também para reunir em um corpo os filhos de Deus, que andavam dispersos.

52 ולא בעד העם לבד כי אם לקבץ גם את בני אלהים המפזרים והיו לאחדים׃

53 Desde aquele dia, pois, consultavam-se para o matarem.

53 ויועצו יחדו להמיתו מהיום ההוא והלאה׃

54 Jesus, pois, já não andava manifestamente entre os judeus, mas retirou-se dali para a terra junto ao deserto, para uma cidade chamada Efraim; e ali andava com os seus discípulos.

54 על כן לא התהלך ישוע עוד בתוך היהודים בגלוי כי אם סר משם לארץ הקרובה אל המדבר אל עיר עפרים ויגר שם עם תלמידיו׃

55 E estava próxima a páscoa dos judeus, e muitos daquela região subiram a Jerusalém antes da páscoa para se purificarem.

55 ויקרבו ימי הפסח ליהודים ועם רב עלו מן הארץ ירושלימה לפני הפסח למען יטהרו׃

56 Buscavam pois a Jesus, e diziam uns aos outros, estando no templo: Que vos parece? Não virá à festa?

56 ויבקשו את ישוע ובעמדם בבית המקדש נדברו לאמר מה תחשבו הכי לא יבוא אל החג׃

57 Ora os principais dos sacerdotes e os fariseus tinham dado ordem para que, se alguém soubesse onde ele estava, o denunciasse, para o prenderem.

57 והכהנים הגדולים והפרושים גזרו גזרה אשר אם ידע איש את מקומו יודיענו למען יתפשהו׃

João 12

1 FOI pois Jesus seis dias antes da páscoa a Betania, onde estava Lázaro, o que falecera, e a quem ressuscitara dos mortos.

1 וששת ימים לפני חג הפסח בא ישוע לבית היני מקום לעזר אשר העיר אתו מעם המתים׃

2 Fizeram-lhe pois ali uma ceia, e Marta servia, e Lázaro era um dos que estavam à mesa com ele.

2 ויעשו לו שם משתה בערב ומרתא משרתת ולעזר היה אחד מן המסבים אתו׃

3 Então Maria tomando um arrátel de unguento de nardo puro, de muito preço, ungiu os pés de Jesus, e enxugou-lhe os pés com os seus cabelos; e encheu-se a casa do cheiro do unguento.

3 ותקח מרים מרקחת נרד זך ויקר מאד לטרא אחת משקלה ותמשח בה את רגלי ישוע ותנגב את רגליו בשערותיה והבית ימלא ריח המרקחת׃

4 Então um dos seus discípulos, Judas Iscariotes, filho de Simão, o que havia de traí-lo, disse:

4 ויאמר אחד מתלמידיו הוא יהודה בן שמעון איש קריות העתיד למסרו׃

5 Porque não se vendeu este unguento por trezentos dinheiros e não se deu aos pobres?

5 מדוע לא נמכרה המרקחת בשלש מאות דינר ונתן לעניים׃

6 Ora ele disse isto, não pelo cuidado que tivesse dos pobres, mas porque era ladrão, e tinha a bolsa, e tirava o que ali se lançava.

6 והוא לא דבר את זאת מחמלתו על העניים כי אם גנב היה וכיס הכסף אתו וישא כל אשר ישימו בו׃

7 Disse pois Jesus: Deixai-a; para o dia da minha sepultura guardou isto;

7 ויאמר ישוע הניחה לה ליום קבורתי צפנה זאת׃

8 Porque os pobres sempre os tendes convosco; mas a mim nem sempre me tendes.

8 כי העניים תמיד המה עמכם ואני אינני תמיד עמכם׃

9 E muita gente dos judeus soube que ele estava ali; e foram, não só por causa de Jesus, mas também para ver a Lázaro, a quem ressuscitara dos mortos.

9 וישמעו עם רב ביהודה כי שם הוא ויבאו לא בעבור ישוע לבדו כי אם לראות גם את לעזר אשר העירו מעם המתים׃

10 E os principais dos sacerdotes tomaram deliberação para matar também a Lázaro;

10 וראשי הכהנים התיעצו להרג גם את לעזר׃

11 Porque muitos dos judeus, por causa dele, iam e criam em Jesus.

11 כי בגללו באו שמה רבים מן היהודים ויאמינו בישוע׃

12 No dia seguinte, ouvindo uma grande multidão, que viera à festa, que Jesus vinha a Jerusalém,

12 ויהי ממחרת כשמוע המון רב אשר באו לחג החג כי יבא ישוע ירושלים׃

13 Tomaram ramos de palmeiras, e saíram-lhe ao encontro, e clamavam Hosana: Bendito o rei de Israel que vem em nome do Senhor.

13 ויקחו בידם כפות תמרים ויצאו לקראתו ויריעו לאמר הושע נא ברוך הבא בשם יהוה מלך ישראל׃

14 E achou Jesus um jumentinho, e assentou-se sobre ele, como está escrito.

14 וימצא ישוע עיר אחד וירכב עליו כאשר כתוב׃

15 Não temas ó filha de Sião; eis que o teu Rei vem assentado sobre o filho de uma jumenta.

15 אל תיראי בת ציון הנה מלכך יבוא לך רכב על עיר בן אתנות׃

16 Os seus discípulos, porém não entenderam isto no principio: mas, quando Jesus foi glorificado, então se lembraram de que isto estava escrito dele, e que isto lhe fizeram.

16 וכל זאת לא הבינו תלמידיו בראשונה אך אחרי אשר נתפאר ישוע זכרו כי כן כתוב עליו וכי זאת עשו לו׃

17 A multidão, pois, que estava com ele quando Lázaro foi chamado da sepultura, testificava que ele o ressuscitara dos mortos.

17 ויעידו העם אשר היו אצלו בקראו אל לעזר לצאת מן הקבר ויער אתו מעם המתים׃

18 Pelo que a multidão lhe saiu ao encontro, porque tinham ouvido que ele fizera este sinal.

18 על זאת גם המון העם יצא לקראתו על שמעם כי עשה האות הזה׃

19 Disseram pois os fariseus entre si: Vedes que nada aproveitais? eis que toda a gente vai após ele.

19 והפרושים דברו איש את אחיו לאמר הראיתם כי הועיל לא תועילו מאומה הנה כל העולם נמשך אחריו׃

20 Ora havia alguns gregos, entre os que tinham subido a adorar no dia da festa.

20 ובתוך העלים להשתחות בחג היו אנשים יונים׃

21 Estes, pois, dirigiram-se a Filipe, que era de Betsaida da Galiléia, e rogaram-lhe, dizendo: Senhor, queríamos ver a Jesus.

21 ויקרבו אל פילפוס איש בית צידה אשר בארץ הגליל וישאלו ממנו לאמר אדני לראות את ישוע חפצנו׃

22 Filipe foi dizê-lo a André, e então André e Filipe o disseram a Jesus.

22 ויבא פילפוס ויגד זאת אל אנדרי ואנדרי ופילפוס הגידו אל ישוע׃

23 E Jesus lhes respondeu, dizendo: É chegada a hora em que o Filho do homem há-de ser glorificado.

23 ויען אותם ישוע ויאמר באה השעה שיפאר בן האדם׃

24 Na verdade, na verdade vos digo que, se o grão de trigo, caindo na terra, não morrer, fica ele só; mas se morrer, dá muito fruto.

24 אמן אמן אני אמר לכם אם לא יפל גרגר החטא אל תוך האדמה ומת ישאר לבדו וכאשר מת יעשה פרי הרבה׃

25 Quem ama a sua vida perdê-la-á, e quem neste mundo aborrece a sua vida, guardá-la-á para a vida eterna.

25 האהב את נפשו יאבדנה והשנא את נפשו בעולם הזה ינצרה לחיי נצח׃

26 Se alguém me serve, siga-me, e, onde eu estiver, ali estará também o meu servo. E, se alguém me servir, meu Pai o honrará.

26 החפץ לשרתני ילך אחרי ובאשר אהיה שם יהיה גם משרתי ואיש אשר ישרתני אתו יכבד אבי׃

27 Agora a minha alma está perturbada; e que direi eu? Pai, salva-me desta hora; mas para isto vim a esta hora.

27 עתה נבהלה נפשי ומה אמר הושיעני אבי מן השעה הזאת אך על כן באתי אל השעה הזאת׃

28 Pai, glorifica o teu nome. Então veio uma voz do céu, que dizia: Já o tenho glorificado, e outra vez o glorificarei.

28 אבי פאר את שמך ותצא בת קול מן השמים גם פארתי וגם אוסיף לפאר׃

29 Ora a multidão que ali estava, e que a tinha ouvido, dizia que havia sido um trovão. Outros diziam: Um anjo lhe falou.

29 והעם העמדים שמה כשמעם אמרו רעם נשמע ואחרים אמרו מלאך דבר אתו׃

30 Respondeu Jesus, e disse: Não veio esta voz por amor de mim, mas por amor de vós.

30 ויען ישוע ויאמר לא למעני היה הקול הזה כי אם למענכם׃

31 Agora é o juízo deste mundo; agora será expulso o príncipe deste mundo.

31 עתה משפט בא על העולם הזה עתה ישלך שר העולם הזה חוצה׃

32 E eu, quando for levantado da terra, todos atrairei a mim.

32 ואני בהנשאי מעל הארץ אמשך כלם אלי׃

33 E dizia isto, significando de que morte havia de morrer.

33 וזאת דבר לרמוז אי זה מות הוא עתיד למות׃

34 Respondeu-lhe a multidão. Nós temos ouvido da lei, que o Cristo permanece para sempre; e como dizes tu que convém que o Filho do homem seja levantado? Quem é esse Filho do homem?

34 ויענו אתו העם ויאמרו הנה שמענו בתורה כי המשיח יכון לעולם ואיך אמרת כי בן האדם צריך להנשא ומי בן האדם הלזה׃

35 Disse-lhes pois Jesus: A luz ainda está convosco por um pouco de tempo; andai enquanto tendes luz, para que as trevas vos não apanhem; pois quem anda nas trevas não sabe para onde vai.

35 ויאמר אליהם ישוע אך למצער יהיה האור עמכם התהלכו בעוד לכם האור פן ישופכם חשך וההלך בחשך לא ידע אנה הוא הלך׃

36 Enquanto tendes luz, crede na luz, para que sejais filhos da luz. Estas coisas disse Jesus; e, retirando-se, escondeu-se deles.

36 בעוד לכם האור האמינו באור למען תהיו בני האור את הדברים האלה דבר ישוע וילך לו ויסתר מפניהם׃

37 E, ainda que tinha feito tantos sinais diante deles, não criam nele;

37 רבים האתות אשר עשה לעיניהם ובכל זאת לא האמינו בו׃

38 Para que se cumprisse a palavra do profeta Isaías, que diz: Senhor quem creu na nossa pregação? e a quem foi revelado o braço do Senhor?

38 למלאת דבר ישעיהו הנביא אשר אמר יהוה מי האמין לשמעתנו וזרוע יהוה על מי נגלתה׃

39 Por isso não podiam crer, pelo que Isaías disse outra vez.

39 על כן לא יכלו להאמין כי עוד אמר ישעיהו׃

40 Cegou-lhes os olhos, e endureceu-lhes o coração, a fim de que não vejam com os olhos, e compreendam no coração, e se convertam, e eu os cure.

40 השע עיניהם והשמין לבבם פן יראו בעיניהם ולבבם יבין ושבו ורפאתי להם׃

41 Isaías disse isto quando viu a sua glória e falou dele.

41 כזאת דבר ישעיהו בראותו את תפארתו וינבא עליו׃

42 Apesar de tudo, até muitos dos principais creram nele; mas não o confessavam por causa dos fariseus, para não serem expulsos da sinagoga.

