Carta aos Romanos

Romanos 1

1 PAULO, servo de Jesus Cristo, chamado para apóstolo, separado para o evangelho de Deus,

1 פולוס עבד ישוע המשיח מקרא להיות שליח ונבדל לבשורת אלהים׃

2 O qual antes havia prometido pelos seus profetas nas santas escrituras,

2 אשר הבטיחה מלפנים ביד נביאיו בכתבי הקדש׃

3 Acerca de seu Filho, que nasceu da descendência de Davi segundo a carne,

3 על דבר בנו הנולד מזרע דוד לפי הבשר׃

4 Declarado Filho de Deus em poder, segundo o Espírito de santificação, pela ressurreição dos mortos – Jesus Cristo, Nosso Senhor,

4 אשר הוכן לבן האלהים בגבורה לפי רוח הקדשה בתחיתו מבין המתים הוא ישוע המשיח אדנינו׃

5 Pelo qual recebemos a graça e o apostolado, para a obediência da fé entre todas as gentes pelo seu nome,

5 אשר בידו קבלנו חן ושליחות להקים משמעת האמונה בכל הגוים למען שמו׃

6 Entre as quais sois também vós chamados para serdes de Jesus Cristo.

6 אשר בתוכם הנכם גם אתם קרואי ישוע המשיח׃

7 A todos os que estais em Roma, amados de Deus, chamados santos: Graça e paz de Deus nosso pai, e do Senhor Jesus Cristo.

7 לכל אשר ברומי ידידי אלהים וקרואים להיות קדושים חסד ושלום לכם מאת האלהים אבינו ואדנינו ישוע המשיח׃

8 Primeiramente dou graças ao meu Deus por Jesus Cristo, acerca de vós todos, porque em todo o mundo é anunciada a vossa fé.

8 בראשונה אודה לאלהי בישוע המשיח על כלכם אשר ספר אמונתכם בכל העולם׃

9 Porque Deus, a quem sirvo em meu espírito, no evangelho de seu Filho, me é testemunha de como incessantemente faço menção de vós,

9 כי האלהים אשר אני עבד אתו ברוחי בבשורת בנו לעד לי כי תמיד אני מזכיר אתכם׃

10 Pedindo sempre em minhas orações que nalgum tempo, pela vontade de Deus, se me ofereça boa ocasião de ir ter convosco.

10 בהעתירי בתפלותי בכל עת למען אשר רק הפעם אצליח ברצון אלהים לבוא אליכם׃

11 Porque desejo ver-vos, para vos comunicar algum dom espiritual, a fim de que sejais confortados;

11 כי נכסף נכספתי לראותכם ולחלק לכם אי זו מתת רוח למען תתחזקי׃

12 Isto é: para que juntamente convosco eu seja consolado pela fé mutua, assim vossa como minha.

12 והוא להתנחם עמכם זה בזה באמונה אשר לכם וגם לי׃

13 Não quero porém, irmãos, que ignoreis que muitas vezes propus ir ter convosco (mas até agora tenho sido impedido) para também ter entre vós algum fruto, como também entre os demais gentios.

13 ולא אכחד מכם אחי כי פעמים רבות שמתי על לבי לבוא אליכם אך נמנע ממני עד הנה למען אמצא פרי גם בכם כמו ביתר הגוים׃

14 Eu, sou devedor, tanto a gregos como a bárbaros, tanto a sábios como a ignorantes.

14 מחיב אנכי ליונים וגם ללעזים לחכמים וגם לפתאים׃

15 E assim, quanto está em mim, estou pronto para também vos anunciar o evangelho, a vós que estais em Roma.

15 לכן נדבני לבי להשמיע את הבשורה גם אתכם אשר ברומי׃

16 Porque não me envergonho do evangelho de Cristo, pois é o poder de Deus para salvação de todo aquele que crê; primeiro do judeu, e também do grego.

16 כי אינני בוש מבשורת המשיח באשר גבורת אלהים היא לתשועת כל המאמין ליהודי בראשונה וכן גם ליוני׃

17 Porque nele se descobre a justiça de Deus de fé em fé, como está escrito: Mas o justo viverá da fé.

17 כי תגלה בה צדקת אלהים מאמונה אל אמונה ככתוב וצדיק באמונתו יחיה׃

18 Porque do céu se manifesta a ira de Deus sobre toda a impiedade e injustiça dos homens, que detêm a verdade em injustiça.

18 כי נגלה חרון אלהים מן השמים על כל רשעת בני אדם ועולתם אשר יעצרו את האמת בעולה׃

19 Porquanto o que de Deus se pode conhecer neles se manifesta, porque Deus lho manifestou.

19 יען אשר דעת האלהים גלויה בקרבם כי האלהים הודיעם אותה׃

20 Porque as suas coisas invisíveis, desde a criação do mundo, tanto o seu eterno poder, como a sua divindade, se entendem, e claramente se vêem pelas coisas que estão criadas, para que eles fiquem inescusáveis;

20 כי מהותו הנעלמה היא כחו הנצחי ואלהותו מעת נברא העולם תודע במעשים ותראה לבלתי היות להם להתנצל׃

21 Porquanto, tendo conhecido a Deus, não o glorificaram como Deus, nem lhe deram graças, antes em seus discursos se desvaneceram, e o seu coração insensato se obscureceu.

21 יען בדעתם את האלהים לא כבדהו כאלהים וגם לא הודו לו כי אם הלכו אחרי ההבל במועצותיהם ויחשך לבם הנבער׃

22 Dizendo-se sábios, tornaram-se loucos.

22 ובאמרם חכמים אנחנו היו לכסילים׃

23 E mudaram a glória do Deus incorruptível em semelhança da imagem de homem corruptível, e de aves, e de quadrúpedes, e de répteis.

23 וימירו את כבוד האלהים אשר איננו נפסד בדמות צלם אדם הנפסד צלם כל עוף והולך על ארבע ורמש האדמה׃

24 Pelo que também Deus os entregou às concupiscências, de seus corações, à imundícia, para desonrarem seus corpos entre si;

24 על כן גם נתנם האלהים לטמאה בתאות לבם לנבל גויותיהם איש את רעהו׃

25 Pois mudaram a verdade de Deus em mentira, e honraram e serviram mais a criatura do que o Criador, que é bem-dito eternamente. Amen.

25 אשר המירו אמת האלהים בכזב ויכבדו ויעבדו את הבריה תחת בראה המברך לעולמים אמן׃

26 Pelo que Deus os abandonou às paixões infames. Porque até as suas mulheres mudaram o uso natural, no contrário à natureza.

26 בעבור זאת נתנם האלהים לתאות בושה כי נשיהם החליפו את התשמיש כדרכן בשלא כדרכן׃

27 E, semelhantemente, também os varões, deixando o uso natural da mulher, se inflamaram em sua sensualidade uns para com os outros, varão com varão, cometendo torpeza e recebendo em si mesmos a recompensa que convinha ao seu erro.

27 וכן גם הזכרים עזבו את תשמיש האשה כדרכה ויחמו זה בזה בתשוקתם ויעשו תועבה זכר עם זכר ויקחו שכר משובתם הראוי להם בעצם גופם׃

28 E, como eles se não importaram de ter conhecimento de Deus, assim Deus os entregou a um sentimento perverso, para fazerem coisas que não convêm;

28 וכאשר מאסו להשיג האלהים בדעת נתנם האלהים בידי דעה נמאסה לעשות את אשר לא יתכן׃

29 Estando cheios de toda a iniquidade, prostituição, malícia, avareza, maldade, cheios de inveja, homicídio, contenda, engano, malignidade;

29 וירב בקרבם כל חמס זנות ורשע בצע ואון וימלאו קנאה ורצח ומריבה ומרמה ותהפכות׃

30 Sendo murmuradores, detractores, aborrecedores de Deus, injuriadores, soberbos, presunçosos, inventores de males, desobedientes aos pais e às mães;

30 הלכי רכיל ומלשינים שנאי אלהים וגאים וזדים והוללים וחשבי און ואינם שמעים בקול אבותם׃

31 Néscios, infiéis nos contratos, sem afeição natural, irreconciliáveis, sem misericórdia;

31 נבערים מדעת ובגדים אכזרים נטרי שנאה ולא רחמנים׃

32 Os quais, conhecendo a justiça de Deus (que são dignos de morte os que tais coisas praticam), não somente as fazem, mas também consentem aos que as fazem.

32 יודעים המה את משפט אלהים כי עשי אלה בני מות הם ולא לבד שיעשו את אלה כי גם רצתה נפשם בעשיהם׃

Romanos 2

1 PORTANTO, és inescusável quando julgas, ó homem quem quer que sejas, porque te condenas a ti mesmo naquilo em que julgas a outro; pois tu, que julgas, fazes o mesmo.

1 לכן אין לך התנצלות אתה בן אדם הדן תהיה מי שתהיה כי במה שתדין את חברך תחיב את נפשך באשר אתה הדן תעשה כמעשהו׃

2 E bem sabemos que o juízo de Deus é segundo a verdade sobre os que tais coisas fazem.

2 וידענו כי משפט אלהים כפי האמת על עשי אלה׃

3 E tu, ó homem, que julgas os que fazem tais coisas, cuidas que, fazendo-as tu, escaparás ao juízo de Deus?

3 ואתה בן אדם הדן את אשר פעלו כאלה ועשית כמעשיהם התחשב להמלט ממשפט האלהים׃

4 Ou desprezas tu as riquezas da sua benignidade, e paciência e longanimidade, ignorando que a benignidade de Deus te leva ao arrependimento?

4 או התבוז לעתרת טובו ולחמלתו ולארך רוחו ולא תתבונן כי טובת האלהים תדריך אתך לתשובה׃

5 Mas, segundo a tua dureza e teu coração impenitente, entesouras ira para ti no dia da ira e da manifestação do juízo de Deus;

5 ובקשי לבבך הממאן לשוב תצבר לך עברה אל יום עברת האלהים ועת הגלות צדקת משפטו׃

6 O qual recompensará cada um segundo as suas obras;

6 אשר ישלם לאיש כמעשהו׃

7 A saber: a vida eterna aos que, com perseverança em fazer bem, procuram glória, e honra e incorrupção;

7 למתמידים בעשות הטוב ומבקשים את הכבוד וההדר ואת אשר איננו עבד יתן את חיי העולמים׃

8 Mas a indignação e a ira aos que são contenciosos, e desobedientes à verdade e obedientes à iniquidade;

8 ועל בני המרי ואשר לא ישמעו לאמת כי אם לעולה שמעו חרון אף וחמה׃

9 Tribulação e angústia sobre toda a alma do homem que obra o mal; primeiramente do judeu e também do grego;

9 צרה ומצוקה על כל נפש אדם עשה הרע על היהודי בראשונה וכן גם על היוני׃

10 Glória, porém, e honra e paz a qualquer que obra o bem; primeiramente ao judeu e também ao grego;

10 וכבוד והדר ושלום לכל עשה הטוב ליהודי בראשונה וכן גם ליוני׃

11 Porque, para com Deus, não há acepção de pessoas.

11 כי אין משא פנים עם האלהים׃

12 Porque todos os que sem lei pecaram sem lei também perecerão; e todos os que sob a lei pecaram pela lei serão julgados.

12 כי כל אלה אשר חטאו בלי תורה גם בבלי תורה יאבדו ואשר חטאו בתורה גם על פי התורה ישפטו׃

13 Porque os que ouvem a lei não são justos diante de Deus; mas os que praticam a lei hão-de ser justificados.

13 כי לא שמעי התורה צדיקים לפני האלהים כי אם עשי התורה הם יצדקו׃

14 Porque, quando os gentios, que não têm lei, fazem naturalmente as coisas que são da lei, não tendo eles lei, para si mesmos são lei;

14 כי הגוים אשר אין להם תורה בעשותם כדברי התורה מאליהם גם באין תורה הם תורה לנפשם׃

15 Os quais mostram a obra da lei escrita em seus corações, testificando juntamente a sua consciência, e os seus pensamentos, quer acusando-os, quer defendendo-os;

15 בהראותם מעשה התורה כתוב על לבם ודעתם מעידה בהם ומחשבותם בקרבם מחיבות זאת את זאת או גם מזכות׃

16 No dia em que Deus há-de julgar os segredos dos homens, por Jesus Cristo, segundo o meu evangelho.

16 ביום אשר ישפט האלהים את כל תעלמות בני האדם ביד ישוע המשיח כפי בשורתי׃

17 Eis que tu que tens por sobrenome judeu, e repousas na lei, e te glorias em Deus;

17 הן אתה נקרא בשם יהודי ונשענת על התורה והתהללת באלהים׃

18 E sabes a sua vontade e aprovas as coisas excelentes, sendo instruído por lei;

18 וידעת הראוי ובהיותך מלמד בתורה תבין בין טוב לרע׃

19 E confias que és guia dos cegos, luz dos que estão em trevas,

19 ובטחת בנפשך להיות מוליך העורים ואור להלכים בחשך׃

20 Instruidor dos néscios, mestre de crianças, que tens a forma da ciência, e da verdade na lei;

20 מיסר לחסרי לב ומורה הפתאים ויש לך צורת המדע והאמת בתורה׃

21 Tu, pois, que ensinas a outro, não te ensinas a ti mesmo? Tu, que pregas que não se deve furtar, furtas?

21 ואתה אשר תורה אחרים את נפשך לא תורה אמרת לא תגנב והנך גנב׃

22 Tu, que dizes que não se deve adulterar, adulteras? Tu, que abominas os ídolos, cometes sacrilégio?

22 אמרת לא תנאף ואתה נאף תשקץ את האלילים ואתה גזל את הקדש׃

23 Tu, que te glorias na lei, desonras a Deus pela transgressão da lei?

23 תתהלל בתורה ותנבל את האלהים בעברך את התורה׃

24 Porque, como está escrito, o nome de Deus é blasfemado entre os gentios por causa de vós.

24 כי שם האלהים בגללכם מחלל בגוים כאשר כתוב׃

25 Porque a circuncisão é, na verdade, proveitosa, se tu guardares a lei; mas, se tu és transgressor da lei, a tua circuncisão se torna em incircuncisão.

