Mateus

Mateus 1

1 LIVRO da geração de Jesus Cristo, filho de Davi, filho de Abraão.

1 ספר תולדת ישוע המשיח בן דוד בן אברהם׃

2 Abraão gerou a Isaque; e Isaque gerou a Jacó; e Jacó gerou a Judas e a seus irmãos;

2 אברהם הוליד את יצחק ויצחק הוליד את יעקב ויעקב הוליד את יהודה ואת אחיו׃

3 E Judas gerou de Tamar a Fares e a Zara; e Fares gerou a Esrom; e Esrom gerou a Aarão;

3 ויהודה הוליד את פרץ ואת זרח מתמר ופרץ הוליד את חצרון וחצרון הוליד את רם׃

4 E Aarão gerou a Aminadab; e Aminadab gerou a Naasson; e Naasson gerou a Salmon;

4 ורם הוליד את עמינדב ועמינדב הוליד את נחשון ונחשון הוליד את שלמון׃

5 E Salmon gerou de Racab a Booz, e Booz gerou de Rut a Obed; e Obed gerou a Jessé;

5 ושלמון הוליד את בעז מרחב ובעז הוליד את עובד מרות ועובד הוליד את ישי׃

6 E Jessé gerou ao rei Daví; e o rei Daví gerou a Salomão da que foi mulher de Urias;

6 וישי הוליד את דוד המלך ודוד המלך הוליד את שלמה מאשת אוריה׃

7 E Salomão gerou a Roboão; e Roboão gerou a Abias; e Abias gerou a Asafe;

7 ושלמה הוליד את רחבעם ורחבעם הוליד את אביה ואביה הוליד את אסא׃

8 E Asafe gerou a Josafá; e Josafá gerou a Jorão; e Jorão gerou a Ozias;

8 ואסא הוליד את יהושפט ויהושפט הוליד את יורם ויורם הוליד את עזיהו׃

9 E Ozias gerou a Joatão; e Joatão gerou a Acaz; e Acaz gerou a Ezequias;

9 ועזיהו הוליד את יותם ויותם הוליד את אחז ואחז הוליד את יחזקיהו׃

10 E Ezequias gerou a Manassés; e Manassés gerou a Amon; e Amon gerou a Josias;

10 ויחזקיהו הוליד את מנשה ומנשה הוליד את אמון ואמון הוליד את יאשיהו׃

11 E Josias gerou a Jeconias e a seus irmãos na deportação para a Babilónia.

11 ויאשיהו הוליד את יכניהו ואת אחיו לעת גלות בבל׃

12 E, depois da deportação para a Babilónia, Jeconias gerou a Salatiel; e Salatiel gerou a Zorobabel.

12 ואחרי גלותם בבלה הוליד יכניה את שאלתיאל ושאלתיאל הוליד את זרבבל׃

13 E Zorobabel gerou a Abiud; e Abiud gerou a Eliaquim; e Eliaquim gerou a Azor;

13 וזרבבל הוליד את אביהוד ואביהוד הוליד את אליקים ואליקים הוליד את עזור׃

14 E Azor gerou a Sadoque; e Sadoque gerou a Aquim; e Aquim gerou a Eliud;

14 ועזור הוליד את צדוק וצדוק הוליד את יכין ויכין הוליד את אליהוד׃

15 E Eliud gerou a Eleazar; e Eleazar gerou a Matan; e Matan gerou a Jacó;

15 ואליהוד הוליד את אלעזר ואלעזר הוליד את מתן ומתן הוליד את יעקב׃

16 E Jacó gerou a José, marido de Maria, da qual nasceu Jesus que se chama o Cristo.

16 ויעקב הוליד את יוסף בעל מרים אשר ממנה נולד ישוע הנקרא משיח׃

17 De sorte que todas as gerações desde Abraão até Daví, são catorze gerações; e desde Daví até à deportação para a Babilónia, catorze gerações; e desde a deportação para a Babilónia até Cristo, catorze gerações;

17 והנה כל הדרות מן אברהם עד דוד ארבעה עשר דרות ומן דוד עד גלות בבל ארבעה עשר דרות ומעת גלות בבל עד המשיח ארבעה עשר דרות׃

18 Ora o nascimento de Jesus Cristo foi assim: Estando Maria, sua mãe desposada com José, antes de se ajuntarem, achou-se ter concebido do Espírito Santo.

18 והלדת ישוע המשיח כה היתה מרים אמו ארשה ליוסף ובטרם יבא אליה נמצאת הרה לרוח הקדש׃

19 Então José, seu marido, como era justo, e a não queria infamar, intentou deixá-la secretamente.

19 ויוסף בעלה היה איש צדיק ולא אבה לתתה לבוז ויאמר בלבו לשלחה בסתר׃

20 E, projectando ele isto, eis que em sonho lhe apareceu um anjo do Senhor, dizendo: José, filho de Daví, não temas receber a Maria tua mulher, porque o que nela está gerado é do Espírito Santo;

20 הוא חשב כזאת והנה מלאך יהוה נראה אליו בחלום ויאמר יוסף בן דוד אל תירא מכנוס אליך את מרים אשתך כי אשר הרה בה מרוח הקדש הוא׃

21 E dará à luz um filho e chamarás o seu nome Jesus; porque ele salvará o seu povo dos seus pecados.

21 והיא ילדת בן וקראת את שמו ישוע כי הוא יושיע את עמו מעונותיהם׃

22 Tudo isto aconteceu para que se cumprisse o que foi dito da parte do Senhor, pelo profeta que diz:

22 ותהי כל זאת למלאת את אשר דבר יהוה ביד הנביא לאמר׃

23 Eis que a virgem conceberá e dará à luz um filho, e chamá-lo-ão pelo nome de Emanuel, que traduzido é: Deus connosco.

23 הנה העלמה הרה וילדת בן וקראו שמו עמנואל אשר פרושו האל עמנו׃

24 E José, despertando do sonho, fez como o anjo do Senhor lhe ordenara, e recebeu a sua mulher;

24 וייקץ יוסף משנתו ויעש כאשר צוהו מלאך יהוה ויקח אליו את אשתו׃

25 E não a conheceu até que deu à luz seu filho, o primogénito, e pôs-lhe por nome Jesus.

25 ולא ידעה עד כי ילדה בן את בכורה ויקרא את שמו ישוע׃

Mateus 2

1 E, TENDO nascido Jesus, em Belem de Judéia, no tempo do rei Herodes, eis que uns magos vieram do oriente a Jerusalém,

1 ויהי כאשר נולד ישוע בבית לחם יהודה בימי הורדוס המלך ויבאו מגושים מארץ מזרח ירושלימה לאמר׃

2 Dizendo: Onde está aquele que é nascido rei dos judeus? Porque vimos a sua estrela no oriente e viemos a adorá-lo.

2 איה מלך היהודים הנולד כי ראינו את כוכבו במזרח ונבא להשתחות לו׃

3 E o rei Herodes, ouvindo isto, perturbou-se, e toda Jerusalém com ele.

3 ויהי כשמע הורדוס המלך את דבריהם ויבהל הוא וכל ירושלים עמו׃

4 E, congregados todos os príncipes dos sacerdotes, e os escribas do povo, perguntou-lhes onde havia de nascer o Cristo.

4 ויקהל את כל ראשי הכהנים וסופרי העם וידרש מאתם לאמר איפה יולד המשיח׃

5 E eles lhe disseram: Em Belem de Judéia; porque assim está escrito pelo profeta

5 ויאמרו לו בבית לחם יהודה כי כן כתוב ביד הנביא׃

6 E tu, Belem, terra de Judá, de modo nenhum és a menor entre as capitais de Judá; porque de ti sairá o Guia que há-de apascentar o meu povo de Israel.

6 ואתה בית לחם ארץ יהודה אינך צעיר באלפי יהודה כי ממך יצא מושל אשר ירעה את עמי ישראל׃

7 Então Herodes, chamando secretamente os magos, inquiriu exactamente deles acerca do tempo em que a estrela lhes aparecera.

7 אז קרא הורדוס למגושים בסתר ויחקר אתם לדעת עת הראות הכוכב׃

8 E, enviando-os a Belem, disse: Ide, e perguntai diligentemente pelo menino, e, quando o achardes, participai-mo, para que também eu vá e o adore.

8 וישלחם בית לחם ויאמר לכו חקרו היטב על דבר הילד והיה כי תמצאון אתו והגדתם לי ואבאה להשתחות לו גם אני׃

9 E, tendo eles ouvido o rei, partiram; e eis que a estrela, que tinham visto no oriente, ia adiante deles, até que, chegando, se deteve sobre o lugar onde estava o menino.

9 ויהי כשמעם את דברי המלך וילכו והנה הכוכב אשר ראו במזרח דרך לפניהם עד באו אל מקום אשר שם הילד ויעמד ממעל לו׃

10 E, vendo eles a estrela, alegraram-se muito com grande alegria.

10 ויראו את הכוכב וישמחו שמחה גדולה עד מאד׃

11 E, entrando na casa acharam o menino com Maria sua mãe, e, prostrando-se, o adoraram; e, abrindo os seus tesouros, lhe ofertaram dádivas: ouro, incenso e mirra.

11 ויבאו הביתה וימצאו את הילד עם מרים אמו ויפל על פניהם וישתחוו לו ויפתחו את אוצרותם ויקריבו לו מנחה זהב ולבונה ומר׃

12 E, sendo por divina revelação avisados em sonhos para que não voltassem para junto de Herodes, partiram para a sua terra por outro caminho.

12 ויצוו בחלום לבלתי שוב אל הורדוס וילכו בדרך אחר אל ארצם׃

13 E, tendo-se eles retirado, eis que o anjo do Senhor apareceu a José em sonhos, dizendo: Levanta-te, e toma o menino e sua mãe, e foge para o Egipto, e demora-te lá até que eu te diga: porque Herodes há-de procurar o menino para o matar.

13 הם הלכו משם והנה מלאך יהוה נראה אל יוסף בחלום לאמר קום קח את הילד ואת אמו וברח לך מצרימה והיה שם עד אשר אמר אליך כי הורדוס צדה את הילד לאבדו׃

14 E, levantando-se ele, tomou o menino e sua mãe de noite, e foi para o Egipto.

14 ויקם ויקח את הילד ואת אמו בלילה ויברח מצרימה׃

15 E esteve lá até á morte de Herodes, para que se cumprisse o que foi dito da parte do Senhor pelo profeta que diz: Do Egipto chamei o meu Filho.

15 ויהי שם עד מות הורדוס למלאת את אשר דבר יהוה ביד הנביא לאמר ממצרים קראתי לבני׃

16 Então Herodes, vendo que tinha sido iludido pelos magos, irritou-se muito, e mandou matar todos os meninos que havia em Belem, e em todos os seus contornos, de dois anos para baixo, segundo o tempo que diligentemente inquirira dos magos.

16 וירא הורדוס כי התלו בו המגושים ויקצף מאד וישלח וימת את כל הילדים אשר בבית לחם ובכל גבוליה מבן שנתים ולמטה כפי העת אשר חקרה מפי המגושים׃

17 Então se cumpriu o que foi dito pelo profeta Jeremias, que diz:

17 וימלא הדבר הנאמר בפי ירמיה הנביא לאמר׃

18 Em Ramá se ouviu uma voz, lamentação, choro e grande pranto: Raquel chorando os seus filhos, e não querendo ser consolada, porque já não existem.

18 קול ברמה נשמע נהי ובכי תמרורים רחל מבכה על בניה מאנה להנחם כי אינם׃

19 Morto porém Herodes, eis que o anjo do Senhor apareceu num sonho a José no Egipto,

19 ויהי אחרי מות הורדוס והנה מלאך יהוה נראה בחלום אל יוסף בארץ מצרים׃

20 Dizendo: Levanta-te, e toma o menino e sua mãe, e vai para a terra de Israel; porque já estão mortos os que procuravam a morte do menino.

20 ויאמר אליו קום קח את הילד ואת אמו ולך שוב אל ארץ ישראל כי מתו המבקשים את נפש הילד׃

21 Então ele se levantou, e tomou o menino e sua mãe, e foi para a terra de Israel.

21 ויקם ויקח את הילד ואת אמו ויבא ארצה ישראל׃

22 E, ouvindo que Arquelau reinava na Judéia em lugar de Herodes, seu pai, receou ir para lá: mas avisado em sonhos por divina revelação, foi para as partes da Galiléia.

22 וכשמעו כי ארקלוס מלך ביהודה תחת הורדוס אביו ירא ללכת שמה ויצוה בחלום וילך לו אל ארצות הגליל׃

23 E chegou, e habitou numa cidade chamada Nazaré, para que se cumprisse o que fora dito pelos profetas: Ele será chamado Nazareno.

23 ויבא וישב בעיר אשר שמה נצרת למלאת הדבר הנאמר על פי הנביאים כי נצרי יקרא לו׃

Mateus 3

1 E NAQUELES dias apareceu João Baptista pregando no deserto da Judéia,

1 בימים ההם בא יוחנן המטביל ויהי קרא במדבר יהודה לאמר׃

2 E dizendo: Arrependei-vos, porque é chegado o reino dos céus.

2 שובו כי מלכות השמים הגיעה׃

3 Porque este é o anunciado pelo profeta Isaías, que disse: Voz do que clama no deserto: preparai o caminho do Senhor, endireitai as suas veredas.

3 הלא זה הוא אשר נבא עליו ישעיהו הנביא לאמר קול קורא במדבר פנו דרך יהוה ישרו מסלותיו׃

4 E este João tinha o seu vestido de pêlos de camelo, e um cinto de couro em torno de seus lombos; e alimentava-se de gafanhotos e de mel silvestre.

4 והוא יוחנן לבושו שער גמלים ואזור עור במתניו ומאכלו חגבים ודבש היער׃

5 Então ia ter com ele Jerusalém, e toda a Judéia, e toda a província adjacente ao Jordão;

5 ויצאו אליו ישבי ירושלים וכל יהודה וכל ככר הירדן׃

6 E eram por ele baptizados no rio Jordão, confessando os seus pecados.

6 ויטבלו על ידו בירדן מתודים את חטאתם׃

7 E, vendo ele muitos dos fariseus e dos saduceus, que vinham ao seu baptismo, dizia-lhes: Raça de víboras, quem vos ensinou a fugir da ira futura?

7 ויהי כראותו רבים מן הפרושים והצדוקים נגשים לטבילתו ויאמר להם ילדי הצפעונים מי השכיל אתכם להמלט מן הקצף הבא׃

8 Produzi pois frutos dignos de arrependimento;

8 לכן עשו פרי הראוי לתשובה׃

9 E não presumais de vós mesmos, dizendo: Temos por pai a Abraão; porque eu vos digo que mesmo destas pedras Deus pode suscitar filhos a Abraão.

9 ואל תחשבו בלבבכם לאמר אברהם הוא אבינו כי אני אמר לכם כי מן האבנים האלה יכול האלהים להקים בנים לאברהם׃

10 E também agora está posto o machado à raiz das árvores; toda a árvore, pois, que não produz bom fruto, é cortada e lançada no fogo.

10 וכבר הושם הגרזן על שרש העצים והנה כל עץ אשר איננו עשה פרי טוב יגדע וישלך באש׃

11 E eu, em verdade, vos baptizo com água, para o arrependimento; mas aquele que vem após mim é mais poderoso do que eu; cujas alparcas não sou digno de levar; ele vos baptizará com o Espírito Santo, e com fogo.

11 הן אנכי טובל אתכם במים לתשובה והבא אחרי חזק הוא ממני אשר אינני כדי לשאת נעליו והוא יטבל אתכם ברוח הקדש ובאש׃

12 Em sua mão tem a pá, e limpará a sua eira, e recolherá no celeiro o seu trigo, e queimará a palha com fogo que nunca se apagará.

12 אשר בידו המזרה וזרה את גרנו ואסף את דגנו אל אוצרו ואת המץ ישרפנו באש אשר לא תכבה׃

13 Então veio Jesus da Galiléia ter com João, junto do Jordão, para ser baptizado por ele.

13 ויבא ישוע מן הגליל הירדנה אל יוחנן להטבל על ידו׃

14 Mas João opunha-se-lhe, dizendo: Eu careço de ser baptizado por ti, e vens tu a mim?

14 ויוחנן חשך אותו לאמר אני צריך להטבל על ידך ואתה בא אלי׃

15 Jesus, porém, respondendo, disse-lhe: Deixa por agora, porque assim nos convém cumprir toda a justiça. Então ele o permitiu.

15 ויען ישוע ויאמר אליו הניחה לי כי כן נאוה לנו למלא כל הצדקה וינח לו׃

16 E, sendo Jesus baptizado, saiu logo da água, e eis que se lhe abriram os céus, e viu o Espírito de Deus descendo como pomba e vindo sobre ele.

16 ויהי כאשר נטבל ישוע וימהר לעלות מן המים והנה נפתחו לו השמים וירא את רוח אלהים יורדת כיונה ונחה עליו׃

17 E eis que uma voz dos céus, dizia: Este é o meu Filho amado, em quem me comprazo.

17 והנה קול מן השמים אומר זה בני ידידי אשר רצתה נפשי בו׃

Mateus 4

1 ENTÃO foi conduzido Jesus pelo Espírito ao deserto, para ser tentado pelo diabo.

1 אז נשא הרוח את ישוע המדברה למען ינסהו השטן׃

2 E, tendo jejuado quarenta dias, e quarenta noites, depois teve fome;

2 ויהי אחרי צומו ארבעים יום וארבעים לילה וירעב׃

3 E chegando-se a ele o tentador, disse: Se tu és o Filho de Deus, manda que estas pedras se tornem em pães.

3 ויגש אליו המנסה ויאמר אם בן האלהים אתה אמר לאבנים האלה ותהיין ללחם׃

4 Ele, porém, respondendo, disse: Está escrito: Nem só de pão viverá o homem, mas de toda a palavra que sai da boca de Deus.

4 ויען ויאמר הן כתוב לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יי׃

5 Então o diabo o transportou à cidade santa, e colocou-o sobre o pináculo do templo,

5 וישאהו השטן אל עיר הקדש ויעמידהו על פנת בית המקדש׃

6 E disse-lhe: Se tu és o Filho de Deus, lança-te de aqui abaixo; porque está escrito: Que aos seus anjos dará ordens a teu respeito; e tomar-te-ão nas mãos, para que nunca tropeces em alguma pedra.

6 ויאמר אליו אם בן האלהים אתה התנפל למטה כי כתוב כי מלאכיו יצוה לך ועל כפים ישאונך פן תגף באבן רגלך׃

7 Disse-lhe Jesus: Também está escrito: Não tentarás o Senhor teu Deus.

7 ויאמר אליו ישוע ועוד כתוב לא תנסה את יהוה אלהיך׃

8 Novamente o transportou o diabo a um monte muito alto; e mostrou-lhe todos os reinos do mundo, e a glória deles.

8 ויוסף השטן וישאהו אל הר גבה מאד ויראהו את כל ממלכות תבל וכבודן׃

9 E disse-lhe: Tudo isto te darei se, prostrado, me adorares.

9 ויאמר אליו את כל זאת לך אתננה אם תקד ותשתחוה לי׃

10 Então disse-lhe Jesus: Vai-te, Satanás, porque está escrito: Ao Senhor, teu Deus adorarás, e só a ele servirás.

10 ויאמר אליו ישוע סור ממני השטן כי כתוב ליהוה אלהיך תשתחוה ואותו לבדו תעבד׃

11 Então o diabo o deixou; e, eis que chegaram os anjos e o serviram.

11 וירף ממנו השטן והנה נגשו אליו מלאכים וישרתוהו׃

12 Jesus, porém, ouvindo que João estava preso, voltou para a Galiléia;

12 ויהי כשמעו כי הסגירו את יוחנן וילך לו ארץ הגליל׃

13 E, deixando Nazaré, foi habitar em Capernaum, cidade marítima, nos confins de Zabulon e Naftali;

13 ויעזב את נצרת ויבא וישב בכפר נחום אשר על שפת הים בגבול זבלון ונפתלי׃

14 Para que se cumprisse o que foi dito pelo profeta Isaías, que diz:

14 למלאת הנאמר על פי ישעיהו הנביא לאמר׃

15 A terra de Zabulon, e a terra de Naftali, junto ao caminho do mar, além do Jordão, a Galiléia das nações.

15 ארצה זבלון וארצה נפתלי דרך הים עבר הירדן גליל הגוים׃

16 O povo, que estava assentado em trevas, viu uma grande luz; e aos que estavam assentados na região e sombra da morte a luz raiou.

16 העם ההלכים בחשך ראו אור גדול וישבי בארץ צלמות אור נגה עליהם׃

17 Desde então começou Jesus a pregar, e a dizer: Arrependei-vos, porque é chegado o reino dos céus.

17 מן העת ההיא החל ישוע לקרא קרוא ואמור שובו כי הגיעה מלכות השמים׃

18 E Jesus, andando junto ao mar da Galiléia, viu a dois irmãos, Simão, chamado Pedro, e André, os quais lançavam as redes ao mar, porque eram pescadores;

18 ויהי בהתהלכו על יד ים הגליל וירא שני אנשים אחים את שמעון הנקרא פטרוס ואת אנדרי אחיו והמה משליכים מצודה בים כי דיגים היו׃

19 E disse-lhes: Vinde após mim, e eu vos farei pescadores de homens.

19 ויאמר אליהם לכו אחרי ואשימכם לדיגי אנשים׃

20 Então eles, deixando logo as redes, seguiram-no.

20 ויעזבו מהרה את המכמרות וילכו אחריו׃

21 E, adiantando-se dali, viu outros dois irmãos, Tiago, filho de Zebedeu, e João, seu irmão, num barco com seu pai Zebedeu, consertando as redes; e chamou-os;

21 ויהי כעברו משם וירא שני אנשים אחים אחרים את יעקב בן זבדי ואת יוחנן אחיו באניה עם זבדי אביהם מתקנים את מכמרותם ויקרא אליהם׃

22 Eles, deixando imediatamente o barco e seu pai, seguiram-no.

22 ויעזבו מיד את האניה ואת אביהם וילכו אחריו׃

23 E percorria Jesus toda a Galiléia, ensinando nas suas sinagogas e pregando o Evangelho do reino, e curando todas as enfermidades e moléstias entre o povo.

23 ויסב ישוע בכל הגליל וילמד בבתי כנסיותיהם ויבשר בשורת המלכות וירפא כל מחלה וכל מדוה בעם׃

24 E a sua fama correu por toda a Síria, e traziam-lhe todos os que padeciam, acometidos de várias enfermidades e tormentos, os endemoninhados, os lunáticos, e os paralíticos, e ele os curava.

24 ויצא שמעו בכל ארץ סוריא ויביאו אליו את כל החולים המענים בכל חלים ומכאובים ואחוזי שדים ומכי ירח ונכי אברים וירפאם׃

25 E seguia-o uma grande multidão da Galiléia, de Decápolis, de Jerusalém, da Judéia, e de além do Jordão.

25 וילכו אחריו המנים המנים מן הגליל ומן עשר הערים ומירושלים ויהודה ומעבר לירדן׃

Mateus 5

1 E JESUS, vendo a multidão, subiu a um monte, e, assentando-se, aproximaram-se dele os seus discípulos;

1 ויהי כראותו את המון העם ויעל ההרה וישב שם ויגשו אליו תלמידיו׃

2 E, abrindo a sua boca, os ensinava, dizendo:

2 ויפתח את פיהו וילמד אותם לאמר׃

3 Bem-aventurados os pobres de espírito, porque deles é o reino dos céus;

3 אשרי עניי רוח כי להם מלכות השמים׃

4 Bem-aventurados os que choram, porque eles serão consolados;

4 אשרי האבלים כי הם ינחמו׃

5 Bem-aventurados os mansos, porque eles herdarão a terra;

5 אשרי הענוים כי המה יירשו הארץ׃

6 Bem-aventurados os que têm fome e sede de justiça, porque eles serão fartos;

6 אשרי הרעבים והצמאים לצדקה כי הם ישבעו׃

7 Bem-aventurados os misericordiosos, porque eles alcançarão misericórdia;

7 אשרי הרחמנים כי הם ירחמו׃

8 Bem-aventurados os limpos de coração, porque eles verão a Deus;

8 אשרי ברי לבב כי הם יחזו את האלהים׃

9 Bem-aventurados os pacificadores, porque eles serão chamados filhos de Deus;

9 אשרי רדפי שלום כי בני אלהים יקראו׃

10 Bem-aventurados os que sofrem perseguição por causa da justiça, porque deles é o reino dos céus;

10 אשרי הנרדפים על דבר הצדקה כי להם מלכות השמים׃

11 Bem-aventurados sois vós, quando vos injuriarem e perseguirem, e mentindo, disserem todo o mal contra vós por minha causa.

11 אשריכם אם יחרפו וירדפו אתכם וידברו בשקר עליכם כל רע בעבורי׃

12 Exultai e alegrai-vos, porque é grande o vosso galardão nos céus; porque assim perseguiram os profetas que foram antes de vós.

12 שמחו וגילו כי שכרכם רב בשמים כי כן רדפו את הנביאים אשר היו לפניכם׃

13 Vós sois o sal da terra; e se o sal for insípido, com que se há-de salgar? Para nada mais presta senão para se lançar fora, e ser pisado pelos homens.

13 אתם מלח הארץ ואם המלח היה תפל במה ימלח הן לא יצלח עוד לכל כי אם להשליך חוצה והיה מרמס לבני אדם׃

14 Vós sois a luz do mundo; não se pode esconder uma cidade edificada sobre um monte;

14 אתם אור העולם עיר ישבת על ההר לא תוכל להסתר׃

15 Nem se acende a candeia e se coloca debaixo do alqueire, mas no velador, e dá luz a todos que estão na casa.

15 גם אין מדליקים נר ושמים אותו תחת האיפה כי אם על המנורה ויאר לכל אנשי הבית׃

16 Assim resplandeça a vossa luz diante dos homens, para que vejam as vossas boas obras e glorifiquem a vosso Pai, que está nos céus.

16 כן יאר אורכם לפני בני האדם למען יראו מעשיכם הטובים ושבחו את אביכים שבשמים׃

17 Não cuideis que vim destruir a lei ou os profetas: não vim abrogar, mas cumprir.

17 אל תחשבו כי באתי להפר את התורה או את דברי הנביאים לא באתי להפר כי אם למלאת׃

18 Porque em verdade vos digo que, até que o céu e a terra passem, nem um jota ou um til se omitirá da lei, sem que tudo seja cumprido.

18 כי אמן אמר אני לכם עד כי יעברו השמים והארץ לא תעבר יוד אחת או קוץ אחד מן התורה עד אשר יעשה הכל׃

19 Qualquer pois que violar um destes mais pequenos mandamentos, e assim ensinar aos homens, será chamado o menor no reino dos céus; aquele, porém, que os cumprir e ensinar será chamado grande no reino dos céus.

19 לכן מי אשר יפר אחת מן המצות הקטנות האלה וכן ילמד את בני האדם קטון יקרא במלכות השמים ואשר יעשה וילמד אותן הוא גדול יקרא במלכות השמים׃

20 Porque vos digo que, se a vossa justiça não exceder a dos escribas e fariseus, de modo nenhum entrareis no reino dos céus.

20 כי אני אמר לכם אם לא תרבה צדקתכם מצדקת הסופרים והפרושים לא תבאו אל מלכות השמים׃

21 Ouvistes que foi dito aos antigos: Não matarás; mas qualquer que matar será réu de juízo.

21 שמעתם כי נאמר לקדמונים לא תרצח ואשר ירצח מחיב הוא לבית דין׃

22 Eu, porém, vos digo que qualquer que, sem motivo, se encolerizar contra seu irmão, será réu de juízo; e qualquer que disser a seu irmão: Raca, será réu do sinédrio; e qualquer que lhe disser: Louco, será réu do fogo do inferno.

22 אבל אני אמר לכם כל אשר יקצף על אחיו חנם מחיב הוא לבית דין ואשר יאמר אל אחיו רקא מחיב הוא לסנהדרין ואשר יאמר אתה הנבל מחיב לאש גיהנם׃

23 Portanto, se trouxeres a tua oferta ao altar, e aí te lembrares de que teu irmão tem alguma coisa contra ti,

23 לכן אם תקריב קרבנך אל המזבח ושם תזכר כי יש לאחיך דבר עליך׃

24 Deixa ali diante do altar a tua oferta, e vai reconciliar-te primeiro com teu irmão, e depois vem e apresenta a tua oferta.

24 עזוב תעזב שם את קרבנך לפני המזבח וקדם ללכת לכפר פני אחיך ואחרי כן בוא הקרב את קרבנך׃

25 Concilia-te depressa com o teu adversário, enquanto estás no caminho com ele, para que não aconteça que o adversário te entregue ao juiz, e o juiz te entregue ao oficial, e te encerrem na prisão.

25 מהר התרצה לאיש ריבך בעודך בדרך אתו פן יסגיר אתך איש ריבך אל השפט והשפט יסגירך לשוטר והשלכת את בית הכלא׃

26 Em verdade te digo que de maneira nenhuma sairás dali enquanto não pagares o último ceitil.

26 אמן אמר אני לך לא תצא משם עד אשר שלמת את הפרוטה האחרונה׃

27 Ouvistes que foi dito aos antigos: Não cometerás adultério.

27 שמעתם כי נאמר לקדמונים לא תנאף׃

28 Eu, porém, vos digo, que qualquer que atentar numa mulher para a cobiçar, já em seu coração cometeu adultério com ela.

28 אבל אני אמר לכם כל אשר יביט באשה לחמד אותה נאף נאפה בלבו׃

29 Portanto, se o teu olho direito te escandalizar, arranca-o e atira-o para longe de ti, pois te é melhor que se perca um dos teus membros do que seja todo o teu corpo lançado no inferno.

29 ואם תכשילך עין ימינך נקר אותה והשלך ממך כי טוב לך אשר יאבד אחד מאבריך מרדת כל גופך אל גיהנם׃

30 E, se a tua mão direita te escandalizar, corta-a e atira-a para longe de ti, porque te é melhor que um dos teus membros se perca do que seja todo o teu corpo lançado no inferno.

30 ואם ידך הימנית תכשילך קצץ אותה והשלך ממך כי טוב לך אשר יאבד אחד מאבריך מרדת כל גופך אל גיהנם׃

31 Também foi dito: Qualquer que deixar sua mulher, dê-lhe carta de desquite.

31 ונאמר איש אשר ישלח את אשתו ונתן לה ספר כריתות׃

32 Eu, porém, vos digo, que qualquer que repudiar sua mulher, a não ser por causa da prostituição faz que ela cometa adultério, e qualquer que casar com a repudiada comete adultério.

32 אבל אני אמר לכם המשלח את אשתו בלתי על דבר זנות עשה אתה נאפת והלקח את הגרושה לו לאשה נאף הוא׃

33 Outrossim, ouvistes que foi dito aos antigos: Não perjurarás, mas cumprirás teus juramentos ao Senhor.

33 עוד שמעתם כי נאמר לקדמונים לא תשבע לשקר ושלם ליהוה שבעותיך׃

34 Eu, porém, vos digo que de maneira nenhuma jureis: nem pelo céu, porque é o trono de Deus;

34 אבל אני אמר לכם לא תשבעו כל שבועה לא בשמים כי כסא אלהים המה׃

35 Nem pela terra, porque é o escabelo de seus pés; nem por Jerusalém, porque é a cidade do grande Rei;

35 ולא בארץ כי הדום רגליו היא ולא בירושלים כי היא קרית מלך רב׃

36 Nem jurarás pela tua cabeça, porque não podes tornar um cabelo branco ou preto.

36 :אף בראשך אל תשבע כי אין ביכלתך להפך שער אחד ללבן או לשחר

37 Seja, porém, o vosso falar: Sim, sim; Não, não, porque o que passa disto é de procedência maligna.

37 אך יהי דברין הן הן לא לא והיותר מאלה מן הרע הוא:

38 Ouvistes que foi dito: Olho por olho, e dente por dente.

38 שמעתם כי נאמר עין תחת עין שן תחת שן׃

39 Eu, porém, vos digo que não resistais ao mal; mas se qualquer te bater na face direita, oferece-lhe também a outra;

39 אבל אני אמר לכם אל תתקוממו לרע אך המכה אותך על הלפי הימנית הטה לו גם את האחרת׃

40 E ao que quiser pleitear contigo, e tirar-te o vestido, larga-lhe também a capa;

40 ואשר יחפץ לריב עמך ולקחת את כתנתך תן לו גם את חמעיל׃

41 E, se qualquer te obrigar a caminhar uma milha, vai com ele duas.

41 והאנס אותך ללכת עמו דרך מיל לך אתו שנים׃

42 Dá a quem te pedir, e não te desvies daquele que quiser que lhe emprestes.

42 השאל מאתך תן לו והבא ללות ממך אל תשב פניו׃

43 Ouvistes que foi dito: Amarás o teu próximo, e aborrecerás o teu inimigo.

43 שמעתם כי נאמר ואהבת לרעך ושנאת את איבך׃

44 Eu, porém vos digo: Amai a vossos inimigos, bem-dizei os que vos maldizem, fazei bem aos que vos odeiam, e orai pelos que vos maltratam e vos perseguem;

44 אבל אני אמר לכם אהבו את איביכם ברכו את מקקליכם היטיבו לשנאיכם והתפללו בעד מכאיביכם ורדפיכם׃

45 Para que sejais filhos do vosso Pai que está nos céus; porque faz que o seu sol se levante sobre maus e bons, e a chuva desça sobre justos e injustos.

