Números 1
1 Falou mais o SENHOR a Moisés, no deserto do Sinai, na tenda da congregação, no primeiro dia do segundo mês, no segundo ano da sua saída da terra do Egito, dizendo
1 וידבר יהוה אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר
2 Tomai a soma de toda a congregação dos filhos de Israel, segundo as suas gerações, segundo a casa de seus pais, conforme o número dos nomes de todo varão, cabeça por cabeça;
2 שאו את ראש כל עדת בני ישראל למשפחתם לבית אבתם במספר שמות כל זכר לגלגלתם
3 da idade de vinte anos para cima, todos os que saem à guerra em Israel, a estes contareis segundo os seus exércitos, tu e Arão.
3 מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא בישראל תפקדו אתם לצבאתם אתה ואהרן
4 Estará convosco de cada tribo um homem que seja cabeça da casa de seus pais.
4 ואתכם יהיו איש איש למטה איש ראש לבית אבתיו הוא
5 Estes, pois, são os nomes dos homens que estarão convosco De Rúben, Elizur, filho de Sedeur;
5 ואלה שמות האנשים אשר יעמדו אתכם לראובן אליצור בן שדיאור
6 de Simeão, Selumiel, filho de Zurisadai;
6 לשמעון שלמיאל בן צורישדי
7 de Judá, Naassom, filho de Aminadabe;
7 ליהודה נחשון בן עמינדב
8 de Issacar, Natanael, filho de Zuar;
8 ליששכר נתנאל בן צוער
9 de Zebulom, Eliabe, filho de Helom;
9 לזבולן אליאב בן חלן
10 dos filhos de José de Efraim, Elisama, filho de Amiúde, e de Manassés, Gamaliel, filho de Pedazur;
10 לבני יוסף לאפרים אלישמע בן עמיהוד למנשה גמליאל בן פדהצור
11 de Benjamim, Abidã, filho de Gideoni;
11 לבנימן אבידן בן גדעני
12 de Dã, Aiezer, filho de Amisadai;
12 לדן אחיעזר בן עמישדי
13 de Aser, Pagiel, filho de Ocrã;
13 לאשר פגעיאל בן עכרן
14 de Gade, Eliasafe, filho de Deuel;
14 לגד אליסף בן דעואל
15 de Naftali, Aira, filho de Enã.
15 לנפתלי אחירע בן עינן
16 Estes foram os chamados da congregação, os príncipes das tribos de seus pais, os cabeças dos milhares de Israel.
16 אלה קריאי העדה נשיאי מטות אבותם ראשי אלפי ישראל הם
17 Então, tomaram Moisés e Arão a estes homens, que foram declarados pelos seus nomes,
17 ויקח משה ואהרן את האנשים האלה אשר נקבו בשמות
18 e ajuntaram toda a congregação no primeiro dia do segundo mês, e declararam a sua descendência segundo as suas famílias, segundo a casa de seus pais, pelo número dos nomes dos de vinte anos para cima, cabeça por cabeça;
18 ואת כל העדה הקהילו באחד לחדש השני ויתילדו על משפחתם לבית אבתם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה לגלגלתם
19 como o SENHOR ordenara a Moisés, assim os contou no deserto do Sinai.
19 כאשר צוה יהוה את משה ויפקדם במדבר סיני
20 Foram, pois, os filhos de Rúben, o primogênito de Israel, as suas gerações, pelas suas famílias, segundo a casa de seus pais, pelo número dos nomes, cabeça por cabeça, todo varão de vinte anos para cima, todos os que podiam sair à guerra,
20 ויהיו בני ראובן בכר ישראל תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמות לגלגלתם כל זכר מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא
21 foram contados deles, da tribo de Rúben, quarenta e seis mil e quinhentos.
21 פקדיהם למטה ראובן ששה וארבעים אלף וחמש מאות
22 Dos filhos de Simeão, as suas gerações, pelas suas famílias, segundo a casa de seus pais, os seus contados, pelo número dos nomes, cabeça por cabeça, todo varão de vinte anos para cima, todos os que podiam sair à guerra,
22 לבני שמעון תולדתם למשפחתם לבית אבתם פקדיו במספר שמות לגלגלתם כל זכר מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא
23 foram contados deles, da tribo de Simeão, cinquenta e nove mil e trezentos.
23 פקדיהם למטה שמעון תשעה וחמשים אלף ושלש מאות
24 Dos filhos de Gade, as suas gerações, pelas suas famílias, segundo a casa de seus pais, pelo número dos nomes dos de vinte anos para cima, todos os que podiam sair à guerra,
24 לבני גד תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא
25 foram contados deles, da tribo de Gade, quarenta e cinco mil e seiscentos e cinquenta.
25 פקדיהם למטה גד חמשה וארבעים אלף ושש מאות וחמשים
26 Dos filhos de Judá, as suas gerações, pelas suas famílias, segundo a casa de seus pais, pelo número dos nomes dos de vinte anos para cima, todos os que podiam sair à guerra,
26 לבני יהודה תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא
27 foram contados deles, da tribo de Judá, setenta e quatro mil e seiscentos.
27 פקדיהם למטה יהודה ארבעה ושבעים אלף ושש מאות
28 Dos filhos de Issacar, as suas gerações, pelas suas famílias, segundo a casa de seus pais, pelo número dos nomes dos de vinte anos para cima, todos os que podiam sair à guerra,
28 לבני יששכר תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא
29 foram contados deles, da tribo de Issacar, cinquenta e quatro mil e quatrocentos.
29 פקדיהם למטה יששכר ארבעה וחמשים אלף וארבע מאות
30 Dos filhos de Zebulom, as suas gerações, pelas suas famílias, segundo a casa de seus pais, pelo número dos nomes dos de vinte anos para cima, todos os que podiam sair à guerra,
30 לבני זבולן תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא
31 foram contados deles, da tribo de Zebulom, cinquenta e sete mil e quatrocentos.
31 פקדיהם למטה זבולן שבעה וחמשים אלף וארבע מאות
32 Dos filhos de José, dos filhos de Efraim, as suas gerações, pelas suas famílias, segundo a casa de seus pais, pelo número dos nomes dos de vinte anos para cima, todos os que podiam sair à guerra,
32 לבני יוסף לבני אפרים תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא
33 foram contados deles, da tribo de Efraim, quarenta mil e quinhentos.
33 פקדיהם למטה אפרים ארבעים אלף וחמש מאות
34 Dos filhos de Manassés, as suas gerações, pelas suas famílias, segundo a casa de seus pais, pelo número dos nomes dos de vinte anos para cima, todos os que podiam sair à guerra,
34 לבני מנשה תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא
35 foram contados deles, da tribo de Manassés, trinta e dois mil e duzentos.
35 פקדיהם למטה מנשה שנים ושלשים אלף ומאתים
36 Dos filhos de Benjamim, as suas gerações, pelas suas famílias, segundo a casa de seus pais, pelo número dos nomes dos de vinte anos para cima, todos os que podiam sair à guerra,
36 לבני בנימן תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא
37 foram contados deles, da tribo de Benjamim, trinta e cinco mil e quatrocentos.
37 פקדיהם למטה בנימן חמשה ושלשים אלף וארבע מאות
38 Dos filhos de Dã, as suas gerações, pelas suas famílias, segundo a casa de seus pais, pelo número dos nomes dos de vinte anos para cima, todos os que podiam sair à guerra,
38 לבני דן תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא
39 foram contados deles, da tribo de Dã, sessenta e dois mil e setecentos.
39 פקדיהם למטה דן שנים וששים אלף ושבע מאות
40 Dos filhos de Aser, as suas gerações, pelas suas famílias, segundo a casa de seus pais, pelo número dos nomes dos de vinte anos para cima, todos os que podiam sair à guerra,
40 לבני אשר תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא
41 foram contados deles, da tribo de Aser, quarenta e um mil e quinhentos.
41 פקדיהם למטה אשר אחד וארבעים אלף וחמש מאות
42 Dos filhos de Naftali, as suas gerações, pelas suas famílias, segundo a casa de seus pais, pelo número dos nomes dos de vinte anos para cima, todos os que podiam sair à guerra,
42 בני נפתלי תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא
43 foram contados deles, da tribo de Naftali, cinquenta e três mil e quatrocentos.
43 פקדיהם למטה נפתלי שלשה וחמשים אלף וארבע מאות
44 Estes foram os contados, que contaram Moisés e Arão e os príncipes de Israel, doze homens; cada um era pela casa de seus pais.
44 אלה הפקדים אשר פקד משה ואהרן ונשיאי ישראל שנים עשר איש איש אחד לבית אבתיו היו
45 Assim foram todos os contados dos filhos de Israel, segundo a casa de seus pais, de vinte anos para cima, todos os que podiam sair à guerra em Israel;
45 ויהיו כל פקודי בני ישראל לבית אבתם מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא בישראל
46 todos os contados, pois, foram seiscentos e três mil e quinhentos e cinquenta.
46 ויהיו כל הפקדים שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים
47 Mas os levitas, segundo a tribo de seus pais, não foram contados entre eles,
47 והלוים למטה אבתם לא התפקדו בתוכם
48 porquanto o SENHOR tinha falado a Moisés, dizendo
48 וידבר יהוה אל משה לאמר
49 Somente não contarás a tribo de Levi, nem tomarás a soma deles entre os filhos de Israel;
49 אך את מטה לוי לא תפקד ואת ראשם לא תשא בתוך בני ישראל
50 mas, tu, põe os levitas sobre o tabernáculo do Testemunho, e sobre todos os seus utensílios, e sobre tudo o que lhe pertence; eles levarão o tabernáculo e todos os seus utensílios; e eles o administrarão e assentarão o seu arraial ao redor do tabernáculo.
50 ואתה הפקד את הלוים על משכן העדת ועל כל כליו ועל כל אשר לו המה ישאו את המשכן ואת כל כליו והם ישרתהו וסביב למשכן יחנו
51 E, quando o tabernáculo partir, os levitas o desarmarão; e, quando o tabernáculo assentar no arraial, os levitas o armarão; e o estranho que se chegar morrerá.
51 ובנסע המשכן יורידו אתו הלוים ובחנת המשכן יקימו אתו הלוים והזר הקרב יומת
52 E os filhos de Israel assentarão as suas tendas, cada um no seu esquadrão e cada um junto à sua bandeira, segundo os seus exércitos.
52 וחנו בני ישראל איש על מחנהו ואיש על דגלו לצבאתם
53 Mas os levitas assentarão as suas tendas ao redor do tabernáculo do Testemunho, para que não haja indignação sobre a congregação dos filhos de Israel; pelo que os levitas terão o cuidado da guarda do tabernáculo do Testemunho.
53 והלוים יחנו סביב למשכן העדת ולא יהיה קצף על עדת בני ישראל ושמרו הלוים את משמרת משכן העדות
54 Assim fizeram os filhos de Israel; conforme tudo o que o SENHOR ordenara a Moisés, assim o fizeram.
54 ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את משה כן עשו
Números 2
1 E falou o SENHOR a Moisés e a Arão, dizendo
1 וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר
2 Os filhos de Israel assentarão as suas tendas, cada um debaixo da sua bandeira, segundo as insígnias da casa de seus pais; ao redor, defronte da tenda da congregação, assentarão as suas tendas
2 איש על דגלו באתת לבית אבתם יחנו בני ישראל מנגד סביב לאהל מועד יחנו
3 Os que assentarem as suas tendas da banda do oriente, para o nascente, serão os da bandeira do exército de Judá, segundo os seus esquadrões; e Naassom, filho de Aminadabe, será príncipe dos filhos de Judá.
3 והחנים קדמה מזרחה דגל מחנה יהודה לצבאתם ונשיא לבני יהודה נחשון בן עמינדב
4 E o seu exército e os que foram contados deles foram setenta e quatro mil e seiscentos.
4 וצבאו ופקדיהם ארבעה ושבעים אלף ושש מאות
5 E junto a ele assentará as suas tendas a tribo de Issacar; e Natanael, filho de Zuar, será príncipe dos filhos de Issacar.
5 והחנים עליו מטה יששכר ונשיא לבני יששכר נתנאל בן צוער
6 E o seu exército e os que foram contados deles foram cinquenta e quatro mil e quatrocentos.
6 וצבאו ופקדיו ארבעה וחמשים אלף וארבע מאות
7 Depois, a tribo de Zebulom; e Eliabe, filho de Helom, será príncipe dos filhos de Zebulom.
7 מטה זבולן ונשיא לבני זבולן אליאב בן חלן
8 E o seu exército e os que foram contados deles foram cinquenta e sete mil e quatrocentos.
8 וצבאו ופקדיו שבעה וחמשים אלף וארבע מאות
9 Todos os que foram contados no exército de Judá, cento e oitenta e seis mil e quatrocentos, segundo os seus esquadrões, estes marcharão primeiro.
9 כל הפקדים למחנה יהודה מאת אלף ושמנים אלף וששת אלפים וארבע מאות לצבאתם ראשנה יסעו
10 A bandeira do exército de Rúben, segundo os seus esquadrões, estará para a banda do sul; e Elizur, filho de Sedeur, será príncipe dos filhos de Rúben.
10 דגל מחנה ראובן תימנה לצבאתם ונשיא לבני ראובן אליצור בן שדיאור
11 E o seu exército e os que foram contados deles foram quarenta e seis mil e quinhentos.
11 וצבאו ופקדיו ששה וארבעים אלף וחמש מאות
12 E junto a ele assentará as suas tendas a tribo de Simeão; e Selumiel, filho de Zurisadai, será príncipe dos filhos de Simeão.
12 והחונם עליו מטה שמעון ונשיא לבני שמעון שלמיאל בן צורי שדי
13 E o seu exército e os que foram contados deles foram cinquenta e nove mil e trezentos.
13 וצבאו ופקדיהם תשעה וחמשים אלף ושלש מאות
14 Depois, a tribo de Gade; e Eliasafe, filho de Deuel, será príncipe dos filhos de Gade.
14 ומטה גד ונשיא לבני גד אליסף בן דעואל
15 E o seu exército e os que foram contados deles foram quarenta e cinco mil e seiscentos e cinquenta.
15 וצבאו ופקדיהם חמשה וארבעים אלף ושש מאות וחמשים
16 Todos os que foram contados no exército de Rúben foram cento e cinquenta e um mil e quatrocentos e cinquenta, segundo os seus esquadrões; e estes marcharão em segundo lugar.
16 כל הפקדים למחנה ראובן מאת אלף ואחד וחמשים אלף וארבע מאות וחמשים לצבאתם ושנים יסעו
17 Então, partirá a tenda da congregação com o exército dos levitas no meio dos exércitos; como assentaram as suas tendas, assim marcharão, cada um no seu lugar, segundo as suas bandeiras.
17 ונסע אהל מועד מחנה הלוים בתוך המחנת כאשר יחנו כן יסעו איש על ידו לדגליהם
18 A bandeira do exército de Efraim, segundo os seus esquadrões estará para a banda do ocidente; e Elisama, filho de Amiúde, será príncipe dos filhos de Efraim.
18 דגל מחנה אפרים לצבאתם ימה ונשיא לבני אפרים אלישמע בן עמיהוד
19 E o seu exército e os que foram contados deles foram quarenta mil e quinhentos.
19 וצבאו ופקדיהם ארבעים אלף וחמש מאות
20 E junto a ele, a tribo de Manassés; e Gamaliel, filho de Pedazur, será príncipe dos filhos de Manassés.
20 ועליו מטה מנשה ונשיא לבני מנשה גמליאל בן פדהצור
21 E o seu exército e os que foram contados deles foram trinta e dois mil e duzentos.
21 וצבאו ופקדיהם שנים ושלשים אלף ומאתים
22 Depois, a tribo de Benjamim; e Abidã, filho de Gideoni, será príncipe dos filhos de Benjamim.
22 ומטה בנימן ונשיא לבני בנימן אבידן בן גדעני
23 E o seu exército e os que foram contados deles foram trinta e cinco mil e quatrocentos.
23 וצבאו ופקדיהם חמשה ושלשים אלף וארבע מאות
24 Todos os que foram contados no exército de Efraim foram cento e oito mil e cem, segundo os seus esquadrões; e estes marcharão em terceiro lugar.
24 כל הפקדים למחנה אפרים מאת אלף ושמנת אלפים ומאה לצבאתם ושלשים יסעו
25 A bandeira do exército de Dã estará para o norte, segundo os seus esquadrões; e Aiezer, filho de Amisadai, será príncipe dos filhos de Dã.
25 דגל מחנה דן צפנה לצבאתם ונשיא לבני דן אחיעזר בן עמישדי
26 E o seu exército e os que foram contados deles foram sessenta e dois mil e setecentos.
26 וצבאו ופקדיהם שנים וששים אלף ושבע מאות
27 E junto a ele assentará as suas tendas a tribo de Aser; e Pagiel, filho de Ocrã, será príncipe dos filhos de Aser.
27 והחנים עליו מטה אשר ונשיא לבני אשר פגעיאל בן עכרן
28 E o seu exército e os que foram contados deles foram quarenta e um mil e quinhentos.
28 וצבאו ופקדיהם אחד וארבעים אלף וחמש מאות
29 Depois, a tribo de Naftali; e Aira, filho de Enã, será príncipe dos filhos de Naftali.
29 ומטה נפתלי ונשיא לבני נפתלי אחירע בן עינן
30 E o seu exército e os que foram contados deles foram cinquenta e três mil e quatrocentos.
30 וצבאו ופקדיהם שלשה וחמשים אלף וארבע מאות
31 Todos os que foram contados no exército de Dã foram cento e cinquenta e sete mil e seiscentos; estes marcharão no último lugar; segundo as suas bandeiras.
31 כל הפקדים למחנה דן מאת אלף ושבעה וחמשים אלף ושש מאות לאחרנה יסעו לדגליהם
32 Estes são os que foram contados dos filhos de Israel, segundo a casa de seus pais; todos os que foram contados dos exércitos pelos seus esquadrões foram seiscentos e três mil e quinhentos e cinquenta.
32 אלה פקודי בני ישראל לבית אבתם כל פקודי המחנת לצבאתם שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים
33 Mas os levitas não foram contados entre os filhos de Israel, como o SENHOR ordenara a Moisés.
33 והלוים לא התפקדו בתוך בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה
34 E os filhos de Israel fizeram conforme tudo o que o SENHOR ordenara a Moisés; assim, assentaram o arraial segundo as suas bandeiras; e assim marcharam, cada qual segundo as suas gerações, segundo a casa de seus pais.
34 ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את משה כן חנו לדגליהם וכן נסעו איש למשפחתיו על בית אבתיו
Números 3
1 E estas são as gerações de Arão e de Moisés, no dia em que o SENHOR falou com Moisés no monte Sinai.
1 ואלה תולדת אהרן ומשה ביום דבר יהוה את משה בהר סיני
2 E estes são os nomes dos filhos de Arão o primogênito, Nadabe; depois, Abiú, Eleazar e Itamar.
2 ואלה שמות בני אהרן הבכור נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר
3 Estes são os nomes dos filhos de Arão, dos sacerdotes ungidos, cujas mãos foram sagradas para administrar o sacerdócio.
3 אלה שמות בני אהרן הכהנים המשחים אשר מלא ידם לכהן
4 Mas Nadabe e Abiú morreram perante o SENHOR, quando ofereceram fogo estranho perante o SENHOR no deserto do Sinai, e não tiveram filhos; porém Eleazar e Itamar administraram o sacerdócio diante de Arão, seu pai.
4 וימת נדב ואביהוא לפני יהוה בהקרבם אש זרה לפני יהוה במדבר סיני ובנים לא היו להם ויכהן אלעזר ואיתמר על פני אהרן אביהם
5 E falou o SENHOR a Moisés, dizendo
5 וידבר יהוה אל משה לאמר
6 Faze chegar a tribo de Levi e põe-na diante de Arão, o sacerdote, para que o sirvam,
6 הקרב את מטה לוי והעמדת אתו לפני אהרן הכהן ושרתו אתו
7 e tenham cuidado da sua guarda e da guarda de toda a congregação, diante da tenda da congregação, para administrar o ministério do tabernáculo,
7 ושמרו את משמרתו ואת משמרת כל העדה לפני אהל מועד לעבד את עבדת המשכן
8 e tenham cuidado de todos os utensílios da tenda da congregação e da guarda dos filhos de Israel, para administrar o ministério do tabernáculo.
8 ושמרו את כל כלי אהל מועד ואת משמרת בני ישראל לעבד את עבדת המשכן
9 Darás, pois, os levitas a Arão e a seus filhos; dentre os filhos de Israel lhes são dados em dádiva.
9 ונתתה את הלוים לאהרן ולבניו נתונם נתונם המה לו מאת בני ישראל
10 Mas a Arão e a seus filhos ordenarás que guardem o seu sacerdócio, e o estranho que se chegar morrerá.
10 ואת אהרן ואת בניו תפקד ושמרו את כהנתם והזר הקרב יומת
11 E falou o SENHOR a Moisés, dizendo
11 וידבר יהוה אל משה לאמר
12 E eu, eis que tenho tomado os levitas do meio dos filhos de Israel, em lugar de todo o primogênito que abre a madre, entre os filhos de Israel; e os levitas serão meus.
12 ואני הנה לקחתי את הלוים מתוך בני ישראל תחת כל בכור פטר רחם מבני ישראל והיו לי הלוים
13 Porque todo primogênito meu é; desde o dia em que feri a todo o primogênito na terra do Egito, santifiquei para mim todo o primogênito em Israel, desde o homem até ao animal; meus serão; eu sou o SENHOR.
13 כי לי כל בכור ביום הכתי כל בכור בארץ מצרים הקדשתי לי כל בכור בישראל מאדם עד בהמה לי יהיו אני יהוה
14 E falou o SENHOR a Moisés no deserto do Sinai, dizendo
14 וידבר יהוה אל משה במדבר סיני לאמר
15 Conta os filhos de Levi, segundo a casa de seus pais, pelas suas gerações; contarás a todo varão da idade de um mês para cima.
15 פקד את בני לוי לבית אבתם למשפחתם כל זכר מבן חדש ומעלה תפקדם
16 E Moisés os contou conforme o mandado do SENHOR, como lhe foi ordenado.
16 ויפקד אתם משה על פי יהוה כאשר צוה
17 Estes, pois, foram os filhos de Levi pelos seus nomes Gérson, e Coate, e Merari.
17 ויהיו אלה בני לוי בשמתם גרשון וקהת ומררי
18 E estes são os nomes dos filhos de Gérson pelas suas gerações Libni e Simei.
18 ואלה שמות בני גרשון למשפחתם לבני ושמעי
19 E os filhos de Coate pelas suas gerações Anrão, e Izar, e Hebrom, e Uziel.
19 ובני קהת למשפחתם עמרם ויצהר חברון ועזיאל
20 E os filhos de Merari pelas suas gerações Mali e Musi estas são as gerações dos levitas, segundo a casa de seus pais.
20 ובני מררי למשפחתם מחלי ומושי אלה הם משפחת הלוי לבית אבתם
21 De Gérson é a geração dos libnitas e a geração dos simeítas; estas são as gerações dos gersonitas.
21 לגרשון משפחת הלבני ומשפחת השמעי אלה הם משפחת הגרשני
22 Os que deles foram contados pelo número de todo varão da idade de um mês para cima, os que deles foram contados foram sete mil e quinhentos.
22 פקדיהם במספר כל זכר מבן חדש ומעלה פקדיהם שבעת אלפים וחמש מאות
23 As gerações dos gersonitas assentarão as suas tendas atrás do tabernáculo, ao ocidente.
23 משפחת הגרשני אחרי המשכן יחנו ימה
24 E o príncipe da casa paterna dos gersonitas será Eliasafe, filho de Lael.
24 ונשיא בית אב לגרשני אליסף בן לאל
25 E a guarda dos filhos de Gérson na tenda da congregação será o tabernáculo, e a tenda, e a sua coberta, e o véu da porta da tenda da congregação,
25 ומשמרת בני גרשון באהל מועד המשכן והאהל מכסהו ומסך פתח אהל מועד
26 e as cortinas do pátio, e o pavilhão da porta do pátio, que estão junto ao tabernáculo e junto ao altar, em redor; como também as suas cordas para todo o seu serviço.
26 וקלעי החצר ואת מסך פתח החצר אשר על המשכן ועל המזבח סביב ואת מיתריו לכל עבדתו
27 E de Coate é a geração dos anramitas, e a geração dos izaritas, e a geração dos hebronitas, e a geração dos uzielitas; estas são as gerações dos coatitas.
27 ולקהת משפחת העמרמי ומשפחת היצהרי ומשפחת החברני ומשפחת העזיאלי אלה הם משפחת הקהתי
28 Pelo número contado de todo varão da idade de um mês para cima, foram oito mil e seiscentos, que tinham cuidado da guarda do santuário.
28 במספר כל זכר מבן חדש ומעלה שמנת אלפים ושש מאות שמרי משמרת הקדש
29 As gerações dos filhos de Coate assentarão as suas tendas ao lado do tabernáculo, da banda do sul.
29 משפחת בני קהת יחנו על ירך המשכן תימנה
30 E o príncipe da casa paterna das gerações dos coatitas será Elisafã, filho de Uziel.
30 ונשיא בית אב למשפחת הקהתי אליצפן בן עזיאל
31 E a sua guarda será a arca, e a mesa, e o castiçal, e os altares, e os utensílios do santuário com que ministram, e o véu com todo o seu serviço.
31 ומשמרתם הארן והשלחן והמנרה והמזבחת וכלי הקדש אשר ישרתו בהם והמסך וכל עבדתו
32 E o príncipe dos príncipes de Levi será Eleazar, filho de Arão, o sacerdote; terá a superintendência sobre os que têm cuidado da guarda do santuário.
32 ונשיא נשיאי הלוי אלעזר בן אהרן הכהן פקדת שמרי משמרת הקדש
33 De Merari é a geração dos malitas e a geração dos musitas; estas são as gerações de Merari.
33 למררי משפחת המחלי ומשפחת המושי אלה הם משפחת מררי
34 E os que deles foram contados pelo número de todo varão de um mês para cima foram seis mil e duzentos.
34 ופקדיהם במספר כל זכר מבן חדש ומעלה ששת אלפים ומאתים
35 E o príncipe da casa paterna das gerações de Merari será Zuriel, filho de Abiail; assentarão as suas tendas ao lado do tabernáculo, da banda do norte.
35 ונשיא בית אב למשפחת מררי צוריאל בן אביחיל על ירך המשכן יחנו צפנה
36 E o cargo da guarda dos filhos de Merari serão as tábuas do tabernáculo, e os seus varais, e as suas colunas, e as suas bases, e todos os seus utensílios, com todo o seu serviço,
36 ופקדת משמרת בני מררי קרשי המשכן ובריחיו ועמדיו ואדניו וכל כליו וכל עבדתו
37 e as colunas do pátio em redor, e as suas bases, e as suas estacas e as suas cordas.
37 ועמדי החצר סביב ואדניהם ויתדתם ומיתריהם
38 E os que assentarão as suas tendas diante do tabernáculo, ao oriente, diante da tenda da congregação, para a banda do nascente, serão Moisés e Arão, com seus filhos, tendo o cuidado da guarda do santuário, para guarda dos filhos de Israel; e o estranho que se chegar morrerá.
38 והחנים לפני המשכן קדמה לפני אהל מועד מזרחה משה ואהרן ובניו שמרים משמרת המקדש למשמרת בני ישראל והזר הקרב יומת
39 Todos os que foram contados dos levitas, que contou Moisés e Arão, por mandado do SENHOR, segundo as suas gerações, todo varão de um mês para cima foram vinte e dois mil.
39 כל פקודי הלוים אשר פקד משה ואהרן על פי יהוה למשפחתם כל זכר מבן חדש ומעלה שנים ועשרים אלף
40 E disse o SENHOR a Moisés Conta todo primogênito varão dos filhos de Israel da idade de um mês para cima e toma o número dos seus nomes.
40 ויאמר יהוה אל משה פקד כל בכר זכר לבני ישראל מבן חדש ומעלה ושא את מספר שמתם
41 E para mim tomarás os levitas (eu sou o SENHOR) em lugar de todo primogênito dos filhos de Israel e os animais dos levitas em lugar de todo primogênito entre os animais dos filhos de Israel.
41 ולקחת את הלוים לי אני יהוה תחת כל בכר בבני ישראל ואת בהמת הלוים תחת כל בכור בבהמת בני ישראל
42 E contou Moisés, como o SENHOR lhe ordenara, todo primogênito entre os filhos de Israel.
42 ויפקד משה כאשר צוה יהוה אתו את כל בכר בבני ישראל
43 E todos os primogênitos dos varões, pelo número dos nomes dos da idade de um mês para cima, segundo os que foram contados deles, foram vinte e dois mil e duzentos e setenta e três.
43 ויהי כל בכור זכר במספר שמות מבן חדש ומעלה לפקדיהם שנים ועשרים אלף שלשה ושבעים ומאתים
44 E falou o SENHOR a Moisés, dizendo
44 וידבר יהוה אל משה לאמר
45 Toma os levitas em lugar de todo primogênito entre os filhos de Israel e os animais dos levitas em lugar dos seus animais; porquanto os levitas serão meus. Eu sou o SENHOR.
45 קח את הלוים תחת כל בכור בבני ישראל ואת בהמת הלוים תחת בהמתם והיו לי הלוים אני יהוה
46 Quanto aos duzentos e setenta e três, que se houverem de resgatar, que sobrepujam aos levitas dos primogênitos dos filhos de Israel,
46 ואת פדויי השלשה והשבעים והמאתים העדפים על הלוים מבכור בני ישראל
47 tomarás para cada cabeça cinco siclos; conforme o siclo do santuário os tomarás, a vinte geras o siclo.
47 ולקחת חמשת חמשת שקלים לגלגלת בשקל הקדש תקח עשרים גרה השקל
48 E a Arão e a seus filhos darás o dinheiro dos resgatados, dos que sobejam entre eles.
48 ונתתה הכסף לאהרן ולבניו פדויי העדפים בהם
49 Então, Moisés tomou o dinheiro do resgate dos que sobejaram sobre os resgatados pelos levitas.
49 ויקח משה את כסף הפדיום מאת העדפים על פדויי הלוים
50 Dos primogênitos dos filhos de Israel tomou o dinheiro, mil e trezentos e sessenta e cinco siclos, segundo o siclo do santuário.
50 מאת בכור בני ישראל לקח את הכסף חמשה וששים ושלש מאות ואלף בשקל הקדש
51 E Moisés deu o dinheiro dos resgatados a Arão e a seus filhos, segundo o mandado do SENHOR, como o SENHOR ordenara a Moisés.
51 ויתן משה את כסף הפדים לאהרן ולבניו על פי יהוה כאשר צוה יהוה את משה
Números 4
1 E falou o SENHOR a Moisés e a Arão, dizendo
1 וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר
2 Toma a soma dos filhos de Coate, do meio dos filhos de Levi, pelas suas gerações, segundo a casa de seus pais;
2 נשא את ראש בני קהת מתוך בני לוי למשפחתם לבית אבתם
3 da idade de trinta anos para cima até aos cinquenta anos será todo aquele que entrar neste exército, para fazer obra na tenda da congregação.
3 מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל בא לצבא לעשות מלאכה באהל מועד
4 Este será o ministério dos filhos de Coate na tenda da congregação, nas coisas santíssimas.
4 זאת עבדת בני קהת באהל מועד קדש הקדשים
5 Quando partir o arraial, Arão e seus filhos virão, e tirarão o véu da coberta, e com ele cobrirão a arca do Testemunho;
5 ובא אהרן ובניו בנסע המחנה והורדו את פרכת המסך וכסו בה את ארן העדת
6 e por-lhe-ão por cima uma coberta de peles de texugos, e sobre ela estenderão um pano, todo azul, e lhe meterão os varais.
6 ונתנו עליו כסוי עור תחש ופרשו בגד כליל תכלת מלמעלה ושמו בדיו
7 Também sobre a mesa da proposição estenderão um pano azul; e, sobre ela, porão os pratos, e os seus incensários, e as taças, e as escudelas; também o pão contínuo estará sobre ela.
7 ועל שלחן הפנים יפרשו בגד תכלת ונתנו עליו את הקערת ואת הכפת ואת המנקית ואת קשות הנסך ולחם התמיד עליו יהיה
8 Depois, estenderão, em cima deles, um pano carmesim, e, com a coberta de peles de texugos, o cobrirão, e lhe porão os seus varais.
8 ופרשו עליהם בגד תולעת שני וכסו אתו במכסה עור תחש ושמו את בדיו
9 Então, tomarão um pano azul e cobrirão o castiçal da luminária, e as suas lâmpadas, e os seus espevitadores, e os seus apagadores, e todos os seus vasos de azeite com que o servem.
9 ולקחו בגד תכלת וכסו את מנרת המאור ואת נרתיה ואת מלקחיה ואת מחתתיה ואת כל כלי שמנה אשר ישרתו לה בהם
10 E meterão, a ele e a todos os seus utensílios, na coberta de peles de texugos e o porão sobre os varais.
10 ונתנו אתה ואת כל כליה אל מכסה עור תחש ונתנו על המוט
11 E, sobre o altar de ouro, estenderão um pano azul, e com a coberta de peles de texugos o cobrirão, e lhe porão os seus varais.
11 ועל מזבח הזהב יפרשו בגד תכלת וכסו אתו במכסה עור תחש ושמו את בדיו
12 Também tomarão todos os utensílios do ministério, com que servem no santuário; e os porão num pano azul, e os cobrirão com uma coberta de peles de texugos, e os porão sobre os varais.
12 ולקחו את כל כלי השרת אשר ישרתו בם בקדש ונתנו אל בגד תכלת וכסו אותם במכסה עור תחש ונתנו על המוט
13 E tirarão as cinzas do altar e por cima dele estenderão um pano de púrpura.
13 ודשנו את המזבח ופרשו עליו בגד ארגמן
14 E sobre ele porão todos os seus instrumentos com que o servem os seus braseiros, e os garfos, e as pás, e as bacias, todos os utensílios do altar; e por cima dele estenderão uma coberta de peles de texugos e lhe porão os seus varais.
14 ונתנו עליו את כל כליו אשר ישרתו עליו בהם את המחתת את המזלגת ואת היעים ואת המזרקת כל כלי המזבח ופרשו עליו כסוי עור תחש ושמו בדיו
15 Havendo, pois, Arão e seus filhos, ao partir do arraial, acabado de cobrir o santuário e todos os instrumentos do santuário, então, os filhos de Coate virão para levá-lo; mas no santuário não tocarão para que não morram; este é o cargo dos filhos de Coate na tenda da congregação.
