Tiago

Tiago 1

1 TIAGO, servo de Deus e do Senhor Jesus Cristo, às doze tribos que andam dispersas, saúde.

1 יעקב עבד אלהים ואדנינו ישוע המשיח שאל לשלום שנים עשר השבטים הנפוצים׃

2 Meus irmãos, tende grande gozo quando cairdes em várias tentações;

2 אך לשמחה חשבו לכם אחי כאשר תבאו בנסינות שונים׃

3 Sabendo que a prova da vossa fé obra a paciência.

3 בדעתכם כי בחן אמונתכם מביא לידי סבלנות׃

4 Tenha, porém, a paciência a sua obra perfeita, para que sejais perfeitos e completos, sem faltar em coisa alguma.

4 והסבלנות שלמה תהיה בפעלה להיותכם שלמים ותמימים ולא תחסרו כל דבר׃

5 E, se algum de vós tem falta de sabedoria, peça-a a Deus, que a todos dá liberalmente, e o não lança em rosto, e ser-lhe-á dada.

5 ואיש מכם כי יחסר חכמה יבקשנה מאלהים הנותן לכל בנדיבה ובאין גערה ותנתן לו׃

6 Peça-a, porém, com fé; não duvidando; porque o que duvida é semelhante à onda do mar, que é levada pelo vento, e lançada de uma para outra parte.

6 רק יבקש באמונה ובבלי ספק כי בעל ספק דומה לגלי הים הסער והנגרש׃

7 Não pense tal homem que receberá do Senhor alguma coisa.

7 והאיש ההוא אל ידמה בנפשו כי ישא דבר מאת יהוה׃

8 O homem de coração dobre é inconstante em todos os seus caminhos.

8 איש אשר חלק לבו הפכפך הוא בכל דרכיו׃

9 Mas glorie-se o irmão abatido na sua exaltação,

9 אבל האח השפל יתהלל ברוממתו׃

10 E o rico em seu abatimento; porque ele passará como a flor da erva.

10 והעשיר יתהלל בשפלותו כי יעבר כציץ החציר׃

11 Porque sai o sol com ardor, e a erva seca, e a sua flor cai, e a formosa aparência do seu aspecto perece: assim se murchará também o rico em seus caminhos.

11 כי זרח השמש בחמתו וייבש את החציר ויבל ציצו וחסד מראהו אבד כן יבול העשיר בהליכותיו׃

12 Bem-aventurado o varão que sofre a tentação; porque, quando for aprovado receberá a coroa da vida, a qual o Senhor tem prometido aos que o amam.

12 אשרי האיש העמד בנסיונו כי כאשר נבחן ישא עטרת החיים אשר הבטיח יהוה לאהביו׃

13 Ninguém, sendo tentado diga: De Deus sou tentado; porque Deus não pode ser tentado pelo mal, e a ninguém tenta.

13 אל יאמר המנסה האלהים נסני כי האלהים איננו מנסה ברע והוא לא ינסה איש׃

14 Mas cada um é tentado, quando atraído e engodado pela sua própria concupiscência.

14 כי אם ינסה כל איש בתאות נפשו אשר תסיתהו ותפתהו׃

15 Depois, havendo a concupiscência concebido, dá à luz o pecado; e o pecado, sendo consumado, gera a morte.

15 ואחרי כן הרתה התאות ותלד חטא והחטא כי נשלם יוליד את המות׃

16 Não erreis, meus amados irmãos.

16 אל תתעו אחי אהובי׃

17 Toda a boa dádiva e todo o dom perfeito vem do alto, descendo do Pai das luzes, em quem não há mudança nem sombra de variação.

