Cantares de Salomão 1
1 Cântico de cânticos, que é de Salomão.
1 שיר השירים אשר לשלמה
2 Beije-me ele com os beijos da sua boca; porque melhor é o seu amor do que o vinho.
2 ישקני מנשיקות פיהו כי טובים דדיך מיין
3 Para cheirar são bons os teus unguentos; como unguento derramado é o teu nome; por isso, as virgens te amam.
3 לריח שמניך טובים שמן תורק שמך על כן עלמות אהבוך
4 Leva-me tu, correremos após ti. O rei me introduziu nas suas recâmaras. Em ti nos regozijaremos e nos alegraremos; do teu amor nos lembraremos, mais do que do vinho; os retos te amam.
4 משכני אחריך נרוצה הביאני המלך חדריו נגילה ונשמחה בך נזכירה דדיך מיין מישרים אהבוך
5 Eu sou morena e agradável, ó filhas de Jerusalém, como as tendas de Quedar, como as cortinas de Salomão.
5 שחורה אני ונאוה בנות ירושלם כאהלי קדר כיריעות שלמה
6 Não olheis para o eu ser morena, porque o sol resplandeceu sobre mim. Os filhos de minha mãe se indignaram contra mim e me puseram por guarda de vinhas; a vinha que me pertence não guardei.
6 אל תראוני שאני שחרחרת ששזפתני השמש בני אמי נחרו בי שמני נטרה את הכרמים כרמי שלי לא נטרתי
7 Dize-me, ó tu, a quem ama a minha alma onde apascentas o teu rebanho, onde o recolhes pelo meio-dia, pois por que razão seria eu como a que erra ao pé dos rebanhos de teus companheiros?
7 הגידה לי שאהבה נפשי איכה תרעה איכה תרביץ בצהרים שלמה אהיה כעטיה על עדרי חבריך
8 Se tu o não sabes, ó mais formosa entre as mulheres, sai-te pelas pisadas das ovelhas e apascenta as tuas cabras junto às moradas dos pastores.
8 אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיתיך על משכנות הרעים
9 Às éguas dos carros de Faraó te comparo, ó amiga minha.
9 לססתי ברכבי פרעה דמיתיך רעיתי
10 Agradáveis são as tuas faces entre os teus enfeites, o teu pescoço com os colares.
10 נאוו לחייך בתרים צוארך בחרוזים
11 Enfeites de ouro te faremos, com pregos de prata.
11 תורי זהב נעשה לך עם נקדות הכסף
12 Enquanto o rei está assentado à sua mesa, dá o meu nardo o seu cheiro.
12 עד שהמלך במסבו נרדי נתן ריחו
13 O meu amado é para mim um ramalhete de mirra; morará entre os meus seios.
13 צרור המר דודי לי בין שדי ילין
14 Como um cacho de Chipre nas vinhas de En-Gedi, é para mim o meu amado.
14 אשכל הכפר דודי לי בכרמי עין גדי
15 Eis que és formosa, ó amiga minha, eis que és formosa; os teus olhos são como os das pombas.
15 הנך יפה רעיתי הנך יפה עיניך יונים
16 Eis que és gentil e agradável, ó amado meu; o nosso leito é viçoso.
16 הנך יפה דודי אף נעים אף ערשנו רעננה
17 As traves da nossa casa são de cedro, as nossas varandas, de cipreste.
17 קרות בתינו ארזים רחיטנו ברותים
1 Eu sou a rosa de Sarom, o lírio dos vales.
1 אני חבצלת השרון שושנת העמקים
2 Qual o lírio entre os espinhos, tal é a minha amiga entre as filhas.
2 כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות
3 Qual a macieira entre as árvores do bosque, tal é o meu amado entre os filhos; desejo muito a sua sombra e debaixo dela me assento; e o seu fruto é doce ao meu paladar.
3 כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי
4 Levou-me à sala do banquete, e o seu estandarte em mim era o amor.
4 הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה
5 Sustentai-me com passas, confortai-me com maçãs, porque desfaleço de amor.
5 סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים כי חולת אהבה אני
6 A sua mão esquerda esteja debaixo da minha cabeça, e a sua mão direita me abrace.
6 שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני
7 Conjuro-vos, ó filhas de Jerusalém, pelas gazelas e cervas do campo, que não acordeis nem desperteis o meu amor, até que queira.