15 וכלה אהרן ובניו לכסת את הקדש ואת כל כלי הקדש בנסע המחנה ואחרי כן יבאו בני קהת לשאת ולא יגעו אל הקדש ומתו אלה משא בני קהת באהל מועד
16 Porém o cargo de Eleazar, filho de Arão, o sacerdote, será o azeite da luminária, e o incenso aromático, e a contínua oferta dos manjares, e o azeite da unção, o cargo de todo o tabernáculo e de tudo que nele há, o santuário e os seus móveis.
16 ופקדת אלעזר בן אהרן הכהן שמן המאור וקטרת הסמים ומנחת התמיד ושמן המשחה פקדת כל המשכן וכל אשר בו בקדש ובכליו
17 E falou o SENHOR a Moisés e a Arão, dizendo
17 וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר
18 Não deixareis extirpar a tribo das gerações dos coatitas do meio dos levitas.
18 אל תכריתו את שבט משפחת הקהתי מתוך הלוים
19 Mas isto lhes fareis, para que vivam e não morram, quando chegarem à santidade das santidades Arão e seus filhos virão e a cada um porão no seu ministério e no seu cargo.
19 וזאת עשו להם וחיו ולא ימתו בגשתם את קדש הקדשים אהרן ובניו יבאו ושמו אותם איש איש על עבדתו ואל משאו
20 Porém não entrarão a ver, quando cobrirem o santuário, para que não morram.
20 ולא יבאו לראות כבלע את הקדש ומתו
21 Falou mais o SENHOR a Moisés, dizendo
21 וידבר יהוה אל משה לאמר
22 Toma também a soma dos filhos de Gérson, segundo a casa de seus pais, segundo as suas gerações;
22 נשא את ראש בני גרשון גם הם לבית אבתם למשפחתם
23 da idade de trinta anos para cima, até aos cinquenta, contarás a todo aquele que entrar a servir no seu serviço, para exercer o ministério na tenda da congregação.
23 מבן שלשים שנה ומעלה עד בן חמשים שנה תפקד אותם כל הבא לצבא צבא לעבד עבדה באהל מועד
24 Este será o ministério das gerações dos gersonitas, no serviço e na carga
24 זאת עבדת משפחת הגרשני לעבד ולמשא
25 levarão, pois, as cortinas do tabernáculo, e a tenda da congregação, e a sua coberta, e a coberta de peles de texugos que está em cima, sobre ele, e o véu da porta da tenda da congregação,
25 ונשאו את יריעת המשכן ואת אהל מועד מכסהו ומכסה התחש אשר עליו מלמעלה ואת מסך פתח אהל מועד
26 e as cortinas do pátio, e o véu da porta do pátio, que está junto ao tabernáculo e junto ao altar em redor, e as suas cordas, e todos os instrumentos do seu ministério, com tudo o que se adereçar para eles, para que ministrem.
26 ואת קלעי החצר ואת מסך פתח שער החצר אשר על המשכן ועל המזבח סביב ואת מיתריהם ואת כל כלי עבדתם ואת כל אשר יעשה להם ועבדו
27 Todo o ministério dos filhos dos gersonitas, em todo o seu cargo e em todo o seu ministério, será segundo o mandado de Arão e de seus filhos; e lhes encomendareis em guarda todo o seu cargo.
27 על פי אהרן ובניו תהיה כל עבדת בני הגרשני לכל משאם ולכל עבדתם ופקדתם עלהם במשמרת את כל משאם
28 Este é o ministério das gerações dos filhos dos gersonitas na tenda da congregação; e a sua guarda será debaixo da mão de Itamar, filho de Arão, o sacerdote.
28 זאת עבדת משפחת בני הגרשני באהל מועד ומשמרתם ביד איתמר בן אהרן הכהן
29 Quanto aos filhos de Merari, segundo as suas gerações e segundo a casa de seus pais os contarás;
29 בני מררי למשפחתם לבית אבתם תפקד אתם
30 da idade de trinta anos para cima, até aos cinquenta, contarás a todo aquele que entrar neste serviço, para exercer o ministério da tenda da congregação.
30 מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה תפקדם כל הבא לצבא לעבד את עבדת אהל מועד
31 Esta, pois, será a guarda do seu cargo, segundo todo o seu ministério, na tenda da congregação as tábuas do tabernáculo, e os seus varais, e as suas colunas, e as suas bases;
31 וזאת משמרת משאם לכל עבדתם באהל מועד קרשי המשכן ובריחיו ועמודיו ואדניו
32 como também as colunas do pátio em redor, e as suas bases, e as suas estacas, e as suas cordas, com todos os seus instrumentos, com todo o seu ministério; e contareis os utensílios da guarda do seu cargo, nome por nome.
32 ועמודי החצר סביב ואדניהם ויתדתם ומיתריהם לכל כליהם ולכל עבדתם ובשמת תפקדו את כלי משמרת משאם
33 Este é o ministério das gerações dos filhos de Merari, segundo todo o seu ministério, na tenda da congregação, debaixo da mão de Itamar, filho de Arão, o sacerdote.
33 זאת עבדת משפחת בני מררי לכל עבדתם באהל מועד ביד איתמר בן אהרן הכהן
34 Moisés, pois, e Arão e os príncipes da congregação contaram os filhos dos coatitas, segundo as suas gerações e segundo a casa de seus pais;
34 ויפקד משה ואהרן ונשיאי העדה את בני הקהתי למשפחתם ולבית אבתם
35 da idade de trinta anos para cima, até aos cinquenta, todo aquele que entrou neste serviço, para o ministério da tenda da congregação.
35 מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לצבא לעבדה באהל מועד
36 Os que deles foram contados, pois, segundo as suas gerações, foram dois mil e setecentos e cinquenta.
36 ויהיו פקדיהם למשפחתם אלפים שבע מאות וחמשים
37 Estes são os que foram contados das gerações dos coatitas, de todo aquele que ministrava na tenda da congregação, os quais contaram Moisés e Arão, conforme o mandado do SENHOR pela mão de Moisés.
37 אלה פקודי משפחת הקהתי כל העבד באהל מועד אשר פקד משה ואהרן על פי יהוה ביד משה
38 Semelhantemente os que foram contados dos filhos de Gérson, segundo as suas gerações e segundo a casa de seus pais,
38 ופקודי בני גרשון למשפחותם ולבית אבתם
39 da idade de trinta anos para cima, até aos cinquenta, todo aquele que entrou neste serviço, para o ministério na tenda da congregação,
39 מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לצבא לעבדה באהל מועד
40 os que deles foram contados, segundo as suas gerações e segundo a casa de seus pais, foram dois mil e seiscentos e trinta.
40 ויהיו פקדיהם למשפחתם לבית אבתם אלפים ושש מאות ושלשים
41 Estes são os contados das gerações dos filhos de Gérson, de todo aquele que ministrava na tenda da congregação; os quais contaram Moisés e Arão, conforme o mandado do SENHOR.
41 אלה פקודי משפחת בני גרשון כל העבד באהל מועד אשר פקד משה ואהרן על פי יהוה
42 E os que foram contados das gerações dos filhos de Merari, segundo as suas gerações e segundo a casa de seus pais,
42 ופקודי משפחת בני מררי למשפחתם לבית אבתם
43 da idade de trinta anos para cima, até aos cinquenta, todo aquele que entrou neste serviço, para o ministério na tenda da congregação,
43 מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לצבא לעבדה באהל מועד
44 foram, pois, os que foram deles contados, segundo as suas gerações, três mil e duzentos.
44 ויהיו פקדיהם למשפחתם שלשת אלפים ומאתים
45 Estes são os contados das gerações dos filhos de Merari; os quais contaram Moisés e Arão, conforme o mandado do SENHOR, pela mão de Moisés.
45 אלה פקודי משפחת בני מררי אשר פקד משה ואהרן על פי יהוה ביד משה
46 Todos os que deles foram contados, que contaram Moisés e Arão, e os príncipes de Israel, dos levitas, segundo as suas gerações e segundo a casa de seus pais,
46 כל הפקדים אשר פקד משה ואהרן ונשיאי ישראל את הלוים למשפחתם ולבית אבתם
47 da idade de trinta anos para cima, até aos cinquenta, todo aquele que entrava a executar o ministério da administração e o ministério da carga na tenda da congregação,
47 מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לעבד עבדת עבדה ועבדת משא באהל מועד
48 os que deles foram contados foram oito mil quinhentos e oitenta.
48 ויהיו פקדיהם שמנת אלפים וחמש מאות ושמנים
49 Conforme o mandado do SENHOR pela mão de Moisés, foram contados, cada qual segundo o seu ministério e segundo o seu cargo; e foram, os que deles foram contados, aqueles que o SENHOR ordenara a Moisés.
49 על פי יהוה פקד אותם ביד משה איש איש על עבדתו ועל משאו ופקדיו אשר צוה יהוה את משה
Números 5
1 E falou o SENHOR a Moisés, dizendo
1 וידבר יהוה אל משה לאמר
2 Ordena aos filhos de Israel que lancem fora do arraial a todo leproso, e a todo o que padece fluxo, e a todos os imundos por causa de contato com algum morto.
2 צו את בני ישראל וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש
3 Desde o homem até à mulher os lançareis; fora do arraial os lançareis, para que não contaminem os seus arraiais, no meio dos quais eu habito.
3 מזכר עד נקבה תשלחו אל מחוץ למחנה תשלחום ולא יטמאו את מחניהם אשר אני שכן בתוכם
4 E os filhos de Israel fizeram assim, e os lançaram fora do arraial; como o SENHOR falara a Moisés, assim fizeram os filhos de Israel.
4 ויעשו כן בני ישראל וישלחו אותם אל מחוץ למחנה כאשר דבר יהוה אל משה כן עשו בני ישראל
5 Falou mais o SENHOR a Moisés, dizendo
5 וידבר יהוה אל משה לאמר
6 Dize aos filhos de Israel Quando homem ou mulher fizer algum de todos os pecados humanos, transgredindo contra o SENHOR, tal alma culpada é.
6 דבר אל בני ישראל איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם למעל מעל ביהוה ואשמה הנפש ההוא
7 E confessará o pecado que fez; então, restituirá pela sua culpa segundo a soma total, e lhe acrescentará o seu quinto, e o dará àquele contra quem se fez culpado.
7 והתודו את חטאתם אשר עשו והשיב את אשמו בראשו וחמישתו יסף עליו ונתן לאשר אשם לו
8 Mas, se aquele homem não tiver resgatador, a quem se restitua pela culpa, então, a culpa que se restituir ao SENHOR será do sacerdote, além do carneiro da expiação com que por ele fizer expiação.
8 ואם אין לאיש גאל להשיב האשם אליו האשם המושב ליהוה לכהן מלבד איל הכפרים אשר יכפר בו עליו
9 Semelhantemente, toda oferta de todas as coisas santificadas dos filhos de Israel, que trouxerem ao sacerdote, será sua.
9 וכל תרומה לכל קדשי בני ישראל אשר יקריבו לכהן לו יהיה
10 E as coisas santificadas de cada um serão suas; o que alguém der ao sacerdote será seu
10 ואיש את קדשיו לו יהיו איש אשר יתן לכהן לו יהיה
11 Falou mais o SENHOR a Moisés, dizendo
11 וידבר יהוה אל משה לאמר
12 Fala aos filhos de Israel e dize-lhes Quando a mulher de alguém se desviar e prevaricar contra ele,
12 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש איש כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל
13 de maneira que algum homem se houver deitado com ela, e for oculto aos olhos de seu marido, e ela o tiver ocultado, havendo-se ela contaminado, e contra ela não houver testemunha, e no feito não for apanhada,
13 ושכב איש אתה שכבת זרע ונעלם מעיני אישה ונסתרה והיא נטמאה ועד אין בה והוא לא נתפשה
14 e o espírito de ciúmes vier sobre ele, e de sua mulher tiver ciúmes, por ela se haver contaminado, ou sobre ele vier o espírito de ciúmes, e de sua mulher tiver ciúmes, não se havendo ela contaminado,
14 ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והוא נטמאה או עבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והיא לא נטמאה
15 então, aquele varão trará a sua mulher perante o sacerdote e juntamente trará a sua oferta por ela uma décima de efa de farinha de cevada, sobre a qual não deitará azeite, nem sobre ela porá incenso, porquanto é oferta de manjares de ciúmes, oferta memorativa, que traz a iniquidade em memória.
15 והביא האיש את אשתו אל הכהן והביא את קרבנה עליה עשירת האיפה קמח שערים לא יצק עליו שמן ולא יתן עליו לבנה כי מנחת קנאת הוא מנחת זכרון מזכרת עון
16 E o sacerdote a fará chegar, e a porá perante a face do SENHOR.
16 והקריב אתה הכהן והעמדה לפני יהוה
17 E o sacerdote tomará água santa num vaso de barro; também tomará o sacerdote do pó que houver no chão do tabernáculo e o deitará na água.
17 ולקח הכהן מים קדשים בכלי חרש ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן יקח הכהן ונתן אל המים
18 Então, o sacerdote apresentará a mulher perante o SENHOR e descobrirá a cabeça da mulher; e a oferta memorativa de manjares, que é a oferta de manjares dos ciúmes, porá sobre as suas mãos, e a água amarga, que traz consigo a maldição, estará na mão do sacerdote.
18 והעמיד הכהן את האשה לפני יהוה ופרע את ראש האשה ונתן על כפיה את מנחת הזכרון מנחת קנאת הוא וביד הכהן יהיו מי המרים המאררים
19 E o sacerdote a conjurará e dirá àquela mulher Se ninguém contigo se deitou e se não te apartaste de teu marido pela imundícia, destas águas amargas, amaldiçoantes, serás livre.
19 והשביע אתה הכהן ואמר אל האשה אם לא שכב איש אתך ואם לא שטית טמאה תחת אישך הנקי ממי המרים המאררים האלה
20 Mas, se te apartaste de teu marido e te contaminaste, e algum homem, fora de teu marido, se deitou contigo;
20 ואת כי שטית תחת אישך וכי נטמאת ויתן איש בך את שכבתו מבלעדי אישך
21 então, o sacerdote conjurará a mulher com a conjuração da maldição; e o sacerdote dirá à mulher O SENHOR te ponha por maldição e por conjuração no meio do teu povo, fazendo-te o SENHOR descair a coxa e inchar o ventre,
21 והשביע הכהן את האשה בשבעת האלה ואמר הכהן לאשה יתן יהוה אותך לאלה ולשבעה בתוך עמך בתת יהוה את ירכך נפלת ואת בטנך צבה
22 e esta água amaldiçoante entre nas tuas entranhas, para te fazer inchar o ventre e te fazer descair a coxa. Então, a mulher dirá Amém! Amém!
22 ובאו המים המאררים האלה במעיך לצבות בטן ולנפל ירך ואמרה האשה אמן אמן
23 Depois, o sacerdote escreverá estas mesmas maldições num livro e com a água amarga as apagará.
23 וכתב את האלת האלה הכהן בספר ומחה אל מי המרים
24 E a água amarga, amaldiçoante, dará a beber à mulher, e a água amaldiçoante entrará nela para amargurar.
24 והשקה את האשה את מי המרים המאררים ובאו בה המים המאררים למרים
25 E o sacerdote tomará a oferta de manjares dos ciúmes da mão da mulher e moverá a oferta de manjares perante o SENHOR; e a oferecerá sobre o altar.
25 ולקח הכהן מיד האשה את מנחת הקנאת והניף את המנחה לפני יהוה והקריב אתה אל המזבח
26 Também o sacerdote tomará um punhado da oferta de manjares, da oferta memorativa, e sobre o altar o queimará; e, depois, dará a beber a água à mulher.
26 וקמץ הכהן מן המנחה את אזכרתה והקטיר המזבחה ואחר ישקה את האשה את המים
27 E, havendo-lhe dado a beber aquela água, será que, se ela se tiver contaminado e contra seu marido tiver prevaricado, a água amaldiçoante entrará nela para amargura, e o seu ventre se inchará, e a sua coxa descairá; e aquela mulher será por maldição no meio do seu povo.
27 והשקה את המים והיתה אם נטמאה ותמעל מעל באישה ובאו בה המים המאררים למרים וצבתה בטנה ונפלה ירכה והיתה האשה לאלה בקרב עמה
28 E, se a mulher se não tiver contaminado, mas estiver limpa, então, será livre e conceberá semente.
28 ואם לא נטמאה האשה וטהרה הוא ונקתה ונזרעה זרע
29 Esta é a lei dos ciúmes, quando a mulher, em poder de seu marido, se desviar e for contaminada;
29 זאת תורת הקנאת אשר תשטה אשה תחת אישה ונטמאה
30 ou quando sobre o homem vier o espírito de ciúmes, e tiver ciúmes de sua mulher, apresente a mulher perante o SENHOR, e o sacerdote nela execute toda esta lei.
30 או איש אשר תעבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והעמיד את האשה לפני יהוה ועשה לה הכהן את כל התורה הזאת
31 E o homem será livre da iniquidade, porém a mulher levará a sua iniquidade.
31 ונקה האיש מעון והאשה ההוא תשא את עונה
Números 6
1 E falou o SENHOR a Moisés, dizendo
1 וידבר יהוה אל משה לאמר
2 Fala aos filhos de Israel e dize-lhes Quando um homem ou mulher se tiver separado, fazendo voto de nazireu, para se separar para o SENHOR,
2 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש או אשה כי יפלא לנדר נדר נזיר להזיר ליהוה
3 de vinho e de bebida forte se apartará; vinagre de vinho ou vinagre de bebida forte não beberá; nem beberá alguma beberagem de uvas; nem uvas frescas nem secas comerá.
3 מיין ושכר יזיר חמץ יין וחמץ שכר לא ישתה וכל משרת ענבים לא ישתה וענבים לחים ויבשים לא יאכל
4 Todos os dias do seu nazireado, não comerá de coisa alguma que se faz da vinha, desde os caroços até às cascas.
4 כל ימי נזרו מכל אשר יעשה מגפן היין מחרצנים ועד זג לא יאכל
5 Todos os dias do voto do seu nazireado sobre a sua cabeça não passará navalha; até que se cumpram os dias, que se separou para o SENHOR, santo será, deixando crescer as guedelhas do cabelo da sua cabeça.
5 כל ימי נדר נזרו תער לא יעבר על ראשו עד מלאת הימם אשר יזיר ליהוה קדש יהיה גדל פרע שער ראשו
6 Todos os dias que se separar para o SENHOR, não se chegará a corpo de um morto.
6 כל ימי הזירו ליהוה על נפש מת לא יבא
7 Por seu pai, ou por sua mãe, ou por seu irmão, ou por sua irmã, por eles se não contaminará, quando forem mortos; porquanto o nazireado do seu Deus está sobre a sua cabeça.
7 לאביו ולאמו לאחיו ולאחתו לא יטמא להם במתם כי נזר אלהיו על ראשו
8 Todos os dias do seu nazireado, santo será ao SENHOR.
8 כל ימי נזרו קדש הוא ליהוה
9 E se alguém vier a morrer junto a ele por acaso, subitamente, e contaminar a cabeça do seu nazireado, então, no dia da sua purificação, rapará a sua cabeça, e, ao sétimo dia, a rapará.
9 וכי ימות מת עליו בפתע פתאם וטמא ראש נזרו וגלח ראשו ביום טהרתו ביום השביעי יגלחנו
10 E, ao oitavo dia, trará duas rolas ou dois pombinhos, ao sacerdote, à porta da tenda da congregação;
10 וביום השמיני יבא שתי תרים או שני בני יונה אל הכהן אל פתח אהל מועד
11 e o sacerdote oferecerá um para expiação do pecado e o outro para holocausto; e fará propiciação por esse que pecou no corpo morto; assim, naquele mesmo dia, santificará a sua cabeça.
11 ועשה הכהן אחד לחטאת ואחד לעלה וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וקדש את ראשו ביום ההוא
12 Então, separará os dias do seu nazireado ao SENHOR e, para expiação da culpa, trará um cordeiro de um ano; e os dias antecedentes serão perdidos, porquanto o seu nazireado foi contaminado.
12 והזיר ליהוה את ימי נזרו והביא כבש בן שנתו לאשם והימים הראשנים יפלו כי טמא נזרו
13 E esta é a lei do nazireu; no dia em que se cumprirem os dias do seu nazireado, trá-lo-ão à porta da tenda da congregação;
13 וזאת תורת הנזיר ביום מלאת ימי נזרו יביא אתו אל פתח אהל מועד
14 e ele oferecerá a sua oferta ao SENHOR, um cordeiro sem mancha, de um ano, em holocausto, e uma cordeira sem mancha, de um ano, para expiação da culpa, e um carneiro sem mancha por oferta pacífica;
14 והקריב את קרבנו ליהוה כבש בן שנתו תמים אחד לעלה וכבשה אחת בת שנתה תמימה לחטאת ואיל אחד תמים לשלמים
15 e um cesto de bolos asmos, bolos de flor de farinha com azeite, amassados, e coscorões asmos untados com azeite, como também a sua oferta de manjares e as suas libações.
15 וסל מצות סלת חלת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן ומנחתם ונסכיהם
16 E o sacerdote os trará perante o SENHOR e sacrificará a sua expiação do pecado e o seu holocausto;
16 והקריב הכהן לפני יהוה ועשה את חטאתו ואת עלתו
17 também sacrificará o carneiro em sacrifício pacífico ao SENHOR, com o cesto dos bolos asmos; e o sacerdote oferecerá a sua oferta de manjares e a sua libação.
17 ואת האיל יעשה זבח שלמים ליהוה על סל המצות ועשה הכהן את מנחתו ואת נסכו
18 Então, o nazireu, à porta da tenda da congregação, rapará a cabeça do seu nazireado, e tomará o cabelo da cabeça do seu nazireado, e o porá sobre o fogo que está debaixo do sacrifício pacífico.
18 וגלח הנזיר פתח אהל מועד את ראש נזרו ולקח את שער ראש נזרו ונתן על האש אשר תחת זבח השלמים
19 Depois, o sacerdote tomará a espádua cozida do carneiro, e um bolo asmo do cesto, e um coscorão asmo e os porá nas mãos do nazireu, depois de haver este rapado a cabeça do seu nazireado.
19 ולקח הכהן את הזרע בשלה מן האיל וחלת מצה אחת מן הסל ורקיק מצה אחד ונתן על כפי הנזיר אחר התגלחו את נזרו
20 E o sacerdote os moverá, em oferta de movimento, perante o SENHOR; isto é santo para o sacerdote, juntamente com o peito da oferta de movimento e com a espádua da oferta alçada; e, depois, o nazireu pode beber vinho.
20 והניף אותם הכהן תנופה לפני יהוה קדש הוא לכהן על חזה התנופה ועל שוק התרומה ואחר ישתה הנזיר יין
21 Esta é a lei do nazireu que fizer voto da sua oferta ao SENHOR pelo seu nazireado, além do que alcançar a sua mão; segundo o seu voto, que fizer, assim fará conforme a lei do seu nazireado.
21 זאת תורת הנזיר אשר ידר קרבנו ליהוה על נזרו מלבד אשר תשיג ידו כפי נדרו אשר ידר כן יעשה על תורת נזרו
22 E falou o SENHOR a Moisés, dizendo
22 וידבר יהוה אל משה לאמר
23 Fala a Arão e a seus filhos, dizendo Assim abençoareis os filhos de Israel, dizendo-lhes
23 דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל אמור להם
24 O SENHOR te abençoe e te guarde;
24 יברכך יהוה וישמרך
25 o SENHOR faça resplandecer o seu rosto sobre ti e tenha misericórdia de ti;
25 יאר יהוה פניו אליך ויחנך
26 o SENHOR sobre ti levante o seu rosto e te dê a paz.
26 ישא יהוה פניו אליך וישם לך שלום
27 Assim, porão o meu nome sobre os filhos de Israel, e eu os abençoarei.
27 ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם
Números 7
1 E aconteceu, no dia em que Moisés acabou de levantar o tabernáculo, e o ungiu, e o santificou, e todos os seus utensílios, e também o altar e todos os seus utensílios, e os ungiu, e os santificou,
1 ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן וימשח אתו ויקדש אתו ואת כל כליו ואת המזבח ואת כל כליו וימשחם ויקדש אתם
2 que os príncipes de Israel, os cabeças da casa de seus pais, os que foram príncipes das tribos, que estavam sobre os que foram contados, ofereceram,
2 ויקריבו נשיאי ישראל ראשי בית אבתם הם נשיאי המטת הם העמדים על הפקדים
3 e trouxeram a sua oferta perante o SENHOR seis carros cobertos e doze bois; por dois príncipes, um carro; e para cada um, um boi; e os trouxeram diante do tabernáculo.
3 ויביאו את קרבנם לפני יהוה שש עגלת צב ושני עשר בקר עגלה על שני הנשאים ושור לאחד ויקריבו אותם לפני המשכן
4 E falou o SENHOR a Moisés, dizendo
4 ויאמר יהוה אל משה לאמר
5 Toma os deles, e serão para servir no ministério da tenda da congregação; e os darás aos levitas, a cada qual segundo o seu ministério.
5 קח מאתם והיו לעבד את עבדת אהל מועד ונתתה אותם אל הלוים איש כפי עבדתו
6 Assim, Moisés tomou os carros e os bois e os deu aos levitas.
6 ויקח משה את העגלת ואת הבקר ויתן אותם אל הלוים
7 Dois carros e quatro bois deu aos filhos de Gérson, segundo o seu ministério;
7 את שתי העגלת ואת ארבעת הבקר נתן לבני גרשון כפי עבדתם
8 e quatro carros e oito bois deu aos filhos de Merari, segundo o seu ministério, debaixo da mão de Itamar, filho de Arão, o sacerdote.
8 ואת ארבע העגלת ואת שמנת הבקר נתן לבני מררי כפי עבדתם ביד איתמר בן אהרן הכהן
9 Mas aos filhos de Coate nada deu, porquanto a seu cargo estava o santuário, e o levavam aos ombros.
9 ולבני קהת לא נתן כי עבדת הקדש עלהם בכתף ישאו
10 E ofereceram os príncipes para a consagração do altar, no dia em que foi ungido; ofereceram, pois, os príncipes a sua oferta perante o altar.
10 ויקריבו הנשאים את חנכת המזבח ביום המשח אתו ויקריבו הנשיאם את קרבנם לפני המזבח
11 E disse o SENHOR a Moisés Cada príncipe oferecerá a sua oferta (cada qual em seu dia) para a consagração do altar.
11 ויאמר יהוה אל משה נשיא אחד ליום נשיא אחד ליום יקריבו את קרבנם לחנכת המזבח
12 O que, pois, no primeiro dia, ofereceu a sua oferta foi Naassom, filho de Aminadabe, pela tribo de Judá.
12 ויהי המקריב ביום הראשון את קרבנו נחשון בן עמינדב למטה יהודה
13 E a sua oferta foi um prato de prata, do peso de cento e trinta siclos, uma bacia de prata, do peso de setenta siclos, segundo o siclo do santuário; ambos cheios de flor de farinha, amassada com azeite, para oferta de manjares;
13 וקרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה
14 uma taça de dez siclos, de ouro, cheia de incenso;
14 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת
15 um novilho, um carneiro, um cordeiro de um ano, para holocausto;
15 פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה
16 um bode, para expiação do pecado;
16 שעיר עזים אחד לחטאת
17 e, para sacrifício pacífico, dois bois, cinco carneiros, cinco bodes, cinco cordeiros de um ano; esta foi a oferta de Naassom, filho de Aminadabe.
17 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן נחשון בן עמינדב
18 No segundo dia, fez a sua oferta Natanael, filho de Zuar, príncipe de Issacar.
18 ביום השני הקריב נתנאל בן צוער נשיא יששכר
19 E pela sua oferta ofereceu um prato de prata, do peso de cento e trinta siclos, uma bacia de prata, do peso de setenta siclos, segundo o siclo do santuário; ambos cheios de flor de farinha, amassada com azeite, para a oferta de manjares;
19 הקרב את קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה
20 uma taça de dez siclos, de ouro, cheia de incenso;
20 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת
21 um novilho, um carneiro, um cordeiro de um ano, para holocausto;
21 פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה
22 um bode, para expiação do pecado;
22 שעיר עזים אחד לחטאת
23 e, para sacrifício pacífico, dois bois, cinco carneiros, cinco bodes, cinco cordeiros de um ano; esta foi a oferta de Natanael, filho de Zuar.
23 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן נתנאל בן צוער
24 No terceiro dia, ofereceu o príncipe dos filhos de Zebulom, Eliabe, filho de Helom.
24 ביום השלישי נשיא לבני זבולן אליאב בן חלן
25 A sua oferta foi um prato de prata, do peso de cento e trinta siclos, uma bacia de prata, do peso de setenta siclos, segundo o siclo do santuário; ambos cheios de flor de farinha, amassada com azeite, para oferta de manjares;
25 קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה
26 uma taça de dez siclos, de ouro, cheia de incenso;
26 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת
27 um novilho, um carneiro, um cordeiro de um ano, para holocausto;
27 פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה
28 um bode, para expiação do pecado;
28 שעיר עזים אחד לחטאת
29 e, para sacrifício pacífico, dois bois, cinco carneiros, cinco bodes, cinco cordeiros de um ano; esta foi a oferta de Eliabe, filho de Helom.
29 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אליאב בן חלן
30 No quarto dia, ofereceu o príncipe dos filhos de Rúben, Elizur, filho de Sedeur.
30 ביום הרביעי נשיא לבני ראובן אליצור בן שדיאור
31 A sua oferta foi um prato de prata, do peso de cento e trinta siclos, uma bacia de prata, do peso de setenta siclos, segundo o siclo do santuário; ambos cheios de flor de farinha, amassada com azeite, para oferta de manjares;
31 קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה
32 uma taça de dez siclos, de ouro, cheia de incenso;
32 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת
33 um novilho, um carneiro, um cordeiro de um ano, para holocausto;
33 פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה
34 um bode, para expiação do pecado;
34 שעיר עזים אחד לחטאת
35 e, para sacrifício pacífico, dois bois, cinco carneiros, cinco bodes, cinco cordeiros de um ano; esta foi a oferta de Elizur, filho de Sedeur.
35 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אליצור בן שדיאור
36 No quinto dia, ofereceu o príncipe dos filhos de Simeão, Selumiel, filho de Zurisadai.
36 ביום החמישי נשיא לבני שמעון שלמיאל בן צורישדי
37 A sua oferta foi um prato de prata, do peso de cento e trinta siclos, uma bacia de prata, do peso de setenta siclos, segundo o siclo do santuário; ambos cheios de flor de farinha, amassada com azeite, para oferta de manjares;
37 קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה
38 uma taça de dez siclos, de ouro, cheia de incenso;
38 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת
39 um novilho, um carneiro, um cordeiro de um ano, para holocausto;
39 פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה
40 um bode, para expiação do pecado;
40 שעיר עזים אחד לחטאת
41 e, para sacrifício pacífico, dois bois, cinco carneiros, cinco bodes, cinco cordeiros de um ano; esta foi a oferta de Selumiel, filho de Zurisadai.
41 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן שלמיאל בן צורישדי
42 No sexto dia, ofereceu o príncipe dos filhos de Gade, Eliasafe, filho de Deuel.
42 ביום הששי נשיא לבני גד אליסף בן דעואל
43 A sua oferta foi um prato de prata, do peso de cento e trinta siclos, uma bacia de prata, do peso de setenta siclos, segundo o siclo do santuário; ambos cheios de flor de farinha, amassada com azeite, para oferta de manjares;
43 קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה
44 uma taça de dez siclos, de ouro, cheia de incenso;
44 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת
45 um novilho, um carneiro, um cordeiro de um ano, para holocausto;
45 פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה
46 um bode, para expiação do pecado;
46 שעיר עזים אחד לחטאת
47 e, para sacrifício pacífico, dois bois, cinco carneiros, cinco bodes, cinco cordeiros de um ano; esta foi a oferta de Eliasafe, filho de Deuel.
47 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אליסף בן דעואל
48 No sétimo dia, ofereceu o príncipe dos filhos de Efraim, Elisama, filho de Amiúde.
48 ביום השביעי נשיא לבני אפרים אלישמע בן עמיהוד
49 A sua oferta foi um prato de prata, do peso de cento e trinta siclos, uma bacia de prata, do peso de setenta siclos, segundo o siclo do santuário; ambos cheios de flor de farinha, amassada com azeite, para oferta de manjares;
49 קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה
50 uma taça de dez siclos, de ouro, cheia de incenso;
50 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת
51 um novilho, um carneiro, um cordeiro de um ano, para holocausto;
51 פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה
52 um bode, para expiação do pecado;
52 שעיר עזים אחד לחטאת
53 e, para sacrifício pacífico, dois bois, cinco carneiros, cinco bodes, cinco cordeiros de um ano; esta foi a oferta de Elisama, filho de Amiúde.
53 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אלישמע בן עמיהוד
54 No oitavo dia, ofereceu o príncipe dos filhos de Manassés, Gamaliel, filho de Pedazur.
54 ביום השמיני נשיא לבני מנשה גמליאל בן פדהצור
55 A sua oferta foi um prato de prata, do peso de cento e trinta siclos, uma bacia de prata, do peso de setenta siclos, segundo o siclo do santuário; ambos cheios de flor de farinha, amassada com azeite, para oferta de manjares;
55 קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה
56 uma taça de dez siclos, de ouro, cheia de incenso;
56 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת
57 um novilho, um carneiro, um cordeiro de um ano, para holocausto;
57 פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה
58 um bode, para expiação do pecado;
58 שעיר עזים אחד לחטאת
59 e, para sacrifício pacífico, dois bois, cinco carneiros, cinco bodes, cinco cordeiros de um ano; esta foi a oferta de Gamaliel, filho de Pedazur.
59 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן גמליאל בן פדהצור
60 No dia nono, ofereceu o príncipe dos filhos de Benjamim, Abidã, filho de Gideoni.
60 ביום התשיעי נשיא לבני בנימן אבידן בן גדעני
61 A sua oferta foi um prato de prata, do peso de cento e trinta siclos, uma bacia de prata, do peso de setenta siclos, segundo o siclo do santuário; ambos cheios de flor de farinha, amassada com azeite, para oferta de manjares;
61 קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה
62 uma taça de dez siclos, de ouro, cheia de incenso;
62 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת
63 um novilho, um carneiro, um cordeiro de um ano, para holocausto;
63 פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה
64 um bode, para expiação do pecado;
64 שעיר עזים אחד לחטאת
65 e, para sacrifício pacífico, dois bois, cinco carneiros, cinco bodes, cinco cordeiros de um ano; esta foi a oferta de Abidã, filho de Gideoni.