17 כל מתנה טובה וכל מנחה שלמה תרד ממעל מאת אבי האורות אשר חלוף וכל צל שנוי אין עמו׃

18 Segundo a sua vontade, ele nos gerou pela palavra da verdade, para que fôssemos como primícias das suas criaturas.

18 הוא בחפצו ילד אותנו בדבר האמת להיותנו כמו ראשית בכורי יצוריו׃

19 Portanto, meus amados irmãos; todo o homem seja pronto para ouvir, tardio para falar, tardio para se irar.

19 על זאת אחי אהובי יהי כל איש מהיר לשמע קשה לדבר וקשה לכעוס׃

20 Porque a ira do homem não opera a justiça de Deus.

20 כי כעס אדם לא יפעל צדקת אלהים׃

21 Pelo que, regeitando toda a imundícia e superfluidade de malícia, recebei com mansidão a palavra em vós enxertada, a qual pode salvar as vossas almas.

21 לכן הסירו מעליכם כל טנוף ותרבות רעה וקבלו בענוה את הדבר הנטוע בכם אשר יכל להושיע את נפשתיכם׃

22 E sede cumpridores da palavra, e não somente ouvintes, enganando-vos com falsos discursos.

22 והיו עשי הדבר ולא שמעיו לבד לרמות את נפשכם׃

23 Porque, se alguém é ouvinte da palavra, e não cumpridor, é semelhante ao varão que contempla ao espelho o seu rosto natural;

23 כי האיש אשר רק שמע את הדבר ולא עשהו נמשל לאיש מביט את תאר הויתו במראה׃

24 Porque se contempla a si mesmo, e foi-se, e logo se esqueceu de que tal era.

24 כי הביט אל מראהו וילך לו וברגע שכח מה תארו׃

25 Aquele, porém, que atenta bem para a lei perfeita da liberdade, e nisso persevera, não sendo ouvinte esquecido, mas fazedor da obra, este tal será bem-aventurado no seu feito.

25 אבל המשקיף בתורה השלמה תורת החרות ומחזיק בה אשר איננו שמע ושכח כי אם עשה בפעל אשרי האיש ההוא במעשהו׃

26 Se alguém entre vós cuida ser religioso, e não refreia a sua língua, antes engana o seu coração, a religião desse é vã.

26 איש מכם אם ידמה להיות עבד אלהים ואיננו שם רסן ללשנו כי אם מתעה הוא את לבבו עבדתו אך לריק תהיה׃

27 A religião pura e imaculada para com Deus, o pai, é esta: Visitar os órfãos e as viúvas nas suas tribulações, e guardar-se da corrupção do mundo.

27 זאת העבודה הטהורה והברה לפני האלהים אבינו לבקר את היתומים והאלמנות בלחצם ולשמר את עצמו נקי מחלאת העולם׃

Tiago 2

1 MEUS irmãos, não tenhais a fé de nosso Senhor Jesus Cristo, Senhor da glória, em acepção de pessoas.

1 אחי אל יהי משא פנים באמונתכם בישוע המשיח אדנינו אדון הכבוד׃

2 Porque, se no vosso ajuntamento entrar algum homem com anel de ouro no dedo, com vestidos preciosos, e entrar também algum pobre com sórdido vestido,

2 כי אם יבוא איש לבית כנסתכם וטבעת זהב על ידיו והוא לבוש לבשי מכלול וגם איש עני יבא שמה ובגדו מטנף׃

3 E atentardes para o que traz o vestido precioso, e lhe disserdes: Assenta-te tu aqui num lugar de honra, e disserdes ao pobre: Tu, fica aí em pé, ou assenta-te abaixo do meu estrado.

3 ופניתם אל הלבוש לבשי מכלול ואמרתם לו שב לך הנה בטוב ולעני תאמרו עמד שם או שב פה מתחת להדם רגלי׃

4 Porventura não fizestes distinção dentro de vós mesmos, e não vos fizestes juizes de maus pensamentos?

4 הלא בזאת נחלק לבכם והנכם שפטים בעלי מחשבות רעות׃

5 Ouvi, meus amados irmãos: Porventura não escolheu Deus aos pobres deste mundo para serem ricos na fé, e herdeiros do reino que prometeu aos que o amam?