7 השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ
8 Esta é a voz do meu amado; ei-lo aí, que já vem saltando sobre os montes, pulando sobre os outeiros.
8 קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות
9 O meu amado é semelhante ao gamo ou ao filho do corço; eis que está detrás da nossa parede, olhando pelas janelas, reluzindo pelas grades.
9 דומה דודי לצבי או לעפר האילים הנה זה עומד אחר כתלנו משגיח מן החלנות מציץ מן החרכים
10 O meu amado fala e me diz Levanta-te, amiga minha, formosa minha, e vem.
10 ענה דודי ואמר לי קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך
11 Porque eis que passou o inverno a chuva cessou e se foi.
11 כי הנה הסתו עבר הגשם חלף הלך לו
12 Aparecem as flores na terra, o tempo de cantar chega, e a voz da rola ouve-se em nossa terra.
12 הנצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו
13 A figueira já deu os seus figuinhos, e as vides em flor exalam o seu aroma. Levanta-te, amiga minha, formosa minha, e vem.
13 התאנה חנטה פגיה והגפנים סמדר נתנו ריח קומי לכי רעיתי יפתי ולכי לך
14 Pomba minha, que andas pelas fendas das penhas, no oculto das ladeiras, mostra-me a tua face, faze-me ouvir a tua voz, porque a tua voz é doce, e a tua face, aprazível.
14 יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה הראיני את מראיך השמיעיני את קולך כי קולך ערב ומראיך נאוה
15 Apanhai-me as raposas, as raposinhas, que fazem mal às vinhas, porque as nossas vinhas estão em flor.
15 אחזו לנו שועלים שועלים קטנים מחבלים כרמים וכרמינו סמדר
16 O meu amado é meu, e eu sou dele; ele apascenta o seu rebanho entre os lírios.
16 דודי לי ואני לו הרעה בשושנים
17 Antes que refresque o dia e caiam as sombras, volta, amado meu; faze-te semelhante ao gamo ou ao filho dos corços sobre os montes de Beter.
17 עד שיפוח היום ונסו הצללים סב דמה לך דודי לצבי או לעפר האילים על הרי בתר
Cantares de Salomão 3
1 De noite busquei em minha cama aquele a quem ama a minha alma; busquei-o e não o achei.
1 על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו
2 Levantar-me-ei, pois, e rodearei a cidade; pelas ruas e pelas praças buscarei aquele a quem ama a minha alma; busquei-o e não o achei.
2 אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו
3 Acharam-me os guardas, que rondavam pela cidade; eu perguntei-lhes Vistes aquele a quem ama a minha alma?
3 מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם
4 Apartando-me eu um pouco deles, logo achei aquele a quem ama a minha alma; detive-o, até que o introduzi em casa de minha mãe, na câmara daquela que me gerou.
4 כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי
5 Conjuro-vos, ó filhas de Jerusalém, pelas gazelas e cervas do campo, que não acordeis nem desperteis o meu amor, até que queira.
5 השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ
6 Quem é esta que sobe do deserto, como colunas de fumaça, perfumada de mirra, de incenso e de toda a sorte de pós aromáticos?
6 מי זאת עלה מן המדבר כתימרות עשן מקטרת מור ולבונה מכל אבקת רוכל
7 Eis que é a liteira de Salomão; sessenta valentes estão ao redor dela, dos valentes de Israel.
7 הנה מטתו שלשלמה ששים גברים סביב לה מגברי ישראל
8 Todos armados de espadas, destros na guerra; cada um com a sua espada à cinta, por causa dos temores noturnos.
8 כלם אחזי חרב מלמדי מלחמה איש חרבו על ירכו מפחד בלילות
9 O rei Salomão fez para si um palanquim de madeira do Líbano.
9 אפריון עשה לו המלך שלמה מעצי הלבנון
10 Fez-lhe as colunas de prata, o estrado de ouro, o assento de púrpura, o interior revestido com amor pelas filhas de Jerusalém.
10 עמודיו עשה כסף רפידתו זהב מרכבו ארגמן תוכו רצוף אהבה מבנות ירושלם
11 Saí, ó filhas de Sião, e contemplai o rei Salomão com a coroa com que o coroou sua mãe no dia do seu desposório e no dia do júbilo do seu coração.