42 אולם רבים אף מן השרים האמינו בו אך בגלל הפרושים לא הודו למען אשר לא ינדו׃

43 Porque amavam mais a glória dos homens do que a glória de Deus.

43 כי אהבו כבוד אנשים יותר מכבוד האלהים׃

44 E Jesus clamou, e disse: Quem crê em mim, crê, não em mim, mas naquele que me enviou.

44 ויקרא ישוע ויאמר המאמין בי לא בי הוא מאמין כי אם בשלח אתי׃

45 E quem me vê a mim, vê aquele que me enviou.

45 והראה אתי את אשר שלחני הוא ראה׃

46 Eu sou a luz que vim ao mundo, para que todo aquele que crê em mim não permaneça nas trevas.

46 אני באתי לאור אל העולם למען כל אשר יאמין בי לא ישב בחשך׃

47 E, se alguém ouvir as minhas palavras, e não crer, eu não o julgo porque eu vim, não para julgar o mundo, mas para salvar o mundo.

47 והשמע את דברי ולא ישמרם אני לא אשפט אתו כי לא באתי לשפט את העולם כי אם להושיע את העולם׃

48 Quem me rejeitar a mim, e não receber as minhas palavras, já tem quem o julgue; a palavra que tenho pregado, essa o há-de julgar no último dia.

48 ואיש אשר יבזני ולא יקח אמרי יש אחד אשר ידין אתו הדבר אשר דברתי הוא ידין אתו ביום האחרון׃

49 Porque eu não tenho falado de mim mesmo; mas o Pai, que me enviou, ele me deu mandamento sobre o que hei-de dizer e sobre o que hei-de falar.

49 כי אני לא מלבי דברתי כי אם אבי השלח אתי הוא צוני את אשר אמר ואת אשר אדבר׃

50 E sei que o seu mandamento é a vida eterna. Portanto, o que eu falo, falo-o como o Pai mo tem dito.

50 ואני ידעתי כי מצותו חיי עולם לכן כל אשר אדבר כאשר אמר אלי אבי כן אני מדבר׃

João 13

1 ORA, antes da festa da páscoa, sabendo Jesus que já era chegada a sua hora de passar deste mundo para o Pai, como havia amado os seus que estavam no mundo, amou-os até ao fim.

1 ולפני חג הפסח כשידע ישוע כי באה שעתו לעבר מן העולם הזה אל אביו כאשר אהב את בחיריו אשר בעולם כן אהבם עד הקץ׃

2 E, acabada a ceia, tendo já o diabo posto no coração de Judas Iscariotes, filho de Simão, que o traísse,

2 ויהי אחרי החל הסעודה והשטן נתן בלב יהודה בן שמעון איש קריות למסרו׃

3 Jesus, sabendo que o Pai tinha depositado nas suas mãos todas as coisas, e que havia saído de Deus e ia para Deus,

3 וידע ישוע כי נתן אביו את הכל בידו וכי מאלהים בא ואל אלהים ישוב׃

4 Levantou-se da ceia, tirou os vestidos, e, tomando uma toalha, cingiu-se.

4 ויקם מעל השלחן ויפשט את בגדיו ויקח מטפחת ויחגרה׃

5 Depois deitou água numa bacia, e começou a lavar os pés aos discípulos, e a enxugar-lhos com a toalha com que estava cingido.

5 ואחר יצק מים בכיור ויחל לרחץ את רגלי תלמידיו ולנגב במטפחת אשר הוא חגור בה׃

6 Aproximou-se pois de Simão Pedro, que lhe disse: Senhor, tu lavas-me os pés a mim?

6 ויקרב אל שמעון פטרוס והוא אמר אליו אדני האתה תרחץ את רגלי׃

7 Respondeu Jesus, e disse-lhe: O que eu faço não o sabes tu agora, mas tu o saberás depois.

7 ויען ישוע ויאמר אליו את אשר אני עשה אינך ידע כעת ואחרי כן תדע׃

8 Disse-lhe Pedro: Nunca me lavarás os pés. Respondeu-lhe Jesus: Se eu te não lavar, não tens parte comigo.

8 ויאמר אליו פטרוס לעולם לא תרחץ את רגלי ויען ישוע אם לא ארחץ אתך אין לך חלק עמי׃

9 Disse-lhe Simão Pedro: Senhor, não só os meus pés, mas também as mãos e a cabeça.

9 ויאמר אליו שמעון פטרוס אדני לא לבד את רגלי כי אם גם את ידי ואת ראשי׃

10 Disse-lhe Jesus: Aquele que está lavado não necessita de lavar senão os pés, pois no mais todo está limpo. Ora vós estais limpos, mas não todos.

10 ויאמר אליו ישוע המרחץ אין לו לרחץ עוד כי אם את הרגלים כי כלו טהור הוא ואתם טהורים אך לא כלכם׃

11 Porque bem sabia ele quem o havia de trair; por isso disse: Nem todos estais limpos.

11 כי ידע מי ימסרהו על כן אמר לא כלכם טהורים׃

12 Depois que lhes lavou os pés, e tomou os seus vestidos, e se assentou outra vez à mesa, disse-lhes: Entendeis o que vos tenho feito?

12 ויהי אחרי אשר רחץ את רגלים וילבש את בגדיו וישב להסב ויאמר אליהם הידעתם מה הדבר אשר עשיתי לכם׃

13 Vós me chamais Mestre e Senhor, e dizeis bem, porque eu o sou.

13 אתם קראים לי רב ואדון והיטבתם אשר דברתם כי אני הוא׃

14 Ora se eu, Senhor e Mestre, vos lavei os pés, vós deveis também lavar os pés uns aos outros.

14 לכן אם אני המורה והאדון רחצתי את רגליכם גם אתם חיבים לרחץ איש את רגלי אחיו׃

15 Porque eu vos dei o exemplo, para que, como eu vos fiz, façais vós também.

15 כי מופת נתתי לכם למען תעשו גם אתם כאשר עשיתי לכם׃

16 Na verdade, na verdade vos digo que não é o servo maior do que o seu senhor, nem o enviado maior do que aquele que o enviou.

16 אמן אמן אני אמר לכם כי העבד איננו גדול מאדניו והשלוח איננו גדול משלחו׃

17 Se sabeis estas coisas, bem-aventurados sois se as fizerdes.

17 אם ידעתם זאת אשריכם אם כן תעשו׃

18 Não falo de todos vós; eu bem sei os que tenho escolhido; mas para que se cumpra a Escritura: o que come o pão comigo, levantou contra mim o seu calcanhar.

18 לא על כלכם דברתי יודע אני את אשר בחרתי בהם אך למען ימלא הכתוב אוכל לחמי הגדיל עלי עקב׃

19 Desde agora vo-lo digo, antes que aconteça, para que, quando acontecer, acrediteis que eu sou.

19 מעתה אני אמר לכם בטרם היותה למען בבואה תאמינו כי אני הוא׃

20 Na verdade, na verdade vos digo: se alguém receber o que eu enviar, me recebe a mim, e quem me receber a mim recebe aquele que me enviou.

20 אמן אמן אני אמר לכם כי כל המקבל את אשר אשלחהו אתי הוא מקבל והמקבל אתי הוא מקבל את שלחי׃

21 Tendo Jesus dito isto, turbou-se em espírito, e afirmou, dizendo: Na verdade, na verdade vos digo que um de vós me há-de trair.

21 ויהי ככלות ישוע לדבר הדברים האלה ויבהל ברוחו ויעד ויאמר אמן אמן אני אמר לכם כי אחד מכם ימסרני׃

22 Então os discípulos olhavam uns para os outros, duvidando de quem ele falava.

22 ויתראו תלמידיו ויתמהו איש אל רעהו לדעת על מי דבר׃

23 Ora um de seus discípulos, aquele a quem Jesus amava, estava reclinado no seio de Jesus.

23 ואחד מתלמידיו מסב על חיק ישוע אשר ישוע אהבו׃

24 Então Simão Pedro fez sinal a este, para que perguntasse quem era aquele de quem ele falava.

24 וירמז לו שמעון פטרוס לדרש מי הוא זה אשר דבר עליו׃

25 E, inclinando-se ele sobre o peito de Jesus, disse-lhe: Senhor, quem é?

25 ויפל על לב ישוע ויאמר אליו אדני מי הוא׃

26 Jesus respondeu: É aquele a quem eu der o bocado molhado. E, molhando o bocado, o deu a Judas Iscariotes, filho de Simão.

26 ויען ישוע הנה זה הוא אשר אטבל פתי לתתו לו ויטבל את פתו ויתן אל יהודה בן שמעון איש קריות׃

27 E após o bocado, entrou nele Satanás. Disse pois Jesus: O que fazes, fá-lo depressa.

27 ואחרי בלעו בא השטן אל קרבו ויאמר אליו ישוע את אשר תעשה עשה מהרה׃

28 E nenhum dos que estavam assentados à mesa compreendeu a que propósito lhe dissera isto;

28 ומן המסבים לא ידע איש על מה דבר אליו כזאת׃

29 Porque, como Judas tinha a bolsa, pensavam alguns que Jesus lhe tinha dito: Compra o que nos é necessário para a festa; ou que desse alguma coisa aos pobres.

29 כי יש אשר חשבו כי אמר אליו ישוע קנה לנו צרכי החג או לתת לאביונים יען אשר כיס הכסף תחת יד יהודה׃

30 E, tendo Judas tomado o bocado, saiu logo. E era já noite.

30 והוא בקחתו את פת הלחם מהר לצאת החוצה ויהי לילה׃

31 Tendo ele pois saído, disse Jesus: Agora é glorificado o Filho do homem, e Deus é glorificado nele.

31 הוא יצא וישוע אמר עתה נתפאר בן האדם והאלהים נתפאר בו׃

32 Se Deus é glorificado nele, também Deus o glorificará em si mesmo, e logo o há-de glorificar.

32 אם האלהים נתפאר בו גם האלהים הוא יפארהו בעצמו ובמהרה יפארהו׃

33 Filhinhos, ainda por um pouco estou convosco. Vós me buscareis, e, como tinha dito aos judeus: para onde eu vou não podeis vós ir: eu vo-lo digo também agora.

33 בני עוד מעט מזער אהיה עמכם אתם תבקשוני וכאשר אמרתי אל היהודים כי אל אשר אני הולך לא תוכלו לבוא שמה כן אליכם אמר אני עתה׃

34 Um novo mandamento vos dou: Que vos ameis uns aos outros; como eu vos amei a vós, que também vós uns aos outros vos ameis.

34 מצוה חדשה אני נתן לכם כי תאהבו איש את אחיו כאשר אהבתי אתכם כן גם אתם איש את אחיו תאהבון׃

35 Nisto todos conhecerão que sois meus discípulos, se vos amardes uns aos outros.

35 בזאת ידעו כלם כי תלמידי אתם בהיות אהבה ביניכם׃

36 Disse-lhe Simão Pedro: Senhor, para onde vais? Jesus lhe respondeu: Para onde eu vou não podes agora seguir-me, mas depois me seguirás.

36 ויאמר אליו פטרוס אדני אנה תלך ויען אתו ישוע אל אשר אני הולך שמה לא תוכל עתה ללכת אחרי אך אחרי כן תלך אחרי׃

37 Disse-lhe Pedro: Porque não posso seguir-te agora? Por ti darei a minha vida.

37 ויאמר אליו פטרוס מדוע לא אוכל עתה ללכת אחריך הן נפשי בעד נפשך אתן׃

38 Respondeu-lhe Jesus: Tu darás a tua vida por mim? Na verdade, na verdade te digo: não cantará o galo enquanto me não tiveres negado três vezes.