25 הן המילה מועילה אם תשמר את התורה אבל אם עבר אתה את התורה אז מילתך היתה לך לערלה׃

26 Se, pois, a incircuncisão guardar os preceitos da lei, porventura a incircuncisão não será reputada como circuncisão?

26 לכן אם ישמר הערל את משפטי התורה הלא תחשב לו ערלתו למילה׃

27 E a incircuncisão que por natureza o é, se cumpre a lei, não te julgará porventura a ti, que pela letra e circuncisão és transgressor da lei?

27 והערל מלדה המקים את התורה הלא הוא ידין אתך אשר יש לך הכתב והמילה ועברת את התורה׃

28 Porque não é judeu o que o é exteriormente, nem é circuncisão a que o é exteriormente na carne.

28 כי לא הנראה מחוץ הוא היהודי ולא הנראה מחוץ בבשר היא המילה׃

29 Mas é judeu o que o é no interior, e circuncisão a que é do coração, no espírito, não na letra: cujo louvor não provém dos homens, mas de Deus.

29 כי אם אשר בפנים הוא יהודי ומילה היא אשר בלב כפי הרוח ולא כפי הכתב אשר לא מבני אדם תהלתו כי אם מאת האלהים׃

Romanos 3

1 QUAL é logo a vantagem do judeu? Ou qual a utilidade da circuncisão?

1 ועתה מה הוא יתרון היהודי ומה היא תועלת המילה׃

2 Muita, em toda a maneira, porque, primeiramente, as palavras de Deus lhe foram confiadas,

2 הרבה מכל פנים בראשון כי הפקדו בידם דברי אלהים׃

3 Pois quê? Se alguns foram incrédulos, a sua incredulidade aniquilará a fidelidade de Deus?

3 כי מה הוא אם מקצתם לא האמינו היבטל חסרון אמונתם את אמונת אלהים׃

4 De maneira nenhuma; sempre seja Deus verdadeiro, e todo o homem mentiroso; como está escrito: Para que sejas justificado em tuas palavras, e venças quando fores julgado.

4 חלילה אבל יהי האל הוא הנאמן וכל האדם כזב ככתוב למען תצדק בדברך תזכה בשפטך׃

5 E, se a nossa injustiça for causa da justiça de Deus, que diremos? Porventura será Deus injusto, trazendo ira sobre nós? (Falo como homem),

5 ואם עולתנו תרומם את צדקת האלהים מה נאמר הכי יש עול באלהים המשלח חרון אפו לפי דרך בני אדם אנכי מדבר׃

6 De maneira nenhuma; doutro modo, como julgará Deus o mundo?

6 חלילה שאם כן איך ישפט האלהים את העולם׃

7 Mas, se pela minha mentira abundou mais a verdade de Deus para glória sua, porque sou eu ainda julgado também como pecador?

7 כי אם על ידי כזבי תרבה ותפרץ אמת אלהים לתהלתו למה זה אני אשפט עוד כחוטא׃

8 E porque não dizemos (como somos blasfemados, e como alguns dizem que dizemos): Façamos males, para que venham bens? A condenação desses é justa.

8 ולא נעשה כדבר מחרפינו ומקצת מוציאי דבה עלינו לאמר הנה אמרים נעשה הרע למען יצא הטוב אשר דינם יבא עליהם בצדק׃

9 Pois quê? Somos nós mais excelentes? De maneira nenhuma, pois já dantes demonstrámos que, tanto judeus como gregos, todos estão debaixo do pecado;

9 ועתה מה הוא היש לנו מעלה יתרה לא במאומה כבר הוכחנו כי גם היהודים גם היונים כלם הם תחת החטא׃

10 Como está escrito: Não há um justo, nem um sequer.

10 ככתוב אין צדיק אין גם אחד׃

11 Não há ninguém que entenda; não há ninguém que busque a Deus.

11 אין משכיל אין דרש את אלהים׃

12 Todos se extraviaram, e juntamente se fizeram inúteis. Não há quem faça o bem, não há nem um só.

12 הכל סר יחדו נאלחו אין עשה טוב אין גם אחד׃

13 A sua garganta é um sepulcro aberto: com as suas línguas tratam enganosamente, peçonha de áspides está debaixo de seus lábios;

13 קבר פתוח גרונם לשונם יחליקון חמת עכשוב תחת שפתימו׃

14 Cuja boca está cheia de maldição e amargura.

14 אשר אלה פיהם מלא ומררות׃

15 Os seus pés são ligeiros para derramar sangue.

15 רגליהם ימהרו לשפך דם׃

16 Em seus caminhos há destruição e miséria;

16 שד ושבר במסלותם׃

17 E não conheceram o caminho da paz.

17 ודרך שלום לא ידעו׃

18 Não há temor de Deus diante de seus olhos.

18 אין פחד אלהים לנגד עיניהם׃

19 Ora, nós sabemos que tudo o que a lei diz aos que estão debaixo da lei, o diz, para que toda a boca esteja fechada e todo o mundo seja condenável diante de Deus.

19 ואנחנו ידענו כי כל מה שאמרה התורה מדברת אל אלה אשר תחת התורה למען יסכר כל פה והיה כל העולם מחיב לפני אלהים׃

20 Por isso nenhuma carne será justificada diante dele pelas obras da lei, porque pela lei vem o conhecimento do pecado.

20 יען אשר ממעשי התורה לא יצדק לפניו כל בשר כי על ידי התורה דעת החטא׃

21 Mas agora se manifestou sem lei a justiça de Deus, tendo o testemunho da lei e dos profetas;

21 ועתה בבלי תורה צדקת אלהים לאור יצאה אשר העידו עליה התורה והנביאים׃

22 Isto é, a justiça de Deus pela fé em Jesus Cristo para todos e sobre todos os que crêem; porque não há diferença.

22 והיא צדקת אלהים באמונת ישוע המשיח אל כל ועל כל אשר האמינו בו כי אין הבדל׃

23 Porque todos pecaram e destituídos estão da glória de Deus.

23 כי כלם חטאו וחסרי כבוד אלהים המה׃

24 Sendo justificados gratuitamente pela sua graça, pela redenção que há em Cristo Jesus,

24 ונצדקו חנם בחסדו על ידי הפדות אשר היתה במשיח ישוע׃

25 Ao qual Deus propôs para propiciação pela fé no seu sangue, para demonstrar a sua justiça pela remissão dos pecados dantes cometidos, sob a paciência de Deus;

25 אשר שמו האלהים לפנינו לכפרת על ידי האמונה בדמו להראות את צדקתו אחרי אשר העביר את החטאים שנעשו לפנים בעת חמלת אלהים׃

26 Para demonstração da sua justiça neste tempo presente, para que ele seja justo e justificador daquele que tem fé em Jesus.

26 להראות את צדקתו בעת הזאת להיותו צדיק ומצדיק את בן אמונת ישוע׃

27 Onde está logo a jactância? É excluída. Por qual lei? Das obras? Não; mas pela lei da fé.

27 ועתה איה ההתהללות הלא נשבתה ועל ידי תורת מה העל ידי תורת המעשים לא כי על ידי תורת האמונה׃

28 Concluímos pois que o homem é justificado pela fé sem as obras da lei.

28 לכן נחשב כי באמונה יצדק האדם בבלי מעשי תורה׃

29 É porventura Deus somente dos judeus? E não o é também dos gentios? Também dos gentios, certamente,

29 או האלהים רק אלהי היהודים הלא גם אלהי הגוים אכן גם אלהי הגוים הוא׃

30 Se Deus é um só, que justifica pela fé a circuncisão, e por meio da fé a incircuncisão.

30 כי אחד האלהים המצדיק את המולים מתוך האמונה ואת הערלים על ידי האמונה׃

31 Anulamos, pois, a lei pela fé? De maneira nenhuma, antes estabelecemos a lei.

31 ועתה המבטלים אנחנו את התורה על ידי האמונה חלילה אך מקימים אנחנו את התורה׃

Romanos 4

1 QUE diremos pois ter alcançado Abraão, nosso pai segundo a carne?

1 ועתה מה נאמר על אברהם אבינו מה זה השיג לפי הבשר׃

2 Porque, se Abraão foi justificado pelas obras, tem de que se gloriar, mas não diante de Deus.

2 כי אם נצדק אברהם מתוך המעשים לו התהלה אך לא לפני האלהים׃

3 Pois, que diz a Escritura? Creu Abraão a Deus, e isso lhe foi imputado como justiça.

3 כי הכתוב מה הוא אמר והאמן אברהם ביהוה ויחשבה לו צדקה׃

4 Ora àquele que faz qualquer obra não lhe é imputado o galardão segundo a graça, mas segundo a dívida.

4 הנה הפעל לא יחשב לו שכרו על פי החסד כי אם על פי החוב׃

5 Mas àquele que não pratica, mas crê naquele que justifica o ímpio, a sua fé lhe é imputada como justiça,

5 אבל לאשר איננו פעל כי אם מאמין במצדיק את הרשע אמונתו תחשב לו לצדקה׃

6 Assim também Davi declara bem-aventurado o homem a quem Deus imputa a justiça sem as obras, dizendo:

6 כאשר גם דוד מאשר את האדם אשר האלהים יחשב לו צדקה בלא מעשים באמרו׃

7 Bem-aventurados aqueles cujas maldades são perdoadas, e cujos pecados são cobertos.

7 אשרי נשוי פשע כסוי חטאה׃

8 Bem-aventurado o homem a quem o Senhor não imputa o pecado.

8 אשרי אדם לא יחשב יהוה לו עון׃

9 Vem pois esta bem-aventurança sobre a circuncisão somente, ou também sobre a incircuncisão? Porque dizemos que a fé foi imputada como justiça a Abraão.

9 ועתה האשור הזה העל המילה הוא אם גם על הערלה הלא אמרנו כי לאברהם נחשבה אמונתו לצדקה׃

10 Como lhe foi pois imputada? Estando na circuncisão ou na incircuncisão? Não na circuncisão, mas na incircuncisão.

10 ואין נחשבה לו אם בהיותו מהול או בעודנו ערל הן לא בהיותו מהול כי אם בערלתו׃

11 E recebeu o sinal da circuncisão, selo da justiça da fé quando estava na incircuncisão, para que fosse pai de todos os que crêem, estando eles também na incircuncisão; a fim de que também a justiça lhes seja imputada;

11 ואות המילה קבל לחותם צדקת האמונה אשר היתה לו בערלתו להיות לאב לכל המאמינים והם ערלים למען אף להם תחשב הצדקה׃

12 E fosse pai da circuncisão, daqueles que não somente são da circuncisão, mas que também andam nas pisadas daquela fé de nosso pai Abraão, que tivera na incircuncisão:

12 ולהיות לאב גם למולים אך לא לאשר הם נמולים לבד כי אם גם הלכים בעקבות האמונה שהיתה לו לאברהם בעודנו בערלתו׃

13 Porque a promessa de que havia de ser herdeiro do mundo não foi feita pela lei a Abraão, ou à sua posteridade, mas pela justiça da fé.

13 כי לא על ידי תורה באה ההבטחה לאברהם ולזרעו להיותו ירש העולם כי אם על ידי צדקת האמונה׃

14 Porque, se os que são da lei são herdeiros, logo a fé é vã e a promessa é aniquilada.

14 כי אלו לבני התורה הירשה האמונה לריק תהיה וההבטחה בטלה׃

15 Porque a lei opera a ira. Porque onde não há lei também não há transgressão.

15 כי התורה מביאה קצף כי באשר אין תורה גם אין שם עברה׃

16 Porque é pela fé, para que seja segundo a graça, a fim de que a promessa seja firme a toda a posteridade, não somente à que é da fé de Abraão, o qual é pai de todos nós,

16 על כן מתוך אמונה למען לפי חסד למען תחיה ההבטחה קימת לכל זרעו לא לבני התורה לבדם כי גם לבני אמונת אברהם אשר הוא אב לכלנו׃

17 (Como está escrito: Por pai de muitas nações te constituí) perante aquele no qual creu, a saber, Deus, o qual vivifica os mortos, e chama as coisas que não são como se já fossem.

17 ככתוב כי אב המון גוים נתתיך והוא האמין בהביט אל אל המחיה את המתים והקורא את אשר לא היה כמו הוה׃

18 O qual, em esperança, creu contra a esperança que seria feito pai de muitas nações, conforme o que lhe fora dito: Assim será a tua descendência.

18 באשר אין תקוה קוה ויאמן למען אשר יהיה לאב המון גוים כמו שנאמר כה יהיה זרעך׃

19 E não enfraqueceu na fé, nem atentou para o seu próprio corpo já amortecido, pois era já de quasi cem anos, nem tampouco para o amortecimento do ventre de Sara.