5 שמעו אחי אהובי הלא בעניי העולם הזה בחר האלהים להיות עשירים באמונה וירשי המלכות אשר הבטיח לאהביו׃

6 Mas vós desonrastes o pobre. Porventura não vos oprimem os ricos, e não vos arrastam aos tribunais?

6 ואתם הכלמתם את העני הלא העשירים הם העשקים אתכם והם הסחבים אתכם אל בתי דין׃

7 Porventura não blasfemam eles o bom nome que sobre vós foi invocado?

7 הלא הם המגדפים את השם הטוב הנקרא עליכם׃

8 Todavia, se cumprirdes, conforme a Escritura, a lei real: Amarás a teu próximo como a ti mesmo, bem fazeis.

8 הן בקימכם את המצוה המלכת על כלן כפי הכתוב ואהבת לרעך כמוך תיטיבו לעשות׃

9 Mas, se fazeis acepção de pessoas, cometeis pecado, e sois redarguidos pela lei como transgressores.

9 אולם אם תשאו פנים תחטאו במעשיכם והתורה תוכיחכם כעברים אותה׃

10 Porque qualquer que guardar toda a lei, e tropeçar em um só ponto, tornou-se culpado de todos.

10 כי איש אשר יקים את כל התורה ונכשל בדבר אחד הוא אשם אשם בכלם׃

11 Porque aquele que disse: Não cometerás adultério, também disse: Não matarás. Se tu pois não cometeres adultério, mas matares, estás feito transgressor da lei.

11 כי האמר לא תנאף גם הוא אמר לא תרצח ואם אינך נאף ואתה רוצח היה נהיית לעבר התורה׃

12 Assim falai, e assim procedei, como devendo ser julgados pela lei da liberdade.

12 כן דברו וכן עשו כאנשים העתידים להשפט על פי תורת החרות׃

13 Porque o juízo será sem misericórdia sobre aquele que não fez misericórdia; e a misericórdia triunfa do juízo.

13 כי אין חסד בדין לאשר לא עשה חסד והחסד יתגאה על הדין׃

14 Meus irmãos, que aproveita se alguém disser que tem fé, e não tiver as obras? Porventura a fé pode salvá-lo?

14 אחי מה יועיל לאיש אם יאמר כי יש לו אמונה ומעשים אין בו התוכל האמונה להושיעו׃

15 E, se o irmão ou a irmã estiverem nus, e tiverem falta de mantimento quotidiano,

15 אח או אחות אם יהיו בעירם ובחסר לחם יומם׃

16 E algum de vós lhe disser: Ide em paz, aquentai-vos, e fartai-vos; e lhe não derdes as coisas necessárias para o corpo, que proveito virá daí?

16 ואיש מכם יאמר אליהם לכו לשלום והתחממו ושבעו ולא תתנו להם די מחסור גופם מה תועיל זאת׃

17 Assim também a fé, se não tiver as obras, é morta em si mesma.

17 ככה גם האמונה אם אין בה מעשים מתה היא בעצמה׃

18 Mas dirá alguém: Tu tens a fé, e eu tenho as obras: mostra-me a tua fé sem as tuas obras, e eu te mostrarei a minha fé pelas minhas obras.

18 אך יאמר איש אתה יש לך אמונה ואני יש לי מעשים הראני נא את אמונתך מתוך מעשיך ואני אראך מתוך מעשי את אמוני׃

19 Tu crês que há um Deus; fazes bem, também os demónios o crêem, e estremecem.

19 אתה מאמין כי האלהים אחד הוא הטיבות גם השדים מאמינים בו ורעדים׃

20 Mas, ó homem vão, queres tu saber que a fé sem as obras é morta?

20 ואתה איש בער התחפץ לדעת כי האמונה בבלי מעשים מתה היא׃

21 Porventura o nosso pai Abraão não foi justificado pelas obras, quando ofereceu sobre o altar o seu filho Isaque?

21 אברהם אבינו הלא במעשיו נצדק בהעלתו את יצחק בנו על המזבח׃

22 Bem vês que a fé cooperou com as suas obras, e que pelas obras a fé foi aperfeiçoada.

22 הנך ראה כי היתה האמונה עזרת למעשיו ומתוך המעשים השלמה האמונה׃

23 E cumpriu-se a Escritura, que diz: E creu Abraão em Deus, e foi-lhe isso imputado como justiça, e foi chamado o amigo de Deus.