38 ויען אתו ישוע הכי תתן נפשך בעד נפשי אמן אמן אני אמר לך בטרם יקרא התרנגל תכחש בי שלש פעמים׃

João 14

1 NÃO se turbe o vosso coração: credes em Deus, crede também em mim.

1 אל יבהל לבבכם האמינו באלהים ובי האמינו׃

2 Na casa de meu Pai há muitas moradas; se não fosse assim, eu vo-lo teria dito: vou preparar-vos lugar.

2 בבית אבי מעונות רבות ואם לא כן הוא כי עתה הגדתי לכם הנני הלך להכין מקום לכם׃

3 E, se eu for, e vos preparar lugar, virei outra vez, e vos levarei para mim mesmo, para que onde eu estiver estejais vós também.

3 והיה כי הלכתי והכינותי לכם מקום שוב אשוב ולקחתי אתכם אלי למען באשר אהיה שם תהיו גם אתם׃

4 Mesmo vós sabeis para onde vou, e conheceis o caminho.

4 ואל אשר אני הולך שמה ידעתם ואת הדרך ידעתם׃

5 Disse-lhe Tomé: Senhor, nós não sabemos para onde vais; e como podemos saber o caminho?

5 ויאמר אליו תומא אדני לא ידענו אנה אתה הלך ואיככה נדע את הדרך׃

6 Disse-lhe Jesus: Eu sou o caminho, e a verdade e a vida. Ninguém vem ao Pai, senão por mim.

6 ויאמר אליו ישוע אנכי הנני הדרך והאמת והחיים לא יבא איש אל האב כי אם על ידי׃

7 Se vós me conhecêsseis a mim, também conheceríeis a meu Pai; e já desde agora o conheceis, e o tendes visto.

7 לו ידעתם אתי גם את אבי ידעתם ומעתה ידעתם אתו וראיתם אתו׃

8 Disse-lhe Filipe: Senhor, mostra-nos o Pai, o que nos basta.

8 ויאמר אליו פילפוס אדני הראנו נא את האב ודי לנו׃

9 Disse-lhe Jesus: Estou há tanto tempo convosco, e não me tendes conhecido, Filipe? Quem me vê a mim vê o Pai: e como dizes tu: Mostra-nos o Pai?

9 ויאמר אליו ישוע זה כמה ימים אנכי אתכם ואתה פילפוס הטרם תדעני הראה אתי ראה את האב ולמה זה תאמר הראנו את האב׃

10 Não crês tu que eu estou no Pai, e que o Pai está em mim? As palavras que eu vos digo não as digo de mim mesmo, mas o Pai, que está em mim, é quem faz as obras.

10 האינך מאמין כי אנכי באבי ואבי בי הוא הדברים אשר אדבר אליכם לא מנפשי אנכי דבר כי אבי השכן בקרבי הוא עשה את המעשים׃

11 Crede-me que estou no Pai, e o Pai em mim: Crede-me, ao menos, por causa das mesmas obras.

11 האמינו לי כי אנכי באבי ואבי בי הוא ואם לא אך בגלל המעשים האמינו לי׃

12 Na verdade, na verdade vos digo que aquele que crê em mim também fará as obras que eu faço, e ás fará maiores do que estas; porque eu vou para meu Pai.

12 אמן אמן אני אמר לכם המאמין בי יעשה גם הוא את המעשים אשר אנכי עשה וגדלות מאלה יעשה כי אני הולך אל אבי׃

13 E tudo quanto pedirdes em meu nome eu o farei, para que o Pai seja glorificado no Filho.

13 וכל אשר תשאלו בשמי אעשנו למען יכבד האב בבנו׃

14 Se pedirdes alguma coisa em meu nome, eu o farei.

14 כי תשאלו דבר בשמי אני אעשנו׃

15 Se me amardes, guardareis os meus mandamentos.

15 אם אהבתם אתי את מצותי תשמרו׃

16 E eu rogarei ao Pai, e ele vos dará outro Consolador, para que fique convosco para sempre.

16 ואני אשאלה מאבי והוא יתן לכם פרקליט אחר אשר ישכן אתכם לנצח׃

17 O Espírito de verdade, que o mundo não pode receber, porque não o vê nem o conhece: mas vós o conheceis, porque habita convosco, e estará em vós.

17 את רוח האמת אשר לא יכל העולם להשיגו באשר לא יראהו ולא ידעהו ואתם ידעתם אתו כי אתכם שכן הוא אף יהיה בתוככם׃

18 Não vos deixarei órfãos; voltarei para vós.

18 לא אעזבכם יתומים אבואה אליכם׃

19 Ainda um pouco, e o mundo não me verá mais, mas vós me vereis; porque eu vivo, e vós vivereis.

19 עוד מעט והעולם לא יוסיף לראות אתי ואתם תראוני כי חי אני וגם אתם חיה תחיו׃

20 Naquele dia conhecereis que estou em meu Pai, e vós em mim, e eu em vós.

20 והיה ביום ההוא ידוע תדעו כי אני באבי ואתם בי ואני בכם׃

21 Aquele que tem os meus mandamentos e os guarda esse é o que me ama; e aquele que me ama será amado de meu Pai, e eu o amarei, e me manifestarei a ele.

21 מי אשר מצותי אתו וינצרן זה הוא אשר יאהבני ואהבי אהוב הוא לאבי ואני אהבהו ואליו אתודע׃

22 Disse-lhe Judas (não o Iscariotes): Senhor, donde vem que te hás-de manifestar a nós, e não ao mundo?

22 ויאמר אליו יהודה לא יהודה איש קריות אדני מה הוא זה כי תחפץ להתודע אלינו ולא לעולם׃

23 Jesus respondeu, e disse-lhe: Se alguém me ama, guardará a minha palavra, e meu Pai o amará, e viremos para ele, e faremos nele morada.

23 ויען ישוע ויאמר אליו איש כי יאהבני ישמר את דברי ואבי יאהב אתו ונבואה אליו ונשים אצלו מעונתנו׃

24 Quem me não ama não guarda as minhas palavras; ora a palavra que ouvistes não é minha, mas do Pai que me enviou.

24 ואשר לא יאהבני הוא לא ישמר את דברי והדבר אשר שמעתם לא שלי הוא כי אם של אבי אשר שלחני׃

25 Tenho-vos dito isto, estando convosco.

25 את אלה דברתי אליכם בעוד היותי עמכם׃

26 Mas aquele Consolador, o Espírito Santo, que o Pai enviará em meu nome, esse vos ensinará todas as coisas, e vos fará lembrar de tudo quanto vos tenho dito.

26 והפרקליט תוח הקדש אשר ישלחנו אבי בשמי הוא ילמדכם את כל ויזכירכם את כל אשר הגדתי לכם׃

27 Deixo-vos a paz, a minha paz vos dou: não vo-la dou como o mundo a dá. Não se turbe o vosso coração, nem se atemorize.

27 שלום אניח לכם את שלומי אתן לכם לא כאשר יתן העולם אנכי נתן לכם אל יבהל לבבכם ואל יחת׃

28 Ouvistes que eu vos disse: Vou, e venho para vós. Se me amásseis, certamente exultaríeis por ter dito: Vou para o Pai; porque o Pai é maior do que eu.

28 הלא שמעתם כי אמרתי אליכם אלך לי ואשובה אליכם אם אהב תאהבוני כי עתה תשמחו באמרי לכם כי הלך אני אל האב כי אבי גדול ממני׃

29 Eu vo-lo disse agora antes que aconteça, para que, quando acontecer, vós acrediteis.

29 ועתה הנה הגדתי זאת לכם בטרם היותה למען בבואה תאמינו׃

30 Já não falarei muito convosco; porque se aproxima o príncipe deste mundo, e nada tem em mim;

30 לא ארבה עוד אמרים עמכם כי יבוא שר העולם הזה ובי אין לו מאומה׃

31 Mas é para que o mundo saiba que eu amo o Pai, e que faço como o Pai me mandou. Levantai-vos, vamo-nos daqui.

31 אך למען ידע העולם כי את אבי אני אהב וכאשר צוני אבי כן אני עשה קומו ונלכה מזה׃

João 15

1 EU SOU a videira verdadeira, e meu Pai é o lavrador.

1 אנכי הגפן האמתית ואבי הוא הכרם׃

2 Toda a vara em mim, que não dá fruto, a tira; e limpa toda aquela que dá fruto, para que dê mais fruto.

2 כל שריג בי אשר איננו עשה פרי יסירנו ואשר יעשה פרי יטהרנו להרבות את פריו׃

3 Vós já estais limpos, pela palavra que vos tenho falado.

3 אתם כעת מטהרים בעבור דברי אשר דברתי אליכם׃

4 Estai em mim, e eu em vós como a vara de si mesma não pode dar fruto, se não estiver na videira, assim também vós, se não estiverdes em mim.

4 עמדו בי ואני בכם כאשר השריג בל יעשה פרי מאליו אם לא יעמד בגפן כן גם אתם אם לא תעמדו בי׃

5 Eu sou a videira, vós as varas, quem está em mim, e eu nele, esse dá muito fruto; porque sem mim nada podeis fazer.

5 אנכי הוא הגפן ואתם השריגים העמד בי ואני בו הוא יעשה פרי לרב כי בלעדי לא תוכלון עשות מאומה׃

6 Se alguém não estiver em mim, será lançado fora como a vara, e secará; e os colhem e lançam no fogo, e ardem.

6 איש אשר לא יעמד בי השלך כשריג החוצה וייבש וילקטום וישליכום אל תוך האש והיה לבער׃

7 Se vós estiverdes em mim, e as minhas palavras estiverem em vós, pedireis tudo o que quiserdes, e vos será feito.

7 והיה אם תעמדו בי ודברי יהיו בכם ככל חפצכם תשאלו ויעשה לכם׃

8 Nisto é glorificado meu Pai, que deis muito fruto; e assim sereis meus discípulos.

8 בזאת נכבד אבי בעשותכם פרי לרב והייתם לי לתלמידים׃

9 Como o Pai me amou, também eu vos amei a vós; permanecei no meu amor.

9 כאשר אהבני אבי אהבתי אתכם גם אני ואתם עמדו באהבתי׃

10 Se guardardes os meus mandamentos, permanecereis no meu amor; do mesmo modo que eu tenho guardado os mandamentos de meu Pai, e permaneço no seu amor.

10 אם תשמרו את מצותי תעמדו באהבתי כאשר שמרתי גם אני את מצות אבי ועמדתי באהבתו׃

11 Tenho-vos dito isto, para que o meu gozo permaneça em vós, e o vosso gozo seja completo.

11 את אלה דברתי אליכם בעבור תהיה שמחתי בכם ותמלא שמחתכם׃

12 O meu mandamento é este: Que vos ameis uns aos outros, assim como eu vos amei.

12 הנה זאת מצותי כי תאהבון איש את אחיו כאשר אהבתיכם׃

13 Ninguém tem maior amor do que este: de dar alguém a sua vida pelos seus amigos.

13 אין לאיש אהבה יתרה מתתו את נפשו בעד ידידיו׃

14 Vós sereis meus amigos, se fizerdes o que eu vos mando.

14 ואתם ידידי אתם אם תעשו את אשר אני מצוה אתכם׃

15 Já vos não chamarei servos, porque o servo não sabe o que faz o seu senhor, mas tenho-vos chamado amigos, porque tudo quanto ouvi de meu Pai vos tenho feito conhecer.