19 ולא רפתה אמונתו ולא התבונן אל גופו שכבר נפוג בהיותו כבן מאת שנה ואל בלות רחם שרה׃

20 E não duvidou da promessa de Deus por incredulidade, mas foi fortificado na fé, dando glória a Deus;

20 ולא חלק לבו בהבטחת האלהים כחסר האמונה כי אם התחזק באמונתו ויתן כבוד לאלהים׃

21 E estando certíssimo de que o que ele tinha prometido também era poderoso para o fazer.

21 וידע בלבב שלם כי את אשר הבטיח גם יכל לעשותו׃

22 Pelo que isso lhe foi também imputado como justiça.

22 על כן גם נחשבה לו לצדקה׃

23 Ora não só por causa dele está escrito, que lhe fosse tomado em conta,

23 ולא לבד למענו כתובה זאת שנחשבה לו׃

24 Mas também por nós, a quem será tomado em conta; os que cremos naquele que dos mortos ressuscitou a Jesus nosso Senhor;

24 כי אם גם למעננו אשר עתידה להחשב לנו המאמינים במי שהעיר את ישוע אדנינו מן המתים׃

25 O qual por nossos pecados foi entregue, e ressuscitou para nossa justificação.

25 אשר נמסר בעבור פשעינו ונעור לבעבור צדקנו׃

Romanos 5

1 SENDO pois justificados pela fé, temos paz com Deus, por nosso Senhor Jesus Cristo;

1 לכן אחרי נצדקנו באמונה שלום לנו עם האלהים באדנינו ישוע המשיח׃

2 Pelo qual também temos entrada pela fé a esta graça, na qual estamos firmes, e nos gloriamos na esperança da glória de Deus.

2 אשר בידו מצאנו באמונה מבוא אל החסד הזה אשר אנחנו עמדים בו ונתהלל בתקות כבוד האלהים׃

3 E não somente isto, mas também nos gloriamos nas tribulações; sabendo que a tribulação produz a paciência,

3 ולא זאת בלבד כי אף נתהלל בצרות יען אשר ידענו כי הצרה מביאה לידי סבלנות׃

4 E a paciência a experiência, e a experiência a esperança.

4 והסבלנות לידי עמידה בנסיון והעמידה בנסיון לידי תקוה׃

5 E a esperança não traz confusão, porquanto o amor de Deus está derramado em nossos corações pelo Espírito Santo que nos foi dado.

5 והתקוה היא לא תביש כי הוצק בלבבנו אהבת אל על ידי רוח הקדש הנתן לנו׃

6 Porque Cristo, estando nós ainda fracos, morreu a seu tempo pelos ímpios.

6 כי המשיח בעודנו חלשים מת בעתו בעד הרעשים׃

7 Porque apenas alguém morrerá por um justo; pois poderá ser que pelo bom alguém ouse morrer.

7 הן בעד הצדיק יקשה לאיש למות אכן למות בעד הטוב אולי ישאהו לבו׃

8 Mas Deus prova o seu amor para connosco, em que Cristo morreu por nós, sendo nós ainda pecadores.

8 אבל בזאת הודיע האלהים את אהבתו אלינו כי המשיח מת בעדנו בהיותנו עוד חטאים׃

9 Logo muito mais agora, sendo justificados pelo seu sangue, seremos por ele salvos da ira.

9 ועתה אשר נצדקנו בדמו מה מאד נושע בו מן הקצף׃

10 Porque se nós, sendo inimigos, fomos reconciliados com Deus pela morte de seu Filho, muito mais, estando já reconciliados, seremos salvos pela sua vida.

10 כי אם נרצינו לאלהים במות בנו בהיותנו איבים אף כי נושע עתה בחייו אחרי אשר נרצינו׃

11 E não somente isto, mas também nos gloriamos em Deus por nosso Senhor Jesus Cristo, pelo qual agora alcançamos a reconciliação.

11 ולא זאת בלבד כי גם מתהללים אנחנו באלהים על יד אדנינו ישוע המשיח אשר בו עתה קבלנו את הרצוי׃

12 Pelo que, como por um homem entrou o pecado no mundo, e pelo pecado a morte, assim também a morte passou a todos os homens por isso que todos pecaram.

12 לכן כאשר על ידי אדם אחד בא החטא לעולם והמות בעקב החטא וכן עבר המות על כל בני אדם מפני אשר כלם חטאו׃

13 Porque até à lei estava o pecado no mundo, mas o pecado não é imputado não havendo lei.

13 כי עד זמן התורה היה החטא בעולם אך לא יחשב חטא באין תורה׃

14 No entanto a morte reinou desde Adão até Moisés, até sobre aqueles que não pecaram à semelhança da transgressão de Adão, o qual é a figura daquele que havia de vir.

14 אולם המות מלך מאדם עד משה גם על אלה אשר לא חטאו בדמיון עברת אדם הראשון אשר הוא דמות העתיד לבוא׃

15 Mas não é assim o dom gratuito como a ofensa. Porque, se pela ofensa de um morreram muitos, muito mais a graça de Deus, e o dom pela graça, que é dum só homem, Jesus Cristo, abundou sobre muitos.

15 אך לא כדבר הפשע דבר המתנה כי אם בפשע האחד מתו הרבים אף כי חסד אלהים ומתנתו עדפו ערוף לרבים בחסד האדם האחד ישוע המשיח׃

16 E não foi assim o dom como a ofensa, por um só que pecou. Porque o juízo veio de uma só ofensa, na verdade, para condenação, mas o dom gratuito veio de muitas ofensas para justificação.

16 ולא כמו על ידי חטא אחד כן המתנה כי המשפט יצא מאחד לחיב אבל מתנת החסד היא לזכות מפשעים רבים׃

17 Porque, se pela ofensa de um só, a morte reinou por esse, muito mais os que recebem a abundância da graça, e do dom da justiça, reinarão em vida por um só – Jesus Cristo.

17 כי אם בפשע האחד מלך המות על ידי האחד אף כי מקבלי עדף החסד ומתנת הצדקה ימלכו בחיים על ידי האחד ישוע המשיח׃

18 Pois assim como por uma só ofensa veio o juízo sobre todos os homens para condenação, assim também por um só acto de justiça veio a graça sobre todos os homens para justificação de vida.

18 לכן כאשר בפשע אחד נאשמו כל בני אדם ככה גם על ידי זכות אחת יזכו כל בני אדם לחיים׃

19 Porque, como pela desobediência de um só homem, muitos foram feitos pecadores, assim pela obediência de um muitos serão feitos justos.

19 כי כאשר במרי האדם האחד היו הרבים לחטאים ככה גם על ידי משמעת האחד יהיו הרבים לצדיקים׃

20 Veio, porém, a lei para que a ofensa abundasse; mas, onde o pecado abundou, superabundou a graça;

20 אבל התורה נכנסה למען ירבה הפשע ובאשר רבה החטא עדף ממנו החסד׃

21 Para que, assim como o pecado reinou na morte, também a graça reinasse pela justiça para a vida eterna, por Jesus Cristo nosso Senhor.

21 למען כאשר מלך החטא במות ככה ימלך גם החסד על ידי הצדקה לחיי עולם בישוע המשיח אדנינו׃

Romanos 6

1 QUE diremos pois? Permaneceremos no pecado, para que a graça abunde?

1 אם כן מה נאמר הנעמד בחטא למען ירבה החסד׃

2 De modo nenhum. Nós, que estamos mortos para o pecado, como viveremos ainda nele?

2 חלילה לנו כי מתנו לחטא ואיך נוסיף לחיות בו׃

3 Ou não sabeis que todos quantos fomos baptizados em Jesus Cristo fomos baptizados na sua morte?

3 או האינכם ידעים כי כלנו הנטבלים למשיח ישוע למותו נטבלנו׃

4 De sorte que fomos sepultados com ele pelo baptismo na morte; para que como Cristo ressuscitou dos mortos, pela glória do Pai, assim andemos nós também em novidade de vida.

4 לכן נקברנו אתו בטבילה למות למען כאשר נעור המשיח מן המתים בכבוד האב כן נתהלך גם אנחנו בחיים מחדשים׃

5 Porque, se fomos plantados juntamente com ele na semelhança da sua morte, também o seremos na da sua ressurreição;

5 כי אם נדבקנו בדמיון מותו אכן גם נהיה דבוקים לתחיתו׃

6 Sabemos isto, que o nosso homem velho foi com ele crucificado, para que o corpo do pecado seja desfeito, para que não sirvamos mais ao pecado.

6 באשר ידעים אנחנו כי נצלב אתו האדם הישן אשר בנו למען תבטל גוית החטא לבלתי היותנו עוד עבדים לחטא׃

7 Porque aquele que está morto está justificado do pecado.

7 כי אשר מת הוא נקה מן החטא׃

8 Ora, se já morremos com Cristo, cremos que também com ele viveremos;

8 והנה אם מתנו עם המשיח נאמין כי גם נחיה עמו׃

9 Sabemos que, havendo Cristo ressuscitado dos mortos, já não morre; a morte não mais terá domínio sobre ele.

9 באשר ידענו כי המשיח אחרי אשר נעור מן המתים לא ימות עוד והמות לא ישלט בו עוד׃

10 Pois, quanto a ter morrido, de uma vez morreu para o pecado, mas, quanto a viver, vive para Deus.

10 כי אשר מת מת לחטא פעם אחת ואשר חי חי הוא לאלהים׃

11 Assim também vós considerai-vos como mortos para o pecado, mas vivos para Deus em Cristo Jesus nosso Senhor.

11 וכן גם אתם חשבו אתכם מתים לחטא וחיים לאלהים במשיח ישוע אדנינו׃

12 Não reine portanto o pecado em vosso corpo mortal, para lhe obedecerdes em suas concupiscências;

12 אם כן אפוא אל תמלך החטאת בגופכם אשר ימות לנטות אחריה בתאותיו׃

13 Nem tampouco, apresenteis os vossos membros ao pecado por instrumentos de iniquidade; mas apresentai-vos a Deus, como vivos de entre mortos, e os vossos membros a Deus, como instrumentos de justiça.

13 :גם אל תכינו את אבריכם להיות כלי עול לחטא אך תכינו את נפשכם לאלהים כחיים מעם המתים ואבריכם כלי צדקה

14 Porque o pecado não terá domínio sobre vós, pois não estais debaixo da lei, mas debaixo da graça.

14 לאלהים כי החטא לא יוכל למשל עוד בכם יען אינכם תחת יד התורה כי אם תחת יד החסד׃

15 Pois quê? Pecaremos porque não estamos debaixo da lei, mas debaixo da graça? De modo nenhum.

15 ועתה מה הנחטא יען איננו תחת יד התורה כי אם תחת יד החסד חלילה׃

16 Não sabeis vós que a quem vos apresentardes por servos para lhe obedecer, sois servos daquele a quem obedeceis, ou do pecado para a morte, ou da obediência para a justiça?

16 הלא ידעתם כי לאשר תתנו את נפשכם להיות עבדיו לסור למשמעתו הן עבדים אתם לאשר תשמעו לו אם לחטא אלי מות אם למשמעת אלי צדקה׃

17 Mas graças a Deus que, tendo sido servos do pecado, obedecestes de coração à forma de doutrina a que fostes entregues.

17 אבל תודת לאלהים כי הייתם עבדי החטא ואחר שמעתם בכל לבבכם אל תכונת הלקח אשר נמסרתם לו׃

18 E, libertados do pecado, fostes feitos servos da justiça.

18 שחררתם מידי החטא לכן השתעבדתם לצדקה׃

19 Falo como homem, pela fraqueza da vossa carne: pois que, assim como apresentastes os vossos membros para servirem à imundícia, e à maldade para maldade, assim apresentai agora os vossos membros para servirem à justiça para santificação.

19 כדרך בני אדם אני מדבר מפני רפיון בשרכם כי כאשר לפנים הכינותם את אבריכם לעבודת החטאה והרשע להרשיע כן עתה הכינו את אבריכם לעבודת הצדקה להתקדש׃

20 Porque, quando éreis servos do pecado, estáveis livres da justiça.

20 כי בעת היותכם עבדי החטא חפשים הייתם מן הצדקה׃

21 E que fruto tínheis então das coisas de que agora vos envergonhais? Porque o fim delas é a morte.

21 ומה אפוא הפרי שהיה לכם אז מן המעשים אשר עתה תבשו מהם כי אחריתם המות׃

22 Mas agora, libertados do pecado, e feitos servos de Deus, tendes o vosso fruto para santificação, e por fim a vida eterna.

22 אכן עתה בהיותכם משחררים מידי החטא ומשעבדים לאלהים יש לכם פריכם לקדשה ואחריתו חיי עולם׃

23 Porque o salário do pecado é a morte, mas o dom gratuito de Deus é a vida eterna, por Cristo Jesus nosso Senhor.

23 כי שכר החטא הוא המות ומתנת חסד אלהים היא חיי העולם במשיח ישוע אדנינו׃

Romanos 7

1 NÃO sabeis vós, irmãos (pois que falo aos que sabem a lei), que a lei tem domínio sobre o homem por todo o tempo que vive?

1 או הלא ידעתם אחי ולידעי התורה אנכי מדבר כי התורה תשלט על האדם כל ימי חייו׃

2 Porque a mulher que está sujeita ao marido, enquanto ele viver, está-lhe ligada pela lei; mas, morto o marido, está livre da lei do marido.