11 צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו וביום שמחת לבו
1 Eis que és formosa, amiga minha, eis que és formosa; os teus olhos são como os das pombas entre as tuas tranças, o teu cabelo é como o rebanho de cabras que pastam no monte de Gileade.
1 הנך יפה רעיתי הנך יפה עיניך יונים מבעד לצמתך שערך כעדר העזים שגלשו מהר גלעד
2 Os teus dentes são como o rebanho das ovelhas tosquiadas, que sobem do lavadouro, e das quais todas produzem gêmeos, e nenhuma há estéril entre elas.
2 שניך כעדר הקצובות שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות ושכלה אין בהם
3 Os teus lábios são como um fio de escarlata, e o teu falar é doce; a tua fronte é qual pedaço de romã entre as tuas tranças.
3 כחוט השני שפתתיך ומדבריך נאוה כפלח הרמון רקתך מבעד לצמתך
4 O teu pescoço é como a torre de Davi, edificada para pendurar armas; mil escudos pendem dela, todos broquéis de valorosos.
4 כמגדל דויד צוארך בנוי לתלפיות אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגבורים
5 Os teus dois peitos são como dois filhos gêmeos da gazela, que se apascentam entre os lírios.
5 שני שדיך כשני עפרים תאומי צביה הרועים בשושנים
6 Antes que refresque o dia e caiam as sombras, irei ao monte da mirra e ao outeiro do incenso.
6 עד שיפוח היום ונסו הצללים אלך לי אל הר המור ואל גבעת הלבונה
7 Tu és toda formosa, amiga minha, e em ti não há mancha.
7 כלך יפה רעיתי ומום אין בך
8 Vem comigo do Líbano, minha esposa, vem comigo do Líbano; olha desde o cume de Amana, desde o cume de Senir e de Hermom, desde as moradas dos leões, desde os montes dos leopardos.
8 אתי מלבנון כלה אתי מלבנון תבואי תשורי מראש אמנה מראש שניר וחרמון ממענות אריות מהררי נמרים
9 Tiraste-me o coração, minha irmã, minha esposa; tiraste-me o coração com um dos teus olhos, com um colar do teu pescoço.
9 לבבתני אחתי כלה לבבתיני באחד מעיניך באחד ענק מצורניך
10 Que belos são os teus amores, irmã minha! Ó esposa minha! Quanto melhores são os teus amores do que o vinho! E o aroma dos teus bálsamos do que o de todas as especiarias!
10 מה יפו דדיך אחתי כלה מה טבו דדיך מיין וריח שמניך מכל בשמים
11 Favos de mel manam dos teus lábios, minha esposa! Mel e leite estão debaixo da tua língua, e o cheiro das tuas vestes é como o cheiro do Líbano.
11 נפת תטפנה שפתותיך כלה דבש וחלב תחת לשונך וריח שלמתיך כריח לבנון
12 Jardim fechado és tu, irmã minha, esposa minha, manancial fechado, fonte selada.
12 גן נעול אחתי כלה גל נעול מעין חתום
13 Os teus renovos são um pomar de romãs, com frutos excelentes o cipreste e o nardo,
13 שלחיך פרדס רמונים עם פרי מגדים כפרים עם נרדים
14 o nardo e o açafrão, o cálamo e a canela, com toda a sorte de árvores de incenso, a mirra e aloés, com todas as principais especiarias.
14 נרד וכרכם קנה וקנמון עם כל עצי לבונה מר ואהלות עם כל ראשי בשמים
15 És a fonte dos jardins, poço das águas vivas, que correm do Líbano!
15 מעין גנים באר מים חיים ונזלים מן לבנון
16 Levanta-te, vento norte, e vem tu, vento sul; assopra no meu jardim, para que se derramem os seus aromas. Ah! Se viesse o meu amado para o seu jardim, e comesse os seus frutos excelentes!
16 עורי צפון ובואי תימן הפיחי גני יזלו בשמיו יבא דודי לגנו ויאכל פרי מגדיו
1 Já vim para o meu jardim, irmã minha, minha esposa; colhi a minha mirra com a minha especiaria, comi o meu favo com o meu mel, bebi o meu vinho com o meu leite. Comei, amigos, bebei abundantemente, ó amados.