15 לא אקרא לכם עוד עבדים כי העבד איננו ידע את אשר יעשה אדניו כי אם אמרתי ידידי אתם כי כל אשר שמעתי מאת אבי הודעתי אתכם׃

16 Não me escolhestes vós a mim, mas eu vos escolhi a vós, e vos nomeei, para que vades e deis fruto, e o vosso fruto permaneça; a fim de que tudo quanto em meu nome pedirdes ao Pai ele vo-lo conceda.

16 לא אתם בחרתם בי כי אם אנכי בחרתי בכם והפקדתי אתכם ללכת ולעשות פרי ופריכם יקום והיה כל אשר תשאלו מאבי בשמי יתן לכם׃

17 Isto vos mando: que vos ameis uns aos outros.

17 את אלה אני מצוה אתכם למען תאהבון איש את אחיו׃

18 Se o mundo vos aborrece, sabei que, primeiro do que a vós, me aborreceu a mim.

18 אם העולם שנא אתכם דעו כי אתי שנא ראשונה׃

19 Se vós fôsseis do mundo, o mundo amaria o que era seu, mas, porque não sois do mundo, antes eu vos escolhi do mundo, por isso é que o mundo vos aborrece.

19 אלו מן העולם הייתם כי אז אהב העולם את אשר לו ויען כי אינכם מן העולם כי אם בחרתי אתכם מתוך העולם לכן העולם ישנא אתכם׃

20 Lembrai-vos da palavra que vos disse: Não é o servo maior do que o seu senhor. Se a Mim me perseguiram, também vos perseguirão a vós; se guardaram a minha palavra, também guardarão a vossa.

20 זכרו את דברי אשר דברתי אליכם העבד איננו גדול מאדניו אם רדפו אתי גם אתכם ירדפו אם שמרו את דברי גם את דברכם ישמרו׃

21 Mas tudo isto vos farão por causa do meu nome; porque não conhecem aquele que me enviou.

21 אבל כל זאת יעשו לכם בעבור שמי כי לא ידעו את שלחי׃

22 Se eu não viera, nem lhes houvera falado, não teriam pecado, mas agora não têm desculpa do seu pecado.

22 לולא באתי ודברתי אליהם לא היה בהם חטא ועתה לא יוכלון להתנצל על חטאתם׃

23 Aquele que me aborrece, aborrece também a meu Pai.

23 השנא אתי ישנא גם את אבי׃

24 Se eu entre eles não fizesse tais obras, quais nenhum outro tem feito, não teriam pecado; mas agora, viram-nas e me aborreceram a mim e a meu Pai.

24 לולא עשיתי בתוכם את המעשים אשר איש זולתי לא עשה לא היה בהם חטא ועתה ראו וישנאו גם אתי גם את אבי׃

25 Mas é para que se cumpra a palavra que está escrita na sua lei: Aborreceram-me sem causa.

25 אך למלאת דבר הכתוב בתורתם שנאת חנם שנאוני׃

26 Mas, quando vier o Consolador, que eu da parte do Pai vos hei-de enviar, aquele Espírito de verdade, que procede do Pai, ele testificará de mim.

26 ובבוא הפרקליט אשר אשלחנו לכם מאת אבי רוח האמת היוצא מאת אבי הוא יעיד עלי׃

27 E vós também testificareis, pois estivestes comigo desde o princípio.

27 וגם אתם תעידו כי מראש הייתם עמדי׃

João 16

1 TENHO-VOS dito estas coisas para que vos não escandalizeis.

1 את אלה דברתי אליכם למען לא תכשלו׃

2 Expulsar-vos-ão das sinagogas; vem mesmo a hora em que qualquer que vos matar cuidará fazer um serviço a Deus.

2 הנה ינדו אתכם ואף באה השעה אשר כל הרג אתכם ידמה להקריב עבודה לאלהים׃

3 E isto vos farão, porque não conheceram ao Pai nem a mim.

3 וכזאת יעשו לכם יען גם את אבי וגם אתי לא ידעו׃

4 Mas tenho-vos dito isto, a fim de que, quando chegar aquela hora, vos lembreis de que já vo-lo tinha dito; e eu não vos disse isto desde o princípio, porque estava convosco.

4 אבל הגדתי לכם את אלה למען אשר בבא השעה תזכרום כי אנכי אמרתי אליכם וכאלה לא אמרתי אליכם מראש כי הייתי עמכם׃

5 E agora vou para aquele que me enviou: e nenhum de vós me pergunta: Para onde vais?

5 ועתה הלך אנכי אל שלחי ולא ישאלני איש מכם אנה תלך׃

6 Antes, porque isto vos tenho dito, o vosso coração se encheu de tristeza.

6 אך על דברי את אלה אליכם מלא לבבכם עצבת׃

7 Todavia digo-vos a verdade, que vos convém que eu vá; porque, se eu não for, o Consolador não virá a vós; mas, se eu for, enviar-vo-lo-ei.

7 אולם האמת אגיד לכם כי לכתי אך טוב לכם כי אם לא אלך לא יבא אליכם הפרקליט ואם אלך אשלחהו אליכם׃

8 E, quando ele vier, convencerá o mundo do pecado, e da justiça e do juízo.

8 והיה בבאו יוכיח את העולם על דבר החטא והצדק והמשפט׃

9 Do pecado, porque não crêem em mim;

9 על החטא כי לא האמינו בי׃

10 Da justiça, porque vou para meu Pai, e não me vereis mais;

10 ועל הצדק כי אלך אל אבי ולא תוסיפו לראות אתי׃

11 E do juízo, porque já o príncipe deste mundo está julgado.

11 ועל המשפט כי נדון שר העולם הזה׃

12 Ainda tenho muito que vos dizer, mas vós não o podeis suportar agora.

12 עוד רבות לי להגיד לכם אך לא תוכלון שאת עתה׃

13 Mas, quando vier aquele Espírito de verdade, ele vos guiará em toda a verdade; porque não falará de si mesmo, mas dirá tudo o que tiver ouvido, vos anunciará o que há-de vir.

13 ורוח האמת בבאו הוא ידריך אתכם אל כל האמת כי לא ידבר מעצמו כי אם אשר ישמע ידבר והאתיות יגיד לכם׃

14 Ele me glorificará, porque há-de receber do que é meu, e vo-lo há-de anunciar.

14 הוא יפארני כי משלי יקח ויגיד לכם׃

15 Tudo quanto o Pai tem é meu; por isso vos disse que há-de receber do que é meu e vo-lo há-de anunciar.

15 כל אשר לאבי לי הוא על כן אמרתי כי משלי יקח ויגיד לכם׃

16 Um pouco, e não me vereis; e outra vez um pouco, e ver-me-eis; porquanto vou para o Pai.

16 הן מעט ולא תראוני ועוד מעט ותחזוני כי אני הלך אל אבי׃

17 Então alguns dos seus discípulos disseram uns para os outros: Que é isto que nos diz? Um pouco, e não me vereis; e outra vez um pouco, e ver-me-eis; e: porquanto vou para o Pai?

17 ומקצת תלמידיו נדברו איש אל אחיו לאמר מה זה אמר אלינו הן מעט ולא תראוני ועוד מעט ותחזוני ואמרו אני הלך אל אבי׃

18 Diziam pois: Que quer dizer isto: Um pouco? não sabemos o que diz.

18 ויאמרו מה זה אשר אמר מעט לא ידענו מה דבר׃

19 Conheceu pois Jesus que o queriam interrogar, e disse-lhes: Indagais entre vós acerca disto que disse: Um pouco, e não me vereis, e outra vez um pouco, e ver-me-eis?

19 וידע ישוע כי עם לבבם לשאל אתו ויאמר אליהם העל זאת אתם דרשים ביניכם כי אמרתי הן מעט ולא תראוני ועוד מעט ותחזוני׃

20 Na verdade, na verdade, vos digo que vós chorareis e vos lamentareis, e o mundo se alegrará, e vós estareis tristes; mas a vossa tristeza se converterá em alegria.

20 אמן אמן אני אמר לכם כי אתם תבכו ותילילו והעולם ישמח הן אתם תעצבו אכן עצבכם יהפך לששון׃

21 A mulher, quando está para dar à luz, sente tristeza, porque é chegada a sua hora; mas, depois de ter dado à luz a criança, já se não lembra da aflição, pelo prazer de haver nascido um homem no mundo.

21 האשה בלדתה עצב לה כי באה עתה ואחרי ילדה את הילד לא תזכר עוד את עצבונה משמחתה כי אדם נולד לעולם׃

22 Assim também vós agora, na verdade, tendes tristeza; mas outra vez vos verei, e o vosso coração se alegrará, e a vossa alegria ninguém vo-la tirará.

22 וגם אתם כעת תתעצבו אך אשוב אראה אתכם ושש לבכם ואין לקח שמחתכם מכם׃

23 E naquele dia nada me perguntareis. Na verdade, na verdade vos digo que tudo quanto pedirdes a meu Pai, em meu nome, ele vo-lo há-de dar.

23 וביום ההוא לא תשאלוני דבר אמן אמן אני אמר לכם כי כל אשר תשאלו מאת אבי בשמי יתננו לכם׃

24 Até agora nada pedistes em meu nome; pedi, e recebereis, para que o vosso gozo se cumpra.

24 עד עתה לא שאלתם דבר בשמי שאלו ותקחו למען תמלא שמחתכם׃

25 Disse-vos isto por parábolas: chega, porém, a hora em que vos não falarei mais por parábolas, mas abertamente vos falarei acerca do Pai.

25 את אלה דברתי אליכם במשלים אכן שעה באה ולא אדבר עוד אליכם במשלים כי אם ברור אמלל לכם על אבי׃

26 Naquele dia pedireis em meu nome, e não vos digo que eu rogarei por vós ao Pai;

26 ביום ההוא תשאלו בשמי ואינני אמר לכם כי אני אעתיר לאבי בעדכם׃

27 Pois o mesmo Pai vos ama; visto como vós me amastes, e crestes que saí de Deus.

27 כי אבי גם הוא אהב אתכם עקב אשר אהבתוני והאמנתם כי מאת אלהים יצאתי׃

28 Saí do Pai, e vim ao mundo; outra vez deixo o mundo, e vou para o Pai.

28 מאת האב יצאתי ואבא לעולם אשובה אעזב את העולם ואלך אל אבי׃

29 Disseram-lhe os seus discípulos: Eis que agora falas abertamente, e não dizes parábola alguma.

29 ויאמרו אליו תלמידיו הנה כעת ברור תמלל ולא תמשל משל׃

30 Agora conhecemos tudo, e não hás mister de que alguém te interrogue. Por isso cremos que saíste de Deus.

30 עתה ידענו כי כל ידעת ולא תצטרך כי ישאלך איש בזאת נאמין כי מאת אלהים יצאת׃

31 Respondeu-lhes Jesus: Credes agora?

31 ויען אתם ישוע עתה תאמינו׃

32 Eis que chega a hora, e já se aproxima, em que vós sereis dispersos cada um para sua parte, e me deixareis só; mas não estou só, porque o Pai está comigo.