2 כי אשה בעלת בעל קשורה היא באישה כפי התורה בחייו ובמות הבעל פטורה היא מתורת בעלה׃

3 De sorte que, vivendo o marido, será chamada adúltera, se for doutro marido; mas, morto o marido, livre está da lei, e assim não será adúltera, se for doutro marido.

3 והנה אם תחיה לאיש אחר בחיי בעלה נאפת יקרא לה אבל אחרי מות בעלה פטורה היא מן התורה ואיננה נאפת בהיותה לאיש אחר׃

4 Assim, meus irmãos, também vós estais mortos para a lei pelo corpo de Cristo, para que sejais doutro, daquele que ressuscitou de entre os mortos, a fim de que dêmos fruto para Deus.

4 לכן אחי הומתם גם אתם לתורה בגוית המשיח להיותכם לאחר לאשר נעור מן המתים למען נעשה פרי לאלהים׃

5 Porque, quando estávamos na carne, as paixões dos pecados, que, são pela lei, obravam em nossos membros para darem fruto, para a morte.

5 כי בעת היותנו בבשר תשוקות החטא אשר התעוררו על ידי התורה היו פעלות באברינו לעשות פרי למות׃

6 Mas agora estamos livres da lei, pois morremos para aquilo em que estávamos retidos; para que sirvamos em novidade de espírito, e não na velhice da letra.

6 אבל עתה נפטרנו מן התורה כי מתנו לאשר היינו אסורים בו למען נעבד מעתה לפי התחדשות הרוח ולא לפי ישן הכתב׃

7 Que diremos pois? É a lei pecado? De modo nenhum. Mas eu não conheci o pecado senão pela lei; porque eu não conheceria a concupiscência, se a lei não dissesse: Não cobiçarás.

7 אם כן מה נאמר הכי התורה חטא היא חלילה אלא לא ידעתי את החטא בלתי על ידי התורה כי לא הייתי יודע החמוד לולי אמרה התורה לא תחמד׃

8 Mas o pecado, tomando ocasião pelo mandamento, obrou em mim toda a concupiscência: porquanto sem a lei estava morto o pecado.

8 וימצא החטא סבה לו במצוה לעורר בקרבי כל חמוד כי מבלעדי התורה החטא מת הוא׃

9 E eu, nalgum tempo, vivia sem lei, mas, vindo o mandamento, reviveu o pecado, e eu morri;

9 ואני חייתי מלפנים בלא תורה וכאשר באה המצוה ויחי החטא׃

10 E o mandamento que era para vida achei eu que me era para morte.

10 ואני מתי והמצוה אשר נתנה לחיים היא נמצאה לי למות׃

11 Porque o pecado, tomando ocasião pelo mandamento, me enganou, e por ele me matou.

11 כי מצא החטא סבה במצוה להתעות אתי ויהרגני על ידה׃

12 E assim a lei é santa, e o mandamento santo, justo e bom.

12 ובכן התורה היא קדושה והמצוה קדושה וישרה וטובה׃

13 Logo tornou-se-me o bom em morte? De modo nenhum; mas o pecado, para que se mostrasse pecado; operou em mim a morte pelo bem; a fim de que pelo mandamento o pecado se fizesse excessivamente maligno.

13 הכי הטובה היתה לי למות חלילה אלא החטא למען יראה כי חטא הוא הביא לי על ידי הטובה את המות למען אשר יהיה החטא לחטאה יתרה על ידי המצוה׃

14 Porque bem sabemos que a lei é espiritual: mas eu sou carnal, vendido sob o pecado.

14 כי ידעים אנחנו שהתורה היא רוחנית ואני של בשר ונמכר תחת יד החטא׃

15 Porque o que faço não o aprovo; pois o que quero isso não faço, mas o que aborreço isso faço.

15 כי את אשר אני פעל לא ידעתי כי אינני עשה את אשר אני רצה בו כי אם אשר שנאתי אתו אני עשה׃

16 E, se faço o que não quero, consinto com a lei, que é boa.

16 ובעשותי את אשר לא רציתי בו הנני מודה בזאת כי התורה טובה היא׃

17 De maneira que agora já não sou eu que faço isto, mas o pecado que habita em mim.

17 ועתה לא אנכי עוד הפעל אתו כי אם החטא הישב בי׃

18 Porque eu sei que em mim, isto é, na minha carne, não habita bem algum: e com efeito o querer está em mim, mas não consigo realizar o bem.

18 כי ידעתי אשר בי בבשרי לא ישב טוב הן הרצון יש עמדי אבל עשות הטוב לא מצאתי׃

19 Porque não faço o bem que quero, mas o mal que não quero esse faço.

19 כי אינני עשה הטוב אשר אני רצה בו כי אם הרע אשר אינני רצה בו אותו אני עשה׃

20 Ora, se eu faço o que não quero, já o não faço eu, mas o pecado que habita em mim.

20 ואם את אשר לא רציתי בו אני עשה לא עוד אנכי הפעל כי החטא הישב בקרבי׃

21 Acho então esta lei em mim: que, quando quero fazer o bem, o mal está comigo.

21 ובכן מצא אני בי זה החק אנכי רצה לעשות הטוב ודבק בי הרע׃

22 Porque, segundo o homem interior, tenho prazer na lei de Deus;

22 כי לפי האדם הפנימי חפצתי בתורת אלהים׃

23 Mas vejo nos meus membros outra lei, que batalha contra a lei do meu entendimento, e me prende debaixo da lei do pecado que está nos meus membros.

23 אך ראה אני באברי חק אחר הלחם לחק שכלי ויוליכני שבי לתורת החטא אשר באברי׃

24 Miserável homem que eu sou! Quem me livrará do corpo desta morte?

24 אוי לי האדם העני מי יצילני מגוף המות הזה׃

25 Dou graças a Deus por Jesus Cristo nosso Senhor. Assim que eu mesmo com o entendimento sirvo à lei de Deus, mas com a carne à lei do pecado.

אודה לאלהים בישוע המשיח אדנינו, לכן בשכלי הנני עבד לתורת האלהים ובבשרי אני עבד לתורת החטא: 25

Romanos 8

1 PORTANTO agora nenhuma condenação há para os que estão em Cristo Jesus, que não andam segundo a carne, mas segundo o espírito.

1 על כן אין אשמה באלה אשר הם במשיח ישוע המתהלכים בלא כבשר כי אם לפי הרוח׃

2 Porque a lei do espírito de vida, em Cristo Jesus, me livrou da lei do pecado e da morte.

2 כי תורת רוח החיים במשיח ישוע שחררה אתי מתורת החטא והמות׃

3 Porquanto o que era impossível à lei, visto como estava enferma pela carne, Deus, enviando o seu Filho em semelhança da carne do pecado, pelo pecado condenou o pecado na carne;

3 כי מה שלא יכלה התורה לעשות הנחלשה על יד הבשר עשה האלהים בשלחו את בנו בתואר בשר החטא ובעד החטא וירשיע את החטא בבשר׃

4 Para que a justiça da lei se cumprisse em nós, que não andamos segundo a carne, mas segundo o espírito.

4 למען תמלא חקת התורה בנו המתהלכים בלא כבשר כי אם לפי הרוח׃

5 Porque os que são segundo a carne inclinam-se para as coisas da carne; mas os que são segundo o espírito para as coisas do espírito.

5 כי אשר המה לבשר בעניני הבשר יחשבו ואשר לרוח בעניני הרוח יחשבו׃

6 Porque a inclinação da carne é morte; mas a inclinação do espírito é vida e paz.

6 כי מחשבת הבשר היא המות ומחשבת הרוח היא החיים והשלום׃

7 Porquanto a inclinação da carne é inimizade contra Deus, pois não é sujeita à lei de Deus, nem, em verdade, o pode ser.

7 יען מחשבת הבשר רק שנאת אלהים היא באשר לא תשתעבד לתורת האלהים ואף איננה יכולה׃

8 Portanto os que estão na carne não podem agradar a Deus.

8 ואשר המה בבשר לא יוכלו להיות רצוים לאלהים׃

9 Vós, porém, não estais na carne, mas no Espírito, se é que o Espírito de Deus habita em vós. Mas; se alguém não tem o Espírito de Cristo, esse tal não é dele.

9 ואתם אינכם בבשר כי אם ברוח אם אמנם רוח האלהים שכן בקרבכם כי מי שאין בו רוח המשיח איננו שלו׃

10 E, se Cristo está em vós, o corpo, na verdade, está morto por causa do pecado, mas o espírito vive por causa da justiça.

10 ואם המשיח בקרבכם אז הגוף מת הוא בדבר החטא והרוח חיים הוא בדבר הצדקה׃

11 E, se o Espírito daquele que dos mortos ressuscitou a Jesus habita em vós, aquele que dos mortos ressuscitou a Cristo também vivificará os vossos corpos mortais, pelo seu Espírito que em vós habita.

11 ואם ישכן בקרבכם רוח המעיר את ישוע מן המתים הוא אשר העיר את המשיח מן המתים גם את גויותיכם המתות יחיה על ידי רוחו השכן בקרבכם׃

12 De maneira que, irmãos, somos devedores, não à carne para viver segundo a carne.

12 לכן אחי חיבים אנחנו לא לבשר לחיות לפי הבשר׃

13 Porque, se viverdes segundo a carne, morrereis; mas, se pelo espírito mortificardes as obras do corpo vivereis.

13 כי אם תחיו לפי הבשר מות תמתון ואם על ידי הרוח תמותתו את מעללי הבשר חיה תחיו׃

14 Porque todos os que são guiados pelo Espírito de Deus esses são filhos de Deus.

14 כי כל אשר רוח אלהים ינהגם בני אלהים המה׃

15 Porque não recebestes o espírito de escravidão, para outra vez estardes em temor, mas recebestes o espírito de adopção de filhos, pelo qual clamamos: Aba, Pai.

15 כי לא קבלתם רוח עבדות לשוב לירא כי אם קבלתם רוח משפט בנים אשר בו קראים אנחנו אבא אבינו׃

16 O mesmo Espírito testifica com o nosso espírito que somos filhos de Deus.

16 והרוח ההוא מעיד ברוחנו כי בני אלהים אנחנו׃

17 E, se nós somos filhos, somos logo herdeiros também, herdeiros de Deus e co-herdeiros de Cristo: se é certo que com ele padecemos, para que também com ele sejamos glorificados.

17 ואם בנים אנחנו גם ירשים נהיה ירשי אלהים וחברי המשיח בירשה אם אמנם נתענה אתו למען גם אתו נכבד׃

18 Porque para mim tenho por certo que as aflições deste tempo presente não são para comparar com a glória que em nós há-de ser revelada.

18 כי אחשב אשר ענויי הזמן הזה אינם שקולים כנגד הכבוד העתיד להגלות עלינו׃

19 Porque a ardente expectação da criatura espera a manifestação dos filhos de Deus.

19 כי הבריאה תערג ועיניה תלויות להתגלות בני אלהים׃

20 Porque a criação ficou sujeita à vaidade, não por sua vontade, mas por causa do que a sujeitou,

20 כי נכבשה הבריאה להבל לא מרצונה כי אם למען הכבש אתה אלי תקוה׃

21 Na esperança de que também a mesma criatura será libertada da servidão da corrupção, para a liberdade da glória dos filhos de Deus.

21 אשר הבריאה גם היא תשחרר מעבדות הכליון אל חרות כבוד בני האלהים׃

22 Porque sabemos que toda a criatura geme e está juntamente com dores de parto até agora.

22 כי ידענו אשר הבריאה כלה יחד תאנח ותחיל עד הנה׃

23 E não só ela, mas nós mesmos, que temos as primícias do Espírito, também gememos em nós mesmos, esperando a adopção, a saber, a redenção do nosso corpo.

23 ולא זאת בלבד כי גם אנחנו אף אם יש לנו בכורי הרוח נאנח בנפשנו ונחכה למשפט הבנים פדות גויתנו׃

24 Porque em esperança somos salvos. Ora a esperança que se vê não é esperança; porque o que alguém vê como o esperará?

24 כי נושענו בתקוה אך התקוה הנראה לעינים איננה תקוה כי איך ייחל איש לדבר אשר הוא ראה׃

25 Mas, se esperamos o que não vemos, com paciência o esperamos.

25 אבל אם נקוה לאשר לא ראינהו נחכה לו בסבלנות׃

26 E da mesma maneira também o Espírito ajuda as nossas fraquezas; porque não sabemos o que havemos de pedir como convém, mas o mesmo Espírito intercede por nós com gemidos inexprimíveis.

26 וכן גם הרוח תמך אתנו בחלשותינו כי לא ידענו מה להתפלל כראוי אכן הרוח הוא מפגיע בעדנו באנחות עמקות מדבר׃

27 E aquele que examina os corações sabe qual é a intenção do Espírito; e é ele que segundo Deus intercede pelos santos.

27 והחקר לבבות יודע את אשר יחשב הרוח כי כרצון האלהים יפגיע בעד הקדושים׃

28 E sabemos que todas as coisas contribuem juntamente para o bem daqueles que amam a Deus, daqueles que são chamados por seu decreto.

28 והנה ידענו כי לאהבי אלהים הקרואים בעצתו הכל יעזר לטוב להם׃

29 Porque os que dantes conheceu também os predestinou para serem conformes à imagem de seu Filho; a fim de que ele seja o primogénito entre muitos irmãos.

29 כי את אשר ידעם מקדם אתם גם יעד מקדם להיות דומים לדמות בנו למען יהיה הבכור בתוך אחים רבים׃

30 E aos que predestinou a estes também chamou; e aos que chamou a estes também justificou; e aos que justificou a estes também glorificou.