45 למען תהיו בנים לאביכם שבשמים אשר הוא מזריח שמשו לרעים ולטובים וממטיר על הצדיקים וגם על הרשעים׃

46 Pois, se amardes os que vos amam, que galardão havereis? Não fazem os publicanos também o mesmo?

46 כי אם תאהבו את אהביכם מה הוא שכרכם הלא גם המכסים יעשו זאת׃

47 E, se saudares unicamente os vossos irmãos, que fazeis de mais? Não fazem os publicanos também assim?

47 ואם תשאלו לשלום אחיכם בלבד מה יתרון לכם הלא גם המכסים יעשו זאת׃

48 Sede vós pois perfeitos, como é perfeito o vosso Pai que está nos céus.

48 לכן היו שלמים כאשר אביכם שבשמים שלם הוא׃

Mateus 6

1 GUARDAI-VOS de fazer a vossa esmola diante dos homens, para serdes vistos por eles: aliás não tereis galardão junto de vosso Pai, que está nos céus.

1 השמרו לכם מעשות צדקתכם לפני בני אדם למען יראו אתכם ואם לא אין לכם שכר מאת אביכם שבשמים׃

2 Quando pois deres esmola, não faças tocar trombeta diante de ti, como fazem os hipócritas nas sinagogas e nas ruas, para serem glorificados pelos homens. Em verdade vos digo que já receberam o seu galardão.

2 לכן בעשותך צדקה אל תריע לפניך בשופר כמעשה החנפים בבתי הכנסיות ובחרבות למען יהללו אותם האמשים אמן אמר אני לכם כי לקחו את שכרם׃

3 Mas, quando tu deres esmola, não saiba a tua mão esquerda o que faz a tua direita;

3 ואתה בעשותך צדקה אל תדע שמאלך את אשר עשה ימינך׃

4 Para que a tua esmola seja dada ocultamente: teu Pai, que vê em segredo, te recompensará publicamente.

4 למען תהיה צדקתך בסתר ואביך הראה במסתרים הוא בגלוי יגמלך׃

5 E, quando orares, não sejas como os hipócritas: pois se comprazem em orar em pé nas sinagogas, e às esquinas das ruas, para serem vistos pelos homens. Em verdade vos digo que já receberam o seu galardão.

5 וכי תתפלל אל תהי כחנפים האהבים להתפלל בעמדם בבתי הכנסיות ואצל פנות השוקים למען יראו לבני אדם אמן אמר אני לכם כי לקחו את שכרם׃

6 Mas tu, quando orares, entra no teu aposento, e, fechando a tua porta, ora a teu Pai que está em oculto; e teu Pai que vê secretamente, te recompensará.

6 ואתה כי תתפלל בוא בחדרך וסגר דלתך בעדך והתפלל אל אביך אשר בסתר ואביך הראה במסתרים הוא בגלוי יגמלך׃

7 E, orando, não useis de vãs repetições, como os gentios, que pensam que por muito falarem serão ouvidos.

7 ובהתפללכם אל תפטפטו כגוים החשבים כי בהרבות דבריהם ישמעו׃

8 Não vos assemelheis pois a eles; porque vosso Pai sabe o que vos é necessário, antes de vós lho pedirdes.

8 ואתם אל תדמו להם כי יודע אביכם כל צרככם בטרם תשאלו ממנו׃

9 Portanto, vós orareis assim: Pai nosso, que estás nos céus, santificado seja o teu nome;

9 לכן כה תתפללו אבינו שבשמים יתקדש שמך׃

10 Venha o teu reino, seja feita a tua vontade, assim na terra como no céu;

10 תבא מלכותך יעשה רצונך כמו בשמים כן בארץ׃

11 O pão nosso de cada dia nos dá hoje;

11 את לחם חקנו תן לנו היום׃

12 E perdoa-nos as nossas dívidas, assim como nós perdoamos aos nossos devedores;

12 וסלח לנו את חבותינו כאשר סלחנו גם אנחנו לחיבינו׃

13 E não nos induzas à tentação; mas livra-nos do mal; porque teu é o reino, e o poder, e a glória, para sempre. Amen.

13 ואל תביאנו לידי נסיון כי אם חלצנו מן הרע כי לך הממלכה והגבורה והתפארת לעולמי עולמים אמן׃

14 Porque se perdoardes aos homens as suas ofensas, também vosso Pai celestial vos perdoará a vós;

14 כי אם תסלחו לבני אדם את חטאתם אביכם שבשמים יסלח גם לכם׃

15 Se, porém, não perdoardes aos homens as suas ofensas, também vosso Pai vos não perdoará as vossas ofensas.

15 ואם לא תסלחו לבני אדם גם אביכם לא יסלח לכם את חטאתיכם׃

16 E, quando jejuardes, não vos mostreis contristados como os hipócritas; porque desfiguram os seus rostos, para que aos homens pareça que jejuam. Em verdade vos digo que já receberam o seu galardão.

16 וכי תצומו אל תהיו זעפים כחנפים המשנים את פניהם להראות צמים לבני אדם אמן אמר אני לכם כי לקחו את שכרם׃

17 Porém tu, quando jejuares, unge a tua cabeça, e lava o teu rosto,

17 ואתה כי תצום סוך את ראשך ורחץ את פניך׃

18 Para não pareceres aos homens que jejuas, mas a teu Pai, que está em oculto; e teu Pai, que vê em oculto, te recompensará.

18 למען לא תראה בצומך לבני אדם כי אם לאביך אשר בסתר ואביך הראה במסתרים הוא בגלוי יגמלך׃

19 Não ajunteis tesouros na terra, onde a traça e a ferrugem tudo consomem, e onde os ladrões minam e roubam;

19 אל תאצרו לכם אוצרות בארץ אשר יאכלום שם סס ורקב וגנבים יחתרו שם וגנבו׃

20 Mas ajuntai tesouros no céu, onde nem a traça nem a ferrugem consomem, e onde os ladrões não minam nem roubam.

20 אבל תאצרו לכם אוצרות בשמים אשר סס ורקב לא יאכלום שם וגנבים לא יחתרו שם ולא יגנבו׃

21 Porque onde estiver o vosso tesouro, aí estará também o vosso coração.

21 כי במקום אשר אוצרכם בו שם יהיה גם לבבכם׃

22 A candeia do corpo são os olhos; de sorte que, se os teus olhos forem bons, todo o teu corpo terá luz;

22 נר הגוף הוא העין ואם עינך היא תמימה כל גופך יאור׃

23 Se, porém, os teus olhos forem maus, o teu corpo será tenebroso. Se, portanto, a luz que em ti há são trevas, quão grandes serão tais trevas!

23 ואם עינך רעה כל גופך יחשך והנה אם יחשך האור אשר בקרבך מה רב החשך׃

24 Ninguém pode servir a dois senhores; porque ou há-de odiar um e amar o outro, ou se dedicará a um e desprezará o outro. Não podeis servir a Deus e a Mamon.

24 לא יוכל איש לעבד שני אדנים כי אם ישנא את האחד ויאהב את האחר או ידבק באחד ויבזה את האחר לא תוכלו עבוד את האלהים ואת הממון׃

25 Por isso vos digo: Não andeis cuidadosos quanto à vossa vida, pelo que haveis de comer ou pelo que haveis de beber; nem, quanto ao vosso corpo, pelo que haveis de vestir. Não é a vida mais do que o mantimento e o corpo mais do que o vestido?

25 על כן אמר אני לכם אל תדאגו לנפשכם מה תאכלו ומה תשתו ולגופכם מה תלבשו הלא הנפש היא יקרה מן המזון והגוף יקר מן המלבוש׃

26 Olhai para as aves do céu, que nem semeiam, nem segam, nem ajuntam em celeiros; e vosso Pai celestial as alimenta. Não tendes vós muito mais valor do que elas?

26 הביטו וראו את עוף השמים אשר אינם זרעים ואינם קצרים ואינם אספים לאסמים ואביכם שבשמים מכלכל אתם הלא אתם נעליתם עליהם מאד׃

27 E qual de vós poderá, com todos os seus cuidados, acrescentar um côvado à sua estatura?

27 ומי זה מכם אשר בדאגתו יוכל להוסיף על קומתו אמה אחת׃

28 E, quanto ao vestido, porque andais solícitos? Olhai para os lírios do campo, como eles crescem: não trabalham nem fiam;

28 וללבוש למה תדאגו התבוננו נא אל שושני השדה הצמחות אינן עמלות ואינן טות׃

29 E eu vos digo que nem mesmo Salomão, em toda a sua glória, se vestiu como qualquer deles.

29 ואני אמר לכם כי גם שלמה בכל הדרו לא היה לבוש כאחת מהנה׃

30 Pois, se Deus assim veste a erva do campo, que hoje existe e amanhã é lançada no forno, não vos vestirá muito mais a vós, homens de pouca fé?

30 ואם ככה מלביש האלהים את חציר השדה אשר היום צמח ומחר ישלך לתוך התנור אף כי אתכם קטני האמונה׃

31 Não andeis pois inquietos, dizendo: Que comeremos, ou que beberemos, ou com que nos vestiremos?

31 לכן אל תדאגו לאמר מה נאכל ומה נשתה ומה נלבש׃

32 (Porque todas estas coisas os gentios procuram). De certo vosso Pai celestial bem sabe que necessitais de todas estas coisas;

32 כי את כל אלה מבקשים הגוים הלא ידע אביכם אשר בשמים כי אתם צריכים לכל אלה׃

33 Mas buscai primeiro o reino de Deus, e a sua justiça, e todas estas coisas vos serão acrescentadas.

33 אך בקשו בראשונה את מלכות אלהים ואת צדקתו ונוסף לכם כל אלה׃

34 Não vos inquieteis pois pelo dia de amanhã, porque o dia de amanhã cuidará de si mesmo. Basta a cada dia o seu mal.

34 לכן אל תדאגו ליום מחר כי יום מחר הוא ידאג לעצמו ודיו ליום צרתו׃

Mateus 7

1 Não julgueis, para que não sejais julgados.

1 אל תשפטו למען לא תשפטו׃

2 Porque com o juízo com que julgardes sereis julgados, e com a medida com que tiverdes medido vos hão-de medir a vós.

2 כי במשפט אשר אתם שפטים בו תשפטו ובמדה אשר אתם מדדים בה ימד לכם׃

3 E porque reparas tu no argueiro que está no olho do teu irmão, e não vês a trave que está no teu olho?

3 ולמה זה אתה ראה את הקסם בעין אחיך ואת הקורה אשר בעינך לא תביט׃

4 Ou como dirás a teu irmão: Deixa-me tirar o argueiro do teu olho; estando uma trave no teu?

4 ואיך תאמר אל אחיך הניחה לי ואסירה את הקסם מעינך והנה הקורה בעינך׃

5 Hipócrita, tira primeiro a trave do teu olho, e então cuidarás em tirar o argueiro do olho do teu irmão.

5 החנף הסר בראשונה את הקורה מעינך ואחרי כן ראה תראה להסיר את הקסם מעין אחיך׃

6 Não deis aos cães as coisas santas, nem deites aos porcos as vossas pérolas, não aconteça que as pisem com os pés, e, voltando-se vos despedacem.

6 אל תתנו את הקדש לכלבים ואל תשליכו פניניכם לפני החזירים פן ירמסום ברגליהם ופנו וטרפו אתכם׃

7 Pedi, e dar-se-vos-á; buscai, e encontrareis; batei, e abrir-se-vos-á.

7 שאלו וינתן לכם דרשו ותמצאו דפקו ויפתח לכם׃

8 Porque, aquele que pede, recebe; e, o que busca encontra; e, ao que bate, se abre.

8 כי כל השאל יקבל והדרש ימצא והדפק יפתח לו׃

9 E qual de entre vós é o homem que, pedindo-lhe pão o seu filho, lhe dará uma pedra?

9 ומי זה איש מכם אשר ישאל ממנו בנו לחם ונתן לו אבן׃

10 E, pedindo-lhe peixe, lhe dará uma serpente?

10 וכי ישאל ממנו דג היתן לו נחש׃

11 Se, vós, pois, sendo maus, sabeis dar boas coisas aos vossos filhos, quanto mais vosso Pai, que está nos céus, dará bens aos que lhos pedirem?

11 הן אתם הרעים ידעים לתת מתנות טבות לבניכם אף כי אביכם שבשמים יתן אך טוב לשאלים מאתו׃

12 Portanto, tudo o que vós quereis que os homens vos façam, fazei-lho também vós, porque esta é a lei e os profetas.

12 לכן כל אשר תחפצו כי יעשו לכם בני האדם עשו להם גם אתם כי זאת היא התורה והנביאים׃

13 Entrai pela porta estreita; porque larga é a porta, e espaçoso o caminho que conduz à perdição, e muitos são os que entram por ela;

13 באו בפתח הצר כי רחב הפתח ומרוח הדרך המביא לאבדון ורבים אשר יבאו בו׃

14 E porque estreita é a porta, e apertado o caminho que leva à vida, e poucos há que a encontrem.

14 ומה צר הפתח ומוצק הדרך המביא לחיים ומעטים הם אשר ימצאוהו׃

15 Acautelai-vos, porém, dos falsos profetas, que vêm até vós vestidos como ovelhas, mas interiormente são lobos devoradores.

15 השמרו לכם מנביאי השקר הבאים אליכם בלבוש כבשים ובקרבם זאבים טרפים המה׃

16 Por seus frutos os conhecereis. Porventura colhem-se uvas dos espinheiros ou figos dos abrolhos?

16 הכר תכירו אותם בפריהם היאספו ענבים מן הקצים או תאנים מן הברקנים׃

17 Assim, toda a árvore boa produz bons frutos, e toda a árvore má produz frutos maus.

17 כן כל עץ טוב עשה פרי טוב והמשחת עשה פרי רע׃

18 Não pode a árvore boa dar maus frutos; nem a árvore má dar frutos bons.

18 עץ טוב לא יוכל עשות פרי רע ועץ משחת לא יעשה פרי טוב׃

19 Toda a árvore que não dá bom fruto corta-se e lança-se no fogo.

19 וכל עץ אשר לא יעשה פרי טוב יגדע וישלך באש׃

20 Portanto, pelos seus frutos os conhecereis.

20 לכן בפרים תכירו אותם׃

21 Nem todo o que me diz: Senhor, Senhor! Entrará no reino dos céus, mas aquele que faz a vontade de meu Pai, que está nos céus.

21 לא כל האמר לי אדני אדני יבוא אל מלכות השמים כי אם העשה רצון אבי שבשמים׃

22 Muitos me dirão naquele dia: Senhor, Senhor, não profetizámos nós em teu nome? E em teu nome não expulsámos demónios? E em teu nome não fizemos muitas maravilhas?

22 והיה ביום ההוא יאמרו רבים אלי אדנינו אדנינו הלא בשמך נבאנו ובשמך גרשנו שדים ובשמך עשינו גבורות רבות׃

23 E então lhes direi abertamente: Nunca vos conheci; apartai-vos de mim, vós que praticais a iniquidade.

23 אז אענה בם לאמר מעולם לא ידעתי אתכם סורו ממני פעלי האון׃

24 Todo aquele, pois, que escuta estas minhas palavras, e as pratica, assemelhá-lo-ei ao homem prudente, que edificou a sua casa sobre a rocha;

24 לכן כל השמע את דברי אלה ועשה אתם אדמהו לאיש חכם אשר בנה את ביתו על הסלע׃

25 E desceu a chuva, e correram rios, e assopraram ventos, e combateram aquela casa, e não caiu, porque estava edificada sobre a rocha.

25 וירד הגשם וישטפו הנהרות וישבו הרוחות ויגעו בבית ההוא ולא נפל כי יסד על הסלע׃

26 E aquele que ouve estas minhas palavras, e não as cumpre, compará-lo-ei ao homem insensato, que edificou a sua casa sobre a areia.

26 וכל השמע את דברי אלה ולא יעשה אתם ידמה לאיש בער אשר בנה את ביתו על החול׃

27 E desceu a chuva, e correram rios, e assopraram ventos, e combateram aquela casa, e caiu, e foi grande a sua queda.

27 וירד הגשם וישטפו הנהרות וישבו הרוחות ויפגעו בבית ההוא ויפל ותהי מפלתו גדולה׃

28 E aconteceu que, concluindo Jesus este discurso, a multidão se admirou da sua doutrina;

28 ויהי ככלות ישוע לדבר את הדברים האלה וישתומם המון העם על תורתו׃

29 Porquanto os ensinava como tendo autoridade; e não como os escribas.

29 כי היה מלמד אותם כבעל גבורה ולא כסופרים׃

Mateus 8

1 E DESCENDO ele do monte, seguiu-o uma grande multidão.

1 וירד מן ההר וילך אחריו המון עם רב׃

2 E, eis que veio um leproso, e o adorou, dizendo: Senhor, se quiseres podes tornar-me limpo.

2 והנה איש מצרע בא וישתחו לו ויאמר אדני אם תרצה תוכל לטהרני׃

3 E Jesus, estendendo a mão, tocou-o dizendo: Quero; sê limpo. E logo ficou purificado da lepra.

3 וישלח ישוע את ידו ויגע בו ויאמר חפץ אנכי טהר ומיד נרפאה צרעתו׃

4 Disse-lhe então Jesus: Olha não o digas a alguém, mas vai, mostra-te ao sacerdote, e apresenta a oferta que Moisés determinou, para lhes servir de testemunho.

4 ויאמר אליו ישוע ראה פן תספר לאיש כי אם לך לך והראה אל הכהן והקרב את הקרבן אשר צוה משה לעדות להם׃

5 E, entrando Jesus em Capernaum, chegou junto dele um centurião, rogando-lhe,

5 ויהי כבאו אל כפר נחום ויגש אליו שר מאה אחד ויתחנן לו לאמר׃

6 E dizendo: Senhor, o meu criado jaz em casa paralítico, e violentamente atormentado.

6 אדני הנה נערי נפל למשכב בביתי והוא נכה אברים ומענה עד מאד׃

7 E Jesus lhe disse: Eu irei, e lhe darei saúde.

7 ויאמר ישוע אליו אבא וארפאהו׃

8 E o centurião, respondendo, disse: Senhor, não sou digno de que entres debaixo do meu telhado, mas diz somente uma palavra, e o meu criado sarará;

8 ויען שר המאה ויאמר אדני נקלתי מבאך בצל קורתי אך דבר נא רק דבר ונרפא נערי׃

9 Pois também eu sou homem sob autoridade, e tenho soldados às minhas ordens; e digo a este: Vai, e ele vai; e a outro: Vem, e ele vem; e ao meu criado: Faz isto, e ele o faz.

9 כי אנכי איש נתון תחת השלטון וגם יש תחת ידי אנשי צבא ואמרתי לזה לך והלך ולזה בוא ובא ולעבדי עשה זאת ועשה׃

10 E maravilhou-se Jesus, ouvindo isto, e disse aos que o seguiam: Em verdade vos digo que nem mesmo em Israel encontrei tanta fé.

10 וישמע ישוע ויתמה ויאמר אל ההלכים אחריו אמן אמר אני לכם גם בישראל לא מצאתי אמונה גדולה כזאת׃

11 Mas eu vos digo que muitos virão do oriente e do ocidente, e assentar-se-ão à mesa com Abraão, e Isaque, e Jacó, no reino dos céus;

11 ואני אמר לכם רבים יבאו ממזרח וממערב ויסבו עם אברהם ויצחק ויעקב במלכות השמים׃

12 E os filhos do reino serão lançados nas trevas exteriores: ali haverá pranto e ranger de dentes.

12 אבל בני המלכות המה יגרשו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרוק השנים׃

13 Então disse Jesus ao centurião: Vai, e como creste te seja feito. E naquela mesma hora o seu criado sarou.

13 ויאמר ישוע אל שר המאה לך וכאמונתך כן יהיה לך וירפא נערו בשעה ההיא׃

14 E Jesus, entrando em casa de Pedro, viu a sogra deste, jazendo com febre,

14 ויבא ישוע ביתה פטרוס וירא את חמותו נפלת למשכב כי אחזתה הקדחת׃

15 E tocou-lhe na mão, e a febre a deixou; e levantou-se e serviu-os.

15 ויגע בידה ותרף ממנה הקדחת ותקם ותשרתם׃

16 E, chegada a tarde, trouxeram-lhe muitos endemoninhados, e ele com a sua palavra expulsou deles os espíritos, e curou todos os que estavam enfermos;

16 ויהי לעת ערב ויביאו אליו רבים אחוזי שדים ויגרש את הרוחות בדבר וירפא את כל החולים׃

17 Para que se cumprisse o que fora dito, pelo profeta Isaías, que diz: Ele tomou sobre si as nossas enfermidades, e levou as nossas doenças.

17 למלאת את אשר דבר ישעיהו הנביא לאמר חלינו הוא נשא ומכאבינו סבלם׃

18 E Jesus, vendo em torno de si uma grande multidão, ordenou que passassem para a banda dalém ;

18 ויהי כראות ישוע המון עם רב סביבתיו ויצו לעבר משם אל עבר הים׃

19 E, aproximando-se dele um escriba, disse-lhe: Mestre, onde quer que fores, eu te seguirei.

19 ויגש אליו אחד הסופרים ויאמר אליו רבי אלכה אחריך אל כל אשר תלך׃

20 E disse Jesus: As raposas têm covis, e as aves do céu têm ninhos, mas o Filho do homem não tem onde reclinar a cabeça.

20 ויאמר אליו ישוע לשועלים יש חורי עפר ולעוף השמים קנים ובן האדם אין לו מקום להניח שם את ראשו׃

21 E outro de seus discípulos lhe disse: Senhor, permite-me que primeiramente vá sepultar meu pai.

21 ואחר מן התלמידים אמר אליו אדני הניחה לי בראשונה ללכת ולקבר את אבי׃

22 Jesus, porém, disse-lhe: Segue-me, e deixa aos mortos sepultar os seus mortos.

22 ויאמר אליו ישוע לך אחרי והנח למתים לקבר את מתיהם׃

23 E, entrando ele no barco, seus discípulos o seguiram;

23 וירד אל האניה וירדו אתו תלמידיו׃

24 E eis que no mar se levantou uma tempestade, tão grande que o barco era coberto pelas ondas; ele, porém, estava dormindo.

24 והנה סער גדול היה בים ותכסה האניה בגלים והוא ישן׃

25 E os seus discípulos, aproximando-se, o despertaram, dizendo: Senhor, salva-nos, que perecemos.

25 ויגשו אליו תלמידיו ויעירו אותו לאמר הושיענו אדנינו אבדנו׃

26 E ele disse-lhes: Porque temeis, homens de pouca fé? Então, levantando-se, repreendeu os ventos e o mar, e seguiu-se uma grande bonança.

26 ויאמר אליהם קטני האמונה למה זה יראתם ויקם ויגער ברוחות ובים ותהי דממה גדולה׃

27 E aqueles homens se maravilharam, dizendo: Que homem é este, que até os ventos e o mar lhe obedecem.

27 ויתמהו האנשים ויאמרו מי אפוא הוא אמר גם הרוחות והים לו ישמעון׃

28 E, tendo chegado à outra banda, à província dos gergesenos, saíram-lhe ao encontro dois endemoninhados, vindos dos sepulcros; tão ferozes eram que ninguém podia passar por aquele caminho.

28 ויהי כבאו אל עבר הים אל ארץ הגרגשים ויפגשוהו שני אנשים אחוזי שדים יצאים מבתי הקברות והמה רגונים מאד עד אשר לא יכל איש לעבר בדרך ההוא׃

29 E eis que clamaram, dizendo: Que temos nós contigo, Jesus Filho de Deus? Vieste aqui atormentar-nos antes de tempo?

29 והנה הם צעקים לאמר מה לנו ולך ישוע בן האלהים הבאת הלם לענותנו בלא עתנו׃

30 E andava pastando distante deles uma manada de muitos porcos.

30 ועדר חזירים רבים היה שם במרעה הרחק מהם׃

31 E os demónios rogaram-lhe, dizendo: Se nos expulsas, permite-nos que entremos naquela manada de porcos.

31 ויתחננו אליו השדים לאמר אם תגרשנו שלחנו בעדר החזירים׃

32 E ele lhes disse: Ide. E, saindo eles, se introduziram na manada dos porcos; e eis que toda aquela manada de porcos se precipitou no mar por um despenhadeiro, e morreram nas águas.

32 ויאמר אליהם לכו לכם ויצאו ויבאו בעדר החזירים והנה השתער כל עדר החזירים מן המורד על הים וימותו במים׃

33 Os porqueiros fugiram, e, chegando à cidade, divulgaram tudo o que acontecera aos endemoninhados.

33 וינוסו הרעים ויבאו העירה ויגידו את הכל ואת אשר נעשה לאחוזי השדים׃

34 E eis que toda aquela cidade saiu ao encontro de Jesus, e, vendo-o, rogaram-lhe que se retirasse dos seus termos.

34 והנה כל העיר יצאה לקראת ישוע וכראותם אתו ויבקשו ממנו לעבר מגבולם׃

Mateus 9

1 E, ENTRANDO no barco, passou para a outra banda, e chegou à sua cidade. E eis que lhe trouxeram um paralítico deitado numa cama.

1 וירד באניה ויעבר ויבא אל עירו׃

2 E Jesus, vendo a fé deles, disse ao paralítico: Filho, tem bom ânimo perdoados te são os teus pecados.

2 והנה הם מביאים אליו איש נכה אברים והוא משכב על המטה ויהי כראות ישוע את אמונתם ויאמר אל נכה האברים חזק בני נסלחו לך חטאתיך׃

3 E eis que alguns dos escribas diziam entre si: Ele blasfema.

3 והנה אנשים מן הסופרים אמרו בלבבם מגדף הוא׃

4 Mas Jesus, conhecendo os seus pensamentos, disse: Porque pensais mal em vossos corações?

4 וירא ישוע את מחשבתם ויאמר למה תחשבו רעה בלבבכם׃

5 Pois qual é mais fácil? Dizer: Perdoados te são os teus pecados; ou dizer: Levanta-te e anda?

5 כי מה הנקל האמר נסלחו לך חטאתיך אם אמר קום התהלך׃

6 Ora, para que saibais que o Filho do homem tem na terra autoridade para perdoar pecados (disse então ao paralítico): Levanta-te; toma a tua cama, e vai para tua casa.

6 אך למען תדעון כי בן האדם יש לו השלטן בארץ לסלח חטאים ויאמר אל נכה האברים קום שא את מטתך ולך לך אל ביתך׃

7 E, levantando-se, foi para sua casa.

7 ויקם וילך לביתו׃

8 E a multidão, vendo isto, maravilhou-se, e glorificou a Deus, que dera tal poder aos homens.

8 והמון העם כראותם זאת השתוממו וישבחו את האלהים אשר נתן שלטן כזה לבני אדם׃

9 E Jesus, passando adiante dali, viu assentado na alfândega um homem, chamado Mateus, e disse-lhe: Segue-me. E ele, levantando-se, o seguiu.

9 ויהי בעבר ישוע משם וירא איש ישב בבית המכס ושמו מתי ויאמר אליו לכה אחרי ויקם וילך אחריך׃

10 E aconteceu que, estando ele em casa sentado a mesa, chegaram muitos publicanos e pecadores, e sentaram-se juntamente com Jesus e seus discípulos.

10 ויהי בהסבו בביתו והנה מוכסים וחטאים רבים באו ויסבו עם ישוע ותלמידיו׃

11 E os fariseus, vendo isto, disseram aos seus discípulos: Porque come o vosso Mestre com os publicanos e pecadores?

11 ויראו הפרושים ויאמרו אל תלמידיו מדוע עם המוכסים והחטאים אכל רבכם׃

12 Jesus, porem, ouvindo, disse-lhes: Não necessitam de médico os sãos, mas sim os doentes.

12 וישמע זאת ישוע ויאמר אליהם החזקים אינם צריכים לרפא כי אם החולים׃

13 Ide, porém, e aprendei o que significa: Misericórdia quero, e não sacrifício. Porque eu não vim a chamar os justos, mas os pecadores, ao arrependimento.

13 ואתם צאו ולמדו מה הוא חסד חפצתי ולא זבח כי לא באתי לקרא את הצדיקים כי אם את החטאים לתשובה׃

14 Então chegaram ao pé dele os discípulos de João, dizendo: Porque jejuamos nós e os fariseus muitas vezes, e os teus discípulos não jejuam?

14 ויגשו אליו תלמידי יוחנן ויאמרו מדוע אנחנו והפרושים צמים הרבה ותלמידיך אינם צמים׃

15 E disse-lhes Jesus: Podem porventura andar tristes os filhos das bodas, enquanto o esposo está com eles? Dias, porém, virão em que lhes será tirado o esposo, e então jejuarão.

15 ויאמר אליהם ישוע איך יוכלו בני החפה להתאבל בעוד החתן עמהם הנה ימים באים ולקח מאתם החתן ואז יצומו׃

16 Ninguém deita remendo de pano novo em vestido velho, porque semelhante remendo rompe o vestido, e faz-se maior a rotura.

16 אין משים מטלית חדשה על שמלה בלה כי תנתק מלאתו מן השמלה ותרע הקריעה׃

17 Nem se deita vinho novo em odres velhos; aliás rompem-se os odres e entorna-se o vinho, e os odres estragam-se; mas deita-se vinho novo em odres novos, e assim ambos se conservam.

17 ואין נותנים יין חדש בנאדות בלים פן יבקעו הנאדות והיין ישפך והנאדות יאבדו אבל נותנים את היין החדש בנאדות חדשים ושניהם יחדו ישמרו׃

18 Dizendo-lhes ele estas coisas, eis que chegou um chefe, e o adorou, dizendo: Minha filha faleceu agora mesmo; mas vem, impõe-lhe a tua mão, e ela viverá.

18 ויהי הוא מדבר אליהם את אלה והנה אחד השרים בא וישתחו לו ויאמר עתה זה מתה בתי בא נא ושים את ידך עליה ותחיה׃

19 E Jesus, levantando-se, seguiu-o, ele e os seus discípulos.

19 ויקם ישוע וילך אחריו הוא ותלמידיו׃

20 E eis que uma mulher que havia já doze anos padecia de um fluxo de sangue, chegando por detrás dele, tocou a orla do seu vestido;

20 והנה אשה זבת דם שתים עשרה שנה נגשה מאחריו ותגע בציצת בגדו׃

21 Porque dizia consigo: Se eu somente tocar o seu vestido, ficarei sã.

21 כי אמרה בלבה אך אם אגע בבגדו אושע׃

22 E Jesus, voltando-se, e vendo-a, disse: Tem ânimo, filha, a tua fé te salvou. E imediatamente a mulher ficou sã.

22 ויפן ישוע וירא אותה ויאמר חזקי בתי אמונתך הושיעה לך ותושע האשה מן השעה ההיא׃

23 E Jesus, chegando a casa daquele chefe, e vendo os instrumentalistas, e o povo em alvoroço,

23 ויבא ישוע אל בית השר וירא את המחללים בחלילים ואת העם ההומה ויאמר׃

24 Disse-lhes: Retirai-vos, que a menina não está morta, mas dorme. E riam-se dele.

24 סורו מפה כי לא מתה הילדה אך ישנה היא וישחקו לו׃

25 E, logo que o povo foi posto fora, entrou Jesus, e pegou-lhe na mão, e a menina levantou-se.

25 ויהי אחרי גרש העם ויבא הביתה ויאחז בידה ותקם הנערה׃

26 E espalhou-se aquela notícia por todo aquele país.

26 ותצא השמועה הזאת בכל הארץ ההיא׃

27 E, partindo Jesus dali, seguiram-no dois cegos, clamando, e dizendo: Tem compaixão de nós, filho de Davi.

27 ויעבר ישוע משם וילכו אחריו שני אנשים עורים והמה צעקעם ואמרים חננו בן דוד׃

28 E, quando chegou a casa, os cegos se aproximaram dele; e Jesus disse-lhes: Credes vós que eu possa fazer isto? Disseram-lhe eles: Sim, Senhor.

