Livro de Marcos

Marcos 1

1 PRINCIPIO do Evangelho de Cristo, Filho de Deus;

1 ראשית בשורת ישוע המשיח בן האלהים׃

2 Como está escrito no profeta Isaías: Eis que eu envio o meu anjo ante a tua face, o qual preparará o teu caminho diante de ti.

2 ככתוב בנביאים הנני שלח מלאכי לפניך ופנה דרכך לפניך׃

3 Voz do que clama no deserto: Preparai o caminho do Senhor, endireitai as suas veredas.

3 קול קורא במדבר פנו דרך יהוה ישרו מסלותיו׃

4 Apareceu João baptizando no deserto, e pregando o baptismo de arrependimento, para remissão dos pecados.

4 ויהי יוחנן טבל במדבר וקורא טבילת התשובה לסליחת החטאים׃

5 E toda a província da Judéia e os de Jerusalém iam ter com ele; e todos eram baptizados por ele no rio Jordão, confessando os seus pecados.

5 ותצא אליו כל ארץ יהודה ובני ירושלים ויטבלו כלם על ידו בנהר הירדן מתודים את חטאתם׃

6 E João andava vestido de pêlos de camelo, e com um cinto de couro em redor de seus lombos, e comia gafanhotos e mel silvestre.

6 ויוחנן לבוש שער גמלים ואזור עור במתניו ואכל חגבים ודבש היער׃

7 E pregava, dizendo: Após mim vem aquele, que é mais forte do que eu, ao qual não sou digno de, abaixando-me, desatar a correia das suas alparcas.

7 ויקרא לאמר בוא יבא אחרי החזק ממני אשר אינני כדי לכרע ולהתיר את שרוך נעליו׃

8 Eu, em verdade, tenho-vos baptizado com água; ele, porém, vos baptizará com o Espírito Santo.

8 אנכי טבלתי אתכם במים והוא יטבל אתכם ברוח הקדש׃

9 E aconteceu naqueles dias que Jesus, tendo ido de Nazaré, da Galiléia, foi baptizado por João, no Jordão.

9 ויהי בימים ההם ויבא ישוע מנצרת אשר בגליל ויטבל על ידי יוחנן בירדן׃

10 E, logo que saiu da água, viu os céus abertos, e o Espírito, que como pomba descia sobre ele.

10 ויהי אך עלה עלה מן המים וירא את השמים נבקעים והרוח כיונה ירדת עליו׃

11 E ouviu-se uma voz dos céus, que dizia: Tu és o meu Filho amado em quem me comprazo.

11 ויהי קול מן השמים אתה בני ידידי אשר רצתה נפשי בו׃

12 E logo o Espírito o impeliu para o deserto.

12 ואחרי כן הוציאו הרוח המדברה׃

13 E ali esteve no deserto quarenta dias, tentado por Satanás. E vivia entre as feras, e os anjos o serviam.

13 ויהי שם במדבר ארבעים יום והשטן נסהו ויהי עם החיות והמלאכים שרתוהו׃

14 E depois que João foi entregue à prisão, veio Jesus para a Galiléia, pregando o Evangelho do reino de Deus,

14 ואחרי אשר הסגר יוחנן בא ישוע הגלילה ויקרא את בשורת מלכות האלהים לאמר׃

15 E dizendo: O tempo está cumprido, e o reino de Deus está próximo. Arrependei-vos, e crede no Evangelho.

15 מלאה העת והגיעה מלכות האלהים שובו והאמינו בבשורה׃

16 E, andando junto do mar da Galiléia, viu Simão, e André, seu irmão, que lançavam a rede ao mar, pois eram pescadores.

16 ויהי בהתהלכו על יד ים הגליל וירא את שמעון ואת אנדרי אחי שמעון פרשים מצודה בים כי דיגים היו׃

17 E Jesus lhes disse: Vinde após mim, e eu farei que sejais pescadores de homens.

17 ויאמר אליהם ישוע לכו אחרי ואשימכם לדיגי אנשים׃

18 E, deixando logo as suas redes, o seguiram.

18 ויעזבו מהר את מכמרתיהם וילכו אחריו׃

19 E, passando dali um pouco mais adiante, viu Tiago filho de Zebedeu, e João, seu irmão, que estavam no barco consertando as redes.

19 ויהי כעברו מעט משם וירא את יעקב בן זבדי ואת יוחנן אחיו וגם המה באניה מתקנים את המכמרות׃

20 E logo os chamou. E eles, deixando o seu pai Zebedeu no barco com os jornaleiros, foram após ele.

20 ויקרא מהרה אליהם ויעזבו את זבדי אביהם באניה עם השכירים וילכו אחריו׃

21 Entraram em Capernaum, e, logo no sábado, indo ele à sinagoga, ali ensinava.

21 ויבאו אל כפר נחום וימהר לבוא בשבת לבית הכנסת וילמד׃

22 E maravilharam-se da sua doutrina, porque os ensinava como tendo autoridade, e não como os escribas.

22 וישתוממו על תורתו כי היה מלמדם כבעל גבורה ולא כספרים׃

23 E estava na sinagoga deles um homem com um espírito imundo, o qual exclamou, dizendo:

23 ואיש היה בבית כנסתם אשר רוח טמאה בו ויצעק לאמר׃

24 Ah! que temos contigo, Jesus nazareno? Vieste destruir-nos? Bem sei quem és: o Santo de Deus.

24 אהה מה לנו ולך ישוע הנצרי באת להאבידנו ידעתי מי אתה קדוש האלהים׃

25 E repreendeu-o Jesus, dizendo: Cala-te, e sai dele.

25 ויגער בו ישוע לאמר האלם וצא ממנו׃

26 Então o espírito imundo, convulsionando-o, e clamando com grande voz, saiu dele.

26 ויסחבהו רוח הטמאה ויצעק בקול גדול ויצא ממנו׃

27 E todos se admiraram, a ponto de perguntarem entre si, dizendo: Que é isto? Que nova doutrina é esta? Pois com autoridade ordena aos espíritos imundos, e eles lhe obedecem!

27 ויבהלו כלם וישאלו איש את רעהו לאמר מה זאת מה היא התורה החדשה אשר אף לרוחות הטמאה בגבורה הוא מצוה והנה שמעות לו׃

28 E logo correu a sua fama por toda a província da Galiléia.

28 ויצא שמעו מהר בכל מקמות ארץ הגליל׃

29 E logo, saindo da sinagoga, foram a casa de Simão e de André com Tiago e João.

29 ויהי אחרי צאתם מבית הכנסת ויבאו ביתה שמעון ואנדרי המה ויעקב ויוחנן עמם׃

30 E a sogra de Simão estava deitada com febre; e logo lhe falaram dela.

30 וחמות שמעון שכבה אחוזת הקדחת וימהרו לדבר אליו עליה׃

31 Então, chegando-se a ela, tomou-a pela mão, e levantou-a; e a febre a deixou, e servia-os.

31 ויגש ויאחז בידה ויקימה ותרף ממנה הקדחת פתאם ותשרת אותם׃

32 E, tendo chegado a tarde, quando já se estava pondo o sol, trouxeram-lhe todos os que se achavam enfermos, e os endemoninhados.

32 ויהי בערב כבוא השמש ויביאו אליו את כל החולים ואת אחוזי השדים׃

33 E toda a cidade se ajuntou à porta.

33 וכל העיר נאספו יחדו פתח הבית׃

34 E curou muitos que se achavam enfermos de diversas enfermidades, e expulsou muitos demónios, porém não deixava falar os demónios, porque o conheciam.

34 וירפא רבים אשר היו חולים חליים שונים ויגרש שדים הרבה ולא נתן את השדים לדבר כי ידעהו׃

35 E, levantando-se de manhã muito cedo, fazendo ainda escuro, saiu, e foi para um lugar deserto, e ali orava.

35 וישכם ממחרת בעוד לילה ויצא וילך אל מקום חרבה ויתפלל שם׃

36 E seguiram-no Simão e os que com ele estavam;

36 וירדפו אחריו שמעון והאנשים אשר אתו׃

37 E, achando-o, lhe disseram: Todos te buscam.

37 וימצאהו ויאמרו אליו הנה כלם מבקשים אותך׃

38 E ele lhes disse: Vamos às aldeias vizinhas, para que eu ali também pregue; porque para isso vim.

38 ויאמר אליהם נעברה מזה אל ערי הפרזות הקרבות ואקרא גם שם כי בעבור זאת יצאתי׃

39 E pregava nas sinagogas deles por toda a Galiléia, e expulsava os demónios.

39 ויהי קרא בבתי כנסיותיהם בכל הגליל ויגרש את השדים׃

40 E aproximando-se dele um leproso, que rogando-lhe, e pondo-se de joelhos diante dele, lhe dizia: Se queres, bem podes limpar-me.

40 ויבוא אליו איש מצרע ויתחנן אליו ויכרע על ברכיו ויאמר לו אם תרצה תוכל לטהרני׃

41 E Jesus, movido de grande compaixão, estendeu a mão, e tocou-o, e disse-lhe: Quero, sê limpo.

41 וירחם עליו וישלח את ידו ויגע בו ויאמר רצה אנכי טהר׃

42 E, tendo ele dito isto, logo a lepra desapareceu, e ficou limpo.

42 עודנו מדבר והצרעת סרה ממנו ויטהר׃

43 E, advertindo-o severamente, logo o despediu,

43 ויגער בו וימהר להוציאו החוצה׃

44 E disse-lhe: Olha, não digas nada a ninguém; porém vai, mostra-te ao sacerdote, e oferece pela tua purificação o que Moisés determinou, para lhes servir de testemunho.

44 ויאמר אליו ראה אל תספר דבר לאיש כי אם לך הראה אל הכהן והקרב על טהרתך את אשר צוה משה לעדות להם׃

45 Mas, tendo ele saído, começou a apregoar muitas coisas, e a divulgar o que acontecera; de sorte que Jesus já não podia entrar publicamente na cidade, mas conservava-se fora em lugares desertos; e de todas as partes iam ter com ele.

45 אך הוא בצאתו החל לקרא הרבה ולהשמיע הדבר עד אשר לא יכל לבוא עוד אל עיר בגלוי כי אם היה ישב מחוץ לעיר במקמות חרבה ויבאו אליו מכל עבריו׃

Marcos 2

1 E ALGUNS dias depois entrou outra vez em Capernaum, e soube-se que estava em casa.

1 ויהי מקץ ימים בשובו אל כפר נחום וישמעו כי הוא בבית׃

2 E logo se ajuntaram tantos, que nem ainda nos lugares junto à porta cabiam; e anunciava-lhes a palavra.

2 ויאספו רבים מהרה עד אפס מקום לעמד אף מחוץ לפתח וידבר אליהם את הדבר׃

3 E vieram ter com ele conduzindo um paralítico, trazido por quatro.

3 ויבאו אליו אנשים נשאים איש נכה אברים וישאהו בארבעה׃

4 E, não podendo aproximar-se dele, por causa da multidão, descobriram o telhado onde estava, e, fazendo um buraco, baixaram o leito em que jazia o paralítico.

4 ולא יכלו לגשת אליו מפני העם ויסירו את הגג במקום אשר היה שם ויחתרו חתירה ויורידו את המשכב אשר שכב עליה נכה האברים׃

5 E Jesus, vendo a fé deles, disse ao paralítico: Filho, perdoados estão os teus pecados.

5 ויהי כראות ישוע את אמונתם ויאמר אל נכה האברים בני נסלחו לך חטאתיך׃

6 E estavam ali assentados alguns dos escribas, que arrazoavam em seus corações, dizendo:

6 ויהיו מן הסופרים ישבים שם וחשבים בלבם לאמר׃

7 Porque diz este assim blasfémias? Quem pode perdoar pecados, senão Deus?

7 מה ידבר זה גדופים כאלה מי יוכל לסלח חטאים בלתי האלהים לבדו׃

8 E Jesus, conhecendo logo em seu espírito que assim arrazoavam entre si, lhes disse: Porque arrazoais sobre estas coisas em vossos corações?

8 וידע ישוע ברוחו כי ככה חשבו בלבבם ויאמר אליהם מדוע תחשבו כאלה בלבבכם׃

9 Qual é mais fácil? dizer ao paralítico: Estão perdoados os teus pecados; ou dizer-lhe: Levanta-te, e toma o teu leito, e anda?

9 מה הנקל האמר אל נכה האברים נסלחו לך חטאתיך אם אמור קום שא את משכבך והתהלך׃

10 Ora para que saibais que o Filho do homem tem na terra poder para perdoar pecados (disse ao paralítico),

10 אך למען תדעון כי לבן האדם יש השלטן לסלח חטאים בארץ ויאמר אל נכה האברים׃

11 A ti te digo: Levanta-te, toma o teu leito, e vai para tua casa.

11 לך אני אמר קום שא את משכבך ולך אל ביתך׃

12 E levantou-se, e, tomando logo o leito, saiu em presença de todos,de sorte que todos se admiraram e glorificaram a Deus, dizendo: Nunca tal vimos.

12 ויקם פתאם וישא את משכבו ויצא לעיני כלם עד כי השתממו כלם וישבחו את האלהים לאמר מעולם לא ראינו כזאת׃

13 E tornou a sair para o mar, e toda a multidão ia ter com ele, e ele os ensinava.

13 וישב לצאת אל יד הים ויבאו אליו כל העם וילמדם׃

14 E, passando, viu Levi, filho de Alfeu, sentado na alfândega, e disse-lhe: Segue-me. E, levantando-se, o seguiu.

14 ויהי בעברו וירא את לוי בן חלפי ישב בבית המכס ויאמר אליו לכה אחרי ויקם וילך אחריו׃

15 E aconteceu que, estando sentado à mesa em casa deste, também estavam sentados à mesa com Jesus e seus discípulos muitos publicanos e pecadores; porque eram muitos, e o tinham seguido.

15 ויהי כאשר הסב בביתו ויסבו מוכסים וחטאים רבים עם ישוע ועם תלמידיו כי רבים היו ההלכים אחריו׃

16 E os escribas e fariseus, vendo-o comer com os publicanos e pecadores disseram aos seus discípulos: Porque come e bebe ele com os publicanos e pecadores?

16 והסופרים והפרושים ראו אתו אכל עם המוכסים והחטאים ויאמרו אל תלמידיו למה זה עם החטאים והמוכסים אכל רבכם׃

17 E Jesus, tendo ouvido isto, disse-lhes: Os sãos não necessitam de médico, mas, sim, os que estão doentes; eu não vim chamar os justos, mas sim os pecadores.

17 וישמע ישוע ויאמר החזקים אינם צריכים לרפא כי אם החלים לא באתי לקרא הצדיקים כי אם החטאים לתשובה׃

18 Ora os discípulos de João e os fariseus jejuavam; e foram e disseram-lhe: Porque jejuam os discípulos de João e os dos fariseus, e não jejuam os teus discípulos?

18 ותלמידי יוחנן והפרושים היו צמים ויבאו ויאמרו אליו מדוע תלמידי יוחנן ותלמידי הפרושים צמים ותלמידיך אינם צמים׃

19 E Jesus disse-lhes: Podem porventura os filhos das bodas jejuar enquanto está com eles o esposo? Enquanto têm consigo o esposo, não podem jejuar;

19 ויאמר אליהם ישוע איך יוכלו בני החפה לצום בעוד החתן עמהם כל ימי היות החתן עמהם לא יוכלו לצום׃

20 Mas dias virão em que lhes será tirado o esposo, e então jejuarão naqueles dias.

20 הנה ימים באים ולקח מאתם החתן ואז יצומו בימים ההם׃

21 Ninguém deita remendo de pano novo em vestido velho; doutra sorte o mesmo remendo novo rompe o velho, e a rotura fica maior;

21 אין תפר מטלית בגד חדש על שמלה בלה כי אז ינתק מלויו החדש מן הבלה ותרע הקריעה׃

22 E ninguém deita vinho novo em odres velhos; doutra sorte, o vinho novo rompe os odres, e entorna-se o vinho, e os odres estragam-se; o vinho novo deve ser deitado em odres novos.

22 ואין נתן יין חדש בנאדות בלים כי אז יבקע היין את הנאדות והיין ישפך והנאדות יאבדו אבל בנאדות חדשים ינתן היין החדש׃

23 E aconteceu que, passando ele num sábado pelas searas, os seus discípulos, caminhando, começaram a colher espigas.

23 ויהי כעברו בשבת בין הקמה ויחלו תלמידיו לקטף מלילת בלכתם׃

24 E os fariseus lhe disseram: Vês? Porque fazem no sábado o que não é lícito?

24 ויאמרו אליו הפרושים ראה מה המה עשים בשבת דבר אשר לא יעשה׃

25 Mas ele disse-lhes: Nunca lestes o que fez Daví quando estava em necessidade e teve fome, ele e os que com ele estavam?

25 ויאמר אליהם הכי לא קראתם את אשר עשה דוד בהיתו חסר ורעב הוא ואשר היו אתו׃

26 Como entrou na casa de Deus, no templo de Abiatar, sumo sacerdote, e comeu os pães da proposição dos quais não era lícito comer senão aos sacerdotes, dando também aos que com ele estavam?

26 כי בא אל בית אלהים בימי אביתר הכהן הגדול ויאכל את לחם הפנים אשר לא נכון לאכלה כי אם לכהנים ויתן גם לאנשים אשר אתו׃

27 E disse-lhes: O sábado foi feito por causa do homem, e não o homem por causa do sábado.

27 ויאמר אליהם השבת נעשה בעבור האדם ולא האדם בעבור השבת׃

28 Assim o Filho do homem até do sábado é Senhor.

28 לכן בן האדם אדון הוא גם לשבת׃

Marcos 3

1 E OUTRA vez entrou na sinagoga, e estava ali um homem que tinha uma das mãos mirradas.

1 וישב ויבאו אל בית הכנסת ושם איש אשר ידו יבשה׃

2 E estavam observando-o se curaria no sábado, para o acusarem.

2 ויתבוננו בו אם ירפאהו בשבת למען ימצאו עליו שטנה׃

3 E disse ao homem que tinha a mão mirrada: Levanta-te e vem para o meio.

3 ויאמר אל האיש אשר יבשה ידו קום עמד בתוך׃

4 E perguntou-lhes: É lícito no sábado fazer bem, ou fazer mal? Salvar a vida, ou matar? E eles calaram-se.

4 ויאמר אליהם הנכון בשבת להיטיב או להרע להציל נפש או לאבדה ויחרישו׃

5 E, olhando para eles, em redor com indignação, condoendo-se da dureza do seu coração, disse ao homem: Estende a tua mão. E ele a estendeu, e foi-lhe restituída a sua mão, sã como a outra.