65 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אבידן בן גדעני
66 No décimo dia, ofereceu o príncipe dos filhos de Dã, Aiezer, filho de Amisadai.
66 ביום העשירי נשיא לבני דן אחיעזר בן עמישדי
67 A sua oferta foi um prato de prata, do peso de cento e trinta siclos, uma bacia de prata, do peso de setenta siclos, segundo o siclo do santuário; ambos cheios de flor de farinha, amassada com azeite, para oferta de manjares;
67 קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה
68 uma taça de dez siclos, de ouro, cheia de incenso;
68 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת
69 um novilho, um carneiro, um cordeiro de um ano, para holocausto;
69 פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה
70 um bode, para expiação do pecado;
70 שעיר עזים אחד לחטאת
71 e, para sacrifício pacífico, dois bois, cinco carneiros, cinco bodes, cinco cordeiros de um ano; esta foi a oferta de Aiezer, filho de Amisadai.
71 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אחיעזר בן עמישדי
72 No dia undécimo, ofereceu o príncipe dos filhos de Aser, Pagiel, filho de Ocrã.
72 ביום עשתי עשר יום נשיא לבני אשר פגעיאל בן עכרן
73 A sua oferta foi um prato de prata, do peso de cento e trinta siclos, uma bacia de prata, do peso de setenta siclos, segundo o siclo do santuário; ambos cheios de flor de farinha, amassada com azeite, para oferta de manjares;
73 קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה
74 uma taça de dez siclos, de ouro, cheia de incenso;
74 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת
75 um novilho, um carneiro, um cordeiro de um ano, para holocausto;
75 פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה
76 um bode, para expiação do pecado;
76 שעיר עזים אחד לחטאת
77 e, para sacrifício pacífico, dois bois, cinco carneiros, cinco bodes, cinco cordeiros de um ano; esta foi a oferta de Pagiel, filho de Ocrã.
77 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן פגעיאל בן עכרן
78 No duodécimo dia, ofereceu o príncipe dos filhos de Naftali, Aira, filho de Enã.
78 ביום שנים עשר יום נשיא לבני נפתלי אחירע בן עינן
79 A sua oferta foi um prato de prata, do peso de cento e trinta siclos, uma bacia de prata, do peso de setenta siclos, segundo o siclo do santuário; ambos cheios de flor de farinha, amassada com azeite, para oferta de manjares;
79 קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה
80 uma taça de dez siclos, de ouro, cheia de incenso;
80 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת
81 um novilho, um carneiro, um cordeiro de um ano, para holocausto;
81 פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה
82 um bode, para expiação do pecado;
82 שעיר עזים אחד לחטאת
83 e, para sacrifício pacífico, dois bois, cinco carneiros, cinco bodes, cinco cordeiros de um ano; esta foi a oferta de Aira, filho de Enã.
83 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אחירע בן עינן
84 Esta é a consagração do altar, feita pelos príncipes de Israel, no dia em que foi ungido doze pratos de prata, doze bacias de prata, doze taças de ouro;
84 זאת חנכת המזבח ביום המשח אתו מאת נשיאי ישראל קערת כסף שתים עשרה מזרקי כסף שנים עשר כפות זהב שתים עשרה
85 cada prato de prata, de cento e trinta siclos, e cada bacia, de setenta; toda a prata dos utensílios foi dois mil e quatrocentos siclos, segundo o siclo do santuário;
85 שלשים ומאה הקערה האחת כסף ושבעים המזרק האחד כל כסף הכלים אלפים וארבע מאות בשקל הקדש
86 doze taças de ouro, cheias de incenso, cada taça de dez siclos, segundo o siclo do santuário; todo o ouro das taças foi de cento e vinte siclos;
86 כפות זהב שתים עשרה מלאת קטרת עשרה עשרה הכף בשקל הקדש כל זהב הכפות עשרים ומאה
87 todos os bois para holocausto foram doze novilhos; carneiros, doze; doze cordeiros de um ano, com a sua oferta de manjares, e doze bodes, para expiação do pecado;
87 כל הבקר לעלה שנים עשר פרים אילם שנים עשר כבשים בני שנה שנים עשר ומנחתם ושעירי עזים שנים עשר לחטאת
88 e todos os bois para sacrifício pacífico foram vinte e quatro novilhos; os carneiros, sessenta; os bodes, sessenta; os cordeiros de um ano, sessenta; esta é a consagração do altar, depois que foi ungido.
88 וכל בקר זבח השלמים עשרים וארבעה פרים אילם ששים עתדים ששים כבשים בני שנה ששים זאת חנכת המזבח אחרי המשח אתו
89 E, quando Moisés entrava na tenda da congregação para falar com o SENHOR, então, ouvia a voz que lhe falava de cima do propiciatório, que está sobre a arca do Testemunho entre os dois querubins; assim com ele falava.
89 ובבא משה אל אהל מועד לדבר אתו וישמע את הקול מדבר אליו מעל הכפרת אשר על ארן העדת מבין שני הכרבים וידבר אליו
Números 8
1 E falou o SENHOR a Moisés, dizendo
1 וידבר יהוה אל משה לאמר
2 Fala a Arão e dize-lhe Quando acenderes as lâmpadas, defronte do candeeiro alumiarão as sete lâmpadas.
2 דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלתך את הנרת אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות
3 E Arão fez assim; defronte da face do candeeiro acendeu as suas lâmpadas, como o SENHOR ordenara a Moisés.
3 ויעש כן אהרן אל מול פני המנורה העלה נרתיה כאשר צוה יהוה את משה
4 E era esta obra do candeeiro de ouro batido; desde o seu pé até às suas flores era batido; conforme o modelo que o SENHOR mostrara a Moisés, assim ele fez o candeeiro.
4 וזה מעשה המנרה מקשה זהב עד ירכה עד פרחה מקשה הוא כמראה אשר הראה יהוה את משה כן עשה את המנרה
5 E falou o SENHOR a Moisés, dizendo
5 וידבר יהוה אל משה לאמר
6 Toma os levitas do meio dos filhos de Israel e purifica-os;
6 קח את הלוים מתוך בני ישראל וטהרת אתם
7 e assim lhes farás, para os purificar Esparge sobre eles a água da expiação; e sobre toda a sua carne farão passar a navalha, e lavarão as suas vestes, e se purificarão.
7 וכה תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער על כל בשרם וכבסו בגדיהם והטהרו
8 Então, tomarão um novilho, com a sua oferta de manjares de flor de farinha amassada com azeite; e tomarás outro novilho, para expiação do pecado.
8 ולקחו פר בן בקר ומנחתו סלת בלולה בשמן ופר שני בן בקר תקח לחטאת
9 E farás chegar os levitas perante a tenda da congregação; e farás ajuntar toda a congregação dos filhos de Israel.
9 והקרבת את הלוים לפני אהל מועד והקהלת את כל עדת בני ישראל
10 Farás, pois, chegar os levitas perante o SENHOR; e os filhos de Israel porão as suas mãos sobre os levitas.
10 והקרבת את הלוים לפני יהוה וסמכו בני ישראל את ידיהם על הלוים
11 E Arão moverá os levitas por oferta de movimento perante o SENHOR pelos filhos de Israel; e serão para servirem no ministério do SENHOR.
11 והניף אהרן את הלוים תנופה לפני יהוה מאת בני ישראל והיו לעבד את עבדת יהוה
12 E os levitas porão as suas mãos sobre a cabeça dos novilhos; então, sacrifica tu um para expiação do pecado e o outro, para holocausto ao SENHOR, para fazer expiação pelos levitas.
12 והלוים יסמכו את ידיהם על ראש הפרים ועשה את האחד חטאת ואת האחד עלה ליהוה לכפר על הלוים
13 E porás os levitas perante Arão, e perante os seus filhos, e os moverás por oferta de movimento ao SENHOR.
13 והעמדת את הלוים לפני אהרן ולפני בניו והנפת אתם תנופה ליהוה
14 E separarás os levitas do meio dos filhos de Israel, para que os levitas meus sejam.
14 והבדלת את הלוים מתוך בני ישראל והיו לי הלוים
15 E, depois, os levitas entrarão para fazerem o serviço da tenda da congregação; e tu os purificarás e, por oferta de movimento, os moverás.
15 ואחרי כן יבאו הלוים לעבד את אהל מועד וטהרת אתם והנפת אתם תנופה
16 Porquanto eles, do meio dos filhos de Israel, me são dados; em lugar de todo aquele que abre a madre, do primogênito de cada um dos filhos de Israel, para mim os tenho tomado.
16 כי נתנים נתנים המה לי מתוך בני ישראל תחת פטרת כל רחם בכור כל מבני ישראל לקחתי אתם לי
17 Porque meu é todo primogênito entre os filhos de Israel, entre os homens e entre os animais; no dia em que, na terra do Egito, feri a todo primogênito, os santifiquei para mim.
17 כי לי כל בכור בבני ישראל באדם ובבהמה ביום הכתי כל בכור בארץ מצרים הקדשתי אתם לי
18 E tomei os levitas em lugar de todo primogênito entre os filhos de Israel.
18 ואקח את הלוים תחת כל בכור בבני ישראל
19 E os levitas, dados a Arão e a seus filhos, do meio dos filhos de Israel, tenho dado para exercerem o ministério dos filhos de Israel na tenda da congregação e para fazerem expiação pelos filhos de Israel, para que não haja praga entre os filhos de Israel, chegando-se os filhos de Israel ao santuário.
19 ואתנה את הלוים נתנים לאהרן ולבניו מתוך בני ישראל לעבד את עבדת בני ישראל באהל מועד ולכפר על בני ישראל ולא יהיה בבני ישראל נגף בגשת בני ישראל אל הקדש
20 E assim fez Moisés, e Arão, e toda a congregação dos filhos de Israel com os levitas; conforme tudo o que o SENHOR ordenara a Moisés acerca dos levitas, assim os filhos de Israel lhes fizeram.
20 ויעש משה ואהרן וכל עדת בני ישראל ללוים ככל אשר צוה יהוה את משה ללוים כן עשו להם בני ישראל
21 E os levitas se purificaram e lavaram as suas vestes, e Arão os moveu por oferta movida perante o SENHOR, e Arão fez expiação por eles, para purificá-los.
21 ויתחטאו הלוים ויכבסו בגדיהם וינף אהרן אתם תנופה לפני יהוה ויכפר עליהם אהרן לטהרם
22 E, depois, vieram os levitas, para exercerem o seu ministério na tenda da congregação, perante Arão e perante os seus filhos; como o SENHOR ordenara a Moisés acerca dos levitas, assim lhes fizeram.
22 ואחרי כן באו הלוים לעבד את עבדתם באהל מועד לפני אהרן ולפני בניו כאשר צוה יהוה את משה על הלוים כן עשו להם
23 E falou o SENHOR a Moisés, dizendo
23 וידבר יהוה אל משה לאמר
24 Este é o ofício dos levitas Da idade de vinte e cinco anos para cima entrarão, para fazerem o serviço no ministério da tenda da congregação;
24 זאת אשר ללוים מבן חמש ועשרים שנה ומעלה יבוא לצבא צבא בעבדת אהל מועד
25 mas, desde a idade de cinquenta anos, sairão da milícia deste ministério e nunca mais servirão.
25 ומבן חמשים שנה ישוב מצבא העבדה ולא יעבד עוד
26 Porém com os seus irmãos servirão na tenda da congregação, para terem cuidado da guarda; mas o ministério não exercerão; assim farás com os levitas nas suas guardas.
26 ושרת את אחיו באהל מועד לשמר משמרת ועבדה לא יעבד ככה תעשה ללוים במשמרתם
Números 9
1 E falou o SENHOR a Moisés no deserto do Sinai, no segundo ano da sua saída da terra do Egito, no primeiro mês, dizendo
1 וידבר יהוה אל משה במדבר סיני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים בחדש הראשון לאמר
2 Que os filhos de Israel celebrem a Páscoa a seu tempo determinado.
2 ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו
3 No dia catorze deste mês, pela tarde, a seu tempo determinado a celebrareis; segundo todos os seus estatutos e segundo todos os seus ritos, a celebrareis.
3 בארבעה עשר יום בחדש הזה בין הערבים תעשו אתו במועדו ככל חקתיו וככל משפטיו תעשו אתו
4 Disse, pois, Moisés aos filhos de Israel que celebrassem a Páscoa.
4 וידבר משה אל בני ישראל לעשת הפסח
5 Então, celebraram a Páscoa no dia catorze do primeiro mês, pela tarde, no deserto do Sinai; conforme tudo o que o SENHOR ordenara a Moisés, assim fizeram os filhos de Israel.
5 ויעשו את הפסח בראשון בארבעה עשר יום לחדש בין הערבים במדבר סיני ככל אשר צוה יהוה את משה כן עשו בני ישראל
6 E houve alguns que estavam imundos pelo corpo de um homem morto; e no mesmo dia não podiam celebrar a Páscoa; pelo que se chegaram perante Moisés e perante Arão aquele mesmo dia.
6 ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשת הפסח ביום ההוא ויקרבו לפני משה ולפני אהרן ביום ההוא
7 E aqueles homens disseram-lhe Imundos estamos nós pelo corpo de um homem morto; por que seríamos privados de oferecer a oferta do SENHOR a seu tempo determinado no meio dos filhos de Israel?
7 ויאמרו האנשים ההמה אליו אנחנו טמאים לנפש אדם למה נגרע לבלתי הקרב את קרבן יהוה במעדו בתוך בני ישראל
8 E disse-lhes Moisés Esperai, e ouvirei o que o SENHOR vos ordenará.
8 ויאמר אלהם משה עמדו ואשמעה מה יצוה יהוה לכם
9 Então, falou o SENHOR a Moisés, dizendo
9 וידבר יהוה אל משה לאמר
10 Fala aos filhos de Israel, dizendo Quando alguém entre vós ou entre as vossas gerações for imundo por corpo morto ou se achar em jornada longe de vós, contudo, ainda celebrará a Páscoa ao SENHOR.
10 דבר אל בני ישראל לאמר איש איש כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחקה לכם או לדרתיכם ועשה פסח ליהוה
11 No segundo mês, no dia catorze, de tarde, a celebrarão Com pães asmos e ervas amargas a comerão.
11 בחדש השני בארבעה עשר יום בין הערבים יעשו אתו על מצות ומררים יאכלהו
12 Dela nada deixarão até à manhã e dela não quebrarão osso algum; segundo todo o estatuto da Páscoa, a celebrarão.
12 לא ישאירו ממנו עד בקר ועצם לא ישברו בו ככל חקת הפסח יעשו אתו
13 Porém, quando um homem for limpo, e não estiver de caminho, e deixar de celebrar a Páscoa, tal alma do seu povo será extirpada; porquanto não ofereceu a oferta do SENHOR a seu tempo determinado; tal homem levará o seu pecado.
13 והאיש אשר הוא טהור ובדרך לא היה וחדל לעשות הפסח ונכרתה הנפש ההוא מעמיה כי קרבן יהוה לא הקריב במעדו חטאו ישא האיש ההוא
14 E, quando um estrangeiro peregrinar entre vós e também celebrar a Páscoa ao SENHOR, segundo o estatuto da Páscoa e segundo o seu rito, assim a celebrará; um mesmo estatuto haverá para vós, assim para o estrangeiro como para o natural da terra.
14 וכי יגור אתכם גר ועשה פסח ליהוה כחקת הפסח וכמשפטו כן יעשה חקה אחת יהיה לכם ולגר ולאזרח הארץ
15 E, no dia de levantar o tabernáculo, a nuvem cobriu o tabernáculo sobre a tenda do Testemunho; e, à tarde, estava sobre o tabernáculo como uma aparência de fogo até à manhã.
15 וביום הקים את המשכן כסה הענן את המשכן לאהל העדת ובערב יהיה על המשכן כמראה אש עד בקר
16 Assim era de contínuo a nuvem o cobria, e, de noite, havia aparência de fogo.
16 כן יהיה תמיד הענן יכסנו ומראה אש לילה
17 Mas, sempre que a nuvem se alçava sobre a tenda, os filhos de Israel após ela partiam; e, no lugar onde a nuvem parava, ali os filhos de Israel assentavam o seu arraial.
17 ולפי העלת הענן מעל האהל ואחרי כן יסעו בני ישראל ובמקום אשר ישכן שם הענן שם יחנו בני ישראל
18 Segundo o dito do SENHOR, os filhos de Israel partiam e segundo o dito do SENHOR assentavam o arraial; todos os dias em que a nuvem parava sobre o tabernáculo, assentavam o arraial.
18 על פי יהוה יסעו בני ישראל ועל פי יהוה יחנו כל ימי אשר ישכן הענן על המשכן יחנו
19 E, quando a nuvem se detinha muitos dias sobre o tabernáculo, então, os filhos de Israel tinham cuidado da guarda do SENHOR e não partiam.
19 ובהאריך הענן על המשכן ימים רבים ושמרו בני ישראל את משמרת יהוה ולא יסעו
20 E era que, quando a nuvem poucos dias estava sobre o tabernáculo, segundo o dito do SENHOR, se alojavam e, segundo o dito do SENHOR, partiam.
20 ויש אשר יהיה הענן ימים מספר על המשכן על פי יהוה יחנו ועל פי יהוה יסעו
21 Porém era que, quando a nuvem desde a tarde até à manhã ficava ali e a nuvem se alçava pela manhã, então, partiam; quer de dia quer de noite, alçando-se a nuvem, partiam.
21 ויש אשר יהיה הענן מערב עד בקר ונעלה הענן בבקר ונסעו או יומם ולילה ונעלה הענן ונסעו
22 Ou, quando a nuvem sobre o tabernáculo se detinha dois dias, ou um mês, ou um ano, ficando sobre ele, então, os filhos de Israel se alojavam e não partiam; e, alçando-se ela, partiam.
22 או ימים או חדש או ימים בהאריך הענן על המשכן לשכן עליו יחנו בני ישראל ולא יסעו ובהעלתו יסעו
23 Segundo o dito do SENHOR, se alojavam e, segundo o dito do SENHOR, partiam; da guarda do SENHOR tinham cuidado, segundo o dito do SENHOR pela mão de Moisés.
23 על פי יהוה יחנו ועל פי יהוה יסעו את משמרת יהוה שמרו על פי יהוה ביד משה
Números 10
1 Falou mais o SENHOR a Moisés, dizendo
1 וידבר יהוה אל משה לאמר
2 Faze duas trombetas de prata; de obra batida as farás; e te serão para a convocação da congregação e para a partida dos arraiais.
2 עשה לך שתי חצוצרת כסף מקשה תעשה אתם והיו לך למקרא העדה ולמסע את המחנות
3 E, quando as tocarem ambas, então, toda a congregação se congregará a ti à porta da tenda da congregação.
3 ותקעו בהן ונועדו אליך כל העדה אל פתח אהל מועד
4 Mas, quando tocar uma só, então, a ti se congregarão os príncipes, os cabeças dos milhares de Israel.
4 ואם באחת יתקעו ונועדו אליך הנשיאים ראשי אלפי ישראל
5 Quando, retinindo, as tocardes, então, partirão os arraiais que alojados estão da banda do oriente.
5 ותקעתם תרועה ונסעו המחנות החנים קדמה
6 Mas, quando a segunda vez, retinindo, as tocardes, então, partirão os arraiais que se alojam da banda do sul; retinindo, as tocarão para as suas partidas.
6 ותקעתם תרועה שנית ונסעו המחנות החנים תימנה תרועה יתקעו למסעיהם
7 Porém, ajuntando a congregação, as tocareis, mas sem retinir.
7 ובהקהיל את הקהל תתקעו ולא תריעו
8 E os filhos de Arão, sacerdotes, tocarão as trombetas; e a vós serão por estatuto perpétuo nas vossas gerações.
8 ובני אהרן הכהנים יתקעו בחצצרות והיו לכם לחקת עולם לדרתיכם
9 E, quando na vossa terra sairdes a pelejar contra o inimigo, que vos aperta, também tocareis as trombetas retinindo, e perante o SENHOR, vosso Deus, haverá lembrança de vós, e sereis salvos de vossos inimigos.
9 וכי תבאו מלחמה בארצכם על הצר הצרר אתכם והרעתם בחצצרות ונזכרתם לפני יהוה אלהיכם ונושעתם מאיביכם
10 Semelhantemente, no dia da vossa alegria, e nas vossas solenidades, e nos princípios dos vossos meses, também tocareis as trombetas sobre os vossos holocaustos, sobre os vossos sacrifícios pacíficos, e vos serão por lembrança perante vosso Deus. Eu sou o SENHOR, vosso Deus
10 וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם ותקעתם בחצצרת על עלתיכם ועל זבחי שלמיכם והיו לכם לזכרון לפני אלהיכם אני יהוה אלהיכם
11 E aconteceu, no segundo ano, no segundo mês, aos vinte do mês, que a nuvem se alçou de sobre o tabernáculo da congregação.
11 ויהי בשנה השנית בחדש השני בעשרים בחדש נעלה הענן מעל משכן העדת
12 E os filhos de Israel partiram, segundo as suas jornadas do deserto do Sinai; e a nuvem parou no deserto de Parã.
12 ויסעו בני ישראל למסעיהם ממדבר סיני וישכן הענן במדבר פארן
13 Assim, partiram pela primeira vez, segundo o dito do SENHOR, pela mão de Moisés.
13 ויסעו בראשנה על פי יהוה ביד משה
14 Porque, primeiramente, partiu a bandeira do arraial dos filhos de Judá, segundo os seus exércitos; e sobre o seu exército estava Naassom, filho de Aminadabe.
14 ויסע דגל מחנה בני יהודה בראשנה לצבאתם ועל צבאו נחשון בן עמינדב
15 E sobre o exército da tribo dos filhos de Issacar, Natanael, filho de Zuar.
15 ועל צבא מטה בני יששכר נתנאל בן צוער
16 E sobre o exército da tribo dos filhos de Zebulom, Eliabe, filho de Helom.
16 ועל צבא מטה בני זבולן אליאב בן חלון
17 Então, desarmaram o tabernáculo, e os filhos de Gérson e os filhos de Merari partiram, levando o tabernáculo.
17 והורד המשכן ונסעו בני גרשון ובני מררי נשאי המשכן
18 Depois, partiu a bandeira do arraial de Rúben, segundo os seus exércitos; e sobre o seu exército estava Elizur, filho de Sedeur.
18 ונסע דגל מחנה ראובן לצבאתם ועל צבאו אליצור בן שדיאור
19 E sobre o exército da tribo dos filhos de Simeão, Selumiel, filho de Zurisadai.
19 ועל צבא מטה בני שמעון שלמיאל בן צורי שדי
20 E sobre o exército da tribo dos filhos de Gade, Eliasafe, filho de Deuel.
20 ועל צבא מטה בני גד אליסף בן דעואל
21 Então, partiram os coatitas, levando o santuário; e os outros levantaram o tabernáculo, enquanto estes vinham.
21 ונסעו הקהתים נשאי המקדש והקימו את המשכן עד באם
22 Depois, partiu a bandeira do arraial dos filhos de Efraim, segundo os seus exércitos; e sobre o seu exército estava Elisama, filho de Amiúde.
22 ונסע דגל מחנה בני אפרים לצבאתם ועל צבאו אלישמע בן עמיהוד
23 E sobre o exército da tribo dos filhos de Manassés, Gamaliel, filho de Pedazur.
23 ועל צבא מטה בני מנשה גמליאל בן פדהצור
24 E sobre o exército da tribo dos filhos de Benjamim, Abidã, filho de Gideoni.
24 ועל צבא מטה בני בנימן אבידן בן גדעוני
25 Então, partiu a bandeira do arraial dos filhos de Dã, fechando todos os arraiais, segundo os seus exércitos; e sobre o seu exército estava Aiezer, filho de Amisadai.
25 ונסע דגל מחנה בני דן מאסף לכל המחנת לצבאתם ועל צבאו אחיעזר בן עמישדי
26 E sobre o exército da tribo dos filhos de Aser, Pagiel, filho de Ocrã.
26 ועל צבא מטה בני אשר פגעיאל בן עכרן
27 E sobre o exército da tribo dos filhos de Naftali, Aira, filho de Enã.
27 ועל צבא מטה בני נפתלי אחירע בן עינן
28 Estas eram as partidas dos filhos de Israel, segundo os seus exércitos, quando partiam.
28 אלה מסעי בני ישראל לצבאתם ויסעו
29 Disse, então, Moisés a Hobabe, filho de Reuel, o midianita, sogro de Moisés Nós caminhamos para aquele lugar de que o SENHOR disse Vo-lo darei; vai conosco, e te faremos bem; porque o SENHOR falou bem sobre Israel.
29 ויאמר משה לחבב בן רעואל המדיני חתן משה נסעים אנחנו אל המקום אשר אמר יהוה אתו אתן לכם לכה אתנו והטבנו לך כי יהוה דבר טוב על ישראל
30 Porém ele lhe disse Não irei; antes, irei à minha terra e à minha parentela.
30 ויאמר אליו לא אלך כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך
31 E ele disse Ora, não nos deixes; porque tu sabes que nós nos alojamos no deserto; de olhos nos servirás.
31 ויאמר אל נא תעזב אתנו כי על כן ידעת חנתנו במדבר והיית לנו לעינים
32 E será que, vindo tu conosco, e sucedendo o bem que o SENHOR nos fizer, também nós te faremos bem.
32 והיה כי תלך עמנו והיה הטוב ההוא אשר ייטיב יהוה עמנו והטבנו לך
33 Assim, partiram do monte do SENHOR caminho de três dias; e a arca do concerto do SENHOR caminhou diante deles caminho de três dias, para lhes buscar lugar de descanso.
33 ויסעו מהר יהוה דרך שלשת ימים וארון ברית יהוה נסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה
34 E a nuvem do SENHOR ia sobre eles de dia, quando partiam do arraial.
34 וענן יהוה עליהם יומם בנסעם מן המחנה
35 Era, pois, que, partindo a arca, Moisés dizia Levanta-te, SENHOR, e dissipados sejam os teus inimigos, e fujam diante de ti os aborrecedores.
35 ויהי בנסע הארן ויאמר משה קומה יהוה ויפצו איביך וינסו משנאיך מפניך
36 E, pousando ela, dizia Volta, ó SENHOR, para os muitos milhares de Israel.
36 ובנחה יאמר שובה יהוה רבבות אלפי ישראל
Números 11
1 E aconteceu que, queixando-se o povo, era mal aos ouvidos do SENHOR; porque o SENHOR ouviu-o, e a sua ira se acendeu, e o fogo do SENHOR ardeu entre eles e consumiu os que estavam na última parte do arraial.
1 ויהי העם כמתאננים רע באזני יהוה וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה ותאכל בקצה המחנה
2 Então, o povo clamou a Moisés, e Moisés orou ao SENHOR, e o fogo se apagou.
2 ויצעק העם אל משה ויתפלל משה אל יהוה ותשקע האש
3 Pelo que chamou aquele lugar Taberá, porquanto o fogo do SENHOR se acendera entre eles
3 ויקרא שם המקום ההוא תבערה כי בערה בם אש יהוה
4 E o vulgo, que estava no meio deles, veio a ter grande desejo; pelo que os filhos de Israel tornaram a chorar e disseram Quem nos dará carne a comer?
4 והאספסף אשר בקרבו התאוו תאוה וישבו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו מי יאכלנו בשר
5 Lembramo-nos dos peixes que, no Egito, comíamos de graça; e dos pepinos, e dos melões, e dos porros, e das cebolas, e dos alhos.
5 זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם את הקשאים ואת האבטחים ואת החציר ואת הבצלים ואת השומים
6 Mas agora a nossa alma se seca; coisa nenhuma há senão este maná diante dos nossos olhos.
6 ועתה נפשנו יבשה אין כל בלתי אל המן עינינו
7 E era o maná como semente de coentro, e a sua cor como a cor de bdélio.
7 והמן כזרע גד הוא ועינו כעין הבדלח
8 Espalhava-se o povo, e o colhia, e em moinhos o moía, ou num gral o pisava, e em panelas o cozia, e dele fazia bolos; e o seu sabor era como o sabor de azeite fresco.
8 שטו העם ולקטו וטחנו ברחים או דכו במדכה ובשלו בפרור ועשו אתו עגות והיה טעמו כטעם לשד השמן
9 E, quando o orvalho descia, de noite, sobre o arraial, o maná descia sobre ele.
9 וברדת הטל על המחנה לילה ירד המן עליו
10 Então, Moisés ouviu chorar o povo pelas suas famílias, cada qual à porta da sua tenda; e a ira do SENHOR grandemente se acendeu, e pareceu mal aos olhos de Moisés.
10 וישמע משה את העם בכה למשפחתיו איש לפתח אהלו ויחר אף יהוה מאד ובעיני משה רע
11 E disse Moisés ao SENHOR Por que fizeste mal a teu servo, e por que não achei graça aos teus olhos, que pusesses sobre mim a carga de todo este povo?
11 ויאמר משה אל יהוה למה הרעת לעבדך ולמה לא מצתי חן בעיניך לשום את משא כל העם הזה עלי
12 Concebi eu, porventura, todo este povo? Gerei-o eu para que me dissesses que o levasse ao colo, como o aio leva o que cria, à terra que juraste a seus pais?
12 האנכי הריתי את כל העם הזה אם אנכי ילדתיהו כי תאמר אלי שאהו בחיקך כאשר ישא האמן את הינק על האדמה אשר נשבעת לאבתיו
13 Donde teria eu carne para dar a todo este povo? Porquanto contra mim choram, dizendo Dá-nos carne a comer;
13 מאין לי בשר לתת לכל העם הזה כי יבכו עלי לאמר תנה לנו בשר ונאכלה
14 eu sozinho não posso levar a todo este povo, porque muito pesado é para mim.
14 לא אוכל אנכי לבדי לשאת את כל העם הזה כי כבד ממני
15 E, se assim fazes comigo, mata-me, eu to peço, se tenho achado graça aos teus olhos; e não me deixes ver o meu mal.
15 ואם ככה את עשה לי הרגני נא הרג אם מצאתי חן בעיניך ואל אראה ברעתי
16 E disse o SENHOR a Moisés Ajunta-me setenta homens dos anciãos de Israel, de quem sabes que são anciãos do povo e seus oficiais; e os trarás perante a tenda da congregação, e ali se porão contigo.
16 ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש מזקני ישראל אשר ידעת כי הם זקני העם ושטריו ולקחת אתם אל אהל מועד והתיצבו שם עמך
17 Então, eu descerei, e ali falarei contigo, e tirarei do Espírito que está sobre ti, e o porei sobre eles; e contigo levarão a carga do povo, para que tu sozinho o não leves.
17 וירדתי ודברתי עמך שם ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם ונשאו אתך במשא העם ולא תשא אתה לבדך
18 E dirás ao povo Santificai-vos para amanhã e comereis carne; porquanto chorastes aos ouvidos do SENHOR, dizendo Quem nos dará carne a comer, pois bem nos ia no Egito? Pelo que o SENHOR vos dará carne, e comereis;
18 ואל העם תאמר התקדשו למחר ואכלתם בשר כי בכיתם באזני יהוה לאמר מי יאכלנו בשר כי טוב לנו במצרים ונתן יהוה לכם בשר ואכלתם
19 não comereis um dia, nem dois dias, nem cinco dias, nem dez dias, nem vinte dias;
19 לא יום אחד תאכלון ולא יומים ולא חמשה ימים ולא עשרה ימים ולא עשרים יום
20 mas um mês inteiro, até vos sair pelos narizes, até que vos enfastieis dela, porquanto rejeitastes ao SENHOR, que está no meio de vós, e chorastes diante dele, dizendo Por que saímos do Egito?
20 עד חדש ימים עד אשר יצא מאפכם והיה לכם לזרא יען כי מאסתם את יהוה אשר בקרבכם ותבכו לפניו לאמר למה זה יצאנו ממצרים
21 E disse Moisés Seiscentos mil homens de pé é este povo, no meio do qual estou; e tu tens dito Dar-lhes-ei carne, e comerão um mês inteiro.
21 ויאמר משה שש מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו ואתה אמרת בשר אתן להם ואכלו חדש ימים
22 Degolar-se-ão para eles ovelhas e vacas que lhes bastem? Ou ajuntar-se-ão para eles todos os peixes do mar que lhes bastem?
22 הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם אם את כל דגי הים יאסף להם ומצא להם
23 Porém o SENHOR disse a Moisés Seria, pois, encurtada a mão do SENHOR? Agora verás se a minha palavra te acontecerá ou não.
23 ויאמר יהוה אל משה היד יהוה תקצר עתה תראה היקרך דברי אם לא
24 E saiu Moisés, e falou as palavras do SENHOR ao povo, e ajuntou setenta homens dos anciãos do povo e os pôs em roda da tenda.
24 ויצא משה וידבר אל העם את דברי יהוה ויאסף שבעים איש מזקני העם ויעמד אתם סביבת האהל
25 Então, o SENHOR desceu na nuvem e lhe falou; e, tirando do Espírito que estava sobre ele, o pôs sobre aqueles setenta anciãos; e aconteceu que, quando o Espírito repousou sobre eles, profetizaram; mas, depois, nunca mais.
25 וירד יהוה בענן וידבר אליו ויאצל מן הרוח אשר עליו ויתן על שבעים איש הזקנים ויהי כנוח עליהם הרוח ויתנבאו ולא יספו
26 Porém no arraial ficaram dois homens; o nome de um era Eldade, e o nome do outro, Medade; e repousou sobre eles o Espírito (porquanto estavam entre os inscritos, ainda que não saíram à tenda), e profetizavam no arraial.
26 וישארו שני אנשים במחנה שם האחד אלדד ושם השני מידד ותנח עליהם הרוח והמה בכתבים ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה
27 Então, correu um moço, e o anunciou a Moisés, e disse Eldade e Medade profetizam no arraial.
27 וירץ הנער ויגד למשה ויאמר אלדד ומידד מתנבאים במחנה
28 E Josué, filho de Num, servidor de Moisés, um dos seus jovens escolhidos, respondeu e disse Senhor meu, Moisés, proíbe-lho.
28 ויען יהושע בן נון משרת משה מבחריו ויאמר אדני משה כלאם
29 Porém Moisés lhe disse Tens tu ciúmes por mim? Tomara que todo o povo do SENHOR fosse profeta, que o SENHOR lhes desse o seu Espírito!
29 ויאמר לו משה המקנא אתה לי ומי יתן כל עם יהוה נביאים כי יתן יהוה את רוחו עליהם
30 Depois, Moisés se recolheu ao arraial, ele e os anciãos de Israel.
30 ויאסף משה אל המחנה הוא וזקני ישראל
31 Então, soprou um vento do SENHOR, e trouxe codornizes do mar, e as espalhou pelo arraial quase caminho de um dia de uma banda, e quase caminho de um dia da outra banda, à roda do arraial, e a quase dois côvados sobre a terra.