28 וכבואו הביתה נגשו אליו העורים ויאמר אליהם ישוע המאמינים אתם כי יש לאל ידי לעשות זאת ויאמרו אליו כן אדנינו׃

29 Tocou então os olhos deles, dizendo: Seja-vos feito segundo a vossa fé.

29 ויגע בעיניהם ויאמר יעשה לכם כאמונתכם׃

30 E os olhos se lhes abriram. E Jesus ameaçou-os, dizendo: Olhai que ninguém o saiba.

30 ותפקחנה עיניהם ויגער בם ישוע ויאמר ראו פן יודע לאיש׃

31 Mas, tendo ele saído, divulgaram a sua fama por toda aquela terra.

31 והמה בצאתם השמיעו את שמעו בכל הארץ ההיא׃

32 E, havendo-se eles retirado, trouxeram-lhe um homem mudo e endemoninhado.

32 המה יצאו והנה הביאו אליו איש אלם אחוז שד׃

33 E, expulso o demónio, falou o mudo; e a multidão se maravilhou, dizendo: Nunca tal se viu em Israel.

33 וכאשר גרש השד וידבר האלם ויתמה המון האנשים ויאמרו מעולם לא נראתה כזאת בישראל׃

34 Mas os fariseus diziam: Ele expulsa os demónios pelo príncipe dos demónios.

34 והפרושים אמרו על ידי שר השדים מגרש הוא את השדים׃

35 E percorria Jesus todas as cidades e aldeias, ensinando nas sinagogas deles, e pregando o evangelho do reino, e curando todas as enfermidades e moléstias entre o povo.

35 ויסב ישוע בכל הערים והכפרים וילמד בבתי כנסיותיהם ויבשר בשורת המלכות וירפא כל מחלה וכל מדוה בעם׃

36 E, vendo a multidão, teve grande compaixão deles, porque andavam desgarrados e errantes, como ovelhas que não têm pastor.

36 ובראותו את ההמנים נכמרו רחמיו עליהם כי הם מתעלפים ונדחים כצאן אשר אין להם רעה׃

37 Então disse aos seus discípulos: A seara é realmente grande, mas poucos os ceifeiros.

37 אז ידבר לתלמדידיו ויאמר רב הקציר והפעלים מעטים׃

38 Rogai pois ao Senhor da seara que mande ceifeiros para a sua seara.

38 לכן התחננו אל בעל הקציר לשלח פעלים לקצירו׃

Mateus 10

1 E, CHAMANDO os seus doze discípulos, deu-lhes poder sobre os espíritos imundos, para os expulsarem, e para curarem toda a enfermidade e todo o mal.

1 ויקרא אליו את שנים עשר תלמידיו ויתן להם שלטן על רוחות הטמאה לגרשם ולרפוא כל חלי וכל מדוה׃

2 Ora os nomes dos doze apóstolos são estes: O primeiro, Simão, chamado Pedro, e André, seu irmão; Tiago, filho de Zebedeu, e João, seu irmão;

2 ואלה שמות שנים עשר השליחים הראשון שמעון הנקרא פטרוס ואנדרי אחיו יעקב בן זבדי ויוחנן אחיו׃

3 Filipe e Bartolomeu: Tomé e Mateus, o publicano; Tiago, filho de Alfeu, e Lebeu, apelidado Tadeu .

3 פילפוס ובר תלמי תומא ומתי המוכס יעקב בן חלפי ולבי המכנה תדי׃

4 Simão Cananita, e Judas Iscariotes, aquele que o traiu.

4 שמעון הקני ויהודה איש קריות אשר גם מסר אתו׃

5 Jesus enviou estes doze, e lhes ordenou, dizendo: Não ireis pelo caminho das gentes, nem entrareis em cidade de samaritanos;

5 את שנים העשר האלה שלח ישוע ויצו אתם לאמר אל דרך הגוים אל תלכו ואל עיר השמרונים אל תבאו׃

6 Mas ide antes às ovelhas perdidas da casa de Israel;

6 כי אם לכו אל הצאן האבדות לבית ישראל׃

7 E, indo, pregai, dizendo: É chegado o reino dos céus.

7 ובלכתכם קראו לאמר למכות השמים קרבה לבוא׃

8 Curai os enfermos, limpai os leprosos, ressuscitai os mortos, expulsai os demónios: de graça recebestes, de graça dai.

8 רפאו את החולים טהרו את המצרעים הקימו את המתים ואת השדים גרשו חנם לקחתם חנם תתנו׃

9 Não possuais ouro, nem prata, nem cobre, em vossos cintos,

9 לא תקחו זהב ולא כסף ולא נחשת בחגוריכם׃

10 Nem alforges para o caminho, nem duas túnicas, nem alparcas, nem bordão; porque digno é o operário do seu alimento.

10 ולא תרמיל לדרך ולא שתי כתנות ולא נעלים ולא מטה כי שוה הפעל די מחיתו׃

11 E, em qualquer cidade ou aldeia em que entrardes, procurai saber quem nela seja digno, e hospedai-vos aí até que vos retireis.

11 וכל עיר וכפר אשר תבאו שמה דרשו מי הוא הראוי לזה בתוכה ושם שבו עד כי תצאו׃

12 E, quando entrardes nalguma casa, saudai-a;

12 ובבואכם אל הבית שאלו לו לשלום׃

13 E, se a casa for digna, desça sobre ela a vossa paz; mas, se não for digna, torne para vós a vossa paz.

13 והיה אם ראוי הבית יבוא עליו שלומכם ואם איננו ראוי שלומכם אליכם ישוב׃

14 E, se ninguém vos receber, nem escutar as vossas palavras, saindo daquela casa ou cidade, sacudi o pó dos vossos pés.

14 וכל אשר לא יקבל אתכם ולא ישמע לדבריכם צאו לכם מן הבית ההוא ומן העיר ההיא ונערו את עפר רגליכם׃

15 Em verdade vos digo que, no dia do juízo, haverá menos rigor para o país de Sodoma e Gomorra do que para aquela cidade.

15 אמן אמר אני לכם כי יקל לארץ סדום ועמרה ביום הדין מן העיר ההיא׃

16 Eis que vos envio como ovelhas no meio de lobos; portanto sede prudentes como as serpentes e simplices como as pombas.

16 הנני שלח אתכם ככבשים בין הזאבים לכן היו ערומים כנחשים ותמימים כיונים׃

17 Acautelai-vos, porém, dos homens; porque eles vos entregarão aos sinédrios, e vos açoitarão nas suas sinagogas;

17 והשמרו לכם מבני האדם כי ימסרו אתכם לסנהדריות ויכו אתכם בשוטים בבתי כנסיותיהם׃

18 E sereis até conduzidos à presença dos governadores e dos reis por causa de mim, para lhes servir de testemunho a eles e aos gentios.

18 ולפני משלים ומלכים תובאו למעני לעדות להם ולגוים׃

19 Mas, quando vos entregarem: Não vos dê cuidado como, ou o que haveis de falar, porque naquela mesma hora vos será ministrado o que haveis de dizer.

19 וכי ימסרו אתכם אל תדאגו איך ומה תדברו כי ינתן לכם בשעה ההיא את אשר תדברו׃

20 Porque não sois vós quem falará mas o Espirito de vosso Pai é que fala em vós.

20 כי לא אתם הם המדברים כי רוח אביכם הוא המדבר בפיכם׃

21 E o irmão entregará à morte o irmão, e o pai o filho; e os filhos se levantarão contra os pais, e os matarão.

21 והיה אח ימסר את אחיו למות ואב ימסר את בנו וקמו בנים באבותם וימיתו אותם׃

22 E odiados de todos sereis por causa do meu nome: mas aquele que perseverar até ao fim será salvo.

22 והייתם שנואים לכל אדם למען שמי והמחכה עד עת קץ הוא יושע׃

23 Quando pois vos perseguirem nesta cidade, fugi para outra; porque em verdade vos digo que não acabareis de percorrer as cidades de Israel sem que venha o Filho do homem.

23 ואם ירדפו אתכם בעיר אחת נוסו לעיר אחרת כי אמן אמר אני לכם לא תכלו לעבר ערי ישראל עד כי יבוא בן האדם׃

24 Não é o discípulo mais do que o mestre, nem o servo mais do que o seu senhor.

24 אין תלמיד עלה על רבו ועבד על אדניו׃

25 Basta ao discípulo ser como seu mestre, e ao servo como seu senhor. Se chamaram Belzebú ao pai de família, quanto mais aos seus domésticos?

25 דיו לתלמיד להיות כרבו ולעבד להיות כאדניו אם לבעל הבית קראו בעל זבוב אף לאנשי ביתו׃

26 Portanto, não os temais; porque nada há encoberto que não haja de revelar-se, nem oculto que não haja de saber-se.

26 על כן לא תיראום כי אין דבר מכסה אשר לא יגלה ואין נעלם אשר לא יודע׃

27 O que vos digo em trevas dizei-o em luz; e o que escutais ao ouvido pregai-o sobre os telhados.

27 את אשר אני אמר לכם בחשך דברו באור ואשר ילחש לאזניכם השמיעו על הגגות׃

28 E não temais os que matam o corpo, e não podem matar a alma temei antes aquele que pode fazer perecer no inferno a alma e o corpo.

28 ואל תיראי מן ההרגים את הגוף ואת הנפש לא יוכלו להרג אך תיראו את אשר יוכל לאבד גם את הנפש גם את הגוף בגיהנם׃

29 Não se vendem dois passarinhos por um ceitil? e nenhum deles cairá em terra sem a vontade de vosso Pai.

29 הלא תמכרנה שתי צפרים באסר ואחת מהנה לא תפול ארצה מבלעדי אביכם׃

30 E até mesmo os cabelos da vossa cabeça estão todos contados.

30 ואתם גם שערות ראשכם נמנות כלן׃

31 Não temais pois: mais valeis vós do que muitos passarinhos.

31 לכן אל תיראו הנכם יקרים מצפרים רבות׃

32 Portanto, qualquer que me confessar diante dos homens, eu o confessarei diante de meu Pai, que está nos céus.

32 הן כל אשר יודה בי לפני האדם אודה בו גם אני לפני אבי שבשמים׃

33 Mas qualquer que me negar diante dos homens, eu o negarei também diante de meu Pai que está nos céus.

33 ואשר יכחש בי לפני האדם אכחש בו גם אני לפני אבי שבשמים׃

34 Não cuideis que vim trazer a paz à terra; Não vim trazer paz, mas espada;

34 אל תחשבו כי באתי להטיל שלום בארץ לא באתי להטיל שלום כי אם חרב׃

35 Porque eu vim pôr em dissensão o homem contra seu pai, e a filha contra sua mãe, e a nora contra sua sogra;

35 כי באתי להפריד איש מאביו ובת מאמה וכלה מחמותה׃

36 E assim os inimigos do homem serão os seus familiares.

36 ואיבי איש אנשי ביתו׃

37 Quem ama o pai ou a mãe mais do que a mim, não é digno de mim; e quem ama o filho ou a filha mais do que a mim, não é digno de mim.

37 האהב את אביו ואת אמו יותר ממני איננו כדי לי והאהב את בנו ובתו יותר ממני איננו כדי לי׃

38 E quem não toma a sua cruz, e não segue após mim, não é digno de mim.

38 ואשר לא יקח את צלבו והלך אחרי איננו כדי לי׃

39 Quem achar a sua vida perde-la-à, quem perder a sua vida por amor de mim achá-la-à.

39 המצא את נפשו יאבדנה והמאבד את נפשו למעני הוא ימצאנה׃

40 Quem vos recebe, a mim me recebe; e quem me recebe a mim, recebe aquele que me enviou.

40 המקבל אתכם אותי הוא מקבל והמקבל אותי הוא מקבל את אשר שלחני׃

41 Quem recebe um profeta em qualidade de profeta, receberá galardão de profeta; quem recebe um justo na qualidade de justo, receberá galardão de justo.

41 המקבל נביא לשם נביא שכר נביא יקח והמקבל צדיק לשם צדיק שכר צדיק יקח׃

42 E qualquer que tiver dado só que seja um copo de água fria a um destes pequenos, em nome de discípulo, em verdade vos digo que de modo algum perderá o seu galardão.

42 והמשקה את אחד הקטנים האלה רק כוס מים קרים לשם תלמיד אמן אמר אני לכם כי לא יאבד שכרו׃

Mateus 11

1 E, ACONTECEU que, acabando Jesus de dar instruções aos seus doze discípulos, partiu dali, a ensinar e a pregar nas cidades deles.

1 ויהי ככלות ישוע לצות את שנים עשר תלמידיו וילך משם ללמד ולקרא בעריהם׃

2 E João, ouvindo no cárcere falar dos feitos de Cristo, enviou dois dos seus discípulos,

2 ויוחנן שמע בבית הסהר את מעשי המשיח וישלח שנים מתלמידיו׃

3 A dizer-lhe: És tu aquele que havia de vir, ou esperamos outro?

3 ויאמר אליו האתה הוא הבא אם נחכה לאחר׃

4 E Jesus, respondendo, disse-lhes: Ide, e anunciai a João as coisas, que ouvis e vedes;

4 ויען ישוע ויאמר להם לכו הגידו ליוחנן את אשר שמעתם וראיתם׃

5 Os cegos vêem, e os coxos andam; os leprosos são limpos, e os surdos ouvem; os mortos são ressuscitados, e aos pobres é anunciado o evangelho.

5 עורים ראים ופסחים מתהלכים מצרעים מטהרים וחרשים שומעין ומתים קמים ועניים מתבשרי ישועה הם׃

6 E bem-aventurado é aquele que se não escandalizar em mim.

6 ואשרי אשר לא יכשל בי׃

7 E, partindo eles, começou Jesus a dizer às turbas, a respeito de João: Que fostes ver no deserto? Uma cana agitada pelo vento?

7 המה הלכו להם וישוע החל לדבר אל המון העם על אדות יוחנן ויאמר מה זה יצאתם המדברה לראות הקנה אשר ינוע ברוח׃

8 Sim, que fostes ver? Um homem ricamente vestido? Os que trajam ricamente estão nas casas dos reis.

8 ואם לא מה זה יצאתם לראות האיש לבוש בגדי עדנים הנה הלבשים עדנים בבתי המלכים המה׃

9 Mas então que fostes ver? Um profeta? Sim, vos digo eu, e muito mais do que profeta;

9 ואם לא מה זה יצאתם לראות אם איש נביא הן אני אמר לכם כי גם גדול הוא מנביא׃

10 Porque é este de quem está escrito: Eis que diante da tua face envio o meu anjo, que preparará diante de ti o teu caminho.

10 כי זה הוא אשר כתוב עליו הנני שלח מלאכי לפניך ופנה רדכך לפניך׃

11 Em verdade vos digo que, entre os que de mulher têm nascido, não apareceu alguém maior do que João Baptista; mas aquele que é o menor no reino dos céus é maior do que ele.

11 אמן אמר אני לכם לא קם בילודי אשה איש גדול מיוחנן המטביל אך הקטן במלכות השמים גדול הוא ממנו׃

12 E, desde os dias de João Baptista até agora, se faz violência ao reino dos céus, e pela força se apoderam dele.

12 ומימי יוחנן המטביל עד הנה מלכות השמים נתפשה בחזקה והמתחזקים יחטפוה׃

13 Porque todos os profetas e a lei profetizaram até João.

13 כי כל הנביאים והתורה עדי יוחנן נבאו׃

14 E se quereis dar crédito, é este o Elias que havia de vir.

14 ואם תרצו לקבל הנה הוא אליה העתיד לבוא׃

15 Quem tem ouvidos para ouvir ouça.

15 מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃

16 Mas, a quem assemelharei esta geração? É semelhante aos meninos que se assentam nas praças, e clamam aos seus companheiros.

16 ואל מי אדמה את הדור הזה דומה הוא לילדים הישבים בשוקים וקראים לחבריהם לאמר׃

17 E dizem: Tocámo-vos flauta, e não dançastes; cantámo-vos lamentações, e não chorastes.

17 חללנו לכם בחלילים ולא רקדתם קוננו לכם קינה ולא ספדתם׃

18 Porquanto veio João, não comendo nem bebendo, e dizem: Tem demónio.

18 כי בא יוחנן לא אכל ולא שתה ויאמרו שד בו׃

19 Veio o Filho do homem, comendo e bebendo, e dizem: Eis aí um homem comilão e beberrão, amigo de publicanos e pecadores. Mas a sabedoria é justificada por seus filhos.

19 ויבא בן האדם והוא אכל ושתה ויאמרו הנה איש זולל וסבא ואהב מוכסים וחטאים ונצדקה החכמה מאת בניה׃

20 Então começou ele a lançar em rosto às cidades, onde se operou a maior parte dos seus prodígios, o não se haverem arrependido, dizendo:

20 אז החל לגער בערים אשר רב גבורותיו נעשו בתוכן ולא שבו׃

21 Ai de ti, Corazim! Ai de ti, Betsaida! Porque, se em Tiro e em Sidon fossem feitos os prodígios que em vós se fizeram, há muito que se teriam arrependido, com saco e com cinza.

21 אוי לך כורזין אוי לך בית צידה כי הגבורות אשר נעשו בקרבכן לו בצור ובצידון נעשו הלא כבר שבו בשק ואפר׃

22 Por isso eu vos digo que haverá menos rigor para Tiro e Sidon, no dia do juízo, do que para vós.

22 אבל אני אמר לכם כי ביום הדין יקל לצור וצידון יותר מכם׃

23 E tu, Capernaum, que te ergues até aos céus, serás abatida até aos infernos; porque, se em Sodoma tivessem sido feitos os prodígios que em ti se operaram, teria ela permanecido até hoje.

23 ואת כפר נחום המרוממה עד השמים עד שאול תורדי כי הגבורות אשר נעשו בתוכך לו בסדום נעשו כי עתה עמדה על תלה עד היום הזה׃

24 Porém eu vos digo que haverá menos rigor para os de Sodoma, no dia do juízo, do que para ti.

24 אבל אני אמר לכם כי ביום הדין יקל לאדמת סדום ממך׃

25 Naquele tempo, respondendo Jesus, disse: Graças te dou, ó Pai, Senhor do céu e da terra, que ocultastes estas coisas aos sábios e entendidos e as revelaste aos pequeninos.

25 בעת ההיא ענה ישוע ואמר אודך אבי אדון השמים והארץ כי הסתרת את אלה מן החכמים והנבונים וגליתם לעוללים׃

26 Sim, ó Pai, porque assim te aprouve.

26 הן אבי כי כן היה רצון לפניך׃

27 Todas as coisas me foram entregues por meu Pai: e ninguém conhece o Filho, senão o Pai; e ninguém conhece o Pai, senão o Filho, e aquele a quem o Filho o quiser revelar.

27 הכל נמסר לי מאת אבי ואין מכיר את הבן בלתי האב ואין מכיר את האב בלתי הבן ואשר יחפץ הבן לגלותו לו׃

28 Vinde a mim, todos os que estais cansados e oprimidos, e eu vos aliviarei.

28 לכו אלי כל העמלים והטעונים ואני אניח לכם׃

29 Tomai sobre vós o meu jugo, e aprendei de mim que sou manso e humilde de coração; e encontrareis descanso para as vossas almas.

29 קבלו עליכם את עלי ולמדו ממני כי ענו ושפל רוח אנכי ותמצאו מרגוע לנפשתיכם׃

30 Porque o meu jugo é suave e o meu fardo é leve.

30 כי עלי נעים הוא וקל משאי׃

Mateus 12

1 NAQUELE tempo passou Jesus pelas searas, em um sábado; e os seus discípulos, tendo fome, começaram a colher espigas, e a comer.

1 בעת ההיא עבר ישוע בין הקמה ביום השבת ותלמידיו רעבו ויחלו לקטף מלילת ויאכלו׃

2 E os fariseus, vendo isto, disseram-lhe: Eis que os teus discípulos fazem o que não é lícito fazer num sábado.

2 ויראו הפרושים ויאמרו לו הנה תלמידיך עשים את אשר אסור לעשות בשבת׃

3 Ele, porém, lhes disse: Não tendes lido o que fez Davi, quando teve fome, ele e os que com ele estavam?

3 ויאמר אליהם הלא קראתם את אשר עשה דוד בהיתו רעב הוא והאנשים אשר אתו׃

4 Como entrou na casa de Deus, e comeu os pães da proposição, que não lhe era lícito comer, nem aos que com ele estavam, mas só aos sacerdotes?

4 כי בא אל בית האלהים ויאכל את לחם הפנים אשר איננו מתר לו ולאנשיו לאכלה רק לכהנים לבדם׃

5 Ou não tendes lido na lei que, aos sábados, os sacerdotes no templo violam o sábado, e ficam sem culpa?

5 או הלא קראתם בתורה כי בשבתות יחללו הכהנים את השבת במקדש ואין להם עון׃

6 Pois que eu vos digo que está aqui quem é maior do que o templo.

6 אבל אני אמר לכם כי יש פה גדול מן המקדש׃

7 Mas, se vós soubésseis o que significa: Misericórdia quero, e não sacrifício, não condenaríeis os inocentes.

7 ולו ידעתם מה הוא חסד חפצתי ולא זבח לא הרשעתם את הנקים׃

8 Porque o Filho do homem até do sábado é Senhor.

8 כי בן האדם הוא גם אדון השבת׃

9 E, partindo dali, chegou à sinagoga deles.

9 ויעבר משם אל בית כנסתם׃

10 E, estava ali um homem que tinha uma das mãos mirrada; e eles, para o acusarem, o interrogaram, dizendo: É lícito curar nos sábados?

10 והנה שם איש אשר ידו יבשה וישאלוהו לאמר המתר לרפא בשבת למען ימצאו עליו שטנה׃

11 E ele lhes disse: Qual de entre vós será o homem que tendo uma ovelha, se num sábado ela cair numa cova, não lançará mão dela, e a levantará?

11 ויאמר אליהם מי האיש בכם אשר לו כבש אחד ונפל בבור בשבת ולא יחזיק בו ויעלנו׃

12 Pois quanto mais vale um homem do que uma ovelha? É, por consequência, lícito fazer bem nos sábados.

12 ומה יקר אדם מן הכבש לכן מתר להיטיב בשבת׃

13 Então disse àquele homem: Estende a tua mão. E ele a estendeu, e ficou sã como a outra.

13 ויאמר אל האיש פשט את ידך ויפשט אתה ותרפא ותשב כידו האחרת׃

14 E os fariseus, tendo saído, formaram conselho contra ele, para o matarem.

14 ויצא הפרושים ויתיעצו עליו לאבדו׃

15 Jesus, sabendo isso, retirou-se dali, e acompanhou-o uma grande multidão de gente, e ele curou a todos.

15 וידע ישוע ויסר משם וילך אחריו המון עם רב וירפאם כלם׃

16 E recomendava-lhes rigorosamente que o não descobrissem.

16 ויצו אתם בגערה שלא יגלהו׃

17 Para que se cumprisse o que fora dito pelo profeta Isaías, que diz:

17 למלאת את אשר דבר ישעיהו הנביא לאמר׃

18 Eis aqui o meu servo, que escolhi, o meu amado, em quem a minha alma se compraz: Porei sobre ele o meu espírito, e anunciará aos gentios o juízo.

18 הן עבדי בחרתי בו ידידי רצתה נפשי נתתי רוחי עליו ומשפט לגוים יוציא׃

19 Não contenderá, nem clamará, nem alguém ouvirá pelas ruas a sua voz;

19 לא יצעק ולא ישא ולא ישמע בחוץ קולו׃

20 Não esmagará a cana quebrada, e não apagará o morrão que fumega, até que faça triunfar o juízo;

20 קנה רצוץ לא ישבור ופשתה כהה לא יכבנה עד יוציא לנצח משפט׃

21 E no seu nome os gentios esperarão.

21 ולשמו גוים ייחלו׃

22 Trouxeram-lhe então um endemoninhado cego e mudo; e, de tal modo o curou, que o cego e mudo falava e via.

22 אז הובא אליו איש עור ואלם אשר אחזו שד וירפאהו וידבר האלם וגם ראה׃

23 E toda a multidão se admirava e dizia: Não é este o Filho de Davi?

23 וישתוממו כל המון העם ויאמרו הכי זה הוא בן דוד׃

24 Mas os fariseus, ouvindo isto, diziam: Este não expulsa os demónios senão por Belzebú, príncipe dos demónios.

24 והפרושים כשמעם זאת אמרו זה איננו מגרש את השדים כי אם על ידי בעל זבוב שר השדים׃

25 Jesus, porém, conhecendo os seus pensamentos, disse-lhes: Todo o reino dividido contra si mesmo é devastado; e toda a cidade, ou casa, dividida contra si mesma não subsistirá.

25 וישוע ידע את מחשבותם ויאמר אליהם כל ממלכה הנחלקה על עצמה תחרב וכל עיר ובית הנחלקים על עצמם לא יכונו׃

26 E, se Satanás expulsa a Satanás, está dividido contra si mesmo; como subsistirá pois o seu reino?

26 והשטן אם יגרש את השטן נחלק על עצמו ואיככה תכון ממלכתו׃

27 E, se eu expulso os demónios por Belzebu, por quem os expulsam então os vossos filhos? Portanto eles mesmos serão, os vossos juizes.

27 ואם אני מגרש את השדים בבעל זבוב בניכם במי הם מגרשים אתם על כן המה יהיו שפטיכם׃

28 Mas, se eu expulso os demónios pelo Espírito de Deus, é conseguintemente chegado a vós o reino de Deus.

28 אך אם ברוח אלהים אני מגרש את השדים הנה הגיעה אליכם מלכות האלהים׃

29 Ou, como pode alguém entrar em casa do homem valente, e furtar os seus bens, se primeiro não maniatar o valente, saqueando então a sua casa?

29 או איך יוכל איש לבוא לבית הגבור ולגזל את כליו אם לא יאסר בראשונה את הגבור ואחר ישסה את ביתו׃

30 Quem não é comigo é contra mim; e quem comigo não ajunta espalha.

30 כל אשר איננו אתי הוא לנגדי ואשר איננו מכנס אתי הוא מפזר׃

31 Portanto eu vos digo: Todo o pecado e blasfémia se perdoará aos homens; mas a blasfémia contra o Espírito não será perdoada aos homens.

31 על כן אני אמר לכם כל חטא וגדוף יסלח לאדם אך גדוף הרוח לא יסלח לאדם׃

32 E, se qualquer disser alguma palavra contra o Filho do homem, ser-lhe-á perdoado, mas, se alguém falar contra o Espírito Santo, não lhe será perdoado, nem neste século nem no futuro.

32 וכל אשר ידבר דבר חרפה על בן האדם יסלח לו והמחרף את רוח הקדש לא יסלח לו לא בעולם הזה ולא בעולם הבא׃

33 Ou fazei a árvore boa, e o seu fruto bom, ou fazei a árvore má, e o seu fruto mau; porque pelo fruto se conhece a árvore.

33 או עשו את העץ טוב ופריו טוב או עשו את העץ משחת ופריו משחת כי בפריו נכר העץ׃

34 Raça de víboras, como podeis vós dizer boas coisas, sendo maus? Pois do que há em abundância no coração, disso fala a boca.

34 ילדי הצפעונים איכה תוכלו למלל טוב ואתם רעים כי משפעת הלב ימלל הפה׃

35 O homem bom tira boas coisas do seu bom tesouro, e o homem mau do mau tesouro tira coisas más.

35 האיש הטוב מאוצר לבו הטוב מוציא את הטוב והאיש הרע מאוצר הרע מוציא רע׃

36 Mas eu vos digo que de toda a palavra ociosa que os homens disserem hão-de dar conta no dia do juízo.

36 ואני אמר לכם כל מלה בטלה אשר ידברו בני האדם יתנו עליה חשבון ביום הדין׃

37 Porque por tuas palavras serás justificado, e por tuas palavras serás condenado.

37 כי מדבריך תצדק ומדבריך תחיב׃

38 Então alguns dos escribas e dos fariseus tomaram a palavra, dizendo: Mestre, quiséramos ver da tua parte algum sinal.

38 ויענו מן הסופרים והפרושים ויאמרו רבי חפצנו לראות אות מידך׃

39 Mas ele lhes respondeu, e disse: Uma geração má e adúltera pede um sinal, porém não se lhe dará outro sinal senão o do profeta Jonas;

39 ויען ויאמר אליהם דור רע ומנאף מבקש לו אות ואות לא ינתן לו בלתי אם אות יונה הנביא׃

40 Pois, como Jonas esteve três dias e três noites no ventre da baleia, assim estará o Filho do homem três dias e três noites: no seio da terra.

40 כי כאשר היה יונה במעי הדג שלשה ימים ושלשה לילות כן יהיה בן האדם בלב האדמה שלשה ימים ושלשה לילות׃

41 Os ninivitas ressurgirão no juízo com esta geração, e a condenarão, porque se arrependeram com a pregação de Jonas. E eis que está aqui quem é mais do que Jonas.

41 אנשי נינוה יקומו במשפט עם הדור הזה וירשיעוהו כי הם שבו בקריאת יונה והנה פה גדול מיונה׃

42 A rainha do meio dia se levantará no dia do juízo com esta geração, e a condenará; porque veio dos confins da terra para ouvir a sabedoria de Salomão. E eis que está aqui quem é mais do que Salomão.

42 מלכת תימן תקום במשפט עם הדור הזה ותרשיענו כי באה מקצות הארץ לשמע את חכמה שלמה והנה פה גדול משלמה׃

43 E, quando o espírito imundo tem saído do homem, anda por lugares áridos, buscando repouso, e não o encontra.

43 והרוח הטמאה אחרי צאתה מן האדם תשטט במקמות ציה לבקש לה מנוחה ולא תמצאנה׃

44 Então diz: Voltarei para a minha casa donde saí. E, voltando, acha-a desocupada, varrida e adornada.

44 אז תאמר אשובה אל ביתי אשר יצאתי משם ובאה ומצאה אתו מפנה ומטאטא ומהדר׃

45 Então vai e leva consigo outros sete espíritos piores do que ele, e, entrando, habitam ali; e são os últimos actos desse homem piores do que os primeiros. Assim acontecerá também a esta geração má.

45 ואחר תלך ולקחה אליה שבע רוחות אחרות רעות ממנה ובאו ושכנו שם והיתה אחרית האדם ההוא רעה מראשיתו כן יהיה גם לדור הרע הזה׃

46 E, falando ele ainda à multidão eis que estavam fora sua mãe e seus irmãos, pretendendo falar-lhe.

46 עודנו מדבר אל המון העם והנה אמו ואחיו עמדו בחוץ מבקשים לדבר אתו׃

47 E disse-lhe alguém: Eis que estão ali fora tua mãe e teus irmãos, que querem falar-te.

47 ויגד אליו הנה אמך ואחיך עמדים בחוץ ומבקשים לדבר אתך׃

48 Porém ele, respondendo, disse ao que lhe falara. Quem é minha mãe? E quem são meus irmãos?

48 ויען ויאמר אל האיש המגיד לו מי היא אמי ומי הם אחי׃

49 E, estendendo a sua mão para os seus discípulos, disse: Eis aqui minha mãe e meus irmãos;

49 ויט ידו על תלמידיו ויאמר הנה אמי ואחי׃

50 Porque, qualquer que fizer a vontade de meu Pai que está nos céus, este é meu irmão, e irmã e mãe.

50 כי כל אשר יעשה רצון אבי שבשמים הוא אחי ואחותי ואמי׃

Mateus 13

1 TENDO Jesus saído de casa naquele dia, estava assentado junto ao mar;

1 ויהי ביום ההוא ויצא ישוע מן הבית וישב על הים׃

2 E ajuntou-se muita gente ao pé dele, de sorte que, entrando num barco se assentou; e toda a multidão estava em pé na praia.