30 ואת אשר יעדם מקדם אתם גם קרא ואת אשר קראם אתם גם הצדיק ואת אשר הצדיקם אתם גם פאר׃

31 Que diremos pois a estas coisas? Se Deus é por nós, quem será contra nós?

31 ועתה מה נאמר על זאת אם האלהים לנו מי יריב אתנו׃

32 Aquele que nem mesmo a seu próprio Filho poupou, antes o entregou por todos nós, como nos não dará também com ele todas as coisas?

32 אשר על בנו יחידו לא חס כי אם נתנו בעד כלנו הלא גם יתן לנו עמו את הכל׃

33 Quem intentará acusação contra os escolhidos de Deus? É Deus quem os justifica.

33 מי יענה בבחירי אלהים הן אלהים הוא המצדיק׃

34 Quem os condenará? Pois é Cristo quem morreu, ou antes quem ressuscitou de entre os mortos, o qual está à direita de Deus, e também intercede por nós.

34 ומי הוא יאשימם הן המשיח אשר מת וביותר אשר נעור מעם המתים הוא לימין האלהים והוא יפגיע בעדנו׃

35 Quem nos separará do amor de Cristo? A tribulação, ou a angústia, ou a perseguição, ou a fome, ou a nudez, ou o perigo, ou a espada?

35 מי יפרידנו מאהבת המשיח הצרה או מצוקה או משטמה או רעב אם עריה או סכנה או חרב׃

36 Como está escrito: Por amor de ti somos entregues à morte todo o dia: fomos reputados como ovelhas para o matadouro.

36 ככתוב כי עליך הרגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה׃

37 Mas em todas estas coisas somos mais do que vencedores, por aquele que nos amou.

37 אבל בכל אלה גברנו מאד על ידי האהב אתנו׃

38 Porque estou certo de que, nem a morte, nem a vida, nem os anjos, nem os principados, nem as potestades, nem o presente, nem o porvir,

38 ובטוח אנכי כי לא המות ולא החיים לא מלאכים ולא שררות ולא גבורות לא ההוה ולא העתיד׃

39 Nem a altura, nem a profundidade, nem alguma outra criatura nos poderá separar do amor de Deus, que está em Cristo Jesus nosso Senhor.

39 לא הרוח ולא העמק ולא כל בריה אחרת יוכלו להפרידנו מאהבת האלהים אשר היא במשיח ישוע אדנינו׃

Romanos 9

1 EM Cristo digo a verdade, não minto (dando-me testemunho a minha consciência no Espírito Santo);

1 אמת אני מדבר במשיח ולא אשקף ודעתי מעידה לי ברוח הקדש׃

2 Que tenho grande tristeza e contínua dor no meu coração.

2 כי גדול עצבוני ואין קץ לדאבון לבי׃

3 Porque eu mesmo poderia desejar ser separado de Cristo, por amor de meus irmãos, que são meus parentes segundo a carne;

3 כי מי יתן היתי אני מחרם מן המשיח בעד אחי שארי ובשרי׃

4 Que são israelitas, dos quais é a adopção de filhos, e a glória, e os concertos, e a lei, e o culto, e as promessas;

4 אשר הם בני ישראל ויש להם משפט הבנים והכבוד והבריתות ומתן התורה והעבודה וההבטחות׃

5 Dos quais são os pais, e dos quais é Cristo segundo a carne, o qual é sobre todos; Deus bem-dito eternamente: Amen.

5 ולהם האבות ואשר מהם יצא המשיח לפי בשרו אשר הוא אל על הכל מברך לעולמים אמן׃

6 Não que a palavra de Deus haja faltado, porque nem todos os que são de Israel são israelitas;

6 אבל לא כאלו נפל דבר אלהים ארצה כי לא כל אשר הם מישראל גם ישראל המה׃

7 Nem por serem descendência de Abraão são todos filhos; mas: Em Isaque será chamada a tua descendência.

7 ולא על היותם זרע אברהם כלם בנים הם כי ביצחק יקרא לך זרע׃

8 Isto é: não são os filhos da carne que são filhos de Deus, mas os filhos da promessa são contados como descendência.

8 כלומר לא בני הבשר המה בני האלהים כי אם בני ההבטחה הם הנחשבים לזרע׃

9 Porque a palavra da promessa é esta: Por este tempo virei, e Sara terá um filho.

9 כי דבר הבטחה הוא מה שנאמר למועד אשוב ולשרה בן׃

10 E não somente esta, mas também Rebeca, quando concebeu de um, de Isaque, nosso pai;

10 ולא זאת בלבד כי כן היה גם ברבקה בהיותה הרה לאחד ליצחק אבינו׃

11 Porque, não tendo eles ainda nascido, nem tendo feito bem ou mal (para que o propósito de Deus, segundo a eleição, ficasse firme, não por causa das obras, mas por aquele que chama),

11 כי בטרם ילדו בניה ועוד לא עשו טוב או רע למען תקום עצת האלהים כפי בחירתו לא מתוך מעשים כי אם כרצון הקרא׃

12 Foi-lhe dito a ela: O maior servirá o menor.

12 נאמר לה כי רב יעבד צעיר׃

13 Como está escrito: Amei Jacó e aborreci a Esaú.

13 ככתוב ואהב את יעקב ואת עשו שנאתי׃

14 Que diremos pois? Que há injustiça da parte de Deus? De maneira nenhuma.

14 אם כן מה נאמר הכי יש עול באלהים חלילה׃

15 Pois dizia Moisés: Compadecer-me-ei de quem me compadecer, e terei misericórdia de quem eu tiver misericórdia.

15 כי למשה אמר וחנתי את אשר אחן ורחמתי את אשר ארחם׃

16 Assim, pois, isto não depende do que quer, nem de que corre, mas de Deus, que se compadece.

16 ועל כן אין הדבר לא ביד הרצה ולא ביד הרץ כי אם ביד האלהים המרחם׃

17 Porque diz a Escritura a Faraó: Para isto mesmo te levantei: Para em ti mostrar o meu poder, e para que o meu nome seja anunciado em toda a terra.

17 כי כן הכתוב אמר לפרעה בעבור זאת העמדתיך בעבור הראתך את כחי ולמען ספר שמי בכל הארץ׃

18 Logo pois compadece-se de quem quer, e endurece a quem quer.

18 ויוצא מזה כי את אשר יחפץ יחננו ואת אשר יחפץ יקשהו׃

19 Dir-me-ás então: Porque se queixa ele ainda? Porquanto, quem resiste à sua vontade?

19 וכי תאמר אלי מדוע יוכיח עוד נגד רצונו מי יתיצב׃

20 Mas, ó homem, quem és tu, que a Deus replicas? Porventura a coisa formada dirá ao que a formou: Porque me, fizeste assim?

20 אמנם בן אדם מי אתה אשר תריב את האלהים היאמר יצר ליצרו למה ככה עשיתני׃

21 Não tem o oleiro poder sobre o barro, para da mesma massa fazer um vaso para a honra e outro para desonra?

21 אם אין רשות ליצר על החמר לעשות מגלם אחד כלי אחד לכבוד ואחד לקלון׃

22 E que direis se Deus querendo mostrar a sua ira, e dar a conhecer o seu poder, suportou com muita paciência os vasos da ira, preparados para a perdição;

22 ומה אפוא אם האלהים החפץ להראות זעמו ולהודיע גבורתו נשא בכל ארך רוחו את כלי הזעם הנכונים לאבדון׃

23 Para que também desse a conhecer as riquezas da sua glória nos vasos de misericórdia, que para glória já dantes preparou,

23 להודיע גם את עשר כבודו על כלי החנינה אשר יעדם לכבוד׃

24 Os quais somos nós, a quem também chamou, não só dentre os judeus, mas também dentre os gentios?

24 והם אנחנו אשר קראם לא מן היהודים בלבד כי אף מן הגוים׃

25 Como também diz em Oséias: Chamarei meu povo ao que não era meu povo; e amada à que não era amada.

25 כדברו בהושע אקרא ללא עמי עמי וללא רחמה רחמה׃

26 E sucederá que no lugar em que lhes foi dito: Vós não sois meu povo; aí serão chamados filhos do Deus vivo.

26 והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי׃

27 Também Isaías clamava acerca de Israel: Ainda que o número dos filhos de Israel seja como a areia do mar, o remanescente é que será salvo.

27 וישעיהו צוח על ישראל כי אם יהיה מספר בני ישראל כחול הים שאר ישוב בו כליון חרוץ שוטף צדקה׃

28 Porque o Senhor executará a sua palavra sobre a terra, completando-a e abreviando-a.

28 כי כלה ונחרצה אדני עשה בקרב הארץ׃

29 E como antes disse Isaías: Se o Senhor dos Exércitos nos não deixara descendência, teríamos sido feitos como Sodoma e seríamos semelhantes a Gomorra.

29 וכאשר אמר ישעיהו לפנים לולי יהוה צבאות הותיר לנו שריד כמעט כסדם היינו לעמרה דמינו׃

30 Que diremos pois? Que os gentios, que não buscavam a justiça, alcançaram a justiça? Sim, mas a justiça que é pela fé.

30 ועתה מה נאמר הגוים אשר לא רדפו אחרי הצדקה השיגו את הצדקה היא הצדקה אשר מתוך האמונה׃

31 Mas Israel, que buscava a lei da justiça, não chegou à lei da justiça.

31 וישראל בבקשו אחרי תורת צדקה לתורת הצדקה לא הגיע׃

32 Porquê? Porque não foi pela fé, mas como que pelas obras da lei; tropeçaram na pedra de tropeço;

32 ועל מה יען אשר לא מאמונה דרשוה כי אם ממעשים כי התנגפו באבן נגף׃

33 Como está escrito: Eis que eu ponho em Sião uma pedra de tropeço, e uma rocha de escândalo; e todo aquele que crer nela não será confundido.

33 ככתוב הנני יסד בציון אבן נגף וצור מכשול וכל המאמין בו לא יבוש׃

Romanos 10

1 IRMÃOS, o bom desejo do meu coração e a oração a Deus por Israel é para sua salvação.

1 אחי חפץ לבבי ותפלתי לאלהים בעד ישראל אשר יושעו׃

2 Porque lhes dou testemunho de que têm zelo de Deus, mas não com entendimento.

2 כי מעיד אני עליהם שיש להם קנאה לאלהים אך לא בדעת׃

3 Porquanto, não conhecendo a justiça de Deus, e procurando estabelecer a sua própria justiça, não se sujeitaram à justiça de Deus.

3 כי את צדקת אלהים לא ידעו ויבקשו להקים את צדקתם ובעבור זאת לצדקת אלהים לא נכנעו׃

4 Porque o fim da lei é Cristo para justiça de todo aquele que crê.

4 כי המשיח סוף התורה לצדקה לכל המאמין בו׃

5 Ora Moisés descreve a justiça que é pela lei, dizendo: O homem que fizer estas coisas viverá por elas.

5 כי משה כתב על דבר הצדקה מתוך התורה אשר יעשה אתם האדם וחי בהם׃

6 Mas a justiça que é pela fé diz assim: Não digas em teu coração: Quem subirá ao céu? (isto é, a trazer do alto a Cristo).

6 והצדקה אשר מתוך האמונה כה אמרת אל תאמר בלבבך מי יעלה השמימה הלא זאת היא להוריד את המשיח׃

7 Ou: Quem descerá ao abismo? (isto é, a tornar a trazer de entre os mortos a Cristo).

7 או מי ירד לתהום זאת היא להעלות את המשיח מן המתים׃

8 Mas que diz? A palavra está junto de ti, na tua boca e no teu coração; esta é a palavra da fé, que pregamos,

8 אבל מה היא אמרת קרוב אליך הדבר בפיך ובלבבך הוא דבר האמונה אשר אנחנו מבשרים׃

9 A saber: Se com a tua boca confessares ao Senhor Jesus, e, em teu coração creres que Deus o ressuscitou dos mortos, serás salvo.

9 כי אם תודה בפיך אשר ישוע הוא האדון ותאמין בלבבך אשר האלהים העירו מן המתים אז תושע׃

10 Visto que com o coração se crê para a justiça, e com a boca se faz confissão para a salvação.

10 כי בלבבו יאמין האדם והיתה לו לצדקה ובפיהו יודה והיתה לו לישועה׃

11 Porque a Escritura diz: Todo aquele que nele crer não será confundido.

11 כי הכתוב אמר כל המאמין בו לא יבוש׃

12 Porquanto não há diferença entre judeu e grego; porque um mesmo é o Senhor de todos os que o invocam.

12 ואין הבדל בזה בין היהודי ליוני כי אדון אחד לכלם והוא עשיר לכל קראיו׃

13 Porque todo aquele que invocar o nome do Senhor será salvo.

13 כי כל אשר יקרא בשם יהוה ימלט׃

14 Como pois invocarão aquele em quem não creram? E como crerão naquele de quem não ouviram? E como ouvirão, se não há quem pregue?

14 ועתה איך יקראו אל אשר לא האמינו בו ואיך יאמינו באשר לא שמעו את שמעו ואיך ישמעו באין מגיד׃

15 E como pregarão, se não forem enviados? Como está escrito: Quão formosos os pés dos que anunciam a paz, dos que anunciam coisas boas!