32 הנה שעה באה ועתה זה הגיעה ונפצותם איש איש לביתו ואתי תעזבו לבדי ואינני לבדי כי אבי עמדי׃

33 Tenho-vos dito isto, para que em mim tenhais paz; no mundo tereis aflições, mas tende bom ânimo, eu venci o mundo.

33 את אלה דברתי אליכם למען בי יהיה לכם שלום בעולם יהיה לכם עני אך יאמץ לבבכם אני נצחתי את העולם׃

João 17

1 JESUS falou assim, e, levantando os seus olhos ao céu, disse: Pai, é chegada a hora; glorifica a teu Filho, para que também te glorifique a ti;

1 את אלה דבר ישוע וישא עיניו השמימה ויאמר אבי הנה באה השעה פאר את בנך למען גם בנך יפארך׃

2 Assim como lhe deste poder sobre toda a carne, para que dê a vida eterna a todos quantos lhe deste.

2 כאשר נתת לו השלטן על כל בשר למען יתן חיי עולמים לכל אשר נתת לו׃

3 E a vida eterna é esta: que te conheçam, a ti só, por único Deus verdadeiro e a Jesus Cristo, a quem enviaste.

3 ואלה הם חיי העולמים לדעת אתך אשר אתה לבדך אל אמת ואת ישוע המשיח אשר שלחת׃

4 Eu glorifiquei-te na terra, tendo consumado a obra que me deste a fazer.

4 אני פארתיך בארץ כליתי פעלך אשר צויתני לעשות׃

5 E agora glorifica-me tu, ó Pai, junto de ti mesmo, com aquela glória que tinha contigo antes que o mundo existisse.

5 ועתה פארני אתה אבי עמך בכבוד אשר היה לי עמך טרם היות העולם׃

6 Manifestei o teu nome aos homens que do mundo me deste: eram teus, e tu mos deste, e guardaram a tua palavra.

6 את שמך הודעתי לבני האדם אשר נתתם לי מתוך העולם לך היו ולי נתת אתם ואת דברך נצרו׃

7 Agora já têm conhecido que tudo quanto me deste provém de ti;

7 ועתה ידעו כי כל אשר נתת לי מעמך הוא׃

8 Porque lhes dei as palavras que tu me deste; e eles as receberam, e têm verdadeiramente conhecido que saí de ti; e creram que me enviaste.

8 כי הדברים אשר נתת לי נתתי להם והם קבלום ויכירו באמת כי מעמך יצאתי ויאמינו כי אתה שלחתני׃

9 Eu rogo por eles; não rogo pelo mundo, mas por aqueles que me deste, porque são teus.

9 אני בעדם אעתיר לך לא בעד העולם אעתיר כי אם בעד אלה אשר נתת לי כי לך המה׃

10 E todas as minhas coisas são tuas, e as tuas coisas são minhas; e nisso sou glorificado.

10 וכל אשר לי לך הוא ושלך שלי ונתפארתי בהם׃

11 E eu já não estou mais no mundo; mas eles estão no mundo, e eu vou para ti. Pai santo, guarda em teu nome aqueles que me deste, para que sejam um, assim como nós.

11 ואני אינני עוד בעולם והם בעולם המה ואני בא אליך אבי הקדוש נצר בשמך את אשר נתתם לי למען יהיו אחד כמנו׃

12 Estando eu com eles no mundo, guardava-os em teu nome. Tenho guardado aqueles que tu me deste, e nenhum deles se perdeu, senão o filho da perdição, para que a Escritura se cumprisse.

12 בהיותי עמהם בעולם אני נצרתי אתם בשמך את אשר נתתם לי שמרתי ולא אבד מהם איש זולתי בן האבדון למלאת דבר הכתוב׃

13 Mas agora vou para ti, e digo isto no mundo, para que tenham a minha alegria completa em si mesmos.

13 ועתה הנני בא אליך ואלה אני מדבר בעולם למען תמלא להם שמחתי בקרבם׃

14 Dei-lhes a tua palavra, e o mundo os aborreceu, porque não são do mundo, assim como eu não sou do mundo.

14 אני נתתי להם את דברך והעולם שנא אתם יען כי לא מן העולם המה כאשר גם אנכי לא מן העולם אני׃

15 Não peço que os tires do mundo, mas que os livres do mal.

15 ולא אעתיר לך אשר תקחם מן העולם רק שתצרם מן הרע׃

16 Não são do mundo, como eu do mundo não sou.

16 מן העולם אינמו כאשר גם אנכי אינני מן העולם׃

17 Santifica-os na verdade: a tua palavra é a verdade.

17 קדש אתם באמתך דברך אמת הוא׃

18 Assim como tu me enviaste ao mundo, também eu os enviei ao mundo.

18 כאשר אתה שלחת אתי אל העולם כן גם אני שלחתי אתם אל העולם׃

19 E por eles me santifico a mim mesmo, para que também eles sejam santificados na verdade.

19 והתקדשתי בעדם למען יהיו גם הם מקדשים באמת׃

20 E não rogo somente por estes, mas também por aqueles que pela sua palavra hão-de crer em mim;

20 אולם לא לבד בעד אלה אנכי מעתיר לך כי אם גם בעד המאמינים בי על פי דברם׃

21 Para que todos sejam um, como tu, ó Pai, o és em mim, e eu em ti que também eles sejam um em nós, para que o mundo creia que tu me enviaste.

21 למען יהיו כלם אחד כאשר אתה אבי בי אתה ואני בך והיו גם המה בנו כאשר למען יאמין העולם כי אתה שלחתני׃

22 E eu dei-lhes a glória que a mim me deste, para que sejam um, como nós somos um.

22 ואני נתתי להם את הכבוד אשר נתת לי למען יהיו אחד כאשר אנחנו אחד נחנו׃

23 Eu neles, e tu em mim, para que eles sejam perfeitos em unidade, e para que o mundo conheça que tu me enviaste a mim, e que os tens amado a eles como me tens amado a mim.

23 אני בהם ואתה בי למען יהיו משלמים לאחד ולמען ידע העולם כי אתה שלחתני ואהבת אתם כאשר אהבתני׃

24 Pai, aqueles que me deste quero que, onde eu estiver, também eles estejam comigo, para que vejam a minha glória que me deste: porque tu me hás amado antes da fundação do mundo.

24 אבי חפצתי כי גם הם אשר נתתם לי יהיו עמי באשר אהיה אני למען יחזו את כבודי אשר נתת לי כי אהבתני לפני מוסדות עולם׃

25 Pai justo, o mundo não te conheceu; mas eu te conheci, e estes conheceram que tu me enviaste a mim.

25 אבי הצדיק הן העולם לא ידעך ואני ידעתיך ואלה הכירו כי אתה שלחתני׃

26 E eu lhes fiz conhecer o teu nome, e lho farei conhecer mais, para que o amor com que me tens amado esteja neles, e eu neles esteja.

26 ואני הודעתים את שמך ואוסיף להודיעם למען תהיה בם האהבה אשר אהבתני ואני אהיה בהם׃

João 18

1 TENDO Jesus dito isto, saiu com os seus discípulos para além do ribeiro de Cedron, onde havia um horto, no qual ele entrou e seus discípulos.

1 ויהי ככלות ישוע לדבר את הדברים האלה ויצא החוצה עם תלמידיו מעבר לנחל קדרון ושם גן ויבא בו הוא ותלמידיו׃

2 E Judas, que o traía, também conhecia aquele lugar, porque Jesus muitas vezes se ajuntava ali com os seus discípulos.

2 וגם יהודה מוסרו ידע את המקום כי פעמים רבות נועד שמה ישוע עם תלמידיו׃

3 Tendo pois Judas recebido a coorte e oficiais dos principais sacerdotes e fariseus, veio para ali com lanternas, e archotes e armas.

3 ויקח יהודה את הגדוד ומשרתים מאת הכהנים הגדולים והפרושים ויבא שמה בנרות ובלפידים ובכלי נשק׃

4 Sabendo pois Jesus todas as coisas que sobre ele haviam de vir, adiantou-se, e disse-lhes: A quem buscais?

4 וישוע ידע את כל אשר יבא עליו ויצא ויאמר אליהם את מי תבקשו׃

5 Responderam-lhe: A Jesus Nazareno. Disse-lhes Jesus: Sou eu. E Judas, que o traía, estava com eles.

5 ויענו ויאמרו את ישוע הנצרי ויאמר אליהם ישוע אני הוא וגם יהודה מוסרו עמד אצלם׃

6 Quando pois lhes disse: Sou eu, recuaram, e caíram por terra.

6 ויהי בדבר ישוע אליהם אני הוא ויסגו אחור ויפלו ארצה׃

7 Tornou-lhes pois a perguntar: A quem buscais? E eles disseram: A Jesus Nazareno.

7 ויסף וישאל אתם את מי תבקשו ויאמרו את ישוע הנצרי׃

8 Jesus respondeu: Já vos disse que sou eu; se pois me buscais a mim, deixai ir estes.

8 ויען ישוע הלא אמרתי לכם אני הוא לכן אם אתי תבקשו הניחו לאלה וילכו׃

9 Para que se cumprisse a palavra que tinha dito: Dos que me deste nenhum deles perdi.

9 למלאת הדבר אשר אמר מאלה אשר נתת לי לא אבד לי אף אחד׃

10 Então Simão Pedro, que tinha espada, desembainhou-a, e feriu o servo do sumo sacerdote, cortando-lhe a orelha direita. E o nome do servo era Malco.

10 ולשמעון פטרוס חרב וישלפה ויך את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו הימנית ושם העבד מלכוס׃

11 Mas Jesus disse a Pedro: Mete a tua espada na bainha; não beberei eu o cálix que o Pai me deu?

11 ויאמר ישוע אל פטרוס השב חרבך אל נדנה הכי לא אשתה את הכוס אשר נתן לי אבי׃

12 Então a coorte, e o tribuno, e os servos dos judeus prenderam a Jesus e o maniataram.

12 אז תפשו הגדוד ושר האלף ומשרתי היהודים את ישוע ויאסרהו׃

13 E conduziram-no primeiramente a Anás, por ser sogro de Caifás, que era o sumo sacerdote daquele ano.

13 ויוליכהו בראשונה אל חנן והוא חתן קיפא אשר שמש בכהנה גדולה בשנה ההיא׃

14 Ora Caifás era quem tinha aconselhado aos judeus que convinha que um homem morresse pelo povo.

14 הוא קיפא אשר יעץ את היהודים כי טוב אשר איש אחד יאבד בעד כל העם׃

15 E Simão Pedro e outro discípulo seguiam a Jesus. E este discípulo era conhecido do sumo sacerdote, e entrou com Jesus na sala do sumo sacerdote.

15 ושמעון פטרוס ותלמיד אחר הלכו אחרי ישוע והתלמיד ההוא היה נודע לכהן הגדול ויבא עם ישוע לחצר הכהן הגדול׃

16 E Pedro estava da parte de fora, à porta. Saiu então o outro discípulo que era conhecido do sumo sacerdote, e falou à porteira, levando Pedro para dentro.

16 ופטרוס עמד מחוץ לפתח ויצא התלמיד האחר המידע לכהן הגדול וידבר אל השערת ויבא את פטרוס פנימה׃

17 Então a porteira disse a Pedro: Não és tu também dos discípulos deste homem? Disse ele: Não sou.

17 ותאמר האמה השערת אל פטרוס הלא גם אתה מתלמידי האיש הזה ויאמר אינני׃

18 Ora estavam ali os servos e os criados, que tinham feito brasas, e se aquentavam, porque fazia frio; e com eles estava Pedro, aquentando-se também.

18 והעבדים והמשרתים בערו אש גחלים כי עת קר היתה ויעמדו שם ויתחממו וגם פטרוס עמד עמם ומתחמם׃

19 E o sumo sacerdote interrogou Jesus acerca dos seus discípulos e da sua doutrina.

19 וישאל הכהן הגדול את ישוע על תלמידיו ועל לקחו׃

20 Jesus lhe respondeu: Eu falei abertamente ao mundo; eu sempre ensinei na sinagoga e no templo, onde todos os judeus se ajuntam, e nada disse em oculto.