2 ויקהלו אליו המון עם רב וירד אל האניה וישב בה וכל העם עמדים על שפת הים׃

3 E falou-lhe de muitas coisas por parábolas, dizendo: Eis que o semeador saiu a semear.

3 וירב לדבר אליהם במשלים לאמר הנה הזורע יצא לזרע׃

4 E, quando semeava, uma parte da semente caiu ao pé do caminho, e vieram as aves, e comeram-na;

4 ובזרעו נפל מן הזרע על יד הדרך ויבא העוף ויאכלהו׃

5 E outra parte caiu em pedregais, onde não havia terra bastante, e logo nasceu, porque não tinha terra funda;

5 ויש אשר נפל על מקמות סלע אשר אין לו שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי לא היה לו עמק אדמה׃

6 Mas, vindo o sol, queimou-se e secou-se, porque não tinha raiz.

6 ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי לא היה לו שרש׃

7 E outra caiu entre espinhos, e os espinhos cresceram, e sufocaram-na.

7 ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו׃

8 E outra caiu em boa terra, e deu fruto: um a cem, outro a sessenta e outro a trinta.

8 ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויתן פרי זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים׃

9 Quem tem ouvidos para ouvir, ouça.

9 מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃

10 E, acercando-se dele os discípulos, disseram-lhe: Porque lhes falas por parábolas?

10 ויגשו אליו התלמידים ויאמרו למה זה במשלים תדבר אליהם׃

11 Ele respondendo, disse-lhes: Porque a vós é dado conhecer os mistérios do reino dos céus, mas a eles não lhes é dado;

11 ויען ויאמר כי לכם נתן לדעת את סודות מלכות השמים ולהם לא נתן׃

12 Porque àquele que tem, se dará e terá em abundância; mas aquele que não tem, até aquilo que tem lhe será tirado.

12 כי מי שיש לו נתן ינתן לו ויעדיף ומי שאין לו גם את אשר יש לו יקח ממנו׃

13 Por isso lhes falo por parábolas; porque eles, vendo, não vêem; e, ouvindo, não ouvem nem compreendem.

13 על כן במשלים אדבר אליהם כי בראתם לא יראו ובשמעם לא ישמעו אף לא יבינו׃

14 E neles se cumpre a profecia de Isaías, que diz: Ouvindo, ouvireis, mas não compreendereis, e vendo, vereis, mas não percebereis.

14 ותקים בהם נבואת ישעיהו האמרת שמעו שמוע ואל תבינו וראו ראו ואל תדעו׃

15 Porque o coração deste povo está endurecido, e ouviram de mau grado com seus ouvidos, e fecharam seus olhos; para que não vejam com os olhos, e ouçam com o ouvido, e compreendam com o coração, e se convertam, e eu os cure.

15 כי השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו׃

16 Mas bem-aventurados os vossos olhos, porque vêem, e os vossos ouvidos, porque ouvem.

16 ואתם אשרי עיניכם כי תראינה ואזניכם כי תשמענה׃

17 Porque em verdade vos digo que muitos profetas e justos desejaram ver o que vós vedes, e não o viram; e ouvir o que vós ouvis, e não o ouviram.

17 כי אמן אמר אני לכם נביאים וצדיקים רבים נכספו לראת את אשר אתם ראים ולא ראוהו ולשמע את אשר אתם שמעים ולא שמעוהו׃

18 Escutai vós, pois, a parábola do semeador.

18 לכן אתם שמעו נא את משל הזורע׃

19 Ouvindo alguém a palavra do reino, e não a entendendo, vem o maligno, e arrebata o que foi semeado no seu coração; este é o que foi semeado ao pé do caminho;

19 כל איש שמע את דבר המלכות ולא יבינהו ובא הרע וחטף את הזרוע בלבבו הוא הנזרע על יד הדרך׃

20 Porém o que foi semeado em pedregais é o que ouve a palavra, e logo a recebe com alegria;

20 והנזרע על הסלע הוא השמע את הדבר וימהר ויקחנו בשמחה׃

21 Mas não tem raiz em si mesmo, antes é de pouca duração; e, chegada a angústia e a perseguição por causa da palavra, logo se ofende;

21 אך אין לו שרש תחתיו ורק לשעה יעמד ובהיות צרה ורדיפה על אדות הדבר מיד נכשל׃

22 E o que foi semeado entre espinhos é o que ouve a palavra, mas os cuidados deste mundo, e a sedução das riquezas, sufocam a palavra, e fica infrutífera;

22 והנזרע בין הקצים הוא השמע את הדבר ודאגת העולם הזה ומרמת העשר ימעכו את הדבר ופרי לא יהיה לו׃

23 Mas o que foi semeado em boa terra é o que ouve e compreende a palavra; e dá fruto, e um produz cem, outro sessenta, e outro trinta.

23 והנזרע על האדמה הטובה הוא השמע את הדבר ומבין אתו אף יעשה פרי ונתן זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים׃

24 Propôs-lhes outra parábola, dizendo: O reino dos céus é semelhante ao homem que semeia boa semente no seu campo;

24 וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לאיש אשר זרע זרע טוב בשדהו׃

25 Mas, dormindo os homens, veio o seu inimigo, e semeou joio no meio do trigo, e retirou-se.

25 ויהי בנפל תרדמה על האנשים ויבא איבו ויזרע זונין בתוך החטים וילך לו׃

26 E, quando a erva cresceu e frutificou, apareceu também o joio.

26 וכאשר פרח הדשא ויעש פרי ויראו גם הזונין׃

27 E os servos do pai de família, indo ter com ele, disseram-lhe: Senhor, não semeaste tu no teu campo boa semente? Porque tem então joio?

27 ויגשו עבדי בעל הבית ויאמרו אליו אדנינו הלא זרע טוב זרעת בשדך ומאין לו הזונין׃

28 E ele lhes disse: Um inimigo é quem fez isso. E os servos lhe disseram: Quereis pois que vamos arrancá-lo?

28 ויאמר להם איש איב עשה זאת ויאמרו אליו העבדים היש את נפשך כי נלך ונלקט אתם׃

29 Porém ele lhes disse: Não; para que ao colher o joio não arranqueis também o trigo com ele.

29 ויאמר לא פן בלקטכם את הזונין תשרשו גם את החטים׃

30 Deixai crescer ambos juntos até à ceifa; e, por ocasião da ceifa, direi aos ceifeiros: Colhei primeiro o joio, e atai-o em molhos para o queimar, mas o trigo ajuntai-o no meu celeiro.

30 הניחו אתם ויגדלו שניהם יחד עד הקציר והיה בעת הקציר אמר לקוצרים לקטו בראשונה את הזונין ואגדו אתם אגדות לשרפם ואת החטים אספו לאוצרי׃

31 Outra parábola lhes propôs, dizendo: O reino dos céus é semelhante ao grão de mostarda que o homem, pegando dele, semeou no seu campo;

31 וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לגרגר של חרדל אשר לקחו איש ויזרעהו בשדהו׃

32 O qual é realmente a mais pequena de todas as sementes; mas, crescendo, é a maior das plantas, e faz-se uma árvore, de sorte que vêm as aves do céu, e se aninham nos seus ramos.

32 והוא קטן מכל הזרועים וכאשר צמח גדול הוא מן הירקות והיה לעץ עד אשר יבאו עוף השמים וקננו בענפיו׃

33 Outra parábola lhes disse: O reino dos céus é semelhante ao fermento, que uma mulher toma e introduz em três medidas de farinha, até que tudo esteja levedado.

33 וישא עוד משלו ויאמר מלכות השמים דומה לשאר אשר לקחתו אשה ותטמנהו בשלש סאים קמח עד כי יחמץ כלו׃

34 Tudo isto disse Jesus por parábolas à multidão, e nada lhes falava sem parábolas;

34 כל זאת דבר ישוע במשלים אל המון העם ובבלי משל לא דבר אליהם׃

35 Para que se cumprisse o que fora dito pelo profeta, que disse: Abrirei em parábolas a minha boca; publicarei coisas ocultas desde a fundação do mundo.

35 למלאת את אשר דבר הנביא לאמר אפתחה במשל פי אביעה חידות מני קדם׃

36 Então, tendo despedido a multidão, foi Jesus para casa. E chegaram ao pé dele os seus discípulos, dizendo: Explica-nos a parábola do joio do campo.

36 אז שלח ישוע את המון העם ויבא הביתה ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו באר נא לנו את משל זוני השדה׃

37 E ele, respondendo, disse: O que semeia a boa semente, é o Filho do homem;

37 ויען ויאמר אליהם הזורע את הזרע הטוב הוא בן האדם׃

38 O campo é o mundo; e a boa semente são os filhos do reino, e o joio são os filhos do maligno;

38 והשדה הוא העולם והזרע הטוב בני המלכות הם והזונין בני הרע המה׃

39 O inimigo, que o semeou, é o diabo; e a ceifa é o fim do mundo; e os ceifeiros são os anjos.

39 והאיב אשר זרעם הוא השטן והקציר הוא קץ העולם והקצרים הם המלאכים׃

40 Assim como o joio é colhido e queimado no fogo, assim será na consumação deste mundo.

40 והנה כאשר ילקטו הזונין ונשרפו באש כן יהיה בקץ העולם הזה׃

41 Mandará o Filho do homem os seus anjos, e eles colherão do seu reino tudo o que causa escândalo, e os que cometem iniquidade.

41 בן האדם ישלח את מלאכיו ולקטו ממלכותו את כל המכשלות ואת כל פעלי האון׃

42 E lançá-los-ão na fornalha de fogo; ali haverá pranto e ranger de dentes.

42 והשליכו אתם אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים׃

43 Então os justos resplandecerão como o sol, no reino de seu Pai. Quem tem ouvidos para ouvir, ouça.

43 אז יזהירו הצדיקים כשמש במלכות אביהם מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃

44 Também o reino dos céus é semelhante a um tesouro escondido num campo que um homem achou e escondeu; e, pelo gôzo dele, vai, vende tudo quanto tem, e compra aquele campo.

44 עוד דומה מלכות השמים לאוצר טמון בשדה אשר מצאו איש ויטמנהו ובשמחתו ילך ומכר את כל אשר לו וקנה את השדה ההוא׃

45 Outrossim o reino dos céus é semelhante ao homem, negociante, que busca boas pérolas;

45 עוד דומה מלכות השמים לסחר המבקש מרגליות טבות׃

46 E, encontrando uma pérola de grande valor, foi, vendeu tudo quanto tinha, e comprou-a.

46 וכאשר מצא מרגלית אחת יקרה מאד הלך לו וימכר את כל אשר לו ויקן אתה׃

47 Igualmente o reino dos céus é semelhante a uma rede lançada ao mar, e que apanha toda a qualidade de peixes.

47 עוד דומה מלכות השמים למכמרת אשר הורדה לים ומינים שונים יאספו לתוכה׃

48 E, estando cheia, a puxam para a praia; e, assentando-se, apanham para os cestos os bons; os ruins, porém, lançam fora.

48 וכאשר נמלאה העלו אתה אל שפת הים וישבו וילקטו את המינים הטובים לתוך הכלים ואת המשחתים השליכו חוצה׃

49 Assim será na consumação dos séculos: Virão os anjos, e separarão os maus de entre os justos,

49 כן יהיה בקץ העולם יצאו המלאכים והבדילו את הרשעים מתוך הצדיקים׃

50 E lançá-los-ão na fornalha de fogo: ali haverá pranto e ranger de dentes.

50 והשליכום אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים׃

51 E disse-lhes Jesus: Entendestes todas estas coisas? Disseram-lhe êles: Sim, Senhor.

51 ויאמר אליהם ישוע האתם הבינותם את כל זאת ויאמרו אליו כן אדנינו׃

52 E ele disse-lhes: Por isso, todo o escriba instruído acerca do reino dos céus é semelhante a um pai de família, que tira do seu tesouro coisas novas e velhas.

52 ויאמר אליהם על כן כל סופר המלמד למלכות השמים דומה לאיש בעל הבית המוציא מאוצרו חדשות וישנות׃

53 E aconteceu que Jesus, concluindo estas parábolas, se retirou dali.

53 ויהי ככלות ישוע את המשלים האלה ויעבר משם׃

54 E, chegando à sua pátria, ensinava-os na sinagoga deles, de sorte que se maravilharam, e diziam: Donde veio a este a sabedoria, e estas maravilhas?

54 ויבא לארצו וילמד אתם בבית כנסתם עד כי השתוממו ויאמרו מאין לזה החכמה הזאת והגבורות׃

55 Não é êste o filho do carpinteiro? E não se chama sua mãe Maria, e seus irmãos Tiago, e José, e Simão, e Judas?

55 הלא זה הוא בן החרש הלא אמו שמה מרים ואחיו יעקב ויוסי ושמעון ויהודה׃

56 E não estão entre nós todas as suas irmãs? Donde lhe veio pois tudo isto?

56 ואחיותיו הלא כלן אתנו הן ומאין איפוא לו כל אלה׃

57 E escandalizavam-se nele. Jesus, porém, lhes disse: Não há profeta sem honra, a não ser na sua pátria e na sua casa.

57 ויהי להם למכשול ויאמר ישוע אליהם אין הנביא נקלה כי אם בארצו ובביתו׃

58 E não fez ali muitas maravilhas, por causa da incredulidade deles.

58 ולא עשה שם גבורות רבות מפני חסר אמונתם׃

Mateus 14

1 NAQUÊLE tempo ouviu Herodes, o tetrarca, a fama de Jesus,

1 בעת ההיא שמע הורדוס שר רבע המדינה את שמע ישוע׃

2 E disse aos seus criados: Este é João Baptista; ressuscitou dos mortos e por isso estas maravilhas operam nele.

2 ויאמר אל נעריו זה הוא יוחנן המטביל והוא קם מן המתים על כן הגבורות פעלות בו׃

3 Porque Herodes tinha prendido João, e tinha-o maniatado e encerrado no cárcere, por causa de Herodias, mulher de seu irmão Filipe;

3 כי הורדוס תפש את יוחנן ויאסרהו וישימהו בבית הסהר בגלל הורודיה אשת פילפוס אחיו׃

4 Porque João lhe dissera: Não te é lícito possuí-la.

4 כי יוחנן אמר אליו לא נכון היתה לך לאשה׃

5 E, querendo matá-lo, temia o povo; porque o tinham como profeta.

5 ויבקש המיתו אך ירא את ההמון כי לנביא חשבו אתו׃

6 Festejando-se, porém, o dia natalício de Herodes, dançou a filha de Herodias diante dele, e agradou a Herodes.

6 ויהי ביום הלדת הורדוס ותרקד בת הורודיה בתוכם ותיטב בעיני הורדוס׃

7 Pelo que prometeu com juramento dar-lhe tudo o que pedisse;

7 וישבע לה ויאמר מה תשאל נפשך ואתן לך׃

8 E ela, instruída previamente por sua mãe, disse: Dá-me aqui num prato a cabeça de João Baptista.

8 ואמה שמה את הדברים בפיה ותשאל לאמר תנה לי פה בקערה את ראש יוחנן המטביל׃

9 E o rei afligiu-se, mas, por causa de juramento, dos que estavam à mesa com ele, ordenou que se lhe desse.

9 ויעצב המלך אך בעבור השבועה והמסבים עמו צוה לתת לה׃

10 E mandou degolar João no cárcere,

10 וישלח וישא את ראש יוחנן מעליו בבית הסהר׃

11 E a sua cabeça foi trazida num prato, e dada à jovem, e ela a levou a sua mãe.

11 ויביאו את ראשו בקערה ויתנו לנערה ותביאהו אל אמה׃

12 E chegaram os seus discípulos, e levaram o corpo, e o sepultaram; e foram anunciá-lo a Jesus.

12 ויגשו תלמידיו וישאו את גויתו ויקברוה וילכו ויגידו לישוע׃

13 E Jesus, ouvindo isto retirou-se dali num barco, para um lugar deserto, apartado; e, sabendo-o o povo, seguiu-o a pé desde as cidades.

13 ויהי כשמעו את זאת ויסר משם באניה אל מקום חרבה לבדד וישמעו המון העם וילכו אחריו ברגליהם מן הערים׃

14 E Jesus, saindo, viu uma grande multidão, e possuído de íntima compaixão para com ela, curou os seus enfermos.

14 ויצא ישוע וירא המון עם רב ויהמו מעיו עליהם וירפא את החלשים אשר בהם׃

15 E, sendo chegada a tarde, os seus discípulos aproximaram-se dele, dizendo: O lugar é deserto, e a hora é já avançada; despede a multidão, para que vão pelas aldeias, e comprem comida para si.

15 ויהי לפנות ערב ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו המקום חרב וגם נטה היום שלחה את המון העם וילכו אל הכפרים לקנות להם אכל׃

16 Jesus, porém, lhes disse: Não é mister que vão: dai-lhes vós de comer.

16 ויאמר אליהם אינם צריכים ללכת תנו אתם להם לאכל׃

17 Então eles lhe disseram: Não temos aqui senão cinco pães e dois peixes.

17 ויאמרו אליו אין לנו פה כי אם חמשת ככרות לחם ושני דגים׃

18 E ele disse: Trazei-mos aqui.

18 ויאמר הביאום אלי הלם׃

19 E, tendo mandado que a multidão se assentasse sobre a erva tomou os cinco pães e os dois peixes, e erguendo os olhos ao céu, os abençoou, e, partindo os pães, deu-os aos discípulos, e os discípulos à multidão.

19 ויצו את העם לשבת על הדשא ויקח את חמשת ככרות הלחם ואת שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך ויפרס ויתן את הלחם לתלמידים והתלמידים נתנו לעם׃

20 E comeram todos, e saciaram-se; e levantaram dos pedaços que sobejaram, doze alcofas cheias.

20 ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שנים עשר סלים מלאים׃

21 E os que comeram foram quase cinco mil homens, além das mulheres e crianças.

21 והאכלים היו כחמשת אלפי איש מלבד הנשים והטף׃

22 E logo ordenou Jesus que os seus discípulos entrassem no barco, e fossem adiante para a outra banda, enquanto despedia a multidão.

22 ויאץ ישוע בתלמידיו לרדת באניה לעבר לפניה אל עבר הים עד אשר ישלח את העם׃

23 E, despedida a multidão, subiu ao monte para orar à parte. E, chegada já a tarde, estava ali só.

23 ואחרי שלחו את העם עלה ההרה בדד להתפלל ויהי ערב והוא לבדו שמה׃

24 E o barco estava já no meio do mar, açoitado pelas ondas, porque o vento era contrário;

24 והאניה הלכה בתוך הים ותטרף מן הגלים כי הרוח לנגדה׃

25 Mas, à quarta vigília da noite, dirigiu-se Jesus para eles, caminhando por cima do mar.

25 ויהי באשמרת הרביעית ויבא אליהם ישוע מתהלך על פני הים׃

26 E os discípulos, vendo-o caminhar sobre o mar, assustaram-se, dizendo: É um fantasma. E gritaram, com medo.

26 והתלמידים בראתם אותו מתהלך על פני הים נבהלו לאמר מראה רוח הוא ויצעקו מפחד׃

27 Jesus, porém, lhes falou logo, dizendo: Tende bom ânimo, sou eu, não temais.

27 וידבר ישוע פתאם אליהם חזקו כי אני הוא אל תיראו׃

28 E respondeu-lhe Pedro, e disse: Senhor, se és tu, manda-me ir ter contigo por cima das águas.

28 ויען פטרוס ויאמר אליו אם אתה הוא אדני צוה נא כי אבא אליך על המים׃

29 E ele disse: Vem. E Pedro, descendo do barco, andou sobre as águas para ir ter com Jesus.

29 ויאמר בוא וירד פטרוס מן האניה ויתהלך על המים לבוא אל ישוע׃

30 Mas, sentindo o vento forte, teve medo; e, começando a ir para o fundo clamou, dizendo: Senhor; salva-me.

30 ויהי כראתו את הרוח כי חזקה היא ויירא ויחל לטבע ויצעק לאמר אדני הושיעני׃

31 E logo Jesus, estendendo a mão, segurou-o, e disse-lhe: Homem de pouca fé, porque duvidaste?

31 וימהר ישוע לשלח את ידו ויחזק בו ויאמר אליו קטן האמונה למה לחק לבך׃

32 E, quando subiram para o barco, acalmou o vento.

32 הם עלו אל האניה והרוח שככה׃

33 Então aproximaram-se os que estavam no barco, e adoraram-no, dizendo: És verdadeiramente o Filho de Deus.

33 ואנשי האניה נגשו וישתחוו לו לאמר באמת בן אלהים אתה׃

34 E, tendo passado para a outra banda, chegaram à terra de Genezaré.

34 ויעברו את הים ויבאו ארצה גניסר׃

35 E, quando os homens daquele lugar o conheceram, mandaram por todas aquelas terras em redor, e trouxeram-lhe todos os que estavam enfermos.

35 ויכירו אתו אנשי המקום ההוא וישלחו אל כל סביבותיהם ויביאו אליו את כל החולים׃

36 E rogavam-lhe que ao menos eles pudessem tocar a orla do seu vestido; e todos os que a tocavam ficavam sãos.

36 ויבקשו ממנו כי יגעו רק בציצת בגדו וכל הנגעים נושעו׃

Mateus 15

1 ENTÃO chegaram ao pé de Jesus uns escribas e fariseus de Jerusalém, dizendo:

1 אז באו אל ישוע הסופרים והפרושים אשר מירושלים׃

2 Porque transgridem os teus discípulos a tradição dos anciãos? Pois não lavam as mãos quando comem pão.

2 ויאמרו מדוע תלמידיך עברים את קבלת הזקנים כי אינם רחצים את ידיהם באכלם לחם׃

3 Ele, porém, respondendo, disse-lhes: Porque transgredis vós também o mandamento de Deus pela vossa tradição?

3 ויען ויאמר אליהם מדוע גם אתם עברים את מצות אלהים בעבור קבלתכם׃

4 Porque Deus ordenou, dizendo: Honra a teu pai e a tua mãe; e quem maldisser ao pai ou à mãe, morra de morte.

4 כי אלהים צוה לאמר כבד את אביך ואת אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת׃

5 Mas vós dizeis: Qualquer que disser ao pai ou à mãe: É oferta ao Senhor o que poderias aproveitar de mim; esse não precisa honrar nem a seu pai nem a sua mãe.

5 ואתם אמרים האמר לאביו ולאמו קרבן כל מה שאתה נהנה לי אין עליו לכבד את אביו ואת אמו׃

6 E assim invalidastes, pela vossa tradição, o mandamento de Deus.

6 ותפרו את דבר האלהים בעבור קבלתכם׃

7 Hipócritas, bem profetizou Isaías a vosso respeito, dizendo:

7 חנפים היטב נבא עליכם ישעיהו לאמר׃

8 Este povo honra-me com os seus lábios, mas o seu coração está longe de mim.

8 העם הזה נגש בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני׃

9 Mas em vão me adoram, ensinando doutrinas que são preceitos dos homens.

9 ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים׃

10 E, chamando a si a multidão, disse-lhes: Ouvi, e entendei;

10 ויקרא אל העם ויאמר להם שמעו והבינו׃

11 O que contamina o homem não é o que entra na boca, mas o que sai da boca, isso é o que contamina o homem.

11 לא הבא אל הפה יטמא את האדם כי אם היוצא מן הפה הוא מטמא את האדם׃

12 Então, acercando-se dele os seus discípulos, disseram-lhe: Sabes que os fariseus, ouvindo essas palavras, se escandalizaram?

12 ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו הידעת כי הפרושים בשמעם את הדבר הזה נכשלו בו׃

13 Ele, porém, respondendo, disse: Toda a planta, que meu Pai celestial não plantou, será arrancada.

13 ויען ויאמר כל מטע אשר לא נטע אבי שבשמים עקור יעקר׃

14 Deixai-os: são condutores cegos: ora, se um cego guiar outro cego, ambos cairão na cova.

14 הניחו אותם מנהלים עורים המה לעורים וכי יוליך עור את העור ונפלו שניהם בתוך הבור׃

15 E Pedro, tomando a palavra, disse-lhe: Explica-nos essa parábola.

15 ויען פטרוס ויאמר אליו באר לנו את המשל הזה׃

16 Jesus, porém, disse: Até vós mesmos estais ainda sem entender?

16 ויאמר ישוע עדנה גם אתם באין בינה׃

17 Ainda não compreendeis que tudo o que entra pela boca desce para o ventre, e é lançado fora?

17 העוד לא תשכילו כי כל הבא אל הפה יורד אל הכרש וישפך משם למוצאות׃

18 Mas o que sai da boca procede do coração, e isso contamina o homem.

18 אבל היוצא מן הפה יוצא מן הלב והוא מטמא את האדם׃

19 Porque do coração procedem os maus pensamentos, mortes, adultérios, prostituição, furtos, falsos testemunhos e blasfémias.

19 כי מן הלב יוצאות מחשבות רע רציחות נאופים זנונים גנבות עדיות שקר וגדופים׃

20 São estas coisas que contaminam o homem; mas comer sem lavar as mãos, isso não contamina o homem.

20 אלה הם המטמאים את האדם אבל אכול בלי נטילת ידים לא יטמא את האדם׃

21 E, partindo Jesus dali, foi para as partes de Tiro e de Sidon.

21 ויצא ישוע משם ויסר אל גלילות צור וצידון׃

22 E eis que uma mulher cananeia que saíra daquelas cercanias, clamou, dizendo: Senhor, Filho de Davi, tem misericórdia de mim que minha filha está miseravelmente endemoninhada.

22 והנה אשה כנענית יצאה מן הגבולות ההם ותצעק אליו לאמר חנני אדני בן דוד כי בתי מענה מאד על ידי שד׃

23 Mas ele não lhe respondeu palavra. E os seus discípulos, chegando ao pé dele, rogaram-lhe, dizendo: Despede-a, que vem gritando atrás de nós.

23 והוא לא ענה אתה דבר ויגשו תלמידיו ויבקשו ממנו לאמר שלחה כי צעקת היא אחרינו׃

24 E ele, respondendo, disse: Eu não fui enviado senão às ovelhas perdidas da casa de Israel.

24 ויען ויאמר לא שלחתי כי אם אל הצאן האבדות לבית ישראל׃

25 Então chegou ela, e adorou-o, dizendo: Senhor, socorre-me.

25 והיא באה ותשתחו לו לאמר אדני עזרני׃

26 Ele, porém, respondendo, disse: Não é bom pegar no pão dos filhos e deitá-lo aos cachorrinhos.

26 ויען ויאמר לא טוב לקחת את לחם הבנים ולהשליכו לצעירי הכלבים׃

27 E ela disse: Sim, Senhor, mas também os cachorrinhos comem das migalhas que caem da mesa dos seus senhores.

27 ותאמר כן אדני אפס כי גם צעירי הכלבים יאכלו מפרורים הנפלים מעל שלחן אדניהם׃

28 Então respondeu Jesus, e disse-lhe: Ó mulher! Grande é a tua fé seja isso feito para contigo como tu desejas. E desde aquela hora a sua filha ficou sã.

28 ויען ישוע ויאמר אליה אשה גדלה אמונתך יהי לך כרצונך ותרפא בתה מן השעה ההיא׃

29 Partindo Jesus dali, chegou ao pé do mar da Galiléia, e, subindo a um monte, assentou-se lá.

29 ויעבר ישוע משם ויבא אל ים הגליל ויעל ההרה וישב שם׃

30 E veio ter com ele muito povo, que trazia coxos, cegos, mudos aleijados, e outros muitos, e os puseram aos pés de Jesus, e ele os sarou.

30 ויבאו אליו המון עם רב ועמהם פסחים עורים חרשים קטעים ורבים כהמה ויפילום לרגלי ישוע וירפאם׃

31 De tal sorte, que a multidão se maravilhou vendo os mudos a falar, os aleijados sãos, os coxos a andar, e os cegos a ver; e glorificava o Deus de Israel.

31 ויתמהו העם בראותם את האלמים מדברים והקטעים בריאים והפסחים מתהלכים והעורים ראים וישבחו את אלהי ישראל׃

32 E Jesus chamando os seus discípulos, disse: Tenho compaixão da multidão, porque já está comigo há três dias, e não tem que comer; e não quero despedi-la em jejum, para que não desfaleça no caminho.

32 ויקרא ישוע אל תלמידיו ויאמר נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם מה לאכל ואינני אבה לשלחם רעבים פן יתעלפו בדרך׃

33 E os seus discípulos disseram-lhe: Donde nos viriam num deserto tantos pães, para saciar tal multidão?

33 ויאמרו אליו התלמידים מאין לנו די לחם במדבר להשביע את ההמון הגדול הזה׃

34 E Jesus disse-lhes: Quantos pães tendes? E eles disseram: Sete, e uns poucos de peixinhos.

34 ויאמר ישוע אליהם כמה ככרות לחם לכם ויאמרו שבע ומעט דגים קטנים׃

35 Então mandou à multidão que se assentasse no chão.

35 ויצו את המון העם לשבת לארץ׃

36 E, tomando os sete pães e os peixes, e dando graças, partiu-os, e deu-os aos seus discípulos, e os discípulos à multidão.

36 ויקח את שבע ככרות הלחם ואת הדגים ויברך ויפרס ויתן אל התלמידים והתלמידים נתנו לעם׃

37 E todos comeram e se saciaram; e levantaram, do que sobejou, sete cestos cheios de pedaços.

37 ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעה דודים מלאים׃

38 Ora os que tinham comido eram quatro mil homens, além de mulheres e crianças.

38 והאכלים היו ארבעת אלפי איש מלבד הנשים והטף׃

39 E, tendo despedido a multidão, entrou no barco, e dirigiu-se ao território de Magdala.

39 וישלח את העם וירד באניה ויבא אל גבול מגדלא׃

Mateus 16

1 E, CHEGANDO-SE os fariseus e os saduceus, para o tentarem, pediram-lhe que lhes mostrasse algum sinal do céu.

1 ויגשו הפרושים והצדוקים לנסותו וישאלו מאתו להראותם אות מן השמים׃

2 Mas ele, respondendo, disse-lhes: Quando é chegada a tarde, dizeis: Haverá bom tempo, porque o céu está rubro.

2 ויען ויאמר להם בערב תאמרו יום צח יהיה כי אדמו השמים׃

3 E pela manhã: Hoje haverá tempestade, porque o céu está de um vermelho sombrio. Hipócritas, sabeis diferençar a face do céu, e não conheceis os sinais dos tempos?

3 ובבקר תאמרו היום סער כי אדמו והתקדרו השמים חנפים אתם את פני השמים ידעתם לבחן ואתות העתים לא תוכלו׃

4 Uma geração má e adúltera pede um sinal, e nenhum sinal lhe será dado, senão o sinal do profeta Jonas. E, deixando-os, retirou-se.

4 דור רע ומנאף בקש לו אות ואות לא ינתן לו בלתי אם אות יונה הנביא ויעזבם וילך לו׃

5 E, passando seus discípulos para a outra banda, tinham-se esquecido de fornecer-se de pão.

5 וכבוא התלמידים אל עבר הים שכחו לקחת אתם לחם׃

6 E Jesus disse-lhes: Adverti, e acautelai-vos do fermento dos fariseus e saduceus.

6 ויאמר ישוע אליהם ראו והשמרו לכם משאר הפרושים והצדוקים׃

7 E eles arrazoavam entre si, dizendo: É porque não nos fornecemos de pão.

7 ויחשבו בלבבם לאמר כי לא לקחנו אתנו לחם׃

8 E Jesus, percebendo isso, disse: Porque arrazoais entre vós, homens de pouca fé, sobre o não vos terdes fornecido de pão?