15 ואיך יגידו אם אינם שלוחים ככתוב מה נאוו רגלי מבשר שלום מבשר טוב׃

16 Mas nem todos obedecem ao evangelho; pois Isaías diz: Senhor, quem creu na nossa pregação?

16 אך לא כלם שמעו לקול הבשורה כי ישעיהו אמר יהוה מי האמין לשמעתנו׃

17 De sorte que a fé é pelo ouvir, e o ouvir pela palavra de Deus.

17 לכן האמונה באה מתוך השמועה והשמועה על ידי דבר אלהים׃

18 Mas digo: Porventura não ouviram? Sim, por certo, pois por toda a terra saiu a voz deles, e as suas palavras até aos confins do mundo.

18 ואמר הכי לא שמעו אמנם בכל הארץ יצא קום ובקצה תבל מליהם׃

19 Mas digo: Porventura Israel não o soube? Primeiramente diz Moisés: Eu vos meterei em ciúmes com aqueles que não são povo, com gente insensata vos provocarei à ira.

19 ואמר הכי ישראל לא ידע הנה כבר משה אמר אני אקניאכם בלא עם בגוי נבל אכעיסכם׃

20 E Isaías ousadamente diz: Fui achado pelos que me não buscavam, fui manifestado aos que por mim não perguntavam.

20 וישעיהו מלאו לבו לאמר נמצאתי ללא בקשני נדרשתי ללוא שאלו׃

21 Mas contra Israel diz. Todo o dia estendi as minhas mãos a um povo rebelde e contradizente.

21 ועל ישראל הוא אמר פרשתי ידי כל היום אל עם סורר ומרה׃

Romanos 11

1 DIGO pois: porventura rejeitou Deus o seu povo? De modo nenhum, porque também eu sou israelita, da descendência de Abraão, da tribo de Benjamim.

1 ובכן אמר אני הכי זנח האלהים את עמו חלילה כי גם אנכי בן ישראל מזרע אברהם למטה בנימן׃

2 Deus não rejeitou o seu povo, que antes conheceu. Ou não sabeis o que a Escritura diz de Elias, como fala a Deus contra Israel, dizendo:

2 לא זנח האלהים את עמו אשר ידעו מקדם או הלא תדעו את אשר הכתוב אמר באליהו כאשר קרא אל האלהים על ישראל לאמר׃

3 Senhor, mataram os teus profetas, e derribaram os teus altares; e só eu fiquei, e buscam a minha alma?

3 יהוה את נביאיך הרגו ואת מזבחתיך הרסו ואותר אני לבדי ויבקשו את נפשי׃

4 Mas que lhe diz a resposta divina? Reservei para mim sete mil varões, que não dobraram os joelhos diante de Baal.

4 אבל מה ענה אתו מענה אלהים השארתי לי שבעת אלפים איש אשר לא כרעו לבעל׃

5 Assim pois também agora neste tempo ficou um resto, segundo a eleição da graça.

5 וכן גם בעת הזאת נותרה שארית על פי בחירת החסד׃

6 Mas se é por graça, já não é pelas obras, de outra maneira, a graça já não é graça.

6 ואם היתה זאת על ידי החסד לא היתה מתוך המעשים כי לולי כן החסד איננו עוד חסד ואם היתה מתוך המעשים איננו עוד חסד כי לולי כן המעשים יחדל להיות מעשה׃

7 Pois quê? O que Israel buscava não o alcançou; mas os eleitos o alcançaram, e os outros foram endurecidos.

7 ועתה מה הוא את אשר בקש ישראל לא השיג רק הנבחרים הם השיגו והנשארים השמינו לבבם׃

8 Como está escrito: Deus lhes deu espirito de profundo sono, olhos para não verem , e ouvidos para não ouvirem, até ao dia de hoje.

8 ככתוב נתן להם האלהים רוח תרדמה עינים לא לראות ואזנים לא לשמע עד היום הזה׃

9 E Davi diz: Torne-se-lhes a sua mesa em laço, e em armadilha, e em tropeço, por sua retribuição;

9 ודוד הוא אמר יהי שלחנם לפח ולרשת ולמוקש ולשלומים להם׃

10 Escureçam-se-lhes os olhos para não verem, e encurvem-se-lhes continuamente as costas.

10 תחשכנה עיניהם מראות ומתניהם תמיד המעד׃

11 Digo pois: Porventura tropeçaram para que caíssem? De modo nenhum, mas pela sua queda veio a salvação aos gentios, para os incitar à emulação.

11 ובכן אני אמר הנכשלו למען יפלו חלילה אך בפשעם יצאה הישועה לגוים למען הקניאם׃

12 E se a sua queda é a riqueza do mundo, e a sua diminuição a riqueza dos gentios, quanto mais a sua plenitude!

12 ואם פשעם עשר העולם וחסרונם עשר הגוים מלאם על אחת כמה וכמה׃

13 Porque convosco falo, gentios, que, enquanto for apóstolo dos gentios, glorificarei o meu ministério;

13 כי אליכם הגוים אני מדבר וכפי אשר שליח הגוים אנכי את שרותי אפאר׃

14 Para ver se de alguma maneira posso incitar à emulação os da minha carne e salvar alguns deles.

14 לו אוכל להקניא את בשרי ולהושיע מקצתם׃

15 Porque, se a sua rejeição é a reconciliação do mundo, qual será a sua admissão, senão a vida entre os mortos?

15 כי אם געילתם רצוי לעולם מה אפוא תהיה אספתם הלא חיים מן המתים׃

16 E, se as primícias são santas, também a massa o é; se a raiz é santa, também os ramos o são.

16 ואם התרומה קדש כן גם העסה ואם השרש קדש כן גם הענפים׃

17 E se alguns dos ramos foram quebrados, e tu, sendo zambujeiro, foste enxertado em lugar deles, e feito participante da raiz e da seiva da oliveira,

17 וכי נקפו מקצת הענפים ואתה זית היער הרכבת במקומם ונתחברת לשרש הזית ולדשנו׃

18 Não te glorieis contra os ramos; e, se contra eles te gloriares, não és tu que sustentas a raiz, mas a raiz a ti.

18 אל תתפאר על הענפים ואם תתפאר דע שאינך נשא את השרש כי אם השרש הוא נשא אותך׃

19 Dirás pois: Os ramos foram quebrados, para que eu fosse enxertado.

19 וכי תאמר הלא נקפו הענפים למען ארכב אנכי׃

20 Está bem: pela sua incredulidade foram quebrados, e tu estás em pé pela fé. Então não te ensoberbeças, mas teme.

20 כן הוא המה נקפו על אשר לא האמינו ואתה הנך קים על ידי האמונה אל תתגאה כי אם ירא׃

21 Porque, se Deus não poupou os ramos naturais, teme que te não poupe a ti também.

21 כי האלהים אם לא חס על הענפים הנולדים מן העץ אולי לא יחוס גם עליך׃

22 Considera pois a bondade e a severidade de Deus: para com os que caíram, severidade; mas para contigo, a benignidade de Deus, se permaneceres na sua benignidade; de outra maneira também tu serás cortado.

22 לכן ראה נא טובת אלהים וזעמו זעמו על הנפלים ועליך טובתו אם תעמד בטובתו ואם אין כי עתה גם אתה תגדע׃

23 E também eles, se não permanecerem na incredulidade, serão enxertados; porque poderoso é Deus para os tornar a enxertar.

23 וגם המה אם לא יעמדו במרים ירכבו כי יכל האלהים לשוב להרכיבם׃

24 Porque, se tu foste cortado do natural zambujeiro, e, contra a natureza enxertado na boa oliveira, quanto mais esses, que são naturais, serão enxertados na sua própria oliveira!

24 כי אם אתה נגזרת מעץ אשר הוא בטבעו זית יער והרכבת שלא כטבע בזית טוב אלה היצאים ממנו על אחת כמה וכמה שירכבו בזית שלהם׃

25 Porque não quero, irmãos, que ignoreis este segredo (para que não presumais de vós mesmos): que o endurecimento veio em parte sobre Israel, até que a plenitude dos gentios haja entrado.

25 כי לא אכחד מכם אחי את הסוד הזה פן תהיו חכמים בעיניכם כי טמטום הלב למקצת נהיה לישראל עד כי יכנס מלא הגוים׃

26 E assim todo o Israel será salvo, como está escrito: de Sião virá o Libertador, e desviará de Jacó as impiedades.

26 ובכן כל ישראל יושע ככתוב ובא לציון גואל וישיב פשע מיעקב׃

27 E este será o meu concerto com eles, quando eu tirar os seus pecados.

27 ואני זאת בריתי אותם בהסירי חטאתם׃

28 Assim que, quanto ao evangelho, são inimigos por causa de vós; mas, quanto à eleição, amados por causa dos pais.

28 הן לפי הבשורה שנואים הם למענכם אך לפי הבחירה חביבים הם למען האבות׃

29 Porque os dons e a vocação de Deus são sem arrependimento.

29 כי לא ינחם האלהים על מתנותיו ועל קריאתו׃

30 Porque assim como vós também antigamente fostes desobedientes a Deus, mas agora alcançastes misericórdia pela desobediência deles.

30 כי כאשר גם אתם מלפנים ממרים הייתם את פי אלהים ועתה הוחנתם במרים של אלה׃

31 Assim também estes agora foram desobedientes, para também alcançarem misericórdia pela misericórdia a vós demonstrada.

31 כן גם אלה עתה ממרים היו למען על ידי חנינתכם גם הם יחנו׃

32 Porque Deus encerrou a todos debaixo da desobediência, para com todos usar de misericórdia.

32 כי האלהים הסגיר את כלם ביד המרי למען יחן את כלם׃

33 Ó profundidade das riquezas, tanto da sabedoria, como da ciência de Deus! Quão insondáveis são os seus juízos, e quão inescrutáveis os seus caminhos!

33 מה עמק עשר חכמת אלהים ועשר דעתו משפטיו מי יחקר ודרכיו מי ימצא׃

34 Porque quem compreendeu o intento do Senhor? Ou quem foi o seu conselheiro?

34 כי מי תכן את רוח יהוה ואיש עצתו יודיענו׃

35 Ou quem lhe deu primeiro a ele, para que lhe seja recompensado?

35 או מי הקדימו וישלם לו׃

36 Porque dele e por ele, e para ele, são todas as coisas; glória pois a ele eternamente. Amém.

36 הלא הכל ממנו והכל בו והכל אליו אשר לו הכבוד לעולמים אמן׃

Romanos 12

1 ROGO-VOS pois irmãos, pela compaixão de Deus, que apresenteis os vossos corpos em sacrifício vivo, santo e agradável a Deus, que é o vosso culto racional.

1 ועתה הנני מזהיר אתכם אחי ברחמי אלהים אשר תשימו את גויותיכם קרבן חי וקדוש ונרצה לאלהים והיתה זאת עבודתכם השכלית׃

2 E não vos conformeis com este mundo, mas transformai-vos pela renovação do vosso entendimento, para que experimenteis qual seja a boa, agradável, e perfeita vontade de Deus.

2 ואל תשתוו לעולם הזה כי אם התחלפו בהתחדש דעתכם למען תבחנו לדעת מה הוא רצון האלהים הטוב והחמד והשלם׃

3 Porque pela graça, que me é dada, digo a cada um de entre vós que não saiba mais do que convém saber, mas que saiba com temperança, conforme a medida da fé que Deus repartiu a cada um.

3 כי על פי החסד הנתן לי אמר אני לכל איש ואיש מכם לבלתי רום לבבו למעלה מן הראוי כי אם יהי צנוע במחשבותיו כפי מדת האמונה אשר חלק לו האלהים׃

4 Porque assim como em um corpo temos muitos membros, e nem todos os membros têm a mesma operação,

4 כי כאשר בגוף אחד יש לנו אברים הרבה ואין פעלה אחת לכל האברים׃

5 Assim nós, que somos muitos, somos um só corpo em Cristo; mas individualmente somos membros uns dos outros.

5 כן אנחנו הברים גוף אחד במשיח וכל אחד ואחד ממנו אבר לחברו הוא׃

6 De modo que, tendo diferentes dons, segundo a graça que nos é dada, se é profecia, seja ela segundo a medida da fé;

6 ויש לנו מתנות שנות כפי החסד הנתן לנו אם נבואה תהי כפי מדת האמונה׃

7 Se é ministério, seja em ministrar; se é ensinar haja dedicação ao ensino,

7 ואם לאיש שמוש יעמל בשמוש ואם מורה בהוראה׃

8 Ou o que exorta, use esse dom em exortar; o que reparte, faça-o com liberalidade; o que preside, com cuidado; o que exercita misericórdia, com alegria.