20 ויען אתו ישוע אנכי בגלוי דברתי אל העולם ותמיד למדתי בבית הכנסת ובבית המקדש אשר כל היהודים נקהלים שמה ולא דברתי דבר בסתר׃

21 Para que me perguntas a mim? pergunta aos que ouviram o que é que lhes ensinei; eis que eles sabem o que eu lhes tenho dito.

21 ומה תשאל אתי שאל נא את השמעים מה שדברתי אליהם הנם יודעים את אשר אמרתי׃

22 E, tendo dito isto, um dos criados que ali estavam deu uma bofetada em Jesus, dizendo: Assim respondes ao sumo sacerdote?

22 ויהי כדברו הדברים האלה ויך אחד המשרתים העמד שמה את ישוע על הלחי ויאמר הכזאת תענה את הכהן הגדול׃

23 Respondeu-lhe Jesus: Se falei mal, dá testemunho do mal; e, se bem, porque me feres?

23 ויען אותו ישוע אם רעה דברתי תנה עד כי רעה היא ואם טוב מדוע תסטרני׃

24 E Anás mandou-o, manietado, ao sumo sacerdote Caifás,

24 וישלחהו חנן אסור בזקים אל קיפא הכהן הגדול׃

25 E Simão Pedro estava ali, e aquentava-se. Disseram-lhe pois: Não és também tu um dos seus discípulos? Ele negou, e disse: Não sou.

25 ושמעון פטרוס עמד ומתחמם ויאמרו אליו הלא גם אתה מתלמידיו ויכחש ויאמר אינני׃

26 E um dos servos do sumo sacerdote, parente daquele a quem Pedro cortara a orelha, disse: Não te vi eu no horto com ele?

26 ויאמר איש מעבדי הכהן הגדול והוא מודע לאשר קצץ פטרוס את אזנו הלא ראיתיך עמו בתוך הגן׃

27 E Pedro negou outra vez, e logo o galo cantou.

27 ויסף פטרוס לכחש ופתאם קרא התרנגול׃

28 Depois levaram Jesus da casa de Caifás para a audiência. E era pela manhã cedo. E não entraram na audiência, para não se contaminarem, mas poderem comer a páscoa.

28 ויוליכו את ישוע מבית קיפא אל בית המשפט ויהי בבקר השכם והמה לא נכנסו אל בית המשפט למען אשר לא יטמאו כי אם יאכלו את הפסח׃

29 Então Pilatos saiu fora e disse-lhes: Que acusação trazeis contra este homem?

29 ויצא פילטוס אליהם ויאמר על מה תאשימו את האיש הזה׃

30 Responderam, e disseram-lhe: Se este não fosse malfeitor, não to entregaríamos.

30 ויענו ויאמרו אליו לולא היה זה עשה רע כי עתה לא הסגרנהו אליך׃

31 Disse-lhes pois Pilatos: Levai-o vós, e julgai-o segundo a vossa lei. Disseram-lhe então os judeus: A nós não nos é lícito matar pessoa alguma.

31 ויאמר אליהם פילטוס קחהו אתם עמכם ועשו משפטו כתורתכם ויאמרו אליו היהודים אין לנו רשיון להמית איש׃

32 (Para que se cumprisse a palavra que Jesus tinha dito, significando de que morte havia de morrer),

32 למלאת דבר ישוע אשר דבר לרמז אי זה מות עתיד הוא למות׃

33 Tornou pois a entrar Pilatos na audiência, e chamou a Jesus, e disse-lhe: Tu és o rei dos judeus?

33 וישב פילטוס אל בית המשפט ויקרא אל ישוע ויאמר אליו האתה הוא מלך היהודים׃

34 Respondeu-lhe Jesus: Tu dizes isso de ti mesmo, ou disseram-to outros de mim?

34 ויען אתו ישוע המלבך תדבר זאת או אחרים הגידו לך עלי׃

35 Pilatos respondeu: Porventura sou eu judeu? a tua nação e os principais dos sacerdotes entregaram-te a mim: que fizeste?

35 ויען פילטוס האף אנכי יהודי הלא עמך וראשי הכהנים הסגירוך אלי מה עשית׃

36 Respondeu Jesus: O meu reino não é deste mundo: se o meu reino fosse deste mundo, pelejariam os meus servos, para que eu não fosse entregue aos judeus; mas agora o meu reino não é daqui.

36 ויען ישוע מלכותי איננה מן העולם הזה אם היתה מלכותי מן העולם הזה כי אז נלחמו לי משרתי לבלתי המסר ביד היהודים ועתה מלכותי איננה מפה׃

37 Disse-lhe pois Pilatos: Logo tu és rei? Jesus respondeu: Tu dizes que eu sou rei. Eu para isso nasci, e para isso vim ao mundo, a fim de dar testemunho da verdade. Todo aquele que é da verdade ouve a minha voz.

37 ויאמר אליו פילטוס אם כן אפוא מלך אתה ויען ישוע אתה אמרת כי מלך אנכי לזה נולדתי ולזה באתי בעולם להעיד לאמת כל אשר הוא מן האמת ישמע בקולי׃

38 Disse-lhe Pilatos: Que é a verdade? E, dizendo isto, tornou a ir ter com os judeus, e disse-lhes: Não acho nele crime algum;

38 ויאמר אליו פילטוס מה היא האמת ואחרי דברו זאת יצא שנית אל היהודים ויאמר אליהם אני לא מצאתי בו כל עון׃

39 Mas vós tendes por costume que eu vos solte alguém pela páscoa. Quereis pois que vos solte o Rei dos Judeus?

39 הן מנהג הוא בכם כי אשלח לכם איש אחד חפשי בפסח היש את נפשכם כי אשלח לכם את מלך היהודים׃

40 Então todos tornaram a clamar, dizendo: Este não, mas Barrabás. E Barrabás era um salteador.

40 ויוסיפו ויצעקו לאמר לא את האיש הזה אלא את בר אבא ובר אבא היה מרצח׃

João 19

1 PILATOS pois tomou então a Jesus, e o açoitou.

1 אז לקח פילטוס את ישוע וייסרהו בשוטים׃

2 E os soldados, tecendo uma coroa de espinhos, lha puseram sobre a cabeça, e lhe vestiram uma veste de púrpura.

2 וישרגו אנשי הצבא עטרת קצים וישימו אתו על ראשו ויעטהו לבוש ארגמן׃

3 E diziam: Salve, Rei dos Judeus. E davam-lhe bofetadas.

3 ויאמרו שלום לך מלך היהודים ויכהו על הלחי׃

4 Então Pilatos saiu outra vez fora, e disse-lhes: Eis aqui vo-lo trago fora, para que saibais que não acho nele crime algum.

4 ויצא פילטוס עוד החוצה ויאמר אליהם הנני מוציא אתו אליכם למען תדעו כי לא מצאתי בו כל עון׃

5 Saiu pois Jesus fora, levando a coroa de espinhos e o vestido de púrpura. E disse-lhes Pilatos: Eis aqui o homem.

5 וישוע יצא החוץ ועליו עטרת הקצים ולבוש הארגמן ויאמר אליהם פילטוס הנה האדם׃

6 Vendo-o pois os principais dos sacerdotes e os servos, clamaram, dizendo: Crucifica-o, crucifica-o. Disse-lhes Pilatos: Tomai-o vós, e crucificai-o; porque eu nenhum crime acho nele.

6 ויהי כאשר ראהו הכהנים הגדולים והמשרתים ויצעקו לאמר הצלב הצלב ויאמר אליהם פילטוס קחהו אתם והצליבהו כי אנכי לא מצאתי בו אשמה׃

7 Responderam-lhe os judeus: Nós temos uma lei, e, seguindo a nossa lei, deve morrer, porque se fez Filho de Deus.

7 ויענו היהודים תורה יש לנו ועל פי תורתנו חיב מות הוא כי עשה עצמו לבן אלהים׃

8 E Pilatos, quando ouviu esta palavra, mais atemorizado ficou.

8 ויהי כשמע פילטוס את הדבר הזה ויאסף לרא עוד׃

9 E entrou outra vez na audiência, e disse a Jesus: Donde és tu? Mas Jesus não lhe deu resposta.

9 וישב ויבא אל בית המשפט ויאמר אל ישוע מאין אתה ולא השיבו ישוע דבר׃

10 Disse-lhe pois Pilatos: Não me falas a mim? não sabes tu que tenho poder para te crucificar e tenho poder para te soltar?

10 ויאמר אליו פילטוס אלי לא תדבר הלא ידעת כי יש לאל ידי לצלבך ויש לאל ידי לשלחך׃

11 Respondeu Jesus: Nenhum poder terias contra mim, se de cima te não fosse dado; mas aquele que me entregou a ti maior pecado tem.

11 ויען ישוע לא היתה לך רשות עלי לולא נתן לך מלמעלה לכן עון המסגיר אתי אליך גדול מעונך׃

12 Desde então Pilatos procurava soltá-lo; mas os judeus clamavam, dizendo: Se soltas este, não és amigo de César; qualquer que se faz rei é contra o César.

12 אז יבקש פילטוס לשלחו והיהודים צעקו ויאמרו אם תשלח את זה אינך אהב לקיסר כי כל המתנשא להיות מלך מרד הוא בקיסר׃

13 Ouvindo pois Pilatos este dito, levou Jesus para fora, e assentou-se no tribunal, no lugar chamado Litóstrotos, e em hebraico Gabatá.

13 ויהי כשמע פילטוס את הדבר הזה הוציא את ישוע החוצה וישב על כסא המשפט במקום הנקרא בשם רצפה ובלשונם גבתא׃

14 E era a preparação da páscoa, e quase à hora sexta; e disse aos judeus: Eis aqui o vosso Rei.

14 ואז היתה הכנת הפסח והשעה כשעה הששית ויאמר אל היהודים הנה מלככם והם צעקו טול טול צלב אתו׃

15 Mas eles bradaram: Tira, tira, crucifica-o. Disse-lhes Pilatos: Hei-de crucificar o vosso Rei? Responderam os principais dos sacerdotes: Não temos rei, senão o César.

15 ויאמר אליהם פילטוס הצלב אצלב את מלככם ויענו ראשי הכהנים אין לנו מלך כי אם הקיסר׃

16 Então entregou-lho, para que fosse crucificado. E tomaram a Jesus, e o levaram.

16 אז מסרו אליהם להצליבו ויקחו את ישוע ויוליכהו׃

17 E, levando ele às costas a sua cruz, saiu para o lugar chamado Caveira, que em hebraico se chama Gólgota.

17 וישא את צלבו ויצא אל המקום הנקרא מקום הגלגלת ובלשונם גלגלתא׃

18 Onde o crucificaram, e com ele outros dois, um de cada lado, e Jesus no meio.

18 ויצלבו אתו שמה ושני אנשים אחרים עמו מזה אחד ומזה אחד וישוע בתוך׃

19 E Pilatos escreveu também um título, e pô-lo em cima da cruz; e nele estava escrito: JESUS NAZARENO, REI DOS JUDEUS.

19 ופילטוס כתב על לוח וישם על הצלב וזה מכתבו ישוע הנצרי מלך היהודים׃

20 E muitos dos judeus leram este título; porque o lugar onde Jesus estava crucificado era próximo da cidade; e estava escrito em hebraico, grego e latim.

20 ויהודים רבים קראו את המכתב הזה כי המקום אשר נצלב שם ישוע היה קרוב אל העיר והמכתב היה בלשון עבר יון ורומי׃

21 Diziam pois os principais sacerdotes dos judeus a Pilatos: Não escrevas, Rei dos Judeus; mas que ele disse: Sou Rei dos Judeus.