31 ורוח נסע מאת יהוה ויגז שלוים מן הים ויטש על המחנה כדרך יום כה וכדרך יום כה סביבות המחנה וכאמתים על פני הארץ
32 Então, o povo se levantou todo aquele dia, e toda aquela noite, e todo o dia seguinte, e colheram as codornizes; o que menos tinha, colhera dez ômeres; e as estenderam para si ao redor do arraial.
32 ויקם העם כל היום ההוא וכל הלילה וכל יום המחרת ויאספו את השלו הממעיט אסף עשרה חמרים וישטחו להם שטוח סביבות המחנה
33 Quando a carne estava entre os seus dentes, antes que fosse mastigada, se acendeu a ira do SENHOR contra o povo, e feriu o SENHOR o povo com uma praga muito grande.
33 הבשר עודנו בין שניהם טרם יכרת ואף יהוה חרה בעם ויך יהוה בעם מכה רבה מאד
34 Pelo que o nome daquele lugar se chamou Quibrote-Hataavá, porquanto ali enterraram o povo que teve o desejo.
34 ויקרא את שם המקום ההוא קברות התאוה כי שם קברו את העם המתאוים
35 De Quibrote-Hataavá caminhou o povo para Hazerote e parou em Hazerote.
35 מקברות התאוה נסעו העם חצרות ויהיו בחצרות
Números 12
1 E falaram Miriã e Arão contra Moisés, por causa da mulher cuxita, que tomara; porquanto tinha tomado a mulher cuxita.
1 ותדבר מרים ואהרן במשה על אדות האשה הכשית אשר לקח כי אשה כשית לקח
2 E disseram Porventura, falou o SENHOR somente por Moisés? Não falou também por nós? E o SENHOR o ouviu.
2 ויאמרו הרק אך במשה דבר יהוה הלא גם בנו דבר וישמע יהוה
3 E era o varão Moisés mui manso, mais do que todos os homens que havia sobre a terra
3 והאיש משה ענו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה
4 E logo o SENHOR disse a Moisés, e a Arão, e a Miriã Vós três saí à tenda da congregação. E saíram eles três.
4 ויאמר יהוה פתאם אל משה ואל אהרן ואל מרים צאו שלשתכם אל אהל מועד ויצאו שלשתם
5 Então, o SENHOR desceu na coluna de nuvem e se pôs à porta da tenda; depois, chamou a Arão e a Miriã, e eles saíram ambos.
5 וירד יהוה בעמוד ענן ויעמד פתח האהל ויקרא אהרן ומרים ויצאו שניהם
6 E disse Ouvi agora as minhas palavras; se entre vós houver profeta, eu, o SENHOR, em visão a ele me farei conhecer ou em sonhos falarei com ele.
6 ויאמר שמעו נא דברי אם יהיה נביאכם יהוה במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו
7 Não é assim com o meu servo Moisés, que é fiel em toda a minha casa.
7 לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא
8 Boca a boca falo com ele, e de vista, e não por figuras; pois, ele vê a semelhança do SENHOR; por que, pois, não tivestes temor de falar contra o meu servo, contra Moisés?
8 פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידת ותמנת יהוה יביט ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה
9 Assim, a ira do SENHOR contra eles se acendeu; e foi-se
9 ויחר אף יהוה בם וילך
10 E a nuvem se desviou de sobre a tenda; e eis que Miriã era leprosa como a neve; e olhou Arão para Miriã, e eis que era leprosa.
10 והענן סר מעל האהל והנה מרים מצרעת כשלג ויפן אהרן אל מרים והנה מצרעת
11 Pelo que Arão disse a Moisés Ah! Senhor meu! Ora, não ponhas sobre nós este pecado, que fizemos loucamente e com que havemos pecado!
11 ויאמר אהרן אל משה בי אדני אל נא תשת עלינו חטאת אשר נואלנו ואשר חטאנו
12 Ora, não seja ela como um morto, que, saindo do ventre de sua mãe, tenha metade da sua carne já consumida.
12 אל נא תהי כמת אשר בצאתו מרחם אמו ויאכל חצי בשרו
13 Clamou, pois, Moisés ao SENHOR, dizendo Ó Deus, rogo-te que a cures.
13 ויצעק משה אל יהוה לאמר אל נא רפא נא לה
14 E disse o SENHOR a Moisés Se seu pai cuspira em seu rosto, não seria envergonhada sete dias? Esteja fechada sete dias fora do arraial; e, depois, a recolham.
14 ויאמר יהוה אל משה ואביה ירק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים תסגר שבעת ימים מחוץ למחנה ואחר תאסף
15 Assim, Miriã esteve fechada fora do arraial sete dias, e o povo não partiu, até que recolheram a Miriã.
15 ותסגר מרים מחוץ למחנה שבעת ימים והעם לא נסע עד האסף מרים
16 Porém, depois, o povo partiu de Hazerote; e assentaram o arraial no deserto de Parã.
16 ואחר נסעו העם מחצרות ויחנו במדבר פארן
Números 13
1 E falou o SENHOR a Moisés, dizendo
1 וידבר יהוה אל משה לאמר
2 Envia homens que espiem a terra de Canaã, que eu hei de dar aos filhos de Israel; de cada tribo de seus pais enviareis um homem, sendo cada qual maioral entre eles.
2 שלח לך אנשים ויתרו את ארץ כנען אשר אני נתן לבני ישראל איש אחד איש אחד למטה אבתיו תשלחו כל נשיא בהם
3 E enviou-os Moisés do deserto de Parã, segundo o dito do SENHOR; todos aqueles homens eram cabeças dos filhos de Israel.
3 וישלח אתם משה ממדבר פארן על פי יהוה כלם אנשים ראשי בני ישראל המה
4 E estes são os seus nomes Da tribo de Rúben, Samua, filho de Zacur;
4 ואלה שמותם למטה ראובן שמוע בן זכור
5 da tribo de Simeão, Safate, filho de Hori;
5 למטה שמעון שפט בן חורי
6 da tribo de Judá, Calebe, filho de Jefoné;
6 למטה יהודה כלב בן יפנה
7 da tribo de Issacar, Jigeal, filho de José;
7 למטה יששכר יגאל בן יוסף
8 da tribo de Efraim, Oséias, filho de Num;
8 למטה אפרים הושע בן נון
9 da tribo de Benjamim, Palti, filho de Rafu;
9 למטה בנימן פלטי בן רפוא
10 da tribo de Zebulom, Gadiel, filho de Sodi;
10 למטה זבולן גדיאל בן סודי
11 da tribo de José, pela tribo de Manassés, Gadi, filho de Susi;
11 למטה יוסף למטה מנשה גדי בן סוסי
12 da tribo de Dã, Amiel, filho de Gemali;
12 למטה דן עמיאל בן גמלי
13 da tribo de Aser, Setur, filho de Micael;
13 למטה אשר סתור בן מיכאל
14 da tribo de Naftali, Nabi, filho de Vofsi;
14 למטה נפתלי נחבי בן ופסי
15 da tribo de Gade, Geuel, filho de Maqui.
15 למטה גד גאואל בן מכי
16 Estes são os nomes dos homens que Moisés enviou a espiar aquela terra; e a Oséias, filho de Num, Moisés chamou Josué.
16 אלה שמות האנשים אשר שלח משה לתור את הארץ ויקרא משה להושע בן נון יהושע
17 Enviou-os, pois, Moisés a espiar a terra de Canaã e disse-lhes Subi por aqui para a banda do sul e subi à montanha;
17 וישלח אתם משה לתור את ארץ כנען ויאמר אלהם עלו זה בנגב ועליתם את ההר
18 e vede que terra é, e o povo que nela habita; se é forte ou fraco; se pouco ou muito;
18 וראיתם את הארץ מה הוא ואת העם הישב עליה החזק הוא הרפה המעט הוא אם רב
19 e qual é a terra em que habita, se boa ou má; e quais são as cidades em que habita, se em arraiais, se em fortalezas.
19 ומה הארץ אשר הוא ישב בה הטובה הוא אם רעה ומה הערים אשר הוא יושב בהנה הבמחנים אם במבצרים
20 Também qual é a terra, se grossa ou magra; se nela há árvores ou não; e esforçai-vos e tomai do fruto da terra. E eram aqueles dias os dias das primícias das uvas.
20 ומה הארץ השמנה הוא אם רזה היש בה עץ אם אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ והימים ימי בכורי ענבים
21 Assim, subiram e espiaram a terra desde o deserto de Zim até Reobe, à entrada de Hamate.
21 ויעלו ויתרו את הארץ ממדבר צן עד רחב לבא חמת
22 E subiram para a banda do Sul e vieram até Hebrom; e estavam ali Aimã, Sesai, e Talmai, filhos de Anaque (Hebrom foi edificada sete anos antes de Zoã, no Egito).
22 ויעלו בנגב ויבא עד חברון ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק וחברון שבע שנים נבנתה לפני צען מצרים
23 Depois, vieram até ao vale de Escol e dali cortaram um ramo de vide com um cacho de uvas, o qual trouxeram dois homens sobre uma verga, como também romãs e figos.
23 ויבאו עד נחל אשכל ויכרתו משם זמורה ואשכול ענבים אחד וישאהו במוט בשנים ומן הרמנים ומן התאנים
24 Chamaram àquele lugar o vale de Escol, por causa do cacho que dali cortaram os filhos de Israel.
24 למקום ההוא קרא נחל אשכול על אדות האשכול אשר כרתו משם בני ישראל
25 Depois, voltaram de espiar a terra, ao fim de quarenta dias.
25 וישבו מתור הארץ מקץ ארבעים יום
26 E caminharam, e vieram a Moisés, e a Arão, e a toda a congregação dos filhos de Israel no deserto de Parã, a Cades, e, tornando, deram-lhes conta a eles e a toda a congregação; e mostraram-lhes o fruto da terra.
26 וילכו ויבאו אל משה ואל אהרן ואל כל עדת בני ישראל אל מדבר פארן קדשה וישיבו אותם דבר ואת כל העדה ויראום את פרי הארץ
27 E contaram-lhe e disseram Fomos à terra a que nos enviaste; e, verdadeiramente, mana leite e mel, e este é o fruto.
27 ויספרו לו ויאמרו באנו אל הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש הוא וזה פריה
28 O povo, porém, que habita nessa terra é poderoso, e as cidades, fortes e mui grandes; e também ali vimos os filhos de Anaque.
28 אפס כי עז העם הישב בארץ והערים בצרות גדלת מאד וגם ילדי הענק ראינו שם
29 Os amalequitas habitam na terra do Sul; e os heteus, e os jebuseus, e os amorreus habitam na montanha; e os cananeus habitam ao pé do mar e pela ribeira do Jordão.
29 עמלק יושב בארץ הנגב והחתי והיבוסי והאמרי יושב בהר והכנעני ישב על הים ועל יד הירדן
30 Então, Calebe fez calar o povo perante Moisés e disse Subamos animosamente e possuamo-la em herança; porque, certamente, prevaleceremos contra ela.
30 ויהס כלב את העם אל משה ויאמר עלה נעלה וירשנו אתה כי יכול נוכל לה
31 Porém os homens que com ele subiram disseram Não poderemos subir contra aquele povo, porque é mais forte do que nós.
31 והאנשים אשר עלו עמו אמרו לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו
32 E infamaram a terra, que tinham espiado, perante os filhos de Israel, dizendo A terra, pelo meio da qual passamos a espiar, é terra que consome os seus moradores; e todo o povo que vimos no meio dela são homens de grande estatura.
32 ויוציאו דבת הארץ אשר תרו אתה אל בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה ארץ אכלת יושביה הוא וכל העם אשר ראינו בתוכה אנשי מדות
33 Também vimos ali gigantes, filhos de Anaque, descendentes dos gigantes; e éramos aos nossos olhos como gafanhotos e assim também éramos aos seus olhos.
33 ושם ראינו את הנפילים בני ענק מן הנפלים ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם
Números 14
1 Então, levantou-se toda a congregação, e alçaram a sua voz; e o povo chorou naquela mesma noite.
1 ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא
2 E todos os filhos de Israel murmuraram contra Moisés e contra Arão; e toda a congregação lhe disse Ah! Se morrêramos na terra do Egito! Ou, ah! Se morrêramos neste deserto!
2 וילנו על משה ועל אהרן כל בני ישראל ויאמרו אלהם כל העדה לו מתנו בארץ מצרים או במדבר הזה לו מתנו
3 E por que nos traz o SENHOR a esta terra, para cairmos à espada e para que nossas mulheres e nossas crianças sejam por presa? Não nos seria melhor voltarmos ao Egito?
3 ולמה יהוה מביא אתנו אל הארץ הזאת לנפל בחרב נשינו וטפנו יהיו לבז הלוא טוב לנו שוב מצרימה
4 E diziam uns aos outros Levantemos um capitão e voltemos ao Egito.
4 ויאמרו איש אל אחיו נתנה ראש ונשובה מצרימה
5 Então, Moisés e Arão caíram sobre os seus rostos perante todo o ajuntamento dos filhos de Israel.
5 ויפל משה ואהרן על פניהם לפני כל קהל עדת בני ישראל
6 E Josué, filho de Num, e Calebe, filho de Jefoné, dos que espiaram a terra, rasgaram as suas vestes.
6 ויהושע בן נון וכלב בן יפנה מן התרים את הארץ קרעו בגדיהם
7 E falaram a toda a congregação dos filhos de Israel, dizendo A terra pelo meio da qual passamos a espiar é terra muito boa.
7 ויאמרו אל כל עדת בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה טובה הארץ מאד מאד
8 Se o SENHOR se agradar de nós, então, nos porá nesta terra e no-la dará, terra que mana leite e mel.
8 אם חפץ בנו יהוה והביא אתנו אל הארץ הזאת ונתנה לנו ארץ אשר הוא זבת חלב ודבש
9 Tão-somente não sejais rebeldes contra o SENHOR e não temais o povo desta terra, porquanto são eles nosso pão; retirou-se deles o seu amparo, e o SENHOR é conosco; não os temais.
9 אך ביהוה אל תמרדו ואתם אל תיראו את עם הארץ כי לחמנו הם סר צלם מעליהם ויהוה אתנו אל תיראם
10 Então, disse toda a congregação que os apedrejassem; porém a glória do SENHOR apareceu na tenda da congregação a todos os filhos de Israel
10 ויאמרו כל העדה לרגום אתם באבנים וכבוד יהוה נראה באהל מועד אל כל בני ישראל
11 E disse o SENHOR a Moisés Até quando me provocará este povo? E até quando me não crerão por todos os sinais que fiz no meio deles?
11 ויאמר יהוה אל משה עד אנה ינאצני העם הזה ועד אנה לא יאמינו בי בכל האתות אשר עשיתי בקרבו
12 Com pestilência o ferirei, e o rejeitarei, e farei de ti povo maior e mais forte do que este.
12 אכנו בדבר ואורשנו ואעשה אתך לגוי גדול ועצום ממנו
13 E disse Moisés ao SENHOR Assim, os egípcios o ouvirão; porquanto com a tua força fizeste subir este povo do meio deles.
13 ויאמר משה אל יהוה ושמעו מצרים כי העלית בכחך את העם הזה מקרבו
14 E o dirão aos moradores desta terra, que ouviram que tu, ó SENHOR, estás no meio deste povo, que face a face, ó SENHOR, lhes apareces, que tua nuvem está sobre eles e que vais adiante deles numa coluna de nuvem de dia e numa coluna de fogo de noite.
14 ואמרו אל יושב הארץ הזאת שמעו כי אתה יהוה בקרב העם הזה אשר עין בעין נראה אתה יהוה ועננך עמד עלהם ובעמד ענן אתה הלך לפניהם יומם ובעמוד אש לילה
15 E, se matares este povo como a um só homem, as nações, pois, que ouviram a tua fama, falarão, dizendo
15 והמתה את העם הזה כאיש אחד ואמרו הגוים אשר שמעו את שמעך לאמר
16 Porquanto o SENHOR não podia pôr este povo na terra que lhes tinha jurado; por isso, os matou no deserto.
16 מבלתי יכלת יהוה להביא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע להם וישחטם במדבר
17 Agora, pois, rogo-te que a força do meu Senhor se engrandeça, como tens falado, dizendo
17 ועתה יגדל נא כח אדני כאשר דברת לאמר
18 O SENHOR é longânimo e grande em beneficência, que perdoa a iniquidade e a transgressão, que o culpado não tem por inocente e visita a iniquidade dos pais sobre os filhos até à terceira e quarta geração.
18 יהוה ארך אפים ורב חסד נשא עון ופשע ונקה לא ינקה פקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים
19 Perdoa, pois, a iniquidade deste povo, segundo a grandeza da tua benignidade e como também perdoaste a este povo desde a terra do Egito até aqui.
19 סלח נא לעון העם הזה כגדל חסדך וכאשר נשאתה לעם הזה ממצרים ועד הנה
20 E disse o SENHOR Conforme a tua palavra, lhe perdoei.
20 ויאמר יהוה סלחתי כדברך
21 Porém, tão certamente como eu vivo e como a glória do SENHOR encherá toda a terra,
21 ואולם חי אני וימלא כבוד יהוה את כל הארץ
22 todos os homens que viram a minha glória e os meus sinais que fiz no Egito e no deserto, e me tentaram estas dez vezes, e não obedeceram à minha voz,
22 כי כל האנשים הראים את כבדי ואת אתתי אשר עשיתי במצרים ובמדבר וינסו אתי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי
23 não verão a terra de que a seus pais jurei, e até nenhum daqueles que me provocaram a verá.
23 אם יראו את הארץ אשר נשבעתי לאבתם וכל מנאצי לא יראוה
24 Porém o meu servo Calebe, porquanto nele houve outro espírito e perseverou em seguir-me, eu o levarei à terra em que entrou, e a sua semente a possuirá em herança.
24 ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי והביאתיו אל הארץ אשר בא שמה וזרעו יורשנה
25 Ora, os amalequitas e os cananeus habitam no vale; tornai-vos, amanhã, e caminhai para o deserto pelo caminho do mar Vermelho.
25 והעמלקי והכנעני יושב בעמק מחר פנו וסעו לכם המדבר דרך ים סוף
26 Depois, falou o SENHOR a Moisés e a Arão, dizendo
26 וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר
27 Até quando sofrerei esta má congregação, que murmura contra mim? Tenho ouvido as murmurações dos filhos de Israel, com que murmuram contra mim.
27 עד מתי לעדה הרעה הזאת אשר המה מלינים עלי את תלנות בני ישראל אשר המה מלינים עלי שמעתי
28 Dize-lhes Assim como eu vivo, diz o SENHOR, que, como falastes aos meus ouvidos, assim farei a vós outros.
28 אמר אלהם חי אני נאם יהוה אם לא כאשר דברתם באזני כן אעשה לכם
29 Neste deserto cairá o vosso cadáver, como também todos os que de vós foram contados segundo toda a vossa conta, de vinte anos para cima, os que dentre vós contra mim murmurastes;
29 במדבר הזה יפלו פגריכם וכל פקדיכם לכל מספרכם מבן עשרים שנה ומעלה אשר הלינתם עלי
30 não entrareis na terra, pela qual levantei a minha mão que vos faria habitar nela, salvo Calebe, filho de Jefoné, e Josué, filho de Num.
30 אם אתם תבאו אל הארץ אשר נשאתי את ידי לשכן אתכם בה כי אם כלב בן יפנה ויהושע בן נון
31 Mas os vossos filhos, de que dizeis Por presa serão, meterei nela; e eles saberão da terra que vós desprezastes.
31 וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה והביאתי אתם וידעו את הארץ אשר מאסתם בה
32 Porém, quanto a vós, o vosso cadáver cairá neste deserto.
32 ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה
33 E vossos filhos pastorearão neste deserto quarenta anos e levarão sobre si as vossas infidelidades, até que o vosso cadáver se consuma neste deserto.
33 ובניכם יהיו רעים במדבר ארבעים שנה ונשאו את זנותיכם עד תם פגריכם במדבר
34 Segundo o número dos dias em que espiastes esta terra, quarenta dias, cada dia representando um ano, levareis sobre vós as vossas iniquidades quarenta anos e conhecereis o meu afastamento.
34 במספר הימים אשר תרתם את הארץ ארבעים יום יום לשנה יום לשנה תשאו את עונתיכם ארבעים שנה וידעתם את תנואתי
35 Eu, o SENHOR, falei. E assim farei a toda esta má congregação, que se levantou contra mim; neste deserto, se consumirão e aí falecerão.
35 אני יהוה דברתי אם לא זאת אעשה לכל העדה הרעה הזאת הנועדים עלי במדבר הזה יתמו ושם ימתו
36 E os homens que Moisés mandara a espiar a terra e que, voltando, fizeram murmurar toda a congregação contra ele, infamando a terra,
36 והאנשים אשר שלח משה לתור את הארץ וישבו וילונו עליו את כל העדה להוציא דבה על הארץ
37 aqueles mesmos homens, que infamaram a terra, morreram de praga perante o SENHOR.
37 וימתו האנשים מוצאי דבת הארץ רעה במגפה לפני יהוה
38 Mas Josué, filho de Num, e Calebe, filho de Jefoné, que eram dos homens que foram espiar a terra, ficaram com vida.
38 ויהושע בן נון וכלב בן יפנה חיו מן האנשים ההם ההלכים לתור את הארץ
39 E falou Moisés estas palavras a todos os filhos de Israel; então, o povo se contristou muito.
39 וידבר משה את הדברים האלה אל כל בני ישראל ויתאבלו העם מאד
40 E levantaram-se pela manhã de madrugada e subiram ao cume do monte, dizendo Eis-nos aqui e subiremos ao lugar que o SENHOR tem dito, porquanto havemos pecado.
40 וישכמו בבקר ויעלו אל ראש ההר לאמר הננו ועלינו אל המקום אשר אמר יהוה כי חטאנו
41 Mas Moisés disse Por que quebrantais o mandado do SENHOR? Pois isso não prosperará.
41 ויאמר משה למה זה אתם עברים את פי יהוה והוא לא תצלח
42 Não subais, pois o SENHOR não estará no meio de vós, para que não sejais feridos diante dos vossos inimigos.
42 אל תעלו כי אין יהוה בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם
43 Porque os amalequitas e os cananeus estão ali diante da vossa face, e caireis à espada; pois, porquanto vos desviastes do SENHOR, o SENHOR não será convosco.
43 כי העמלקי והכנעני שם לפניכם ונפלתם בחרב כי על כן שבתם מאחרי יהוה ולא יהיה יהוה עמכם
44 Contudo, temerariamente, tentaram subir ao cume do monte; mas a arca do concerto do SENHOR e Moisés não se apartaram do meio do arraial.
44 ויעפלו לעלות אל ראש ההר וארון ברית יהוה ומשה לא משו מקרב המחנה
45 Então, desceram os amalequitas e os cananeus, que habitavam na montanha, e os feriram, derrotando-os até Horma.
45 וירד העמלקי והכנעני הישב בהר ההוא ויכום ויכתום עד החרמה
Números 15
1 Depois, falou o SENHOR a Moisés, dizendo
1 וידבר יהוה אל משה לאמר
2 Fala aos filhos de Israel e dize-lhes Quando entrardes na terra das vossas habitações, que eu vos hei de dar,
2 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל ארץ מושבתיכם אשר אני נתן לכם
3 e ao SENHOR fizerdes oferta queimada, holocausto, ou sacrifício para lhe cumprir um voto, ou em oferta voluntária, ou nas vossas solenidades, para ao SENHOR fazer um cheiro suave de ovelhas ou vacas,
3 ועשיתם אשה ליהוה עלה או זבח לפלא נדר או בנדבה או במעדיכם לעשות ריח ניחח ליהוה מן הבקר או מן הצאן
4 então, aquele que oferecer a sua oferta ao SENHOR, por oferta de manjares, oferecerá uma décima de flor de farinha misturada com a quarta parte de um him de azeite.
4 והקריב המקריב קרבנו ליהוה מנחה סלת עשרון בלול ברבעית ההין שמן
5 E de vinho para libação preparareis a quarta parte de um him, para holocausto ou para sacrifício por cordeiro;
5 ויין לנסך רביעית ההין תעשה על העלה או לזבח לכבש האחד
6 e para cada carneiro prepararás uma oferta de manjares de duas décimas de flor de farinha, misturada com a terça parte de um him de azeite.
6 או לאיל תעשה מנחה סלת שני עשרנים בלולה בשמן שלשית ההין
7 E de vinho para a libação oferecerás a terça parte de um him ao SENHOR, em cheiro suave.
7 ויין לנסך שלשית ההין תקריב ריח ניחח ליהוה
8 E, quando preparares novilho para holocausto ou sacrifício para cumprir um voto ou um sacrifício pacífico ao SENHOR,
8 וכי תעשה בן בקר עלה או זבח לפלא נדר או שלמים ליהוה
9 com o novilho oferecerás uma oferta de manjares de três décimas de flor de farinha, misturada com a metade de um him de azeite,
9 והקריב על בן הבקר מנחה סלת שלשה עשרנים בלול בשמן חצי ההין
10 e de vinho para a libação oferecerás a metade de um him, oferta queimada em cheiro suave ao SENHOR.
10 ויין תקריב לנסך חצי ההין אשה ריח ניחח ליהוה
11 Assim se fará com cada boi, ou com cada carneiro, ou com o gado miúdo dos cordeiros ou das cabras.
11 ככה יעשה לשור האחד או לאיל האחד או לשה בכבשים או בעזים
12 Segundo o número que oferecerdes, assim o fareis com cada um, segundo o número deles.
12 כמספר אשר תעשו ככה תעשו לאחד כמספרם
13 Todo o natural assim fará estas coisas, oferecendo oferta queimada em cheiro suave ao SENHOR.
13 כל האזרח יעשה ככה את אלה להקריב אשה ריח ניחח ליהוה
14 Quando também peregrinar convosco algum estrangeiro ou que estiver no meio de vós nas vossas gerações, e ele oferecer uma oferta queimada de cheiro suave ao SENHOR, como vós fizerdes, assim fará ele.
14 וכי יגור אתכם גר או אשר בתוככם לדרתיכם ועשה אשה ריח ניחח ליהוה כאשר תעשו כן יעשה
15 Um mesmo estatuto haja para vós, ó congregação, e para o estrangeiro que entre vós peregrina, por estatuto perpétuo nas vossas gerações; como vós, assim será o peregrino perante o SENHOR.
15 הקהל חקה אחת לכם ולגר הגר חקת עולם לדרתיכם ככם כגר יהיה לפני יהוה
16 Uma mesma lei e um mesmo direito haverá para vós e para o estrangeiro que peregrina convosco.
16 תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם ולגר הגר אתכם
17 Falou mais o SENHOR a Moisés, dizendo
17 וידבר יהוה אל משה לאמר
18 Fala aos filhos de Israel e dize-lhes Quando entrardes na terra em que vos hei de meter,
18 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם בבאכם אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה
19 acontecerá que, quando comerdes do pão da terra, então, oferecereis ao SENHOR oferta alçada.
19 והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה ליהוה
20 Das primícias da vossa massa oferecereis um bolo em oferta alçada; como a oferta da eira, assim o oferecereis.
20 ראשית ערסתכם חלה תרימו תרומה כתרומת גרן כן תרימו אתה
21 Das primícias das vossas massas dareis ao SENHOR oferta alçada nas vossas gerações.
21 מראשית ערסתיכם תתנו ליהוה תרומה לדרתיכם
22 E, quando vierdes a errar e não fizerdes todos estes mandamentos, que o SENHOR falou a Moisés,
22 וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות האלה אשר דבר יהוה אל משה
23 tudo quanto o SENHOR vos tem mandado por mão de Moisés, desde o dia que o SENHOR ordenou, e dali em diante, nas vossas gerações,
23 את כל אשר צוה יהוה אליכם ביד משה מן היום אשר צוה יהוה והלאה לדרתיכם
24 será que, quando se fizer alguma coisa por erro, e for encoberto aos olhos da congregação, toda a congregação oferecerá um novilho para holocausto em cheiro suave ao SENHOR, com a sua oferta de manjares e libação conforme o estatuto, e um bode, para expiação do pecado.
24 והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה ועשו כל העדה פר בן בקר אחד לעלה לריח ניחח ליהוה ומנחתו ונסכו כמשפט ושעיר עזים אחד לחטת
25 E o sacerdote fará propiciação por toda a congregação dos filhos de Israel, e lhes será perdoado; porquanto foi erro, e trouxeram a sua oferta, oferta queimada ao SENHOR, e a sua expiação do pecado perante o SENHOR, por causa do seu erro.
25 וכפר הכהן על כל עדת בני ישראל ונסלח להם כי שגגה הוא והם הביאו את קרבנם אשה ליהוה וחטאתם לפני יהוה על שגגתם
26 Será, pois, perdoado a toda a congregação dos filhos de Israel, e mais ao estrangeiro que peregrina no meio deles, porquanto por erro sobreveio a todo o povo.
26 ונסלח לכל עדת בני ישראל ולגר הגר בתוכם כי לכל העם בשגגה
27 E, se alguma alma pecar por erro, para expiação do pecado oferecerá uma cabra de um ano.
27 ואם נפש אחת תחטא בשגגה והקריבה עז בת שנתה לחטאת
28 E o sacerdote fará expiação pela alma que pecar, quando pecar por erro, perante o SENHOR, fazendo expiação por ela, e lhe será perdoado.
28 וכפר הכהן על הנפש השגגת בחטאה בשגגה לפני יהוה לכפר עליו ונסלח לו
29 Para o natural dos filhos de Israel e para o estrangeiro que no meio deles peregrina, uma mesma lei vos será, para aquele que isso fizer por erro.
29 האזרח בבני ישראל ולגר הגר בתוכם תורה אחת יהיה לכם לעשה בשגגה
30 Mas a alma que fizer alguma coisa à mão levantada, quer seja dos naturais quer dos estrangeiros, injúria ao SENHOR; e tal alma será extirpada do meio do seu povo,
30 והנפש אשר תעשה ביד רמה מן האזרח ומן הגר את יהוה הוא מגדף ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמה
31 pois desprezou a palavra do SENHOR e anulou o seu mandamento; totalmente será extirpada aquela alma, e a sua iniquidade será sobre ela.
31 כי דבר יהוה בזה ואת מצותו הפר הכרת תכרת הנפש ההוא עונה בה
32 Estando, pois, os filhos de Israel no deserto, acharam um homem apanhando lenha no dia de sábado.
32 ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש מקשש עצים ביום השבת
33 E os que o acharam apanhando lenha o trouxeram a Moisés e a Arão, e a toda a congregação.
33 ויקריבו אתו המצאים אתו מקשש עצים אל משה ואל אהרן ואל כל העדה
34 E o puseram em guarda; porquanto ainda não estava declarado o que se lhe devia fazer.
34 ויניחו אתו במשמר כי לא פרש מה יעשה לו
35 Disse, pois, o SENHOR a Moisés Certamente morrerá o tal homem; toda a congregação com pedras o apedrejará fora do arraial.
35 ויאמר יהוה אל משה מות יומת האיש רגום אתו באבנים כל העדה מחוץ למחנה
36 Então, toda a congregação o tirou para fora do arraial, e com pedras o apedrejaram, e morreu, como o SENHOR ordenara a Moisés.
36 ויציאו אתו כל העדה אל מחוץ למחנה וירגמו אתו באבנים וימת כאשר צוה יהוה את משה
37 E falou o SENHOR a Moisés, dizendo
37 ויאמר יהוה אל משה לאמר
38 Fala aos filhos de Israel e dize-lhes que nas bordas das suas vestes façam franjas, pelas suas gerações; e nas franjas das bordas porão um cordão azul.
38 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם ועשו להם ציצת על כנפי בגדיהם לדרתם ונתנו על ציצת הכנף פתיל תכלת
39 E nas franjas vos estará, para que o vejais, e vos lembreis de todos os mandamentos do SENHOR, e os façais; e não seguireis após o vosso coração, nem após os vossos olhos, após os quais andais adulterando.
39 והיה לכם לציצת וראיתם אתו וזכרתם את כל מצות יהוה ועשיתם אתם ולא תתרו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זנים אחריהם
40 Para que vos lembreis de todos os meus mandamentos, e os façais, e santos sejais a vosso Deus.
40 למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי והייתם קדשים לאלהיכם
41 Eu sou o SENHOR, vosso Deus, que vos tirei da terra do Egito, para vos ser por Deus; eu sou o SENHOR, vosso Deus.
41 אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה אלהיכם
Números 16
1 E Corá, filho de Izar, filho de Coate, filho de Levi, tomou consigo a Datã e a Abirão, filhos de Eliabe, e a Om, filho de Pelete, filhos de Rúben,
1 ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי ודתן ואבירם בני אליאב ואון בן פלת בני ראובן
2 e levantaram-se perante Moisés com duzentos e cinquenta homens dos filhos de Israel, maiorais da congregação, chamados ao ajuntamento, varões de nome.
2 ויקמו לפני משה ואנשים מבני ישראל חמשים ומאתים נשיאי עדה קראי מועד אנשי שם
3 E se congregaram contra Moisés e contra Arão e lhes disseram Demais é já; pois que toda a congregação é santa, todos eles são santos, e o SENHOR está no meio deles; por que, pois, vos elevais sobre a congregação do SENHOR?
3 ויקהלו על משה ועל אהרן ויאמרו אלהם רב לכם כי כל העדה כלם קדשים ובתוכם יהוה ומדוע תתנשאו על קהל יהוה
4 Como Moisés isto ouviu, caiu sobre o seu rosto
4 וישמע משה ויפל על פניו
5 e falou a Corá e a toda a sua congregação, dizendo Amanhã pela manhã o SENHOR fará saber quem é seu e quem o santo que ele fará chegar a si; e aquele a quem escolher fará chegar a si.
5 וידבר אל קרח ואל כל עדתו לאמר בקר וידע יהוה את אשר לו ואת הקדוש והקריב אליו ואת אשר יבחר בו יקריב אליו
6 Fazei isto Tomai vós incensários, Corá e toda a sua congregação;
6 זאת עשו קחו לכם מחתות קרח וכל עדתו
7 e, pondo fogo neles amanhã, sobre eles deitai incenso perante o SENHOR; e será que o homem a quem o SENHOR escolher, este será o santo; baste-vos, filhos de Levi.