23 וימלא הכתוב האמר והאמן אברהם ביהוה ותחשב לו לצדקה ויקרא אהב יהוה׃

24 Vedes então que o homem é justificado pelas obras, e não somente pela fé.

24 הנכם ראים כי במעשים יצדק האיש ולא באמונה לבדה׃

25 E de igual modo Raabe, a meretriz, não foi também justificada pelas obras, quando recolheu os emissários e os despediu por outro caminho?

25 וכן גם רחב הזונה הלא נצדקה במעשים באספה את המלאכים אל ביתה ותשלחם בדרך אחר׃

26 Porque, assim como o corpo sem o espírito está morto, assim também a fé sem obras é morta.

26 כי כאשר הגוף בלי נשמה מת הוא כן גם האמונה בלי מעשים מתה היא׃

Tiago 3

1 MEUS irmãos, muitos de vós não sejam mestres, sabendo que receberemos mais duro juízo.

1 אחי אל יהיו רבים מכם למורים באשר ידעתם כי בזאת נכביד עלינו את הדין׃

2 Porque todos tropeçamos em muitas coisas. Se alguém não tropeça em palavra, o tal varão é perfeito, e poderoso para também refrear todo o corpo.

2 כי כלנו מרבים להכשל ואשר לא יכשל בדבור הוא איש תמים וביכלתו לשום רסן גם לכל גופו׃

3 Ora nós pomos freio nas bocas dos cavalos, para que nos obedeçam; e conseguimos dirigir todo o seu corpo.

3 הנה בפי הסוסים נשים את הרסן למען אשר ישמעו לנו ונהגנו בו את כל גויתם׃

4 Vede também as naus que, sendo tão grandes, e levadas de impetuosos ventos, se viram com um bem pequeno leme para onde quer a vontade daquele que as governa.

4 והנה האניות אף כי גדלות הנה ורוחות קשות יהדפום ינהג אתן משוט קטן אל כל אשר יחפץ החבל כן גם הלשון אבר קטן היא וגדלות תדבר׃

5 Assim também a língua é um pequeno membro, e gloria-se de grandes coisas. Vede quão grande bosque um pequeno fogo incendeia.

5 ראה מה גדול היער ואש קטנה תבעירנו גם הלשון אש היא עולם מלא עולה׃

6 A língua também é um fogo; como mundo de iniquidades, a língua está posta entre os nossos membros, e contamina todo o corpo, e inflama o curso da natureza, e é inflamada pelo inferno.

6 כן הלשון נצבת בין אברינו המגאלת את כל הגוף ומלהטת את גלגל הויתנו והיא להוטה באש גיהנם׃

7 Porque toda a natureza, tanto de bestas feras como de aves, tanto de repteis como de animais do mar, se amansa e foi domada pela natureza humana;

7 כי מין כל בהמה ועוף ורמש וחיות הים יכבש ונכבשים הם על ידי מין האדם׃

8 Mas nenhum homem pode domar a língua. É um mal que não se pode refrear; está cheia de peçonha mortal.

8 אבל הלשון אין אדם יכל לכבשה אין מעצור לרעה הזאת וסם המות מלאה׃

9 Com ela bem-dizemos a Deus e Pai, e com ela amaldiçoamos os homens, feitos à semelhança de Deus.

9 בה נברך את האלהים אבינו ובה נקלל את האנשים העשוים בצלם אלהים׃

10 De uma mesma boca procede bênção e maldição. Meus irmãos, não convém que isto se faça assim.

10 מפה אחד יצאת ברכה וקללה וכן לא יעשה אחי׃

11 Porventura deita alguma fonte de um mesmo manancial água doce e água amargosa?

11 היביע המעין מתוקים ומרים ממוצא אחד׃

12 Meus irmãos, pode também a figueira produzir azeitonas, ou a videira figos? Assim tampouco pode uma fonte dar água salgada e doce.