1 באתי לגני אחתי כלה אריתי מורי עם בשמי אכלתי יערי עם דבשי שתיתי ייני עם חלבי אכלו רעים שתו ושכרו דודים
2 Eu dormia, mas o meu coração velava; eis a voz do meu amado, que estava batendo Abre-me, irmã minha, amiga minha, pomba minha, minha imaculada, porque a minha cabeça está cheia de orvalho, os meus cabelos, das gotas da noite.
2 אני ישנה ולבי ער קול דודי דופק פתחי לי אחתי רעיתי יונתי תמתי שראשי נמלא טל קוצותי רסיסי לילה
3 Já despi as minhas vestes; como as tornarei a vestir? Já lavei os meus pés; como os tornarei a sujar?
3 פשטתי את כתנתי איככה אלבשנה רחצתי את רגלי איככה אטנפם
4 O meu amado meteu a sua mão pela fresta da porta, e o meu coração estremeceu por amor dele.
4 דודי שלח ידו מן החר ומעי המו עליו
5 Eu me levantei para abrir ao meu amado, e as minhas mãos destilavam mirra, e os meus dedos gotejavam mirra sobre as aldravas da fechadura.
5 קמתי אני לפתח לדודי וידי נטפו מור ואצבעתי מור עבר על כפות המנעול
6 Eu abri ao meu amado, mas já o meu amado se tinha retirado e se tinha ido; a minha alma tinha-se derretido quando ele falara; busquei-o e não o achei; chamei-o, e não me respondeu.
6 פתחתי אני לדודי ודודי חמק עבר נפשי יצאה בדברו בקשתיהו ולא מצאתיהו קראתיו ולא ענני
7 Acharam-me os guardas que rondavam pela cidade, espancaram-me e feriram-me; tiraram-me o meu manto os guardas dos muros.
7 מצאני השמרים הסבבים בעיר הכוני פצעוני נשאו את רדידי מעלי שמרי החמות
8 Conjuro-vos, ó filhas de Jerusalém, que, se achardes o meu amado, lhe digais que estou enferma de amor.
8 השבעתי אתכם בנות ירושלם אם תמצאו את דודי מה תגידו לו שחולת אהבה אני
9 Que é o teu amado mais do que outro amado, ó tu, a mais formosa entre as mulheres? Que é o teu amado mais do que outro amado, que tanto nos conjuraste.
9 מה דודך מדוד היפה בנשים מה דודך מדוד שככה השבעתנו
10 O meu amado é cândido e rubicundo; ele traz a bandeira entre dez mil.
10 דודי צח ואדום דגול מרבבה
11 A sua cabeça é como o ouro mais apurado, os seus cabelos são crespos, pretos como o corvo.
11 ראשו כתם פז קוצותיו תלתלים שחרות כעורב
12 Os seus olhos são como os das pombas junto às correntes das águas, lavados em leite, postos em engaste.
12 עיניו כיונים על אפיקי מים רחצות בחלב ישבות על מלאת
13 As suas faces são como um canteiro de bálsamo, como colinas de ervas aromáticas; os seus lábios são como lírios que gotejam mirra.
13 לחיו כערוגת הבשם מגדלות מרקחים שפתותיו שושנים נטפות מור עבר
14 As suas mãos são como anéis de ouro que têm engastadas as turquesas; o seu ventre, como alvo marfim, coberto de safiras.
14 ידיו גלילי זהב ממלאים בתרשיש מעיו עשת שן מעלפת ספירים
15 As suas pernas, como colunas de mármore, fundadas sobre bases de ouro puro; o seu aspecto, como o Líbano, excelente como os cedros.
15 שוקיו עמודי שש מיסדים על אדני פז מראהו כלבנון בחור כארזים
16 O seu falar é muitíssimo suave; sim, ele é totalmente desejável. Tal é o meu amado, e tal o meu amigo, ó filhas de Jerusalém.
16 חכו ממתקים וכלו מחמדים זה דודי וזה רעי בנות ירושלם
1 Para onde foi o teu amado, ó mais formosa entre as mulheres? Para onde virou a vista o teu amado, e o buscaremos contigo?