7 ותנו בהן אש ושימו עליהן קטרת לפני יהוה מחר והיה האיש אשר יבחר יהוה הוא הקדוש רב לכם בני לוי
8 Disse mais Moisés a Corá Ouvi, agora, filhos de Levi
8 ויאמר משה אל קרח שמעו נא בני לוי
9 Porventura, pouco para vós é que o Deus de Israel vos separou da congregação de Israel para vos fazer chegar a si, a administrar o ministério do tabernáculo do SENHOR e estar perante a congregação para ministrar-lhe;
9 המעט מכם כי הבדיל אלהי ישראל אתכם מעדת ישראל להקריב אתכם אליו לעבד את עבדת משכן יהוה ולעמד לפני העדה לשרתם
10 e te fez chegar e todos os teus irmãos, os filhos de Levi, contigo; ainda também procurais o sacerdócio?
10 ויקרב אתך ואת כל אחיך בני לוי אתך ובקשתם גם כהנה
11 Pelo que tu e toda a tua congregação congregados estais contra o SENHOR; e Arão, que é ele, que murmurais contra ele?
11 לכן אתה וכל עדתך הנעדים על יהוה ואהרן מה הוא כי תלונו עליו
12 E Moisés enviou a chamar a Datã e a Abirão, filhos de Eliabe; porém eles disseram Não subiremos;
12 וישלח משה לקרא לדתן ולאבירם בני אליאב ויאמרו לא נעלה
13 porventura, pouco é que nos fizeste subir de uma terra que mana leite e mel, para nos matares neste deserto, senão que também totalmente te assenhoreias de nós?
13 המעט כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש להמיתנו במדבר כי תשתרר עלינו גם השתרר
14 Nem tampouco nos trouxeste a uma terra que mana leite e mel, nem nos deste campos e vinhas em herança; porventura, arrancarás os olhos a estes homens? Não subiremos.
14 אף לא אל ארץ זבת חלב ודבש הביאתנו ותתן לנו נחלת שדה וכרם העיני האנשים ההם תנקר לא נעלה
15 Então, Moisés irou-se muito e disse ao SENHOR Não atentes para a sua oferta; nem um só jumento tomei deles nem a nenhum deles fiz mal.
15 ויחר למשה מאד ויאמר אל יהוה אל תפן אל מנחתם לא חמור אחד מהם נשאתי ולא הרעתי את אחד מהם
16 Disse mais Moisés a Corá Tu e toda a tua congregação, ponde-vos perante o SENHOR, tu, e eles, e Arão, amanhã.
16 ויאמר משה אל קרח אתה וכל עדתך היו לפני יהוה אתה והם ואהרן מחר
17 E tomai cada um o seu incensário e neles ponde incenso; e trazei cada um o seu incensário perante o SENHOR, duzentos e cinquenta incensários; também tu e Arão, cada qual o seu incensário.
17 וקחו איש מחתתו ונתתם עליהם קטרת והקרבתם לפני יהוה איש מחתתו חמשים ומאתים מחתת ואתה ואהרן איש מחתתו
18 Tomaram, pois, cada qual o seu incensário, e neles puseram fogo, e neles deitaram incenso, e se puseram perante a porta da tenda da congregação com Moisés e Arão.
18 ויקחו איש מחתתו ויתנו עליהם אש וישימו עליהם קטרת ויעמדו פתח אהל מועד ומשה ואהרן
19 E Corá fez ajuntar contra eles toda a congregação à porta da tenda da congregação; então, a glória do SENHOR apareceu a toda a congregação.
19 ויקהל עליהם קרח את כל העדה אל פתח אהל מועד וירא כבוד יהוה אל כל העדה
20 E falou o SENHOR a Moisés e a Arão, dizendo
20 וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר
21 Apartai-vos do meio desta congregação, e os consumirei como num momento.
21 הבדלו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע
22 Mas eles se prostraram sobre os seus rostos, e disseram Ó Deus, Deus dos espíritos de toda carne, pecará um só homem, e indignar-te-ás tu tanto contra toda esta congregação?
22 ויפלו על פניהם ויאמרו אל אלהי הרוחת לכל בשר האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצף
23 E falou o SENHOR a Moisés, dizendo
23 וידבר יהוה אל משה לאמר
24 Fala a toda esta congregação, dizendo Levantai-vos do redor da habitação de Corá, Datã e Abirão.
24 דבר אל העדה לאמר העלו מסביב למשכן קרח דתן ואבירם
25 Então, Moisés levantou-se e foi a Datã e a Abirão; e após ele foram os anciãos de Israel.
25 ויקם משה וילך אל דתן ואבירם וילכו אחריו זקני ישראל
26 E falou à congregação, dizendo Desviai-vos, peço-vos, das tendas destes ímpios homens e não toqueis nada do que é seu, para que, porventura, não pereçais em todos os seus pecados.
26 וידבר אל העדה לאמר סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה ואל תגעו בכל אשר להם פן תספו בכל חטאתם
27 Levantaram-se, pois, do redor da habitação de Corá, Datã e Abirão. E Datã e Abirão saíram e se puseram à porta das suas tendas, juntamente com as suas mulheres, e seus filhos, e suas crianças.
27 ויעלו מעל משכן קרח דתן ואבירם מסביב ודתן ואבירם יצאו נצבים פתח אהליהם ונשיהם ובניהם וטפם
28 Então, disse Moisés Nisto conhecereis que o SENHOR me enviou a fazer todos estes feitos, que de meu coração não procedem.
28 ויאמר משה בזאת תדעון כי יהוה שלחני לעשות את כל המעשים האלה כי לא מלבי
29 Se estes morrerem como morrem todos os homens e se forem visitados como se visitam todos os homens, então, o SENHOR me não enviou.
29 אם כמות כל האדם ימתון אלה ופקדת כל האדם יפקד עליהם לא יהוה שלחני
30 Mas, se o SENHOR criar alguma coisa nova, e a terra abrir a sua boca e os tragar com tudo o que é seu, e vivos descerem ao sepulcro, então, conhecereis que estes homens irritaram ao SENHOR.
30 ואם בריאה יברא יהוה ופצתה האדמה את פיה ובלעה אתם ואת כל אשר להם וירדו חיים שאלה וידעתם כי נאצו האנשים האלה את יהוה
31 E aconteceu que, acabando ele de falar todas estas palavras, a terra que estava debaixo deles se fendeu.
31 ויהי ככלתו לדבר את כל הדברים האלה ותבקע האדמה אשר תחתיהם
32 E a terra abriu a sua boca e os tragou com as suas casas, como também a todos os homens que pertenciam a Corá e a toda a sua fazenda.
32 ותפתח הארץ את פיה ותבלע אתם ואת בתיהם ואת כל האדם אשר לקרח ואת כל הרכוש
33 E eles e tudo o que era seu desceram vivos ao sepulcro, e a terra os cobriu, e pereceram do meio da congregação.
33 וירדו הם וכל אשר להם חיים שאלה ותכס עליהם הארץ ויאבדו מתוך הקהל
34 E todo o Israel, que estava ao redor deles, fugiu do clamor deles; porque diziam Para que, porventura, também nos não trague a terra a nós.
34 וכל ישראל אשר סביבתיהם נסו לקלם כי אמרו פן תבלענו הארץ
35 Então, saiu fogo do SENHOR e consumiu os duzentos e cinquenta homens que ofereciam o incenso.
35 ואש יצאה מאת יהוה ותאכל את החמשים ומאתים איש מקריבי הקטרת
36 E falou o SENHOR a Moisés, dizendo
36 וידבר יהוה אל משה לאמר
37 Dize a Eleazar, filho de Arão, o sacerdote, que tome os incensários do meio do incêndio e espalhe o fogo longe, porque santos são;
37 אמר אל אלעזר בן אהרן הכהן וירם את המחתת מבין השרפה ואת האש זרה הלאה כי קדשו
38 quanto aos incensários daqueles que pecaram contra a sua alma, deles se façam folhas estendidas para cobertura do altar; porquanto os trouxeram perante o SENHOR; pelo que santos são e serão por sinal aos filhos de Israel.
38 את מחתות החטאים האלה בנפשתם ועשו אתם רקעי פחים צפוי למזבח כי הקריבם לפני יהוה ויקדשו ויהיו לאות לבני ישראל
39 E Eleazar, o sacerdote, tomou os incensários de metal, que trouxeram aqueles que foram queimados, e os estenderam para cobertura do altar,
39 ויקח אלעזר הכהן את מחתות הנחשת אשר הקריבו השרפים וירקעום צפוי למזבח
40 por memorial para os filhos de Israel, para que nenhum estranho, que não for da semente de Arão, se chegue para acender incenso perante o SENHOR; para que não seja como Corá e a sua congregação, como o SENHOR lhe tinha dito pela boca de Moisés.
40 זכרון לבני ישראל למען אשר לא יקרב איש זר אשר לא מזרע אהרן הוא להקטיר קטרת לפני יהוה ולא יהיה כקרח וכעדתו כאשר דבר יהוה ביד משה לו
41 Mas, no dia seguinte, toda a congregação dos filhos de Israel murmurou contra Moisés e contra Arão, dizendo Vós matastes o povo do SENHOR.
41 וילנו כל עדת בני ישראל ממחרת על משה ועל אהרן לאמר אתם המתם את עם יהוה
42 E aconteceu que, ajuntando-se a congregação contra Moisés e Arão e virando-se para a tenda da congregação, eis que a nuvem a cobriu, e a glória do SENHOR apareceu.
42 ויהי בהקהל העדה על משה ועל אהרן ויפנו אל אהל מועד והנה כסהו הענן וירא כבוד יהוה
43 Vieram, pois, Moisés e Arão perante a tenda da congregação.
43 ויבא משה ואהרן אל פני אהל מועד
44 Então, falou o SENHOR a Moisés, dizendo
44 וידבר יהוה אל משה לאמר
45 Levantai-vos do meio desta congregação, e a consumirei como num momento; então, se prostraram sobre o seu rosto,
45 הרמו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע ויפלו על פניהם
46 e disse Moisés a Arão Toma o teu incensário, e põe nele fogo do altar, e deita incenso sobre ele, e vai depressa à congregação, e faze expiação por eles; porque grande indignação saiu de diante do SENHOR; já começou a praga.
46 ויאמר משה אל אהרן קח את המחתה ותן עליה אש מעל המזבח ושים קטרת והולך מהרה אל העדה וכפר עליהם כי יצא הקצף מלפני יהוה החל הנגף
47 E tomou-o Arão, como Moisés tinha falado, e correu ao meio da congregação; e eis que já a praga havia começado entre o povo; e deitou incenso nele e fez expiação pelo povo.
47 ויקח אהרן כאשר דבר משה וירץ אל תוך הקהל והנה החל הנגף בעם ויתן את הקטרת ויכפר על העם
48 E estava em pé entre os mortos e os vivos; e cessou a praga.
48 ויעמד בין המתים ובין החיים ותעצר המגפה
49 E os que morreram daquela praga foram catorze mil e setecentos, fora os que morreram por causa de Corá.
49 ויהיו המתים במגפה ארבעה עשר אלף ושבע מאות מלבד המתים על דבר קרח
50 E voltou Arão a Moisés à porta da tenda da congregação; e cessou a praga.
50 וישב אהרן אל משה אל פתח אהל מועד והמגפה נעצרה
Números 17
1 Então, falou o SENHOR a Moisés, dizendo
1 וידבר יהוה אל משה לאמר
2 Fala aos filhos de Israel e toma deles uma vara para cada casa paterna de todos os seus príncipes, segundo as casas de seus pais, doze varas; e escreverás o nome de cada um sobre a sua vara.
2 דבר אל בני ישראל וקח מאתם מטה מטה לבית אב מאת כל נשיאהם לבית אבתם שנים עשר מטות איש את שמו תכתב על מטהו
3 Porém o nome de Arão escreverás sobre a vara de Levi; porque cada cabeça da casa de seus pais terá uma vara.
3 ואת שם אהרן תכתב על מטה לוי כי מטה אחד לראש בית אבותם
4 E as porás na tenda da congregação, perante o Testemunho, onde eu virei a vós.
4 והנחתם באהל מועד לפני העדות אשר אועד לכם שמה
5 E será que a vara do homem que eu tiver escolhido florescerá; assim, farei cessar as murmurações dos filhos de Israel contra mim, com que murmuram contra vós.
5 והיה האיש אשר אבחר בו מטהו יפרח והשכתי מעלי את תלנות בני ישראל אשר הם מלינם עליכם
6 Falou, pois, Moisés aos filhos de Israel; e todos os seus maiorais deram-lhe, cada um, uma vara, para cada maioral uma vara, segundo as casas de seus pais, doze varas; e a vara de Arão estava entre as suas varas.
6 וידבר משה אל בני ישראל ויתנו אליו כל נשיאיהם מטה לנשיא אחד מטה לנשיא אחד לבית אבתם שנים עשר מטות ומטה אהרן בתוך מטותם
7 E Moisés pôs estas varas perante o SENHOR na tenda do Testemunho
7 וינח משה את המטת לפני יהוה באהל העדת
8 Sucedeu, pois, que no dia seguinte Moisés entrou na tenda do Testemunho, e eis que a vara de Arão, pela casa de Levi, florescia; porque produzira flores, e brotara renovos, e dera amêndoas.
8 ויהי ממחרת ויבא משה אל אהל העדות והנה פרח מטה אהרן לבית לוי ויצא פרח ויצץ ציץ ויגמל שקדים
9 Então, Moisés trouxe todas as varas de diante do SENHOR a todos os filhos de Israel; e eles o viram e tomaram cada um a sua vara.
9 ויצא משה את כל המטת מלפני יהוה אל כל בני ישראל ויראו ויקחו איש מטהו
10 Então, o SENHOR disse a Moisés Torna a pôr a vara de Arão perante o Testemunho, para que se guarde por sinal para os filhos rebeldes; assim, farás acabar as suas murmurações contra mim, e não morrerão.
10 ויאמר יהוה אל משה השב את מטה אהרן לפני העדות למשמרת לאות לבני מרי ותכל תלונתם מעלי ולא ימתו
11 E Moisés fez assim; como lhe ordenara o SENHOR, assim fez.
11 ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו כן עשה
12 Então, falaram os filhos de Israel a Moisés, dizendo Eis aqui, nós expiramos, perecemos, nós perecemos todos.
12 ויאמרו בני ישראל אל משה לאמר הן גוענו אבדנו כלנו אבדנו
13 Todo aquele que se aproximar do tabernáculo do SENHOR, morrerá; seremos, pois, todos consumidos?
13 כל הקרב הקרב אל משכן יהוה ימות האם תמנו לגוע
Números 18
1 Então, disse o SENHOR a Arão Tu, e teus filhos, e a casa de teu pai contigo, levareis sobre vós a iniquidade do santuário; e tu e teus filhos contigo levareis sobre vós a iniquidade do vosso sacerdócio.
1 ויאמר יהוה אל אהרן אתה ובניך ובית אביך אתך תשאו את עון המקדש ואתה ובניך אתך תשאו את עון כהנתכם
2 E também farás chegar contigo a teus irmãos, a tribo de Levi, a tribo de teu pai, para que se ajuntem a ti e te sirvam; mas tu e teus filhos contigo estareis perante a tenda do Testemunho.
2 וגם את אחיך מטה לוי שבט אביך הקרב אתך וילוו עליך וישרתוך ואתה ובניך אתך לפני אהל העדת
3 E eles farão a tua guarda, a guarda de toda a tenda; mas não se chegarão aos utensílios do santuário e ao altar, para que não morram, tanto eles como vós.
3 ושמרו משמרתך ומשמרת כל האהל אך אל כלי הקדש ואל המזבח לא יקרבו ולא ימתו גם הם גם אתם
4 Mas se ajuntarão a ti e farão a guarda da tenda da congregação em todo o ministério da tenda; e o estranho não se chegará a vós.
4 ונלוו עליך ושמרו את משמרת אהל מועד לכל עבדת האהל וזר לא יקרב אליכם
5 Vós, pois, fareis a guarda do santuário e a guarda do altar, para que não haja outra vez furor sobre os filhos de Israel.
5 ושמרתם את משמרת הקדש ואת משמרת המזבח ולא יהיה עוד קצף על בני ישראל
6 E eu, eis que tenho tomado vossos irmãos, os levitas, do meio dos filhos de Israel; a vós são dados em dádiva pelo SENHOR, para administrar o ministério da tenda da congregação.
6 ואני הנה לקחתי את אחיכם הלוים מתוך בני ישראל לכם מתנה נתנים ליהוה לעבד את עבדת אהל מועד
7 Mas tu e teus filhos contigo guardareis o vosso sacerdócio em todo o negócio do altar, e no que estiver dentro do véu, isto administrareis; eu vos tenho dado o vosso sacerdócio em dádiva ministerial, e o estranho que se chegar morrerá
7 ואתה ובניך אתך תשמרו את כהנתכם לכל דבר המזבח ולמבית לפרכת ועבדתם עבדת מתנה אתן את כהנתכם והזר הקרב יומת
8 Disse mais o SENHOR a Arão E eu, eis que te tenho dado a guarda das minhas ofertas alçadas, com todas as coisas santas dos filhos de Israel; por causa da unção as tenho dado a ti e a teus filhos por estatuto perpétuo.
8 וידבר יהוה אל אהרן ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומתי לכל קדשי בני ישראל לך נתתים למשחה ולבניך לחק עולם
9 Isto terás das coisas santíssimas do fogo todas as suas ofertas, com todas as suas ofertas de manjares, e com todas as suas expiações do pecado, e com todas as suas expiações da culpa, que me restituírem; elas serão coisas santíssimas para ti e para teus filhos.
9 זה יהיה לך מקדש הקדשים מן האש כל קרבנם לכל מנחתם ולכל חטאתם ולכל אשמם אשר ישיבו לי קדש קדשים לך הוא ולבניך
10 No lugar santíssimo o comerás; todo varão o comerá; santidade será para ti.
10 בקדש הקדשים תאכלנו כל זכר יאכל אתו קדש יהיה לך
11 Também isto será teu a oferta alçada dos seus dons com todas as ofertas movidas dos filhos de Israel; a ti, a teus filhos, e a tuas filhas contigo, as tenho dado por estatuto perpétuo; todo o que estiver limpo na tua casa as comerá.
11 וזה לך תרומת מתנם לכל תנופת בני ישראל לך נתתים ולבניך ולבנתיך אתך לחק עולם כל טהור בביתך יאכל אתו
12 Todo o melhor do azeite e todo o melhor do mosto e do grão, as suas primícias que derem ao SENHOR, as tenho dado a ti.
12 כל חלב יצהר וכל חלב תירוש ודגן ראשיתם אשר יתנו ליהוה לך נתתים
13 Os primeiros frutos de tudo que houver na terra, que trouxerem ao SENHOR, serão teus; todo o que estiver limpo na tua casa os comerá.
13 בכורי כל אשר בארצם אשר יביאו ליהוה לך יהיה כל טהור בביתך יאכלנו
14 Toda coisa consagrada em Israel será tua.
14 כל חרם בישראל לך יהיה
15 Tudo o que abrir a madre, de toda a carne que trouxerem ao SENHOR, tanto de homens como de animais, será teu; porém os primogênitos dos homens resgatarás; também os primogênitos dos animais imundos resgatarás.
15 כל פטר רחם לכל בשר אשר יקריבו ליהוה באדם ובבהמה יהיה לך אך פדה תפדה את בכור האדם ואת בכור הבהמה הטמאה תפדה
16 Os que, pois, deles se houverem de resgatar resgatarás, da idade de um mês, segundo a tua avaliação, por cinco siclos de dinheiro, segundo o siclo do santuário, que é de vinte geras.
16 ופדויו מבן חדש תפדה בערכך כסף חמשת שקלים בשקל הקדש עשרים גרה הוא
17 Mas o primogênito de vaca, ou primogênito de ovelha, ou primogênito de cabra não resgatarás; santos são; o seu sangue espargirás sobre o altar, e a sua gordura queimarás em oferta queimada de cheiro suave ao SENHOR.
17 אך בכור שור או בכור כשב או בכור עז לא תפדה קדש הם את דמם תזרק על המזבח ואת חלבם תקטיר אשה לריח ניחח ליהוה
18 E a carne deles será tua, assim como será teu o peito do movimento e o ombro direito.
18 ובשרם יהיה לך כחזה התנופה וכשוק הימין לך יהיה
19 Todas as ofertas alçadas das santidades, que os filhos de Israel oferecerem ao SENHOR, tenho dado a ti, e a teus filhos, e a tuas filhas contigo, por estatuto perpétuo; concerto perpétuo de sal perante o SENHOR é, para ti e para a tua semente contigo.
19 כל תרומת הקדשים אשר ירימו בני ישראל ליהוה נתתי לך ולבניך ולבנתיך אתך לחק עולם ברית מלח עולם הוא לפני יהוה לך ולזרעך אתך
20 Disse também o SENHOR a Arão Na sua terra possessão nenhuma terás, e no meio deles nenhuma parte terás; eu sou a tua parte e a tua herança no meio dos filhos de Israel.
20 ויאמר יהוה אל אהרן בארצם לא תנחל וחלק לא יהיה לך בתוכם אני חלקך ונחלתך בתוך בני ישראל
21 E eis que aos filhos de Levi tenho dado todos os dízimos em Israel por herança, pelo seu ministério que exercem, o ministério da tenda da congregação.
21 ולבני לוי הנה נתתי כל מעשר בישראל לנחלה חלף עבדתם אשר הם עבדים את עבדת אהל מועד
22 E nunca mais os filhos de Israel se chegarão à tenda da congregação, para que não levem sobre si o pecado e morram.
22 ולא יקרבו עוד בני ישראל אל אהל מועד לשאת חטא למות
23 Mas os levitas administrarão o ministério da tenda da congregação e eles levarão sobre si a sua iniquidade; pelas vossas gerações estatuto perpétuo será; e no meio dos filhos de Israel nenhuma herança herdarão.
23 ועבד הלוי הוא את עבדת אהל מועד והם ישאו עונם חקת עולם לדרתיכם ובתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה
24 Porque os dízimos dos filhos de Israel, que oferecerem ao SENHOR em oferta alçada, tenho dado por herança aos levitas; porquanto eu lhes disse No meio dos filhos de Israel nenhuma herança herdareis.
24 כי את מעשר בני ישראל אשר ירימו ליהוה תרומה נתתי ללוים לנחלה על כן אמרתי להם בתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה
25 E falou o SENHOR a Moisés, dizendo
25 וידבר יהוה אל משה לאמר
26 Também falarás aos levitas e dir-lhes-ás Quando receberdes os dízimos dos filhos de Israel, que eu deles vos tenho dado em vossa herança, deles oferecereis uma oferta alçada ao SENHOR o dízimo dos dízimos.
26 ואל הלוים תדבר ואמרת אלהם כי תקחו מאת בני ישראל את המעשר אשר נתתי לכם מאתם בנחלתכם והרמתם ממנו תרומת יהוה מעשר מן המעשר
27 E contar-se-vos -á a vossa oferta alçada como grão da eira e como plenitude do lagar.
27 ונחשב לכם תרומתכם כדגן מן הגרן וכמלאה מן היקב
28 Assim também oferecereis ao SENHOR uma oferta alçada de todos os vossos dízimos, que receberdes dos filhos de Israel, e deles dareis a oferta alçada do SENHOR a Arão, o sacerdote.
28 כן תרימו גם אתם תרומת יהוה מכל מעשרתיכם אשר תקחו מאת בני ישראל ונתתם ממנו את תרומת יהוה לאהרן הכהן
29 De todos os vossos dons oferecereis toda oferta alçada do SENHOR; do melhor deles, a sua santa parte.
29 מכל מתנתיכם תרימו את כל תרומת יהוה מכל חלבו את מקדשו ממנו
30 Dir-lhes-ás, pois Quando oferecerdes o melhor deles, como novidade da eira e como novidade do lagar, se contará aos levitas.
30 ואמרת אלהם בהרימכם את חלבו ממנו ונחשב ללוים כתבואת גרן וכתבואת יקב
31 E o comereis em todo lugar, vós e a vossa casa, porque vosso galardão é pelo vosso ministério na tenda da congregação.
31 ואכלתם אתו בכל מקום אתם וביתכם כי שכר הוא לכם חלף עבדתכם באהל מועד
32 Pelo que não levareis sobre vós o pecado, quando deles oferecerdes o melhor; e não profanareis as coisas santas dos filhos de Israel, para que não morrais.
32 ולא תשאו עליו חטא בהרימכם את חלבו ממנו ואת קדשי בני ישראל לא תחללו ולא תמותו
Números 19
1 Falou mais o SENHOR a Moisés e a Arão, dizendo
1 וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר
2 Este é o estatuto da lei, que o SENHOR ordenou, dizendo Dize aos filhos de Israel que te tragam uma bezerra ruiva sem defeito, que não tenha mancha, e sobre que não subiu jugo.
2 זאת חקת התורה אשר צוה יהוה לאמר דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה אדמה תמימה אשר אין בה מום אשר לא עלה עליה על
3 E a dareis a Eleazar, o sacerdote; e a tirará fora do arraial, e se degolará diante dele.
3 ונתתם אתה אל אלעזר הכהן והוציא אתה אל מחוץ למחנה ושחט אתה לפניו
4 E Eleazar, o sacerdote, tomará do seu sangue com o dedo e dele espargirá para a frente da tenda da congregação sete vezes.
4 ולקח אלעזר הכהן מדמה באצבעו והזה אל נכח פני אהל מועד מדמה שבע פעמים
5 Então, queimará a bezerra perante os seus olhos; o seu couro, e a sua carne, e o seu sangue, com o seu esterco se queimará.
5 ושרף את הפרה לעיניו את ערה ואת בשרה ואת דמה על פרשה ישרף
6 E o sacerdote tomará um pedaço de madeira de cedro, e hissopo, e carmesim, e os lançará no meio do incêndio da bezerra.
6 ולקח הכהן עץ ארז ואזוב ושני תולעת והשליך אל תוך שרפת הפרה
7 Então, o sacerdote lavará as suas vestes, e banhará a sua carne em água, e, depois, entrará no arraial, e o sacerdote será imundo até à tarde.
7 וכבס בגדיו הכהן ורחץ בשרו במים ואחר יבוא אל המחנה וטמא הכהן עד הערב
8 Também o que a queimou lavará as suas vestes com água, e em água banhará a sua carne, e imundo será até à tarde.
8 והשרף אתה יכבס בגדיו במים ורחץ בשרו במים וטמא עד הערב
9 E um homem limpo ajuntará a cinza da bezerra e a porá fora do arraial, num lugar limpo, e estará ela em guarda para a congregação dos filhos de Israel, para a água da separação; expiação é.
9 ואסף איש טהור את אפר הפרה והניח מחוץ למחנה במקום טהור והיתה לעדת בני ישראל למשמרת למי נדה חטאת הוא
10 E o que apanhou a cinza da bezerra lavará as suas vestes e será imundo até à tarde; isto será por estatuto perpétuo aos filhos de Israel e ao estrangeiro que peregrina no meio deles
10 וכבס האסף את אפר הפרה את בגדיו וטמא עד הערב והיתה לבני ישראל ולגר הגר בתוכם לחקת עולם
11 Aquele que tocar a algum morto, cadáver de algum homem, imundo será sete dias.
11 הנגע במת לכל נפש אדם וטמא שבעת ימים
12 Ao terceiro dia, se purificará com a água e, ao sétimo dia, será limpo; mas, se ao terceiro dia se não purificar, não será limpo ao sétimo dia.
12 הוא יתחטא בו ביום השלישי וביום השביעי יטהר ואם לא יתחטא ביום השלישי וביום השביעי לא יטהר
13 Todo aquele que tocar a algum morto, cadáver de algum homem que estiver morto, e não se purificar, contamina o tabernáculo do SENHOR; e aquela alma será extirpada de Israel; porque a água da separação não foi espargida sobre ele, imundo será; está nele ainda a sua imundícia.
13 כל הנגע במת בנפש האדם אשר ימות ולא יתחטא את משכן יהוה טמא ונכרתה הנפש ההוא מישראל כי מי נדה לא זרק עליו טמא יהיה עוד טמאתו בו
14 Esta é a lei, quando morrer algum homem em alguma tenda todo aquele que entrar naquela tenda e todo aquele que estiver naquela tenda será imundo sete dias.
14 זאת התורה אדם כי ימות באהל כל הבא אל האהל וכל אשר באהל יטמא שבעת ימים
15 Também todo o vaso aberto, sobre que não houver pano atado, será imundo.
15 וכל כלי פתוח אשר אין צמיד פתיל עליו טמא הוא
16 E todo aquele que sobre a face do campo tocar a algum que for morto pela espada, ou outro morto, ou aos ossos de algum homem, ou a uma sepultura, será imundo sete dias.
16 וכל אשר יגע על פני השדה בחלל חרב או במת או בעצם אדם או בקבר יטמא שבעת ימים
17 Para um imundo, pois, tomarão do pó da queima da expiação e sobre ele porão água viva num vaso.
17 ולקחו לטמא מעפר שרפת החטאת ונתן עליו מים חיים אל כלי
18 E um homem limpo tomará hissopo, e o molhará naquela água, e a espargirá sobre aquela tenda, e sobre todo fato, e sobre as almas que ali estiverem, como também sobre aquele que tocar os ossos, ou a algum que foi morto, ou que faleceu, ou uma sepultura.
18 ולקח אזוב וטבל במים איש טהור והזה על האהל ועל כל הכלים ועל הנפשות אשר היו שם ועל הנגע בעצם או בחלל או במת או בקבר
19 E o limpo, ao terceiro e sétimo dias, espargirá sobre o imundo; e, ao sétimo dia, o purificará; e lavará as suas vestes, e se banhará na água, e à tarde será limpo.
19 והזה הטהר על הטמא ביום השלישי וביום השביעי וחטאו ביום השביעי וכבס בגדיו ורחץ במים וטהר בערב
20 Porém o que for imundo e se não purificar, a tal alma do meio da congregação será extirpada; porquanto contaminou o santuário do SENHOR; a água da separação sobre ele não foi espargida; imundo é.
20 ואיש אשר יטמא ולא יתחטא ונכרתה הנפש ההוא מתוך הקהל כי את מקדש יהוה טמא מי נדה לא זרק עליו טמא הוא
21 Isto lhes será por estatuto perpétuo; e o que espargir a água da separação lavará as suas vestes; e o que tocar a água da separação será imundo até à tarde.
21 והיתה להם לחקת עולם ומזה מי הנדה יכבס בגדיו והנגע במי הנדה יטמא עד הערב
22 E tudo o que o imundo tocar também será imundo; e a alma que o tocar será imunda até à tarde.
22 וכל אשר יגע בו הטמא יטמא והנפש הנגעת תטמא עד הערב
Números 20
1 Chegando os filhos de Israel, toda a congregação, ao deserto de Zim, no mês primeiro, o povo ficou em Cades; e Miriã morreu ali e ali foi sepultada.
1 ויבאו בני ישראל כל העדה מדבר צן בחדש הראשון וישב העם בקדש ותמת שם מרים ותקבר שם
2 E não havia água para a congregação; então, se congregaram contra Moisés e contra Arão.
2 ולא היה מים לעדה ויקהלו על משה ועל אהרן
3 E o povo contendeu com Moisés, e falaram, dizendo Antes tivéssemos expirado quando expiraram nossos irmãos perante o SENHOR!
3 וירב העם עם משה ויאמרו לאמר ולו גוענו בגוע אחינו לפני יהוה
4 E por que trouxestes a congregação do SENHOR a este deserto, para que morramos ali, nós e os nossos animais?
4 ולמה הבאתם את קהל יהוה אל המדבר הזה למות שם אנחנו ובעירנו
5 E por que nos fizestes subir do Egito, para nos trazer a este lugar mau? Lugar não de semente, nem de figos, nem de vides, nem de romãs, nem de água para beber.
5 ולמה העליתנו ממצרים להביא אתנו אל המקום הרע הזה לא מקום זרע ותאנה וגפן ורמון ומים אין לשתות
6 Então, Moisés e Arão se foram de diante da congregação, à porta da tenda da congregação e se lançaram sobre o seu rosto; e a glória do SENHOR lhes apareceu.
6 ויבא משה ואהרן מפני הקהל אל פתח אהל מועד ויפלו על פניהם וירא כבוד יהוה אליהם
7 E o SENHOR falou a Moisés, dizendo
7 וידבר יהוה אל משה לאמר
8 Toma a vara e ajunta a congregação, tu e Arão, teu irmão, e falai à rocha perante os seus olhos, e dará a sua água; assim, lhes tirarás água da rocha e darás a beber à congregação e aos seus animais.
8 קח את המטה והקהל את העדה אתה ואהרן אחיך ודברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו והוצאת להם מים מן הסלע והשקית את העדה ואת בעירם
9 Então, Moisés tomou a vara de diante do SENHOR, como lhe tinha ordenado.
9 ויקח משה את המטה מלפני יהוה כאשר צוהו
10 E Moisés e Arão reuniram a congregação diante da rocha, e Moisés disse-lhes Ouvi agora, rebeldes porventura, tiraremos água desta rocha para vós?
10 ויקהלו משה ואהרן את הקהל אל פני הסלע ויאמר להם שמעו נא המרים המן הסלע הזה נוציא לכם מים
11 Então, Moisés levantou a sua mão e feriu a rocha duas vezes com a sua vara, e saíram muitas águas; e bebeu a congregação e os seus animais.
11 וירם משה את ידו ויך את הסלע במטהו פעמים ויצאו מים רבים ותשת העדה ובעירם
12 E o SENHOR disse a Moisés e a Arão Porquanto não me crestes a mim, para me santificar diante dos filhos de Israel, por isso não metereis esta congregação na terra que lhes tenho dado.
12 ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם
13 Estas são as águas de Meribá, porque os filhos de Israel contenderam com o SENHOR; e o SENHOR se santificou neles.
13 המה מי מריבה אשר רבו בני ישראל את יהוה ויקדש בם
14 Depois, Moisés desde Cades mandou mensageiros ao rei de Edom, dizendo Assim diz teu irmão Israel Sabes todo o trabalho que nos sobreveio;
14 וישלח משה מלאכים מקדש אל מלך אדום כה אמר אחיך ישראל אתה ידעת את כל התלאה אשר מצאתנו
15 como nossos pais desceram ao Egito, e nós no Egito habitamos muitos dias; e como os egípcios nos maltrataram, a nós e a nossos pais;
15 וירדו אבתינו מצרימה ונשב במצרים ימים רבים וירעו לנו מצרים ולאבתינו
16 e clamamos ao SENHOR, e ele ouviu a nossa voz, e mandou um anjo, e nos tirou do Egito; e eis que estamos em Cades, cidade na extremidade dos teus termos.
16 ונצעק אל יהוה וישמע קלנו וישלח מלאך ויצאנו ממצרים והנה אנחנו בקדש עיר קצה גבולך
17 Deixa-nos, pois, passar pela tua terra; não passaremos pelo campo, nem pelas vinhas, nem beberemos a água dos poços; iremos pela estrada real; não nos desviaremos para a direita nem para a esquerda, até que passemos pelos teus termos.