5 ויבט אליהם סביב בחמה ויתעצב על טמטום לבבם ויאמר אל האיש פשט את ידך ויפשט ידו ותרפא ותשב כאחרת׃

6 E, tendo saído os fariseus, tomaram logo conselho com os herodianos contra ele, procurando ver como o matariam.

6 והפרושים יצאו מהרה ויתיעצו עליו עם ההורדוסיים לאבדו׃

7 E retirou-se Jesus com os seus discípulos para o mar, e seguia-o uma grande multidão da Galiléia e da Judéia,

7 וישוע סר משם עם תלמידיו אל יד הים וילכו אחריו המון עם רב מן הגליל ומיהודה׃

8 E de Jerusalém, e da Idumeia, e de além do Jordão, e de perto de Tiro e de Sidon; uma grande multidão, que ouvindo quão grandes coisas fazia, vinha ter com ele.

8 ומירושלים ומאדום ומעבר הירדן ומסביבות צור וצידון המון רב אשר שמעו את כל אשר עשה ויבאו אליו׃

9 E ele disse aos seus discípulos que lhe tivessem sempre pronto um barquinho junto dele, por causa da multidão, para que o não oprimisse.

9 ויאמר אל תלמידיו כי יכינו לו אניה קטנה מפני העם למען לא ילחצוהו׃

10 Porque tinha curado a muitos, de tal maneira que todos quantos tinham algum mal se arrojavam sobre ele, para lhe tocarem.

10 כי רפא לרבים עד כי התנפלו עליו כל המנגעים לנגע בו׃

11 E os espíritos imundos, vendo-o, prostravam-se diante dele, e clamavam, dizendo: Tu és o Filho de Deus.

11 והרוחות הטמאות כראותן אתו נפלו לפניו ותצעקנה לאמר אתה הוא בן אלהים׃

12 E ele os ameaçava muito, para que não o manifestassem.

12 ויגער בהן מאד אשר לא תגלינה אותו׃

13 E subiu ao monte, e chamou para si os que ele quis; e vieram a ele.

13 ויעל אל ההר ויקרא אל אשר הוא חפץ בם ויבאו אליו׃

14 E nomeou doze para que estivessem com ele e os mandasse a pregar;

14 וישם שנים עשר איש למען יהיו אתו ולמען ישלחם לקרא׃

15 E para que tivessem o poder de curar as enfermidades e expulsar os demónios:

15 והיה להם השלטן לרפא את התחלאים ולגרש את השדים׃

16 A Simão, a quem pôs o nome de Pedro,

16 ויכנה את שמעון בשם פטרוס׃

17 E a Tiago, filho de Zebedeu, e a João, irmão de Tiago, aos quais pôs o nome de Boanerges, que significa Filhos do trovão;

17 ואת יעקב בן זבדי ואת יוחנן אחי יעקב ויכנה אתם בשם בני רגוש הוא בני רעם׃

18 E a André, e a Filipe, e a Bartolomeu, e a Mateus, e a Tomé, e a Tiago, filho de Alfeu, e a Tadeu, e a Simão, o cananeu,

18 ואת אנדרי ואת פילפוס ואת בר תלמי ואת מתי ואת תומא ואת יעקב בן חלפי ואת תדי ואת שמעון הקני׃

19 E a Judas Iscariotes, o que o entregou.

19 ואת יהודה איש קריות אשר גם מסרו׃

20 E foram para uma casa. E afluiu outra vez a multidão, de tal maneira que nem sequer podiam comer pão.

20 ויבאו הביתה וישב המון העם להתאסף עד כי לא יכלו אף לאכל לחם׃

21 E, quando os seus ouviram isto, saíram para o prender; porque diziam: Está fora de si.

21 וישמעו קרוביו ויצאו להחזיק בו כי אמרו יצא מדעתו׃

22 E os escribas, que tinham descido de Jerusalém, diziam: Tem Belzebu, e pelo príncipe dos demónios expulsa os demónios.

22 והסופרים אשר ירדו מירושלים אמרו כי בעל זבוב נכנס בו ועל ידי שר השדים הוא מגרש את השדים׃

23 E, chamando-os a si, disse-lhes por parábolas: Como pode Satanás expulsar Satanás?

23 ויקרא אותם אליו וידבר להם במשלים לאמר איך יוכל השטן לגרש השטן׃

24 E, se um reino se dividir contra si mesmo, tal reino não pode subsistir;

24 ואם נחלקה ממלכה על עצמה לא תוכל לעמד הממלכה ההיא׃

25 E, se uma casa se dividir contra si mesma, tal casa não pode subsistir.

25 ובית אם נחלק על עצמו לא יוכל לעמד הבית ההוא׃

26 E, se Satanás se levantar contra si mesmo, e for dividido, não pode subsistir, antes tem fim.

26 ואם השטן יתקומם אל עצמו ונחלק לא יוכל לעמד כי בא קצו׃

27 Ninguém pode roubar os bens do valente, entrando-lhe em sua casa, se primeiro não maniatar o valente; e então roubará a sua casa.

27 אין איש אשר יכל לבוא לבית הגבור ולגזל את כליו אם לא יאסר בראשונה את הגבור ואחר ישסה את ביתו׃

28 Na verdade vos digo que todos os pecados serão perdoados aos filhos dos homens, e toda a sorte de blasfémias, com que blasfemarem;

28 אמן אמר אני לכם כי כל החטאים יסלחו לבני אדם וכל הגדופים אשר יגדפו׃

29 Qualquer porém, que blasfemar contra o Espirito Santo, nunca obterá perdão, mas será réu do eterno juízo.

29 אך המגדף את רוח הקדש אין לו סליחה לעולם כי יאשם בעונו לנצח׃

30 (Porque diziam: Tem espírito imundo).

30 כי המה אמרו רוח טמאה בו׃

31 Chegaram então seus irmãos e sua mãe; e, estando de fora mandaram-no chamar.

31 ויבאו אמו ואחיו ויעמדו מחוץ לבית וישלחו אליו לקרא לו׃

32 E a multidão estava assentada ao redor dele, e disseram-lhe: Eis que tua mãe e teus irmãos te procuram e estão lá fora.

32 והמון העם ישבו סביביו ויאמרו אליו הנה אמך ואחיך בחוץ מבקשים אותך׃

33 E ele lhes respondeu, dizendo: Quem é minha mãe e meus irmãos?

33 ויען ויאמר אליהם מי הם אמי ואחי׃

34 E, olhando em redor para os que estavam assentados junto dele, disse: Eis aqui minha mãe e meus irmãos.

34 ויבט סביב אל הישבים סביביו ויאמר הנה אמי ואחי׃

35 Porquanto qualquer que fizer a vontade de Deus esse é meu irmão, e minha irmã, e minha mãe.

35 כי כל אשר יעשה רצון האלהים הוא אחי ואחותי ואמי׃

Marcos 4

1 E OUTRA vez começou a ensinar junto do mar, e ajuntou-se a ele grande multidão, de sorte que ele entrou e assentou-se num barco, sobre o mar; e toda a multidão estava em terra junto do mar.

1 וישב אל הים ויחל ללמד ויקהלו אליו המון עם רב עד אשר ירד לשבת באניה בים וכל העם עומד על חוף הים ביבשה׃

2 Ensinava-lhes muitas coisas por parábolas e lhes dizia na sua doutrina:

2 וילמדם הרבה במשלים ויאמר אליהם בלמדו אתם׃

3 Ouvi: Eis que saiu o semeador a semear;

3 שמעו שמוע הנה הזרע יצא לזרע׃

4 E aconteceu que, semeando ele, uma parte da semente caiu junto do caminho, e vieram as aves do céu, e a comeram;

4 ויהי בזרעו ויפל מן הזרע על יד הדרך ויבא עוף השמים ויאכלהו׃

5 E outra caiu sobre pedregais, onde não havia muita terra, e nasceu logo, porque não tinha terra profunda;

5 ויש אשר נפל על מקום הסלע אשר אין לו שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי לא היה לו עמק אדמה׃

6 Mas, saindo o sol, queimou-se; e, porque não tinha raiz, secou-se.

6 ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי אין לו שרש׃

7 E outra caiu entre espinhos, e crescendo os espinhos, a sufocaram e não deu fruto.

7 ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו ולא נתן פרי׃

8 E outra caiu em boa terra e deu fruto, que vingou e cresceu; e um produziu trinta, outro sessenta, e outro cem;

8 ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויתן פרי עלה וגדל ויעש זה שלשים שערים וזה ששים וזה מאה׃

9 E disse-lhe: Quem tem ouvidos para ouvir, ouça.

9 ויאמר אליהם מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃

10 E, quando se achou só, os que estavam junto dele com os doze interrogaram-no acerca da parábola.

10 ויהי בהיותו לבדו וישאלוהו האנשים אשר סביביו עם שנים העשר על המשל׃

11 E ele disse-lhes: A vós vos é dado saber os mistérios do reino de Deus, mas aos que estão de fora todas estas coisas se dizem por parábolas,

11 ויאמר אליהם לכם נתן לדעת סוד מלכות האלהים ואשר בחוץ להם הכל במשלים׃

12 Para que, vendo, vejam, e não percebam; e, ouvindo, ouçam, e não entendam; para que se não convertam, e lhes sejam perdoados os pecados.

12 למען יראו ראו ולא ידעו ושמעו שמוע ולא יבינו פן ישובו ונסלח לחטאתם׃

13 E disse-lhes: Não percebeis esta parábola? como pois entendereis todas as parábolas?

13 ויאמר להם הן לא ידעתם את המשל הזה ואיך תבינו את המשלים כלם׃

14 O que semeia, semeia a palavra;

14 הזרע הוא זרע את הדבר׃

15 E os que estão junto do caminho são aqueles em quem a palavra é semeada; mas, tendo-a eles ouvido, vem logo Satanás e tira a palavra que foi semeada nos seus corações.

15 ואלה הם הנזרעים על יד הדרך אשר יזרע בם הדבר וכשמעם אותו מיד בא השטן וישא את הדבר הזרוע בלבבם׃

16 E da mesma sorte os que recebem a semente sobre pedregais; os quais, ouvindo a palavra, logo com prazer a recebem,

16 וכן הנזרעים על מקמות הסלע הם השמעים את הדבר ומהר בשמחה יקחהו׃

17 Mas não têm raiz em si mesmos, antes são temporãos; depois, sobrevindo tribulação ou perseguição por causa da palavra, logo se escandalizam.

17 אך אין להם שרש בקרבם ורק לשעה יעמדו ואחר כן בהיות צרה ורדיפה על אדות הדבר מהרה יכשלו׃

18 E outros são os que recebem a semente entre espinhos, os quais ouvem a palavra;

18 והאחרים הנזרעים בין הקצים הם השמעים את הדבר׃

19 Mas os cuidados deste mundo, e os enganos das riquezas e as ambições doutras coisas, entrando, sufocam a palavra, e fica infrutífera.

19 ודאגות העולם הזה ומרמת העשר ותאות שאר הדברים באות וממעכות את הדבר ופרי לא יהיה לו׃

20 E os que recebem a semente em boa terra são os que ouvem a palavra e a recebem, e dão fruto, um a trinta, outro a sessenta, outro a cem, por um.

20 ואלה המזרעים על האדמה הטובה הם השמעים את הדבר ומקבלים אתו ועשים פרי לשלשים שערים ולששים ולמאה׃

21 E disse-lhes: Vem porventura a candeia para se meter debaixo do alqueire, ou debaixo da cama? Não vem antes para se colocar no velador?

21 ויאמר אליהם הכי יביאו הנר למען יושם תחת האיפה ותחת המטה ולא למען יעלהו על המנורה׃

22 Porque nada há encoberto que não haja de ser manifesto; e nada se faz para ficar oculto, mas para ser descoberto.

22 כי אין דבר סתום אשר לא יגלה ולא נעלם דבר כי אם למען יבא לגלוי׃

23 Se alguém tem ouvidos para ouvir, ouça.

23 כל אשר אזנים לו לשמע ישמע׃

24 E disse-lhes: Atendei ao que ides ouvir. Com a medida com que medirdes vos medirão a vós, e ser-vos-á ainda acrescentada.

24 ויאמר אליהם ראו מה אתם שמעים במדה אשר אתם מודדים בה ימד לכם ועוד יוסף לכם השמעים׃

25 Porque ao que tem, ser-lhe-á dado; e, ao que não tem, até o que tem lhe será tirado.

25 כי מי שיש לו נתון ינתן לו ומי שאין לו גם את אשר יש לו יקח ממנו׃

26 E dizia: O reino de Deus é assim como se um homem lançasse semente à terra,

26 ויאמר מלכות האלהים היא כאשר ישליך איש זרע על האדמה׃

27 E dormisse, e se levantasse de noite ou de dia, e a semente brotasse e crescesse, não sabendo ele como.

27 וישן וקם לילה ויום והזרע יצמח וגדל והוא לא ידע׃

28 Porque a terra por si mesma frutifica, primeiro a erva, depois a espiga, por último o grão cheio na espiga.

28 כי הארץ מאליה מוציאה פריה את הדשא ראשונה ואחריו את השבלת ואחרי כן את החטה המלאה בשבלת׃

29 E, quando já o fruto se mostra, mete-lhe logo a foice, porque está chegada a ceifa.

29 וכאשר גמל הפרי ימהר לשלח את המגל כי בשל הקציר׃

30 E dizia: A que assemelharemos o reino de Deus? Ou com que parábola o representaremos?

30 ויאמר אל מה נדמה את מלכות האלהים ובאי זה משל נמשילנה׃

31 É como um grão de mostarda, que, quando se semeia na terra, é a mais pequena de todas as sementes que há na terra;

31 כגרגר של חרדל אשר יזרע באדמה והוא קטן מכל הזרעים אשר על הארץ׃

32 Mas, tendo sido semeado, cresce; e faz-se a maior de todas as hortaliças, e cria grandes ramos, de tal maneira que as aves do céu podem aninhar-se debaixo da sua sombra.

32 ואחרי הזרעו יעלה ויגדל על כל הירקות ועשה ענפים גדולים עד אשר יוכלו עוף השמים לקנן בצלו׃

33 E com muitas parábolas tais lhes dirigia a palavra, segundo o que podiam compreender.

33 ובמשלים רבים כאלה דבר אליהם את הדבר כפי אשר יכלו לשמע׃

34 E sem parábolas nunca lhes falava; Porém tudo declarava em particular aos seus discípulos.

34 ובבלי משל לא דבר אליהם והיה בהיותו עם תלמידיו לבדם יבאר להם את הכל׃

35 E, naquele dia, sendo já tarde, disse-lhes: Passemos para a outra banda.

35 ויאמר אליהם ביום ההוא לפנות ערב נעברה העבר׃

36 E eles, deixando a multidão, o levaram consigo, assim como estava, no barco; e havia também com ele outros barquinhos.

36 ויעזבו את המון העם ויקחו אתו כאשר הוא באניה וגם אניות אחרות הלכו עמו׃

37 E levantou-se grande temporal de vento, e subiam as ondas por cima do barco, de maneira que já se enchia.

37 ותקם רוח סערה גדולה וישטפו הגלים אל תוך האניה עד אשר כמעט נמלאה׃

38 E ele estava na popa dormindo sobre uma almofada, e despertaram-no, dizendo-lhe: Mestre, não se te dá que pereçamos?

38 והוא ישן על הכסת באחרי האניה ויעירו אותו ויאמרו אליו רבי האינך דאג לנו כי נאבד׃

39 E ele, despertando, repreendeu o vento, e disse ao mar: Cala-te, aquieta-te. E o vento se aquietou, e houve grande bonança.

39 ויעור ויגער ברוח ויאמר אל הים הס ודם ותשך הרוח ותהי דממה גדולה׃

40 E disse-lhes: Porque sois tão tímidos? Ainda não tendes fé?

40 ויאמר אליהם למה ככה אתם חרדים איך אין לכם אמונה׃

41 E sentiram um grande temor, e diziam uns aos outros: Mas quem é este, que até o vento e o mar lhe obedecem.

41 וייראו יראה גדולה ויאמרו איש אל רעהו מי אפוא הוא אשר גם הרוח והים שמעים לו׃

Marcos 5

1 E CHEGARAM à outra banda do mar, à província dos gadarenos.

1 ויבאו אל עבר הים אל ארץ הגדרים׃

2 E, saindo ele do barco, lhe saiu logo ao seu encontro, dos sepulcros, um homem com espírito imundo;

2 והוא יצא מן האניה והנה איש בא לקראתו מבין הקברים אשר רוח טמאה בו׃

3 O qual tinha a sua morada nos sepulcros, e nem ainda com cadeias o podia alguém prender;

3 ומושבו בקברים וגם בעבתים לא יכל איש לאסרו׃

4 Porque, tendo sido muitas vezes preso com grilhões e cadeias, as cadeias foram por ele feitas em pedaços, e os grilhões em migalhas, e ninguém o podia amansar.

4 כי פעמים הרבה אסרוהו בכבלים ובעבתים וינתק את העבתים וישבר את הכבלים ואין איש יכל לכבשו׃

5 E andava sempre, de dia e de noite, clamando pelos montes, e pelos sepulcros, e ferindo-se com pedras.

5 ותמיד לילה ויומם היה בהרים ובקברים צעק ופצע את עצמו באבנים׃

6 E, quando viu Jesus ao longe, correu e adorou-o.

6 ויהי כראותו את ישוע מרחוק וירץ וישתחו לו׃

7 E clamando com grande voz, disse: Que tenho eu contigo, Jesus, Filho do Deus Altíssimo? Conjuro-te por Deus que não me atormentes.

7 ויצעק בקול גדול ויאמר מה לי ולך ישוע בן אל עליון באלהים אני משביעך אשר לא תענני׃

8 (Porque lhe dizia: Sai deste homem, espírito imundo).

8 כי הוא אמר אליו צא רוח טמא מן האדם הזה׃

9 E perguntou-lhe: Qual é o teu nome? E lhe respondeu, dizendo: Legião é o meu nome, porque somos muitos.

9 וישאל אתו מה שמך ויען ויאמר לגיון שמי כי רבים אנחנו׃

10 E rogava-lhe muito que os não enviasse para fora daquela província.

10 ויתחנן אליו מאד לבלתי שלחם אל מחוץ לארץ׃

11 E andava ali pastando no monte uma grande manada de porcos

11 ועדר חזירים רבים היה שם במרעה ההרים׃

12 E todos aqueles demónios lhe rogaram, dizendo: Manda-nos para aqueles porcos, para que entremos neles.

12 ויתחננו לו כל השדים לאמר שלחנו אל החזירים ונבאה אל תוכם׃

13 E Jesus logo lho permitiu. E, saindo aqueles espíritos imundos, entraram nos porcos; e a manada se precipitou por um despenhadeiro no mar (eram quase dois mil), e afogaram-se no mar.