12 אחי היוכל עץ התאנה להוציא זיתים או התוכל הגפן להוציא תאנים כן גם מעין אחד לא יוכל נבע מים מלוחים ומתוקים׃

13 Quem de entre vós é sábio e entendido? Mostre pelo seu bom trato as suas obras em mansidão de sabedoria.

13 מי בכם חכם ונבון יראה בדרכו הטובה את מעשיו בענות החכמה׃

14 Mas, se tendes amarga inveja, e sentimento faccioso em vosso coração, não vos glorieis, nem mintais contra a verdade.

14 ואם קנאה מרה ומריבה בלבבכם אל תתהללו ואל תשקרו באמת׃

15 Essa não é a sabedoria que vem do alto, mas é terrena, animal e diabólica.

15 אין זאת החכמה הירדת ממעל כי אם חכמת אדמה היא וחכמת היצר והשדים׃

16 Porque onde há inveja e espírito faccioso aí há perturbação e toda a obra perversa.

16 כי במקום קנאה ומריבה שם מהומה וכל מעשה רע׃

17 Mas a sabedoria que do alto vem é, primeiramente, pura, depois pacífica, moderada, tratável, cheia de misericórdia e de bons frutos, sem parcialidade, e sem hipocrisia.

17 אבל החכמה אשר ממעל בראשונה צנועה היא אף אהבת שלום ומכרעת לכף זכות ואיננה עמדת על דעתה ומלאה רחמים ופרי טוב בלא לב ולב ובלי חנפה׃

18 Ora o fruto da justiça semeia-se na paz, para os que exercitam a paz.

18 ופרי הצדקה בשלום יזרע לעשי השלום׃

Tiago 4

1 DONDE vêm as guerras e pelejas entre vós? Porventura não vêm disto, a saber, dos vossos deleites, que nos vossos membros guerreiam?

1 מאין המלחמות והמדנים אשר ביניכם הלא מתוך התאות המתגרות באבריכם׃

2 Cobiçais, e nada tendes: sois invejosos, e cobiçosos, e não podeis alcançar: combateis e guerreais, e nada tendes, porque não pedis.

2 אתם מתאוים ואין לכם תרצחו ותקנאו והשג לא תשיגו תריבו ותלחמו ואין לכם יען אשר לא התפללתם׃

3 Pedis, e não recebeis, porque pedis mal, para o gastardes em vossos deleites.

3 הן אתם מבקשים ואינכם מקבלים על אשר תתפללו ברעה למען תבלו בתאותיכם׃

4 Adúlteros e adúlteras, não sabeis vós que a amizade do mundo é inimizade contra Deus? Portanto qualquer que quiser ser amigo do mundo constitui-se inimigo de Deus.

4 הנאפים והמנאפות הלא ידעתם כי אהבת העולם איבת אלהים היא ועתה החפץ להיות אהב העולם יהיה איב לאלהים׃