8 וידע ישוע ויאמר אליהם קטני האמונה מה תחשבו בלבבכם כי לא לקחתם אתכם לחם׃

9 Não compreendeis ainda, nem vos lembrais dos cinco pães para cinco mil homens, e de quantas alcofas levantastes?

9 העוד לא תשכילו ולא תזכרו את חמשת ככרות הלחם לחמשת אלפי איש וכמה סלים נשאתם׃

10 Nem dos sete pães para quatro mil, e de quantos cestos levantastes?

10 ואת שבע ככרות לחם לארבעת אלפי איש וכמה דודים נשאתם׃

11 Como não compreendestes que não vos falei a respeito do pão, mas que vos guardásseis do fermento dos fariseus e saduceus?

11 איך לא תבינו כי לא על הלחם אמרתי אליכם השמרו לכם משאר הפרושים והצדוקים׃

12 Então compreenderam que não dissera que se guardassem do fermento do pão, mas da doutrina dos fariseus.

12 אז הבינו כי לא אמר להשמר משאר הלחם כי אם מלמוד הפרושים והצדוקים׃

13 E, chegando Jesus às partes de Cesareia de Filipo, interrogou os seus discípulos, dizendo: Quem dizem os homens ser o Filho do homem?

13 ויהי כבוא ישוע אל גלילות קיסרין של פילפוס וישאל את תלמידיו לאמר מה אמרים האנשים עלי מי הוא בן האדם׃

14 E eles disseram: Uns João Baptista, outros Elias, e outros Jeremias ou um dos profetas.

14 ויאמרו יש אמרים יוחנן המטביל הוא ואחרים אמרים אליהו ויש אמרים ירמיהו או אחד מן הנביאים׃

15 Disse-lhes ele: E vós, quem dizeis que eu sou?

15 ויאמר אליהם ואתם מה תאמרו מי אני׃

16 E Simão Pedro, respondendo, disse: Tu és o Cristo, o Filho do Deus vivo.

16 ויען שמעון פטרוס ויאמר אתה הוא המשיח בן אלהים חיים׃

17 E Jesus, respondendo, disse-lhe: Bem-aventurado és tu, Simão Barjonas, porque to não revelou a carne e o sangue, mas meu Pai, que está nos céus.

17 ויען ויאמר אליו אשריך שמעון בר יונה כי בשר ודם לא גלה לך את זאת כי אם אבי שבשמים׃

18 Pois também eu te digo que tu és Pedro, e sobre esta pedra edificarei a minha igreja, e as portas do inferno não prevalecerão contra ela;

18 ואף אני אמר אליך כי אתה פטרוס ועל הסלע הזה אבנה את קהלתי ושערי שאול לא יגברו עליה׃

19 E eu te darei as chaves do reino dos céus; e tudo o que ligares na terra será ligado nos céus, e tudo o que desligares na terra será desligado nos céus.

19 ואתן לך את מפתחות מלכות השמים וכל אשר תאסר על הארץ אסור יהיה בשמים וכל אשר תתיר על הארץ מתר יהיה בשמים׃

20 Então mandou aos seus discípulos que a ninguém dissessem que ele era o Cristo.

20 אז צוה את התלמידים בגערה לבלתי הגיד לאיש כי הוא ישוע המשיח׃

21 Desde então começou Jesus a mostrar aos seus discípulos que convinha ir a Jerusalém, e padecer muito dos anciãos, e dos principais dos sacerdotes, e dos escribas, e ser morto, e ressuscitar ao terceiro dia.

21 מן העת ההיא החל ישוע להורות את תלמידיו שהוא צריך ללכת ירושלים ויענה הרבה בידי הזקנים והכהנים הגדולים והסופרים ויהרג וביום השלישי קום יקום׃

22 E Pedro, tomando-o de parte, começou a repreendê-lo, dizendo: Senhor, tem compaixão de ti; de modo nenhum te acontecerá isso.

22 ויקחהו פטרוס ויחל לגער בו לאמר חס לך אדני אל יהי לך כזאת׃

23 Ele, porém, voltando-se, disse a Pedro: Para trás de mim, Satanás, que me serves de escândalo; porque não compreendes as coisas que são de Deus, mas só as que são dos homens.

23 ויפן ויאמר לפטרוס סור מעלי השטן למכשול אתה לי כי אין לבך לדברי אלהים כי אם לדברי בני אדם׃

24 Então disse Jesus aos seus discípulos: Se alguém quiser vir após mim renuncie-se a si mesmo, tome sobre si a sua cruz e siga-me;

24 ויאמר ישוע אל תלמידיו איש כי יחפץ ללכת אחרי יכחש בנפשו ונשא את צלבו והלך אחרי׃

25 Porque aquele que quiser salvar a sua vida, perdê-la-á, e quem perder a sua vida por amor de mim, achá-la-á.

25 כי כל אשר יחפץ להושיע את נפשו תאבד נפשו ממנו וכל אשר תאבד לו נפשו למעני הוא ימצאנה׃

26 Pois que aproveita ao homem ganhar o mundo inteiro, se perder a sua alma? Ou que dará o homem em recompensa da sua alma?

26 כי מה יועיל האדם כי יקנה את כל העולם ונפשו תשחת או מה יתן האדם פדיון נפשו׃

27 Porque o Filho do homem virá na glória de seu Pai, com os seus anjos; e então dará a cada um segundo as suas obras.

27 כי עתיד בן האדם לבוא בכבוד אביו עם מלאכיו ואז ישלם לכל איש כמעשהו׃

28 Em verdade vos digo que alguns há, dos que aqui estão, que não provarão a morte até que vejam vir o Filho do homem no seu reino.

28 אמן אמר אני לכם כי יש מן העמדים פה אשר לא יטעמו מות עד כי יראו את בן האדם בא במלכותו׃

Mateus 17

1 SEIS dias depois, tomou Jesus consigo a Pedro, e a Tiago, e a João, seu irmão, e os conduziu em particular a um alto monte,

1 ומקץ ששת ימים לקח לו ישוע את פטרוס ואת יעקב ואת יוחנן אחיו ויעלם בדד על הר גבוה׃

2 E transfigurou-se diante deles; e o seu rosto resplandeceu como o sol, e os seus vestidos se tornaram brancos como a luz.

2 וישתנה לעיניהם ויזהירו פניו כשמש ובגדיו כאור הלבינו׃

3 E eis que lhes apareceram Moisés e Elias, falando com ele.

3 והנה נראו אליהם משה ואליהו מדברים אתו׃

4 E Pedro, tomando a palavra, disse a Jesus: Senhor, bom é estarmos aqui; se queres, façamos aqui três tabernáculos, um para ti, um para Moisés, e um para Elias.

4 ויען פטרוס ויאמר אל ישוע אדני טוב היותנו פה אם תחפץ נעשה נא פה שלש סכות לך אחת ולמשה אחת ולאליהו אחת׃

5 E, estando ele ainda a falar, eis que uma nuvem luminosa os cobriu. E da nuvem saiu uma voz que dizia: Este é o meu amado Filho, em quem me comprazo! Escutai-o.

5 עודנו מדבר והנה ענן אור הצל עליהם והנה קול מתוך הענן אמר זה בני ידידי אשר רציתי בו אליו תשמעון׃

6 E os discípulos, ouvindo isto, caíram sobre os seus rostos, e tiveram grande medo.

6 ויהי כשמע התלמידים ויפלו על פניהם וייראו מאד׃

7 E aproximando-se Jesus, tocou-lhes, e disse: Levantai-vos; e não tenhais medo.

7 ויגש ישוע ויגע בם ויאמר קומו ואל תיראו׃

8 E, erguendo eles os olhos, ninguém viram senão unicamente a Jesus.

8 וישאו עיניהם ולא ראו איש בלתי את ישוע לבדו׃

9 E, descendo eles do monte, Jesus lhes ordenou, dizendo: A ninguém conteis a visão, até que o Filho do homem seja ressuscitado dos mortos.

9 וברדתם מן ההר צוה ישוע אתם לאמר לא תגידו לאיש את דבר המראה עד אם קם בן האדם מעם המתים׃

10 E os seus discípulos o interrogaram, dizendo: Porque dizem então os escribas que é mister que Elias venha primeiro?

10 וישאלהו תלמידיו לאמר למה זה אמרים הסופרים כי אליהו בוא יבוא בראשונה׃

11 E Jesus, respondendo, disse-lhes: Em verdade Elias virá primeiro, e restaurará todas as coisas;

11 ויען ישוע ויאמר אליהם הנה אליהו בא בראשונה והשיב את הכל׃

12 Mas digo-vos que Elias já veio, e não o conheceram, mas fizeram-lhe tudo o que quiseram. Assim farão eles também padecer o Filho do homem.

12 אבל אמר אני לכם כי אליהו כבר בא ולא הכירהו ויעשו בו כרצונם וכן גם בן האדם יענה על ידם׃

13 Então entenderam os discípulos que lhes falara de João Baptista.

13 אז הבינו התלמידים כי על יוחנן המטביל דבר אליהם׃

14 E, quando chegaram à multidão, aproximou-se-lhe um homem, pondo-se de joelhos diante dele, e dizendo:

14 ויהי כבואם אל המון העם ויגש אליו איש ויכרע על ברכיו לנגדו׃

15 Senhor, tem misericórdia de meu filho, que é lunático e sofre muito pois muitas vezes cai no fogo, e muitas vezes na água;

15 ויאמר אדני רחם נא על בני כי מכה ירח הוא וחליו רע כי פעמים רבות הוא נפל באש ופעמים רבות אל תוך המים׃

16 E trouxe-o aos teus discípulos; e não puderam curá-lo.

16 ואביא אתו אל תלמידיך ולא יכלו לרפא לו׃

17 E Jesus, respondendo, disse: Ó geração incrédula e perversa! Até quando estarei eu convosco, e até quando vos sofrerei? Trazei-mo aqui.

17 ויען ישוע ויאמר הוי דור בלתי מאמין ופתלתל עד מתי אהיה עמכם עד מתי אסבל אתכם הביאו אותו אלי הנה׃

18 E repreendeu Jesus o demónio, que saiu dele, e desde aquela hora o menino sarou.

18 ויגער בו ישוע ויצא השד ממנו וירפא הנער מן השעה ההיא׃

19 Então os discípulos, aproximando-se de Jesus em particular, disseram: Porque não pudemos nós expulsá-lo?

19 ויגשו התלמידים אל ישוע והוא לבדו ויאמרו מדוע אנחנו לא יכלנו לגרשו׃

20 E Jesus lhes disse: Por causa da vossa pouca fé; porque em verdade vos digo que, se tiverdes fé como um grão de mostarda, direis a êste monte: Passa daqui para acolá – e há-de passar; e nada vos será impossível.

20 ויאמר ישוע אליהם מפני אשר אינכם מאמינים כי אמן אמר אני לכם אם יש לכם אמונה כגרגר החרדל ואמרתם אל ההר הזה העתק מזה שמה ונעתק ממקומו ואין דבר אשר יבצר מכם׃

21 Mas esta casta de demónios não se expulsa senão pela oração e pelo jejum.

21 אבל המין הזה לא יצא כי אם בתפלה ובצום׃

22 Ora, achando-se eles na Galiléia, disse-lhes Jesus: O Filho do homem será entregue nas mãos dos homens;

22 ויהי בהתהלכם בארץ הגליל ויאמר אליהם ישוע עתיד בן האדם להמסר בידי אנשים׃

23 E matá-lo-ão, e ao terceiro dia ressuscitará. E eles se entristeceram muito.

23 ויהרגהו וביום השלישי קום יקום ויתעצבו מאד׃

24 E, chegando eles a Capernaum, aproximaram-se de Pedro os que cobravam as didracmas, e disseram: O vosso mestre não paga as didracmas?

24 ויהי כבואם אל כפר נחום ויגשו אל פטרוס גבי מחצית השקל ויאמרו הלא יתן רבכם את מחצית השקל׃

25 Disse ele: Sim. E, entrando em casa, Jesus se lhe antecipou, dizendo: Que te parece, Simão? De quem cobram os reis da terra os tributos, ou o censo? Dos seus filhos, ou dos alheios?

25 ויאמר הן ובבואו הביתה קדם אתו ישוע לשאל מה דעתך שמעון מלכי הארץ ממי יקחו מכס ומס מאת בניהם או מאת הזרים׃

26 Disse-lhe Pedro: Dos alheios. Disse-lhes Jesus: Logo, estão livres os filhos;

26 ויאמר פטרוס אליו מאת הזרים ויאמר לו ישוע אם כן אפוא הבנים חפשים המה׃

27 Mas, para que os não escandalizemos, vai ao mar, lança o anzol, tira o primeiro peixe que subir, e, abrindo-lhe a boca, encontrarás um estater; toma-o, e dá-o por mim e por ti.

27 אך למען לא נהיה להם למכשול לך אל הים והשלכת אל תוכו חכה ואת הדג הראשון אשר יעלה שאהו וכאשר תפתח את פיו תמצא בו אסתירא אותו קח לך ונתת להם בעדי ובעדך׃

Mateus 18

1 NAQUELA mesma hora chegaram os discípulos ao pé de Jesus, dizendo: Quem é o maior no reino dos céus?

1 בשעה ההיא נגשו התלמידים אל ישוע ויאמרו מי אפוא גדול מחבריו במלכות השמים׃

2 E Jesus, chamando um menino, o pôs no meio deles.

2 ויקרא ישוע אליו ילד קטן ויעמידהו בתוכם׃

3 E disse: Em verdade vos digo que, se não vos converterdes e não vos fizerdes como meninos, de modo algum entrareis no reino dos céus.

3 ויאמר אמן אמר אני לכם אם לא תשובו להיות כילדים לא תבוא אל מלכות השמים׃

4 Portanto, aquele que se tornar humilde como êste menino, esse é o maior no reino dos céus.

4 לכן כל המשפיל את עצמו כילד הזה הוא הגדול במלכות השמים׃

5 E qualquer que receber em meu nome um menino tal como êste, a mim me recebe.

5 וכל אשר יקבל ילד אחד כזה בשמי אותי הוא מקבל׃

6 Mas qualquer que escandalizar um destes pequeninos, que crêem em mim, melhor lhe fora que se lhe pendurasse ao pescoço uma mó de azenha, e se submergisse na profundeza do mar.

6 וכל המכשיל את אחד מן הקטנים האלה המאמינים בי נוח לו שיתלה פלח רכב על צוארו וטבע במצולות ים׃

7 Ai do mundo, por causa dos escândalos; porque é mister que venham escândalos, mas ai daquele homem por quem o escândalo vem!

7 אוי לעולם מפני המכשלים כי המכשלים צריכים לבוא אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו יבוא המכשול׃

8 Portanto, se a tua mão ou o teu pé te escandalizar, corta-o, e atira-o para longe de ti: melhor te é entrar na vida coxo, ou aleijado, do que, tendo duas mãos ou dois pés, seres lançado no fogo eterno.

8 ואם תכשילך ידך או רגלך קצץ אותה והשלך ממך טוב לך לבוא לחיים פסח או קטע מהיות לך שתי ידים או שתי רגלים ותשלך אל אש עולם׃

9 E se o teu olho te escandalizar, arranca-o, e atira-o para longe de ti. Melhor te é entrar na vida com um só olho, do que, tendo dois olhos, seres lançado no fogo do inferno.

9 ואם עינך תכשליך נקר אותה והשלך ממך טוב לך לבוא לחיים בעין אחת מהיות לך שתי עינים ותשלך אל אש גיהנם׃

10 Vede, não desprezeis algum destes pequeninos, porque eu vos digo que os seus anjos nos céus sempre vêem a face de meu Pai que está nos céus.

10 ראו פן תבזו אחד wקטנים האלה כי אמר אני לכם כי מלאכיהם ראים תמיד את פני אבי שבשמים׃

11 Porque o Filho do homem veio salvar o que se tinha perdido.

11 כי בא בן האדם להושיע את האבד׃

12 Que vos parece? Se algum homem tiver cem ovelhas, e uma delas se desgarrar, não irá pelos montes, deixando as noventa e nove, em busca da que se desgarrou?

12 מה דעתכם כי יהיו לאיש מאה כבשים ותעה אחד מהם הלא יעזב את התשעים ותשעה על ההרים והלך לבקש את התעה׃

13 E, se porventura a acha, em verdade vos digo que maior prazer tem por aquela, do que pelas noventa e nove que se não desgarraram.

13 והיה כאשר ימצאהו אמן אמר אני לכם כי ישמח עליו יותר מעל התשעים ותשעה אשר לא תעו׃

14 Assim também não é a vontade de vosso Pai, que está nos céus, que um destes pequeninos se perca.

14 כן איננו רצון מלפני אביכם שבשמים כי יאבד אחד מן הקטנים האלה׃

15 Ora, se teu irmão pecar contra ti, vai, e repreende-o entre ti e ele só; se te ouvir, ganhaste a teu irmão;

15 וכי יחטא לך אחיך לך והוכחת אותו בינך ובינו לבדו ואם ישמע אליך קנית לך אחיך׃

16 Mas se não te ouvir, leva ainda contigo um ou dois, para que pela boca de duas ou três testemunhas toda a palavra seja confirmada.

16 ואם לא ישמע קח עמך עוד אחד או שנים למען על פי שנים או שלשה עדים יקום כל דבר׃

17 E, se não as escutar, dize-o à igreja; e, se também não escutar a igreja, considera-o como um gentio e publicano.

17 ואם לא ישמע אליהם הגד אל הקהל ואם לא ישמע גם אל הקהל והיה לך כגוי וכמוכס׃

18 Em verdade vos digo que tudo o que ligardes na terra será ligado no céu, e tudo o que desligardes na terra será desligado no céu.

18 אמן אמר אני לכם כל אשר תאסרו על הארץ אסור יהיה בשמים וכל אשר תתירו על הארץ מתר יהיה בשמים׃

19 Também vos digo que, se dois de vós concordarem na terra acerca de qualquer coisa que pedirem, isso lhes será feito por meu Pai, que está nos céus;

19 ועוד אמר אני לכם שנים מכם כי יועצו יחדו בארץ על כל דבר אשר ישאלו היה יהיה להם מאת אבי שבשמים׃

20 Porque onde estiverem dois ou três reunidos em meu nome, aí estou eu no meio dêles.

20 כי בכל מקום אשר שנים או שלשה נאספו בשמי שם אני בתוכם׃

21 Então Pedro, aproximando-se dele, disse: Senhor, até quantas vezes pecará meu irmão contra mim, e eu lhe perdoarei? Até sete?

21 ויגש אליו פטרוס ויאמר לו אדני כמה פעמים יחטא לי אחי וסלחתי לו העד שבע פעמים׃

22 Jesus lhe disse: Não te digo que até sete, mas, até setenta vezes sete.

22 ויאמר אליו ישוע לא אמר לך עד שבע פעמים כי אם עד שבעים ושבע׃

23 Por isso o reino dos céus pode comparar-se a um certo rei que quis fazer contas com os seus servos;

23 על כן דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר חפץ לעשות חשבון עם עבדיו׃

24 E, começando a fazer contas, foi-lhe apresentado um que lhe devia dez mil talentos;

24 וכאשר החל לחשב הובא לפניו איש אשר חיב לו עשרת אלפים ככרי כסף׃

25 E, não tendo ele com que pagar, o seu Senhor mandou que ele, e sua mulher e seus filhos fossem vendidos, com tudo quanto tinha, para que a dívida se lhe pagasse.

25 ולא היה לו לשלם ויצו אדניו למכר אותו ואת אשתו ואת בניו ואת כל אשר לו וכן ישלם׃

26 Então aquele servo, prostrando-se, o reverenciava, dizendo: Senhor, sê generoso para comigo, e tudo te pagarei.

26 ויפל העבד וישתחו לו לאמר אדני הארך לי אפך ואת כל אשלמה לך׃

27 Então o Senhor daquele servo, movido de íntima compaixão, soltou-o, e perdoou-lhe a dívida.

27 ויהמו רחמי אדוני העבד ההוא ויפטרהו וישמט לו את החוב׃

28 Saindo, porém, aquele servo, encontrou um dos seus conservos, que lhe devia cem dinheiros, e, lançando mão dele, sufocava-o, dizendo: Paga-me o que me deves.

28 ויצא העבד ההוא מלפניו וימצא אחד מחבריו העבדים והוא חיב לו מאה דינרים ויחזק בו ויחנקהו לאמר שלם את אשר אתה חיב לי׃

29 Então o seu companheiro, prostrando-se a seus pés, rogava-lhe, dizendo: Sê generoso para comigo, e tudo te pagarei.

29 ויפל חברו לפני רגליו ויבקש ממנו לאמר הארך לי אפך ואשלמה לך הכל׃

30 Ele, porém, não quis, antes foi encerrá-lo na prisão, até que pagasse a dívida.

30 והוא מאן וילך וישליכהו במשמר עד כי ישלם לו את חובו׃

31 Vendo pois os seus conservos o que acontecia, contristaram-se muito, e foram declarar ao seu Senhor tudo o que se passara.

31 וחבריו העבדים ראו את הנעשה ויעצבו מאד ויבאו ויגידו לאדניהם את כל אשר נעשה׃

32 Então o seu senhor, chamando-o à sua presença, disse-lhe: Servo malvado, perdoei-te toda aquela dívida, porque me suplicaste.

32 ויקרא אליו אדניו ויאמר לו אתה העבד הרע את כל החוב ההוא השמטתי לך יען אשר בקשת ממני׃

33 Não devias tu igualmente ter compaixão do teu companheiro, como eu também tive misericórdia de ti?

33 הלא היה לך גם אתה לרחם על העבד חברך כאשר רחמתי אני עליך׃

34 E, indignado, o seu Senhor o entregou aos atormentadores, até que pagasse tudo o que devia.

34 ויקצף אדניו ויסגר אותו למיסרים עד כי ישלם את כל חובו׃

35 Assim vos fará também meu Pai celestial, se do coração não perdoardes, cada um a seu irmão, as suas ofensas.

35 ככה יעשה לכם גם אבי שבשמים אם לא תסלחו איש איש לאחיו בכל לבבכם את חטאתם׃

Mateus 19

1 E ACONTECEU que, concluindo Jesus estes discursos, saiu da Galiléia, e dirigiu-se aos confins da Judéia, além do Jordão;

1 ויהי ככלות ישוע לדבר את הדברים האלה ויסע מן הגליל ויבא אל גבול יהודה בעבר הירדן׃

2 E seguiram-no muitas gentes, e curou-as ali.

2 וילכו אחריו המון עם רב וירפאם שם׃

3 Então chegaram ao pé dele os fariseus, tentando-o, e dizendo: É lícito ao homem repudiar a sua mulher por qualquer motivo?

3 ויגשו אליו הפרושים לנסותו לאמר היוכל איש לשלח את אשתו על כל דבר׃

4 Ele, porém, respondendo, disse-lhes: Não tendes lido que aquele que os fez no princípio macho e fêmea os fez,

4 ויען ויאמר אליהם הלא קראתם כי עשה בראשית זכר ונקבה עשה אתם׃

5 E disse: Portanto deixará o homem pai e mãe, e se unirá a sua mulher, e serão dois numa só carne?

5 ואמר על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו שניהם לבשר אחד׃

6 Assim não são mais dois, mas uma só carne. Portanto o que Deus ajuntou não o separe o homem.

6 אם כן אינם עוד שנים כי אם בשר אחד לכן את אשר חבר האלהים אל יפרידנו האדם׃

7 Disseram-lhe eles: Então porque mandou Moisés dar-lhe carta de divórcio, e repudiá-la?

7 ויאמרו אליו ולמה זה צוה משה לתת לה ספר כריתת ולשלחה׃

8 Disse-lhes ele: Moisés por causa da dureza dos vossos corações vos permitiu repudiar vossas mulheres; mas ao princípio não foi assim.

8 ויאמר אליהם בעבור קשי לבבכם הניח לכם משה לשלח את נשיכם אך מראש לא היתה ככה׃

9 Eu vos digo, porém, que qualquer que repudiar sua mulher, não sendo por causa de prostituição, e casar com outra, comete adultério; e o que casar com a repudiada também comete adultério.

9 ואני אמר לכם המשלח את אשתו בלתי על דבר זנות ולקח לו אחרת נאף הוא והלקח את הגרושה נאף הוא׃

10 Disseram-lhe seus discípulos: Se assim é a condição do homem relativamente à mulher, não convém casar.

10 ויאמרו אליו התלמידים אם ככה הוא ענין איש ואשתו לא טוב לקחת אשה׃

11 Ele, porém, lhes disse: Nem todos podem receber esta palavra, mas só aqueles a quem foi concedido.

11 ויאמר אליהם לא יוכל כל אדם קבל את הדבר הזה כי אם אלה אשר נתן להם להבין׃

12 Porque há eunucos que assim nasceram do ventre da mãe; e há eunucos que foram castrados pelos homens; e há eunucos que se castraram a si mesmos por causa do reino dos céus. Quem pode receber isto, receba-o.

12 יש סריסים אשר נולדו כן מבטן אמם ויש סריסים המסרסים על ידי אדם ויש סריסים אשר סרסו את עצמם למען מלכות השמים מי שיוכל לקבל יקבל׃

13 Trouxeram-lhe então alguns meninos, para que sobre eles pusesse as mãos, e orasse; mas os discípulos os repreendiam.

13 אז יביאו אליו ילדים למען ישים עליהם את ידיו ויתפלל עליהם ויגערו בם התלמידים׃

14 Jesus, porém, disse: Deixai os meninos, e não os estorveis de vir a mim; porque dos tais é o reino dos céus.

14 והוא ישוע אמר הניחו לילדים ואל תמנעום מבוא אלי כי לאלה מלכות השמים׃

15 E, tendo-lhes imposto as mãos, partiu dali.

15 וישם את ידיו עליהם ויעבר משם׃

16 E eis que, aproximando-se dele um mancebo, disse-lhe: Bom Mestre, que bem farei, para conseguir a vida eterna?

16 והנה איש נגש אליו ויאמר רבי הטוב אי זה הטוב אשר אעשנו לקנות חיי עולמים׃

17 E ele disse-lhe: Porque me chamas bom? Não há bom senão um só, que é Deus. Se queres, porém, entrar na vida, guarda os mandamentos.

17 ויאמר אליו מה תקראני טוב אין טוב כי אם אחד האלהים ואם חפצך לבוא אל החיים שמר את המצות׃

18 Disse-lhe ele: Quais? E Jesus disse: Não matarás, não cometerás adultério, não furtarás, não dirás falso testemunho;

18 ויאמר אליו מה הנה ויאמר ישוע אלה הן לא תרצח לא תנאף לא תגנב לא תענה עד שקר׃

19 Honra teu pai e tua mãe, e amarás o teu próximo como a ti mesmo.

19 כבד את אביך ואת אמך ואהבת לרעך כמוך׃

20 Disse-lhe o mancebo: Tudo isso tenho guardado desde a minha mocidade; que me falta ainda?

20 ויאמר אליו הבחור את כל אלה שמרתי מנעורי ומה חסרתי עוד׃

21 Disse-lhe Jesus: Se queres ser perfeito, vai, vende tudo o que tens e dá-o aos pobres, e terás um tesouro no céu; e vem, e segue-me.

21 ויאמר ישוע אליו אם חפצך להיות שלם לך מכר את רכשך ותן לעניים והיה לך אוצר בשמים ושוב הלם ולך אחרי׃

22 E o mancebo, ouvindo esta palavra, retirou-se triste, porque possuía muitas propriedades.

22 ויהי כשמע הבחור את הדבר הזה וילך משם נעצב כי היו לו נכסים רבים׃

23 Disse então Jesus aos seus discípulos: Em verdade vos digo que é difícil entrar um rico no reino dos céus.

23 ויאמר ישוע אל תלמידיו אמן אמר אני לכם קשה לעשיר לבוא אל מלכות השמים׃

24 E outra vez vos digo que é mais fácil passar um camelo pelo fundo duma agulha do que entrar um rico no reino dos céus.

24 ועוד אני אמר לכם כי נקל לגמל לעבר דרך נקב המחט מבא עשיר אל מלכות האלהים׃

25 Os seus discípulos, ouvindo isto, admiraram-se muito, dizendo: Quem poderá pois salvar-se?

25 והתלמידים כשמעם זאת השתוממו מאד ויאמרו מי אפוא יוכל להושע׃

26 E Jesus, olhando para eles, disse-lhes: Aos homens é isso impossível, mas a Deus tudo é possível.

26 ויבט בן ישוע ויאמר להם מבני אדם יפלא הדבר אבל מהאלהים לא יפלא כל דבר׃

27 Então Pedro, tomando a palavra, disse-lhe: Eis que nós deixámos tudo, e te seguimos; que receberemos?

27 ויען פטרוס ויאמר אליו הן אנחנו עזבנו את הכל ונלך אחריך מה יהיה לנו׃

28 E Jesus disse-lhes: Em verdade vos digo que vós, que me seguistes, quando, na regeneração, o Filho do homem se assentar no trono da sua glória, também vos assentareis sobre doze tronos, para julgar as doze tribos de Israel.

28 ויאמר ישוע אליהם אמן אמר אני לכם אתם ההלכים אחרי בהתחדש הבריאה כאשר ישב בן האדם על כסא כבודו תשבו גם אתם על שנים עשר כסאות לשפט את שנים עשר שבטי ישראל׃

29 E todo aquele que tiver deixado casas, ou irmãos, ou irmãs, ou pai, ou mãe, ou mulher, ou filhos, ou terras, por amor do meu nome, receberá cem vezes tanto, e herdará a vida eterna.

29 וכל איש אשר עזב את בתיו ואת אחיו ואת אחיותיו ואת אביו ואת אמו ואת אשתו ואת בניו ואת שדותיו למען שמי הוא יקח מאה שערים וחיי עולמים יירש׃

30 Porém muitos primeiros serão os derradeiros, e muitos derradeiros serão os primeiros.

30 ואולם רבים מן הראשונים אשר יהיו אחרונים ומן האחרונים יהיו ראשונים׃

Mateus 20

1 PORQUE o reino dos céus é semelhante a um homem, pai de família, que saiu de madrugada a assalariar trabalhadores para a sua vinha.

1 כי דומה מלכות השמים לאדם בעל בית אשר השכים לצאת בבקר לשכר פעלים לכרמו׃

2 E, ajustando com os trabalhadores a um dinheiro por dia, mandou-os para a sua vinha.

2 והתנה עם הפעלים שכר דינר ליום וישלחם אל כרמו׃

3 E, saindo perto da hora terceira, viu outros que estavam ociosos na praça,

3 ויצא בשעה השלישית וירא אחרים עמדים בטלים בשוק׃

4 E disse-lhes: Ide vós também para a vinha, e dar-vos-ei o que for justo. E eles foram.

4 ויאמר להם לכו גם אתם אל כרמי וכישר אתן לכם וילכו׃

5 Saindo outra vez, perto da hora sexta e nona, fez o mesmo.

5 ויצא גם בשעה הששית גם בתשיעית ויעש כדבר הזה׃

6 E, saindo perto da hora undécima, encontrou outros que estavam ociosos, e perguntou-lhes : Porque estais ociosos todo o dia?

6 ויצא בשעת עשתי עשרה וימצא אחרים עמדים ויאמר אליהם למה אתם עמדים פה בטלים כל היום׃

7 Disseram-lhe eles: Porque ninguém nos assalariou. Diz-lhes ele: Ide vós também para a vinha, e recebereis o que for justo.

7 ויאמרו לו כי לא שכר אותנו איש ויאמר אליהם לכו גם אתם אל הכרם וכישר יתן לכם׃

8 E, aproximando-se a noite, diz o Senhor da vinha ao seu mordomo: Chama os trabalhadores, e paga-lhes o jornal, começando pelos derradeiros até aos primeiros.

8 ויהי בערב ויאמר בעל הכרם אל פקידו קרא את הפעלים ושלם להם את שכרם החל באחרונים וכלה בראשונים׃

9 E, chegando os que tinham ido perto da hora undécima, receberam um dinheiro cada um.

9 ויבאו הנשכרים בשעת אחת עשרה ויקחו איש איש דינר אחד׃

10 Vindo, porém, os primeiros, cuidaram que haviam de receber mais; mas do mesmo modo receberam um dinheiro cada um;

10 ובבא הראשונים דמו בנפשם כי יקחו יותר ויקחו גם הם איש איש דינר אחד׃

11 E, recebendo-o, murmuravam contra o pai de família.

11 ויהי בקחתם וילונו על בעל הבית לאמר׃

12 Dizendo: Estes derradeiros trabalharam só uma hora, e tu os igualaste connosco, que suportámos a fadiga e a calma do dia.