13 וינח להם ויצאו רוחות הטמאה ויבאו בחזירים וישתער העדר מן המורד אל הים כאלפים במספר ויטבעו בים׃

14 E os que apascentavam os porcos fugiram, e o anunciaram na cidade e nos campos; e saíram muitos a ver o que era aquilo que tinha acontecido.

14 וינוסו רעי החזירים ויגידו זאת בעיר ובשדות ויצאו לראות מה נהיתה׃

15 E foram ter com Jesus, e viram o endemoninhado, o que tivera a legião, assentado, vestido e em perfeito juízo, e temeram.

15 ויבאו אל ישוע ויראו את אחוז השדים אשר הלגיון בו והוא יושב מלבש וטוב שכל וייראו׃

16 E os que aquilo tinham visto contaram-lhes o que acontecera ao endemoninhado; e acerca dos porcos:

16 ויספרו להם הראים את אשר נעשה לאחוז השדים ואת דבר החזירים׃

17 E começaram a rogar-lhe que saísse dos seus termos.

17 ויחלו להתחנן לו לסור מגבוליהם׃

18 E, entrando ele no barco, rogava-lhe o que fora endemoninhado que o deixasse estar com ele.

18 ויהי ברדתו אל האניה התחנן אליו האיש אשר היה אחוז שדים לתתו לשבת עמו׃

19 Jesus, porém, não lho permitiu, mas disse-lhes: Vai para tua casa, para os teus, e anuncia-lhes quão grandes coisas o Senhor te fez, e como teve misericórdia de ti.

19 ולא הניח לו כי אם אמר אליו שוב לביתך אל בני משפחתך והגד להם את הגדלות אשר עשה לך יהוה ויחנך׃

20 E ele foi, e começou a anunciar em Dacápolis quão grandes coisas Jesus lhe fizera; e todos se maravilhavam.

20 וילך לו ויחל לקרא בעשר הערים את הגדלות אשר עשה לו ישוע ויתמהו כלם׃

21 E, passando Jesus outra vez num barco para a outra banda, ajuntou-se a ele uma grande multidão; e ele estava junto do mar.

21 וישב ישוע לעבר באניה אל עבר הים ויקהל אליו המון רב והוא על שפת הים׃

22 E, eis que chegou um dos principais da sinagoga, por nome Jairo, e, vendo-o, prostrou-se aos seus pés.

22 והנה בא אחד מראשי הכנסת ושמו יאיר וירא אתו ויפל לרגליו׃

23 E rogava-lhe muito, dizendo: Minha filha está moribunda; rogo-te que venhas e lhe imponhas as mãos para que sare, e viva.

23 ויתחנן אליו מאד לאמר בתי הקטנה חלתה עד למות אנא בוא נא ושים ידיך עליה למען תרפא ותחיה׃

24 E foi com ele, e seguia-o uma grande multidão, que o apertava.

24 וילך אתו וילכו אחריו המון רב וידחקהו׃

25 E certa mulher, que havia doze anos tinha um fluxo de sangue,

25 ואשה היתה זבת דם שתים עשרה שנה׃

26 E que havia padecido muito com muitos médicos, e despendido tudo quanto tinha, nada lhe aproveitando isso, antes indo a pior;

26 והיא סבלה הרבה תחת ידי רפאים רבים והוציאה את כל אשר לה ולא להועיל ויהי חליה חזק מאד׃

27 Ouvindo falar de Jesus, veio por detrás entre a multidão, e tocou no seu vestido.

27 ויהי כשמעה את שמע ישוע ותבוא בהמון העם מאחריו ותגע בבגדו׃

28 Porque dizia: Se tão somente tocar nos seus vestidos, sararei.

28 כי אמרה רק אם אגע בבגדיו אושע׃

29 E logo se lhe secou a fonte do seu sangue; e sentiu no seu corpo estar já curada daquele mal.

29 וייבש מקור דמיה פתאם ותבן בבשרה כי נרפא נגעה׃

30 E logo Jesus, conhecendo que a virtude de si mesmo, saíra, voltou-se para a multidão, e disse: Quem tocou nos meus vestidos?

30 וברגע ידע ישוע בנפשו כי גבורה יצאה ממנו ויפן בתוך העם ויאמר מי נגע בבגדי׃

31 E disseram-lhe os seus discípulos: Vês que a multidão te aperta, e dizes: Quem me tocou?

31 ויאמר אליו תלמידיו אתה ראה את ההמון דוחק אתך ואמרת מי נגע בי׃

32 E ele olhava em redor, para ver a que isto fizera.

32 ויבט סביב לראות את אשר עשתה זאת׃

33 Então a mulher, que sabia o que lhe tinha acontecido, temendo e tremendo, aproximou-se dele, e disse-lhe toda a verdade.

33 ותירא האשה ותחרד כי ידעה את אשר נעשה לה ותבא ותפל לפניו ותגד לו את האמת כלה׃

34 E ele lhe disse: Filha, a tua fé te salvou; vai em paz, e sê curada deste teu mal.

34 ויאמר אליה בתי אמונתך הושיעה לך לכי לשלום וחיית מנגעך׃

35 E estando ele ainda falando, chegaram alguns do principal da sinagoga; a quem disseram: A tua filha está morta; para que enfadas mais o Mestre?

35 עודנו מדבר והנה באים מבית ראש הכנסת לאמר בתך מתה למה תטריח עוד את המורה׃

36 E Jesus, tendo ouvido estas palavras, disse ao principal da sinagoga: Não temas, crê somente.

36 וכשמע ישוע את הדבר אשר דברו ויאמר אל ראש הכנסת אל תירא רק האמינה׃

37 E não permitiu que alguém o seguisse, a não ser Pedro, Tiago, e João, irmão de Tiago.

37 ולא הניח לאיש ללכת אתו בלתי אם לפטרוס וליעקב וליוחנן אחי יעקב׃

38 E, tendo chegado a casa do principal da sinagoga, viu o alvoroço, e os que choravam muito e pranteavam.

38 ויבא בית ראש הכנסת וירא המון הבכים והמיללים הרבה׃

39 E, entrando, disse-lhes: Porque vos alvoroçais e chorais? A menina não está morta, mas dorme.

39 ובבאו אמר אליהם מה תהמו ותבכו הנערה לא מתה אך ישנה היא׃

40 E riam-se dele; porém, ele, tendo-os feito sair, tomou consigo o pai e a mãe da menina, e os que com ele estavam, e entrou onde a menina estava deitada.

40 וישחקו לו והוא גרש את כלם ויקח את אבי הנערה ואת אמה ואת אשר אתו ויבא החדרה אשר שם שכבת הנערה׃

41 E, tomando a mão da menina, disse-lhe: Talita cumi – que, traduzido, é: Menina, a ti te digo, levanta-te.

41 ויאחז ביד הנערה ויאמר אליה טליתא קומי אשר פרושו הילדה אני אמר לך קומי נא׃

42 E logo a menina se levantou, e andava, pois já tinha doze anos; e assombraram-se com grande espanto.

42 ומיד קמה הילדה ותתהלך והיא בת שתים עשרה שנה וישמו שמה גדולה׃

43 E mandou-lhes expressamente que ninguém o soubesse; e disse que lhe dessem de comer.

43 ויזהר אותם מאד שלא יודע הדבר לאיש ויאמר לתת לה לאכול׃

Marcos 6

1 E PARTINDO dali, chegou à sua pátria, e os seus discípulos o seguiram.

1 ויצא משם ויבא אל ארצו וילכו אחריו תלמידיו׃

2 E, chegando o sábado, começou a ensinar na sinagoga; e muitos, ouvindo-o, se admiravam, dizendo: Donde lhe vêm estas coisas? e que sabedoria é esta que lhe foi dada? e como se fazem tais maravilhas por suas mãos?

2 וביום השבת החל ללמד בבית הכנסת וישמעו רבים וישתוממו לאמר מאין לזה כאלה ומה היא החכמה הנתונה לו עד אשר נעשו גבורות כאלה על ידיו׃

3 Não é este o carpinteiro, filho de Maria, e irmão de Tiago, e de José, e de Judas e de Simão? E não estão aqui connosco, suas irmãs? E escandalizavam-se nele.

3 הלא זה הוא החרש בן מרים ואחי יעקב ויוסי ויהודה ושמעון והלא אחיותיו אתנו פה ויהי להם למכשול׃

4 E Jesus lhes dizia: Não há profeta sem honra senão na sua pátria, entre os seus parentes, e na sua casa.

4 ויאמר אליהם ישוע אין הנביא נקלה כי אם בארצו ובין קרוביו ובביתו׃

5 E não podia fazer ali obras maravilhosas; somente curou alguns poucos enfermos, impondo-lhes as mãos.

5 ולא יכל לעשות שם פלא רק על חלשים מעטים שם את ידיו וירפאם׃

6 E estava admirado da incredulidade deles. E percorreu as aldeias vizinhas, ensinando.

6 ויתמה על חסרון אמונתם ויסב בכפרים סבוב ולמד׃

7 Chamou a si os doze, e começou a enviá-los dois a dois, e deu-lhes poder sobre os espíritos imundos;

7 ויקרא אל שנים העשר ויחל לשלח אותם שנים שנים ויתן להם שלטן על רוחות הטמאה׃

8 E ordenou-lhes que nada tomassem para o caminho, senão somente um bordão; nem alforge, nem pão, nem dinheiro no cinto;

8 ויצו אותם אשר לא ישאו מאומה לדרך זולתי מקל לבדו לא תרמיל ולא לחם ולא נחשת בחגורה׃

9 Mas que calçassem alparcas, e que não vestissem duas túnicas.

9 רק להיות נעולי סנדל ושתי כתנות לא ילבשו׃

10 E dizia-lhes: Na casa em que entrardes, ficai nela até partirdes dali.

10 ויאמר אליהם במקום אשר תבאו בית איש שבו בו עד כי תצאו משם׃

11 E, quando alguns vos não receberem, nem vos ouvirem, saindo dali, sacudi o pó que estiver debaixo dos vossos pés, em testemunho contra eles.Em verdade vos digo que haverá mais tolerância no dia de juízo para Sodoma e Gomorra do que para os daquela cidade.

11 וכל אשר לא יקבלו אתכם ולא ישמעו אליכם צאו משם ונערו את עפר כפות רגליכם לעדות להם אמן אני אמר לכם לסדם ולעמרה יקל ביום הדין מן העיר ההיא׃

12 E, saindo eles, pregavam que se arrependessem.

12 ויצאו ויקראו לשוב בתשובה׃

13 E expulsavam muitos demónios, e ungiam muitos enfermos com óleo, e os curavam.

13 ויגרשו שדים רבים ויסוכו בשמן חלשים רבים וירפאום׃

14 E ouviu isto o rei Herodes (porque o nome de Jesus se tornara notório), e disse: João, o que baptizava, ressuscitou dos mortos, e por isso estas maravilhas operam nele.

14 וישמע עליו המלך הורדוס כי נודע שמו ויאמר יוחנן הטובל קם מן המתים ועל כן פעלות בו הגבורות׃

15 Outros diziam: É Elias. E diziam outros: É um profeta, ou como um dos profetas.

15 ואחרים אמרו כי הוא אליהו ואחרים אמרו כי נביא הוא או כאחד הנביאים׃

16 Herodes, porém, ouvindo isto, disse: Este é João, que mandei degolar; ressuscitou dos mortos.

16 וישמע הורדוס ויאמר יוחנן אשר אנכי נשאתי את ראשו מעליו הוא קם מן המתים׃

17 Porquanto o mesmo Herodes mandara prender a João, e encerrá-lo maniatado no cárcere, por causa de Herodias, mulher de Filipe, seu irmão, porquanto tinha casado com ela.

17 כי הוא הורודס שלח לתפש את יוחנן ויאסרהו בבית הסהר בגלל הורודיה אשת פילפוס אחיו כי אתה לקח לו לאשה׃

18 Pois João dizia a Herodes: Não te é lícito possuir a mulher de teu irmão.

18 יען אשר אמר יוחנן אל הורדוס אשת אחיך איננה מתרת לך׃

19 E Herodias o espiava, e queria matá-lo, mas não podia;

19 ותשטם אותו הורודיה ותבקש המיתו ולא יכלה׃

20 Porque Herodes temia a João, sabendo que era varão justo e santo; e guardava-o com segurança, e fazia muitas coisas, atendendo-o, e de boamente o ouvia.

20 כי הורדוס ירא את יוחנן בדעתו כי הוא איש צדיק וקדוש ויגן בעדו והרבה עשה בשמעו אליו ויאהב לשמע אתו׃

21 E, chegando uma ocasião favorável em que Herodes, no dia dos seus anos, dava uma ceia aos grandes, e tribunos, e príncipes da Galiléia,

21 ויבא היום המכשר כי הורדוס ביום הלדת אתו עשה משתה לגדוליו ולשרי האלפים ולראשי הגליל׃

22 Entrou a filha da mesma Herodias, e dançou, e agradou a Herodes e aos que estavam com ele à mesa; disse então o rei à menina: Pede-me o que quiseres, e eu to darei.

22 ותבא בת הורודיה ותרקד ותיטב בעיני הורדוס ובעיני המסבים עמו ויאמר המלך אל הנערה שאלי ממני את אשר תחפצי ואתן לך׃

23 E jurou-lhe, dizendo: Tudo o que me pedires te darei, até metade do meu reino.

23 וישבע לה לאמר כל אשר תשאלי ממני אתן לך עד חצי מלכותי׃

24 E, saindo ela, perguntou a sua mãe: Que pedirei? Ela disse: A cabeça de João Baptista.

24 ותצא ותאמר לאמה מה אשאל ותאמר את ראש יוחנן המטביל׃

25 E, entrando logo apressadamente, pediu ao rei, dizendo: Quero que imediatamente me dês num prato a cabeça de João Baptista.

25 ותמהר מאד לבוא אל המלך ותשאל לאמר רצוני אשר תתן לי עתה בקערה את ראש יוחנן המטביל׃

26 E o rei entristeceu-se muito; todavia, por causa do juramento e dos que estavam com ele à mesa, não lha quis negar.

26 ויתעצב המלך מאד אך בעבור השבועה והמסבים עמו לא רצה להשיב פניה׃

27 E, enviando logo o rei o executor, mandou que lhe trouxessem ali a cabeça de João. E ele foi, e degolou-o na prisão;

27 ומיד שלח המלך אחד הטבחים ויצוהו להביא את ראשו׃

28 E trouxe a cabeça num prato, e deu-a à menina, e a menina a deu a sua mãe.

28 וילך ויכרת את ראשו בבית הסהר ויביאהו בקערה ויתנהו לנערה והנערה נתנה אתו אל אמה׃

29 E os seus discípulos, tendo ouvido isto, foram, tomaram o seu corpo, e o puseram num sepulcro.

29 וישמעו תלמידיו ויבאו וישאו את גויתו וישימוה בקבר׃

30 E os apóstolos ajuntaram-se a Jesus, e contaram-lhe tudo, tanto o que tinham feito como o que tinham ensinado.

30 ויקהלו השליחים אל ישוע ויגידו לו את כל אשר עשו ואת אשר למדו׃

31 E ele disse-lhes: Vinde vós, aqui àparte, a um lugar deserto, e repousai um pouco. Porque havia muitos que iam e vinham, e não tinham tempo para comer.

31 ויאמר אליהם באו אתם לבדד אל מקום חרבה ונוחו מעט כי רבים היו הבאים והיצאים עד לאין עת להם לאכול׃

32 E foram sós num barco para um lugar deserto.

32 וילכו משם באניה אל מקום חרבה לבדד׃

33 E a multidão viu-os partir, e muitos o conheciam; e correram para lá a pé de todas as cidades, e ali chegaram primeiro do que eles, e aproximavam-se dele.

33 וההמון ראה אותם יצאים ויכירהו רבים וירוצו שמה ברגליהם מכל הערים ויעברו אותם ויאספו אליו׃

34 E Jesus, saindo, viu uma grande multidão, e teve compaixão deles, porque eram como ovelhas que não têm pastor; e começou a ensinar-lhes muitas coisas.

34 ויצא וירא המון עם רב ויהמו מעיו עליהם כי היו כצאן אשר אין להם רעה ויחל ללמד אותם דברים הרבה׃

35 E, como o dia fosse já muito adiantado, os seus discípulos se aproximaram dele e lhe disseram: O lugar é deserto, e o dia está já muito adiantado.

35 ויהי כאשר רפה היום לערוב ויגשו אליו תלמידיו לאמר הנה המקום חרב והיום רד מאד׃

36 Despede-os, para que vão aos lugares e aldeias circunvizinhas, e comprem pão para si; porque não têm que comer.

36 שלח אותם וילכו אל החצרים והכפרים מסביב לקנות להם לחם כי אין להם מה לאכל׃

37 Ele, porém, respondendo, lhes disse: Dai-lhes vós de comer. E eles disseram-lhe: Iremos nós; e compraremos duzentos dinheiros de pão para lhes darmos de comer?

37 ויען ויאמר אליהם תנו אתם להם לאכלה ויאמרו אליו הנלך לקנות לחם במאתים דינר ונתן להם לאכלה׃

38 E ele disse-lhes: Quantos pães tendes? Ide ver. E, sabendo-o eles, disseram: Cinco pães e dois peixes.

38 ויאמר אליהם כמה ככרות לחם יש לכם לכו וראו וידעו ויאמרו חמש ושני דגים׃

39 E ordenou-lhes que fizessem assentar a todos, em ranchos, sobre a erva verde.

39 ויצו אותם לשבת כלם חברה חברה לבדה על ירק הדשא׃

40 E assentaram-se repartidos de cem em cem, e de cinquenta em cinquenta.

40 וישבו להם שורות שורות למאות ולחמשים׃

41 E, tomando ele os cinco pães e os dois peixes, levantou os olhos ao céu, abençoou e partiu os pães, e deu-os aos seus discípulos para que os pusessem diante deles. E repartiu os dois peixes por todos;

41 ויקח את חמשת ככרות הלחם ואת שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך ויפרס את הלחם ויתן לתלמידיו לשום לפניהם ואת שני הדגים חלק לכלם׃

42 E todos comeram, e ficaram fartos.

42 ויאכלו כלם וישבעו׃

43 E levantaram doze cestos cheios de pedaços de pão e de peixe.

43 וישאו מן הפתותים מלוא סלים שנים עשר וגם מן הדגים׃

44 E os que comeram os pães eram quase cinco mil homens.

44 והאכלים מן הלחם היו כחמשת אלפי איש׃

45 E logo obrigou os seus discípulos a subir para o barco, e passar adiante, para a outra banda, a Betsaida, enquanto ele despedia a multidão.