1 אנה הלך דודך היפה בנשים אנה פנה דודך ונבקשנו עמך
2 O meu amado desceu ao seu jardim, aos canteiros de bálsamo, para se alimentar nos jardins e para colher os lírios.
2 דודי ירד לגנו לערוגות הבשם לרעות בגנים וללקט שושנים
3 Eu sou do meu amado, e o meu amado é meu; ele se alimenta entre os lírios.
3 אני לדודי ודודי לי הרעה בשושנים
4 Formosa és, amiga minha, como Tirza, aprazível como Jerusalém, formidável como um exército com bandeiras.
4 יפה את רעיתי כתרצה נאוה כירושלם אימה כנדגלות
5 Desvia de mim os teus olhos, porque eles me perturbam. O teu cabelo é como o rebanho das cabras que pastam em Gileade.
5 הסבי עיניך מנגדי שהם הרהיבני שערך כעדר העזים שגלשו מן הגלעד
6 Os teus dentes são como o rebanho de ovelhas que sobem do lavadouro, e das quais todas produzem gêmeos, e não há estéril entre elas.
6 שניך כעדר הרחלים שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות ושכלה אין בהם
7 Como um pedaço de romã, assim são as tuas faces entre as tuas tranças.
7 כפלח הרמון רקתך מבעד לצמתך
8 Sessenta são as rainhas, e oitenta, as concubinas, e as virgens, sem número.
8 ששים המה מלכות ושמנים פילגשים ועלמות אין מספר
9 Mas uma é a minha pomba, a minha imaculada, a única de sua mãe e a mais querida daquela que a deu à luz; vendo-a, as filhas lhe chamarão bem-aventurada, as rainhas e as concubinas a louvarão.
9 אחת היא יונתי תמתי אחת היא לאמה ברה היא ליולדתה ראוה בנות ויאשרוה מלכות ופילגשים ויהללוה
10 Quem é esta que aparece como a alva do dia, formosa como a lua, brilhante como o sol, formidável como um exército com bandeiras?
10 מי זאת הנשקפה כמו שחר יפה כלבנה ברה כחמה אימה כנדגלות
11 Desci ao jardim das nogueiras, para ver os novos frutos do vale, a ver se floresciam as vides, se brotavam as romeiras.
11 אל גנת אגוז ירדתי לראות באבי הנחל לראות הפרחה הגפן הנצו הרמנים
12 Antes de eu o sentir, me pôs a minha alma nos carros do meu povo excelente.
12 לא ידעתי נפשי שמתני מרכבות עמי נדיב
13 Volta, volta, ó sulamita, volta, volta, para que nós te vejamos. Por que olhas para a sulamita como para as fileiras de dois exércitos?
13 שובי שובי השולמית שובי שובי ונחזה בך מה תחזו בשולמית כמחלת המחנים
1 Que formosos são os teus pés nos sapatos, ó filha do príncipe! As voltas de tuas coxas são como jóias, trabalhadas por mãos de artista.
1 מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב חמוקי ירכיך כמו חלאים מעשה ידי אמן
2 O teu umbigo, como uma taça redonda, a que não falta bebida; o teu ventre, como monte de trigo, cercado de lírios.
2 שררך אגן הסהר אל יחסר המזג בטנך ערמת חטים סוגה בשושנים
3 Os teus dois peitos, como dois filhos gêmeos da gazela.
3 שני שדיך כשני עפרים תאמי צביה
4 O teu pescoço, como a torre de marfim; os teus olhos, como os viveiros de Hesbom, junto à porta de Bate-Rabim; o teu nariz, como a torre do Líbano, que olha para Damasco.
4 צוארך כמגדל השן עיניך ברכות בחשבון על שער בת רבים אפך כמגדל הלבנון צופה פני דמשק
5 A tua cabeça sobre ti é como o monte Carmelo, e os cabelos da tua cabeça, como a púrpura; o rei está preso pelas suas tranças.
5 ראשך עליך ככרמל ודלת ראשך כארגמן מלך אסור ברהטים
6 Quão formosa e quão aprazível és, ó amor em delícias!
6 מה יפית ומה נעמת אהבה בתענוגים
7 A tua estatura é semelhante à palmeira, e os teus peitos, aos cachos de uvas.
7 זאת קומתך דמתה לתמר ושדיך לאשכלות
8 Dizia eu Subirei à palmeira, pegarei em seus ramos; e, então, os teus peitos serão como os cachos na vide, e o cheiro da tua respiração, como o das maçãs.
8 אמרתי אעלה בתמר אחזה בסנסניו ויהיו נא שדיך כאשכלות הגפן וריח אפך כתפוחים
9 E o teu paladar, como o bom vinho para o meu amado, que se bebe suavemente e faz com que falem os lábios dos que dormem.