17 נעברה נא בארצך לא נעבר בשדה ובכרם ולא נשתה מי באר דרך המלך נלך לא נטה ימין ושמאול עד אשר נעבר גבולך
18 Porém Edom lhe disse Não passarás por mim, para que, porventura, eu não saia à espada ao teu encontro.
18 ויאמר אליו אדום לא תעבר בי פן בחרב אצא לקראתך
19 Então, os filhos de Israel lhe disseram Subiremos pelo caminho igualado, e, se eu e o meu gado bebermos das tuas águas, darei o preço delas; sem fazer alguma outra coisa, deixa-me somente passar a pé.
19 ויאמרו אליו בני ישראל במסלה נעלה ואם מימיך נשתה אני ומקני ונתתי מכרם רק אין דבר ברגלי אעברה
20 Porém ele disse Não passarás. E saiu-lhe Edom ao encontro com muita gente e com mão forte.
20 ויאמר לא תעבר ויצא אדום לקראתו בעם כבד וביד חזקה
21 Assim, recusou Edom deixar passar a Israel pelo seu termo; pelo que Israel se desviou dele.
21 וימאן אדום נתן את ישראל עבר בגבלו ויט ישראל מעליו
22 Então, partiram de Cades; e os filhos de Israel, toda a congregação, vieram ao monte Hor.
22 ויסעו מקדש ויבאו בני ישראל כל העדה הר ההר
23 E falou o SENHOR a Moisés e a Arão no monte Hor, nos termos da terra de Edom, dizendo
23 ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן בהר ההר על גבול ארץ אדום לאמר
24 Arão recolhido será a seu povo, porque não entrará na terra que tenho dado aos filhos de Israel, porquanto rebeldes fostes à minha palavra, nas águas de Meribá.
24 יאסף אהרן אל עמיו כי לא יבא אל הארץ אשר נתתי לבני ישראל על אשר מריתם את פי למי מריבה
25 Toma a Arão e a Eleazar, seu filho, e faze-os subir ao monte Hor.
25 קח את אהרן ואת אלעזר בנו והעל אתם הר ההר
26 E despe a Arão as suas vestes e veste-as a Eleazar, seu filho, porque Arão será recolhido e morrerá ali.
26 והפשט את אהרן את בגדיו והלבשתם את אלעזר בנו ואהרן יאסף ומת שם
27 Fez, pois, Moisés como o SENHOR lhe ordenara; porque subiram ao monte Hor perante os olhos de toda a congregação.
27 ויעש משה כאשר צוה יהוה ויעלו אל הר ההר לעיני כל העדה
28 E Moisés despiu a Arão as vestes e as vestiu a Eleazar, seu filho; e morreu Arão ali sobre o cume do monte; e desceram Moisés e Eleazar do monte.
28 ויפשט משה את אהרן את בגדיו וילבש אתם את אלעזר בנו וימת אהרן שם בראש ההר וירד משה ואלעזר מן ההר
29 Vendo, pois, toda a congregação que Arão era morto, choraram a Arão trinta dias, isto é, toda a casa de Israel.
29 ויראו כל העדה כי גוע אהרן ויבכו את אהרן שלשים יום כל בית ישראל
Números 21
1 Ouvindo o cananeu, o rei de Arade, que habitava para a banda do sul, que Israel vinha pelo caminho dos espias, pelejou contra Israel e dele levou alguns deles por prisioneiros.
1 וישמע הכנעני מלך ערד ישב הנגב כי בא ישראל דרך האתרים וילחם בישראל וישב ממנו שבי
2 Então, Israel fez um voto ao SENHOR, dizendo Se totalmente entregares este povo na minha mão, destruirei totalmente as suas cidades.
2 וידר ישראל נדר ליהוה ויאמר אם נתן תתן את העם הזה בידי והחרמתי את עריהם
3 O SENHOR, pois, ouviu a voz de Israel e entregou os cananeus, que foram destruídos totalmente, eles e as suas cidades; e o nome daquele lugar chamou Horma
3 וישמע יהוה בקול ישראל ויתן את הכנעני ויחרם אתהם ואת עריהם ויקרא שם המקום חרמה
4 Então, partiram do monte Hor, pelo caminho do mar Vermelho, a rodear a terra de Edom; porém a alma do povo angustiou-se neste caminho.
4 ויסעו מהר ההר דרך ים סוף לסבב את ארץ אדום ותקצר נפש העם בדרך
5 E o povo falou contra Deus e contra Moisés Por que nos fizestes subir do Egito, para que morrêssemos neste deserto? Pois, aqui, nem pão nem água há; e a nossa alma tem fastio deste pão tão vil.
5 וידבר העם באלהים ובמשה למה העליתנו ממצרים למות במדבר כי אין לחם ואין מים ונפשנו קצה בלחם הקלקל
6 Então, o SENHOR mandou entre o povo serpentes ardentes, que morderam o povo; e morreu muito povo de Israel.
6 וישלח יהוה בעם את הנחשים השרפים וינשכו את העם וימת עם רב מישראל
7 Pelo que o povo veio a Moisés e disse Havemos pecado, porquanto temos falado contra o SENHOR e contra ti; ora ao SENHOR que tire de nós estas serpentes. Então, Moisés orou pelo povo.
7 ויבא העם אל משה ויאמרו חטאנו כי דברנו ביהוה ובך התפלל אל יהוה ויסר מעלינו את הנחש ויתפלל משה בעד העם
8 E disse o SENHOR a Moisés Faze uma serpente ardente e põe-na sobre uma haste; e será que viverá todo mordido que olhar para ela.
8 ויאמר יהוה אל משה עשה לך שרף ושים אתו על נס והיה כל הנשוך וראה אתו וחי
9 E Moisés fez uma serpente de metal e pô-la sobre uma haste; e era que, mordendo alguma serpente a alguém, olhava para a serpente de metal e ficava vivo
9 ויעש משה נחש נחשת וישמהו על הנס והיה אם נשך הנחש את איש והביט אל נחש הנחשת וחי
10 Então, os filhos de Israel partiram e alojaram-se em Obote.
10 ויסעו בני ישראל ויחנו באבת
11 Depois, partiram de Obote e alojaram-se nos outeiros de Abarim, no deserto que está defronte de Moabe, ao nascente do sol.
11 ויסעו מאבת ויחנו בעיי העברים במדבר אשר על פני מואב ממזרח השמש
12 Dali, partiram e alojaram-se junto ao ribeiro de Zerede.
12 משם נסעו ויחנו בנחל זרד
13 E, dali, partiram e alojaram-se desta banda de Arnom, que está no deserto e sai dos termos dos amorreus; porque Arnom é o termo de Moabe, entre Moabe e os amorreus.
13 משם נסעו ויחנו מעבר ארנון אשר במדבר היצא מגבול האמרי כי ארנון גבול מואב בין מואב ובין האמרי
14 Pelo que se diz no livro das Guerras do SENHOR Contra Vaebe em Sufa, e contra os ribeiros de Arnom,
14 על כן יאמר בספר מלחמת יהוה את והב בסופה ואת הנחלים ארנון
15 e contra a corrente dos ribeiros que se volve para a situação de Ar e se encosta aos termos de Moabe.
15 ואשד הנחלים אשר נטה לשבת ער ונשען לגבול מואב
16 E, dali, partiram para Beer; este é o poço do qual o SENHOR disse a Moisés Ajunta o povo, e lhe darei água
16 ומשם בארה הוא הבאר אשר אמר יהוה למשה אסף את העם ואתנה להם מים
17 (Então, Israel cantou este cântico Sobe, poço, e vós, cantai dele
17 אז ישיר ישראל את השירה הזאת עלי באר ענו לה
18 Tu, poço, que cavaram os príncipes, que escavaram os nobres do povo e o legislador com os seus bordões.). E, do deserto, partiram para Matana;
18 באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם במחקק במשענתם וממדבר מתנה
19 e, de Matana, para Naaliel; e, de Naaliel, para Bamote.
19 וממתנה נחליאל ומנחליאל במות
20 E, de Bamote, partiram para o vale que está no campo de Moabe, no cume de Pisga, à vista do deserto.
20 ומבמות הגיא אשר בשדה מואב ראש הפסגה ונשקפה על פני הישימן
21 Então, Israel mandou mensageiros a Seom, rei dos amorreus, dizendo
21 וישלח ישראל מלאכים אל סיחן מלך האמרי לאמר
22 Deixa-me passar pela tua terra; não nos desviaremos pelos campos nem pelas vinhas, e as águas dos poços não beberemos; iremos pela estrada real até que passemos os teus termos.
22 אעברה בארצך לא נטה בשדה ובכרם לא נשתה מי באר בדרך המלך נלך עד אשר נעבר גבלך
23 Porém Seom não deixou passar a Israel pelos seus termos; antes, Seom congregou todo o seu povo, e saiu ao encontro de Israel ao deserto, e veio a Jaza, e pelejou contra Israel.
23 ולא נתן סיחן את ישראל עבר בגבלו ויאסף סיחן את כל עמו ויצא לקראת ישראל המדברה ויבא יהצה וילחם בישראל
24 Mas Israel o feriu a fio de espada e tomou a sua terra em possessão, desde Arnom até Jaboque, até aos filhos de Amom; porquanto o termo dos filhos de Amom era firme.
24 ויכהו ישראל לפי חרב ויירש את ארצו מארנן עד יבק עד בני עמון כי עז גבול בני עמון
25 Assim, Israel tomou todas estas cidades; e Israel habitou em todas as cidades dos amorreus, em Hesbom e em todas as suas aldeias.
25 ויקח ישראל את כל הערים האלה וישב ישראל בכל ערי האמרי בחשבון ובכל בנתיה
26 Porque Hesbom era cidade de Seom, rei dos amorreus, que tinha pelejado contra o precedente rei dos moabitas e tinha tomado da sua mão toda a sua terra até Arnom.
26 כי חשבון עיר סיחן מלך האמרי הוא והוא נלחם במלך מואב הראשון ויקח את כל ארצו מידו עד ארנן
27 Pelo que dizem os que falam em provérbios Vinde a Hesbom; edifique-se e fortifique-se a cidade de Seom.
27 על כן יאמרו המשלים באו חשבון תבנה ותכונן עיר סיחון
28 Porque fogo saiu de Hesbom, e uma chama, da cidade de Seom; e consumiu a Ar dos moabitas e aos senhores dos altos de Arnom.
28 כי אש יצאה מחשבון להבה מקרית סיחן אכלה ער מואב בעלי במות ארנן
29 Ai de ti, Moabe! Perdido és, povo de Quemos! Entregou seus filhos, que iam fugindo, e suas filhas, como cativas a Seom, rei dos amorreus.
29 אוי לך מואב אבדת עם כמוש נתן בניו פליטם ובנתיו בשבית למלך אמרי סיחון
30 E nós os derribamos; Hesbom perdida é até Dibom, e os assolamos até Nofa, que se estende até Medeba.
30 ונירם אבד חשבון עד דיבון ונשים עד נפח אשר עד מידבא
31 Assim, Israel habitou na terra dos amorreus.
31 וישב ישראל בארץ האמרי
32 Depois, mandou Moisés espiar a Jazer, e tomaram as suas aldeias e daquela possessão lançaram os amorreus que estavam ali.
32 וישלח משה לרגל את יעזר וילכדו בנתיה ויירש את האמרי אשר שם
33 Então, viraram-se e subiram o caminho de Basã; e Ogue, rei de Basã, saiu contra eles, e todo o seu povo, à peleja em Edrei.
33 ויפנו ויעלו דרך הבשן ויצא עוג מלך הבשן לקראתם הוא וכל עמו למלחמה אדרעי
34 E disse o SENHOR a Moisés Não o temas, porque eu to tenho dado na tua mão, a ele, e a todo o seu povo, e a sua terra, e far-lhe-ás como fizeste a Seom, rei dos amorreus, que habitava em Hesbom.
34 ויאמר יהוה אל משה אל תירא אתו כי בידך נתתי אתו ואת כל עמו ואת ארצו ועשית לו כאשר עשית לסיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון
35 E de tal maneira o feriram, a ele, e a seus filhos, e a todo o seu povo, que nenhum deles escapou; e tomaram a sua terra em possessão.
35 ויכו אתו ואת בניו ואת כל עמו עד בלתי השאיר לו שריד ויירשו את ארצו
Números 22
1 Depois, partiram os filhos de Israel e acamparam-se nas campinas de Moabe, desta banda do Jordão, de Jericó.
1 ויסעו בני ישראל ויחנו בערבות מואב מעבר לירדן ירחו
2 Viu, pois, Balaque, filho de Zipor, tudo o que Israel fizera aos amorreus.
2 וירא בלק בן צפור את כל אשר עשה ישראל לאמרי
3 E Moabe temeu muito diante deste povo, porque era muito; e Moabe andava angustiado por causa dos filhos de Israel.
3 ויגר מואב מפני העם מאד כי רב הוא ויקץ מואב מפני בני ישראל
4 Pelo que Moabe disse aos anciãos dos midianitas Agora lamberá esta congregação tudo quanto houver ao redor de nós, como o boi lambe a erva do campo. Naquele tempo, Balaque, filho de Zipor, era rei dos moabitas.
4 ויאמר מואב אל זקני מדין עתה ילחכו הקהל את כל סביבתינו כלחך השור את ירק השדה ובלק בן צפור מלך למואב בעת ההוא
5 Este enviou mensageiros a Balaão, filho de Beor, a Petor, que está junto ao rio, na terra dos filhos do seu povo, a chamá-lo, dizendo Eis que um povo saiu do Egito; eis que cobre a face da terra e parado está defronte de mim.
5 וישלח מלאכים אל בלעם בן בעור פתורה אשר על הנהר ארץ בני עמו לקרא לו לאמר הנה עם יצא ממצרים הנה כסה את עין הארץ והוא ישב ממלי
6 Vem, pois, agora, rogo-te, amaldiçoa-me este povo, pois mais poderoso é do que eu; para ver se o poderei ferir e o lançarei fora da terra; porque eu sei que a quem tu abençoares será abençoado e a quem tu amaldiçoares será amaldiçoado.
6 ועתה לכה נא ארה לי את העם הזה כי עצום הוא ממני אולי אוכל נכה בו ואגרשנו מן הארץ כי ידעתי את אשר תברך מברך ואשר תאר יואר
7 Então, foram-se os anciãos dos moabitas e os anciãos dos midianitas com o preço dos encantamentos nas mãos; e chegaram a Balaão e lhe disseram as palavras de Balaque.
7 וילכו זקני מואב וזקני מדין וקסמים בידם ויבאו אל בלעם וידברו אליו דברי בלק
8 E ele lhes disse Passai aqui esta noite, e vos trarei a resposta, como o SENHOR me falar; então, os príncipes dos moabitas ficaram com Balaão.
8 ויאמר אליהם לינו פה הלילה והשבתי אתכם דבר כאשר ידבר יהוה אלי וישבו שרי מואב עם בלעם
9 E veio Deus a Balaão e disse Quem são estes homens que estão contigo?
9 ויבא אלהים אל בלעם ויאמר מי האנשים האלה עמך
10 E Balaão disse a Deus Balaque, filho de Zipor, rei dos moabitas, mos enviou, dizendo
10 ויאמר בלעם אל האלהים בלק בן צפר מלך מואב שלח אלי
11 Eis que o povo que saiu do Egito cobriu a face da terra; vem, agora, amaldiçoa-mo; porventura, poderei pelejar contra ele e o lançarei fora.
11 הנה העם היצא ממצרים ויכס את עין הארץ עתה לכה קבה לי אתו אולי אוכל להלחם בו וגרשתיו
12 Então, disse Deus a Balaão Não irás com eles, nem amaldiçoarás a este povo, porquanto bendito é.
12 ויאמר אלהים אל בלעם לא תלך עמהם לא תאר את העם כי ברוך הוא
13 Então, Balaão levantou-se pela manhã e disse aos príncipes de Balaque Ide à vossa terra, porque o SENHOR recusa deixar-me ir convosco.
13 ויקם בלעם בבקר ויאמר אל שרי בלק לכו אל ארצכם כי מאן יהוה לתתי להלך עמכם
14 E levantaram-se os príncipes dos moabitas, e vieram a Balaque, e disseram Balaão recusou vir conosco.
14 ויקומו שרי מואב ויבאו אל בלק ויאמרו מאן בלעם הלך עמנו
15 Porém Balaque prosseguiu ainda em enviar mais príncipes e mais honrados do que aqueles,
15 ויסף עוד בלק שלח שרים רבים ונכבדים מאלה
16 os quais vieram a Balaão e lhe disseram Assim diz Balaque, filho de Zipor Rogo-te que não te demores em vir a mim,
16 ויבאו אל בלעם ויאמרו לו כה אמר בלק בן צפור אל נא תמנע מהלך אלי
17 porque grandemente te honrarei e farei tudo o que me disseres; vem, pois, rogo-te, amaldiçoa-me este povo.
17 כי כבד אכבדך מאד וכל אשר תאמר אלי אעשה ולכה נא קבה לי את העם הזה
18 Então, Balaão respondeu e disse aos servos de Balaque Ainda que Balaque me desse a sua casa cheia de prata e de ouro, eu não poderia traspassar o mandado do SENHOR, meu Deus, para fazer coisa pequena ou grande;
18 ויען בלעם ויאמר אל עבדי בלק אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבר את פי יהוה אלהי לעשות קטנה או גדולה
19 agora, pois, rogo-vos que também aqui fiqueis esta noite, para que eu saiba o que o SENHOR me dirá mais.
19 ועתה שבו נא בזה גם אתם הלילה ואדעה מה יסף יהוה דבר עמי
20 Veio, pois, o Senhor a Balaão, de noite, e disse-lhe Se aqueles homens te vieram chamar, levanta-te, vai com eles; todavia, farás o que eu te disser.
20 ויבא אלהים אל בלעם לילה ויאמר לו אם לקרא לך באו האנשים קום לך אתם ואך את הדבר אשר אדבר אליך אתו תעשה
21 Então, Balaão levantou-se pela manhã, e albardou a sua jumenta, e foi-se com os príncipes de Moabe.
21 ויקם בלעם בבקר ויחבש את אתנו וילך עם שרי מואב
22 E a ira de Deus acendeu-se, porque ele se ia; e o Anjo do SENHOR pôs-se-lhe no caminho por adversário; e ele ia caminhando, montado na sua jumenta, e dois de seus moços com ele.
22 ויחר אף אלהים כי הולך הוא ויתיצב מלאך יהוה בדרך לשטן לו והוא רכב על אתנו ושני נעריו עמו
23 Viu, pois, a jumenta o Anjo do SENHOR que estava no caminho, com a sua espada desembainhada na mão; pelo que desviou-se a jumenta do caminho e foi-se pelo campo; então, Balaão espancou a jumenta para fazê-la tornar ao caminho.
23 ותרא האתון את מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלופה בידו ותט האתון מן הדרך ותלך בשדה ויך בלעם את האתון להטתה הדרך
24 Mas o Anjo do SENHOR pôs-se numa vereda de vinhas, havendo uma parede desta banda e uma parede da outra.
24 ויעמד מלאך יהוה במשעול הכרמים גדר מזה וגדר מזה
25 Vendo, pois, a jumenta o Anjo do SENHOR, apertou-se contra a parede e apertou contra a parede o pé de Balaão; pelo que tornou a espancá-la.
25 ותרא האתון את מלאך יהוה ותלחץ אל הקיר ותלחץ את רגל בלעם אל הקיר ויסף להכתה
26 Então, o Anjo do SENHOR passou mais adiante e pôs-se num lugar estreito, onde não havia caminho para se desviar nem para a direita nem para a esquerda.
26 ויוסף מלאך יהוה עבור ויעמד במקום צר אשר אין דרך לנטות ימין ושמאול
27 E, vendo a jumenta o Anjo do SENHOR, deitou-se debaixo de Balaão; e a ira de Balaão acendeu-se, e espancou a jumenta com o bordão.
27 ותרא האתון את מלאך יהוה ותרבץ תחת בלעם ויחר אף בלעם ויך את האתון במקל
28 Então, o SENHOR abriu a boca da jumenta, a qual disse a Balaão Que te fiz eu, que me espancaste estas três vezes?
28 ויפתח יהוה את פי האתון ותאמר לבלעם מה עשיתי לך כי הכיתני זה שלש רגלים
29 E Balaão disse à jumenta Porque zombaste de mim; tomara que tivera eu uma espada na mão, porque agora te mataria.
29 ויאמר בלעם לאתון כי התעללת בי לו יש חרב בידי כי עתה הרגתיך
30 E a jumenta disse a Balaão Porventura, não sou a tua jumenta, em que cavalgaste desde o tempo que eu fui tua até hoje? Costumei eu alguma vez fazer assim contigo? E ele respondeu Não.
30 ותאמר האתון אל בלעם הלוא אנכי אתנך אשר רכבת עלי מעודך עד היום הזה ההסכן הסכנתי לעשות לך כה ויאמר לא
31 Então, o SENHOR abriu os olhos a Balaão, e ele viu o Anjo do SENHOR, que estava no caminho, e a sua espada desembainhada na mão; pelo que inclinou a cabeça e prostrou-se sobre a sua face.
31 ויגל יהוה את עיני בלעם וירא את מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלפה בידו ויקד וישתחו לאפיו
32 Então, o Anjo do SENHOR lhe disse Por que já três vezes espancaste a tua jumenta? Eis que eu saí para ser teu adversário, porquanto o teu caminho é perverso diante de mim;
32 ויאמר אליו מלאך יהוה על מה הכית את אתנך זה שלוש רגלים הנה אנכי יצאתי לשטן כי ירט הדרך לנגדי
33 porém a jumenta me viu e já três vezes se desviou de diante de mim; se ela se não desviara de diante de mim, na verdade que eu agora te mataria e a ela deixaria com vida.
33 ותראני האתון ותט לפני זה שלש רגלים אולי נטתה מפני כי עתה גם אתכה הרגתי ואותה החייתי
34 Então, Balaão disse ao Anjo do SENHOR Pequei, que não soube que estavas neste caminho para te opores a mim; e, agora, se parece mal aos teus olhos, tornar-me-ei.
34 ויאמר בלעם אל מלאך יהוה חטאתי כי לא ידעתי כי אתה נצב לקראתי בדרך ועתה אם רע בעיניך אשובה לי
35 E disse o Anjo do SENHOR a Balaão Vai-te com estes homens, mas somente a palavra que eu falar a ti, esta falarás. Assim, Balaão foi-se com os príncipes de Balaque.
35 ויאמר מלאך יהוה אל בלעם לך עם האנשים ואפס את הדבר אשר אדבר אליך אתו תדבר וילך בלעם עם שרי בלק
36 Ouvindo, pois, Balaque que Balaão vinha, saiu-lhe ao encontro até à cidade de Moabe, que está no termo de Arnom, na extremidade do termo dele.
36 וישמע בלק כי בא בלעם ויצא לקראתו אל עיר מואב אשר על גבול ארנן אשר בקצה הגבול
37 E Balaque disse a Balaão Porventura, não enviei diligentemente a chamar-te? Por que não vieste a mim? Não posso eu na verdade honrar-te?
37 ויאמר בלק אל בלעם הלא שלח שלחתי אליך לקרא לך למה לא הלכת אלי האמנם לא אוכל כבדך
38 Então, Balaão disse a Balaque Eis que eu tenho vindo a ti; porventura, poderei eu agora de alguma forma falar alguma coisa? A palavra que Deus puser na minha boca, esta falarei.
38 ויאמר בלעם אל בלק הנה באתי אליך עתה היכול אוכל דבר מאומה הדבר אשר ישים אלהים בפי אתו אדבר
39 E Balaão foi com Balaque, e vieram a Quiriate-Huzote.
39 וילך בלעם עם בלק ויבאו קרית חצות
40 Então, Balaque matou bois e ovelhas; e deles enviou a Balaão e aos príncipes que estavam com ele.
40 ויזבח בלק בקר וצאן וישלח לבלעם ולשרים אשר אתו
41 E sucedeu que, pela manhã, Balaque tomou a Balaão e o fez subir aos altos de Baal. E viu Balaão dali a última parte do povo.
41 ויהי בבקר ויקח בלק את בלעם ויעלהו במות בעל וירא משם קצה העם
Números 23
1 Então, Balaão disse a Balaque Edifica-me aqui sete altares e prepara-me aqui sete bezerros e sete carneiros.
1 ויאמר בלעם אל בלק בנה לי בזה שבעה מזבחת והכן לי בזה שבעה פרים ושבעה אילים
2 Fez, pois, Balaque como Balaão dissera; e Balaque e Balaão ofereceram um bezerro e um carneiro sobre cada altar.
2 ויעש בלק כאשר דבר בלעם ויעל בלק ובלעם פר ואיל במזבח
3 Então, Balaão disse a Balaque Fica-te ao pé do teu holocausto, e eu irei; porventura, o SENHOR me sairá ao encontro, e o que me mostrar te notificarei. Então, foi a um alto.
3 ויאמר בלעם לבלק התיצב על עלתך ואלכה אולי יקרה יהוה לקראתי ודבר מה יראני והגדתי לך וילך שפי
4 E, encontrando-se Deus com Balaão, lhe disse este Preparei sete altares e ofereci um bezerro e um carneiro sobre cada altar.
4 ויקר אלהים אל בלעם ויאמר אליו את שבעת המזבחת ערכתי ואעל פר ואיל במזבח
5 Então, o SENHOR pôs a palavra na boca de Balaão e disse Torna para Balaque e fala assim.
5 וישם יהוה דבר בפי בלעם ויאמר שוב אל בלק וכה תדבר
6 E, tornando para ele, eis que estava ao pé do seu holocausto, ele e todos os príncipes dos moabitas.
6 וישב אליו והנה נצב על עלתו הוא וכל שרי מואב
7 Então, alçou a sua parábola e disse De Arã me mandou trazer Balaque, rei dos moabitas, das montanhas do oriente, dizendo Vem, amaldiçoa-me a Jacó; e vem, detesta a Israel.
7 וישא משלו ויאמר מן ארם ינחני בלק מלך מואב מהררי קדם לכה ארה לי יעקב ולכה זעמה ישראל
8 Como amaldiçoarei o que Deus não amaldiçoa? E como detestarei, quando o SENHOR não detesta?
8 מה אקב לא קבה אל ומה אזעם לא זעם יהוה
9 Porque do cume das penhas o vejo e dos outeiros o contemplo eis que este povo habitará só e entre as nações não será contado.
9 כי מראש צרים אראנו ומגבעות אשורנו הן עם לבדד ישכן ובגוים לא יתחשב
10 Quem contará o pó de Jacó e o número da quarta parte de Israel? A minha alma morra da morte dos justos, e seja o meu fim como o seu.
10 מי מנה עפר יעקב ומספר את רבע ישראל תמת נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמהו
11 Então, disse Balaque a Balaão Que me fizeste? Chamei-te para amaldiçoar os meus inimigos, mas eis que inteiramente os abençoaste.
11 ויאמר בלק אל בלעם מה עשית לי לקב איבי לקחתיך והנה ברכת ברך
12 E ele respondeu e disse Porventura, não terei cuidado de falar o que o SENHOR pôs na minha boca?
12 ויען ויאמר הלא את אשר ישים יהוה בפי אתו אשמר לדבר
13 Então, Balaque lhe disse Rogo-te que venhas comigo a outro lugar, de onde o verás; verás somente a última parte dele, mas a todo ele não verás; e amaldiçoa-mo dali.
13 ויאמר אליו בלק לך נא אתי אל מקום אחר אשר תראנו משם אפס קצהו תראה וכלו לא תראה וקבנו לי משם
14 Assim, o tomou consigo ao campo de Zofim, ao cume de Pisga; e edificou sete altares e ofereceu um bezerro e um carneiro sobre cada altar.
14 ויקחהו שדה צפים אל ראש הפסגה ויבן שבעה מזבחת ויעל פר ואיל במזבח
15 Então, disse Balaão a Balaque Fica aqui ao pé do teu holocausto, e eu irei ali ao seu encontro.
15 ויאמר אל בלק התיצב כה על עלתך ואנכי אקרה כה
16 E, encontrando-se o SENHOR com Balaão, pôs uma palavra na sua boca e disse Torna para Balaque e fala assim.
16 ויקר יהוה אל בלעם וישם דבר בפיו ויאמר שוב אל בלק וכה תדבר
17 E, vindo a ele, eis que estava ao pé do holocausto, e os príncipes dos moabitas, com ele; disse-lhe, pois, Balaque Que coisa falou o SENHOR?
17 ויבא אליו והנו נצב על עלתו ושרי מואב אתו ויאמר לו בלק מה דבר יהוה
18 Então, alçou a sua parábola e disse Levanta-te, Balaque, e ouve; inclina os teus ouvidos a mim, filho de Zipor.
18 וישא משלו ויאמר קום בלק ושמע האזינה עדי בנו צפר
19 Deus não é homem, para que minta; nem filho de homem, para que se arrependa; porventura, diria ele e não o faria? Ou falaria e não o confirmaria?
19 לא איש אל ויכזב ובן אדם ויתנחם ההוא אמר ולא יעשה ודבר ולא יקימנה
20 Eis que recebi mandado de abençoar; pois ele tem abençoado, e eu não o posso revogar.
20 הנה ברך לקחתי וברך ולא אשיבנה
21 Não viu iniquidade em Israel, nem contemplou maldade em Jacó; o SENHOR, seu Deus, é com ele e nele, e entre eles se ouve o alarido de um rei.
21 לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל יהוה אלהיו עמו ותרועת מלך בו
22 Deus os tirou do Egito; as suas forças são como as do unicórnio.
22 אל מוציאם ממצרים כתועפת ראם לו
23 Pois contra Jacó não vale encantamento, nem adivinhação contra Israel; neste tempo se dirá de Jacó e de Israel Que coisas Deus tem feito!
23 כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל
24 Eis que o povo se levantará como leoa e se exalçará como leão; não se deitará até que coma a presa e beba o sangue de mortos.
24 הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא לא ישכב עד יאכל טרף ודם חללים ישתה
25 Então, Balaque disse a Balaão Nem totalmente o amaldiçoarás, nem totalmente o abençoarás.
25 ויאמר בלק אל בלעם גם קב לא תקבנו גם ברך לא תברכנו
26 Porém Balaão respondeu e disse a Balaque Não te falei eu, dizendo Tudo o que o SENHOR falar, aquilo farei?
26 ויען בלעם ויאמר אל בלק הלא דברתי אליך לאמר כל אשר ידבר יהוה אתו אעשה
27 Disse mais Balaque a Balaão Ora, vem, e te levarei a outro lugar; porventura, bem parecerá aos olhos de Deus que dali mo amaldiçoes.
27 ויאמר בלק אל בלעם לכה נא אקחך אל מקום אחר אולי יישר בעיני האלהים וקבתו לי משם
28 Então, Balaque levou Balaão consigo ao cume de Peor, que olha para a banda do deserto.
28 ויקח בלק את בלעם ראש הפעור הנשקף על פני הישימן
29 Balaão disse a Balaque Edifica-me aqui sete altares e prepara-me aqui sete bezerros e sete carneiros.
29 ויאמר בלעם אל בלק בנה לי בזה שבעה מזבחת והכן לי בזה שבעה פרים ושבעה אילים
30 Balaque, pois, fez como dissera Balaão e ofereceu um bezerro e um carneiro sobre cada altar.
30 ויעש בלק כאשר אמר בלעם ויעל פר ואיל במזבח
Números 24
1 Vendo Balaão que bem parecia aos olhos do SENHOR que abençoasse a Israel, não foi esta vez como dantes ao encontro dos encantamentos, mas pôs o seu rosto para o deserto.
1 וירא בלעם כי טוב בעיני יהוה לברך את ישראל ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים וישת אל המדבר פניו
2 E, levantando Balaão os olhos e vendo a Israel que habitava segundo as suas tribos, veio sobre ele o Espírito de Deus.
2 וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שכן לשבטיו ותהי עליו רוח אלהים
3 E alçou a sua parábola e disse Fala Balaão, filho de Beor, e fala o homem de olhos abertos;
3 וישא משלו ויאמר נאם בלעם בנו בער ונאם הגבר שתם העין
4 fala aquele que ouviu os ditos de Deus, o que vê a visão do Todo-poderoso, caindo em êxtase e de olhos abertos
4 נאם שמע אמרי אל אשר מחזה שדי יחזה נפל וגלוי עינים
5 Que boas são as tuas tendas, ó Jacó! Que boas as tuas moradas, ó Israel!
5 מה טבו אהליך יעקב משכנתיך ישראל
6 Como ribeiros se estendem, como jardins ao pé dos rios; como árvores de sândalo o SENHOR as plantou, como cedros junto às águas.
6 כנחלים נטיו כגנת עלי נהר כאהלים נטע יהוה כארזים עלי מים
7 De seus baldes manarão águas, e a sua semente estará em muitas águas; e o seu rei se exalçará mais do que Agague, e o seu reino será levantado.
7 יזל מים מדליו וזרעו במים רבים וירם מאגג מלכו ותנשא מלכתו
8 Deus o tirou do Egito; as suas forças são como as do unicórnio; consumirá as nações, seus inimigos, e quebrará seus ossos, e com as suas setas os atravessará.
8 אל מוציאו ממצרים כתועפת ראם לו יאכל גוים צריו ועצמתיהם יגרם וחציו ימחץ
9 Encurvou-se, deitou-se como leão e como leoa; quem o despertará? Benditos os que te abençoarem, e malditos os que te amaldiçoarem
9 כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו מברכיך ברוך וארריך ארור
10 Então, a ira de Balaque se acendeu contra Balaão, e bateu ele as suas palmas; e Balaque disse a Balaão Para amaldiçoar os meus inimigos te tenho chamado; porém agora já três vezes os abençoaste inteiramente.
10 ויחר אף בלק אל בלעם ויספק את כפיו ויאמר בלק אל בלעם לקב איבי קראתיך והנה ברכת ברך זה שלש פעמים
11 Agora, pois, foge para o teu lugar; eu tinha dito que te honraria grandemente; mas eis que o SENHOR te privou desta honra.
11 ועתה ברח לך אל מקומך אמרתי כבד אכבדך והנה מנעך יהוה מכבוד
12 Então, Balaão disse a Balaque Não falei eu também aos teus mensageiros, que me enviaste, dizendo
12 ויאמר בלעם אל בלק הלא גם אל מלאכיך אשר שלחת אלי דברתי לאמר
13 Ainda que Balaque me desse a sua casa cheia de prata e ouro, não posso traspassar o mandado do SENHOR, fazendo bem ou mal de meu próprio coração; o que o SENHOR falar, isso falarei eu.