5 Ou cuidais vós que em vão diz a Escritura: O espírito que em nós habita tem ciúmes?

5 או התדמו בנפשכם כי לריק אמר הכתוב בקנאה יתאוה לרוח השכן בקרבנו׃

6 Antes dá maior graça. Portanto diz: Deus resiste aos soberbos, dá, porém, graça aos humildes.

6 וגם יגדיל לתת חן על כן אומר אלהים ללצים יליץ ולענוים יתן חן׃

7 Sujeitai-vos pois a Deus, resisti ao diabo, e ele fugirá de vós.

7 לכן הכנעו לאלהים התיצבו נגד השטן ויברח מפניכם׃

8 Chegai-vos a Deus, e ele se chegará a vós. Alimpai as mãos, pecadores; e, vós de duplo ânimo, purificai os corações.

8 קרבו לאלהים ויקרב אליכם רחצו ידיכם החטאים טהרו לבבכם חלוקי הלבב׃

9 Senti as vossas misérias, e lamentai, e chorai; converta-se o vosso riso em pranto, e o vosso gozo em tristeza.

9 התענו והתאבלו ובכו שחקכם יהפך לאבל ושמחתכם ליגון׃

10 Humilhai-vos perante o Senhor, e ele vos exaltará.

10 הכנעו לפני יהוה והוא ירים אתכם׃

11 Irmãos, não faleis mal uns dos outros. Quem fala mal de um irmão, e julga a seu irmão, fala mal da lei, e julga a lei; e, se tu julgas a lei, já não és observador da lei, mas juiz.

11 אחי אל תחרפו איש את רעהו המחרף את רעהו ודן את אחיו הוא מחרף את התורה ודן את התורה ואם תדין את התורה אינך עשה התורה כי אם שפטה׃

12 Há só um legislador e um juiz que pode salvar e destruir. Tu, porém, quem és, que julgas a outrem?

12 אחד הוא המחקק אשר יכול להושיע ולאבד ומי אתה כי תדין את עמיתך׃

13 Eia agora vós, que dizeis: Hoje, ou amanhã, iremos a tal cidade, e lá passaremos um ano, e contrataremos, e ganharemos;

13 הוי האמרים נלכה היום ומחר לעיר פלונית אלמונית ונעשה שם שנה אחת לסחר בה ולהרבות רוח׃

14 Digo-vos que não sabeis o que acontecerá amanhã. Porque, que é a vossa vida? É um vapor que aparece por um pouco, e depois se desvanece.

14 ולא תדעו מה ילד יום מחר כי מה חייכם עשן הם אשר נראה כמעט רגע ואחר כלה וילך׃

15 Em lugar do que devíeis dizer; Se o Senhor quiser, e se vivermos, faremos isto ou aquilo.

15 תחת אשר תאמרו אם ירצה יהוה ונחיה נעשה כזה וכזה׃

16 Mas agora vos gloriais em vossas presunções: toda a glória tal como esta é maligna.

16 עתה תתגאו בפחזותכם וכל גאוה אשר כזאת רעה היא׃

17 Aquele pois que sabe fazer o bem e o não faz, comete pecado.

17 לכן היודע לעשות הטוב ולא יעשנו והיה בו חטא׃

Tiago 5

1 EIA pois agora vós, ricos, chorai e pranteai, por vossas misérias, que sobre vós hão de vir.

1 הוי העשירים בכו והילילו על הצרות אשר תבאנה עליכם׃

2 As vossas riquezas estão apodrecidas, e os vossos vestidos estão comidos da traça.

2 עשרכם בלה ובגדיכם אכלם עש׃

3 O vosso ouro e a vossa prata se enferrujaram; e a sua ferrugem dará testemunho contra vós, e comerá como fogo a vossa carne. Entesourastes para os últimos dias.

3 זהבכם וכספכם כסתם חלאה והיתה חלאתם בכם לעדות ואכלה כמו אש את בשרכם אצרתם לכם אוצרות בקץ הימים׃

4 Eis que o jornal dos trabalhadores que ceifaram as vossas terras, e que por vós foi diminuído, clama; e os clamores dos que ceifaram entraram nos ouvidos do Senhor dos exércitos.

4 הנה שכר הפעלים אספי קציר שדתיכם אשר עשקתם צעק עליכם וצעקת הקוצרים באה באזני יהוה צבאות׃

5 Deliciosamente vivestes sobre a terra, e vos deleitastes: cevastes os vossos corações, como num dia de matança.

5 התעדנתם בארץ והתענגתם והשמנתם את לבכם כמו ליום טבחה׃

6 Condenastes e matastes o justo; ele não vos resistiu.

6 הרשעתם והמתם את הצדיק והוא נענה לא יפתח פיו׃

7 Sede pois, irmãos, pacientes até à vinda do Senhor. Eis que o lavrador espera o precioso fruto da terra, aguardando-o com paciência, até que receba a chuva temporã e serôdia.