9 וחכך כיין הטוב הולך לדודי למישרים דובב שפתי ישנים
10 Eu sou do meu amado, e ele me tem afeição.
10 אני לדודי ועלי תשוקתו
11 Vem, ó meu amado, saiamos ao campo, passemos as noites nas aldeias.
11 לכה דודי נצא השדה נלינה בכפרים
12 Levantemo-nos de manhã para ir às vinhas, vejamos se florescem as vides, se se abre a flor, se já brotam as romeiras; ali te darei o meu grande amor.
12 נשכימה לכרמים נראה אם פרחה הגפן פתח הסמדר הנצו הרמונים שם אתן את דדי לך
13 As mandrágoras dão cheiro, e às nossas portas há toda sorte de excelentes frutos, novos e velhos; ó amado meu, eu os guardei para ti.
13 הדודאים נתנו ריח ועל פתחינו כל מגדים חדשים גם ישנים דודי צפנתי לך
1 Ah! Quem me dera que foras meu irmão e que te tivesses amamentado aos seios de minha mãe! Quando te achasse na rua, beijar-te-ia, e não me desprezariam!
1 מי יתנך כאח לי יונק שדי אמי אמצאך בחוץ אשקך גם לא יבוזו לי
2 Levar-te-ia e te introduziria na casa de minha mãe, e tu me ensinarias; e te daria a beber vinho aromático e do mosto das minhas romãs.
2 אנהגך אביאך אל בית אמי תלמדני אשקך מיין הרקח מעסיס רמני
3 A sua mão esquerda esteja debaixo da minha cabeça, e a sua direita me abrace.
3 שמאלו תחת ראשי וימינו תחבקני
4 Conjuro-vos, ó filhas de Jerusalém, que não acordeis nem desperteis o meu amor, até que queira.
4 השבעתי אתכם בנות ירושלם מה תעירו ומה תעררו את האהבה עד שתחפץ
5 Quem é esta que sobe do deserto e vem encostada tão aprazivelmente ao seu amado? Debaixo de uma macieira te despertei, ali esteve tua mãe com dores; ali esteve com dores aquela que te deu à luz.
5 מי זאת עלה מן המדבר מתרפקת על דודה תחת התפוח עוררתיך שמה חבלתך אמך שמה חבלה ילדתך
6 Põe-me como selo sobre o teu coração, como selo sobre o teu braço, porque o amor é forte como a morte, e duro como a sepultura o ciúme; as suas brasas são brasas de fogo, labaredas do SENHOR.
6 שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך כי עזה כמות אהבה קשה כשאול קנאה רשפיה רשפי אש שלהבתיה
7 As muitas águas não poderiam apagar esse amor nem os rios afogá-lo; ainda que alguém desse toda a fazenda de sua casa por este amor, certamente a desprezariam.
7 מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו
8 Temos uma irmã pequena, que ainda não tem peitos; que faremos a esta nossa irmã, no dia em que dela se falar?
8 אחות לנו קטנה ושדים אין לה מה נעשה לאחתנו ביום שידבר בה
9 Se ela for um muro, edificaremos sobre ela um palácio de prata; e, se ela for uma porta, cercá-la-emos com tábuas de cedro.
9 אם חומה היא נבנה עליה טירת כסף ואם דלת היא נצור עליה לוח ארז
10 Eu sou um muro, e os meus peitos, como as suas torres; então, eu era aos seus olhos como aquela que acha paz.
10 אני חומה ושדי כמגדלות אז הייתי בעיניו כמוצאת שלום
11 Teve Salomão uma vinha em Baal-Hamom; entregou essa vinha a uns guardas; e cada um lhe trazia pelo seu fruto mil peças de prata.
11 כרם היה לשלמה בבעל המון נתן את הכרם לנטרים איש יבא בפריו אלף כסף
12 A minha vinha que tenho está diante de mim; as mil peças de prata são para ti, ó Salomão, e duzentas, para os guardas do seu fruto.
12 כרמי שלי לפני האלף לך שלמה ומאתים לנטרים את פריו
13 Ó tu que habitas nos jardins, para a tua voz os companheiros atentam; faze-ma, pois, também ouvir.
13 היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעיני
14 Vem depressa, amado meu, e faze-te semelhante ao gamo ou ao filho dos corços sobre os montes dos aromas.
14 ברח דודי ודמה לך לצבי או לעפר האילים על הרי בשמים