12 אלה האחרונים לא עשו כי אם שעה אחת ואתה השויתם אלינו אשר סבלנו את כבד היום ואת חמו׃

13 Mas ele, respondendo, disse a um deles: Amigo, não te faço agravo: não ajustaste tu comigo um dinheiro?

13 ויען ויאמר אל אחד מהם רעי לא עשקתיך הלא שכר דינר התנית עמי׃

14 Toma o que é teu, e retira-te; eu quero dar a este derradeiro tanto como a ti.

14 קח את שלך ולך ואני רצוני לתת גם לזה האחרון כמו לך׃

15 Ou não me é lícito fazer o que quiser do que é meu? Ou é mau o teu olho porque eu sou bom?

15 הלא אוכל לעשות בשלי כרצוני האם תרע עינך על אשר טוב אנכי׃

16 Assim os derradeiros serão primeiros, e os primeiros derradeiros; porque muitos são chamados, mas poucos escolhidos.

16 ככה יהיו האחרונים ראשונים והראשונים יהיו אחרונים כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים׃

17 E, subindo Jesus a Jerusalém, chamou de parte os seus doze discípulos, e no caminho disse-lhes:

17 ויהי כעלות ישוע ירושלים ויקח אליו את שנים העשר לבדם ויאמר להם בדרך׃

18 Eis que vamos para Jerusalém, e o Filho do homem será entregue aos príncipes dos sacerdotes, e aos escribas, e condená-lo-ão à morte.

18 הננו עלים ירושלימה ובן האדם ימסר לראשי הכהנים ולסופרים והרשיעהו למות׃

19 E o entregarão aos gentios para que dele escarneçam, e o açoitem e crucifiquem, e ao terceiro dia ressuscitará.

19 ומסרו אותו לגוים להתל בו ולהכות אותו בשוטים ולצלב אותו וביום השלישי קום יקום׃

20 Então se aproximou dele a mãe dos filhos de Zebedeu, com seus filhos, adorando-o, e fazendo-lhe um pedido.

20 אז נגשה אליו אם בני זבדי עם בניה ותשתחו לו לבקש ממנו דבר׃

21 E ele diz-lhe: Que queres? Ela respondeu: Diz que estes meus dois filhos se assentem, um à tua direita e outro à tua esquerda, no teu reino.

21 ויאמר אליה מה בקשתך ותאמר אליו אמר נא כי ישבו שני בני אלה אחד לימינך ואחד לשמאלך במלכותך׃

22 Jesus, porém, respondendo, disse: Não sabeis o que pedis; podeis vós beber o cálix que eu hei-de beber, e ser baptizados com o baptismo com que eu sou baptizado? Dizem-lhe eles: Podemos.

22 ויען ישוע ויאמר לא ידעתם את אשר שאלתם היכל תוכלו שתות את הכוס אשר אני עתיד לשתותו והטבל בטבילה אשר אני נבטל בה ויאמרו אליו נוכל׃

23 E diz-lhes ele: Na verdade bebereis o meu cálix, mas o assentar-se à minha direita ou à minha esquerda não me pertence dá-lo, mas é para aqueles para quem meu Pai o tem preparado.

23 ויאמר אליהם הן את כוסי תשתו ובטבילה אשר אני נטבל בה תטבלו אך שבת לימימי ולשמאלי אין בידי לתתה בלתי לאשר הוכן להם מאת אבי׃

24 E, quando os dez ouviram isto, indignaram-se contra os dois irmãos.

24 ויהי כאשר שמעו זאת העשרה ויכעסו אל שני האחים׃

25 Então Jesus, chamando-os para junto de si disse: Bem sabeis que pelos príncipes dos gentios são estes dominados, e que os grandes exercem autoridade sobre eles.

25 וישוע קרא להם ויאמר אתם ידעתם כי שרי הגוים רדים בהם והגדולים שלטים עליהם׃

26 Não será assim entre vós; mas todo aquele que quiser entre vós fazer-se grande seja vosso serviçal;

26 ואתם אל יהי כן ביניכם כי אם החפז להיות גדול בכם יהי לכם למשרת׃

27 E qualquer que entre vós quiser ser o primeiro seja vosso servo;

27 והחפץ להיות בכם לראש יהי לכם עבד׃

28 Bem como o Filho do homem não veio para ser servido, mas para servir, e para dar a sua vida em resgate de muitos.

28 כאשר בן האדם לא בא למען ישרתוהו כי אם לשרת ולתת את נפשו כפר תחת רבים׃

29 E, saindo eles de Jerico, seguiu-o grande multidão.

29 ויהי כצאתם מיריחו וילך אחריו המון עם רב׃

30 E eis que dois cegos, assentados junto do caminho, ouvindo que Jesus passava, clamaram, dizendo: Senhor, Filho de Davi, tem misericórdia de nós.

30 והנה שני עורים ישבים על יד הדרך וישמעו כי ישוע עבר ויצעקו לאמר חננו נא אדנינו בן דוד׃

31 E a multidão os repreendia, para que se calassem; eles, porém, cada vez clamavam mais, dizendo: Senhor, Filho de Davi, tem misericórdia de nós.

31 ויגער בם העם להשתיקם והם הרבו לצעק ויאמרו אדנינו חננו נא בן דוד׃

32 E Jesus, parando, chamou-os, e disse: Que quereis que vos faça?

32 ויעמד ישוע ויקרא להם ויאמר מה תחפצו ואעשה לכם׃

33 Disseram-lhe eles: Senhor, que os nossos olhos sejam abertos.

33 ויאמרו אליו אדנינו עשה שתפקחנה עינינו׃

34 Então Jesus, movido de íntima compaixão, tocou-lhe nos olhos, e logo viram; e eles o seguiram.

34 ורחמי ישוע נכמרו ויגע בעיניהם ופתאם החלו עיניהם לראות וילכו אחריו׃

Mateus 21

1 E, QUANDO se aproximaram de Jerusalém, e chegaram a Betfagé, ao monte das Oliveiras, enviou então Jesus dois discípulos, dizendo-lhes:

1 ויהי כאשר קרבו לירושלים ובאו אל בית פגי בהר הזיתים וישלח ישוע שנים מן התלמידים׃

2 Ide à aldeia que está defronte de vós, e logo encontrareis uma jumenta presa, e um jumentinho com ela; desprendei-a, e trazei-mos.

2 ויאמר אליהם לכו אל הכפר אשר ממולכם שם תמצאו אתון אסורה ועיר עמה התירו אתם והביאו אלי׃

3 E, se alguém vos disser alguma coisa, direis que o Senhor os há de mister: e logo os enviará.

3 וכי יאמר איש אליכם דבר ואמרתם האדון צריך להם וברגע ישלחם׃

4 Ora tudo isto aconteceu para que se cumprisse o que foi dito pelo profeta, que diz:

4 וכל זאת היתה למלאת הנאמר ביד הנביא לאמר׃

5 Dizei à filha de Sião: Eis que o teu rei aí te vem, manso, e assentado sobre uma jumenta, e sobre um jumentinho, filho de animal de carga.

5 אמרו לבת ציון הנה מלכך יבוא לך עני ורכב על חמור ועל עיר בן אתנות׃

6 E, indo os discípulos, e fazendo como Jesus lhes ordenara,

6 וילכו התלמידים ויעשו כאשר צוה אתם ישוע׃

7 Trouxeram a jumenta e o jumentinho, e sobre eles puseram os seus vestidos, e fizeram-no assentar em cima.

7 ויביאו את האתון ואת העיר וישימו עליהם את בגדיהם וירכיבהו עליהם׃

8 E muitíssima gente estendia os seus vestidos pelo caminho, e outras cortavam ramos de árvores, e os espalhavam pelo caminho.

8 ורב ההמון פרשו את בגדיהם על הדרך ואחרים כרתו ענפי עצים וישטחום על הדרך׃

9 E a multidão que ia adiante, e a que seguia, clamava, dizendo: Hosana ao Filho de Davi; bem-dito o que vem em nome do Senhor. Hosana nas alturas.

9 והמון העם ההלכים לפניו ואחריו קראו לאמר הושע נא לבן דוד ברוך הבא בשם יהוה הושע נא במרומים׃

10 E entrando ele em Jerusalém, toda a cidade se alvoroçou, dizendo: Quem é este?

10 ויהי בבאו ירושלים ותהם כל העיר לאמר מי הוא זה׃

11 E a multidão dizia: Este é Jesus o profeta de Nazaré da Galiléia.

11 ויאמרו המני העם זה הוא הנביא ישוע מנצרת אשר בגליל׃

12 E entrou Jesus no templo de Deus, e expulsou todos os que vendiam e compravam no templo, e derribou as mesas dos cambistas e as cadeiras dos que vendiam pombas;

12 ויבא ישוע אל מקדש האלהים ויגרש משם את כל המוכרים והקונים במקדש ויהפך את שלחנות השלחנים ואת מושבות מכרי היונים׃

13 E disse-lhes: Está escrito: A minha casa será chamada casa de oração – mas vós a tendes convertido em covil de ladrões.

13 ויאמר אליהם הן כתוב כי ביתי בית תפלה יקרא ואתם שמתם אתו למערת פריצים׃

14 E foram ter com ele ao templo cegos e coxos, e curou-os.

14 ויגשו אליו עורים ופסחים במקדש וירפאם׃

15 Vendo então os principais dos sacerdotes e os escribas as maravilhas que fazia, e os meninos clamando no templo, Hosana ao Filho de Davi, indignaram-se,

15 ויהי כראות הכהנים הגדולים והסופרים את הנפלאות אשר עשה ואת הילדים הצעקים במקדש ואמרים הושע נא לבן דוד ויחר להם׃

16 E disseram-lhe: Ouves o que estes dizem? E Jesus lhes disse: Sim; nunca lestes: Pela boca dos meninos e das criancinhas de peito tiraste o perfeito louvor?

16 ויאמרו אליו השמע אתה את אשר אלה אמרים ויאמר ישוע אליהם כן הכי קרא לא קראתם מפי עוללים ויונקים יסדת עז׃

17 E, deixando-os, saiu da cidade para Betania, e ali passou a noite.

17 ויעזבם ויצא מחוץ לעיר אל בית היני וילן שם׃

18 E, de manhã, voltando para a cidade, teve fome;

18 ובבקר שב אל העיר והוא רעב׃

19 E, avistando uma figueira perto do caminho, dirigiu-se a ela, e não achou nela senão folhas. E disse-lhe: Nunca mais nasça fruto de ti. E a figueira secou imediatamente.

19 וירא תאנה אחת על הדרך ויקרב אליה ולא מצא בה מאומה מלבד העלים ויאמר אליה מעתה לא יהיה ממך פרי עד עולם ותיבש התאנה פתאם׃

20 E os discípulos, vendo isto, maravilharam-se, dizendo: Como secou imediatamente a figueira?

20 ויראו התלמידים ויתמהו לאמר איך יבשה התאנה פתאם׃

21 Jesus, porém, respondendo, disse-lhes: Em verdade vos digo que, se tiverdes fé e não duvidardes, não só fareis o que foi feito à figueira, mas até se a este monte disserdes: Ergue-te e precipita-te no mar, assim será feito;

21 ויען ישוע ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם אם תהיה לכם אמונה ואינכם מסתפקים לא לבד כמעשה התאנה הזאת תעשו כי גם באמרכם אל ההר הזה הנשא והעתק אל תוך הים היו תהיה׃

22 E tudo o que pedirdes na oração, crendo, o recebereis.

22 וכל אשר תשאלו בתפלה ואתם מאמינים תקחהו׃

23 E, chegando ao templo, acercaram-se dele, estando já ensinando, os príncipes dos sacerdotes e os anciãos do povo, dizendo: Com que autoridade fazes isto? E quem te deu tal autoridade?

23 ויבא אל המקדש ויהי בלמדו שם ויגשו אליו ראשי הכהנים וזקני העם ויאמרו באי זו רשות אתה עשה אלה ומי נתן לך הרשות הזאת׃

24 E Jesus, respondendo, disse-lhes: Eu também vos perguntarei uma coisa; se ma disserdes, também eu vos direi com que autoridade faço isto.

24 ויען יושע ויאמר אליהם גם אני אשאלה אתכם דבר אחד אשר אם תגידו אתו לי גם אני אגיד לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃

25 O baptismo de João donde era? Do céu, ou dos homens? E pensavam entre si, dizendo: Se dissermos: Do céu; ele nos dirá: Então porque não o crestes?

25 טבילת יוחנן מאין היתה המן השמים אם מבני אדם ויחשבו בלבבם לאמר׃

26 E, se dissermos: Dos homens, tememos o povo, porque todos consideram João como profeta.

26 אם נאמר מן השמים יאמר אלינו מדוע אפוא לא האמונתם לו ואם נאמר מבני אדם יראים אנחנו את המון העם כי כלם חשבים את יוחנן לנביא׃

27 E, respondendo a Jesus, disseram: Não sabemos. Ele disse-lhes: Nem eu vos digo com que autoridade faço isto.

27 ויענו את ישוע ויאמרו לא ידענו ויאמר אליהם גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃

28 Mas que vos parece? Um homem tinha dois filhos e, dirigindo-se ao primeiro, disse: Filho, vai trabalhar hoje na minha vinha.

28 אבל מה דעתכם איש היה ולו שני בנים ויגש אל הראשון ויאמר בני לך היום ועבד בכרמי׃

29 Ele, porém, respondendo, disse: Não quero. Mas depois, arrependendo-se, foi.

29 ויען ויאמר אינני אבא ואחרי כן נחם וילך׃

30 E, dirigindo-se ao segundo, falou-lhe de igual modo; Eu vou, senhor; e não foi.

30 ויגש אל השני וידבר כזאת גם אליו ויען ויאמר הנני אדני ולא הלך׃

31 Qual dos dois fez a vontade do pai? Disseram-lhe eles: O primeiro. Disse-lhes Jesus: Na verdade vos digo que os publicanos e as meretrizes entram adiante de vós no reino de Deus.

31 מי משניהם עשה את רצון האב ויאמרו אליו הראשון ויאמר להם ישוע אמן אמר אני לכם המוכסים והזונות יקדמו אתכם לבוא אל מלכות האלהים׃

32 Porque João veio a vós no caminho da justiça, e não o crestes, mas os publicanos e as meretrizes o creram; vós, porém, vendo isto, nem depois vos arrependestes para o crer.

32 כי יוחנן בא אליכם בדרך צדקה ולא האמנתם לו אבל המוכסים והזונות הם האמינו לו ואתם ראיתם ולא שבתם אחרי כן להאמין לו׃

33 Ouvi ainda outra parábola: Houve um homem, pai de família, que plantou uma vinha, e circundou-a de um valado, e construiu nela um lagar, e edificou uma torre, e arrendou-a a uns lavradores, e ausentou-se para longe.

33 משל אחר שמעו איש בעל בית היה ויטע האיש כרם ויעש גדר סביב לו ויחצב יקב ויבן מגדל בתוכו ויתנהו אל כרמים וילך בדרך מרחוק׃

34 E, chegando o tempo dos frutos, enviou os seus servos aos lavradores, para receber os seus frutos.

34 ויהי בהגיע עת האסיף וישלח עבדיו אל הכרמים לקחת את פריו׃

35 E os lavradores, apoderando-se dos servos, feriram um, mataram outro, e apedrejaram outro.

35 ויחזיקו הכרמים בעבדיו את זה הכו ואת זה הרגו ואת זה סקלו׃

36 Depois enviou outros servos, em maior número do que os primeiros; e eles fizeram-lhes o mesmo;

36 ויוסף שלח עבדים אחרים רבים מן הראשונים ויעשו ככה גם להם׃

37 E por último enviou-lhes seu filho, dizendo: Terão respeito a meu filho.

37 ובאחרונה שלח אליהם את בנו באמרו מפני בני יגורו׃

38 Mas os lavradores, vendo o filho, disseram entre si: Este é o herdeiro; vinde, matemo-lo, e apoderamo-nos da sua herança.

38 ויהי כראות הכרמים את הבן ויאמרו איש אל אחיו זה הוא היורש לכו ונהרגהו ונאחזה בנחלתו׃

39 E, lançando mão dele, o arrastaram para fora da vinha, e o mataram.

39 ויחזיקו בו וידחפוהו אל מחוץ לכרם ויהרגו אתו׃

40 Quando pois vier o Senhor da vinha, que fará àqueles lavradores?

40 והנה כבוא בעל הכרם מה יעשה לכרמים ההם׃

41 Dizem-lhe eles: Dará afrontosa morte aos maus, e arrendará a vinha a outros lavradores, que a seu tempo lhe dêem os frutos.

41 ויאמרו אליו ירע לרעים ויאבדם ואת הכרם יתן לכרמים אחרים אשר ישיבו לו את הפרי בעתו׃

42 Diz-lhes Jesus: Nunca lestes nas Escrituras: A pedra, que os edificadores rejeitaram, essa foi posta por cabeça do ângulo; pelo Senhor foi feito isto, e é maravilhoso aos nossos olhos?

42 ויאמר ישוע אליהם הכי קרא לא קראתם בכתובים אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה מאת יהוה היתה זאת היא נפלאת בעינינו׃

43 Portanto eu vos digo que o reino de Deus vos será tirado, e será dado a uma nação que dê os seus frutos.

43 על כן אני אמר לכם כי תקח מכם מלכות האלהים ותנתן לגוי אשר יעשה את פריה׃

44 E quem cair sobre esta pedra despedaçar-se-á; e aquele sobre quem ela cair ficará reduzido a pó.

44 והנפל על האבן ההיא ישבר ואשר תפל עליו תשחקהו׃

45 E os príncipes dos sacerdotes e os fariseus, ouvindo estas palavras, entenderam que falava deles;

45 ויהי כשמע הכהנים הגדולים והפרושים את משליו ויבינו כי עליהם דבר׃

46 E, pretendendo prendê-lo, recearam o povo, porquanto o tinham por profeta.

46 ויבקשו לתפשו אך יראו מפני המון העם כי לנביא חשבהו׃

Mateus 22

1 ENTÃO Jesus, tomando a palavra, tornou a falar-lhes em parábolas, dizendo:

1 ויען ישוע ויסף דבר במשלים אליהם לאמר׃

2 O reino dos céus é semelhante a um certo rei que celebrou as bodas de seu filho;

2 דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר עשה חתנה לבנו׃

3 E enviou os seus servos a chamar os convidados para as bodas, e estes não quiseram vir.

3 וישלח את עבדיו לקרא הקרואים אל החתנה ולא אבו לבוא׃

4 Depois enviou outros servos, dizendo: Dizei aos convidados: Eis que tenho o meu jantar preparado, os meus bois e cevados já mortos, e tudo já pronto; vinde às bodas.

4 ויסף שלח עבדים אחרים לאמר אמרו אל הקרואים הנה ערכתי את סעודתי שורי ומריאי טבוחים והכל מוכן באו אל החתנה׃

5 Porém eles, não fazendo caso, foram, um para o seu campo, outro para o seu tráfico;

5 והם לא שתו לבם לזאת וילכו להם זה אל שדהו וזה אל מסחרו׃

6 E os outros, apoderando-se dos servos, os ultrajaram e mataram.

6 והנשארים תפשו את עבדיו ויתעללו בם ויהרגום׃

7 E o rei, tendo notícia disto, encolerizou-se e, enviando os seus exércitos, destruiu aqueles homicidas, e incendiou a sua cidade.

7 ויקצף המלך וישלח צבאותיו ויאבד את המרצחים ההם ואת עירם שרף באש׃

8 Então diz aos servos: As bodas, na verdade, estão preparadas, mas os convidados não eram dignos.

8 אז אמר אל עבדיו הן החתנה מוכנה והקרואים לא היו ראוים לה׃

9 Ide pois às saídas dos caminhos, e convidai para as bodas a todos os que encontrardes.

9 לכן לכו נא אל ראשי הדרכים וכל איש אשר תמצאו קראו אתו אל החתנה׃

10 E os servos, saindo pelos caminhos, ajuntaram todos quantos encontraram, tanto maus como bons; e a festa nupcial foi cheia de convidados.

10 ויצאו העבדים ההם אל הדרכים ויאספו את כל אשר מצאו גם רעים גם טובים וימלא בית החתנה מסבים׃

11 E o rei, entrando para ver os convidados, viu ali um homem que não estava trajado com vestido de núpcias,

11 ויהי כבוא המלך לראות את המסבים וירא בהם איש ולא היה לבוש בגדי חתנה׃

12 E disse-lhe: Amigo, como entraste aqui, não tendo vestido nupcial? E ele emudeceu.

12 ויאמר אליו רעי איכה באת הנה ואין לך בגדי חתנה ויאלם׃

13 Disse então o rei aos servos: Amarrai-o de pés e mãos, levai-o, e lançai-o nas trevas exteriores; ali haverá pranto e ranger de dentes.

13 ויאמר המלך למשרתים אסרו ידיו ורגליו ונשאתם והשלכתם אותו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים׃

14 Porque muitos são chamados, mas poucos escolhidos.

14 כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים׃

15 Então, retirando-se os fariseus, consultaram entre si como o surpreenderiam nalguma palavra;

15 וילכו הפרושים ויתיעצו איך יכשילהו בדבר׃

16 E enviaram-lhe os seus discípulos, com os herodianos, dizendo: Mestre, bem sabemos que és verdadeiro, e ensinas o caminho de Deus, segundo a verdade, e de ninguém se te dá, porque não olhas à aparência dos homens.

16 וישלחו אליו את תלמידיהם עם ההורדוסיים לאמר רבי ידענו כי איש אמת אתה ותורה באמת את דרך אלהים ולא תגור מפני איש כי אינך מכיר פני אדם׃

17 Diz-nos, pois, que te parece? É lícito pagar o tributo a César, ou não?

17 לכן הגידה נא לנו את דעתך הנכון לנו לתת מס אל הקיסר אם לא׃

18 Jesus, porém, conhecendo a sua malícia, disse: Porque me experimentais, hipócritas?

18 וישוע ידע את רשעתם ויאמר החנפים מה תנסוני׃

19 Mostrai-me a moeda do tributo. E eles lhe apresentaram um dinheiro.

19 הראוני את מטבע המס ויביאו לו דינר׃

20 E ele diz-lhes: De quem é esta efígie e esta inscrição?

20 ויאמר אליהם של מי הצורה הזאת והמכתב אשר עליו׃

21 Dizem-lhe eles: De César. Então ele lhes diz: Dai pois a César o que é de César, e a Deus o que é de Deus.

21 ויאמרו אליו של הקיסר ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים׃

22 E eles, ouvindo isto, maravilharam-se, e, deixando-o, se retiraram.

22 וכשמעם את זאת תמהו ויעזבהו וילכו להם׃

23 No mesmo dia chegaram junto dele os saduceus, que dizem não haver ressurreição, e o interrogaram,

23 ביום ההוא נגשו אליו צדוקים האמרים כי אין תחית המתים וישאלו אתו לאמר׃

24 Dizendo: Mestre, Moisés disse: Se morrer alguém, não tendo filhos, casará o seu irmão com a mulher dele, e suscitará descendência a seu irmão.

24 רבי הן משה אמר איש כי ימות ובנים אין לו אחיו ייבם את אשתו והקים זרע לאחיו׃

25 Ora houve entre nós sete irmãos; e o primeiro, tendo casado, morreu, e, não tendo descendência, deixou sua mulher a seu irmão.

25 ואתנו היו שבעה אחים והראשון נשא אשה וימת וזרע אין לו ויעזב את אשתו לאחיו׃

26 Da mesma sorte o segundo, e o terceiro, até ao sétimo;

26 וכמו כן גם השני וכן גם השלישי עד השבעה׃

27 Por fim, depois de todos, morreu também a mulher.

27 ואחרי כלם מתה גם האשה׃

28 Portanto, na ressurreição, de qual dos sete será a mulher, visto que todos a possuíram?

28 ועתה בתחית המתים למי מן השבעה תהיה לאשה כי לכלם היתה׃

29 Jesus, porém, respondendo, disse-lhes: Errais, não conhecendo as Escrituras, nem o poder de Deus;

29 ויען ישוע ויאמר להם טעים אתם באשר אינכם יודעים את הכתובים וגם את גבורת האלהים׃

30 Porque na ressurreição nem casam nem são dados em casamento; mas serão como os anjos de Deus no céu.

30 כי בתחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה כי אם כמלאכי אלהים בשמים יהיו׃

31 E, acerca da ressurreição dos mortos, não tendes lido o que Deus vos declarou, dizendo:

31 ועל דבר תחית המתים הלא קראתם את הנאמר לכם מפי האלהים לאמר׃

32 Eu sou o Deus de Abraão, o Deus de Isaque, e o Deus de Jacó? Ora Deus não é Deus dos mortos, mas dos vivos.

32 אנכי אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב והוא איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים׃

33 E as turbas, ouvindo isto, ficaram maravilhadas da sua doutrina.

33 וישמע המון העם וישתומממו על תורתו׃

34 E os fariseus, ouvindo que ele fizera emudecer os saduceus, reuniram-se no mesmo lugar.

34 והפרושים כשמעם כי סכר פי הצדוקים ויועדו יחדו׃

35 E um deles, doutor da lei, interrogou-o para o experimentar, dizendo:

35 ואחד מהם מבין בתורה שאל אתו לנסותו לאמר׃

36 Mestre, qual é o grande mandamento na lei?

36 רבי אי זו מצוה גדולה היא בתורה׃

37 E Jesus disse-lhe: Amarás o Senhor teu Deus de todo o teu coração, e de toda a tua alma, e de todo o teu pensamento.

37 ויאמר ישוע אליו ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מדעך׃

38 Este é o primeiro e grande mandamento.

38 זאת היא המצוה הגדולה והראשונה׃

39 E o segundo, semelhante a este, é: Amarás o teu próximo como a ti mesmo.

39 והשנית דומה לה ואהבת לרעך כמוך׃

40 Destes dois mandamentos depende toda a lei e os profetas.

40 בשתי המצות האלה כל התורה תלויה וגם הנביאים׃

41 E, estando reunidos os fariseus, interrogou-os Jesus,

41 ויהי בהקהל הפרושים וישאלם ישוע לאמר׃

42 Dizendo: Que pensais vós do Cristo? De quem é filho? Eles disseram-lhe: De Davi.

42 מה דעתכם על המשיח בן מי הוא ויאמרו אליו בן דוד׃

43 Disse-lhes ele: Como é então que Davi, em espírito, lhe chama Senhor, dizendo:

43 ויאמר אליהם ואיך קרא לו דוד ברוח אדון באמרו׃

44 Disse o Senhor ao meu Senhor: Assenta-te à minha direita, até que eu ponha os teus inimigos por escabelo de teus pés.

44 נאם יהוה לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך׃

45 Se Davi pois lhe chama Senhor, como é seu filho?

45 ועתה אם דוד קרא לו אדון איך הוא בנו׃

46 E ninguém podia responder-lhe uma palavra: nem desde aquele dia ousou mais alguém interrogá-lo.

46 ולא יכל איש לענות אתו דבר ולא ערב עוד איש את לבו מן היום ההוא לשאל אותו׃

Mateus 23

1 ENTÃO falou Jesus à multidão, e aos seus discípulos,

1 אז ידבר ישוע אל המון העם ואל תלמידיו לאמר׃

2 Dizendo: Na cadeira de Moisés estão assentados os escribas e fariseus.

2 על כסא משה ישבו הסופרים והפרושים׃

3 Observai e praticai tudo o que vos disserem; mas não procedais em conformidade com as suas obras, porque dizem e não praticam;

3 לכן כל אשר יאמרו לכם תשמרו לעשות אך כמעשיהם לא תעשו כי אמרים הם ואינם עשים׃

4 Pois atam fardos pesados e difíceis de suportar, e os põem aos ombros dos homens; eles, porém, nem com o dedo querem movê-los;

4 כי אסרים משאת כבדים ועמסים על שכם האנשים ולא יאבו להניעם אף באצבעם׃

5 E fazem todas as obras a fim de serem vistos pelos homens; pois trazem largas filactérias, e alargam as franjas dos seus vestidos.

5 ועשים את כל מעשיהם להראות בהם לבני אדם כי מרחיבים את תפליהם ומגדילים את ציציותיהם׃

6 E amam os primeiros lugares nas ceias e as primeiras cadeiras nas sinagogas,

6 ואהבים את הסבת הראש בסעודות ואת מושבי הראש בבתי הכנסיות׃

7 E as saudações nas praças, e o serem chamados, pelos homens – Rabi, Rabi.

7 ואת שאלות שלומם בשוקים ואת אשר יקראו להם בני האדם רבי רבי׃

8 Vós porém, não queirais ser chamados Rabi, porque um só é o vosso Mestre, a saber, o Cristo, e todos vós sois irmãos.

8 אולם אתם אל תקראו רבי כי אחד הוא רבכם המשיח ואתם אחים כלכם׃

9 E a ninguém na terra chameis vosso Pai, porque um só é o vosso Pai, o qual está nos céus.

9 ואל תקראו אב לאיש מכם על האדמה כי אחד הוא אביכם אשר בשמים׃

10 Nem vos chameis mestres, porque um só é vosso Mestre, que é o Cristo.

10 גם אל תקראו מנהיגים כי אחד הוא מנהיגכם המשיח׃

11 Porém o maior de entre vós será vosso servo.

11 והגדול בכם יהי לכם למשרת׃

12 E o que a si mesmo se exaltar será humilhado; e o que a si mesmo se humilhar será exaltado.

12 כל המרומם את עצמו ישפל והמשפיל את עצמו ירומם׃

13 Mas ai de vós, escribas e fariseus, hipócritas! Pois que fechais aos homens o reino dos céus; e nem vós entrais nem deixais entrar aos que estão entrando.

13 אך אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי סגרים אתם לפני האדם את מלכות השמים הן אתם לא תבאו בה ואת הבאים לא תניחו לבוא׃

14 Ai de vós, escribas e fariseus, hipócritas! Pois que devorais as casas das viúvas, sob pretexto de prolongadas orações; por isso sofrereis mais rigoroso juízo.

14 אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי בלעים אתם את בתי האלמנות ומאריכים בתפלה למראה עין תחת זאת משפט על יתר תקחו׃

15 Ai de vós, escribas e fariseus, hipócritas! Pois que percorreis o mar e a terra para fazer um prosélito; e, depois de o terdes feito, o fazeis filho do inferno duas vezes mais do que vós.

15 אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי סובבים אתם בים וביבשה למען גיר גר אחד וכי יתגיר תעשו אותו לבן גיהנם כפלים יותר מכם׃

16 Ai de vós, condutores cegos! Pois que dizeis: Qualquer que jurar pelo templo, isso nada é; mas o que jurar pelo ouro do templo esse é devedor.

16 אוי לכם מנהלים עורים האמרים הנשבע בהיכל אין זאת מאומה והנשבע בזהב ההיכל יאשם׃

17 Insensatos e cegos! Pois qual é maior: o ouro, ou o templo, que santifica o ouro?

17 אתם הכסילים והעורים כי מה הוא הגדול אם הזהב או ההיכל המקדש את הזהב׃

18 E aquele que jurar pelo altar isto nada é; mas o que jurar pela oferta que está sôbre o altar, êsse é devedor.

18 ואמרתם הנשבע במזבח אין מאומה והנשבע בקרבן אשר עליו יאשם׃

19 Insensatos e cegos! Pois qual é maior: a oferta ou o altar, que santifica a oferta?

19 אתם הכסילים והעורים כי מה הוא הגדול אם הקרבן או המזבח המקדש את הקרבן׃

20 Portanto, o que jurar pelo altar jura por ele e por tudo o que sobre ele está;

20 לכן הנשבע במזבח נשבע בו ובכל אשר עליו׃

21 E o que jurar pelo templo jura por ele e por aquele que nele habita;

21 והנשבע בהיכל נשבע בו ובשוכן בתוכו׃

22 E o que jurar pelo céu jura pelo trono de Deus e por aquele que está assentado nele.

22 והנשבע בשמים נשבע בכסא אלהים ובישב עליו׃

23 Ai de vós, escribas e fariseus, hipócritas! Pois que dizimais a hortelã, o endro e o cominho, e desprezais o mais importante da lei, o juízo, a misericórdia e a fé; deveis, porém, fazer estas coisas, e não omitir aquelas.