45 ואחרי כן האיץ בתלמידיו לרדת באניה ולעבור לפניו אל עבר הים אל בית צידה עד שלחו את העם׃

46 E, tendo-se despedido, foi ao monte orar.

46 ויהי אחר שלחו אתם ויעל ההרה להתפלל׃

47 E, sobrevindo a tarde estava o barco no meio do mar e ele sozinho em terra.

47 ויהי ערב והאניה באה בתוך הים והוא לבדו ביבשה׃

48 E vendo que se fatigavam a remar, porque o vento lhes era contrário, perto da quarta vigília da noite aproximou-se deles, andando sobre o mar, e queria passar-lhes adiante.

48 וירא אותם מתעמלים בשוטם כי הרוח לנגדם ויהי כעת האשמרת הרביעית ויבא אליהם מתהלך על פני הים ויואל לעבור לפניהם׃

49 Mas, quando eles o viram andar sobre o mar, cuidaram que era um fantasma, e deram grandes gritos.

49 והם בראתם אתו מתהלך על פני הים חשבו כי מראה רוח הוא ויצעקו׃

50 Porque todos o viam, e perturbaram-se; mas logo falou com eles, e disse-lhes: Tende bom ânimo; sou eu, não temais.

50 כי כלם ראוהו ויבהלו אז דבר אתם ויאמר אליהם חזקו כי אני הוא אל תיראו׃

51 E subiu para o barco para estar com eles, e o vento se aquietou; e entre si ficaram muito assombrados e maravilhados;

51 וירד אליהם אל האניה והרוח שככה וישתוממו עוד יותר בלבבם ויתמהו׃

52 Pois não tinham compreendido o milagre dos pães; antes o seu coração estava endurecido.

52 כי לא השכילו בדבר ככרות הלחם מפני טמטום לבבם׃

53 E, quando já estavam na outra banda, dirigiram-se à terra de Genezaré, e ali atracaram.

53 ויעברו את הים ויבאו ארצה גניסר ויקרבו אל היבשה׃

54 E, saindo eles do barco, logo o conheceram;

54 ויהי כצאתם מן האניה אז הכירהו׃

55 E, correndo toda a terra em redor, começaram a trazer em leitos, aonde quer que sabiam que ele estava, os que se achavam enfermos.

55 וירוצו בכל סביבותיהם ויחלו לשאת את החולים במשכבות אל כל מקום אשר שמעו כי שם הוא׃

56 E, onde quer que entrava, ou em cidade, ou aldeias, ou no campo, apresentavam os enfermos nas praças, e rogavam-lhe que os deixasse tocar ao menos na orla do seu vestido; e todos os que lhe tocavam saravam.

56 ובכל מקום אשר יבא אל הכפרים או הערים ואל השדות שם שמו את החולים בחוצות ויתחננו לו כי יגעו רק בציצת בגדו והיה כל אשר נגעו ונושעו׃

Marcos 7

1 E AJUNTARAM-SE a eles os fariseus, e alguns dos escribas que tinham vindo de Jerusalém.

1 ויקהלו אליו הפרושים ומן הסופרים אשר באו מירושלים׃

2 E, vendo que alguns dos seus discípulos comiam pão com as mãos impuras, isto é, por lavar, os repreendiam.

2 ויהי כראותם מתלמידיו אכלים לחם בטמאת ידיהם בלא נטילה ויוכיחו אתם׃

3 Porque os fariseus, e todos os judeus, conservando a tradição dos antigos, não comem sem lavar as mãos muitas vezes;

3 כי הפרושים וכל היהודים לא יאכלו בלתי את רחצו את ידיהם עד הפרק באחזם בקבלת הזקנים׃

4 E, quando voltam do mercado, se não se lavarem, não comem. E muitas outras coisas há que receberam para observar, como lavar os copos, e os jarros, e os vasos de metal e as camas,

4 ואת אשר מן השוק אינם אכלים בלא טבילה ועוד דברים אחרים רבים אשר קבלו לשמר כמו טבילת כסות וכדים ויורות ומטות׃

5 Depois perguntaram-lhe os fariseus e os escribas: Porque não andam os teus discípulos conforme a tradição dos antigos, mas comem o pão com as mãos por lavar?

5 וישאלו אותו הפרושים והסופרים מדוע תלמידיך אינם נהגים על פי קבלת הזקנים כי אכלים לחם בלא נטבילת ידים׃

6 E ele, respondendo, disse-lhes: Bem profetizou Isaías acerca de vós, hipócritas, como está escrito: Este povo honra-me com os lábios, mas o seu coração está longe de mim.

6 ויען ויאמר אליהם היטב נבא ישעיהו עליכם החנפים ככתוב העם הזה בשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני׃

7 Em vão, porém, me honram, ensinando doutrinas que são mandamentos de homens:

7 ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים׃

8 Porque; deixando o mandamento de Deus, retendes a tradição dos homens; como o lavar dos jarros e dos copos; e fazeis muitas outras coisas semelhantes a estas.

8 כי עזבתם את מצות אלהים לאחז בקבלת בני אדם טבילות כדים וכסות וכאלה רבות אתם עשים׃

9 E dizia-lhes: Bem invalidais o mandamento de Deus para guardardes a vossa tradição.

9 ויאמר אליהם מה יפה עשיתם אשר בטלתם את מצות האלהים כדי שתשמרו את קבלתכם׃

10 Porque Moisés disse: Honra a teu pai e a tua mãe; e quem maldisser, ou o pai ou a mãe, morrerá de morte:

10 כי משה אמר כבד את אביך ואת אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת׃

11 Porém vós dizeis: Se um homem disser ao pai ou à mãe: Aquilo que poderias aproveitar de mim é Corbã, isto é, oferta ao Senhor;

11 ואתם אמרים איש כי יאמר לאביו ולאמו קרבן פרושו מתנה לאלהים כל מה שאתה נהנה לי׃

12 Nada mais lhe deixais fazer por seu pai ou por sua mãe,

12 ולא תניחו לו לעשות עוד מאומה לאביו ולאמו׃

13 Invalidando assim a palavra de Deus pela vossa tradição, que vós ordenastes. E muitas coisas fazeis semelhantes a estas.

13 ותפרו את דבר האלהים על ידי קבלתכם אשר קבלתם והרבה כאלה אתם עשים׃

14 E, chamando outra vez a multidão, disse-lhes: Ouvi-me vós todos, e compreendei.

14 ויקרא אל כל העם ויאמר אליהם שמעו אלי כלכם והבינו׃

15 Nada há fora do homem que, entrando nele, o possa contaminar; mas o que sai dele isso é que contamina o homem.

15 אין דבר מחוץ לאדם אשר יוכל לטמא אותו בבאו אל קרבו כי אם הדברים היוצאים ממנו המה יטמאו את האדם׃

16 Se alguém tem ouvidos para ouvir, ouça.

16 כל אשר אזנים לו לשמע ישמע׃

17 Depois, quando deixou a multidão, e entrou em casa, os seus discípulos o interrogavam acerca desta parábola.

17 ויהי כאשר שב הביתה מן ההמון וישאלהו תלמידיו על דבר המשל׃

18 E ele disse-lhes: Assim também vós estais sem entendimento? Não compreendeis que tudo o que de fora entra no homem não o pode contaminar,

18 ויאמר אליהם האף אתם חסרי בינה הלא תשכילו כי כל הבא את תוך האדם מחוצה לו לא יטמאנו׃

19 Porque não entra no seu coração, mas no ventre, e é lançado fora, ficando puras todas as comidas?

19 כי לא יבוא אל לבו כי אם אל כרשו ויצא למוצאות להבר כל אכל׃

20 E dizia: O que sai do homem isso contamina o homem.

20 ויאמר היצא מן האדם הוא מטמא את האדם׃

21 Porque do interior do coração dos homens saem os maus pensamentos, os adultérios, as prostituições, os homicídios,

כי מתוך לב האדם יצאות המחשבות הרעות נאף וזנה ורצוח: 21

22 Os furtos, a avareza, as maldades, o engano, a dissolução, a inveja, a blasfémia, a soberba, a loucura.

22 וגנוב ואהבת בצע ורשעה ורמיה וזוללות וצרות עין וגדוף וזדון וסכלות׃

23 Todos estes males procedem de dentro e contaminam o homem.

23 כל הרעות האלה מקרב האדם הן יוצאות ומטמאות אתו׃

24 E, levantando-se dali, foi para os termos de Tiro e de Sidon. E, entrando numa casa, não queria que alguém o soubesse, mas não pôde esconder-se;

24 ויקם משם וילך לו אל גבולות צור וצידון ובבואו הביתה לא אבה כי יודע לאיש ולא יכל להסתר׃

25 Porque uma mulher, cuja filha tinha um espírito imundo, ouvindo falar dele, foi, e lançou-se aos seus pés.

25 כי אשה אשר רוח טמאה נכנסה בבתה הקטנה שמעה את שמעו ותבא ותפל לרגליו׃

26 E esta mulher era grega, sirofenícia de nação, e rogava-lhe que expulsasse de sua filha o demónio.

26 והאשה יונית וארץ מולדתה כנען אשר לסוריא ותבקש ממנו לגרש אר השד מבתה׃

27 Mas Jesus disse-lhe: Deixa primeiro saciar os filhos; porque não convém tomar o pão dos filhos e lançá-lo aos cachorrinhos.

27 ויאמר אליה ישוע הניחו לשבע בראשונה הבנים כי לא טוב לקחת לחם הבנים ולהשליכו לצעירי הכלבים׃

28 Ela, porém, respondeu, e disse-lhe: Sim, Senhor; mas também os cachorrinhos comem, debaixo da mesa, as migalhas dos filhos.

28 ותען ותאמר אליו כן אדני אבל גם צעירי הכלבים יאכלו תחת השלחן מפרורי לחם הבנים׃

29 Então ele disse-lhe: Por essa palavra, vai; o demónio já saiu de tua filha.

29 ויאמר אליה בגלל דברך זה לכי לך יצא השד מבתך׃

30 E, indo ela para sua casa; achou a filha deitada sobre a cama, e que o demónio já tinha saído.

30 ותבא אל ביתה ותמצא את הילדה משכבת על חמטה והשד יצא ממנה׃

31 E ele, tornando a sair dos termos de Tiro e de Sidon, foi até ao mar da Galiléia, pelos confins de Decápolis.

31 וישב ויצא מגבול צור וצידון ויבא אל ים הגליל בתוך גבול עשר הערים׃

32 E trouxeram-lhe um surdo, que falava dificilmente; e rogaram que pusesse a mão sobre ele.

32 ויביאו אליו איש אשר היה חרש ואלם ויתחננו לו לשום עליו את ידו׃

33 E, tirando-o à parte de entre a multidão, meteu-lhe os dedos nos ouvidos; e, cuspindo-lhe, tocou-lhe na língua.

33 ויקח אתו לבדו מקרב ההמון וישם את אצבעותיו באזניו וירק ויגע על לשנו׃

34 E, levantando os olhos ao céu, suspirou, e disse: Efata; isto é: Abre-te.

34 ויבט השמימה ויאנח ויאמר אליו אפתח ופרושו הפתח׃

35 E logo se abriram os seus ouvidos, e a prisão da língua se desfez, e falava perfeitamente.

35 וברגע נפתחו אזניו ויתר קשר לשונו וידבר בשפה ברורה׃

36 E ordenou-lhes que a ninguém o dissessem; mas, quanto mais lho proibia, tanto mais o divulgavam.

36 ויזהר אותם כי לא יספרו לאיש וכאשר יזהירם כן ירבו להכריז׃

37 E, admirando-se sobremaneira, diziam: Tudo faz bem; faz ouvir os surdos e falar os mudos.

37 וישתוממו עד מאד ויאמרו את הכל עשה יפה גם החרשים הוא עשה לשמעים גם האלמים למדברים׃

Marcos 8

1 NAQUELES dias, havendo mui grande multidão, e não tendo de comer, Jesus chamou a si os seus discípulos, e disse-lhes:

1 ויהי בימים ההם בהקבץ עם רב ואין להם מה יאכלו ויקרא אל תלמידיו ויאמר אליהם׃

2 Tenho compaixão da multidão, porque há já três dias que estão comigo, e não têm que comer.

2 נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם לחם לאכל׃

3 E, se os deixar ir em jejum para suas casas, desfalecerão no caminho, porque alguns deles vieram de longe.

3 והיה בשלחי אותם רעבים לבתיהם יתעלפו בדרך כי יש מהם אשר באו ממרחק׃

4 E os seus discípulos responderam-lhe: Donde poderá alguém satisfazê-los de pão aqui no deserto?

4 ויענו אתו תלמידיו מאין יוכל איש להשביע את אלה פה במדבר לחם׃

5 E perguntou-lhes: Quantos pães tendes? E disseram-lhe: Sete.

5 וישאל אותם כמה ככרות לחם יש לכם ויאמרו שבע׃

6 E ordenou à multidão que se assentasse no chão. E, tomando os sete pães, e tendo dado graças, partiu-os, e deu-os aos seus discípulos, para que os pusessem diante deles, e puseram-nos diante da multidão.

6 ויצו את העם לשבת לארץ ויקח את שבע ככרות הלחם ויברך ויפרס ויתן אותם לתלמידיו לשום לפניהם וישימו לפני העם׃

7 Tinham também uns poucos de peixinhos; e tendo dado graças, ordenou que também lhos pusessem diante.

7 ויהי להם מעט דגים קטנים ויברך ויאמר לשום לפניהם גם את אלה׃

8 E comeram, e saciaram-se; e dos pedaços que sobejaram levantaram sete alcofas.

8 ויאכלו וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעת דודים׃

9 E os que comeram eram quasi quatro mil; e despediu-os.

9 והאכלים היו כארבעת אלפי איש וישלחם׃

10 E, entrando logo no barco com os seus discípulos, foi para as partes de Dalmanuta.

10 אז ירד באניה עם תלמידיו ויבא אל גלילות דלמונתא׃

11 E saíram os fariseus, e começaram a disputar com ele, pedindo-lhe, para o tentarem, um sinal do céu.

11 ויצאו הפרושים ויחלו להתוכח אתו וישאלו מעמו אות מן השמים והם מנסים אתו׃

12 E, suspirando profundamente em seu espírito disse: Porque pede esta geração um sinal? Em verdade vos digo que a esta geração não se dará sinal algum.

12 ויאנח ברוחו ויאמר מה הדור הזה מבקש לו אות אמן אמר אני לכם אם ינתן אות לדור הזה׃

13 E, deixando-os, tornou a entrar no barco, e foi para a outra banda.

13 ויעזב אותם וירד באניה וישב ויעבר אל עבר הים׃

14 E eles se esqueceram de levar pão, e no barco não tinham consigo senão um pão.

14 וישכחו לקחת אתם לחם ולא היה להם באניה בלתי אם ככר לחם אחת׃

15 E ordenou-lhes, dizendo: Olhai, guardai-vos do fermento dos fariseus e do fermento de Herodes.

15 ויזהר אותם לאמר ראו השמרו לכם משאר הפרושים ומשאר הורדוס׃

16 E arrazoavam entre si, dizendo: É porque não temos pão.

16 ויחשבו ויאמרו איש אל רעהו על כי לחם אין אתנו׃

17 E Jesus, conhecendo isto, disse-lhes: Para que arrazoais, que não tendes pão? Não considerastes ainda? Tendes ainda o vosso coração endurecido?

17 וידע ישוע ויאמר להם מה תחשבו על כי לחם אין לכם העוד לא תשכילו ולא תבינו ולבכם עודנו מטמטם׃

18 Tendo olhos, não vedes? E, tendo ouvidos, não ouvis? E não vos lembrais,

18 עינים לכם ולא תראו ואזנים לכם ולא תשמעו ולא תזכרו׃

19 Quando parti os cinco pães entre os cinco mil, quantos cestos cheios de pedaços levantastes? Disseram-lhe: Doze.

19 כאשר פרסתי את חמשת ככרות הלחם לחמשת אלפי איש כמה סלים מלאי פתותים נשאתם ויאמרו אליו שנים עשר׃

20 E, quando parti os sete entre os quatro mil, quantas alcofas cheias de pedaços levantastes. E disseram-lhe: Sete

20 ובשבע לארבעת אלפי איש כמה דודים מלאי פתותים נשאתם ויאמרו אליו שבעה׃

21 E ele lhes disse: Como não entendeis ainda?

21 ויאמר אליהם איך לא תבינו׃

22 E chegou a Betsaida, e trouxeram-lhe um cego, e rogaram-lhe que lhe tocasse.

22 ויבא אל בית צידה ויביאו אליו איש עור ויתחננו לו לגעת בו׃

23 E, tomando o cego pela mão, levou-o para fora da aldeia; e, cuspindo-lhe nos olhos, e impondo-lhe as mãos, perguntou-lhe se via alguma coisa.

23 ויאחז ביד העור ויוליכהו אל מחוץ לכפר וירק בעיניו וישם את ידיו עליו וישאלהו לאמר הראה אתה דבר׃

24 E, levantando ele os olhos, disse: Vejo os homens, pois os vejo como árvores que andam.

24 ויבט ויאמר אראה את בני האדם כי מתהלכים כאילנות אני ראה׃

25 Depois tornou a pôr-lhe as mãos nos olhos, e ele, olhando firmemente ficou restabelecido, e já via ao longe e distintamente a todos.

25 ויוסף לשום את ידיו על עיניו ותפקחנה עיניו וירפא וירא הכל היטב עד למרחוק׃

26 E mandou-o para sua casa, dizendo: Não entres na aldeia.

26 וישלחהו אל ביתו לאמר אל תבא בתוך הכפר ואל תדבר לאיש בכפר׃

27 E saiu Jesus e os seus discípulos para as aldeias de Cesareia de Filipo; e no caminho perguntou aos seus discípulos, dizendo: Quem dizem os homens que eu sou?