8 ואם מוכיח בתוכחה הנותן יעשה בתם לבב והמנהיג בשקידה והגמל חסד בסבר פנים יפות׃

9 O amor seja não fingido. Aborrecei o mal e apegai-vos ao bem.

9 האהבה תהיה בלי חנפה שנאו את הרע ודבקו בטוב׃

10 Amai-vos cordialmente uns aos outros com amor fraternal, preferindo-vos em honra uns aos outros.

10 באהבת אחים הראו חבה יתרה ובכבוד הקדימו איש את רעהו׃

11 Não sejais vagarosos no cuidado: sede fervorosos no espírito, servindo ao Senhor;

11 שקדו ואל תעצלו התלהבו ברוח עבדו את האדון׃

12 Alegrai-vos na esperança, sede pacientes na tribulação, perseverai na oração;

12 שמחו בתוחלת סבלו בצרה שקדו על התפלה׃

13 Comunicai com os santos nas suas necessidades, segui a hospitalidade;

13 השתתפו בצרכי הקדושים רדפו הכנסת ארחים׃

14 Abençoai aos que vos perseguem, abençoai, e não amaldiçoeis.

14 ברכו את רדפיכם ברכו ואל תקללו׃

15 Alegrai-vos com os que se alegram; e chorai com os que choram;

15 שמחו עם השמחים ובכו עם הבכים׃

16 Sede unânimes entre vós; não ambicioneis coisas altas, mas acomodai-vos às humildes; não sejais sábios em vós mesmos;

16 לב אחד יהי לכלכם אל תהלכו בגדלות כי אם התנהגו עם השפלים אל תהיו חכמים בעיניכם׃

17 A ninguém torneis mal por mal; procurai as coisas honestas, perante todos os homens.

17 אל תשלמו לאיש רעה תחת רעה דרשו הטוב בעיני כל אדם׃

18 Se for possível, quanto estiver em vós, tende paz com todos os homens.

18 אם תוכלו ככל אשר תמצא ידכם היו בשלום עם כל אדם׃

19 Não vos vingueis a vós mesmos, amados, mas dai lugar à ira, porque está escrito: Minha é a vingança; eu recompensarei, diz o Senhor,

19 אל תנקמו נקם ידידי כי אם תנו מקום לרגז כי כתוב לי נקם ושלם אמר יהוה׃

20 Portanto, se o teu inimigo tiver fome, dá-lhe de comer; se tiver sede, dá-lhe de beber; porque, fazendo isto, amontoarás brasas de fogo sobre a sua cabeça.

20 לכן אם רעב שנאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים כי גחלים אתה חתה על ראשו׃

21 Não te deixes vencer do mal, mas vence o mal com o bem.

21 אל נא יכבשך הרע כבוש אתה את הרע בטוב׃

Romanos 13

1 TODA a alma esteja sujeita às potestades superiores; porque não há potestade que não venha de Deus; e as potestades que há foram ordenadas por Deus.

1 כל נפש תכנע לגדלת הרשיות כי אין רשות כי אם מאת האלהים והרשיות הנמצאות על יד אלהים נתמנו׃

2 Por isso quem resiste à potestade resiste à ordenação de Deus; e os que resistem trarão sobre si mesmos a condenação.

2 לכן כל המתקומם לרשות מרד הוא בצווי האלהים והמרדים ישאו את דינם׃

3 Porque os magistrados não são terror para as boas obras, mas para as más. Queres tu, pois, não temer a potestade? Faz o bem, e terás louvor dela.

3 כי השליטים אינם לפחד למעשים הטובים כי אם להרעים ועל כן אם רצונך שלא תירא מן הרשות עשה הטוב והיה לך שבח ממנה׃

4 Porque ela é ministro de Deus para teu bem. Mas, se fizeres o mal, teme, pois não traz debalde a espada; porque é ministro de Deus, e vingador para castigar o que faz o mal.

4 כי משמשת אלהים היא לטוב לך אך אם הרע תעשה ירא כי לא לחנם חגרת חרב היא כי משמשת אלהים היא נקמת בקצף מכל עשה הרע׃

5 Portanto é necessário que lhe estejais sujeitos, não somente pelo castigo, mas também pela consciência.

5 על כן עלינו להכנע לא לבד בעבור הקצף כי גם בעבור דעת חובתנו׃

6 Por esta razão também pagais tributos: porque são ministros de Deus, atendendo sempre a isto mesmo.

6 כי לזאת אף משלמים אתם את המס כי משרתי אלהים המה השקדים על זאת׃

7 Portanto dai a cada um o que deveis: a quem tributo, tributo; a quem imposto, imposto; a quem temor, temor; a quem honra, honra.

7 לכן תנו לכל איש כחובתכם המס לאשר לו המס המכס לאשר לו המכס והמורא לאשר לו המורא והכבוד לאשר לו הכבוד׃

8 A ninguém devais coisa alguma, a não ser o amor com que vos ameis uns aos outros: porque quem ama aos outros cumpriu a lei.

8 ואל תהיו חיבים לאיש דבר זולתי אהבת איש את רעהו כי האהב את חברו קים את התורה׃

9 Com efeito: Não adulterarás, não matarás, não furtarás, não darás falso testemunho, não cobiçarás; e se há algum outro mandamento, tudo nesta palavra se resume: Amarás ao teu próximo como a ti mesmo.

9 כי מצות לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא תענה עד שקר לא תחמד ועוד כאלה כלולות הנה במאמר הזה ואהבת לרעך כמוך׃

10 O amor não faz mal ao próximo. De sorte que o cumprimento da lei é o amor.

10 האהבה לא תרע לרע על כן האהבה קיום התורה כלה׃

11 E isto digo, conhecendo o tempo, que é já hora de despertarmos do sono; porque a nossa salvação está agora mais perto de nós do que quando aceitámos a fé.

11 וכזאת עשו מדעתכם את הזמן כי כבר הגיעה השעה להקיץ מן השנה כי ישועתנו קרובה עתה מהיום אשר באנו להאמין׃

12 A noite é passada, e o dia é chegado. Rejeitemos pois as obras das trevas, e vistamo-nos das armas da luz.

12 הלילה חלף והיום קרב לכן נסירה נא את מעשי החשך ונלבשה את כלי נשק האור׃

13 Andemos honestamente, como de dia: não em glutonarias, nem em bebedeiras, nem em desonestidade, nem em dissoluções, nem em contendas e inveja.

13 וכמו ביום נתהלכה בצניעות לא בזוללות ובשכרון ולא בבעילות ועשות זמה ולא במריבה וקנאה׃

14 Mas revesti-vos do Senhor Jesus Cristo, e não tenhais cuidado da carne em suas concupiscências.

14 כי אם לבשו את האדון ישוע המשיח ודאגו לבשרכם אך לא להגביר התאות׃

Romanos 14

1 ORA, quanto ao que está enfermo na fé, recebei-o, não em contendas sobre dúvidas.

1 ואת החלוש באמונה אותו קבלו ולא לדין את המחשבות׃

2 Porque um crê que de tudo se pode comer, e outro, que é fraco, come legumes.

2 יש מאמין כי נכון לאכל כל דבר והחלוש יאכל רק את הירק׃

3 O que come não despreze o que não come; e o que não come não julgue o que come; porque Deus o recebeu por seu.

3 האכל אל יבז את אשר לא יאכל ואשר לא יאכל אל ידין את האכל כי קבל אתו האלהים׃

4 Quem és tu, que julgas o servo alheio? Para seu próprio Senhor ele está em pé ou cai; mas estará firme; porque poderoso é Deus para o firmar.

4 מי אתה כי תדין את עבד האחר הן לאדניו הוא יקום או יפל אבל יוקם כי יכל האלהים להקימו׃

5 Um faz diferença entre dia e dia, mas outro julga iguais todos os dias. Cada um esteja inteiramente seguro em seu próprio ânimo.

5 יש מבדיל בין יום ליום ויש אשר כל הימים שוים בעיניו ויהי כל איש נכון בדעתו׃

6 Aquele que faz caso do dia, para o Senhor o faz. O que come, para o Senhor come, porque dá graças a Deus; e o que não come, para o Senhor não come, e dá graças a Deus.

6 השמר את היום לאדון שמר אתו ואשר איננו שמר את היום לאדון איננו שמר האכל לאדון הוא אכל כי מודה הוא לאלהים ואשר איננו אכל לאדון איננו אכל ומודה הוא לאלהים׃

7 Porque nenhum de nós vive para si, e nenhum morre para si.

7 כי אין איש מאתנו אשר יחיה לנפשו ואין איש אשר ימות לנפשו׃

8 Porque, se vivemos, para o Senhor vivemos: se morremos, para o Senhor morremos. De sorte que, ou vivamos ou morramos, somos do Senhor.

8 כי כאשר נחיה נחיה לאדון וכאשר נמות נמות לאדון לכן אם נחיה ואם נמות לאדון הננו׃

9 Foi para isto que morreu Cristo, e tornou a viver; para ser Senhor, tanto dos mortos, como dos vivos.

9 כי לזאת מת המשיח ויקם ויחי למען יהיה אדון גם על המתים גם על החיים׃

10 Mas tu, porque julgas teu irmão? Ou tu, também, porque desprezas teu irmão? Pois todos havemos de comparecer ante o tribunal de Cristo.

10 ואתה למה זה תדין את אחיך או אתה למה תבוז לאחיך הלא כלנו עתידים לעמד לפני כסא דין אלהים׃

11 Porque está escrito: Pela minha vida, diz o Senhor: que todo o joelho se dobrará diante de mim, e toda a língua confessará a Deus.

11 כי כתוב חי אני נאם יהוה כי לי תכרע כל ברך וכל לשון תודה לאלהים׃

12 De maneira que cada um de nós dará conta de si mesmo a Deus.

12 הנה נא כל אחד ממנו על נפשו יתן חשבון לאלהים׃

13 Assim que não nos julguemos mais uns aos outros; antes seja o vosso propósito não pôr tropeço ou escândalo ao irmão.

13 לכן אל נדין עוד איש את רעהו כי אם זה יהי דינכם שלא יתן איש לפני אחיו מכשול או מוקש׃

14 Eu sei, e estou certo no Senhor Jesus, que nenhuma coisa é de si mesmo imunda a não ser para aquele que a tem por imunda; para esse é imunda.

14 ידעתי ומבטח אני באדון ישוע כי אין דבר טמא בפני עצמו ורק טמא הוא למי שיחשבנו לו לטמא׃

15 Mas, se por causa da comida se contrista teu irmão, já não andas conforme o amor. Não destruas por causa da tua comida aquele por quem Cristo morreu.

15 ואם יעצב אחיך על דבר האכל אינך מתהלך עוד בדרך האהבה אל נא תאבד באכלך את אשר בעדו מת המשיח׃

16 Não seja pois blasfemado o vosso bem;

16 לכן הזהרו פן יהיה טובכם לגדופים׃

17 Porque o reino de Deus não é comida nem bebida, mas justiça, e paz, e alegria no Espírito Santo.

17 כי מלכות האלהים איננה אכילה ושתיה כי צדקה היא ושלום ושמחה ברוח הקדש׃

18 Porque quem nisto serve a Cristo agradável é a Deus e aceito aos homens.

18 והעבד באלה את המשיח רצוי הוא לאלהים ובחון לאנשים׃

19 Sigamos pois as coisas que servem para a paz e para a edificação de uns para com os outros.

19 ועתה נרדפה דרך השלום ודרך הבנות יחד איש מרעהו׃

20 Não destruas por causa da comida a obra de Deus. É verdade que tudo é limpo, mas mal vai para o homem que come com escândalo.

20 אל תהרוס את מעשה אלהים על דבר מאכל הן הכל טהור הוא אבל רע לאדם אשר יאכלנו במכשל לבו׃

21 Bom é não comer carne, nem beber vinho, nem fazer outras coisas em que teu irmão tropece, ou se escandalize, ou se enfraqueça.

21 טוב שלא תאכל בשר ולא תשתה יין ולא תעשה דבר אשר יתנגף בו אחיך או יכשל או יחלש׃

22 Tens tu fé? Tem-na em ti mesmo diante de Deus. Bem-aventurado aquele que não se condena a si mesmo naquilo que aprova.

22 יש לך אמונה תהי לך לבדך לפני האלהים אשרי מי שלא ידין את נפשו בדבר אשר כשר בעיניו׃

23 Mas aquele que tem dúvidas, se come está condenado, porque não come por fé; e tudo o que não é de fé é pecado.

23 ואשר לו ספק באכלו נאשם כי לא עשה מאמונה וכל אשר נעשה מבלי אמונה חטא הוא,׃

Romanos 15

1 MAS nós, que somos fortes, devemos suportar as fraquezas dos fracos, e não agradar a nós mesmos.

1 ועלינו החזקים לשאת חלשות הכשלים ואל נבקש הנאת עצמנו׃

2 Portanto cada um de nós agrade ao seu próximo no que é bom para edificação.

2 כי כל אחד ממנו יבקש הנאת חברו לטוב לו למען יבנה׃

3 Porque também Cristo não agradou a si mesmo, mas, como está escrito: sobre mim caíram as injúrias dos que te injuriavam.

3 כי גם המשיח לא בקש הנאת עצמו אלא ככתוב חרפות חורפיך נפלו עלי׃

4 Porque tudo que dantes foi escrito, para nosso ensino foi escrito, para que pela paciência e consolação das Escrituras tenhamos esperança.

4 כי כל אשר נכתב מלפנים ללמדנו נכתב למען תהיה לנו תקוה בסבלנות ובתנחומות הכתובים׃

5 Ora o Deus de paciência e consolação vos conceda o mesmo sentimento uns para com os outros, segundo Cristo Jesus.

5 ואלהי הסבלנות והנחמה הוא יתן לכם להיות כלכם לב אחד על פי המשיח ישוע׃

6 Para que concordes, a uma boca, glorifiqueis ao Deus e Pai de nosso Senhor Jesus Cristo.

6 אשר תכבדו בנפש אחת ובפה אחד את האלהים אבי אדנינו ישוע המשיח׃

7 Portanto recebei-vos uns aos outros, como também Cristo nos recebeu para glória de Deus.

7 על כן תקבלו איש את אחיו כאשר גם המשיח קבל אתנו לכבוד האלהים׃

8 Digo pois que Jesus Cristo foi ministro da circuncisão, por causa da verdade de Deus, para que confirmasse as promessas feitas aos pais;

8 ואני אמר כי ישוע המשיח היה למשרת בני המילה למען אמת האלהים לקים את ההבטחות אשר לאבות׃

9 E para que os gentios glorifiquem a Deus pela sua misericórdia, como está escrito: Portanto eu te louvarei entre os gentios, e cantarei ao teu nome.