23 אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי מעשרים אתם את המנתא ואת השבת ואת הכמן ותניחו את החמורות בתורה את המשפט ואת החסד ואת האמונה והיה לכם לעשות את אלה ולא להניח גם את אלה׃

24 Condutores cegos! Que coais um mosquito e engolis um camelo.

24 מנהלים עורים המסננים את היתוש ובלעים את הגמל׃

25 Ai de vós, escribas e fariseus, hipócritas! Pois que limpais o exterior do copo e do prato, mas o interior está cheio de rapina e de iniquidade.

25 אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי מטהרים אתם פני הכוס והקערה מחוץ ותוכן מלא גזל ופריצות׃

26 Fariseu cego! Limpa primeiro o interior do copo e do prato, para que também o exterior fique limpo.

26 פרוש עור טהר בראשונה את תוך הכוס למען תטהר גם מחוץ׃

27 Ai de vós, escribas e fariseus, hipócritas! Pois que sois semelhantes aos sepulcros caiados, que por fora realmente parecem formosos, mas interiormente estão cheios de ossos de mortos e de toda a imundícia.

27 אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי דמים אתם לקברים המסידים הנראים נאים מחוץ ותוכם מלא עצמות מתים וכל טמאה׃

28 Assim também vós exteriormente pareceis justos aos homens, mas interiormente estais cheios de hipocrisia e de iniquidade.

28 ככה גם אתם מחוץ נראים כצדיקים אל בני אדם ותוככם מלא חנפה ואון׃

29 Ai de vós, escribas e fariseus, hipócritas! Pois que edificais os sepulcros dos profetas e adornais os monumentos dos justos,

29 אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי בונים אתם את קברי הנביאים ותיפו את מצבות קברות הצדיקים׃

30 E dizeis: Se, existíssemos no tempo de nossos pais, nunca nos associaríamos com eles para derramar o sangue dos profetas.

30 ואמרתם אם היינו בימי אבותינו לא היתה ידנו עמהם לשפך דם הנביאים׃

31 Assim, vós mesmos testificais que sois filhos dos que mataram os profetas.

31 ובכן תעידו על נפשכם כי בנים אתם לרוצחי הנביאים׃

32 Enchei vós pois a medida de vossos pais.

32 אף אתם מלאו סאת אבותיכם׃

33 Serpentes, raça de víboras! Como escapareis da condenação do inferno?

33 נחשים אתם ילדי הצפעונים איכה תמלטו מדין גיהנם׃

34 Portanto, eis que eu vos envio profetas, sábios e escribas; e a uns deles matareis e crucificareis; e a outros deles açoitareis nas vossas sinagogas e os perseguireis de cidade em cidade;

34 לכן הנני שלח לכם נביאים וחכמים וסופרים ומהם תהרגו ותצלבו ומהם תכו בשוטים בבתי כנסיותיכם ותרדפום מעיר לעיר׃

35 Para que sôbre vós caia todo o sangue justo, que foi derramado sôbre a terra, desde o sangue de Abel, o justo, até ao sangue de Zacarias, filho de Baraquias, que mataste entre o santuário e o altar.

35 למען יבא עליכם כל דם נקי הנשפך בארץ מדם הבל הצדיק עד דם זכריה בן ברכיה אשר רצחתם אותו בין ההיכל ולמזבח׃

36 Em verdade vos digo que todas estas coisas hão-de vir sôbre esta geração.

36 אמן אמר אני לכם בא יבא כל אלה על הדור הזה׃

37 Jerusalém, Jerusalém, que matas os profetas, e apedrejas os que te são enviados! Quantas vezes quis eu ajuntar os teus filhos, como a galinha ajunta os seus pintos debaixo das asas, e tu não quiseste!

37 ירושלים ירושלים ההרגת את הנביאים והסקלת את השלוחים אליה כמה פעמים רציתי לקבץ את בניך כתרנגלת המקבצת את אפרחיה תחת כנפיה ולא אביתם׃

38 Eis que a vossa casa vai ficar-vos deserta;

38 הנה ביתכם יעזב לכם שמם׃

39 Porque eu vos digo que desde agora me não vereis mais, até que digais: Bem-dito o que vem em nome do Senhor.

39 כי אני אמר לכם ראה לא תראוני מעתה עד אשר תאמרו ברוך הבא בשם יהוה׃

Mateus 24

1 E QUANDO Jesus ia saindo do templo, aproximaram-se dele os seus discípulos para lhe mostrarem a estrutura do templo.

1 ויצא ישוע מן המקדש ללכת לדרכו ויגשו תלמידיו להראותו את בניני המקדש׃

2 Jesus, porém lhes disse: Não vedes tudo isto? Em verdade vos digo que não ficará aqui pedra sôbre pedra que não seja derribada.

2 ויען ישוע ויאמר אליהם הראיתם את כל אלה אמן אמר אני לכם לא תשאר פה אבן על אבן אשר לא תתפרק׃

3 E, estando assentado no monte das oliveiras, chegaram-se a ele os seus discípulos em particular, dizendo: Diz-nos quando serão essas coisas, e que sinal haverá da tua vinda e do fim do mundo?

3 וישב על הר הזיתים ויגשו אליו התלמידים לבדם ויאמרו אמר נא לנו מתי תהיה זאת ומה הוא אות בואך ואות קץ העולם׃

4 E Jesus, respondendo, disse-lhes: Acautelai-vos, que ninguém vos engane;

4 ויען ישוע ויאמר להם ראו פן יתעה אתכם איש׃

5 Porque muitos virão em meu nome, dizendo: Eu sou o Cristo; e enganarão a muitos.

5 כי רבים יבאו בשמי לאמר אני הוא המשיח והתעו רבים׃

6 E ouvireis de guerras e de rumores de guerras; olhai não vos assusteis, porque é mister que isso tudo aconteça, mas ainda não é o fim.

6 ואתם עתידים לשמע מלחמות ושמעות מלחמה ראו פן תבהלו כי היו תהיה כל זאת אך עדן אין הקץ׃

7 Porquanto se levantará nação contra nação, e reino contra reino, e haverá fomes, e pestes, e terramotos, em vários lugares.

7 כי יקום גוי על גוי וממלכה על ממלכה והיה רעב ודבר ורעש הנה והנה׃

8 Mas todas estas coisas são o princípio de dores.

8 וכל אלה רק ראשית החבלים׃

9 Então vos hão-de entregar para serdes atormentados, e matar-vos-ão; e sereis odiados de todas as gentes por causa do meu nome.

9 אז ימסרו אתכם לעני והמיתו אתכם והייתם שנואים לכל הגוים למען שמי׃

10 Nesse tempo muitos serão escandalizados, e trair-se-ão uns aos outros, e uns aos outros se aborrecerão.

10 ואז יכשלו רבים ומסרו איש את רעהו ושנאו איש את אחיו׃

11 E surgirão muitos falsos profetas, e enganarão a muitos.

11 ונביאי שקר רבים יקומו והתעו רבים׃

12 E, por se multiplicar a iniquidade, o amor de muitos esfriará.

12 ומפני אשר ירבה הרשע תפוג אהבת רבים׃

13 Mas aquele que perseverar até ao fim será salvo.

13 והמחכה עד עת קץ הוא יושע׃

14 E este evangelho do reino será pregado em todo o mundo, em testemunho a todas as gentes, e então virá o fim.

14 ותקרא בשורת המלכות הזאת בתבל כלה לעדות לכל הגוים ואחר יבוא הקץ׃

15 Quando pois virdes que a abominação da desolação, de que falou o profeta Daniel, está no lugar santo; quem lê, atenda;

15 לכן כאשר תראו שקוץ משמם האמור על ידי דניאל הנביא עומד במקום קדש הקרא יבין׃

16 Então, os que estiverem na Judéia, fujam para os montes;

16 אז נוס ינוסו אנשי יהודה אל ההרים׃

17 E quem estiver sôbre o telhado não desça a tirar alguma coisa de sua casa,

17 ואשר על הגג אל ירד לשאת דבר מביתו׃

18 E quem estiver no campo não volte atrás a buscar os seus vestidos.

18 ואשר בשדה אל ישב הביתה לשאת את מלבושו׃

19 Mas ai das grávidas e das que amamentam naqueles dias!

19 ואוי להרות ולמיניקות בימים ההם׃

20 E orai para que a vossa fuga não aconteça no inverno nem no sábado;

20 אך התפללו אשר מנוסתכם לא תהיה בחרף ולא בשבת׃

21 Porque haverá então grande aflição, como nunca houve desde o princípio do mundo até agora, nem tampouco há-de haver.

21 כי אז תהיה צרה גדולה אשר כמוה לא נהיתה מראשית העולם עד עתה וכמוה לא תהיה עוד׃

22 E, se aqueles dias não fossem abreviados, nenhuma carne se salvaria; mas por causa dos escolhidos serão abreviados aqueles dias.

22 ולולא נקצרו הימים ההם לא יושע כל בשר אך למען הבחירים יקצרו הימים ההם׃

23 Então, se alguém vos disser: Eis que o Cristo está aqui, ou ali, não lhe deis crédito;

23 וכי יאמר אליכם איש בעת ההיא הנה פה המשיח או הנו שם אל תאמינו׃

24 Porque surgirão falsos cristos e falsos profetas, e farão tão grandes sinais e prodígios que, se possível fora, enganariam até os escolhidos.

24 כי יקומו משיחי שקר ונביאי שקר ויתנו אתות גדלות ומופתים למען התעות אף את הבחירים אם יוכלו׃

25 Eis que eu vo-lo tenho predito.

25 הנה מראש הגדתי לכם׃

26 Portanto, se vos disserem: Eis que ele está no deserto, não saiais. Eis que ele está no interior da casa; não acrediteis.

26 לכן כי יאמרו אליכם הנו במדבר אל תצאו הנו בחדרים אל תאמינו׃

27 Porque, assim como o relâmpago sai do oriente e se mostra até ao ocidente, assim será também a vinda do Filho do homem.

27 כי כברק היוצא ממזרח ומאיר עד מערב כן יהיה גם בואו של בן האדם׃

28 Pois onde estiver o cadáver, aí se ajuntarão as águias.

28 כי באשר החלל שם יקבצו הנשרים׃

29 E, logo depois da aflição daqueles dias, o sol escurecerá, e a lua não dará a sua luz, e as estrelas cairão do céu, e as potências dos céus serão abaladas.

29 ומיד אחרי צרת הימים ההם תחשך השמש והירח לא יגיה אורו והכוכבים יפלו מן השמים וכחות השמים יתמוטטו׃

30 Então aparecerá no céu o sinal do Filho do homem; e todas as tribos da terra se lamentarão, e verão o Filho do homem, vindo sôbre as nuvens do céu, com poder e grande glória.

30 אז אות בן האדם יראה בשמים וספדו כל משפחות הארץ וראו את בן האדם בא עם ענני השמים בגבורה וכבוד רב׃

31 E ele enviará os seus anjos com rijo clamor de trombeta, os quais ajuntarão os seus escolhidos desde os quatro ventos, de uma à outra extremidade dos céus.

31 וישלח את מלאכיו בקול שופר גדול ויקבצו את בחיריו מארבע הרוחות למקצה השמים ועד קצה השמים׃

32 Aprendei pois esta parábola da figueira: Quando já os seus ramos se tornam tenros e brotam folhas, sabeis que está próximo o verão.

32 למדו נא את משל התאנה כאשר ירטב ענפה ופרחו עליה ידעתם כי קרוב הקיץ׃

33 Igualmente, quando virdes todas estas coisas, sabei que ele está próximo às portas.

33 כן גם אתם בראותכם את כל אלה דעו כי קרוב הוא לפתח׃

34 Em verdade vos digo que não passará esta geração sem que todas estas coisas aconteçam.

34 אמן אמר אני לכם כי לא יעבר הדור הזה עד אשר יהיו כל אלה׃

35 O céu e a terra passarão, mas as minhas palavras não hão-de passar.

35 השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון׃

36 Porém daquele dia e hora ninguém sabe, nem os anjos do céu, nem o Filho, mas unicamente meu Pai.

36 אך היום ההוא והשעה ההיא אין איש יודע אתה גם לא מלאכי השמים בלתי אבי לבדו׃

37 E, como foi nos dias de Noé, assim será também a vinda do Filho do homem.

37 וכימי נח כן יהיה גם בואו של בן האדם׃

38 Porquanto, assim como, nos dias anteriores ao dilúvio, comiam, bebiam, casavam e davam-se em casamento, até ao dia em que Noé entrou na arca,

38 כי כאשר בימי המבול היו אכלים ושתים נשאים נשים ונתנים אתן לאנשים עד היום אשר בא נח אל התבה׃

39 E não o perceberam, até que veio o dilúvio e os levou a todos, assim será também a vinda do Filho do homem.

39 ולא ידעו עד בוא המבול וישחת את כלם כן יהיה גם בואו של בן האדם׃

40 Então, estando dois no campo, será levado um, e deixado o outro;

40 אז יהיו שנים בשדה אחד יאסף ואחד יעזב׃

41 Estando duas moendo no moinho, será levada uma, e deixada outra.

41 שתים טוחנות ברחים אחת תאסף ואחת תעזב׃

42 Vigiai, pois, porque não sabeis a que hora há-de vir o vosso Senhor;

42 לכן שקדו כי אינכם יודעים באי זו שעה יבא אדניכם׃

43 Mas considerai isto: se o pai de família soubesse a que vigília da noite havia de vir o ladrão, vigiaria e não deixaria minar a sua casa.

43 ואת זאת הבינו אשר לו ידע בעל הבית באי זו אשמורה יבא הגנב כי עתה שקד ולא הניח לחתר את ביתו׃

44 Por isso, estai vós apercebidos também; porque o Filho do homem há-de vir à hora em que não penseis

44 לכן היו נכונים גם אתם כי בשעה אשר לא תדמו יבוא בן האדם׃

45 Quem é pois o servo fiel e prudente, que o Senhor constituiu sôbre a sua casa, para dar o sustento a seu tempo?

45 מי הוא אפוא העבד הנאמן והנבון אשר הפקידו אדניו על בני ביתו לתת להם את אכלם בעתו׃

46 Bem-aventurado aquele servo que o Senhor, quando vier, achar servindo assim.

46 אשרי העבד אשר אדניו בבואו ימצאהו עשה כן׃

47 Em verdade vos digo que o porá sôbre todos os seus bens.

47 אמן אמר אני לכם כי יפקידהו על כל אשר לו׃

48 Porém, se aquele mau servo disser consigo: O meu Senhor tarde virá;

48 ואם העבד הרע יאמר בלבו בשש אדני לבוא׃

49 E começar a espancar os seus conservos, e a comer e a beber com os temulentos,

49 ויחל להכות את חבריו ואכל ושתה עם הסובאים׃

50 Virá o Senhor daquele servo num dia em que o não espera, e à hora em que ele não sabe,

50 בוא יבוא אדני העבד ההוא ביום לא יצפה ובשעה לא ידע׃

51 E separá-lo-á, e destinará a sua parte com os hipócritas; ali haverá pranto e ranger de dentes.

51 וישסף אתו וישים את חלקו עם החנפים שם תהיה היללה וחרק השנים׃

Mateus 25

1 ENTÃO o reino dos céus será semelhante a dez virgens que, tomando as suas lâmpadas; saíram ao encontro do esposo,

1 אז תדמה מלכות השמים לעשר עלמות אשר לקחו את נרותיהן ותצאנה לקראת החתן׃

2 E cinco delas eram prudentes, e cinco loucas.

2 חמש מהן היו חכמות וחמש כסילות׃

3 As loucas, tomando as suas lâmpadas, não levaram azeite consigo.

3 הכסילות לקחו את הנרות ולא לקחו עמהן שמן׃

4 Mas as prudentes levaram azeite em suas vasilhas, com as suas lâmpadas.

4 והחכמות לקחו שמן בכליהן ואת נרותיהן׃

5 E, tardando o esposo, tosquenejaram todas, e adormeceram.

5 וכאשר בשש החתן לבוא ותנמנה כלן ותרדמנה׃

6 Mas à meia-noite ouviu-se um clamor: Aí vem o esposo, saí-lhe ao encontro.

6 ויהי בחצות הלילה ותהי צוחה הנה החתן צאינה לקראתו׃

7 Então todas aquelas virgens se levantaram, e prepararam as suas lâmpadas.

7 אז התעוררו כל העלמות ההן ותיטבנה את נרותיהן׃

8 E as loucas disseram às prudentes: Dai-nos do vosso azeite, porque as nossas lâmpadas se apagam.

8 ותאמרנה הכסילות אל החכמות תנה לנו משמנכן כי יכבו נרותינו׃

9 Mas as prudentes responderam, dizendo: Não seja caso que nos falte a nós e a vós, ide antes aos que o vendem, e comprai-o para vós.

9 ותענינה החכמות לאמר לא כן פן יחסר לנו ולכן כי אם לכנה אל המוכרים וקנינה לכן׃

10 E, tendo elas ido comprá-lo, chegou o esposo, e as que estavam preparadas entraram com ele para as bodas, e fechou-se a porta.

10 ויהי בעת לכתן לקנות ויבוא החתן והנכנות ללכת באו אתו אל החתנה ותסגר הדלת׃

11 E depois chegaram também as outras virgens, dizendo: Senhor, Senhor, abre-nos.

11 ואחרי כן באו גם שאר העלמות ותאמרנה אדנינו אדנינו פתח לנו׃

12 E ele, respondendo, disse: Em verdade vos digo que vos não conheço.

12 ויען ויאמר אמן אמר אני לכן לא ידעתי אתכן׃

13 Vigiai pois, porque não sabeis o dia nem a hora em que o Filho do homem há-de vir.

13 לכן שקדו כי אינכם יודעים את היום ואת השעה אשר יבא בה בן האדם׃

14 Porque isto é também como um homem que, partindo para fora da terra, chamou os seus servos, e entregou-lhes os seus bens;

14 כי כמו איש נסע למרחוק אשר קרא אל עבדיו וימסר להם את רכושו׃

15 E a um deu cinco talentos, e a outro dois, e a outro um, a cada um segundo a sua capacidade, e ausentou-se logo para longe.

15 ויתן לזה חמש ככרים ולזה שתים ולזה אחת לכל איש ואיש כפי ערכו וימהר ויסע משם׃

16 E, tendo ele partido, o que recebera cinco talentos negociou com eles, e granjeou outros cinco talentos.

16 וילך האיש הלקח חמש ככרים ויסחר בהן ויעש לו חמש ככרים אחרות׃

17 Da mesma sorte, o que recebera dois, granjeou também outros dois;

17 וכן הלקח שתים גם הוא הרויח שתים אחרות׃

18 Mas o que recebera um, foi e cavou na terra e escondeu o dinheiro do seu senhor.

18 אך לקח האחת הלך ויחפר באדמה ויטמן את כסף אדניו׃

19 E muito tempo depois veio o Senhor daqueles servos, e fez contas com eles.

19 ואחרי ימים רבים בא אדוני העבדים ההם ויעש חשבון עמהם׃

20 Então aproximou-se o que recebera cinco talentos, e trouxe-lhe outros cinco talentos, dizendo: Senhor, entregaste-me cinco talentos; eis aqui outros cinco talentos que granjeei com eles.

20 ויגש הלקח חמש הככרים ויבא חמש ככרים אחרות לאמר אדני חמש ככרים מסרת לי הנה חמש ככרים אחרות הרוחתי בהן׃

21 E o seu Senhor lhe disse: Bem está, servo bom e fiel. Sobre o pouco foste fiel, sobre muito te colocarei; entra no gozo do teu Senhor.

21 ויאמר אליו אדניו כן העבד הטוב והנאמן כי במעט נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך׃

22 E, chegando também o que tinha recebido dois talentos, disse: Senhor, entregaste-me dois talentos; eis que com eles granjeei outros dois talentos.

22 ויגש גם לקח הככרים ויאמר אדני ככרים מסרת לי הנה ככרים הרוחתי בהן׃

23 Disse-lhe o seu senhor: Bem está, bom e fiel servo. Sôbre o pouco foste fiel, sôbre muito te colocarei; entra no gozo do teu Senhor.

23 ויאמר אליו אדניו היטבת העבד הטוב והנאמן במזער נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך׃

24 Mas, chegando também o que recebera um talento, disse: Senhor, eu conhecia-te, que és um homem duro, que ceifas onde não semeaste e ajuntas onde não espalhaste;

24 ויגש גם הלקח את הככר האחת ויאמר אדני ידעתיך כי איש קשה אתה קצר באשר לא זרעת וכנס מאשר לא פזרת׃

25 E, atemorizado, escondi na terra o teu talento; aqui tens o que é teu.

25 ואירא ואלך ואטמן את ככרך באדמה ועתה הא לך את אשר לך׃

26 Respondendo, porém, o seu senhor, disse-lhe: Mau e negligente servo; sabes que ceifo onde não semeei e ajunto onde não espalhei;

26 ויען אדניו ויאמר אליו העבד הרע והעצל אתה ידעת כי קצר אנכי באשר לא זרעתי וכנס מאשר לא פזרתי׃

27 Devias então ter dado o meu dinheiro aos banqueiros, e, quando eu viesse, receberia o meu com os juros.

27 לכן היה עליך לתת את כספי לשלחנים ואני בבואי הייתי לקח את אשר לי בתרבית׃

28 Tirai-lhe pois o talento, e dai-o ao que tem os dez talentos.

28 על כן שאו ממנו את הככר ותנו אל האיש אשר לו עשר הככרים׃

29 Porque a qualquer que tiver será dado, e terá em abundância; mas ao que não tiver até o que tem ser-lhe-á tirado.

29 כי כל איש אשר יש לו ינתן לו ויעדיף והאיש אשר אין לו גם את אשר לו יקח ממנו׃

30 Lançai pois o servo inútil nas trevas exteriores; ali haverá pranto e ranger de dentes.

30 ואת עבד הבליעל השליכו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים׃

31 E quando o Filho do homem vier em sua glória, e todos os santos anjos com ele, então se assentará no trono da sua glória;

31 והיה כי יבוא בן האדם בכבודו וכל המלאכים הקדשים עמו וישב על כסא כבודו׃

32 E todas as nações serão reunidas diante dele, e apartará uns dos outros, como o pastor aparta dos bodes as ovelhas;

32 ונאספו לפניו כל הגוים והפריד בינותם כאשר יפריד הרעה את הכבשים מן העתודים׃

33 E porá as ovelhas à sua direita, mas os bodes à esquerda.

33 והציב את הכבשים לימינו ואת העתודים לשמאלו׃

34 Então dirá o Rei aos que estiverem à sua direita: Vinde, bem-ditos de meu Pai, possuí por herança o reino que vos está preparado desde a fundação do mundo;

34 אז יאמר המלך אל הנצבים לימינו באו ברוכי אבי ורשו את המלכות המוכנה לכם למן הוסד העולם׃

35 Porque tive fome, e destes-me de comer; tive sede, e destes-me de beber; era estrangeiro, e hospedastes-me;

35 כי רעב הייתי ותאכילני צמא הייתי ותשקוני גר הייתי ותאספוני׃

36 Estava nu, e vestistes-me; adoeci, e visitastes-me; estive na prisão, e fostes ver-me.

36 ערום ותכסוני חולה ותבקרוני במשמר הייתי ותבאו אלי׃

37 Então os justos lhe responderão, dizendo: Senhor, quando te vimos com fome, e te demos de comer? ou com sede, e te demos de beber?

37 וענו הצדיקים ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב ונכלכלך או צמא ונשקה אותך׃

38 E quando te vimos estrangeiro, e te hospedamos? Ou nu, e te vestimos?

38 ומתי ראינוך גר ונאספך או ערם ונכסך׃

39 E quando te vimos enfermo, ou na prisão, e fomos ver-te?

39 ומתי ראינוך חולה או במשמר ונבא אליך׃

40 E, respondendo o Rei, lhes dirá: Em verdade vos digo que, quando o fizestes a um destes meus pequeninos irmãos, a mim o fizestes.

40 והמלך יענה ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם מה שעשיתם לאחד מאחי הצעירים האלה לי עשיתם׃

41 Então dirá também aos que estiverem à sua esquerda: Apartai-vos de mim, malditos, para o fogo eterno, preparado para o diabo e seus anjos;

41 ואז יאמר גם אל הנצבים לשמאלו לכו מעלי אתם הארורים אל אש עולם המוכנה לשטן ולמלאכיו׃

42 Porque tive fome, e não me destes de comer, tive sede, e não me destes de beber.

42 כי רעב הייתי ולא האכלתם אותי צמא הייתי ולא השקיתם אותי׃

43 Sendo estrangeiro, não me recolhestes; estando nu, não me vestistes; e enfermo, e na prisão, não me visitastes.

43 גר הייתי ולא אספתם אותי ערום ולא כסיתם אותי חולה ובמשמר ולא בקרתם אותי׃

44 Então eles também lhe responderão, dizendo: Senhor, quando te vimos com fome, ou com sede, ou estrangeiro, ou nu, ou enfermo, ou na prisão, e não te servimos?

44 וענו גם הם ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב או צמא או גר או ערום או חולה או במשמר ולא שרתנוך׃

45 Então lhes responderá, dizendo: Em verdade vos digo que, quando a um destes pequeninos o não fizestes, não o fizestes a mim.

45 אז יענה אתם לאמר אמן אמר אני לכם מה שלא עשיתם לאחד מן הצעירים האלה גם לי לא עשיתם׃

46 E irão estes para o tormento eterno, mas os justos para a vida eterna.

46 וילכו אלה למעצבת עולם והצדיקים לחיי עולם׃

Mateus 26

1 E ACONTECEU que, quando Jesus concluiu todos estes discursos, disse aos seus discípulos:

1 ויהי ככלות ישוע לדבר את כל הדברים האלה ויאמר אל תלמידיו׃

2 Bem sabeis que daqui a dois dias é a Páscoa; e o Filho do homem será entregue para ser crucificado.

2 אתם ידעתם כי אחרי יומים יהיה הפסח ובן האדם ימסר להצלב׃

3 Depois os príncipes dos sacerdotes, e os escribas, e os anciãos do povo reuniram-se na sala do sumo sacerdote, o qual se chamava Caifaz,

3 ויקהלו הכהנים הגדולים והסופרים וזקני העם אל חצר הכהן הגדול הנקרא קיפא׃

4 E consultaram-se mutuamente para prenderem Jesus com dolo e o matarem.

4 ויועצו יחדו לתפש את ישוע בערמה ולהמיתו׃

5 Mas diziam: Não durante a festa, para que não haja alvoroço entre o povo.

5 ויאמרו אך לא בחג פן תהיה מהומה בעם׃

6 E, estando Jesus em Betania, em casa de Simão, o leproso,

6 ויהי בהיות ישוע בית היני בבית שמעון המצרע׃

7 Aproximou-se dele uma mulher com um vaso de alabastro, com unguento de grande valor, e derramou-lho sôbre a cabeça, quando ele estava assentado à mesa.

7 ותקרב אליו אשה ובידה פך שמן יקר מאד ותצק על ראשו בהסבו על השלחן׃

8 E os seus discípulos, vendo isto, indignaram-se, dizendo: Porque é este desperdício?

8 ויראו התלמידים ויתרעמו לאמר על מה האבוד הזה׃

9 Pois este unguento podia vender-se por grande preço, e dar-se o dinheiro aos pobres.

9 כי השמן הזה היה ראוי להמכר במחיר רב ולתתו לעניים׃

10 Jesus, porém, conhecendo isto, disse-lhes: Porque afligis esta mulher? pois praticou uma boa acção para comigo.

10 וידע ישוע ויאמר אליהם למה תוגו את האשה הלא מעשה טוב עשתה עמדי׃

11 Porquanto sempre tendes convosco os pobres, mas a mim não me haveis de ter sempre.

11 כי עניים תמיד עמכם ואנכי אינני אתכם תמיד׃

12 Ora, derramando ela este unguento sôbre o meu corpo, fê-lo preparando-me para o meu enterramento.

12 כי אשר שפכה את השמן הזה על גופי לחנט אותי עשתה זאת׃

13 Em verdade vos digo que, onde quer que este Evangelho for pregado, em todo o mundo, também será referido o que ela fez, para memória sua.

13 אמן אמר אני לכם באשר תקרא הבשורה הזאת בכל העולם גם את אשר היא עשתה יספר לזכרון לה׃

14 Então um dos doze, chamado Judas Iscariotes, foi ter com os príncipes dos sacerdotes,

14 וילך אחד משנים העשר הנקרא יהודה איש קריות אל ראשי הכהנים׃

15 E disse: Que me quereis dar, e eu vo-lo entregarei? E eles lhe pesaram trinta moedas de prata,

15 ויאמר מה תתנו לי ואמסרנו בידכם וישקלו לו שלשים כסף׃

16 E desde então buscava oportunidade para o entregar.

16 ומן העת ההיא בקש תאנה למסר אותו׃

17 E, no primeiro dia da festa dos pães asmos, chegaram os discípulos junto de Jesus, dizendo: Onde queres que façamos os preparativos para comeres a páscoa?

17 ויהי בראשון לחג המצות ויגשו התלמידים אל ישוע לאמר באי זה מקום תחפץ כי נכין לך לאכל את הפסח׃

18 E ele disse: Ide à cidade a um certo homem, e dizei-lhe: O Mestre diz: O meu tempo está próximo; em tua casa celebrarei a páscoa com os meus discípulos.

18 ויאמר לכו העירה אל פלני אלמני ואמרתם אליו כה אמר הרב עתי קרובה היא ובביתך אעשה את הפסח עם תלמידי׃

19 E os discípulos fizeram como Jesus lhes ordenara, e prepararam a páscoa.

19 ויעשו התלמידים כאשר צום ישוע ויכינו את הפסח׃

20 E, chegada a tarde, assentou-se à mesa com os doze.

20 ויהי בערב ויסב עם שנים העשר׃

21 E, comendo eles, disse: Em verdade vos digo que um de vós me há-de trair.

21 ובאכלם ויאמר אמן אמר אני לכם כי אחד מכם ימסרני׃

22 E eles, entristecendo-se muito, começaram cada um a dizer-lhe: Porventura sou eu, Senhor?

22 ויתעצבו מאד ויחלו איש ואיש לאמר לו האנכי הוא אדני׃

23 E ele, respondendo, disse: O que mete comigo a mão no prato, êsse me há-de trair.

23 ויען ויאמר האיש אשר טבל עמי את ידו בקערה הוא ימסרני׃

24 Em verdade o Filho do homem vai, como acerca dele está escrito, mas ai daquele homem por quem o Filho do homem é traído! Bom seria para êsse homem se não houvera nascido.

24 הן בן האדם הלוך ילך לו ככתוב עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר בן האדם טוב לאיש ההוא אם לא נולד׃

25 E, respondendo Judas, o que o traía, disse: Porventura sou eu, Rabi? Ele disse: Tu o disseste.

25 ויען יהודה המסר אותו ויאמר רבי האני הוא ויאמר אליו אתה אמרת׃

26 E, quando comiam, Jesus tomou o pão, e, abençoando-o, o partiu, e o deu aos discípulos, e disse: Tomai, comei, isto é o meu corpo.

26 ובאכלם ויקח ישוע את הלחם ויברך ויבצע ויתן לתלמידים ויאמר קחו ואכלו זה הוא גופי׃

27 E, tomando o cálix, e dando graças, deu-lho, dizendo: Bebei dele todos;

27 ויקח את הכוס ויברך ויתן להם לאמר שתו ממנה כלכם׃

28 Porque isto é o meu sangue, o sangue do Novo Testamento, que é derramado por muitos, para remissão dos pecados.

28 כי זה הוא דמי דם הברית החדשה הנשפך בעד רבים לסליחת חטאים׃

29 E digo-vos que, desde agora, não beberei deste fruto da vide até àquele dia em que o beba de novo convosco no reino de meu Pai.

29 ואני אמר לכם כי מעתה שתה לא אשתה מתנובת הגפן הזאת עד היום ההוא אשר אשתה אתה עמכם חדשה במלכות אבי׃

30 E, tendo cantado o hino, saíram para o monte das Oliveiras.

30 ויהי אחרי גמרם את ההלל ויצאו אל הר הזיתים׃

31 Então Jesus lhes disse: Todos vós esta noite vos escandalizareis em mim; porque está escrito: Ferirei o pastor, e as ovelhas do rebanho se dispersarão.