27 ויצא ישוע ותלמידיו ללכת אל כפרי קיסרין של פילפוס ויהי בדרך וישאל את תלמידיו ויאמר אליהם מה אמרים עלי האנשים מי אני׃

28 E eles responderam: João Baptista; e outros, Elias; mas outros: Um dos profetas.

28 ויענו ויאמרו יוחנן המטביל ויש אמרים אליהו ואחרים אמרים אחד מן הנביאים׃

29 E ele lhes disse: Mas vós quem dizeis que eu sou? E, respondendo Pedro, lhe disse: Tu és o Cristo.

29 וישאל אתם לאמר ואתם מה תאמרו עלי מי אני ויען פטרוס ויאמר אליו אתה הוא המשיח׃

30 E admoestou-os, para que a ninguém dissessem aquilo dele.

30 ויצו אתם בגערה לבלתי דבר עליו לאיש׃

31 E começou a ensinar-lhes que importava que o Filho do homem padecesse muito, e fosse rejeitado pelos anciãos e príncipes dos sacerdotes, e pelos escribas, e que fosse morto, mas que depois de três dias ressuscitaria.

31 ויחל ללמדם כי צריך בן האדם לענות הרבה וימאס על ידי הזקנים והכהנים הגדולים והסופרים ויומת ומקצה שלשת ימים קום יקום׃

32 E dizia abertamente estas palavras. E Pedro o tomou à parte, e começou a repreendê-lo.

32 והוא בגלוי דבר את הדבר הזה ויקחהו פטרוס ויחל לגער בו׃

33 Mas ele, virando-se, e olhando para os seus discípulos, repreendeu a Pedro, dizendo: Retira-te de diante de mim, Satanás; porque não compreendes as coisas que são de Deus, mas as que são dos homens.

33 ויפן אחריו ויבט את תלמידיו ויגער בפטרוס לאמר סור מעל פני השטן כי אין לבך לדברי האלהים כי אם לדברי האדם׃

34 E, chamando a si a multidão, com os seus discípulos, disse-lhes: Se alguém quiser vir após mim, negue-se a si mesmo, e tome a sua cruz, e siga-me.

34 ויקרא אל העם ואל תלמידיו ויאמר אליהם החפץ ללכת אחרי יכחש בנפשו וישא את צלבו וילך אחרי׃

35 Porque qualquer que quiser salvar a sua vida perdê-la-á, mas, qualquer que perder a sua vida por amor de mim e do evangelho, esse a salvará.

35 כי כל אשר יחפץ להושיע את נפשו תאבד נפשו ממנו וכל אשר תאבד לו נפשו למעני ולמען הבשורה הוא יושיענה׃

36 Pois que aproveitaria ao homem ganhar todo o mundo e perder a sua alma?

36 כי מה יסכן לאדם כי יקנה את כל העולם ונשחתה נפשו׃

37 Ou que daria o homem pelo resgate da sua alma?

37 או מה יתן איש פדיון נפשו׃

38 Porquanto, qualquer que, entre esta geração adúltera e pecadora, se envergonhar de mim e das minhas palavras, também o Filho do homem se envergonhará dele, quando vier na glória de seu Pai, com os santos anjos.

38 כי כל איש אשר הייתי אני ודברי לו לחרפה בדור הנאף והחוטא הזה אף הוא יהיה לחרפה לבן האדם בבואו בכבוד אביו עם המלאכים הקדושים׃

Marcos 9

1 DIZIA-LHES também: Em verdade vos digo que, dos que aqui estão, alguns há que não provarão a morte sem que vejam chegado o reino de Deus com poder.

1 ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם כי יש מן העמדים פה אשר לא יטעמו מות עד כי יראו מלכות האלהים באה בגבורה׃

2 E seis dias depois Jesus tomou consigo a Pedro, a Tiago, e a João, e os levou sós, em particular, a um alto monte; e transfigurou-se diante deles;

2 ואחרי ששת ימים לקח ישוע את פטרוס ואת יעקב ואת יוחנן ויעלם על הר גבה אתו לבדם וישתנה לעיניהם׃

3 E os seus vestidos tornaram-se resplandecentes, em extremo brancos como a neve, tais como nenhum lavadeiro sobre a terra os poderia branquear.

3 ובגדיו נהיו מזהירים לבנים מאד כשלג אשר לא יוכל כובס בארץ להלבין כמוהם׃

4 E apareceu-lhes Elias com Moisés, e falavam com Jesus.

4 וירא אליהם אליהו ומשה מדברים עם ישוע׃

5 E Pedro, tomando a palavra, disse a Jesus: Mestre, bom é que nós estejamos aqui, e façamos três cabanas, uma para ti, outra para Moisés, e outra para Elias.

5 ויען פטרוס ויאמר אל ישוע רבי טוב היותנו פה נעשה נא שלש סכות לך אחת ולמשה אחת ולאליהו אחת׃

6 Pois não sabia o que dizia, porque estavam assombrados.

6 כי לא ידע מה ידבר כי היו נבהלים׃

7 E desceu uma nuvem que os cobriu com a sua sombra, e saiu da nuvem uma voz que dizia: Este é o meu filho amado; a ele ouvi.

7 ויהי ענן סוכך עליהם ויצא מן הענן קול אמר זה בני ידידי אליו שמעו׃

8 E, tendo olhado em roda, ninguém mais viram, se não só Jesus com eles.

8 והמה הביטו כה וכה פתאם ולא ראו עוד איש בלתי את ישוע לבדו אתם׃

9 E, descendo eles do monte, ordenou-lhes que a ninguém contassem o que tinham visto, até que o Filho do homem ressuscitasse dos mortos.

9 וירדו מן ההר ויזהירם לבלתי הגיד לאיש את אשר ראו עד כי יקום בן האדם מן המתים׃

10 E eles retiveram o caso entre si, perguntando uns aos outros que seria aquilo, ressuscitar dos mortos.

10 וישמרו את הדבר בלבבם וידרשו לדעת מה היא התקומה מן המתים׃

11 E interrogaram-no, dizendo: Porque dizem os escribas que é necessário que Elias venha primeiro?

11 וישאלהו לאמר מה זה אמרים הסופרים כי אליהו בוא יבוא בראשונה׃

12 E, respondendo ele, disse-lhes: Em verdade Elias virá primeiro, e todas as coisas restaurará; e, como está escrito do Filho do homem, ele deve padecer muito e ser aviltado.

12 ויען ויאמר להם הנה אליהו בא בראשונה וישיב את הכל ומה כתוב על בן האדם הלא כי יענה הרבה וימאס׃

13 Digo-vos, porém, que Elias já veio, e fizeram-lhe tudo o que quiseram, como dele está escrito.

13 אבל אמר אני לכם גם בא אליהו וגם עשו לו כרצונם כאשר כתוב עליו׃

14 E, quando se aproximou dos discípulos, viu ao redor deles grande multidão, e alguns escribas que disputavam com eles.

14 ויהי כבואו אל התלמידים וירא עם רב סביבותם וסופרים מתוכחים אתם׃

15 E logo toda a multidão, vendo-o, ficou espantada, e, correndo para ele, o saudaram.

15 וכל העם כראותם אתו כן תמהו וירוצי אליו וישאלו לו לשלום׃

16 E perguntou aos escribas: Que é que discutis com eles?

16 וישאל את הסופרים מה אתם מתוכחים עמהם׃

17 E um da multidão, respondendo, disse: Mestre, trouxe-te o meu filho, que tem um espírito mudo;

17 ויען אחד מן העם ויאמר רבי הבאתי אליך את בני אשר רוח אלם בקרבו׃

18 E este, onde quer que o apanha, despedaça-o, e ele escuma, e range os dentes, e vai-se secando; e eu disse aos teus discípulos que o expulsassem, e não puderam.

18 והיה בכל מקום אשר יאחזהו הוא מרצץ אתו וירד רירו וחרק את שניו ויבש גופו ואמר אל תלמידיך לגרשו ולא יכלו׃

19 E ele, respondendo-lhes, disse: ó geração incrédula! Até quando estarei convosco? Até quando vos sofrerei ainda? Trazei-mo.

19 ויען ויאמר להם הוי דור בלתי מאמין עד מתי אהיה עמכם עד מתי אסבל אתכם הביאו אתו לפני׃

20 E trouxeram-lho; e, quando ele o viu, logo o espírito o agitou com violência, e, caindo o endemoninhado por terra, revolvia-se, escumando.

20 ויביאהו לפניו ויהי כאשר ראהו הרוח וירוצצנו פתאם ויפל ארצה ויתגולל ויורד רירו׃

21 E perguntou ao pai dele: Quanto tempo há que lhe sucede isto? E ele disse-lhe: Desde a infância.

21 וישאל את אביו כמה ימים היתה לו זאת ויאמר מימי נעוריו׃

22 E muitas vezes o tem lançado no fogo, e na água, para o destruir; mas, se tu podes fazer alguma coisa, tem compaixão de nós, e ajuda-nos.

22 ופעמים רבות הפיל אתו גם באש גם במים להאבידו אך אם יכל תוכל רחם עלינו ועזרנו׃

23 E Jesus disse-lhes: Se tu podes crer, tudo é possível ao que crê.

23 ויאמר אליו ישוע לאמר אם תוכל להאמין כל יוכל המאמין׃

24 E logo o pai do menino, clamando com lágrimas, disse: Eu creio, Senhor! Ajuda a minha incredulidade.

24 ויתן אבי הילד את קלו בבכי ויאמר אני מאמין עזר נא לחסרון אמונתי׃

25 E Jesus, vendo que a multidão concorria, repreendeu o espírito imundo, dizendo-lhe: Espírito mudo e surdo, eu te ordeno: Sai dele, e não entres mais nele.

25 וירא ישוע את העם מתקבץ אליו ויגער ברוח הטמא לאמר רוח אלם וחרש אני מצוך צא ממנו ואל תסף לבוא בו עוד׃

26 E ele, clamando, e agitando-o com violência, saiu; e ficou o menino como morto, de tal maneira que muitos diziam que estava morto.

26 ויצעק וירצץ אתו מאד ויצא ויהי כמת עד אשר אמרו רבים כי גוע׃

27 Mas Jesus, tomando-o pela mão, o ergueu, e ele se levantou.

27 ויחזק ישוע בידו ויניעהו ויקם׃

28 E, quando entrou em casa, os seus discípulos lhe perguntaram aparte : Porque o não pudemos nós expulsar?

28 ויהי כאשר בא הביתה וישאלהו תלמידיו בהיותם לבדם אתו מדוע אנחנו לא יכלנו לגרשו׃

29 E disse-lhes: Esta casta não pode sair com coisa alguma, a não ser com oração e jejum.

29 ויאמר אליהם המין הזה יצא לא יצא כי אם בתפלה ובצום׃

30 E, tendo partido dali, caminharam pela Galiléia, e não queria que alguém o soubesse;

30 ויצאו משם ויעברו בגליל ולא אבה להודע לאיש׃

31 Porque ensinava os seus discípulos, e lhe dizia: O Filho do homem será entregue nas mãos dos homens, e matá-lo-ão; e, morto ele, ressuscitará ao terceiro dia.

31 כי היה מלמד את תלמידיו לאמר אליהם כי עתיד בן האדם להמסר בידי בני אדם ויהרגהו ואחרי אשר נהרג יקום ביום השלישי׃

32 Mas eles não entendiam esta palavra, e receavam interrogá-lo.

32 והם לא הבינו את הדבר וייראו לשאל אותו׃

33 E chegou a Capernaum, e, entrando em casa, perguntou-lhes: Que estáveis vós discutindo pelo caminho?

33 ויבא אל כפר נחום ובהיותו בבית וישאל אותם מה התוכחתם איש עם רעהו בדרך׃

34 Mas eles calaram-se; porque pelo caminho tinham disputado entre si qual era o maior.

34 ויחרישו כי התעשקו בדרך מי הוא הגדול בהם׃

35 E ele, assentando-se, chamou os doze, e disse-lhes: Se alguém quiser ser o primeiro, será o derradeiro de todos e o servo de todos.

35 וישב ויקרא אל שנים העשר ויאמר אליהם איש כי יחפץ להיות הראשון הוא יהיה האחרון לכלם ומשרת כלם׃

36 E, lançando mão de um menino, pô-lo no meio deles, e, tomando-o nos seus braços, disse-lhes:

36 ויקח ילד ויעמידהו בתוכם ויחבקהו ויאמר להם׃

37 Qualquer que receber um destes meninos em meu nome a mim me recebe; e qualquer que a mim me receber, recebe, não é a mim, mas ao que me enviou.

37 כל אשר יקבל בשמי ילד אחד כזה הוא מקבל אותי וכל אשר אותי יקבל איננו מקבל אותי כי אם את אשר שלחני׃

38 E João lhe respondeu, dizendo: Mestre, vimos um que em teu nome expulsava demónios, o qual não nos segue; e nós lho proibimos, porque não nos segue.

38 ויען יוחנן ויאמר אליו רבי ראינו איש מגרש שדים בשמך ואיננו הולך אחרינו ונכלאנו יען אשר לא הלך אחרינו׃

39 Jesus, porém, disse: Não lho proibais; porque ninguém há que faça milagre em meu nome e possa logo falar mal de mim.

39 ויאמר ישוע אל תכלאהו כי אין איש עשה גבורה בשמי ויוכל במהרה לדבר בי רעה׃

40 Porque quem não é contra nós é por nós.

40 כי כל אשר איננו נגדנו הוא בעדנו׃

41 Porquanto qualquer que vos der a beber um copo de água em meu nome, porque sois discípulos de Cristo, em verdade vos digo que não perderá o seu galardão.

41 כי כל המשקה אתכם כוס מים בשמי על אשר אתם למשיח אמן אמר אני לכם כי לא יאבד שכרו׃

42 E qualquer que escandalizar um destes pequeninos que crêem em mim melhor lhe fora que lhe pusessem ao pescoço uma mó de atafona, e que fosse lançado no mar.

42 וכל המכשיל אחד הקטנים המאמינים בי טוב לו שיתלה פלח רכב על צוארו והשלך בים׃

43 E, se a tua mão te escandalizar, corta-a; melhor é para ti entrares na vida aleijado do que, tendo duas mãos, ires para o inferno, para o fogo que nunca se apaga.

43 ואם ידך תכשילך קצץ אתה טוב לך לבוא קטע לחיים מהיות לך שתי ידים ותלך אל גיהנם אל האש אשר לא תכבה׃

44 Onde o seu bicho não morre, e o fogo nunca se apaga.

44 אשר שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה׃

45 E, se o teu pé te escandalizar, corta-o; melhor é para ti entrares coxo na vida do que, tendo dois pés, seres lançado no inferno, no fogo que nunca se apaga;

45 ואם רגלך תכשילך קצץ אתה טוב לך לבוא פסח לחיים מהיות לך שתי רגלים ותשלך לגיהנם אל האש אשר לא תכבה׃

46 Onde o seu bicho não morre, e o fogo nunca se apaga.

46 אשר שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה׃

47 E, se o teu olho te escandalizar, lança-o fora; melhor é para ti entrares no reino de Deus com um só olho do que, tendo dois olhos, ser lançado no fogo do inferno;

47 ואם עינך תכשילך עקר אתה טוב לך לבוא אל מלכות האלהים בעין אחת מהיות לך שתי עינים ותשלך לגיהנם׃

48 Onde o seu bicho não morre, e o fogo nunca se apaga.

48 אשר שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה׃

49 Porque cada um será salgado com fogo, e cada sacrifício será salgado com sal.

49 כי כל איש באש ימלח וכל קרבן במלח ימלח׃

50 Bom é o sal; mas, se o sal se tornar insulso, com que o adubareis? Tende sal em vós mesmos, e paz uns com os outros.

50 טוב המלח ואם המלח יהיה תפל במה תתקנו אותו יהי לכם מלח בקרבכם ויהי שלום ביניכם׃

Marcos 10

1 E, LEVANTANDO-SE dali, foi para os termos da Judéia, além do Jordão, e a multidão se reuniu em torno dele; e tornou a ensiná-los, como tinha por costume.

1 ויקם משם וילך אל גבול יהודה מעבר הירדן ויקהלו עוד אליו המון עם וילמדם כפעם בפעם׃

2 E, aproximando-se dele os fariseus, perguntaram-lhe, tentando-o: É lícito ao homem repudiar sua mulher?

2 ויגשו אליו הפרושים וישאלהו אם יוכל איש לשלח את אשתו והם מנסים אתו׃

3 Mas ele, respondendo, disse-lhes: Que vos mandou Moisés?

3 ויען ויאמר אליהם מה צוה אתכם משה׃

4 E eles disseram: Moisés permitiu escrever carta de divórcio, e repudiar.

4 ויאמרו משה התיר לכתב ספר כריתת ולשלח׃

5 E Jesus, respondendo, disse-lhes: Pela dureza dos vossos corações vos deixou ele escrito esse mandamento;

5 ויען ישוע ויאמר אליהם בעבור קשי לבבכם כתב לכם את המצוה הזאת׃

6 Porém, desde o princípio da criação, Deus os fez macho e fêmea.

6 אבל מראשית הבריאה זכר ונקבה עשה אתם אלהים׃

7 Por isso deixará o homem a seu pai e a sua mãe, e unir-se-á à sua mulher,

7 על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו׃

8 E serão os dois uma só carne: e assim já não serão dois, mas uma só carne.

8 והיו שניהם לבשר אחד ואם כן אפוא אינם עוד שנים כי אם בשר אחד׃

9 Portanto o que Deus ajuntou não o separe o homem.

9 לכן את אשר חבר אלהים לא יפרידנו אדם׃

10 E em casa tornaram os discípulos a interrogá-lo acerca disto mesmo.

10 ויהי בבית וישובו תלמידיו לשאל אתו על זאת׃

11 E ele lhes disse: Qualquer que deixar a sua mulher e casar com outra adultera contra ela.

11 ויאמר אליהם המשלח את אשתו ולקח אחרת נאף הוא עליה׃

12 E, se a mulher deixar a seu marido, e casar com outro, adultera.

12 ואשה כי תעזב אישה ולקחה איש אחר נאפת היא׃

13 E traziam-lhe meninos para que lhes tocasse, mas os discípulos repreendiam aos que lhos traziam.

13 ויביאו אליו ילדים למען יגע בהם ויגערו התלמידים במביאיהם׃

14 Jesus, porém, vendo isto, indignou-se, e disse-lhes: Deixai vir os meninos a mim, e não os empeçais; porque dos tais é o reino de Deus.

14 וירא ישוע ויכעס ויאמר אליהם הניחו לילדים לבוא אלי ואל תמנעום כי לאלה מלכות האלהים׃

15 Em verdade vos digo que qualquer que não receber o reino de Deus como menino, de maneira nenhuma entrará nele.

15 אמן אמר אני לכם כל אשר לא יקבל את מלכות האלהים כילד הוא לא יבא בה׃

16 E, tomando-os nos seus braços, e impondo-lhes as mãos, os abençoou;

16 ויחבקם ויברכם בשומו את ידיו עליהם׃

17 E, pondo-se a caminho, correu para ele um homem, o qual se ajoelhou diante dele, e lhe perguntou: Bom Mestre, que farei para herdar a vida eterna?