7 לכן אחי דמו והוחילו עד בוא האדון הנה האכר מחכה לטוב תבואת האדמה בהוחילו כי ירד עליה גשם יורה ומלקוש׃

8 Sede vós também pacientes, fortalecei os vossos corações; porque já a vinda do Senhor está próxima.

8 כן הוחילו גם אתם ואמצו לבבכם כי קרוב האדון לבא׃

9 Irmãos, não vos queixeis uns contra os outros, para que não sejais condenados. Eis que o juiz está à porta.

9 אחי אל תתאוננו איש על רעהו פן תשפטו הנה השופט עמד לפתח׃

10 Meus irmãos, tomai por exemplo de aflição e paciência os profetas que falaram em nome do Senhor.

10 אחי הנביאים אשר דברו בשם יהוה הם יהיו לכם למופת העני והתוחלת׃

11 Eis que temos por bem-aventurados os que sofreram. Ouvistes qual foi a paciência de Job, e vistes o fim que o Senhor lhe deu; porque o Senhor é muito misericordioso e piedoso.

11 הנה מאשרים אנחנו את הסבלים את סבלנות איוב שמעתכם ואת אחרית האדון ראיתם כי רחום וחנון יהוה׃

12 Mas, sobretudo, meus irmãos, não jureis, nem pelo céu, nem pela terra, nem façais qualquer outro juramento; mas que a vossa palavra seja sim, sim, e não, não; para que não caiais em condenação.

12 וראש דבר אחי לא תשבעו לא בשמים ולא בארץ ולא בכל שבועה אחרת ויהי הן שלכם הן ולא שלכם לא פן תפלו בידי הדין׃

13 Está alguém entre vós aflito? Ore. Está alguém contente? Cante louvores.

13 כי יצר לאיש בכם הוא יתפלל ואשר ייטב לבו הוא יזמר׃

14 Está alguém entre vós doente? Chame os presbíteros da igreja, e orem sôbre ele, ungindo-o com azeite em nome do Senhor;

14 איש כי יחלה בכם יקרא את זקני הקהלה ויתפללו בעדו ויסוכהו שמן בשם יהוה׃

15 E a oração da fé salvará o doente, e o Senhor o levantará; e, se houver cometido pecados, ser-lhe-ão perdoados.

15 ותפלת האמונה תושיע את החולה ויהוה יקימנו ואשר חטא יסלח לו׃

16 Confessai as vossas culpas uns aos outros, e orai uns pelos outros, para que sareis: a oração feita por um justo pode muito em seus efeitos.

16 התודו עונותיכם איש לפני רעהו והתפללו איש בעד רעהו למען תרפאו כי גדול כח תפלת הצדיק הקרא אל אלהים בחזקה׃

17 Elias era homem sujeito às mesmas paixões que nós, e, orando, pediu que não chovesse, e, por três anos e seis meses, não choveu sôbre a terra.

17 אליהו אנוש אנוש היה כמנו והתפלל תפלה שלא יהיה מטר ולא היה מטר בארץ שלש שנים וששה חדשים׃

18 E orou outra vez, e o céu deu chuva, e a terra produziu o seu fruto.

18 וישב ויתפלל והשמים נתנו מטר והארץ הצמיחה את פריה׃

19 Irmãos, se algum de entre vós se tem desviado da verdade, e alguém o converter,

19 אחי כי יתעה איש בכם מן האמת ואיש אחר ישיבנו׃

20 Saiba que aquele que fizer converter do erro do seu caminho um pecador salvará da morte uma alma e cobrirá uma multidão de pecados.

20 ידוע ידע כי המשיב את החוטא מעקשות דרכו הוא יושיע את נפשו ממות ויכסה על המון פשעים׃