13 אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבר את פי יהוה לעשות טובה או רעה מלבי אשר ידבר יהוה אתו אדבר
14 Agora, pois, eis que me vou ao meu povo; vem, avisar-te-ei do que este povo fará ao teu povo nos últimos dias.
14 ועתה הנני הולך לעמי לכה איעצך אשר יעשה העם הזה לעמך באחרית הימים
15 Então, alçou a sua parábola e disse Fala Balaão, filho de Beor, e fala o homem de olhos abertos;
15 וישא משלו ויאמר נאם בלעם בנו בער ונאם הגבר שתם העין
16 fala aquele que ouviu os ditos de Deus e o que sabe a ciência do Altíssimo; o que viu a visão do Todo-poderoso, caído em êxtase e de olhos abertos
16 נאם שמע אמרי אל וידע דעת עליון מחזה שדי יחזה נפל וגלוי עינים
17 Vê-lo-ei, mas não agora; contemplá-lo-ei, mas não de perto; uma estrela procederá de Jacó, e um cetro subirá de Israel, que ferirá os termos dos moabitas e destruirá todos os filhos de Sete.
17 אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל ומחץ פאתי מואב וקרקר כל בני שת
18 E Edom será uma possessão, e Seir também será uma possessão hereditária para os seus inimigos; pois Israel fará proezas.
18 והיה אדום ירשה והיה ירשה שעיר איביו וישראל עשה חיל
19 E dominará um de Jacó e matará os que restam das cidades.
19 וירד מיעקב והאביד שריד מעיר
20 E, vendo os amalequitas, alçou a sua parábola e disse Amaleque é o primeiro das nações; porém o seu fim será para perdição.
20 וירא את עמלק וישא משלו ויאמר ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אבד
21 E, vendo os queneus, alçou a sua parábola e disse Firme está a tua habitação, e puseste o teu ninho na penha.
21 וירא את הקיני וישא משלו ויאמר איתן מושבך ושים בסלע קנך
22 Todavia, o queneu será consumido, até que Assur te leve por prisioneiro.
22 כי אם יהיה לבער קין עד מה אשור תשבך
23 E, alçando ainda a sua parábola, disse Ai, quem viverá, quando Deus fizer isto?
23 וישא משלו ויאמר אוי מי יחיה משמו אל
24 E as naus das costas de Quitim afligirão a Assur; também afligirão a Héber; e também ele será para perdição.
24 וצים מיד כתים וענו אשור וענו עבר וגם הוא עדי אבד
25 Então, Balaão levantou-se, e foi-se, e voltou ao seu lugar, e também Balaque se foi pelo seu caminho.
25 ויקם בלעם וילך וישב למקמו וגם בלק הלך לדרכו
Números 25
1 E Israel deteve-se em Sitim, e o povo começou a prostituir-se com as filhas dos moabitas.
1 וישב ישראל בשטים ויחל העם לזנות אל בנות מואב
2 Estas convidaram o povo aos sacrifícios dos seus deuses; e o povo comeu e inclinou-se aos seus deuses.
2 ותקראן לעם לזבחי אלהיהן ויאכל העם וישתחוו לאלהיהן
3 Juntando-se, pois, Israel a Baal-Peor, a ira do SENHOR se acendeu contra Israel.
3 ויצמד ישראל לבעל פעור ויחר אף יהוה בישראל
4 Disse o SENHOR a Moisés Toma todos os cabeças do povo e enforca-os ao SENHOR diante do sol, e o ardor da ira do SENHOR se retirará de Israel.
4 ויאמר יהוה אל משה קח את כל ראשי העם והוקע אותם ליהוה נגד השמש וישב חרון אף יהוה מישראל
5 Então, Moisés disse aos juízes de Israel Cada um mate os seus homens que se juntaram a Baal-Peor
5 ויאמר משה אל שפטי ישראל הרגו איש אנשיו הנצמדים לבעל פעור
6 E eis que veio um homem dos filhos de Israel e trouxe a seus irmãos uma midianita perante os olhos de Moisés e de toda a congregação dos filhos de Israel, chorando eles diante da tenda da congregação.
6 והנה איש מבני ישראל בא ויקרב אל אחיו את המדינית לעיני משה ולעיני כל עדת בני ישראל והמה בכים פתח אהל מועד
7 Vendo isso Finéias, filho de Eleazar, filho de Arão, o sacerdote, se levantou do meio da congregação e tomou uma lança na sua mão;
7 וירא פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן ויקם מתוך העדה ויקח רמח בידו
8 e foi após o varão israelita até à tenda e os atravessou a ambos, ao varão israelita e à mulher, pela sua barriga; então, a praga cessou de sobre os filhos de Israel.
8 ויבא אחר איש ישראל אל הקבה וידקר את שניהם את איש ישראל ואת האשה אל קבתה ותעצר המגפה מעל בני ישראל
9 E os que morreram daquela praga foram vinte e quatro mil.
9 ויהיו המתים במגפה ארבעה ועשרים אלף
10 Então, o SENHOR falou a Moisés, dizendo
10 וידבר יהוה אל משה לאמר
11 Finéias, filho de Eleazar, filho de Arão, o sacerdote, desviou a minha ira de sobre os filhos de Israel, pois zelou o meu zelo no meio deles; de modo que no meu zelo não consumi os filhos de Israel.
11 פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי
12 Portanto, dize Eis que lhe dou o meu concerto de paz,
12 לכן אמר הנני נתן לו את בריתי שלום
13 e ele e a sua semente depois dele terão o concerto do sacerdócio perpétuo; porquanto teve zelo pelo seu Deus e fez propiciação pelos filhos de Israel.
13 והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם תחת אשר קנא לאלהיו ויכפר על בני ישראל
14 E o nome do israelita morto, que foi morto com a midianita, era Zinri, filho de Salu, maioral da casa paterna dos simeonitas.
14 ושם איש ישראל המכה אשר הכה את המדינית זמרי בן סלוא נשיא בית אב לשמעני
15 E o nome da mulher midianita morta era Cosbi, filha de Zur, cabeça do povo da casa paterna entre os midianitas.
15 ושם האשה המכה המדינית כזבי בת צור ראש אמות בית אב במדין הוא
16 Falou mais o SENHOR a Moisés, dizendo
16 וידבר יהוה אל משה לאמר
17 Afligireis os midianitas e os ferireis,
17 צרור את המדינים והכיתם אותם
18 porque eles vos afligiram a vós outros com os seus enganos com que vos enganaram no negócio de Peor e no negócio de Cosbi, filha do maioral dos midianitas, irmã deles, que foi morta no dia da praga no negócio de Peor.
18 כי צררים הם לכם בנכליהם אשר נכלו לכם על דבר פעור ועל דבר כזבי בת נשיא מדין אחתם המכה ביום המגפה על דבר פעור
Números 26
1 Aconteceu, pois, que, depois daquela praga, falou o SENHOR a Moisés e a Eleazar, filho de Arão, o sacerdote, dizendo
1 ויהי אחרי המגפה ויאמר יהוה אל משה ואל אלעזר בן אהרן הכהן לאמר
2 Tomai a soma de toda a congregação dos filhos de Israel, da idade de vinte anos para cima, segundo as casas de seus pais, todo que, em Israel, vai para o exército.
2 שאו את ראש כל עדת בני ישראל מבן עשרים שנה ומעלה לבית אבתם כל יצא צבא בישראל
3 Falaram, pois, Moisés e Eleazar, o sacerdote, aos cabeças de Israel, nas campinas de Moabe, ao pé do Jordão, de Jericó, dizendo
3 וידבר משה ואלעזר הכהן אתם בערבת מואב על ירדן ירחו לאמר
4 Contai o povo da idade de vinte anos para cima, como o SENHOR ordenara a Moisés e aos filhos de Israel, que saíram do Egito.
4 מבן עשרים שנה ומעלה כאשר צוה יהוה את משה ובני ישראל היצאים מארץ מצרים
5 Rúben, o primogênito de Israel; os filhos de Rúben foram Enoque, do qual era a família dos enoquitas; de Palu, a família dos paluítas;
5 ראובן בכור ישראל בני ראובן חנוך משפחת החנכי לפלוא משפחת הפלאי
6 de Hezrom, a família dos hezronitas; de Carmi, a família dos carmitas.
6 לחצרן משפחת החצרוני לכרמי משפחת הכרמי
7 Estas são as famílias dos rubenitas; e os que foram deles contados foram quarenta e três mil e setecentos e trinta.
7 אלה משפחת הראובני ויהיו פקדיהם שלשה וארבעים אלף ושבע מאות ושלשים
8 E o filho de Palu Eliabe.
8 ובני פלוא אליאב
9 E os filhos de Eliabe Nemuel, e Datã, e Abirão; estes, Datã e Abirão, foram os chamados da congregação, que moveram a contenda contra Moisés e contra Arão na congregação de Corá, quando moveram a contenda contra o SENHOR;
9 ובני אליאב נמואל ודתן ואבירם הוא דתן ואבירם קרואי העדה אשר הצו על משה ועל אהרן בעדת קרח בהצתם על יהוה
10 e a terra abriu a sua boca e os tragou com Corá, quando morreu a congregação; quando o fogo consumiu duzentos e cinquenta homens, e foram por sinal.
10 ותפתח הארץ את פיה ותבלע אתם ואת קרח במות העדה באכל האש את חמשים ומאתים איש ויהיו לנס
11 Mas os filhos de Corá não morreram.
11 ובני קרח לא מתו
12 Os filhos de Simeão, segundo as suas famílias de Nemuel, a família dos nemuelitas; de Jamim, a família dos jaminitas; de Jaquim, a família dos jaquinitas;
12 בני שמעון למשפחתם לנמואל משפחת הנמואלי לימין משפחת הימיני ליכין משפחת היכיני
13 de Zerá, a família dos zeraítas; de Saul, a família dos saulitas.
13 לזרח משפחת הזרחי לשאול משפחת השאולי
14 Estas são as famílias dos simeonitas, vinte e dois mil e duzentos.
14 אלה משפחת השמעני שנים ועשרים אלף ומאתים
15 Os filhos de Gade, segundo as suas gerações de Zefom, a família dos zefonitas; de Hagi, a família dos hagitas; de Suni, a família dos sunitas;
15 בני גד למשפחתם לצפון משפחת הצפוני לחגי משפחת החגי לשוני משפחת השוני
16 de Ozni, a família dos oznitas; de Eri, a família dos eritas;
16 לאזני משפחת האזני לערי משפחת הערי
17 de Arodi, a família dos aroditas; de Areli, a família dos arelitas.
17 לארוד משפחת הארודי לאראלי משפחת האראלי
18 Estas são as famílias dos filhos de Gade, segundo os que foram deles contados, quarenta mil e quinhentos.
18 אלה משפחת בני גד לפקדיהם ארבעים אלף וחמש מאות
19 Os filhos de Judá Er e Onã; mas Er e Onã morreram na terra de Canaã.
19 בני יהודה ער ואונן וימת ער ואונן בארץ כנען
20 Assim, os filhos de Judá foram segundo as suas famílias de Selá, a família dos selaítas; de Perez, a família dos perezitas; de Zerá, a família dos zeraítas.
20 ויהיו בני יהודה למשפחתם לשלה משפחת השלני לפרץ משפחת הפרצי לזרח משפחת הזרחי
21 E os filhos de Perez foram de Hezrom, a família dos hezronitas; de Hamul, a família dos hamulitas.
21 ויהיו בני פרץ לחצרן משפחת החצרני לחמול משפחת החמולי
22 Estas são as famílias de Judá, segundo os que foram deles contados, setenta e seis mil e quinhentos.
22 אלה משפחת יהודה לפקדיהם ששה ושבעים אלף וחמש מאות
23 Os filhos de Issacar, segundo as suas famílias, foram de Tola, a família dos tolaítas; de Puva, a família dos puvitas;
23 בני יששכר למשפחתם תולע משפחת התולעי לפוה משפחת הפוני
24 de Jasube, a família dos jasubitas; de Sinrom, a família dos sinronitas.
24 לישוב משפחת הישובי לשמרן משפחת השמרני
25 Estas são as famílias de Issacar, segundo os que foram deles contados, sessenta e quatro mil e trezentos.
25 אלה משפחת יששכר לפקדיהם ארבעה וששים אלף ושלש מאות
26 Os filhos de Zebulom, segundo as suas famílias, foram de Serede, a família dos sereditas; de Elom, a família dos elonitas; de Jaleel, a família dos jaleelitas.
26 בני זבולן למשפחתם לסרד משפחת הסרדי לאלון משפחת האלני ליחלאל משפחת היחלאלי
27 Estas são as famílias dos zebulonitas, segundo os que foram deles contados, sessenta mil e quinhentos.
27 אלה משפחת הזבולני לפקדיהם ששים אלף וחמש מאות
28 Os filhos de José, segundo as suas famílias, foram Manassés e Efraim.
28 בני יוסף למשפחתם מנשה ואפרים
29 Os filhos de Manassés foram de Maquir, a família dos maquiritas; e Maquir gerou a Gileade; de Gileade, a família dos gileaditas.
29 בני מנשה למכיר משפחת המכירי ומכיר הוליד את גלעד לגלעד משפחת הגלעדי
30 Estes são os filhos de Gileade de Jezer, a família dos jezeritas; de Heleque, a família dos helequitas;
30 אלה בני גלעד איעזר משפחת האיעזרי לחלק משפחת החלקי
31 e de Asriel, a família dos asrielitas; e de Siquém, a família dos siquemitas;
31 ואשריאל משפחת האשראלי ושכם משפחת השכמי
32 e de Semida, a família dos semidaítas; e de Héfer, a família dos heferitas.
32 ושמידע משפחת השמידעי וחפר משפחת החפרי
33 Porém Zelofeade, filho de Héfer, não tinha filhos, senão filhas; e os nomes das filhas de Zelofeade foram Macla, Noa, Hogla, Milca e Tirza.
33 וצלפחד בן חפר לא היו לו בנים כי אם בנות ושם בנות צלפחד מחלה ונעה חגלה מלכה ותרצה
34 Estas são as famílias de Manassés; e os que foram deles contados foram cinquenta e dois mil e setecentos.
34 אלה משפחת מנשה ופקדיהם שנים וחמשים אלף ושבע מאות
35 Estes são os filhos de Efraim, segundo as suas famílias de Sutela, a família dos sutelaítas; de Bequer, a família dos bequeritas; de Taã, a família dos taanitas.
35 אלה בני אפרים למשפחתם לשותלח משפחת השתלחי לבכר משפחת הבכרי לתחן משפחת התחני
36 E estes são os filhos de Sutela de Erã, a família dos eranitas.
36 ואלה בני שותלח לערן משפחת הערני
37 Estas são as famílias dos filhos de Efraim, segundo os que foram deles contados, trinta e dois mil e quinhentos; estes são os filhos de José, segundo as suas famílias.
37 אלה משפחת בני אפרים לפקדיהם שנים ושלשים אלף וחמש מאות אלה בני יוסף למשפחתם
38 Os filhos de Benjamim, segundo as suas famílias de Belá, a família dos belaítas; de Asbel, a família dos asbelitas; de Airão, a família dos airamitas;
38 בני בנימן למשפחתם לבלע משפחת הבלעי לאשבל משפחת האשבלי לאחירם משפחת האחירמי
39 de Sufã, a família dos sufamitas; de Hufã, a família dos hufamitas.
39 לשפופם משפחת השופמי לחופם משפחת החופמי
40 E os filhos de Belá foram Arde e Naamã de Arde, a família dos arditas; de Naamã, a família dos naamanitas.
40 ויהיו בני בלע ארד ונעמן משפחת הארדי לנעמן משפחת הנעמי
41 Estes são os filhos de Benjamim, segundo as suas famílias; e os que foram deles contados foram quarenta e cinco mil e seiscentos.
41 אלה בני בנימן למשפחתם ופקדיהם חמשה וארבעים אלף ושש מאות
42 Estes são os filhos de Dã, segundo as suas famílias de Suão, a família dos suamitas; estas são as famílias de Dã, segundo as suas famílias.
42 אלה בני דן למשפחתם לשוחם משפחת השוחמי אלה משפחת דן למשפחתם
43 Todas as famílias dos suamitas, segundo os que foram deles contados foram sessenta e quatro mil e quatrocentos.
43 כל משפחת השוחמי לפקדיהם ארבעה וששים אלף וארבע מאות
44 Os filhos de Aser, segundo as suas famílias, foram de Imna, a família dos imnaítas; de Isvi, a família dos isvitas; de Berias, a família dos beriaítas.
44 בני אשר למשפחתם לימנה משפחת הימנה לישוי משפחת הישוי לבריעה משפחת הבריעי
45 Os filhos de Berias foram de Héber, a família dos heberitas; de Malquiel, a família dos malquielitas.
45 לבני בריעה לחבר משפחת החברי למלכיאל משפחת המלכיאלי
46 E o nome da filha de Aser foi Sera.
46 ושם בת אשר שרח
47 Estas são as famílias dos filhos de Aser, segundo os que foram deles contados, cinquenta e três mil e quatrocentos.
47 אלה משפחת בני אשר לפקדיהם שלשה וחמשים אלף וארבע מאות
48 Os filhos de Naftali, segundo as suas famílias de Jazeel, a família dos jazeelitas; de Guni, a família dos gunitas;
48 בני נפתלי למשפחתם ליחצאל משפחת היחצאלי לגוני משפחת הגוני
49 de Jezer, a família dos jezeritas; de Silém, a família dos silemitas.
49 ליצר משפחת היצרי לשלם משפחת השלמי
50 Estas são as famílias de Naftali, segundo as suas famílias; e os que foram deles contados foram quarenta e cinco mil e quatrocentos.
50 אלה משפחת נפתלי למשפחתם ופקדיהם חמשה וארבעים אלף וארבע מאות
51 Estes são os contados dos filhos de Israel, seiscentos e um mil e setecentos e trinta.
51 אלה פקודי בני ישראל שש מאות אלף ואלף שבע מאות ושלשים
52 E falou o SENHOR a Moisés, dizendo
52 וידבר יהוה אל משה לאמר
53 A estes se repartirá a terra em herança, segundo o número dos nomes.
53 לאלה תחלק הארץ בנחלה במספר שמות
54 Aos muitos, multiplicarás a sua herança; e, aos poucos, diminuirás a sua herança; a cada qual se dará a sua herança, segundo os que foram deles contados.
54 לרב תרבה נחלתו ולמעט תמעיט נחלתו איש לפי פקדיו יתן נחלתו
55 Todavia, a terra se repartirá por sortes; segundo os nomes das tribos de seus pais, a herdarão.
55 אך בגורל יחלק את הארץ לשמות מטות אבתם ינחלו
56 Segundo sair a sorte, se repartirá a herança deles entre os muitos e os poucos.
56 על פי הגורל תחלק נחלתו בין רב למעט
57 E estes são os que foram contados de Levi, segundo as suas famílias de Gérson, a família dos gersonitas; de Coate, a família dos coatitas; de Merari, a família dos meraritas.
57 ואלה פקודי הלוי למשפחתם לגרשון משפחת הגרשני לקהת משפחת הקהתי למררי משפחת המררי
58 Estas são as famílias de Levi a família dos libnitas, a família dos hebronitas, a família dos malitas, a família dos musitas, a família dos coraítas; e Coate gerou a Anrão.
58 אלה משפחת לוי משפחת הלבני משפחת החברני משפחת המחלי משפחת המושי משפחת הקרחי וקהת הולד את עמרם
59 E o nome da mulher de Anrão foi Joquebede, filha de Levi, a qual nasceu a Levi no Egito; e esta, a Anrão gerou Arão, e Moisés, e Miriã, sua irmã.
59 ושם אשת עמרם יוכבד בת לוי אשר ילדה אתה ללוי במצרים ותלד לעמרם את אהרן ואת משה ואת מרים אחתם
60 E a Arão nasceram Nadabe, Abiú, Eleazar e Itamar.
60 ויולד לאהרן את נדב ואת אביהוא את אלעזר ואת איתמר
61 Porém Nadabe e Abiú morreram quando trouxeram fogo estranho perante o SENHOR.
61 וימת נדב ואביהוא בהקריבם אש זרה לפני יהוה
62 E os que foram deles contados foram vinte e três mil, todo o varão da idade de um mês para cima; porque estes não foram contados entre os filhos de Israel, porquanto lhes não foi dada herança entre os filhos de Israel.
62 ויהיו פקדיהם שלשה ועשרים אלף כל זכר מבן חדש ומעלה כי לא התפקדו בתוך בני ישראל כי לא נתן להם נחלה בתוך בני ישראל
63 Estes são os que foram contados por Moisés e Eleazar, o sacerdote, que contaram os filhos de Israel nas campinas de Moabe, ao pé do Jordão, de Jericó.
63 אלה פקודי משה ואלעזר הכהן אשר פקדו את בני ישראל בערבת מואב על ירדן ירחו
64 E entre estes nenhum houve dos que foram contados por Moisés e Arão, o sacerdote, quando contaram aos filhos de Israel no deserto do Sinai.
64 ובאלה לא היה איש מפקודי משה ואהרן הכהן אשר פקדו את בני ישראל במדבר סיני
65 Porque o SENHOR dissera deles que certamente morreriam no deserto; e nenhum deles ficou, senão Calebe, filho de Jefoné, e Josué, filho de Num.
65 כי אמר יהוה להם מות ימתו במדבר ולא נותר מהם איש כי אם כלב בן יפנה ויהושע בן נון
Números 27
1 E chegaram as filhas de Zelofeade, filho de Héfer, filho de Gileade, filho de Maquir, filho de Manassés, entre as famílias de Manassés, filho de José (e estes são os nomes de suas filhas Macla, Noa, Hogla, Milca e Tirza);
1 ותקרבנה בנות צלפחד בן חפר בן גלעד בן מכיר בן מנשה למשפחת מנשה בן יוסף ואלה שמות בנתיו מחלה נעה וחגלה ומלכה ותרצה
2 e puseram-se diante de Moisés, e diante de Eleazar, o sacerdote, e diante dos príncipes e de toda a congregação, à porta da tenda da congregação, dizendo
2 ותעמדנה לפני משה ולפני אלעזר הכהן ולפני הנשיאם וכל העדה פתח אהל מועד לאמר
3 Nosso pai morreu no deserto e não estava entre a congregação dos que se congregaram contra o SENHOR na congregação de Corá; mas morreu no seu próprio pecado e não teve filhos.
3 אבינו מת במדבר והוא לא היה בתוך העדה הנועדים על יהוה בעדת קרח כי בחטאו מת ובנים לא היו לו
4 Por que se tiraria o nome de nosso pai do meio da sua família, porquanto não teve filhos? Dá-nos possessão entre os irmãos de nosso pai.
4 למה יגרע שם אבינו מתוך משפחתו כי אין לו בן תנה לנו אחזה בתוך אחי אבינו
5 E Moisés levou a sua causa perante o SENHOR.
5 ויקרב משה את משפטן לפני יהוה
6 E falou o SENHOR a Moisés, dizendo
6 ויאמר יהוה אל משה לאמר
7 As filhas de Zelofeade falam retamente; certamente lhes darás possessão de herança entre os irmãos de seu pai; e a herança de seu pai farás passar a elas.
7 כן בנות צלפחד דברת נתן תתן להם אחזת נחלה בתוך אחי אביהם והעברת את נחלת אביהן להן
8 E falarás aos filhos de Israel, dizendo Quando alguém morrer e não tiver filho, então, fareis passar a sua herança a sua filha.
8 ואל בני ישראל תדבר לאמר איש כי ימות ובן אין לו והעברתם את נחלתו לבתו
9 E, se não tiver filha, então, a sua herança dareis a seus irmãos.
9 ואם אין לו בת ונתתם את נחלתו לאחיו
10 Porém, se não tiver irmãos, então, dareis a sua herança aos irmãos de seu pai.
10 ואם אין לו אחים ונתתם את נחלתו לאחי אביו
11 Se também seu pai não tiver irmãos, então, a sua herança dareis a seu parente, àquele que lhe for o mais chegado da sua família, para que a possua; isto aos filhos de Israel será por estatuto de direito, como o SENHOR ordenou a Moisés
11 ואם אין אחים לאביו ונתתם את נחלתו לשארו הקרב אליו ממשפחתו וירש אתה והיתה לבני ישראל לחקת משפט כאשר צוה יהוה את משה
12 Depois, disse o SENHOR a Moisés Sobe este monte Abarim e vê a terra que tenho dado aos filhos de Israel.
12 ויאמר יהוה אל משה עלה אל הר העברים הזה וראה את הארץ אשר נתתי לבני ישראל
13 E, havendo -a visto, então, serás recolhido ao teu povo, assim como foi recolhido teu irmão Arão;
13 וראיתה אתה ונאספת אל עמיך גם אתה כאשר נאסף אהרן אחיך
14 porquanto rebeldes fostes no deserto de Zim, na contenda da congregação, ao meu mandado de me santificardes nas águas diante dos seus olhos. (Estas são as águas de Meribá de Cades, no deserto de Zim.)
14 כאשר מריתם פי במדבר צן במריבת העדה להקדישני במים לעיניהם הם מי מריבת קדש מדבר צן
15 Então, falou Moisés ao SENHOR, dizendo
15 וידבר משה אל יהוה לאמר
16 O SENHOR, Deus dos espíritos de toda carne, ponha um homem sobre esta congregação,
16 יפקד יהוה אלהי הרוחת לכל בשר איש על העדה
17 que saia diante deles, e que entre diante deles, e que os faça sair, e que os faça entrar; para que a congregação do SENHOR não seja como ovelhas que não têm pastor.
17 אשר יצא לפניהם ואשר יבא לפניהם ואשר יוציאם ואשר יביאם ולא תהיה עדת יהוה כצאן אשר אין להם רעה
18 Então, disse o SENHOR a Moisés Toma para ti a Josué, filho de Num, homem em quem há o Espírito, e põe a tua mão sobre ele.
18 ויאמר יהוה אל משה קח לך את יהושע בן נון איש אשר רוח בו וסמכת את ידך עליו
19 E apresenta-o perante Eleazar, o sacerdote, e perante toda a congregação, e dá-lhe mandamentos aos olhos deles,
19 והעמדת אתו לפני אלעזר הכהן ולפני כל העדה וצויתה אתו לעיניהם
20 e põe sobre ele da tua glória, para que lhe obedeça toda a congregação dos filhos de Israel.
20 ונתתה מהודך עליו למען ישמעו כל עדת בני ישראל
21 E se porá perante Eleazar, o sacerdote, o qual por ele consultará, segundo o juízo de Urim, perante o SENHOR; conforme o seu dito, sairão; e, conforme o seu dito, entrarão, ele, e todos os filhos de Israel com ele, e toda a congregação.
21 ולפני אלעזר הכהן יעמד ושאל לו במשפט האורים לפני יהוה על פיו יצאו ועל פיו יבאו הוא וכל בני ישראל אתו וכל העדה
22 E fez Moisés como o SENHOR lhe ordenara; porque tomou a Josué e apresentou-o perante Eleazar, o sacerdote, e perante toda a congregação;
22 ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו ויקח את יהושע ויעמדהו לפני אלעזר הכהן ולפני כל העדה
23 e sobre ele pôs as mãos e lhe deu mandamentos, como o SENHOR ordenara pela mão de Moisés.
23 ויסמך את ידיו עליו ויצוהו כאשר דבר יהוה ביד משה
Números 28
1 Falou mais o SENHOR a Moisés, dizendo
1 וידבר יהוה אל משה לאמר
2 Dá ordem aos filhos de Israel e dize-lhes Da minha oferta, do meu manjar para as minhas ofertas queimadas, do meu cheiro suave, tereis cuidado, para mas oferecer a seu tempo determinado.
2 צו את בני ישראל ואמרת אלהם את קרבני לחמי לאשי ריח ניחחי תשמרו להקריב לי במועדו
3 E dir-lhes-ás Esta é a oferta queimada que oferecereis ao SENHOR dois cordeiros de um ano, sem mancha, cada dia, em contínuo holocausto.
3 ואמרת להם זה האשה אשר תקריבו ליהוה כבשים בני שנה תמימם שנים ליום עלה תמיד
4 Um cordeiro sacrificarás pela manhã e o outro cordeiro sacrificarás de tarde;
4 את הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים
5 e a décima parte de um efa de flor de farinha em oferta de manjares, misturada com a quarta parte de um him de azeite moído.
5 ועשירית האיפה סלת למנחה בלולה בשמן כתית רביעת ההין
6 Este é o holocausto contínuo, instituído no monte Sinai, em cheiro suave, oferta queimada ao SENHOR.
6 עלת תמיד העשיה בהר סיני לריח ניחח אשה ליהוה
7 E a sua libação será a quarta parte de um him para um cordeiro; no santuário, oferecerás a libação de bebida forte ao SENHOR.
7 ונסכו רביעת ההין לכבש האחד בקדש הסך נסך שכר ליהוה
8 E o outro cordeiro sacrificarás de tarde; como a oferta de manjares da manhã e como a sua libação, o aparelharás em oferta queimada de cheiro suave ao SENHOR.
8 ואת הכבש השני תעשה בין הערבים כמנחת הבקר וכנסכו תעשה אשה ריח ניחח ליהוה
9 Porém, no dia de sábado, dois cordeiros de um ano, sem mancha, e duas décimas de flor de farinha misturada com azeite, em oferta de manjares, com a sua libação;
9 וביום השבת שני כבשים בני שנה תמימם ושני עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן ונסכו
10 holocausto é do sábado em cada sábado, além do holocausto contínuo e a sua libação.
10 עלת שבת בשבתו על עלת התמיד ונסכה
11 E nos princípios dos vossos meses oferecereis, em holocausto ao SENHOR, dois bezerros e um carneiro, sete cordeiros de um ano, sem mancha;
11 ובראשי חדשיכם תקריבו עלה ליהוה פרים בני בקר שנים ואיל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם
12 e três décimas de flor de farinha misturada com azeite, em oferta de manjares, para um bezerro; e duas décimas de flor de farinha misturada com azeite, em oferta de manjares, para um carneiro;
12 ושלשה עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן לפר האחד ושני עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן לאיל האחד
13 e uma décima de flor de farinha misturada com azeite, em oferta de manjares, para um cordeiro; holocausto é de cheiro suave, oferta queimada ao SENHOR.
13 ועשרן עשרון סלת מנחה בלולה בשמן לכבש האחד עלה ריח ניחח אשה ליהוה
14 E as suas libações serão a metade de um him de vinho para um bezerro, e a terça parte de um him para um carneiro, e a quarta parte de um him para um cordeiro; este é o holocausto da lua nova de cada mês, segundo os meses do ano.
14 ונסכיהם חצי ההין יהיה לפר ושלישת ההין לאיל ורביעת ההין לכבש יין זאת עלת חדש בחדשו לחדשי השנה
15 Também um bode, para expiação do pecado, ao SENHOR, além do holocausto contínuo, com a sua libação se oferecerá.
15 ושעיר עזים אחד לחטאת ליהוה על עלת התמיד יעשה ונסכו
16 Porém, no primeiro mês, aos catorze dias do mês, é a Páscoa do SENHOR.
16 ובחדש הראשון בארבעה עשר יום לחדש פסח ליהוה
17 E, aos quinze dias do mesmo mês, haverá festa; sete dias se comerão pães asmos.
17 ובחמשה עשר יום לחדש הזה חג שבעת ימים מצות יאכל
18 No primeiro dia, haverá santa convocação; nenhuma obra servil fareis;
18 ביום הראשון מקרא קדש כל מלאכת עבדה לא תעשו
19 mas oferecereis oferta queimada em holocausto ao SENHOR, dois bezerros e um carneiro, e sete cordeiros de um ano; ser-vos-ão eles sem mancha.
19 והקרבתם אשה עלה ליהוה פרים בני בקר שנים ואיל אחד ושבעה כבשים בני שנה תמימם יהיו לכם
20 E a sua oferta de manjares será de flor de farinha misturada com azeite; oferecereis três décimas para um bezerro e duas décimas para um carneiro.
20 ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר ושני עשרנים לאיל תעשו
21 Para cada cordeiro oferecereis uma décima, para cada um dos sete cordeiros;
21 עשרון עשרון תעשה לכבש האחד לשבעת הכבשים
22 e um bode, para expiação do pecado, para fazer expiação por vós.
22 ושעיר חטאת אחד לכפר עליכם
23 Estas coisas oferecereis, além do holocausto da manhã, que é o holocausto contínuo.
23 מלבד עלת הבקר אשר לעלת התמיד תעשו את אלה
24 Segundo este modo, cada dia oferecereis, por sete dias, o manjar da oferta queimada em cheiro suave ao SENHOR; além do holocausto contínuo, se oferecerá isto com a sua libação.
24 כאלה תעשו ליום שבעת ימים לחם אשה ריח ניחח ליהוה על עולת התמיד יעשה ונסכו
25 E, no sétimo dia, tereis santa convocação; nenhuma obra servil fareis.
25 וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו
26 Semelhantemente, tereis santa convocação no dia das primícias, quando oferecerdes oferta nova de manjares ao SENHOR, segundo a vossa Festa das Semanas; nenhuma obra servil fareis.
26 וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה ליהוה בשבעתיכם מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו
27 Então, oferecereis ao SENHOR por holocausto, em cheiro suave, dois bezerros, um carneiro e sete cordeiros de um ano;
27 והקרבתם עולה לריח ניחח ליהוה פרים בני בקר שנים איל אחד שבעה כבשים בני שנה
28 e a sua oferta de manjares de flor de farinha misturada com azeite três décimas para um bezerro, duas décimas para um carneiro;
28 ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר האחד שני עשרנים לאיל האחד
29 para cada cordeiro uma décima, para cada um dos sete cordeiros;
29 עשרון עשרון לכבש האחד לשבעת הכבשים
30 um bode, para fazer expiação por vós.
30 שעיר עזים אחד לכפר עליכם
31 Além do holocausto contínuo e a sua oferta de manjares, os oferecereis (ser-vos-ão eles sem mancha) com as suas libações.
31 מלבד עלת התמיד ומנחתו תעשו תמימם יהיו לכם ונסכיהם
Números 29
1 Semelhantemente, tereis santa convocação no sétimo mês, no primeiro dia do mês; nenhuma obra servil fareis; ser-vos -á um dia de jubilação.
1 ובחדש השביעי באחד לחדש מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו יום תרועה יהיה לכם
2 Então, por holocausto, em cheiro suave ao SENHOR, oferecereis um bezerro, um carneiro e sete cordeiros de um ano, sem mancha.