21 ויאמרו ראשי כהני היהודים אל פילטוס אל נא תכתב מלך היהודים כי אם אשר אמר אני מלך היהודים׃

22 Respondeu Pilatos: O que escrevi, escrevi.

22 ויען פילטוס ויאמר את אשר כתבתי כתבתי׃

23 Tendo pois os soldados crucificado a Jesus, tomaram os seus vestidos, e fizeram quatro partes, para cada soldado uma parte; e também a túnica. A túnica, porém, tecida toda de alto a baixo, não tinha costura.

23 ויהי כאשר צלבו אנשי הצבא את ישוע ויקחו את בגדיו ויחלקום לארבעה חלקים לאיש איש חלק אחד וגם את כתנתו והכתנת לא היתה תפורה כי אם מעשה ארג מלמעלה ועד קצה׃

24 Disseram pois uns aos outros: Não a rasguemos, mas lancemos sortes sobre ela, para ver de quem será. Para que se cumprisse a Escritura que diz: Dividiram entre si os meus vestidos, e sobre a minha vestidura lançaram sortes. Os soldados, pois, fizeram estas coisas.

24 ויאמרו איש אל אחיו אל נא נקרעה לקרעים אך נפיל עליה גורל למי תהיה למלאת דבר הכתוב יחלקו בגדי להם ועל לבושי יפילו גורל ויעשו כן אנשי הצבא׃

25 E junto à cruz de Jesus estava sua mãe, e a irmã de sua mãe, Maria de Cleofas, e Maria Madalena.

25 ועל יד צלב ישוע עמדו אמו ואחות אמו מרים אשת קלופס ומרים המגדלית׃

26 Ora Jesus, vendo ali sua mãe, e que o discípulo a quem ele amava estava presente, disse a sua mãe: Mulher, eis aí o teu filho.

26 וירא ישוע את אמו ואת תלמידו אשר אהב עמדים אצלו ויאמר אל אמו אשה הנה זה בנך׃

27 Depois disse ao discípulo: Eis aí tua mãe. E desde aquela hora o discípulo a recebeu em sua casa.

27 ואחר אמר אל תלמידו הנה זאת אמך ומן השעה ההיא אסף אתה התלמיד אל ביתו׃

28 Depois, sabendo Jesus que já todas as coisas estavam terminadas, para que a Escritura se cumprisse, disse: Tenho sede.

28 ויהי מאחרי כן כאשר ידע ישוע כי עתה זה כלה הכל למען ימלא הכתוב כלו אמר צמאתי׃

29 Estava pois ali um vaso cheio de vinagre. E encheram de vinagre uma esponja, e, pondo-a num hissope, lha chegaram à boca.

29 ושם כלי מלא חמץ ויטבלו ספוג בחמץ וישימהו על אזוב ויקריבהו אל פיו׃

30 E, quando Jesus tomou o vinagre, disse: Está consumado. E, inclinando a cabeça, entregou o espírito.

30 ויקח ישוע את החמץ ויאמר כלה ויט את ראשו ויפקד את רוחו׃

31 Os judeus, pois, para que no sábado não ficassem os corpos na cruz, visto como era a preparação (pois era grande o dia de sábado), rogaram a Pilatos que se lhes quebrassem as pernas, e fossem tirados.

31 ולמען לא תשארנה הגויות על הצלב ביום השבת כי ערב שבת היה וגדול יום השבת ההוא שאלו היהודים מן פילטוס לשבר את שוקיהם ולהוריד אתם׃

32 Foram pois os soldados, e, na verdade, quebraram as pernas ao primeiro, e ao outro que com ele fora crucificado;

32 ויבאו אנשי הצבא וישברו את שוקי הראשון והשני הנצלבים עמו׃

33 Mas, vindo a Jesus, e vendo-o já morto, não lhe quebraram as pernas.

33 ויבאו אל ישוע ובראתם כי כבר מת לא שברו את שוקיו׃

34 Contudo um dos soldados lhe furou o lado com uma lança, e logo saiu sangue e água.

34 אך אחד מאנשי הצבא דקר בחנית את צדו וכרגע יצא דם ומים׃

35 E aquele que o viu testificou, e o seu testemunho é verdadeiro; e sabe que é verdade o que diz, para que também vós o creiais.

35 והראה זאת העיד ועדותו נאמנה והוא יודע כי האמת יגיד למען גם אתם תאמינו׃

36 Porque isto aconteceu para que se cumprisse a Escritura, que diz: Nenhum dos seus ossos será quebrado.

36 כי כל זאת היתה למלאת הכתוב ועצם לא תשברו בו׃

37 E outra vez diz a Escritura: Verão aquele que trespassaram.

37 ועוד כתוב אחר אמר והביט אליו את אשר דקרו׃

38 Depois disto, José de Arimateia (o que era discípulo de Jesus, mas oculto, por medo dos judeus) rogou a Pilatos que lhe permitisse tirar o corpo de Jesus. E Pilatos lho permitiu. Então foi e tirou o corpo de Jesus.

38 ויהי אחרי כן בא יוסף הרמתי והוא תלמיד ישוע אך בסתר מפני היהודים וישאל מאת פילטוס אשר יתנהו לשאת את גופת ישוע וינח לו פילטוס ויבא וישא את גופת ישוע׃

39 E foi também Nicodemos (aquele que anteriormente se dirigira de noite a Jesus), levando quase cem arráteis dum composto de mirra e aloés.

39 ויבא גם נקדימון אשר בא לפנים בלילה אל ישוע ויבא ערוב מר ואהלות כמאה ליטרין׃

40 Tomaram pois o corpo de Jesus e o envolveram em lençóis com as especiarias, como os judeus costumam fazer, na preparação para o sepulcro.

40 ויקחו את גופת ישוע ויחתלוה בתכריכין עם הבשמים כאשר נהגים היהודים לקבר את מתיהם׃

41 E havia um horto naquele lugar onde fora crucificado, e no horto um sepulcro novo, em que ainda ninguém havia sido posto.

41 ובמקום אשר נצלב שם היה גן ובגן קבר חדש אשר לא הושם בו איש עד עתה׃

42 Ali, pois, (por causa da preparação dos judeus, e por estar perto aquele sepulcro), puseram a Jesus.

42 שם שמו את ישוע כי ערב שבת היה ליהודים והקבר קרוב׃

João 20

1 E NO primeiro dia da semana Maria Madalena foi ao sepulcro de madrugada, sendo ainda escuro, e viu a pedra tirada do sepulcro.

1 ויהי באחד בשבת לפנות הבקר בעוד חשך ותבא מרים המגדלית אל הקבר ותרא את האבן מוסרה מעל הקבר׃

2 Correu pois, e foi a Simão Pedro, e ao outro discípulo, a quem Jesus amava e disse-lhes: Levaram o Senhor do sepulcro, e não sabemos onde o puseram.

2 ותרץ ותבא אל שמעון פטרוס ואל התלמיד האחר אשר חשק בו ישוע ותאמר אליהם הנה נשאו את האדון מקברו ולא ידענו איפה הניחהו׃

3 Então Pedro saiu com o outro discípulo, e foram ao sepulcro.

3 ויצא פטרוס והתלמיד האחר וילכו אל הקבר׃

4 E os dois corriam juntos, mas o outro discípulo correu mais apressadamente do que Pedro, e chegou primeiro ao sepulcro.

4 וירוצו שניהם יחדו וימהר התלמיד האחר לרוץ ויעבר את פטרוס ויבא ראשונה אל הקבר׃

5 E, abaixando-se, viu no chão os lençóis; todavia não entrou.

5 וישקף אל תוכו וירא את התכריכין מנחים אך לא בא פנימה׃

6 Chegou pois Simão Pedro, que o seguia, e entrou no sepulcro, e viu no chão os lençóis.

6 ויבא שמעון פטרוס אחריו והוא נכנס אל הקבר וירא את התכריכין מנחים׃

7 E que o lenço, que tinha estado sobre a sua cabeça, não estava com os lençóis, mas enrolado num lugar à parte.

7 והסודר אשר היתה על ראשו איננה מנחת אצל התכריכין כי אם מקפלת לבדה במקומה׃

8 Então entrou também o outro discípulo, que chegara primeiro ao sepulcro, e viu, e creu.

8 ויבא שמה גם התלמיד האחר אשר בא ראשונה אל הקבר וירא ויאמן׃

9 Porque ainda não sabiam a Escritura: que era necessário que ressuscitasse dos mortos.

9 כי לא הבינו עד עתה את הכתוב אשר קום יקום מעם המתים׃

10 Tornaram pois os discípulos para casa.

10 וישובו התלמידים וילכו אל ביתם׃

11 E Maria estava chorando fora, junto ao sepulcro. Estando ela pois chorando, abaixou-se para o sepulcro.

11 ומרים עמדה בוכיה מחוץ לקבר ויהי בבכותה ותשקף אל תוך הקבר׃

12 E viu dois anjos vestidos de branco, assentados onde jazera o corpo de Jesus, um à cabeceira e outro aos pés.

12 ותרא שני מלאכים לבושי לבנים ישבים במקום אשר שמו שם את גופת ישוע אחד מראשותיו ואחד מרגלותיו׃

13 E disseram-lhe eles: Mulher, porque choras? Ela lhes disse: Porque levaram o meu Senhor, e não sei onde o puseram.

13 ויאמרו אליה אשה למה תבכי ותאמר אליהם כי נשאו מזה את אדני ולא ידעתי איפה הניחהו׃

14 E, tendo dito isto, voltou-se para trás, e viu Jesus em pé, mas não sabia que era Jesus.

14 ויהי בדברה זאת ותפן אחריה ותרא את ישוע עמד ולא ידעה כי הוא ישוע׃

15 Disse-lhe Jesus: Mulher, porque choras? Quem buscas? Ela, cuidando que era o hortelão, disse-lhe: Senhor, se tu o levaste, diz-me onde o puseste, e eu o levarei.

15 ויאמר אליה ישוע אשה למה תבכי את מי תבקשי והיא חשבה כי הוא שמר הגן ותאמר אליו אדני אם אתה נשאת אתו מזה הגידה נא לי איפה הנחתו ולקחתיו משם׃

16 Disse-lhe Jesus: Maria! Ela, voltando-se, disse-lhe: Rabboni (que quer dizer, Mestre).

16 ויאמר אליה ישוע מרים ותפן ותאמר אליו רבוני הוא מורה׃

17 Disse-lhe Jesus: Não me detenhas, porque ainda não subi para meu Pai, mas vai para meus irmãos, e diz-lhes que eu subo para meu Pai e vosso Pai, meu Deus e vosso Deus.

17 ויאמר אליה ישוע אל תגעי בי כי עוד לא עליתי אל אבי אך לכי נא אל אחי ואמרי אליהם אני עלה אל אבי ואביכם ואל אלהי ואלהיכם׃

18 Maria Madalena foi e anunciou aos discípulos que vira o Senhor, e que ele lhe dissera isto.

18 ותבא מרים המגדלית ותספר אל התלמידים כי ראתה את האדון וכזאת דבר אליה׃

19 Chegada pois a tarde daquele dia, o primeiro da semana, e cerradas as portas onde os discípulos, com medo dos judeus, se tinham ajuntado, chegou Jesus, e pôs-se no meio, e disse-lhes: Paz seja convosco.