17 ויהי בצאתו לדרך והנה איש רץ אליו ויכרע לפניו וישאל אותו רבי הטוב מה אעשה ואירש חיי עולם׃

18 E Jesus lhe disse: Porque me chamas bom? Ninguém há bom senão um, que é Deus.

18 ויאמר לו ישוע מדוע קראת לי טוב אין טוב בלתי אחד האלהים׃

19 Tu sabes os mandamentos: Não adulterarás; não matarás; não furtarás; não dirás falsos testemunhos; não defraudarás alguém; honra a teu pai e a tua mãe.

19 הן ידעת את המצות לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא תענה עד שקר לא תעשק כבד את אביך ואת אמך׃

20 Ele, porém, respondendo, lhe disse: Mestre, tudo isso guardei desde a minha mocidade.

20 ויען ויאמר אליו רבי את כל אלה שמרתי נעורי׃

21 E Jesus, olhando para ele, o amou e lhe disse: Falta-te uma coisa: Vai, vende tudo quanto tens, e dá-o aos pobres, e terás um tesouro no céu; e vem, e segue-me.

21 ויבט בו ישוע ויאהבהו ויאמר אליו אחת חסרת לך מכר את כל אשר לך ותן לעניים ויהי לך אוצר בשמים ובוא שא את הצלב ולך אחרי׃

22 Mas ele, pesaroso desta palavra, retirou-se triste; porque possuía muitas propriedades.

22 ויצר לו על הדבר הזה ויעצב וילך לו כי הון רב היה לו׃

23 Então Jesus, olhando em redor, disse aos seus discípulos: Quão dificilmente entrarão no reino de Deus os que têm riquezas!

23 ויבט ישוע סביב ויאמר אל תלמידיו כמה יקשה לבעלי נכסים לבוא אל מלכות האלהים׃

24 E os discípulos se admiraram destas suas palavras; mas Jesus, tornando a falar, disse-lhes: Filhos, quão difícil é, para os que confiam nas riquezas, entrar no reino de Deus!

24 ויבהלו התלמידים על דבריו ויסף ישוע ויען ויאמר להם בני מה קשה לבטחים על חילם לבוא אל מלכות האלהים׃

25 É mais fácil passar um camelo pelo fundo de uma agulha do que entrar um rico no reino de Deus.

25 נקל לגמל לעבר בתוך נקב המחט מבוא עשיר אל מלכות האלהים׃

26 E eles se admiravam ainda mais, dizendo entre si: Quem poderá pois salvar-se ?

26 ויוסיפו עוד להשתומם ויאמרו איש אלם אחיו מי אפוא יוכל להושע׃

27 Jesus, porém, olhando para eles, disse: Para os homens é impossível, mas não para Deus, porque para Deus todas as coisas são possíveis.

27 ויבט בם ישוע ויאמר מבני אדם תפלא זאת אך לא מאלהים כי מאלהים לא יפלא כל דבר׃

28 E Pedro começou a dizer-lhe: Eis que nós tudo deixámos, e te seguimos.

28 ויען פטרוס ויאמר אליו הן אנחנו עזבנו את הכל ונלך אחריך׃

29 E Jesus, respondendo, disse: Em verdade vos digo que ninguém há, que tenha deixado casa, ou irmãos, ou irmãs, ou pai, ou mãe, ou mulher, ou filhos, ou campos, por amor de mim e do Evangelho,

29 ויאמר ישוע אמן אמר אני לכם כי אין איש אשר עזב את ביתו או את אחיו או את אחיותיו או את אביו או את אמו או את אשתו או את בניו או את שדותיו למעני ולמען הבשורה׃

30 Que não receba cem vezes tanto, já neste tempo, em casas, e irmãos, e irmãs, e mães, e filhos, e campos, com perseguições; e no século futuro a vida eterna.

30 אשר לא יקח עתה בזמן הזה בכל הרדיפות מאה פעמים כהמה בתים ואחים ואחיות ואמות ובנים ושדות ובעולם הבא חיי עולמים׃

31 Porém muitos primeiros serão derradeiros, e muitos derradeiros serão primeiros.

31 ואולם רבים מן הראשונים יהיו אחרונים והאחרונים ראשונים׃

32 E iam no caminho, subindo para Jerusalém; e Jesus ia adiante deles. E eles maravilhavam-se, e seguiam-no atemorizados. E, tornando a tomar consigo os doze, começou a dizer-lhes as coisas que lhe deviam sobrevir,

32 ויהי בדרך בעלותם ירושלים וישוע הולך לפניהם והמה נבהלים ויראים בלכתם אחריו ויוסף לקחת אליו את שנים העשר ויחל להגיד להם את אשר יקרהו לאמר׃

33 Dizendo: Eis que nós subimos a Jerusalém, e o Filho do homem será entregue aos príncipes dos sacerdotes, e aos escribas, e o condenarão à morte, e o entregarão aos gentios.

33 הנה אנחנו עלים ירושלימה ובן האדם ימסר לראשי הכהנים ולסופרים וירשיעהו למות וימסרו אתו לגוים׃

34 E o escarnecerão, e açoitarão, e cuspirão nele, e o matarão; e ao terceiro dia ressuscitará.

34 ויהתלו בו ויכהו בשוטים וירקו בפניו וימיתהו וביום השלישי קום יקום׃

35 E aproximaram-se dele Tiago e João, filhos de Zebedeu, dizendo: Mestre, queríamos que nos fizesses o que pedirmos.

35 ויקרבו אליו יעקב ויוחנן בני זבדי ויאמרו רבי אותה נפשנו כי תעשה לנו את אשר נשאל ממך׃

36 Ele lhes disse: Que quereis que vos faça?

36 ויאמר אליהם מה אויתם כי אעשה לכם׃

37 E eles lhe disseram: Concede-nos que na tua glória nos assentemos, um à tua direita, e outro à tua esquerda.

37 ויאמרו אליו תנה לנו לשבת אחד לימינך ואחד לשמאלך בכבודך׃

38 Mas Jesus lhes disse: Não sabeis o que pedis; podeis vós beber o cálix que eu bebo, e ser baptizados com o baptismo com que eu sou baptizado?

38 ויאמר אליהם ישוע לא ידעתם את אשר שאלתם היכל תוכלו לשתות את הכוס אשר אני שתה ולהטבל בטבילה אשר אני נטבל בה׃

39 E eles lhe disseram: Podemos. Jesus, porém, disse-lhes: Em verdade, vós bebereis o cálix que eu beber, e sereis baptizados com o baptismo com que eu sou baptizado;

39 ויאמרו אליו נוכל ויאמר אליהם ישוע את הכוס אשר אני שתה תשתו ובטבילה אשר אני נטבל בה תטבלו׃

40 Mas o assentar-se à minha direita, ou à minha esquerda, não me pertence a mim concedê-lo, mas isso é para aqueles a quem está reservado.

40 אך שבת לימיני ולשמאלי אין בידי לתתה בלתי לאשר הוכן להם׃

41 E os dez, tendo ouvido isto, começaram a indignar-se contra Tiago e João.

41 ויהי כשמע זאת העשרה ויחלו לכעוס על יעקב ויוחנן׃

42 Mas Jesus, chamando-os a si, disse-lhes: Sabeis que os que julgam ser príncipes das gentes, delas se assenhoreiam, e os seus grandes usam de autoridade sobre elas;

42 ויקרא להם ישוע ויאמר אליהם אתם ידעתם כי הנחשבים לשרי הגוים הם רדים בהם וגדוליהם שולטים עליהם׃

43 Mas entre vós não será assim; antes, qualquer que entre vós quiser ser grande, será vosso serviçal;

43 ואתם לא כן ביניכם כי אם החפץ להיות גדול ביניכם יהיה לכם למשרת׃

44 E qualquer que de entre vós quiser ser o primeiro será servo de todos.

44 והחפץ להיות בכם ראשון יהיה עבד לכל׃

45 Porque o Filho do homem também não veio para ser servido, mas para servir e dar a sua vida em resgate de muitos.

45 כי בן האדם אף הוא לא בא למען ישרתוהו כי אם לשרת ולתת את נפשו כפר תחת רבים׃

46 Depois foram para Jericó. E, saindo ele de Jericó com seus discípulos, e uma grande multidão, Bartimeu, o cego, filho de Timeu, estava assentado junto do caminho, mendigando.

46 ויבאו יריחו ויהי כצאתו מיריחו הוא ותלמידיו והמון עם רב והנה ברטימי בן טימי איש עור ישב על יד הדרך לשאל נדבות׃

47 E, ouvindo que era Jesus de Nazaré, começou a clamar, e a dizer: Jesus, filho de Daví, tem misericórdia de mim!

47 וישמע כי הוא ישוע הנצרי ויחל לצעק ויאמר אנא בן דוד ישוע חנני׃

48 E muitos o repreendiam, para que se calasse; mas ele clamava cada vez mais: Filho de Davi! Tem misericórdia de mim.

48 ויגערו בו רבים להשתיקו והוא הרבה לצעק בן דוד חנני׃

49 E Jesus, parando, disse que o chamassem; e chamaram o cego, dizendo-lhe: Tem bom ânimo; levanta-te, que ele te chama.

49 ויעמד ישוע ויאמר קראו לו ויקראו לעור ויאמרו אליו חזק קום קרא לך׃

50 E ele, lançando de si a sua capa, levantou-se, e foi ter com Jesus.

50 וישלך את שמלתו מעליו ויקם ויבא אל ישוע׃

51 E Jesus, falando disse-lhe: Que queres que te faça? E o cego lhe disse: Mestre, que eu tenha vista.

51 ויען ישוע ויאמר אליו מה חפצת ואעשה לך ויאמר אליו העור רבוני כי אראה׃

52 E Jesus lhe disse: Vai, a tua fé te salvou. E logo viu, e seguiu a Jesus pelo caminho.

52 ויאמר ישוע אליו לך לך אמונתך הושיעה לך ופתאם ראה וילך אחרי ישוע בדרך׃

Marcos 11

1 E LOGO que se aproximaram de Jerusalém, de Betfagé e de Betania, junto do monte das Oliveiras, enviou dois dos seus discípulos,

1 ויהי כאשר קרבו לירושלים אל בית פגי ובית היני בהר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו׃

2 E disse-lhes: Ide à aldeia que está defronte de vós; e, logo que ali entrardes, encontrareis preso um jumentinho, sobre o qual ainda não montou homem algum; soltai-o, e trazei-mo.

2 ויאמר אליהם לכו אל הכפר אשר ממולכם והיה כבאכם שמה תמצאו עיר אסור אשר לא ישב עליו אדם אותו התירו והביאו׃

3 E, se alguém vos disser: Porque fazeis isso? Dizei-lhe que o Senhor precisa dele, e logo o deixará trazer para aqui.

3 וכי יאמר אליכם איש למה תעשו זאת ואמרתם האדון צריך לו וברגע ישלחנו הנה׃

4 E foram, e encontraram o jumentinho preso fora da porta, entre dois caminhos, e o soltaram.

4 וילכו וימצאו העיר אסור אל השער בחוץ על אם הדרך ויתירוהו׃

5 E alguns dos que ali estavam lhes disseram: Que fazeis, soltando o jumentinho?

5 ואנשים מן העמדים שם אמרו אליהם מה זאת תעשו להתיר את העיר׃

6 Eles, porém, disseram-lhes como Jesus lhes tinha mandado; e deixaram-nos ir.

6 ויאמרו אליהם כאשר צום ישוע ויניחו להם׃

7 E levaram o jumentinho a Jesus, e lançaram sobre ele os seus vestidos, e assentou-se sobre ele.

7 ויביאו את העיר אל ישוע וישליכו עליו את בגדיהם וישב עליו׃

8 E muitos estendiam os seus vestidos pelo caminho, e outros cortavam ramos das árvores, e os espalhavam pelo caminho.

8 ורבים פרשו את בגדיהם על הדרך ואחרים כרתו ענפים מן העצים וישטחו על הדרך׃

9 E aqueles que iam adiante, e os que seguiam, clamavam, dizendo: Hosana, bem-dito o que vem em nome do Senhor;

9 וההלכים לפניו ואחריו צעקים לאמר הושע נא ברוך הבא בשם יהוה׃

10 Bem-dito o reino do nosso pai Davi, que vem em nome do Senhor – Hosana nas alturas.

10 ברוכה מלכות דוד אבינו הבאה בשם יהוה הושע נא במרומים׃

11 E Jesus entrou em Jerusalém, no templo, e, tendo visto tudo em redor, como fosse já tarde, saiu para Betania com os doze.

11 ויבא ישוע ירושלים ואל בית המקדש וירא ויתבונן על הכל והיום רפה לערוב ויצא אל בית היני עם שנים העשר׃

12 E, no dia seguinte, quando saíram de Betania, teve fome,

12 ויהי ממחרת בצאתם מבית היני וירעב׃

13 E, vendo de longe uma figueira que tinha folhas, foi ver se nela acharia alguma coisa; e, chegando a ela, não achou senão folhas, porque não era tempo de figos.

13 וירא תאנה מרחוק ולא עלים ויבא לראות הימצא בה פרי ויקרב אליה ולא מצא בה כי אם עלים לבד כי לא היתה עת תאנים׃

14 E Jesus, falando, disse à figueira: Nunca mais coma alguém fruto de ti. E os seus discípulos ouviram isto.

14 ויען ויאמר אליה מעתה איש אל יאכל פרי ממך עד עולם וישמעו תלמידיו׃

15 E vieram a Jerusalém; e Jesus, entrando no templo, começou a expulsar os que vendiam e compravam no templo; e derribou as mesas dos cambiadores e as cadeiras dos que vendiam pombas.

15 ויבאו ירושלים ויבא ישוע אל המקדש ויחל לגרש משם את המוכרים ואת הקונים ויהפך את שלחנות השלחנים ואת מושבות מכרי היונים׃

16 E não consentia que alguém levasse algum vaso pelo templo.

16 ולא הניח לאיש לשאת כלי דרך המקדש׃

17 E os ensinava, dizendo: Não está escrito – A minha casa será chamada por todas as nações casa de oração? Mas vós a tendes feito covil de ladrões.

17 וילמד ויאמר להם הלא כתוב כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים ואתם עשיתם אתו מערת פריאים׃

18 E os escribas e príncipes dos sacerdotes, tendo ouvido isto; buscavam ocasião para o matar; pois eles o temiam, porque toda a multidão estava admirada acerca da sua doutrina.

18 וישמעו הסופרים וראשי הכהנים ויתנכלו אתו להשמידו כי יראו מפניו יען אשר כל העם משתוממים על תורתו׃

19 E, sendo já tarde, saiu para fora da cidade.

19 ויהי בערב ויצא אל מחוץ לעיר׃

20 E eles, passando pela manhã, viram que a figueira se tinha secado desde as raízes.

20 ויהי הם עברים בבקר ויראו את התאנה כי יבשה עם שרשיה׃

21 E Pedro, lembrando-se, disse-lhe: Mestre, eis que a figueira, que tu amaldiçoaste, se secou.

21 ויזכר פטרוס ויאמר אליו רבי הנה התאנה אשר אררתה יבשה׃

22 E Jesus, respondendo, disse-lhes: Tende fé em Deus;

22 ויען ישוע ויאמר אליהם תהי נא בכם אמונת אלהים׃

23 Porque em verdade vos digo que qualquer que disser a este monte: Ergue-te e lança-te no mar; e não duvidar em seu coração, mas crer que se fará aquilo que diz, tudo o que disser lhe será feito.

23 כי אמן אמר אני לכם כל אשר יאמר אל ההר הזה הנשא והעתק אל תוך הים ואין ספק בלבבו כי אם יאמין כי יהיה כאשר אמר כן גם יהיה לו׃

24 Por isso vos digo que tudo o que pedirdes, orando, crede que o recebereis, e tê-lo-eis;

24 על כן אני אמר לכם כל אשר תשאלו בהתפללכם האמינו כי תקחו ויהי לכם׃

25 E, quando estiverdes orando, perdoai, se tendes alguma coisa contra alguém, para que vosso Pai, que está nos céus, vos perdoe as vossas ofensas;

25 וכי תעמדו להתפלל תסלחו לכל איש את אשר בלבבכם עליו למען יסלח לכם אביכם שבשמים אף הוא את פשעיכם׃

26 Mas, se vós não perdoardes, também vosso Pai, que está nos céus, vos não perdoará as vossas ofensa.

26 ואתם אם לא תסלחו אף אביכם שבשמים לא יסלח לכם את פשעיכם׃

27 E tornaram a Jerusalém, e, andando ele pelo templo, os principais dos sacerdotes, e os escribas, e os anciãos se aproximaram dele,

27 וישובו ויבאו ירושלים ויהי הוא מתהלך במקדש ויבאו אליו הכהנים הגדולים והסופרים והזקנים׃

28 E lhe disseram: Com que autoridade fazes tu estas coisas? Ou, quem te deu tal autoridade para fazeres estas coisas?

28 ויאמרו אליו באי זו רשות אתה עשה אלה ומי נתן לך את הרשות הזאת לעשות את אלה׃

29 Mas Jesus, respondendo, disse-lhes: Também eu vos perguntarei uma coisa, e respondei-me; e então vos direi com que autoridade faço estas coisas:

29 ויאמר ישוע אליהם גם אני אשאלה אתכם דבר אחד ואתם השיבוני ואמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃

30 O baptismo de João era do céu ou dos homens? Respondei-me.

30 טבילת יוחנן המן השמים היתה אם מבני אדם השיבוני׃

31 E eles arrazoavam entre si, dizendo: Se dissermos: Do céu, ele nos dirá: Então porque o não crestes?

31 ויחשבו כה וכה בקרבם לאמר אם נאמר מן השמים יאמר מדוע אפוא לא האמנתם לו׃

32 Se, porém, dissermos: Dos homens tememos o povo: porque todos sustentavam que João verdadeiramente era profeta.

32 או הנאמר מבני אדם וייראו את העם כי כלם חשבו את יוחנן לנביא באמת׃

33 E, respondendo, disseram a Jesus: Não sabemos. E Jesus lhes replicou: Também eu vos não direi com que autoridade faço estas coisas.