9 והגוים המה יכבדו את האלהים למען רחמיו ככתוב על כן אודך בגוים ולשמך אזמרה׃

10 E outra vez diz: Alegrai-vos, gentios, com o seu povo.

10 ואומר הרנינו גוים עמו׃

11 E outra vez: Louvai ao Senhor, todos os gentios, e celebrai-o, todos os povos.

11 ואומר הללו את יהוה כל גוים שבחוהו כל האמים׃

12 E outra vez diz Isaías: Uma raiz em Jessé haverá, e naquele que se levantar para reger os gentios, os gentios esperarão.

12 וישעיהו אמר והיה שרש ישי אשר עמד לנס עמים אליו גוים יקוו׃

13 Ora o Deus de esperança vos encha de todo o gozo e paz em crença, para que abundeis em esperança pela virtude do Espírito Santo.

13 ואלהי התקוה הוא ימלא אתכם כל שמחה ושלום באמונה למען תעדף תקותכם בגבורת רוח הקדש׃

14 Eu próprio, meus irmãos, certo estou, a respeito de vós, que vós mesmos estais cheios de bondade, cheios de todo o conhecimento, podendo admoestar-vos uns aos outros.

14 והנה אחי מבטח אני בכם כי גם אתם בעצמכם מלאי אהבת חסד ממלאים כל דעת ותוכלו להוכיח איש את רעהו׃

15 Mas, irmãos, em parte vos escrevi mais ousadamente, como para vos trazer outra vez isto à memória, pela graça que por Deus me foi dada;

15 אך העזתי מעט בכתבי אליכם הנה והנה כמזכיר אתכם על פי החסד הנתון לי מאת האלהים׃

16 Que seja ministro de Jesus Cristo entre os gentios, ministrando o evangelho de Deus, para que seja agradável a oferta dos gentios, santificada pelo Espírito Santo.

16 להיותי משרת ישוע המשיח לגוים ולכהן בבשורת האלהים למען יהיה קרבן הגוים רצוי ומקדש ברוח הקדש׃

17 De sorte que tenho glória em Jesus Cristo nas coisas que pertencem a Deus.

17 על כן יש לי להתהלל במשיח ישוע נגד האלהים׃

18 Porque não ousaria dizer coisa alguma, que Cristo por mim não tenha feito, a obediência dos gentios, por palavra e por obras;

18 כי לא אעז פני לדבר דבר זולתי אשר עשה המשיח בידי למען הטות באמר ובמעשה את לב הגוים לסור למשמעתו׃

19 Pelo poder dos sinais e prodígios, na virtude do Espírito de Deus: de maneira que desde Jerusalém, e arredores, até ao Ilírico, tenho pregado o evangelho de Jesus Cristo.

19 בגבורת אתות ומופתים ובגבורת רוח אלהים עד כי מלאתי מירושלים וסביבותיה ועד לאלוריקון את בשורת המשיח׃

20 E desta maneira me esforcei por anunciar o evangelho, não onde Cristo houvera sido nomeado, para não edificar sobre fundamento alheio;

20 בהשתדלי להגיד את הבשורה לא במקמות אשר שם כבר נקרא שם המשיח לבלתי בנות על יסוד אחרים׃

21 Antes, como está escrito: Aqueles a quem não foi anunciado, o verão, e os que não ouviram o entenderão.

21 כי אם ככתוב אשר לא ספר להם ראו ואשר לא שמעו התבוננו׃

22 Pelo que também muitas vezes tenho sido impedido de ir ter convosco.

22 וזה הוא הדבר אשר נעצרתי בגללו פעם ושתים מבוא אליכם׃

23 Mas agora, que não tenho mais demora nestes sítios, e tendo já há muitos anos grande desejo de ir ter convosco.

23 אבל כעת אשר אין עוד מקום לי בגלילות האלה ונכסף נכספתי לבא אליכם זה שנים רבות׃

24 Quando partir para Espanha irei ter convosco; pois espero que de passagem vos verei, e que para lá seja encaminhado por vós, depois de ter gozado um pouco da vossa companhia.

24 אבוא אליכם בלכתי לאספמיא כי מקוה אנכי לראותכם בעברי ואתם תשלחוני שמה ואשבעה מעט מכם בראשונה׃

25 Mas agora vou a Jerusalém para ministrar aos santos.

25 אמנם עתה אלכה ירושלימה לעזור את הקדושים׃

26 Porque pareceu bem à Macédónia e à Acaia fazerem uma colecta para os pobres de entre os santos que estão em Jerusalém.

26 כי מקדוניא ואכיא הואילו לתת משאת נדבה לאביוני הקדושים אשר בירושלים׃

27 Isto lhes pareceu bem, como devedores que são para com eles. Porque, se os gentios foram participantes dos seus bens espirituais, devem também ministrar-lhes os temporais.

27 כי הואילו ואף מחיבים הם להם כי אם היה לגוים חלק בדברי הרוח אשר להם הלא עליהם לעזרם גם בדברי הגוף׃

28 Assim que, concluído isto, e havendo-lhes consignado este fruto, de lá, passando por vós, irei à Espanha.

28 לכן כשגמרתי את זאת וחתמתי להם הפרי הזה אז אעברה דרך ארצכם לאספמיא׃

29 E bem sei que, indo ter convosco, chegarei com a plenitude da bênção do evangelho de Cristo.

29 ויודע אנכי כי בבאי אליכם אבוא במלא ברכת בשורת המשיח׃

30 E rogo-vos irmãos, por nosso Senhor Jesus Cristo e, pelo amor do Espírito, que combatais comigo nas vossas orações por mim a Deus;

30 ואני מעורר אתכם אחי באדנינו ישוע המשיח ובאהבת הרוח להתאמץ אתי בהעתיר בעדי אל האלהים׃

31 Para que seja livre dos rebeldes que estão na Judéia, e que esta minha administração, que em Jerusalém faço, seja bem aceita pelos santos;

31 למען אשר אנצל מהסוררים בארץ יהודה ויערב על הקדושים שמושי לשם ירושלים׃

32 A fim de que, pela vontade de Deus, chegue a vós com alegria, e possa recrear-me convosco.

32 ואשר אבוא אליכם במשחה ברצון אלהים ואנפש עמכם׃

33 E o Deus de paz seja com todos vós. Amen.

33 ואלהי השלום עם כלכם אמן׃

Romanos 16

1 RECOMENDO-VOS pois Febe, nossa irmã, a qual serve na igreja que está em Cencréia,

1 והנני מזכיר לכם לטוב את פובי אחותנו שהיא משמשת הקהלה אשר בקנכרי׃

2 Para que a recebais no Senhor, como convém aos santos, e a ajudeis em qualquer coisa que de vós necessitar; porque tem hospedado a muitos, como também a mim mesmo.

2 אשר תקבלוה באדנינו כראוי לקדושים ותעזרו לה בכל אשר תצטרך לכם כי היתה גם היא עזרת לרבים וגם לעצמי׃

3 Saúdai a Priscila e a Áquila, meus cooperadores em Cristo Jesus,

3 שאלו לשלום פריסקלא ועקילס שהם חברי בעבודת המשיח ישוע׃

4 Os quais pela minha vida expuseram as suas cabeças; o que não só eu lhes agradeço, mas também todas as igrejas dos gentios.

4 ואשר מסרו את צוארם בעד נפשי ולא אני לבדי אודה להם כי גם כל קהלות הגוים וגם לשלום הקהלה בביתם׃

5 Saudai também a igreja que está em sua casa. Saudai a Epêneto, meu amado, que é as primícias da Ásia em Cristo.

5 שאלו לשלום אפינטוס חביבי שהוא ראשית אכיא למשיח׃

6 Saúdai a Maria que trabalhou muito por nós.

6 שאלו לשלום מרים שעמלה עמל רב בעבורנו׃

7 Saudai a Andrônico e a Júnia, meus parentes e meus companheiros na prisão, os quais se distinguiram entre os apóstolos e que foram antes de mim em Cristo.

7 שאלו לשלום אנדרוניקוס ויוניס שהם קרובי ואסורים אתי ולהם שם בשליחים ולפני היו במשיח׃

8 Saudai a Amplias, meu amado no Senhor.

8 שאלו לשלום אמפליאס חביבי באדנינו׃

9 Saudai a Urbano, nosso cooperador em Cristo, e a Estáquis, meu amado.

9 שאלו לשלום אורבנוס חברנו בעבודת המשיח ולשלום אסטכים חביבי׃

10 Saudái a Apeles aprovado em Cristo. Saúdai aos da família de Aristóbulo.

10 שאלו לשלום אפליס הבחון במשיח שאלו לשלום בני ביתו של אריסטובלוס׃

11 Saudai a Herodião, meu parente. Saudai aos da família de Narciso, os que estão no Senhor.

11 שאלו לשלום הורודיון קרובי שאלו לשלום בני ביתו של נרקיסוס אשר הם באדנינו׃

12 Saudai a Trifena e a Trifosa, as quais trabalham no Senhor. Saudai a amada Pérside, a qual muito trabalhou no Senhor.

12 שאלו לשלום טרופינה וטרופסה העמלות באדנינו שאלו לשלום פרסיס החביבה שעמלה עמל רב באדנינו׃

13 Saudai a Rufo, eleito no Senhor, e a sua mãe e minha.

13 שאלו לשלום רופוס הנבחר באדנינו ולשלום אמו שהיא כאם לי׃

14 Saudai a Asincrito, a Flegonte, a Hermas, a Pátrobas, a Hermes, e aos irmãos que estão com eles.

14 שאלו לשלום אסונקריטוס ופליגון והרמס ופטרובס יהרמיס והאחים אשר אתם׃

15 Saudai a Filólogo e a Júlia, a Nereu e a sua irmã, e a Olímpia; e a todos os santos que com eles estão.

15 שאלו לשלום פילולוגוס ויוליא נירוס ואחותו ואולומפס וכל הקדושים אשר אתם׃

16 Saudai-vos uns aos outros com santo ósculo. As igrejas de Cristo vos saúdam.

16 שאלו לשלום איש את רעהו בנשיקה הקדושה קהלות המשיח שאלות לשלומכם׃

17 E rogo-vos, irmãos, que noteis os que promovem dissensões e escândalos contra a doutrina que aprendestes; desviai-vos deles.

17 ואני מזהיר אתכם אחי לשום פניכם בעשי מחלקות ומכשולים לנגד הלקח אשר למדתם וסורו מהם׃

18 Porque os tais não servem a nosso Senhor Jesus Cristo, mas ao seu ventre: e com suaves palavras e lisonjas enganam os corações dos símplices.

18 כי אנשים אשר כאלה אינם עבדים את אדנינו ישוע המשיח כי אם את כרשם ובאמרי נעם ושפת חלקות יתעו את לב הפתאים׃

19 Quanto à vossa obediência é ela conhecida de todos. Comprazo-me pois em vós; e quero que sejais sábios no bem, mas símplices no mal.

19 כי משמעתכם נודעת לכל לכן אני שמח עליכם אך חפצתי היתכם חכמים להטיב ותמימים לבלתי הרע׃

20 E o Deus de paz esmagará em breve Satanás debaixo dos vossos pés. A graça de Nosso Senhor Jesus Cristo seja convosco. Amém.

20 ואלהי השלום הוא ידכא את השטן במהרה תחת רגליכם חסד אדנינו ישוע המשיח עמכם׃

21 Saúdam-vos Timóteo, meu cooperador, e Lúcio, e Jason, e Sosípatro, meus parentes.

21 טימותיוס חברי ולוקיוס ויסון וסוספטרוס קרובי שאלים לשלומכם׃

22 Eu, Tércio, que esta carta escrevi, vos saúdo no Senhor.

22 אני טרטיוס כותב האגרת הזאת שאל לשלומכם באדנינו׃

23 Saúda-vos Gaio, meu hospedeiro, e de toda a igreja. Saúda-vos Erasto, procurador da cidade, e também o irmão Quarto.

23 גיוס המארח אותי ואת כל הקהלה שאל לשלומכם ארסטוס סכן העיר וקורטוס אחינו שאלים לשלומכם׃

24 A graça de nosso Senhor Jesus Cristo seja com todos vós. Amém.

24 חסד אדנינו ישוע המשיח עם כלכם אמן׃

25 Ora, aquele que é poderoso para vos confirmar segundo o meu evangelho e a pregação de Jesus Cristo, conforme a revelação do mistério que desde tempos eternos esteve oculto,

25 ולאשר יכל לחזק אתכם כבשורתי וכקריאת ישוע המשיח כפי גלוי הסוד אשר היה מכסה מימות עולם׃

26 Mas que se manifestou agora, e se notificou pelas Escrituras dos profetas, segundo o mandamento do Deus eterno, a todas as nações para obediência da fé;

26 ועתה נתפרסם ונודע על ידי כתבי הנביאים כמצות אלהי עולם לכל הגוים להביאם למשמעת האמונה׃

27 Ao único Deus, sábio, seja dada glória por Jesus Cristo para todo o sempre. Amém.

27 לאלהים החכם לבדו לו הכבוד בישוע המשיח לעולמים אמן׃