19 ויהי לעת ערב ביום ההוא והוא אחד בשבת כאשר נסגרו דלתות הבית אשר נקבצו שם התלמידים מיראת היהודים ויבא ישוע ויעמד ביניהם ויאמר אליהם שלום לכם׃

20 E, dizendo isto, mostrou-lhes as suas mãos e o lado. De sorte que os discípulos se alegraram, vendo o Senhor.

20 ובדברו זאת הראה אתם את ידיו ואת צדו וישמחו התלמידים בראותם את האדון׃

21 Disse-lhes pois Jesus outra vez: Paz seja convosco; assim como o Pai me enviou, também eu vos envio a vós.

21 ויסף ישוע לדבר אליהם שלום לכם כאשר שלח אתי האב כן אנכי שלח אתכם׃

22 E, havendo dito isto, assoprou sobre eles e disse-lhes: Recebei o Espírito Santo.

22 ויהי בדברו זאת ויפח בהם ויאמר אליהם קחו לכם את רוח הקדש׃

23 Aqueles a quem perdoardes os pecados, lhes são perdoados: e àqueles a quem os retiverdes, lhes são retidos:

23 והיה כל אשר תסלחו את חטאתם ונסלח להם ואשר תאשימו יאשמו׃

24 Ora Tomé, um dos doze, chamado Dídimo não estava com eles quando veio Jesus.

24 ותומא אחד משנים העשר הנקרא דידומוס לא היה בתוכם כבוא ישוע׃

25 Disseram-lhe: Vimos o Senhor. Mas ele disse-lhes: Se eu não vir o sinal dos cravos em suas mãos e não meter o dedo no lugar dos cravos, e não meter a minha mão no seu lado, de maneira nenhuma o crerei.

25 ויגידו לו התלמידים הנשארים ראה ראינו את האדון ויאמר אליהם אם לא אראה בידיו את רשם המסמרות ואשים את אצבעתי במקום המסמרות ואשים את ידי בצדו לא אאמין׃

26 E oito dias depois estavam outra vez os seus discípulos dentro, e com eles Tomé. Chegou Jesus, estando as portas fechadas, e apresentou-se no meio, e disse: Paz seja convosco.

26 ויהי מקצה שמונת ימים ותלמידיו שנית פנימה ותומא עמהם ויבא ישוע והדלתות מסגרות ויעמד ביניהם ויאמר שלום לכם׃

27 Depois disse a Tomé: Põe aqui o teu dedo, e vê as minhas mãos; e chega a tua mão, e mete-a no meu lado; e não sejas incrédulo, mas crente.

27 ואחר אמר אל תומא שלח אצבעך הנה וראה את ידי ושלח את ידך הנה ושים בצדי ואל תהי חסר אמונה כי אם מאמין׃

28 Tomé respondeu, e disse-lhe: Senhor meu, e Deus meu!

28 ויען תומא ויאמר אליו אדני ואלהי׃

29 Disse-lhe Jesus: Porque me viste, Tomé, creste; bem-aventurados os que não viram e creram.

29 ויאמר אליו ישוע יען ראית אתי האמנת אשרי המאמינים ואינם ראים׃

30 Jesus pois operou também em presença de seus discípulos muitos outros sinais, que não estão escritos neste livro.

30 והנה גם אתות אחרים רבים עשה ישוע לעיני תלמידיו אשר לא נכתבו בספר הזה׃

31 Estes, porém, foram escritos para que creiais que Jesus é o Cristo, o Filho de Deus, e para que, crendo, tenhais vida em seu nome.

31 אך אלה נכתבו למען תאמינו כי ישוע הוא המשיח בן אלהים ולמען יהיו לכם המאמינים חיי עולם בשמו׃

João 21

1 DEPOIS disto manifestou-se Jesus outra vez aos discípulos junto do mar de Tiberíades; e manifestou-se assim:

1 ויהי אחרי כן ויסף ישוע הגלות אל תלמידיו על ים טיבריה וכה נגלה אליהם׃

2 Estavam juntos Simão Pedro, e Tomé, chamado Dídimo, e Natanael, que era de Caná da Galiléia, os filhos de Zebedeu, e outros dois dos seus discípulos.

2 שמעון פטרוס ותומא הנקרא דידומוס ונתנאל מקנה אשר בארץ הגליל ובני זבדי ועוד שנים אחרים מתלמידיו ישבו יחדו׃

3 Disse-lhes Simão Pedro: Vou pescar. Dizem-lhe eles: Também nós vamos contigo. Foram, e subiram logo para o barco, e naquela noite nada apanharam.

3 ויאמר אליהם שמעון פטרוס הנני הלך לדיג ויאמרו אליו גם אנחנו נלך עמך ויצאו וימהרו לרדת אל האניה ובלילה ההוא לא אחזו מאומה׃

4 E, sendo já manhã, Jesus se apresentou na praia, mas os discípulos não conheceram que era Jesus.

4 הבקר אור וישוע עמד על שפת הים ולא ידעו התלמידים כי ישוע הוא׃

5 Disse-lhes pois Jesus: Filhos, tendes alguma coisa de comer? Responderam-lhe: Não.

5 ויאמר אליהם ישוע בני היש לכם אכל מאומה ויענו אתו אין׃

6 E ele lhes disse: Lançai a rede para a banda direita do barco, e achareis. Lançaram-na pois, e já não a podiam tirar, pela multidão dos peixes.

6 ויאמר להם השליכו המכמרת מימין לאניה ותמצאו וישליכו ולא יכלו עוד למשך אתה מרב הדגים׃

7 Então aquele discípulo a quem Jesus amava disse a Pedro: É o Senhor. E, quando Simão Pedro ouviu que era o Senhor cingiu-se com a túnica (porque estava nu) e lançou-se ao mar.

7 ויאמר התלמיד ההוא אשר ישוע אהבו אל פטרוס זה הוא האדון ויהי כשמע שמעון פטרוס כי הוא האדון ויחגר את מעילו כי עירום היה ויתנפל אל הים׃

8 E os outros discípulos foram com o barco (porque não estavam distantes da terra senão quase duzentos côvados), levando a rede cheia de peixes.

8 והתלמידים הנשארים באו בספינה כי לא הרחיקו מן היבשה כי אם כמאתים אמה וימשכו את המכמרת עם הדגים׃

9 Logo que desceram para terra, viram ali brasas, e um peixe posto em cima, e pão.

9 ויהי כצאתם אל היבשה ויראו שם גחלי אש ערוכים ודגים עליהם ולחם לאכל׃

10 Disse-lhes Jesus: Trazei dos peixes que agora apanhastes.

10 ויאמר אליהם ישוע הביאו הלם מן הדגים אשר אחזתם עתה׃

11 Simão Pedro subiu e puxou a rede para terra, cheia de cento e cinquenta e três grandes peixes, e, sendo tantos, não se rompeu a rede.

11 ויעל שמעון פטרוס וימשך את המכמרת אל היבשה והיא מלאה דגים גדולים מאה וחמשים ושלשה ולא נקרעה המכמרת אף כי רבים היו׃

12 Disse-lhes Jesus: Vinde, jantai. E nenhum dos discípulos ousava perguntar-lhe: Quem és tu? sabendo que era o Senhor.

12 ויאמר אליהם ישוע באו ברו לחם ואין גם אחד בתלמידים אשר מלאו לבו לשאל אתו מי אתה כי ידעו אשר הוא האדון׃

13 Chegou pois Jesus, e tomou o pão, e deu-lho, e, semelhantemente o peixe.

13 ויבא ישוע ויקח את הלחם ויתן להם וגם את הדגים׃

14 E já era a terceira vez que Jesus se manifestava aos seus discípulos, depois de ter ressuscitado dos mortos.

14 וזאת היא הפעם השלישית אשר נגלה ישוע אל תלמידיו אחרי קומו מעם המתים׃

15 E, depois de terem jantado, disse Jesus a Simão Pedro: Simão, filho de Jonas, amas-me mais do que estes? E ele respondeu: Sim, Senhor; tu sabes que te amo. Disse-lhe: Apascenta os meus cordeiros.

15 ויהי אחרי אכלם אמר ישוע אל שמעון פטרוס שמעון בן יונה התאהב אתי יותר מאלה ויאמר אליו כן אדני אתה ידעת כי אהבתיך ויאמר אליו רעה את טלאי׃

16 Tornou a dizer-lhe segunda vez: Simão, filho de Jonas, amas-me? Disse-lhe: Sim Senhor; tu sabes que te amo. Disse-lhe: Apascenta as minhas ovelhas.

16 ויאמר אליו עוד הפעם שמעון בן יונה התאהב אתי ויאמר אליו כן אדני אתה ידעת כי אהבתיך ויאמר אליו נהג את צאני׃

17 Disse-lhe terceira vez: Simão, filho de Jonas, amas-me? Simão entristeceu-se por lhe ter dito terceira vez: Amas-me? E disse-lhe: Senhor, tu sabes tudo; tu sabes que eu te amo. Jesus disse-lhe: Apascenta as minhas ovelhas.

17 ויאמר אליו פעם שלישית שמעון בן יונה התאהב אתי ויתעצב פטרוס על כי אמר אליו בשלישית התאהב אתי ויאמר אליו אדני את כל אתה יודע וידעת כי אהבתיך ויאמר אליו ישוע רעה את צאני׃

18 Na verdade, na verdade te digo, que, quando eras mais moço, te cingias a ti mesmo, e andavas por onde querias; mas, quando já fores velho, estenderás as tuas mãos; e outro te cingirá, e te levará para onde tu não queiras.

18 אמן אמן אני אמר לך בהיותך צעיר לימים אתה חגרת את עצמך ותלך אל אשר חפצת והיה כאשר תזקן ופרשת כפיך ואחר יחגרך ונשאך אל אשר לא תחפץ׃

19 E disse isto, significando com que morte havia ele de glorificar a Deus. E, dito isto, disse-lhe: Segue-me.

19 וכל זאת דבר לרמז על המיתה אשר יכבד בה את האלהים ויהי ככלותו לדבר ויאמר אליו לך אחרי׃

20 E Pedro, voltando-se, viu que o seguia aquele discípulo a quem Jesus amava, e que na ceia se recostara também sobre o seu peito, e que dissera: Senhor, quem é que te há-de trair ?

20 ויפן פטרוס וירא את התלמיד אשר ישוע אהבו הלך אחריהם הוא הנפל על לבו בעת הסעודה וגם שאל אדני מי הוא זה אשר ימסרך׃

21 Vendo Pedro a este, disse a Jesus: Senhor, e deste que será?

21 ויהי בראות אתו פטרוס ויאמר אל ישוע אדני וזה מה הוא׃

22 Disse-lhe Jesus: Se eu quero que ele fique até que eu venha, que te importa a ti? Segue-me tu.

22 ויאמר אליו ישוע אם חפצי כי ישאר עד באי מה לך ולזאת אתה לך אחרי׃

23 Divulgou-se pois entre os irmãos este dito, que aquele discípulo não havia de morrer. Jesus, porém, não lhe disse que não morreria, mas: Se eu quero que ele fique até que eu venha, que te importa a ti?

23 על כן יצא הדבר הזה בין האחים כי התלמיד ההוא לא ימות וישוע לא אמר לו כי לא ימות אך אמר אם חפצי כי ישאר עד באי מה זה לך׃

24 Este é o discípulo, que testifica destas coisas e as escreveu; e sabemos que o seu testemunho é verdadeiro.

24 זה הוא התלמיד המעיד על אלה ואשר כתב כל זאת וידענו כי עדותו נאמנה׃

25 Há, porém, ainda muitas outras coisas que Jesus fez; e se cada uma das quais fosse escrita, cuido que nem ainda o mundo todo poderia conter os livros que se escrevessem. Amen.

25 ויש עוד מעשים רבים אחרים אשר עשה ישוע ואם יכתבו כלם לאחד אחד אחשבה כי גם העולם כלו לא יכיל את הספרים אשר יכתבו א