33 ויענו ויאמרו אל ישוע לא ידענו ויען ישוע ויאמר אליהם אם כן גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃

Marcos 12

1 E começou a falar-lhes por parábolas: Um homem plantou uma vinha, e cercou-a de um valado, e fundou nela um lagar, e edificou uma torre, e arrendou-a a uns lavradores, e partiu para fora da terra;

1 ויחל לדבר אליהם במשלים לאמר איש נטע כרם ויעש גדר סביבותיו ויחצב יקב ויבן מגדל ויתנהו אל כרמים וילך למרחקים׃

2 E, chegado o tempo, mandou um servo aos lavradores para que recebesse dos lavradores, do fruto da vinha.

2 ולמועד שלח אל הכרמים עבד לקחת מאת הכרמים מפרי הכרם׃

3 Mas estes, apoderando-se dele, o feriram e o mandaram embora vazio.

3 ויחזיקו בו ויכהו וישלחהו ריקם׃

4 E tornou a enviar-lhes outro servo; e eles, apedrejando-o, o feriram na cabeça, e o mandaram embora, tendo-o afrontado.

4 ויסף לשלח אליהם עבד אחר ואתו סקלו באבנים ומחקו ראשו וישלחהו נכלם׃

5 E tornou a enviar-lhes outro, e a este mataram; e a outros muitos, dos quais a uns feriram e a outros mataram.

5 ויסף וישלח אחר וגם אתו הרגו וכן עשו ברבים אחרים מהם הכו ומהם הרגו׃

6 Tendo ele pois ainda um seu filho amado, enviou-lho também por derradeiro, dizendo: Ao menos terão respeito ao meu filho.

6 ויהי לו עוד בן יחיד אשר אהבו וישלח גם אתו אליהם באחרנה לאמר מפני בני יגורו׃

7 Mas aqueles lavradores disseram entre si: Este é o herdeiro; vamos, matemo-lo, e a herança será nossa.

7 והכרמים ההם אמרו איש אל רעהו הנה זה הוא היורש לכו ונהרגהו ולנו תהיה הירשה׃

8 E, pegando dele, o mataram, e o lançaram fora da vinha.

8 ויחזיקו בו ויהרגו אותו וישליכהו אל מחוץ לכרם׃

9 Que fará pois o Senhor da vinha? Virá, e destruirá os lavradores, e dará a vinha a outros.

9 ועתה מה יעשה בעל הכרם יבוא ויאבד את הכרמים ההם ויתן את הכרם לאחרים׃

10 Ainda não lestes esta Escritura: A pedra, que os edificadores rejeitaram, esta foi posta por cabeça da esquina;

10 הלא קראתם את הכתוב הזה אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה׃

11 Isto foi feito pelo Senhor e é coisa maravilhosa aos nossos olhos?

11 מאת יהוה היתה זאת היא נפלאת בעינינו׃

12 E buscavam prendê-lo, mas temiam a multidão; porque entendiam que contra eles dizia esta parábola; e, deixando-o, foram-se.

12 ויבקשו לתפשו וייראו מפני העם יען אשר הבינו כי עליהם דבר את המשל הזה ויעזבהו וילכו להם׃

13 E enviaram-lhe alguns dos fariseus e dos herodianos, para que o apanhassem nalguma palavra.

13 וישלחו אליו אנשים מן הפרושים ומן ההורדוסים ללכד אתו בדברו׃

14 E, chegando eles, disseram-lhe: Mestre, sabemos que és homem de verdade, e de ninguém se te dá, porque não olhas à aparência dos homens, antes com verdade ensinas o caminho de Deus; é lícito dar o tributo a César, ou não? Daremos, ou não daremos?

14 ויבאו ויאמרו אליו רבי ידענו כי איש אמת אתה ולא תגור מפני איש כי לא תכיר פנים כי אם באמת מורה אתה את דרך האלהים הנכון לתת מס אל הקיסר אם לא נתן׃

15 Então ele, conhecendo a sua hipocrisia, disse-lhes: Porque me tentais? Trazei-me uma moeda, para que a veja.

15 והוא ידע את חנפתם ויאמר אליהם מה תנסוני הביאו אלי דינר ואראה׃

16 E eles lha trouxeram. E disse-lhes: De quem é esta imagem e inscrição? E eles lhe disseram: De César.

16 ויביאו ויאמר אליהם של מי הצורה הזאת והמכתב אשר עליו ויאמרו אליו של הקיסר׃

17 E Jesus, respondendo, disse-lhes: Dai pois a César o que é de César, e a Deus o que é de Deus. E maravilharam-se dele.

17 ויאמר ישוע אליהם את אשר לקיסר תנו לקיסר ואת אשר לאלהים תנו לאלהים ויתמהו עליו׃

18 Então os saduceus, que dizem que não há ressurreição, aproximaram-se dele, e perguntaram-lhe, dizendo:

18 ויבאו אליו מן הצדוקים האמרים כי אין תחיה למתים וישאלהו לאמר׃

19 Mestre, Moisés nos escreveu que, se morresse o irmão de alguém, e deixasse a mulher e não deixasse filhos, seu irmão tomasse a mulher dele, e suscitasse descendência a seu irmão.

19 רבי כתב לנו משה כי ימות אחי איש ועזב אשה ובנים אין לו ייבם אחיו את אשתו ויקם זרע לאחיו׃

20 Ora havia sete irmãos, e o primeiro tomou mulher, e morreu sem deixar descendência;

20 והנה שבעה אחים והראשון לקח אשה ובמותו לא השאיר אחריו זרע׃

21 E o segundo também a tomou e morreu, e nem este deixou descendência; e o terceiro da mesma maneira;

21 ויקח אתה השני וימת ולא הניח זרע וכן גם השלישי׃

22 E tomaram-na os sete, sem, contudo, terem deixado descendência. Finalmente, depois de todos, morreu também a mulher.

22 ויקחוה כל השבעה ולא השאירו אחריהם זרע ואחרי מות כלם מתה גם האשה׃

23 Na ressurreição, pois, quando ressuscitarem, de qual destes será a mulher? Porque os sete a tiveram por mulher.

23 ועתה בתחית המתים כשיקומו למי מהם תהיה לאשה כי לשבעה היתה לאשה׃

24 E Jesus, respondendo, disse-lhes: Porventura não errais vós em razão de não saberdes as Escrituras nem o poder de Deus?

24 ויאמר ישוע אליהם הלא בזאת אתם תעים באשר אינכם יודעים גם את הכתובים גם את גבורת האלהים׃

25 Porquanto, quando ressuscitarem dos mortos, nem casarão, nem se darão em casamento, mas serão como os anjos que estão nos céus.

25 כי בעת קומם מן המתים האנשים לא ישאו נשים ולא תנשאנה אך יהיו כמלאכי השמים׃

26 E, acerca dos mortos que houverem de ressuscitar, não tendes lido no livro de Moisés como Deus lhe falou na sarça, dizendo: Eu sou o Deus de Abraão, e o Deus de Isaque, e o Deus de Jacó?

26 ועל דבר המתים כי קום יקומו הלא קראתם בספר משה בסנה את אשר דבר אליו האלהים לאמר אנכי אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב׃

27 Ora Deus não é de mortos, mas sim é Deus dos vivos. Por isso vós errais muito.

27 האלהים איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים לכן הרביתם לתעות׃

28 Aproximou-se dele um dos escribas que os tinha ouvido disputar, e sabendo que lhes tinha respondido bem, perguntou-lhe: Qual é o primeiro de todos os mandamentos?

28 ואחד מן הסופרים שמע אתם מתוכחים ויקרב אליהם וירא כי היטב השיבם וישאלהו מה היא הראשנה לכל המצות׃

29 E Jesus respondeu-lhe: O primeiro de todos os mandamentos é: Ouve, Israel, o Senhor nosso Deus é o único Senhor.

29 ויען ישוע וידבר אליו הראשנה לכל המצות היא שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד׃

30 Amarás, pois, ao Senhor teu Deus de todo o coração, e de toda a tua alma, e de todo o teu entendimento, e de todas as tuas forças: este é o primeiro mandamento.

30 ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מדעך ובכל מאדך זאת היא המצוה הראשנה׃

31 E o segundo, semelhante a este, é: Amarás o teu próximo como a ti mesmo. Não há outro mandamento maior do que estes.

31 והשנית הדמה לה היא ואהבת לרעך כמוך ואין מצוה גדולה מאלה׃

32 E o escriba lhe disse: Muito bem, Mestre, e com verdade disseste que há um só Deus, e que não há outro além dele;

32 ויאמר אליו הסופר אמנם רבי יפה דברת כי אלהים אחד הוא ואין עוד מלבדו׃

33 E que amá-lo de todo o coração, e de todo o entendimento, e de toda a alma, e de todas as forças, e amar o próximo como a si mesmo, é mais do que todos os holocaustos e sacrifícios.

33 ולאהבה אתו בכל לבב ובכל מדע ובכל נפש ובכל מאד ולאהבה את הרע כנפשו גדולה היא מכל עלות וזבחים׃

34 E, Jesus, vendo que havia respondido sabiamente, disse-lhe: Não estás longe do reino de Deus. E já ninguém ousava perguntar-lhe mais nada.

34 וירא ישוע כי ענה בדעת ויאמר אליו לא רחוק אתה ממלכות האלהים ואיש לא ערב עוד את לבו לשאל אותו שאלה׃

35 E, falando Jesus, dizia, ensinando no templo: Como dizem os escribas que o Cristo é filho de Davi?

35 ויען ישוע בלמדו במקדש ויאמר איך יאמרו הסופרים כי המשיח הוא בן דוד׃

36 O próprio Davi disse pelo Espírito Santo: O Senhor disse ao meu Senhor: Assenta-te à minha direita até que eu ponha os teus inimigos por escabelo dos teus pés.

36 והוא דוד אמר ברוח הקדש נאם יהוה לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך׃

37 Pois, se Davi mesmo lhe chama Senhor, como é logo seu filho? E a grande multidão o ouvia de boa vontade.

37 הנה דוד בעצמו קרא לו אדון ואיך הוא בנו ויאהב רב העם לשמע אתו׃

38 E, ensinando-os, dizia-lhes: Guardai-vos dos escribas, que gostam de andar com vestidos compridos, e das saudações nas praças,

38 ויאמר אליהם בלמד אתם השמרו מן הסופרים האהבים להתהלך עטופי טלית ואת שאלות שלומם בשוקים׃

39 E das primeiras cadeiras nas sinagogas, e dos primeiros assentos nas ceias;

39 ואת מושבי הראש בבתי כנסיות ואת מסבות הראש בסעודות׃

40 Que devoram as casas das viúvas, e isso com pretexto de largas orações. Estes receberão mais grave condenação.

40 הבלעים את בתי האלמנות ומאריכים בתפלה למראה עינים המה משפט על יתר יקחו׃

41 E, estando Jesus assentado defronte da arca do tesouro, observava a maneira como a multidão lançava o dinheiro na arca do tesouro; e muitos ricos deitavam muito.

41 וישוע ישב ממול ארון האוצר והוא ראה את העם משליכים מעות לארון האוצר ועשירים רבים נתנו הרבה׃

42 Vindo, porém, uma pobre viúva, deitou duas pequenas moedas, que valiam cinco réis.

42 ותבא אלמנה עניה ותשלך שתי פרוטות אשר הן רבע אסר׃

43 E, chamando os seus discípulos, disse-lhes: Em verdade vos digo que esta pobre viúva deitou mais do que todos os que deitaram na arca do tesouro;

43 ויקרא אל תלמידיו ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם כי האלמנה העניה הזאת נתנה יותר מכל הנתנים אל ארון האוצר׃

44 Porque todos ali deitaram do que lhes sobejava, mas esta, da sua pobreza, deitou tudo o que tinha, todo o seu sustento.

44 כי כלם נתנו מן העדף שלהם והיא ממחסרה נתנה כל אשר לה את כל רכושה׃

Marcos 13

1 E, SAINDO ele do templo, disse-lhe um dos seus discípulos: Mestre, olha que pedras, e que edifícios!

1 ויהי בצאתו מן המקדש ויאמר אליו אחד מתלמידיו רבי ראה מה יפו האבנים והבנינים האלה׃

2 E, respondendo Jesus, disse-lhe: Vês estes grandes edifícios? Não ficará pedra sobre pedra que não seja derribada.

2 ויען ישוע אתו ויאמר הראית את כל הבנינים הגדולים האלה לא תשאר אבן על אבן אשר לא תתפרק׃

3 E, assentando-se ele no monte das Oliveiras, defronte do templo, Pedro, e Tiago, e João e André lhe perguntaram em particular:

3 וישב על הר הזיתים ממול המקדש וישאלהו פטרוס ויעקב ויוחנן ואנדרי והם אתו לבדם׃

4 Diz-nos, quando serão essas coisas, e que sinal haverá quando todas elas estiverem para se cumprir.

4 אמר נא לנו מתי תהיה זאת ומה הוא האות בבא העת אשר תעשה בה כל זאת׃

5 E Jesus, respondendo-lhes, começou a dizer: Olhai que ninguém vos engane;

5 ויען אתם ישוע ויחל לדבר ראו פן יתעה אתכם איש׃

6 Porque muitos virão em meu nome, dizendo: Eu sou o Cristo; e enganarão a muitos.

6 כי רבים יבאו בשמי לאמר אני הוא ויתעו רבים׃

7 E, quando ouvirdes de guerras e de rumores de guerras, não vos perturbeis; porque assim deve acontecer; mas ainda não será o fim.

7 ובשמעכם מלחמות ושמעות מלחמה אל תבהלו כי היו תהיה זאת אך לא זאת היא הקץ׃

8 Porque se levantará nação contra nação, e reino contra reino, e haverá terramotos em diversos lugares, e haverá fomes. Isto será o princípio de dores.

8 כי יקום גוי על גוי וממלכה על ממלכה והיה רעש כה וכה והיה רעב ומהומה׃

9 Mas olhai por vós mesmos, porque vos entregarão aos concílios e às sinagogas: sereis açoitados, e sereis apresentados ante presidentes e reis, por amor de mim, para lhes servir de testemunho.

9 אלה ראשית החבלים ואתם השמרו בנפשתיכם כי ימסרו אתכם לסנהדריות והכיתם בבתי כנסיות ולפני משלים ומלכים תובאו למעני לעדות להם׃

10 Mas importa que o evangelho seja primeiramente pregado entre todas as gentes.

10 והבשורה צריכה להקרא בראשנה לכל הגוים׃

11 Quando pois vos conduzirem para vos entregarem, não estejais solícitos de antemão pelo que haveis de dizer mas, o que vos for dado naquela hora, isso falai por que não sois vós os que falais, mas o Espírito Santo.

11 וכאשר יוליכו ומסרו אתכם אל תדאגו ואל תחשבו מה תדברו כי הדבר אשר ינתן לכם בשעה ההיא אותו דברו יען לא אתם הם המדברים כי אם רוח הקדש׃

12 E o irmão entregará à morte o irmão, e o pai o filho; e levantar-se-ão os filhos contra os pais, e os farão morrer.

12 ואח ימסר את אחיו למות ואב את בנו וקמו בנים באבותם והמיתו אותם׃

13 E sereis aborrecidos por todos por amor do meu nome; mas quem perseverar até ao fim esse será salvo.

13 והייתם שנואים לכל אדם למען שמי והמחכה עד עת קץ הוא יושע׃

14 Ora, quando vós virdes a abominação do assolamento; que foi predito, estar onde não deve estar (quem lê, entenda), então os que estiverem na Judéia fujam para os montes.

14 וכי תראו את שקוץ משמם הנאמר ביד דניאל הנביא עמד במקום אשר לא לו הקורא יבין אז נוס ינוסו אנשי יהודה אל ההרים׃

15 E o que estiver sobre o telhado não desça para casa, nem entre a tomar coisa alguma de sua casa;

15 ואשר על הגג אל ירד הביתה ואל יבא פנימה לשאת דבר מביתו׃

16 E o que estiver no campo não volte atrás, para tomar o seu vestido.

16 ואשר בשדה אל ישב הביתה לשאת מלבושו׃

17 Mas ai das grávidas, e das que criarem naqueles dias!

17 ואוי להרות ולמיניקות בימים ההמה׃

18 Orai pois, para que a vossa fugida não suceda no inverno;

18 אך התפללו אשר לא תהיה מנוסתכם בחרף׃

19 Porque naqueles dias haverá uma aflição tal, qual nunca houve desde o princípio da criação, que Deus criou, até agora, nem jamais haverá.

19 כי הימים ההם יהיו עת צרה אשר לא נהיתה כמוה מראשית הבריאה אשר ברא אלהים עד עתה וכמוה לא תהיה עוד׃

20 Se o Senhor não abreviasse aqueles dias, nenhuma carne se salvaria; mas, por causa dos escolhidos que escolheu, abreviou aqueles dias.

20 ולולי קצר יהוה את הימים ההם לא יושע כל בשר אך למען הבחירים אשר בחר בם קצר את הימים׃

21 E então, se alguém vos disser: Eis aqui o Cristo; ou: Ei-lo ali; não acrediteis.

21 ואז אם יאמר איש אליכם הנה פה המשיח או הנהו שם אל תאמינו׃

22 Porque se levantarão falsos cristos, e falsos profetas, e farão sinais e prodígios, para enganarem, se for possível, até os escolhidos.

22 כי יקומו משיחי שקר ונביאי שקר ונתנו אתות ומופתים להתעות אף את הבחירים אם יוכלו׃

23 Mas vós vede; eis que de antemão vos tenho dito tudo.

23 ואתם ראו הנה מראש הגדתי לכם את כל׃

24 Ora, naqueles dias, depois daquela aflição, o sol se escurecerá, e a lua não dará a sua luz.

24 והיה בימים ההם אחרי הצרה ההיא תחשך השמש והירח לא יגיה אורו׃

25 E as estrelas cairão do céu, e as forças que estão nos céus serão abaladas.

25 והכוכבים יפלו מן השמים וכחות השמים יתמוטטו׃

26 E então verão vir o Filho do homem nas nuvens, com grande poder e glória.

26 ואז יראו את בן האדם בא בעננים בגבורה רבה ובכבוד׃

27 E ele enviará os seus anjos, e ajuntará os seus escolhidos, desde os quatro ventos, da extremidade da terra até à extremidade do céu.

27 ואז ישלח את מלאכיו ויקבץ את בחיריו מארבע הרוחות מקצה הארץ עד קצה השמים׃

28 Aprendei pois a parábola da figueira: Quando já o seu ramo se torna tenro, e brota folhas, bem sabeis que já está próximo o verão.