31 אז אמר אליהם ישוע אתם כלכם תכשלו בי בלילה הזה כי כתוב אכה את הרעה ותפוצין הצאן׃

32 Mas, depois de eu ressuscitar, irei adiante de vós para a Galiléia.

32 ואחרי קומי אלך לפניכם הגלילה׃

33 Mas Pedro, respondendo, disse-lhe: Ainda que todos se escandalizem em ti, eu nunca me escandalizarei.

33 ויען פטרוס ויאמר לו גם כי יכשלו בך כלם אני לעולם לא אכשל׃

34 Disse-lhe Jesus: Em verdade te digo que, nesta mesma noite, antes que o galo cante, três vezes me negarás.

34 ויאמר אליו ישוע אמן אמר אני לך כי בלילה הזה בטרם יקרא התרנגול תכחש בי שלש פעמים׃

35 Disse-lhe Pedro: Ainda que me seja mister morrer contigo, não te negarei. E todos os discípulos disseram o mesmo.

35 ויאמר אליו פטרוס גם כי יהיה עלי למות אתך כחש לא אכחש בך וכן אמרו גם כל התלמידים׃

36 Então chegou Jesus com eles a um lugar chamado Getsemane, e disse a seus discípulos: Assentai-vos aqui enquanto eu vou além orar.

36 אחרי כן בא אתם ישוע אל חצר הנקרא גת שמני ויאמר אל התלמידים שבו לכם פה עד אשר אלך שמה והתפללתי׃

37 E, levando consigo Pedro e os dois filhos de Zebedeu; começou a entristecer-se e a angustiar-se muito.

37 ויקח אתו את פטרוס ואת שני בני זבדי ויחל להעצב ולמוג׃

38 Então lhes disse: A minha alma está cheia de tristeza até à morte; ficai aqui, e velai comigo.

38 ויאמר להם נפשי מרה לי עד מות עמדו פה ושקדו עמי׃

39 E, indo um pouco mais para diante, prostrou-se sôbre o seu rosto, orando e dizendo: Meu Pai, se é possível, passe de mim este cálix; todavia, não seja como eu quero, mas como tu queres.

39 וילך מעט האלה ויפל על פניו ויתפלל לאמר אבי אם יוכל להיות תעבר נא מעלי הכוס הזאת אך לא כרצוני כי אם כרצונך׃

40 E voltando para os seus discípulos, achou-os adormecidos; e disse a Pedro: Então nem uma hora pudeste velar comigo?

40 ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים ויאמר אל פטרוס הנה לא היה ביכלתכם לשקד עמי שעה אחת׃

41 Vigiai e orai, para que não entreis em tentação: na verdade, o espírito está pronto, mas a carne é fraca.

41 שקדו והתפללו פן תבאו לידי נסיון הן הרוח היא חפצה והבשר הוא רפה׃

42 E, indo segunda vez, orou, dizendo: Pai Meu, se este cálix não pode passar de mim sem eu o beber, faça-se a tua vontade.

42 ויוסף ללכת לו שנית ויתפלל לאמר אבי אם לא תוכל הכוס הזאת לעבר ממני מבלי שתותי אתה יהי כרצונך׃

43 E, voltando, achou-os outra vez adormecidos; porque os seus olhos estavam carregados.

43 ויבא וימצאם גם בפעם הזאת ישנים כי עיניהם היו כבדות׃

44 E deixando-os de novo, foi orar pela terceira vez, dizendo as mesmas palavras.

44 ויניחם ויוסף ללכת ויתפלל שלישית באמרו עוד הפעם כדבר הזה׃

45 Então chegou junto dos seus discípulos, e disse-lhes: Dormi agora, e repousai; eis que é chegada a hora, e o Filho do homem será entregue nas mãos dos pecadores.

45 ויבא אל התלמידים ויאמר אליהם נומו מעתה ונוחו הנה השעה קרובה ובן האדם נמסר לידי חטאים׃

46 Levantai-vos, partamos; eis que é chegado o que me trai.

46 קומו ונלכה הנה הלך וקרב המסר אותי׃

47 E, estando ele ainda a falar, eis que chegou Judas, um dos doze, e com ele grande multidão com espadas e varapaus, enviada pelos príncipes dos sacerdotes e pelos anciãos do povo.

47 עודנו מדבר והנה בא יהודה אחד משנים העשר ועמו המון רב ברחבות ובמקלות מאת ראשי הכהנים וזקני העם׃

48 E o que o traía tinha-lhes dado um sinal, dizendo: O que eu beijar é êsse; prendei-o.

48 והמסר אתו נתן להם אות לאמר האיש אשר אשקהו זה הוא תפשוהו׃

49 E logo, aproximando-se de Jesus, disse: Eu te saúdo Rabi. E beijou-o.

49 ומיד נגש אל ישוע ויאמר שלום לך רבי וינשק לו׃

50 Jesus, porém, lhe disse: Amigo, a que vieste? Então, aproximando-se eles, lançaram mão de Jesus, e o prenderam.

50 ויאמר אליו ישוע רעי על מה באת ויגשו וישלחו את ידיהם בישוע ויתפשו אתו׃

51 E eis que um dos que estavam com Jesus, estendeu a mão, puxou da espada e, ferindo o servo do sumo sacerdote, cortou-lhe uma orelha.

51 והנה אחד מן האנשים אשר עם ישוע שלח ידו וישלף חרבו ויך את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו׃

52 Então Jesus disse-lhe: Mete no seu lugar a tua espada; porque todos os que lançarem mão da espada à espada morrerão.

52 ויאמר אליו ישוע השב את חרבך אל תערה כי כל אחזי חרב בחרב יאבדו׃

53 Ou pensas tu que eu não poderia agora orar a meu Pai, e que ele não me daria mais de doze legiões de anjos?

53 או היחשב לבך כי לא יכלתי לשאל עתה מאת אבי והוא יצוה לי יותר משנים עשר לגיונות של מלאכים׃

54 Como pois se cumpririam as Escrituras, que dizem que assim convém que aconteça?

54 ואיככה אפוא ימלאו הכתובים כי כן היה תהיה׃

55 Então disse Jesus à multidão: Saístes, como para um salteador, com espadas e varapaus para me prender? Todos os dias me assentava junto de vós, ensinando no templo, e não me prendestes.

55 בשעה ההיא אמר ישוע אל המון העם כעל פריץ יצאתם בחרבות ובמקלות לתפשני ויום יום הייתי ישב ומלמד אצלכם במקדש ולא החזקתם בי׃

56 Mas tudo isto aconteceu para que se cumpram as escrituras dos profetas. Então todos os discípulos, deixando-o, fugiram.

56 וכל זאת היתה למלאת כתבי הנביאים אז עזבוהו התלמידים כלם וינוסו׃

57 E, os que prenderam a Jesus, o conduziram a casa do sumo sacerdote Caifaz, onde os escribas e os anciãos estavam reunidos.

57 והאנשים אשר תפשו את ישוע הוליכהו אל קיפא הכהן הגדול אשר נקהלו שם הסופרים והזקנים׃

58 E Pedro o seguiu de longe até ao pátio do sumo sacerdote e, entrando, assentou-se entre os criados, para ver o fim.

58 ופטרוס הלך אחריו מרחוק עד לחצר הכהן הגדול ויבא פנימה וישב לו אצל המשרתים לראות את אחרית הדבר׃

59 Ora os príncipes dos sacerdotes, e os anciãos, e todo o conselho, buscavam falso testemunho contra Jesus, para poderem dar-lhe a morte,

59 והכהנים הגדולים והסופרים וכל הסנהדרין בקשו עדות שקר בישוע להמיתו ולא מצאו׃

60 E não o achavam, apesar de se apresentarem muitas testemunhas falsas; mas por fim chegaram duas,

60 ואף בעמד שם עדי שקר רבים לא מצאו ובאחרונה נגשו שני עדי שקר׃

61 E disseram: Este disse: Eu posso derribar o templo de Deus, e reedificá-lo em três dias.

61 ויאמרו זה אמר יש ביכלתי להרס את היכל האלהים ולשוב לבנותו בשלשת ימים׃

62 E, levantando-se o sumo sacerdote, disse-lhe: Não respondes coisa alguma ao que estes depõem contra ti?

62 ויקם הכהן הגדול ויאמר אליו האינך משיב דבר על אשר ענו בך אלה׃

63 Jesus, porém, guardava silêncio. E, insistindo o sumo sacerdote, disse-lhe: Conjuro-te pelo Deus vivo que nos digas se tu és o Cristo, o Filho de Deus.

63 וישוע החריש ויען הכהן הגדול ויאמר לו משביעך אני באלהים חיים שתאמר לנו אם אתה הוא המשיח בן האלהים׃

64 Disse-lhe Jesus: Tu o disseste; digo-vos, porém, que vereis em breve o Filho do homem assentado à direita do Poder, e vindo sôbre as nuvens do céu.

64 ויאמר אליו ישוע אתה אמרת אבל אני אמר לכם כי מעתה תראו את בן האדם ישב לימין הגבורה ובא עם ענני השמים׃

65 Então o sumo sacerdote rasgou os seus vestidos, dizendo: Blasfemou; para que precisamos ainda de testemunhas? Eis que bem ouvistes agora a sua blasfémia.

65 ויקרע הכהן הגדול את בגדיו ויאמר הוא גדף ומה לנו עוד לבקש עדים הנה עתה שמעתם את גדופו׃

66 Que vos parece? E eles, respondendo, disseram: É réu de morte.

66 מה דעתכם ויענו ויאמרו איש מות הוא׃

67 Então cuspiram-lhe no rosto e lhe davam punhadas, e outros o esbofeteavam,

67 וירקו בפניו ויכהו באגרוף ואחרים הכהו על הלחי׃

68 Dizendo: Profetiza-nos, Cristo, quem é que te bateu?

68 ויאמרו הנבא לנו המשיח מי הוא המכה אותך׃

69 Ora Pedro estava assentado fora, no pátio; e, aproximando-se dele uma criada, disse: Tu também estavas com Jesus, o galileu.

69 ופטרוס ישב מחוץ לבית בחצר ותגש אליו שפחה לאמר גם אתה היית עם ישוע הגלילי׃

70 Mas ele negou diante de todos, dizendo: Não sei o que dizes.

70 ויכחש בפני כלם לאמר לא ידעתי מה את אמרת׃

71 E, saindo para o vestíbulo, outra criada o viu, e disse aos que ali estavam: Este também estava com Jesus, o nazareno.

71 ויצא אל פתח השער ותרא אותו אחרת ותאמר לאנשים אשר שם גם זה היה עם ישוע הנצרי׃

72 E ele negou outra vez com juramento: Não conheço tal homem.

72 ויוסף לכחש וישבע לאמר לא ידעתי את האיש׃

73 E, daí a pouco, aproximando-se os que ali estavam, disseram a Pedro: Verdadeiramente também tu és deles, pois a tua fala te denuncia.

73 וכמעט אחרי כן ויגשו העמדים שם ויאמרו אל פטרוס אמת כי גם אתה מהם כי גם לשונך מגלה אותך׃

74 Então começou ele a praguejar e a jurar, dizendo: Não conheço êsse homem. E imediatamente o galo cantou.

74 ויחל להחרים את נפשו ולהשבע לאמר לא ידעתי את האיש ומיד קרא התרנגול׃

75 E lembrou-se Pedro das palavras de Jesus, que lhe dissera: Antes que o galo cante, três vezes me negarás. E, saindo dali, chorou amargamente.

75 ויזכר פטרוס את דבר ישוע אשר אמר אליו לאמר בטרם יקרא התרנגול תכחש בי שלש פעמים ויצא החוצה וימרר בבכי׃

Mateus 27

1 E, CHEGANDO a manhã, todos os príncipes dos sacerdotes, e os anciãos do povo, formaram juntamente conselho contra Jesus, para o matarem;

1 ויהי לפנות הבקר ויתיעצו כל ראשי הכהנים וזקני העם על ישוע להמיתו׃

2 E maniatando-o, o levaram e entregaram ao presidente Pôncio Pilatos.

2 ויאסרו אתו ויוליכהו משם וימסרהו אל פונטיוס פילטוס ההגמון׃

3 Então Judas, o que o traíra, vendo que fora condenado, trouxe, arrependido, as trinta moedas de prata aos príncipes dos sacerdotes e aos anciãos,

3 וירא יהודה המסר אותו כי הרשיעהו וינחם וישב את שלשים הכסף אל הכהנים הגדולים והזקנים לאמר׃

4 Dizendo: Pequei, traindo o sangue inocente. Eles, porém, disseram: Que nos importa? Isso é contigo.

4 חטאתי כי דם נקי הסגרתי והם אמרו מה לנו ולזאת אתה תראה׃

5 E ele, atirando para o templo as moedas de prata, retirou-se e foi-se enforcar.

5 וישלך את הכסף אל ההיכל ויפן וילך ויחנק׃

6 E os príncipes dos sacerdotes, tomando as moedas de prata, disseram: Não é lícito metê-las no cofre das ofertas, porque são preço de sangue.

6 ויקחו ראשי הכהנים את הכסף ויאמרו לא נכון לנו לתתו אל ארון הקרבן כי מחיר דמים הוא׃

7 E, tendo, deliberado em conselho, compraram com elas o campo dum oleiro, para sepultura dos estrangeiros.

7 ויתיעצו ויקנו בו את שדה היוצר לקבורת הגרים׃

8 Por isso foi chamado aquele campo até ao dia de hoje, Campo de sangue.

8 על כן שם השדה ההוא שדה הדם עד היום הזה׃

9 Então se realizou o que vaticinara o profeta Jeremias: Tomaram as trinta moedas de prata, preço do que foi avaliado, que certos filhos de Israel avaliaram.

9 אז נתמלא מה שנאמר ביד ירמיה הנביא ויקחו שלשים הכסף אדר היקר אשר יקר מעל בני ישראל׃

10 E deram-nas pelo campo do oleiro, segundo o que o Senhor determinou.

10 ויתנו אתם אל שדה היוצר כאשר צוני יהוה׃

11 E foi Jesus apresentado ao presidente, e o presidente o interrogou, dizendo: És tu o rei dos Judeus? E disse-lhe Jesus: Tu o dizes.

11 וישוע העמד לפני ההגמון וישאלהו ההגמון לאמר האתה הוא מלך היהודים ויאמר ישוע אתה אמרת׃

12 E, sendo acusado pelos príncipes dos sacerdotes e pelos anciãos, nada respondeu.

12 וידברו עליו שטנה הכהנים הגדולים והזקנים והוא לא ענה דבר׃

13 Disse-lhe então Pilatos: Não ouves quanto testificam contra ti?

13 ויאמר אליו פילטוס האינך שמע כמה הם מעידים בך׃

14 E nem uma palavra lhe respondeu, de sorte que o presidente estava muito maravilhado.

14 ולא ענהו אף דבר אחד ויתמה ההגמון עד מאד׃

15 Ora, por ocasião da festa, costumava o presidente soltar um preso, escolhendo o povo aquele que quisesse.

15 ומנהג ההגמון היה לפטר לעם בכל חג אסיר אחד את אשר יחפצו׃

16 E tinham então um preso bem conhecido, chamado Barrabás.

16 ובעת ההיא היה להם אסיר ידוע ושמו בר אבא׃

17 Portanto, estando eles reunidos, disse-lhes Pilatos: Qual quereis que vos solte? Barrabás, ou Jesus, chamado Cristo?

17 ויהי כאשר נקהלו ויאמר אליהם פילטוס את מי תחפצו כי אפטר לכם את בר אבא או את ישוע הנקרא בשם משיח׃

18 Porque sabia que por inveja o haviam entregado.

18 כי ידע אשר רק מקנאה מסרו אתו׃

19 E, estando ele assentado no tribunal, sua mulher mandou-lhe dizer: Não entres na questão desse justo, porque num sonho muito sofri por causa dele.

19 ויהי כשבתו על כסא הדין ותשלח אליו אשתו לאמר אל יהי לך דבר עם הצדיק הזה כי בעבורו עניתי הרבה היום בחלום׃

20 Mas os príncipes dos sacerdotes e os anciãos persuadiram à multidão que pedisse Barrabás e matasse Jesus.

20 והכהנים הגדולים והזקנים פתו את המון העם לשאל להם את בר אבא ולאבד את ישוע׃

21 E, respondendo o presidente, disse-lhes: Qual desses dois quereis vós que eu solte? E eles disseram: Barrabás.

21 ויען ההגמון ויאמר אליהם את מי משניהם תחפצו כי אפטר לכם ויאמרו את בר אבא׃

22 Disse-lhes Pilatos: Que farei então de Jesus, chamado Cristo? Disseram-lhe todos: Seja crucificado.

22 ויאמר אליהם פילטוס ומה אעשה לישוע הנקרא בשם משיח ויענו כלם יצלב׃

23 O presidente, porém, disse: Mas que mal fez ele? E eles mais clamavam, dizendo: Seja crucificado.

23 ויאמר ההגמון מה אפוא הרעה אשר עשה ויוסיפו עוד צעק לאמר יצלב׃

24 Então Pilatos, vendo que nada aproveitava, antes o tumulto crescia, tomando água, lavou as mãos diante da multidão, dizendo: Estou inocente do sangue deste justo; considerai isso.

24 ויהי כראות פילטוס כי לא יועיל מאומה ורבתה עוד המהודה ויקח מים וירחץ את ידיו לעיני העם ויאמר נקי אנכי מדם הצדיק הזה אתם תראו׃

25 E, respondendo todo o povo, disse: O seu sangue caia sôbre nós e sôbre nossos filhos.

25 ויענו כל העם ויאמרו דמו עלינו ועל בנינו׃

26 Então soltou-lhes Barrabás, e, tendo mandado açoitar a Jesus, entregou-o para ser crucificado.

26 אז פטר להם את בר אבא ואת ישוע הכה בשוטים וימסר אותו להצלב׃

27 E logo os soldados do presidente conduzindo Jesus à audiência, reuniram junto dele toda a coorte.

27 ויקחו אנשי הצבא אשר להגמון את ישוע ויביאהו אל בית המשפט ויאספו עליו את כל הגדוד׃

28 E despindo-o, o cobriram com uma capa de escarlata;

28 ויפשיטו אותו את בגדיו ויעטפהו מעיל שני׃

29 E, tecendo uma coroa de espinhos, puseram-lha na cabeça, e em sua mão direita uma cana; e, ajoelhando diante dele, o escarneciam, dizendo: Salve, Rei dos judeus.

29 וישרגו קצים ויעשו עטרת וישימו על ראשו וקנה בימינו ויכרעו לפניו ויתלוצצו בו לאמר שלום לך מלך היהודים׃

30 E, cuspindo nele, tiraram-lhe a cana, e batiam-lhe com ela na cabeça.

30 וירקו בו ויקחו את הקנה ויכהו על ראשו׃

31 E, depois de o haverem escarnecido, tiraram-lhe a capa, vestiram-lhe as suas vestes e o levaram para ser crucificado

31 ואחרי התלוצצם בו הפשיטו אותו את המעיל וילבישהו את בגדיו ויוליכהו לצלב׃

32 E, quando saíam, encontraram um homem cireneu, chamado Simão, a quem constrangeram a levar a sua cruz.

32 ויהי בצאתם וימצאו איש קוריני ושמו שמעון ויאנסו אתו לשאת לו את צלבו׃

33 E, chegando ao lugar chamado Gólgota, que se diz: Lugar da Caveira,

33 ויבאו אל המקום הנקרא גלגלתא הוא מקום גלגלת׃

34 Deram-lhe a beber vinho misturado com fel; mas ele, provando-o, não quis beber.

34 ויתנו לו לשתות חמץ מזוג במרורה ויטעם ולא אבה לשתות׃

35 E, havendo-o crucificado, repartiram os seus vestidos, lançando sortes, para que se cumprisse o que foi dito pelo profeta: Repartiram entre si os meus vestidos, e sôbre a minha túnica lançaram sortes.

35 ויהי כאשר צלבו אותו ויחלקו להם את בגדיו וגורל הפילו למלאת את אשר נאמר בפי הנביא יחלקו בגדי להם ועל לבושי יפילו גורל׃

36 E, assentados, o guardavam ali.

36 וישבו שמה וישמרו אותו׃

37 E por cima da sua cabeça puseram escrita a sua acusação: ESTE É JESUS, O REI DOS JUDEUS.

37 וישימו את דבר אשמתו כתוב ממעל לראשו זה הוא ישוע מלך היהודים׃

38 E foram crucificados com ele dois salteadores, um à direita, e outro à esquerda.

38 ויצלבו אתו שני פריצים אחד לימינו ואחד לשמאלו׃

39 E os que passavam blasfemavam dele, meneando as cabeças,

39 והעברים גדפו אותו ויניעו את ראשם׃

40 E dizendo: Tu, que destróis o templo, e em três dias o reedificas, salva-te a ti mesmo; se és Filho de Deus, desce da cruz.

40 ויאמרו אתה ההרס את ההיכל ובנהו בשלשת ימים הושע לנפשך ואם בן האלהים אתה רדה מן הצלב׃

41 E da mesma maneira também os príncipes dos sacerdotes, com os escribas, e anciãos, e fariseus, escarnecendo, diziam:

41 וכן הלעיגו גם ראשי הכהנים עם הסופרים והזקנים לאמר׃

42 Salvou os outros, e a si mesmo não pode salvar-se. Se é o Rei de Israel, desça agora da cruz, e creremos nele ;

42 את אחרים הושיע ולעצמו לא יוכל להושיע אם מלך ישראל הוא ירד נא עתה מן הצלב ונאמין בו׃

43 Confiou em Deus; livre-o agora, se o ama; porque disse: Sou Filho de Deus.

43 בטח באלהים עתה יפלטהו אם חפץ בו כי אמר בן האלהים אני׃

44 E o mesmo lhe lançaram também em rosto os salteadores que com ele estavam crucificados.

44 וגם הפריצים הנצלבים אתו חרפהו כדברים האלה׃

45 E desde a hora sexta houve trevas sôbre toda a terra, até à hora nona.

45 ומשעה הששית היה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית׃

46 E perto da hora nona exclamou Jesus em alta voz, dizendo: Eli, Eli, lama sabactani; isto é, Deus meu, Deus meu, porque me desamparaste?

46 וכעת השעה התשיעית ויצעק ישוע בקול גדול אלי אלי למה שבקתני ותרגומו אלי אלי למה עזבתני׃

47 E alguns dos que ali estavam, ouvindo isto, diziam: Este chama por Elias.

47 ויאמרו מקצת העמדים שם כשמעם את זאת לאמר אל אליהו הוא קורא׃

48 E logo um deles, correndo, tomou uma esponja, e embebeu-a em vinagre, e, pondo-a numa cana, dava-lhe de beber.

48 וימהר אחד מהם וירץ ויקח ספוג וימלא אתו חמץ וישימהו על קנה וישקהו׃

49 Os outros, porém, diziam: Deixa, vejamos se Elias vem livrá-lo.

49 ושאר האנשים אמרו הניחו לו ונראה אם יבוא אליהו להושיעו׃

50 E Jesus, clamando outra vez com grande voz, rendeu o espírito.

50 וישוע הוסיף לקרא בקול גדול ותצא רוחו׃

51 E eis que o véu do templo se rasgou em dois, de alto a baixo; e tremeu a terra, e fenderam-se as pedras,

51 והנה נקרעה פרכת ההיכל מלמעלה למטה לשנים קרעים והארץ נרעשה והסלעים נבקעו׃

52 E abriram-se os sepulcros, e muitos corpos de santos que dormiam foram ressuscitados.

52 והקברים נפתחו ורבים מגופות הקדושים ישני אדמת עפר נעורו׃

53 E, saindo dos sepulcros, depois da ressurreição dele entraram na cidade santa e apareceram a muitos.

53 ויצאו מן הקברים אחרי הקיצו ויבאו אל העיר הקדושה ויראו לרבים׃

54 E o centurião e os que com ele guardavam a Jesus, vendo o terramoto, e as coisas que haviam sucedido, tiveram grande temor, e disseram: verdadeiramente este era o Filho de Deus.

54 ושר המאה והאנשים אשר אתו השמרים את ישוע כראותם את הרעש ואת אשר נהיתה נבהלו מאד ויאמרו אכן זה היה בן אלהים׃

55 E estavam ali olhando de longe, muitas mulheres que tinham seguido Jesus desde a Galiléia, para o servir,

55 ותהיינה שם נשים רבות הראות מרחוק אשר הלכו אחרי ישוע מן הגליל לשרתו׃

56 Entre as quais estavam Maria Madalena, e Maria, mãe de Tiago e de José, e a mãe dos filhos de Zebedeu.

56 ובתוכן מרים המגדלית ומרים אם יעקב ויוסי ואם בני זבדי׃

57 E vinda já a tarde, chegou um homem rico de Arimateia, por nome José, que também era discípulo de Jesus.

57 ויהי בערב ויבא איש עשיר מן הרמתים ושמו יוסף וגם הוא היה מתלמידי ישוע׃

58 Este foi ter com Pilatos, e pediu-lhe o corpo de Jesus. Então Pilatos mandou que o corpo lhe fosse dado.

58 ויגש אל פילטוס לשאל את גוית ישוע ויצו פליטוס כי תנתן לו׃

59 E José, tomando o corpo, envolveu-o num fino e limpo lençol.

59 ויקח יוסף את הגויה ויכרך אותה בסדין טהור׃

60 E o pôs no seu sepulcro novo, que havia aberto em rocha, e, rodando uma grande pedra para a porta do sepulcro, foi-se.

60 וישימה בקבר החדש אשר חצב לו בסלע ויגל אבן גדולה על פתח הקבר וילך לו׃

61 E estavam ali Maria Madalena e a outra Maria, assentadas defronte do sepulcro.

61 ומרים המגדלית ומרים האחרת היו ישבות שם ממול הקבר׃

62 E no dia seguinte, que é o dia da Preparação, reuniram-se os príncipes dos sacerdotes e os fariseus em casa de Pilatos,

62 ויהי ממחרת ערב השבת ויקהלו הכהנים הגדולים והפרושים אל פילטוס׃

63 Dizendo: Senhor, lembramo-nos de que aquele enganador, vivendo ainda, disse: Depois de três dias ressuscitarei.

63 ויאמרו אדנינו זכרנו כי אמר המתעה ההוא בעודנו חי מקצה שלשת ימים קום אקום׃

64 Manda pois que o sepulcro seja guardado com segurança até ao terceiro dia não se dê o caso que os seus discípulos vão de noite e o furtem, e digam ao povo: Ressuscitou dos mortos; e assim o último erro será pior do que o primeiro.

64 לכן צוה נא ויסכר מבוא הקבר עד היום השלישי פן יבאו תלמידיו בלילה וגנבהו ואמרו אל העם הנה קם מן המתים והיתה התרמית האחרונה רעה מן הראשונה׃

65 Disse-lhes Pilatos: Tendes a guarda; ide, guardai-o como entenderdes.

65 ויאמר אליהם פילטוס הנה לכם אנשי משמר לכו סכרוהו כדעתכם׃

66 E, indo eles, seguraram o sepulcro com a guarda, selando a pedra.

66 וילכו ויסכרו את מבוא הקבר ויחתמו את האבן ויעמידו עליו את המשמר׃

Mateus 28

1 E, NO fim do sábado, quando já despontava o primeiro dia da semana, Maria Madalena e a outra Maria foram ver o sepulcro;

1 ואחרי מוצאי השבת כשהאיר לאחד בשבת באה מרים המגדלית ומרים האחרת לראות את הקבר׃

2 E eis que houvera um grande terramoto, porque um anjo do Senhor, descendo do céu, chegou removendo a pedra, e sentou-se sôbre ela.

2 והנה רעש גדול היה כי מלאך יהוה ירד מן השמים ויגש ויגל את האבן מן הפתח וישב עליה׃

3 E o seu aspecto era como um relâmpago, e o seu vestido branco como neve.

3 ויהי מראהו כברק ולבושו לבן כשלג׃

4 E os guardas com medo dele, ficaram muito assombrados, e como mortos.

4 ומפחדו נבהלו השמרים ויהיו כמתים׃

5 Mas o anjo, respondendo, disse às mulheres: Não tenhais medo; pois eu sei que buscais a Jesus, que foi crucificado.

5 ויען המלאך ויאמר אל הנשים אתן אל תיראן הן ידעתי כי את ישוע הנצלב אתן מבקשות׃

6 Ele não está aqui, porque já ressuscitou, como havia dito. Vinde, vede o lugar onde o Senhor jazia.

6 איננו פה כי קם כאשר אמר באנה ראינה את המקום אשר שכב שם האדון׃

7 Ide pois imediatamente, e dizei aos seus discípulos que já ressuscitou dos mortos. E eis que ele vai adiante de vós para a Galiléia; ali o vereis. Eis que eu vo-lo tenho dito.

7 ומהרתן ללכת ואמרתן אל תלמידיו כי קם מן המתים והנה הוא הולך לפניכם הגלילה ושם תראהו הנה אמרתי לכן׃

8 E, saindo elas pressurosamente do sepulcro, com temor e grande alegria, correram a anunciá-lo aos seus discípulos.

8 ותמהרנה לצאת מן הקבר ביראה ובשמחה גדולה ותרצנה להגיד לתלמידיו׃

9 E, indo elas, eis que Jesus lhes sai ao encontro, dizendo: Eu vos saúdo. E elas, chegando, abraçaram os seus pés, e o adoraram.

9 הנה הלכות להגיד לתלמידיו והנה ישוע נקרה אליהן ויאמר שלום לכן ותגשנה ותאחזנה ברגליו ותשתחוין לו׃

10 Então Jesus disse-lhes: Não temais; ide dizer a meus irmãos que vão a Galiléia, e lá me verão:

10 ויאמר אליהן ישוע אל תיראן לכנה והגדן לאחי וילכו הגלילה ושם יראוני׃

11 E, quando iam, eis que alguns da guarda, chegando à cidade, anunciaram aos príncipes dos sacerdotes, todas as coisas que haviam acontecido.

11 ויהי בלכתן והנה אנשים מן המשמר באו העירה ויגידו לראשי הכהנים את כל הנעשה׃

12 E, congregados eles com os anciãos, e tomando conselho entre si, deram muito dinheiro aos soldados, dizendo:

12 ויקהלו עם הזקנים ויתיעצו ויתנו כסף לרב אל אנשי הצבא לאמר׃

13 Dizei: Vieram de noite os seus discípulos, e, dormindo nós, o furtaram.

13 אמרו כי באו תלמידיו לילה ויגנבו אותו בהיותנו ישנים׃

14 E, se isto chegar a ser ouvido pelo presidente, nós o persuadiremos, e vos poremos em segurança.

14 ואם ישמע הדבר לפני ההגמון אנחנו נפיסהו והייתם בלי פחד׃

15 E eles recebendo o dinheiro, fizeram como estavam instruídos. E foi divulgado este dito entre os judeus, até ao dia de hoje.

15 ויקחו את הכסף ויעשו כאשר למדו ותצא השמועה הזאת בין היהודים עד היום הזה׃

16 E os onze discípulos partiram para a Galiléia, para o monte que Jesus lhes tinha designado.

16 ועשתי עשר התלמידים הלכו הגלילה אל ההר אשר צום ישוע׃

17 E, quando o viram o adoraram; mas alguns duvidaram.

17 ויהי כראותם אתו וישתחוו לו ומקצתם נחלקו בלבם׃

18 E, chegando-se Jesus, falou-lhes, dizendo: É-me dado todo o poder no céu e na terra.

18 ויגש ישוע וידבר אליהם לאמר נתן לי כל שלטן בשמים ובארץ׃

19 Portanto ide, ensinai todas as nações, baptizando-as em nome do Pai, e do filho e do Espírito Santo;

19 לכו ועשו לתלמידים את כל הגוים וטבלתם אתם לשם האב והבן ורוח הקדש׃

20 Ensinando-as a guardar todas as coisas que eu vos tenho mandado; e eis que eu estou convosco todos os dias, até à consumação dos séculos. Amen.

20 ולמדתּם אֹתם לשׁמר את־כּל־אשׁר צוּיתִי אתכם והנּה אנכי אתּכם כּל־היּמים עד־קץ העולם, אמן