28 למדו נא את משל התאנה כשירטב ענפה ופרח עלה ידעתם כי קרוב הקיץ׃

29 Assim também vós, quando virdes sucederem estas coisas, sabeis que já está perto, às portas.

29 כן אף אתם בראתכם כי היו כל אלה דעו כי קרוב הוא לפתח׃

30 Na verdade vos digo que não passará esta geração, sem que todas estas coisas aconteçam.

30 אמן אמר אני לכם לא יעבר הדור הזה עד אשר יהיו כל אלה׃

31 Passará o céu e a terra, mas as minhas palavras não passarão.

31 השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון׃

32 Mas daquele dia e hora ninguém sabe, nem os anjos que estão no céu, nem o Filho, senão o Pai.

32 אך עת בוא היום ההוא והשעה ההיא אין איש יודע אותה גם לא מלאכי השמים גם לא הבן מבלעדי האב׃

33 Olhai, vigiai e orai; porque não sabeis quando chegará o tempo.

33 ראו שקדו והתפללו כי לא ידעתם מתי תהיה העת׃

34 É como se um homem, partindo para fora da terra, deixasse a sua casa, e desse autoridade aos seus servos, e a cada um a sua obra, e mandasse ao porteiro que vigiasse.

34 והיה כאיש הולך למרחק אשר עזב את ביתו ויתן שלטן לעבדיו ולאיש איש את מלאכתו וגם את השוער צוה לשקד׃

35 Vigiai pois, porque não sabeis quando virá o Senhor da casa; se à tarde, se à meia noite, se ao cantar do galo, se pela manhã,

35 לכן שקדו כי לא ידעתם מתי יבוא בעל הבית אם לעת ערב או בחצות הלילה אם בעת קריאת הגבר או בבקר׃

36 Para que, vindo de improviso, não vos ache dormindo.

36 פן יבוא פתאם ומצא אתכם ישנים׃

37 E as coisas que vos digo digo-as a todos: Vigiai.

37 ואת אשר אמרתי לכם אמר אני לכל שקדו׃

Marcos 14

1 E DALI a dois dias era a páscoa, e a festa dos pães asmos; e os principais dos sacerdotes e os escribas buscavam como o prenderiam com dolo, e o matariam.

1 ויהי יומים לפני חג הפסח והמצות ויבקשו הכהנים הגדולים והסופרים איך יתפשהו בערמה להמיתו׃

2 Mas eles diziam: Não na festa, para que porventura se não faça alvoroço entre o povo.

2 ויאמרו אך לא בחג פן תהיה מהומה בעם׃

3 E, estando ele em Betania, assentado à mesa, em casa de Simão, o leproso, veio uma mulher, que trazia um vaso de alabastro, com unguento de nardo puro, de muito preço e, quebrando o vaso, lho derramou sobre a cabeça.

3 ויהי בהיותו בבית היני בית שמעון המצרע ויסב אל השלחן ותבא אשה ובידה פך שמן נרד זך ויקר מאד ותשבר את הפך ותצק על ראשו׃

4 E alguns houve que em si mesmos se indignaram, e disseram: Para que se fez este desperdício de unguento?

4 ויש אשר מתרעמים איש אל רעהו לאמר על מה היה אבוד השמן הזה׃

5 Porque podia vender-se por mais de trezentos dinheiros, e dá-lo aos pobres. E bramavam contra ela.

5 כי ראוי היה זה להמכר ביותר משלש מאות דינר ולתתו לעניים ויגערו בה׃

6 Jesus, porém, disse: Deixai-a, para que a molestais? Ela fez-me boa obra.

6 ויאמר ישוע הניחו לה למה תגיון נפשה מעשה טוב עשתה עמדי׃

7 Porque sempre tendes os pobres convosco, e podeis fazer-lhes bem, quando quiserdes; mas a mim nem sempre me tendes.

7 כי העניים תמיד עמכם וכשתרצו תוכלו להיטיב להם ואנכי לא אהיה אתכם תמיד׃

8 Esta fez o que podia; antecipou-se a ungir o meu corpo para a sepultura.

8 את אשר היה לאל ידה עשתה קדמה למשוח את גופי לחנטו׃

9 Em verdade vos digo, que em todas as partes do mundo onde este evangelho for pregado, também o que ela fez será contado para sua memória.

9 אמן אמר אני לכם כי באשר תקרא הבשורה הזאת אל כל העולם גם את אשר עשתה היא יספר לזכרון לה׃

10 E Judas Iscariotes, um dos doze, foi ter com os principais dos sacerdotes para lho entregar.

10 ויהודה איש קריות אחד משנים העשר הלך אל ראשי הכהנים למסר אותו אליהם׃

11 E eles, ouvindo-o, folgaram, e prometeram dar-lhe dinheiro; e buscava como o entregaria em ocasião oportuna.

11 והם כשמעם שמחו ויאמרו לתת לו כסף ויבקש תאנה למסרו׃

12 E, no primeiro dia dos pães asmos, quando sacrificavam a páscoa, disseram-lhe os discípulos: Aonde queres que vamos fazer os preparativos para comer a páscoa?

12 ויהי בראשון לחג המצות עת זבח הפסח ויאמרו אליו תלמידיו איפה תחפץ לאכל את הפסח ונלכה ונכין׃

13 Enviou dois dos seus discípulos, e disse-lhes: Ide à cidade, e um homem, que leva um cântaro de água, vos encontrará; segui-o;

13 וישלח שנים מתלמידיו ויאמר אליהם לכו העירה ויפגע אתכם איש נשא צפחת המים לכו אחריו׃

14 E, onde quer que entrar, dizei ao Senhor da casa: O Mestre diz: Onde está o aposento em que hei-de comer a páscoa com os meus discípulos?

14 ובאשר יבוא שמה אמרו לבעל הבית כה אמר הרב איה המלון אשת אכלה שם את הפסח עם תלמידי׃

15 E ele vos mostrará um grande cenáculo mobilado e preparado; preparai-a ali.

15 והוא יראה אתכם עליה גדולה מצעה ומוכנה ושם הכינו לנו׃

16 E, saindo os seus discípulos, foram à cidade, e acharam como lhes tinha dito, e prepararam a páscoa.

16 ויצאו תלמידיו ויבאו העירה וימצאו כאשר דבר להם ויכינו את הפסח׃

17 E, chegada a tarde, foi com os doze,

17 ויהי בערב ויבא עם שנים העשר׃

18 E, quando estavam assentados a comer, disse Jesus: Em verdade vos digo que um de vós, que comigo come há-de trair-me.

18 ויסבו ויאכלו ויאמר ישוע אמן אמר אני לכם אחד מכם האכל אתי ימסרני׃

19 E eles começaram a entristecer-se e a dizer um após outro: Porventura sou eu, Senhor? e outro: Porventura sou eu, Senhor?

19 ויחלו להתעצב ויאמרו אליו זה אחר זה הכי אני הוא׃

20 Mas ele, respondendo, disse-lhes: É um dos doze, que mete comigo a mão no prato.

20 ויען ויאמר אליהם אחד משנים העשר הוא הטבל עמי בקערה׃

21 Na verdade o Filho do homem vai, como dele esta escrito, mas ai daquele homem por quem o Filho do homem é traído! Bom seria para o tal homem não haver nascido.

21 הן בן האדם הלך ילך כאשר כתוב עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר בן האדם טוב לאיש ההוא שלא נולד׃

22 E, comendo eles, tomou Jesus pão, e, abençoando-o o partiu e deu-lho, e disse: Tomai, comei, isto é o meu corpo,

22 ויהי באכלם ויקח ישוע לחם ויברך ויבצע ויתן להם ויאמר קחו אכלו זה הוא גופי׃

23 E, tomando o cálix, e dando graças, deu-lho; e todos beberam dele.

23 ויקח את הכוס ויברך ויתן להם וישתו ממנה כלם׃

24 E disse-lhes: Isto é o meu sangue, o sangue do Novo Testamento, que por muitos é derramado.

24 ויאמר להם זה הוא דמי דם הברית החדשה הנשפך בעד רבים׃

25 Em verdade vos digo que não beberei mais do fruto da vide, até àquele dia em que o beber novo no reino de Deus.

25 אמן אמר אני לכם שתה לא אשתה עוד מתנובת הגפן עד היום ההוא אשר אשתה אותה חדשה במלכות האלהים׃

26 E, tendo cantado o hino, saíram para o monte das Oliveiras.

26 ואחרי גמרם את ההלל ויצאו אל הר הזיתים׃

27 E disse-lhes Jesus: Todos vós esta noite vos escandalizareis em mim; porque escrito está: Ferirei o pastor, e as ovelhas se dispersarão.

27 ויאמר אליהם ישוע אתם כלכם תכשלו בי בלילה הזה כי כתוב אכה את הרעה ותפוצין הצאן׃

28 Mas, depois que eu houver ressuscitado, irei adiante de vós para a Galiléia.

28 ואחרי קומי מן המתים אלך לפניכם הגלילה׃

29 E disse-lhe Pedro: Ainda que todos se escandalizem, nunca, porém, eu.

29 ויאמר אליו פטרוס גם אם כלם יכשלו אני לא אכשל׃

30 E disse-lhe Jesus: Em verdade te digo que hoje, nesta noite, antes que o galo cante duas vezes, três vezes me negarás.

30 ויאמר אליו ישוע אמן אמר אני לך כי היום בלילה הזה בטרם יקרא התרנגול פעמים אתה תכחש בי שלש פעמים׃

31 Mas ele disse com mais veemência: Ainda que me seja necessário morrer contigo, de modo nenhum te negarei. E da mesma maneira diziam todos também.

31 והוא התחזק ויוסף לדבר ויאמר גם כי יהיה עלי למות אתך כחש לא אכחש בך וכן אמרו גם כלם׃

32 E foram a um lugar chamado Getsemane, e disse aos discípulos: Assentai-vos aqui, enquanto eu oro.

32 ויבאו אל חצר גת שמני שמו ויאמר אל תלמידיו שבו לכם פה עד אשר אתפלל׃

33 E tomou consigo a Pedro, e a Tiago, e a João, e começou a ter pavor, e a angustiar-se.

33 ויקח אתו את פטרוס ואת יעקב ואת יוחנן ויחל להשמים ולמוג׃

34 E disse-lhes: A minha alma está profundamente triste até à morte: ficai aqui, e vigiai:

34 ויאמר אליהם נפשי מרה לי עד מות עמדו פה ושקדו׃

35 E, tendo ido um pouco mais adiante, prostrou-se em terra; e orou para que, se fosse possível, passasse dele aquela hora.

35 ויעבר משם מעט והלאה ויפל ארצה ויתפלל אשר אם יוכל היות תעבר נא מעליו השעה הזאת׃

36 E disse: Aba, Pai, todas as coisas te são possíveis; afasta de mim este cálix; não seja, porém, o que eu quero, mas o que tu queres.

36 ויאמר אבא אבי הכל תוכל העבר נא מעלי את הכוס הזאת אך לא את אשר אני רוצה כי אם את אשר אתה׃

37 E, chegando, achou-os dormindo; e disse a Pedro: Simão, dormes? Não podes vigiar uma hora?

37 ויבא וימצאם ישנים ויאמר אל פטרוס שמעון התישן הכי לא יכלת לשקד שעה אחת׃

38 Vigiai e orai, para que não entreis em tentação; o espírito, na verdade, está pronto, mas a carne é fraca.

38 שקדו והתפללו פן תבאו לידי נסיון הן הרוח היא חפצה והבשר רפה׃

39 E foi outra vez e orou, dizendo as mesmas palavras.

39 ויסף לסור ויתפלל באמרו עוד הפעם כדברים ההמה׃

40 E, voltando, achou-os outra vez dormindo, porque os seus olhos estavam carregados, e não sabiam que responder-lhe.

40 וישב וימצאם שנית ישנים כי עיניהם היו כבדות ולא ידעו מה יענהו׃

41 E voltou terceira vez, e disse-lhes: Dormi agora, e descansai. Basta; é chegada a hora. Eis que o Filho do homem vai ser entregue nas mãos dos pecadores.

41 ויבא פעם שלישית ויאמר אליהם מעתה נומו ונוחו רב לי כי באה השעה הנה בן האדם נמסר בידי חטאים׃

42 Levantai-vos, vamos; eis que está perto o que me trai.

42 קומו ונלכה הנה המוסר אותי קרב׃

43 E logo, falando ele ainda, veio Judas, que era um dos doze, da parte dos principais dos sacerdotes, e dos escribas e dos anciãos, e com ele uma grande multidão com espadas e varapaus.

43 עודנו מדבר ויהודה בא והוא אחד משנים העשר ועמו המון רב בחרבות ובמקלות מאת הכהנים הגדולים והסופרים והזקנים׃

44 Ora, o que o traía, tinha-lhes dado um sinal, dizendo: Aquele que eu beijar, esse é; prendei-o, e levai-o com segurança.

44 והמוסר אתו נתן להם אות לאמר האיש אשר אשקהו זה הוא אותו תפשו והוליכהו אל ימלט׃

45 E logo que chegou, aproximou-se dele, e disse-lhe: Rabi, Rabi. E beijou-o.

45 הוא בא והוא נגש אליו ויאמר רבי רבי וינשק לו׃

46 E lançaram-lhe as mãos, e o prenderam.

46 וישלחו בו את ידיהם ויתפשהו׃

47 E um dos que ali estavam presentes, puxando da espada, feriu o servo do sumo sacerdote, e cortou-lhe uma orelha.

47 ואחד מן העמדים אצלו שלף את חרבו ויך את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו׃

48 E, respondendo Jesus, disse-lhes: Saístes com espadas e varapaus a prender-me, como a um salteador?

48 ויען ישוע ויאמר אליהם כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות לתפשני׃

49 Todos os dias estava convosco ensinando no templo, e não me prendestes; mas isto é para que as Escrituras se cumpram.

49 ויום יום הייתי אצלכם מלמד במקדש ולא החזקתם בי אבל למען ימלאו הכתובים׃

50 Então, deixando-o, todos fugiram.

50 ויעזבו אותו כלם וינוסו׃

51 E um certo mancebo o seguia, envolto em um lençol sobre o corpo nu. E lançaram-lhe a mão.

51 ונער אחד הלך אחריו מעטף בסדין לכסות את ערותו ויאחזהו הנערים׃

52 Mas ele, largando o lençol, fugiu nu.

52 והוא עזב את הסדין בידם וינס ערם מפניהם׃

53 E levaram Jesus ao sumo sacerdote, e ajuntaram-se todos os principais dos sacerdotes, e os anciãos e os escribas.

53 ויוליכו את ישוע אל הכהן הגדול ויקהלו אתו כל הכהנים הגדולים והזקנים והסופרים׃

54 E Pedro o seguiu de longe até dentro do pátio do sumo sacerdote, e estava assentado com os servidores, aquentando-se ao lume.

54 ופטרוס הלך אחריו מרחוק עד לחצר הכהן הגדול פנימה וישב שם עם המשרתים ויתחמם נגד האור׃

55 E os principais dos sacerdotes e todo o concílio buscavam algum testemunho contra Jesus, para o matar, e não o achavam.

55 וראשי הכהנים וכל הסנהדרין בקשו עדות על ישוע להמיתו ולא מצאו׃

56 Porque muitos testificavam falsamente contra ele, mas os testemunhos não eram conformes.

56 כי רבים ענו בו עדות שקר אך העדיות לא היו שות׃

57 E, levantando-se alguns, testificavam falsamente contra ele, dizendo:

57 ויקומו אנשים ויענו בו עדות שקר לאמר׃

58 Nós ouvimo-lhe dizer. Eu derribarei este templo, construído por mãos de homens, e em três dias edificarei outro, não feito por mãos de homens.

58 שמענו אתו אמר אני אהרס את ההיכל הזה מעשה ידי אדם ולשלשת ימים אבנה היכל אחר אשר איננו מעשה ידי אדם׃

59 E nem assim o seu testemunho era conforme.

59 וגם בזאת עדותם לא שותה׃

60 E, levantando-se o sumo sacerdote no sinédrio, perguntou a Jesus, dizendo: Nada respondes? Que testificam estes contra ti?

60 ויקם הכהן הגדול ויעמד בתוך וישאל את ישוע לאמר האינך משיב דבר מה זה אלה ענים בך׃

61 Mas. ele calou-se, e nada respondeu. O sumo sacerdote lhe tornou a perguntar, e disse-lhe: És tu o Cristo, Filho do Deus Bem-dito?

61 והוא החריש ולא השיב דבר ויוסף עוד הכהן הגדול לשאל אתו ויאמר אליו האתה הוא המשיח בן המברך׃

62 E Jesus disse-lhes: Eu o sou, e vereis o Filho do homem assentado à direita do poder de Deus, e vindo sobre as nuvens do céu.

62 ויאמר ישוע אני הוא ואתם תראו את בן האדם יושב לימין הגבורה ובא עם ענני השמים׃

63 E o sumo sacerdote, rasgando os seus vestidos, disse: Para que necessitamos de mais testemunhas?

63 ויקרע הכהן הגדול את בגדיו ויאמר מה לנו עוד לבקש עדים׃

64 Vós ouvistes a blasfémia; que vos parece? E todos o consideraram culpado de morte.

64 שמעתם את הגדוף מה דעתכם וירשיעהו כלם כי חיב מיתה הוא׃

65 E alguns começaram a cuspir nele, e a cobrir-lhe o rosto, e a dar-lhe unhadas, e a dizer-lhe: Profetiza. E os servidores davam-lhe bofetadas.

65 ויחלו מהם לרק בו ויחפו את פניו ויכהו באגרף ויאמרו אליו הנבא והמשרתים הכאיבהו בהכותם אותו על הלחי׃

66 E, estando Pedro em baixo, no átrio, chegou uma das criadas do sumo sacerdote;

66 ויהי בהיות פטרוס בתחתית החצר ותבא אחת משפחות הכהן הגדול׃

67 E, vendo a Pedro, que se estava aquentando, olhou para ele, e disse: Tu também estavas com Jesus Nazareno.

67 ותרא את פטרוס כי מתחמם הוא ותבט בו ותאמר גם אתה היית עם הנצרי ישוע׃

68 Mas ele negou-o, dizendo: Não o conheço, nem sei o que dizes. E saiu fora ao alpendre, e o galo cantou.

68 ויכחש לאמר לא אדע ולא אבין מה את אמרת ויצא החוצה אל האולם והתרנגל קרא׃

69 E a criada, vendo-o outra vez, começou a dizer aos que ali estavam: Este é um dos tais.

69 ותראהו השפחה ותוסף ותאמר אל העמדים שם כי זה הוא אחד מהם ויכחש פעם שנית׃

70 Mas ele o negou outra vez. E