2 ועשיתם עלה לריח ניחח ליהוה פר בן בקר אחד איל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם
3 E pela sua oferta de manjares de flor de farinha misturada com azeite, três décimas para o bezerro, e duas décimas para o carneiro,
3 ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר שני עשרנים לאיל
4 e uma décima para um cordeiro, para cada um dos sete cordeiros;
4 ועשרון אחד לכבש האחד לשבעת הכבשים
5 e um bode, para expiação do pecado, para fazer expiação por vós;
5 ושעיר עזים אחד חטאת לכפר עליכם
6 além do holocausto do mês, e a sua oferta de manjares, e o holocausto contínuo, e a sua oferta de manjares, com as suas libações, segundo o seu estatuto, em cheiro suave, oferta queimada ao SENHOR.
6 מלבד עלת החדש ומנחתה ועלת התמיד ומנחתה ונסכיהם כמשפטם לריח ניחח אשה ליהוה
7 E, no dia dez deste sétimo mês, tereis santa convocação e afligireis a vossa alma; nenhuma obra fareis.
7 ובעשור לחדש השביעי הזה מקרא קדש יהיה לכם ועניתם את נפשתיכם כל מלאכה לא תעשו
8 Mas, por holocausto, em cheiro suave ao SENHOR, oferecereis um bezerro, um carneiro e sete cordeiros de um ano; ser-vos-ão eles sem mancha.
8 והקרבתם עלה ליהוה ריח ניחח פר בן בקר אחד איל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם יהיו לכם
9 E, pela sua oferta de manjares de flor de farinha misturada com azeite, três décimas para o bezerro, duas décimas para o carneiro
9 ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר שני עשרנים לאיל האחד
10 e uma décima para um cordeiro, para cada um dos sete cordeiros;
10 עשרון עשרון לכבש האחד לשבעת הכבשים
11 um bode, para expiação do pecado, além da expiação do pecado pelas propiciações, e o holocausto contínuo, e a sua oferta de manjares com as suas libações
11 שעיר עזים אחד חטאת מלבד חטאת הכפרים ועלת התמיד ומנחתה ונסכיהם
12 Semelhantemente, aos quinze dias deste sétimo mês, tereis santa convocação; nenhuma obra servil fareis; mas sete dias celebrareis festa ao SENHOR.
12 ובחמשה עשר יום לחדש השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו וחגתם חג ליהוה שבעת ימים
13 E, por holocausto, em oferta queimada, de cheiro suave ao SENHOR, oferecereis treze bezerros, dois carneiros e catorze cordeiros de um ano; ser-vos-ão eles sem mancha.
13 והקרבתם עלה אשה ריח ניחח ליהוה פרים בני בקר שלשה עשר אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם יהיו
14 E, pela sua oferta de manjares de flor de farinha misturada com azeite, três décimas para um bezerro, para cada um dos treze bezerros, duas décimas para cada carneiro, entre os dois carneiros;
14 ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר האחד לשלשה עשר פרים שני עשרנים לאיל האחד לשני האילם
15 e, para um cordeiro, uma décima, para cada um dos catorze cordeiros;
15 ועשרון עשרון לכבש האחד לארבעה עשר כבשים
16 e um bode, para expiação do pecado, além do holocausto contínuo, a sua oferta de manjares e a sua libação.
16 ושעיר עזים אחד חטאת מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכה
17 Depois, no segundo dia, doze bezerros, dois carneiros, catorze cordeiros de um ano, sem mancha;
17 וביום השני פרים בני בקר שנים עשר אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם
18 e a sua oferta de manjares e as suas libações para os bezerros, para os carneiros e para os cordeiros, conforme o seu número, segundo o estatuto;
18 ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט
19 e um bode, para expiação do pecado, além do holocausto contínuo, a sua oferta de manjares e as suas libações.
19 ושעיר עזים אחד חטאת מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכיהם
20 E, no terceiro dia, onze bezerros, dois carneiros, catorze cordeiros de um ano, sem mancha;
20 וביום השלישי פרים עשתי עשר אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם
21 e as suas ofertas de manjares e as suas libações para os bezerros, para os carneiros e para os cordeiros, conforme o seu número, segundo o estatuto;
21 ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט
22 e um bode, para expiação do pecado, além do holocausto contínuo, e a sua oferta de manjares, e a sua libação.
22 ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכה
23 E, no quarto dia, dez bezerros, dois carneiros, catorze cordeiros de um ano, sem mancha;
23 וביום הרביעי פרים עשרה אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם
24 a sua oferta de manjares e as suas libações para os bezerros, para os carneiros e para os cordeiros, conforme o número, segundo o estatuto;
24 מנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט
25 e um bode, para expiação do pecado, além do holocausto contínuo, a sua oferta de manjares e a sua libação.
25 ושעיר עזים אחד חטאת מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכה
26 E, no quinto dia, nove bezerros, dois carneiros e catorze cordeiros de um ano, sem mancha;
26 וביום החמישי פרים תשעה אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם
27 e a sua oferta de manjares e a suas libações para os bezerros, para os carneiros e para os cordeiros, conforme o número, segundo o estatuto;
27 ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט
28 e um bode, para expiação do pecado, além do holocausto contínuo, e a sua oferta de manjares e a sua libação.
28 ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכה
29 E, no sexto dia, oito bezerros, dois carneiros, catorze cordeiros de um ano, sem mancha;
29 וביום הששי פרים שמנה אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם
30 e a sua oferta de manjares e as suas libações para os bezerros, para os carneiros e para os cordeiros, conforme o seu número, segundo o estatuto;
30 ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט
31 e um bode, para expiação do pecado, além do holocausto contínuo, a sua oferta de manjares e a sua libação.
31 ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכיה
32 E, no sétimo dia, sete bezerros, dois carneiros, catorze cordeiros de um ano, sem mancha;
32 וביום השביעי פרים שבעה אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם
33 e a sua oferta de manjares e as suas libações para os bezerros, para os carneiros e para os cordeiros, conforme o seu número, segundo o seu estatuto;
33 ומנחתם ונסכהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפטם
34 e um bode, para expiação do pecado, além do holocausto contínuo, a sua oferta de manjares e a sua libação.
34 ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכה
35 No oitavo dia, tereis dia de solenidade; nenhuma obra servil fareis;
35 ביום השמיני עצרת תהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו
36 e, por holocausto, em oferta queimada de cheiro suave ao SENHOR, oferecereis um bezerro, um carneiro, sete cordeiros de um ano, sem mancha;
36 והקרבתם עלה אשה ריח ניחח ליהוה פר אחד איל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם
37 a sua oferta de manjares e as suas libações para o bezerro, para o carneiro e para os cordeiros, conforme o seu número, segundo o estatuto;
37 מנחתם ונסכיהם לפר לאיל ולכבשים במספרם כמשפט
38 e um bode, para expiação do pecado, além do holocausto contínuo, e a sua oferta de manjares, e a sua libação.
38 ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכה
39 Estas coisas fareis ao SENHOR nas vossas solenidades, além dos vossos votos, e das vossas ofertas voluntárias, com os vossos holocaustos, e com as vossas ofertas de manjares, e com as vossas libações, e com as vossas ofertas pacíficas.
39 אלה תעשו ליהוה במועדיכם לבד מנדריכם ונדבתיכם לעלתיכם ולמנחתיכם ולנסכיכם ולשלמיכם
40 E falou Moisés aos filhos de Israel, conforme tudo o que o SENHOR ordenara a Moisés.
40 ויאמר משה אל בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את משה
Números 30
1 E falou Moisés aos cabeças das tribos dos filhos de Israel, dizendo Esta é a palavra que o SENHOR tem ordenado
1 וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמר זה הדבר אשר צוה יהוה
2 Quando um homem fizer voto ao SENHOR ou fizer juramento, ligando a sua alma com obrigação, não violará a sua palavra; segundo tudo o que saiu da sua boca, fará
2 איש כי ידר נדר ליהוה או השבע שבעה לאסר אסר על נפשו לא יחל דברו ככל היצא מפיו יעשה
3 Também quando uma mulher fizer voto ao SENHOR, e com obrigação se ligar em casa de seu pai na sua mocidade;
3 ואשה כי תדר נדר ליהוה ואסרה אסר בבית אביה בנעריה
4 e seu pai ouvir o seu voto e a sua obrigação, com que ligou a sua alma, e seu pai se calar para com ela, todos os seus votos serão válidos, e toda obrigação, com que ligou a sua alma, será valiosa.
4 ושמע אביה את נדרה ואסרה אשר אסרה על נפשה והחריש לה אביה וקמו כל נדריה וכל אסר אשר אסרה על נפשה יקום
5 Mas, se seu pai se opuser no dia em que tal ouvir, todos os seus votos e as suas obrigações, com que tiver ligado a sua alma, não serão válidos; mas o SENHOR lho perdoará, porquanto seu pai lhos vedou.
5 ואם הניא אביה אתה ביום שמעו כל נדריה ואסריה אשר אסרה על נפשה לא יקום ויהוה יסלח לה כי הניא אביה אתה
6 E, se ela tiver marido e for obrigada a alguns votos ou dito irrefletido dos seus lábios, com que tiver ligado a sua alma;
6 ואם היו תהיה לאיש ונדריה עליה או מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה
7 e seu marido o ouvir e se calar para com ela no dia em que o ouvir, os seus votos serão válidos; e as suas obrigações, com que ligou a sua alma, serão valiosas.
7 ושמע אישה ביום שמעו והחריש לה וקמו נדריה ואסרה אשר אסרה על נפשה יקמו
8 Mas, se seu marido lho vedar no dia em que o ouvir e anular o seu voto a que estava obrigada, como também a declaração dos seus lábios, com que ligou a sua alma, o SENHOR lho perdoará.
8 ואם ביום שמע אישה יניא אותה והפר את נדרה אשר עליה ואת מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה ויהוה יסלח לה
9 No tocante ao voto da viúva ou da repudiada, tudo com que ligar a sua alma sobre ela será válido.
9 ונדר אלמנה וגרושה כל אשר אסרה על נפשה יקום עליה
10 Porém, se fez voto na casa de seu marido ou ligou a sua alma com obrigação de juramento,
10 ואם בית אישה נדרה או אסרה אסר על נפשה בשבעה
11 e seu marido o ouviu, e se calou para com ela, e lho não vedou, todos os seus votos serão válidos, e toda obrigação, com que ligou a sua alma, será valiosa.
11 ושמע אישה והחרש לה לא הניא אתה וקמו כל נדריה וכל אסר אשר אסרה על נפשה יקום
12 Porém, se seu marido lhos anulou no dia em que os ouviu, tudo quanto saiu dos seus lábios, quer dos seus votos, quer da obrigação da sua alma, não será válido; seu marido lhos anulou, e o SENHOR lho perdoará.
12 ואם הפר יפר אתם אישה ביום שמעו כל מוצא שפתיה לנדריה ולאסר נפשה לא יקום אישה הפרם ויהוה יסלח לה
13 Todo voto e todo juramento de obrigação, para humilhar a alma, seu marido o confirmará ou anulará.
13 כל נדר וכל שבעת אסר לענת נפש אישה יקימנו ואישה יפרנו
14 Porém, se seu marido de dia em dia se calar inteiramente para com ela, então, confirmará todos os seus votos e todas as suas obrigações que estiverem sobre ela; confirmado lhos tem, porquanto se calou para com ela no dia em que o ouviu.
14 ואם החרש יחריש לה אישה מיום אל יום והקים את כל נדריה או את כל אסריה אשר עליה הקים אתם כי החרש לה ביום שמעו
15 Porém, se de todo lhos anular depois que o ouviu, então, ele levará a iniquidade dela.
15 ואם הפר יפר אתם אחרי שמעו ונשא את עונה
16 Estes são os estatutos que o SENHOR ordenou a Moisés entre o marido e sua mulher, entre o pai e a sua filha, na sua mocidade, em casa de seu pai.
16 אלה החקים אשר צוה יהוה את משה בין איש לאשתו בין אב לבתו בנעריה בית אביה
Números 31
1 E falou o SENHOR a Moisés, dizendo
1 וידבר יהוה אל משה לאמר
2 Vinga os filhos de Israel dos midianitas; depois, recolhido serás ao teu povo.
2 נקם נקמת בני ישראל מאת המדינים אחר תאסף אל עמיך
3 Falou, pois, Moisés ao povo, dizendo Armem-se alguns de vós para a guerra e saiam contra os midianitas, para fazerem a vingança do SENHOR nos midianitas.
3 וידבר משה אל העם לאמר החלצו מאתכם אנשים לצבא ויהיו על מדין לתת נקמת יהוה במדין
4 Mil de cada tribo entre todas as tribos de Israel enviareis à guerra.
4 אלף למטה אלף למטה לכל מטות ישראל תשלחו לצבא
5 Assim, foram dados dos milhares de Israel mil de cada tribo doze mil armados para a peleja.
5 וימסרו מאלפי ישראל אלף למטה שנים עשר אלף חלוצי צבא
6 E Moisés os mandou à guerra, de cada tribo mil, a eles e a Finéias, filho de Eleazar, o sacerdote, à guerra com os utensílios santos e com as trombetas do alarido na mão
6 וישלח אתם משה אלף למטה לצבא אתם ואת פינחס בן אלעזר הכהן לצבא וכלי הקדש וחצצרות התרועה בידו
7 E pelejaram contra os midianitas, como o SENHOR ordenara a Moisés; e mataram todo varão.
7 ויצבאו על מדין כאשר צוה יהוה את משה ויהרגו כל זכר
8 Mataram mais, além dos que já foram mortos, os reis dos midianitas, a Evi, e a Requém, e a Zur, e a Hur, e a Reba, cinco reis dos midianitas; também a Balaão, filho de Beor, mataram à espada.
8 ואת מלכי מדין הרגו על חלליהם את אוי ואת רקם ואת צור ואת חור ואת רבע חמשת מלכי מדין ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב
9 Porém os filhos de Israel levaram presas as mulheres dos midianitas e as suas crianças; também levaram todos os seus animais, e todo o seu gado, e toda a sua fazenda.
9 וישבו בני ישראל את נשי מדין ואת טפם ואת כל בהמתם ואת כל מקנהם ואת כל חילם בזזו
10 E queimaram a fogo todas as suas cidades com todas as suas habitações e todos os seus acampamentos.
10 ואת כל עריהם במושבתם ואת כל טירתם שרפו באש
11 E tomaram todo o despojo e toda presa de homens e de animais.
11 ויקחו את כל השלל ואת כל המלקוח באדם ובבהמה
12 E trouxeram a Moisés e a Eleazar, o sacerdote, e à congregação dos filhos de Israel os cativos, e a presa, e o despojo, para o arraial, nas campinas de Moabe, que estão junto do Jordão, em Jericó.
12 ויבאו אל משה ואל אלעזר הכהן ואל עדת בני ישראל את השבי ואת המלקוח ואת השלל אל המחנה אל ערבת מואב אשר על ירדן ירחו
13 Porém Moisés e Eleazar, o sacerdote, e todos os maiorais da congregação saíram a recebê-los fora do arraial.
13 ויצאו משה ואלעזר הכהן וכל נשיאי העדה לקראתם אל מחוץ למחנה
14 E indignou-se Moisés grandemente contra os oficiais do exército, capitães dos milhares e capitães das centenas, que vinham do serviço daquela guerra.
14 ויקצף משה על פקודי החיל שרי האלפים ושרי המאות הבאים מצבא המלחמה
15 E Moisés disse-lhes Deixastes viver todas as mulheres?
15 ויאמר אליהם משה החייתם כל נקבה
16 Eis que estas foram as que, por conselho de Balaão, deram ocasião aos filhos de Israel de prevaricar contra o SENHOR, no negócio de Peor, pelo que houve aquela praga entre a congregação do SENHOR.
16 הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם למסר מעל ביהוה על דבר פעור ותהי המגפה בעדת יהוה
17 Agora, pois, matai todo varão entre as crianças; e matai toda mulher que conheceu algum homem, deitando-se com ele.
17 ועתה הרגו כל זכר בטף וכל אשה ידעת איש למשכב זכר הרגו
18 Porém todas as crianças fêmeas que não conheceram algum homem, deitando-se com ele, para vós deixai viver.
18 וכל הטף בנשים אשר לא ידעו משכב זכר החיו לכם
19 E, vós, alojai-vos sete dias fora do arraial; qualquer que tiver matado alguma pessoa e qualquer que tiver tocado algum morto, ao terceiro dia e ao sétimo dia, vos purificareis, a vós e a vossos cativos.
19 ואתם חנו מחוץ למחנה שבעת ימים כל הרג נפש וכל נגע בחלל תתחטאו ביום השלישי וביום השביעי אתם ושביכם
20 Também purificareis toda veste, e toda obra de peles, e toda obra de pêlos de cabras, e todo objeto de madeira.
20 וכל בגד וכל כלי עור וכל מעשה עזים וכל כלי עץ תתחטאו
21 E disse Eleazar, o sacerdote, aos homens de guerra que partiram à peleja Este é o estatuto da lei que o SENHOR ordenou a Moisés.
21 ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא הבאים למלחמה זאת חקת התורה אשר צוה יהוה את משה
22 Contudo, o ouro, a prata, o cobre, o ferro, o estanho e o chumbo,
22 אך את הזהב ואת הכסף את הנחשת את הברזל את הבדיל ואת העפרת
23 toda coisa que pode suportar o fogo fareis passar pelo fogo, para que fique limpa; todavia, se expiará com a água da separação; mas tudo que não pode suportar o fogo, o fareis passar pela água.
23 כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וטהר אך במי נדה יתחטא וכל אשר לא יבא באש תעבירו במים
24 Também lavareis as vossas vestes ao sétimo dia, para que fiqueis limpos; e, depois, entrareis no arraial.
24 וכבסתם בגדיכם ביום השביעי וטהרתם ואחר תבאו אל המחנה
25 Falou mais o SENHOR a Moisés, dizendo
25 ויאמר יהוה אל משה לאמר
26 Toma a soma da presa dos prisioneiros, de homens e de animais, tu e Eleazar, o sacerdote, e os cabeças das casas dos pais da congregação;
26 שא את ראש מלקוח השבי באדם ובבהמה אתה ואלעזר הכהן וראשי אבות העדה
27 e divide a presa em duas metades, entre os que, hábeis na peleja, saíram à guerra, e toda a congregação.
27 וחצית את המלקוח בין תפשי המלחמה היצאים לצבא ובין כל העדה
28 Então, para o SENHOR tomarás o tributo dos homens de guerra que saíram a esta guerra; de cada quinhentos, uma alma, tanto dos homens como dos bois, dos jumentos e das ovelhas.
28 והרמת מכס ליהוה מאת אנשי המלחמה היצאים לצבא אחד נפש מחמש המאות מן האדם ומן הבקר ומן החמרים ומן הצאן
29 Da sua metade o tomareis e o dareis ao sacerdote Eleazar, para a oferta alçada do SENHOR.
29 ממחציתם תקחו ונתתה לאלעזר הכהן תרומת יהוה
30 Mas, da metade dos filhos de Israel, tomarás de cada cinquenta, um, tanto dos homens como dos bois, dos jumentos e das ovelhas, de todos os animais; e os darás aos levitas que têm cuidado da guarda do tabernáculo do SENHOR.
30 וממחצת בני ישראל תקח אחד אחז מן החמשים מן האדם מן הבקר מן החמרים ומן הצאן מכל הבהמה ונתתה אתם ללוים שמרי משמרת משכן יהוה
31 E fizeram Moisés e Eleazar, o sacerdote, como o SENHOR ordenara a Moisés.
31 ויעש משה ואלעזר הכהן כאשר צוה יהוה את משה
32 Foi, pois, a presa, o restante do despojo, que tomaram os homens de guerra, seiscentas e setenta e cinco mil ovelhas;
32 ויהי המלקוח יתר הבז אשר בזזו עם הצבא צאן שש מאות אלף ושבעים אלף וחמשת אלפים
33 e setenta e dois mil bois;
33 ובקר שנים ושבעים אלף
34 e sessenta e um mil jumentos;
34 וחמרים אחד וששים אלף
35 e das mulheres que não conheceram homem algum deitando-se com ele, todas as almas foram trinta e duas mil.
35 ונפש אדם מן הנשים אשר לא ידעו משכב זכר כל נפש שנים ושלשים אלף
36 E a metade, a parte dos que saíram à guerra, foi em número de trezentas e trinta e sete mil e quinhentas ovelhas.
36 ותהי המחצה חלק היצאים בצבא מספר הצאן שלש מאות אלף ושלשים אלף ושבעת אלפים וחמש מאות
37 E das ovelhas foi o tributo para o SENHOR seiscentas e setenta e cinco.
37 ויהי המכס ליהוה מן הצאן שש מאות חמש ושבעים
38 E foram os bois trinta e seis mil; e o seu tributo para o SENHOR, setenta e dois.
38 והבקר ששה ושלשים אלף ומכסם ליהוה שנים ושבעים
39 E foram os jumentos trinta mil e quinhentos; e o seu tributo para o SENHOR, sessenta e um.
39 וחמרים שלשים אלף וחמש מאות ומכסם ליהוה אחד וששים
40 E houve de almas humanas dezesseis mil; e o seu tributo para o SENHOR, trinta e duas almas.
40 ונפש אדם ששה עשר אלף ומכסם ליהוה שנים ושלשים נפש
41 E deu Moisés a Eleazar, o sacerdote, o tributo da oferta alçada do SENHOR, como o SENHOR ordenara a Moisés.
41 ויתן משה את מכס תרומת יהוה לאלעזר הכהן כאשר צוה יהוה את משה
42 E da metade dos filhos de Israel, que Moisés separara da dos homens que pelejaram
42 וממחצית בני ישראל אשר חצה משה מן האנשים הצבאים
43 (A metade para a congregação foi, das ovelhas, trezentas e trinta e sete mil e quinhentas;
43 ותהי מחצת העדה מן הצאן שלש מאות אלף ושלשים אלף שבעת אלפים וחמש מאות
44 e dos bois, trinta e seis mil;
44 ובקר ששה ושלשים אלף
45 e dos jumentos, trinta mil e quinhentos;
45 וחמרים שלשים אלף וחמש מאות
46 e das almas humanas, dezesseis mil.),
46 ונפש אדם ששה עשר אלף
47 desta metade dos filhos de Israel, Moisés tomou um de cada cinquenta, tanto de homens como de animais, e os deu aos levitas, que tinham cuidado da guarda do tabernáculo do SENHOR, como o SENHOR ordenara a Moisés.
47 ויקח משה ממחצת בני ישראל את האחז אחד מן החמשים מן האדם ומן הבהמה ויתן אתם ללוים שמרי משמרת משכן יהוה כאשר צוה יהוה את משה
48 Então, chegaram-se a Moisés os capitães que estavam sobre os milhares do exército, os tribunos e os centuriões,
48 ויקרבו אל משה הפקדים אשר לאלפי הצבא שרי האלפים ושרי המאות
49 e disseram a Moisés Teus servos tomaram a soma dos homens de guerra que estiveram sob a nossa mão, e nenhum falta de nós.
49 ויאמרו אל משה עבדיך נשאו את ראש אנשי המלחמה אשר בידנו ולא נפקד ממנו איש
50 Pelo que trouxemos uma oferta ao SENHOR, cada um o que achou vasos de ouro, cadeias, manilhas, anéis, arrecadas e colares, para fazer propiciação pela nossa alma perante o SENHOR.
50 ונקרב את קרבן יהוה איש אשר מצא כלי זהב אצעדה וצמיד טבעת עגיל וכומז לכפר על נפשתינו לפני יהוה
51 Assim, Moisés e Eleazar, o sacerdote, tomaram deles o ouro; sendo todos os vasos bem trabalhados.
51 ויקח משה ואלעזר הכהן את הזהב מאתם כל כלי מעשה
52 E foi todo o ouro da oferta alçada, que ofereceram ao SENHOR, dezesseis mil e setecentos e cinquenta siclos, dos tribunos e dos centuriões
52 ויהי כל זהב התרומה אשר הרימו ליהוה ששה עשר אלף שבע מאות וחמשים שקל מאת שרי האלפים ומאת שרי המאות
53 (pois os homens de guerra, cada um tinha tomado presa para si).
53 אנשי הצבא בזזו איש לו
54 Tomaram, pois, Moisés e Eleazar, o sacerdote, o ouro dos tribunos e dos centuriões e o trouxeram à tenda da congregação por lembrança para os filhos de Israel perante o SENHOR.
54 ויקח משה ואלעזר הכהן את הזהב מאת שרי האלפים והמאות ויבאו אתו אל אהל מועד זכרון לבני ישראל לפני יהוה
Números 32
1 E os filhos de Rúben e os filhos de Gade tinham muito gado em grande multidão; e viram a terra de Jazer e a terra de Gileade, e eis que o lugar era lugar de gado.
1 ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד עצום מאד ויראו את ארץ יעזר ואת ארץ גלעד והנה המקום מקום מקנה
2 Vieram, pois, os filhos de Gade e os filhos de Rúben e falaram a Moisés e a Eleazar, o sacerdote, e aos maiorais da congregação, dizendo
2 ויבאו בני גד ובני ראובן ויאמרו אל משה ואל אלעזר הכהן ואל נשיאי העדה לאמר
3 Atarote, e Dibom, e Jazer, e Ninra, e Hesbom, e Eleale, e Sebã, e Nebo, e Beom,
3 עטרות ודיבן ויעזר ונמרה וחשבון ואלעלה ושבם ונבו ובען
4 a terra que o SENHOR feriu diante da congregação de Israel é terra de gado; e os teus servos têm gado.
4 הארץ אשר הכה יהוה לפני עדת ישראל ארץ מקנה הוא ולעבדיך מקנה
5 Disseram mais Se achamos graça aos teus olhos, dê-se esta terra aos teus servos em possessão, e não nos faças passar o Jordão.
5 ויאמרו אם מצאנו חן בעיניך יתן את הארץ הזאת לעבדיך לאחזה אל תעברנו את הירדן
6 Porém Moisés disse aos filhos de Gade e aos filhos de Rúben Irão vossos irmãos à peleja, e ficareis vós aqui?
6 ויאמר משה לבני גד ולבני ראובן האחיכם יבאו למלחמה ואתם תשבו פה
7 Por que, pois, descorajais o coração dos filhos de Israel, para que não passem à terra que o SENHOR lhes tem dado?
7 ולמה תנואון את לב בני ישראל מעבר אל הארץ אשר נתן להם יהוה
8 Assim fizeram vossos pais, quando os mandei de Cades-Barnéia a ver esta terra.
8 כה עשו אבתיכם בשלחי אתם מקדש ברנע לראות את הארץ
9 Chegando eles até ao vale de Escol e vendo esta terra, descorajaram o coração dos filhos de Israel, para que não viessem à terra que o SENHOR lhes tinha dado.
9 ויעלו עד נחל אשכול ויראו את הארץ ויניאו את לב בני ישראל לבלתי בא אל הארץ אשר נתן להם יהוה
10 Então, a ira do SENHOR se acendeu naquele mesmo dia, e jurou, dizendo
10 ויחר אף יהוה ביום ההוא וישבע לאמר
11 De certo os varões, que subiram do Egito, de vinte anos para cima, não verão a terra que jurei a Abraão, a Isaque e a Jacó, porquanto não perseveraram em seguir-me,
11 אם יראו האנשים העלים ממצרים מבן עשרים שנה ומעלה את האדמה אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב כי לא מלאו אחרי
12 exceto Calebe, filho de Jefoné, o quenezeu, e Josué, filho de Num, porquanto perseveraram em seguir ao SENHOR.
12 בלתי כלב בן יפנה הקנזי ויהושע בן נון כי מלאו אחרי יהוה
13 Assim, se acendeu a ira do SENHOR contra Israel, e fê-los andar errantes até que se consumiu toda aquela geração, que fizera mal aos olhos do SENHOR.
13 ויחר אף יהוה בישראל וינעם במדבר ארבעים שנה עד תם כל הדור העשה הרע בעיני יהוה
14 E eis que vós, uma multidão de homens pecadores, vos levantastes em lugar de vossos pais para ainda mais acrescentar o ardor da ira do SENHOR contra Israel.
14 והנה קמתם תחת אבתיכם תרבות אנשים חטאים לספות עוד על חרון אף יהוה אל ישראל
15 Se vós vos virardes de segui-lo, também ele os deixará de novo no deserto, e destruireis a todo este povo.
15 כי תשובן מאחריו ויסף עוד להניחו במדבר ושחתם לכל העם הזה
16 Então, chegaram-se a ele e disseram Edificaremos currais aqui para o nosso gado e cidades para as nossas crianças;
16 ויגשו אליו ויאמרו גדרת צאן נבנה למקננו פה וערים לטפנו
17 porém nós nos armaremos, apressando-nos diante dos de Israel, até que os levemos ao seu lugar; e ficarão as nossas crianças nas cidades fortes por causa dos moradores da terra.
17 ואנחנו נחלץ חשים לפני בני ישראל עד אשר אם הביאנם אל מקומם וישב טפנו בערי המבצר מפני ישבי הארץ
18 Não voltaremos para nossas casas até que os filhos de Israel estejam de posse, cada um, da sua herança.
18 לא נשוב אל בתינו עד התנחל בני ישראל איש נחלתו
19 Porque não herdaremos com eles dalém do Jordão, nem mais adiante; porquanto nós já teremos a nossa herança daquém do Jordão ao oriente.
19 כי לא ננחל אתם מעבר לירדן והלאה כי באה נחלתנו אלינו מעבר הירדן מזרחה
20 Então, Moisés lhes disse Se isto fizerdes assim, se vos armardes para a guerra perante o SENHOR,
20 ויאמר אליהם משה אם תעשון את הדבר הזה אם תחלצו לפני יהוה למלחמה
21 e cada um de vós armado passar o Jordão perante o SENHOR, até que haja lançado fora os seus inimigos de diante dele,
21 ועבר לכם כל חלוץ את הירדן לפני יהוה עד הורישו את איביו מפניו
22 e a terra esteja subjugada perante o SENHOR, então, voltareis depois e ficareis desculpados perante o SENHOR e perante Israel; e esta terra vos será por possessão perante o SENHOR;
22 ונכבשה הארץ לפני יהוה ואחר תשבו והייתם נקיים מיהוה ומישראל והיתה הארץ הזאת לכם לאחזה לפני יהוה
23 e, se não fizerdes assim, eis que pecastes contra o SENHOR; porém sentireis o vosso pecado, quando vos achar.
23 ואם לא תעשון כן הנה חטאתם ליהוה ודעו חטאתכם אשר תמצא אתכם
24 Edificai vós cidades para as vossas crianças e currais para as vossas ovelhas e fazei o que saiu da vossa boca.
24 בנו לכם ערים לטפכם וגדרת לצנאכם והיצא מפיכם תעשו
25 Então, falaram os filhos de Gade e os filhos de Rúben a Moisés, dizendo Como ordena meu senhor, assim farão teus servos.
25 ויאמר בני גד ובני ראובן אל משה לאמר עבדיך יעשו כאשר אדני מצוה
26 As nossas crianças, as nossas mulheres, a nossa fazenda e todos os nossos animais estarão aí nas cidades de Gileade.
26 טפנו נשינו מקננו וכל בהמתנו יהיו שם בערי הגלעד
27 Mas os teus servos passarão, cada um armado para pelejar para a guerra, perante o SENHOR, como tem dito meu senhor.
27 ועבדיך יעברו כל חלוץ צבא לפני יהוה למלחמה כאשר אדני דבר
28 Então, Moisés deu ordem acerca deles a Eleazar, o sacerdote, e a Josué, filho de Num, e aos cabeças das casas dos pais das tribos dos filhos de Israel;
28 ויצו להם משה את אלעזר הכהן ואת יהושע בן נון ואת ראשי אבות המטות לבני ישראל
29 e disse-lhes Moisés Se os filhos de Gade e os filhos de Rúben passarem convosco o Jordão, armado cada um para a guerra perante o SENHOR, e a terra estiver subjugada diante de vós, em possessão lhes dareis a terra de Gileade;
29 ויאמר משה אלהם אם יעברו בני גד ובני ראובן אתכם את הירדן כל חלוץ למלחמה לפני יהוה ונכבשה הארץ לפניכם ונתתם להם את ארץ הגלעד לאחזה
30 porém, se não passarem armados convosco, então, se porão por possuidores no meio de vós na terra de Canaã.
30 ואם לא יעברו חלוצים אתכם ונאחזו בתככם בארץ כנען
31 E responderam os filhos de Gade e os filhos de Rúben, dizendo O que o SENHOR falou a teus servos, isso faremos.
31 ויענו בני גד ובני ראובן לאמר את אשר דבר יהוה אל עבדיך כן נעשה
32 Nós passaremos, armados, perante o SENHOR à terra de Canaã e teremos a possessão de nossa herança daquém do Jordão.
32 נחנו נעבר חלוצים לפני יהוה ארץ כנען ואתנו אחזת נחלתנו מעבר לירדן
33 Assim, deu-lhes Moisés, aos filhos de Gade, e aos filhos de Rúben, e à meia tribo de Manassés, filho de José, o reino de Seom, rei dos amorreus, e o reino de Ogue, rei de Basã a terra com as suas cidades nos seus termos, as cidades do seu contorno.
33 ויתן להם משה לבני גד ולבני ראובן ולחצי שבט מנשה בן יוסף את ממלכת סיחן מלך האמרי ואת ממלכת עוג מלך הבשן הארץ לעריה בגבלת ערי הארץ סביב
34 E os filhos de Gade edificaram a Dibom, e Atarote, e Aroer;
34 ויבנו בני גד את דיבן ואת עטרת ואת ערער
35 e Atarote-Sofã, e Jazer, e Jogbeá;
35 ואת עטרת שופן ואת יעזר ויגבהה
36 e Bete-Ninra, e Bete-Harã, cidades fortes, e currais de ovelhas.
36 ואת בית נמרה ואת בית הרן ערי מבצר וגדרת צאן
37 E os filhos de Rúben edificaram a Hesbom, e Eleale, e Quiriataim;
37 ובני ראובן בנו את חשבון ואת אלעלא ואת קריתים
38 e Nebo, e Baal-Meom, mudando-lhes o nome, e Sibma; e os nomes das cidades que edificaram chamaram por outros nomes.
38 ואת נבו ואת בעל מעון מוסבת שם ואת שבמה ויקראו בשמת את שמות הערים אשר בנו
39 E os filhos de Maquir, filho de Manassés, foram-se para Gileade e a tomaram; e daquela possessão lançaram os amorreus, que estavam nela.
39 וילכו בני מכיר בן מנשה גלעדה וילכדה ויורש את האמרי אשר בה
40 Assim, Moisés deu Gileade a Maquir, filho de Manassés, o qual habitou nela.
40 ויתן משה את הגלעד למכיר בן מנשה וישב בה
41 E foi-se Jair, filho de Manassés, e tomou as suas aldeias e chamou-lhes Havote-Jair.
41 ויאיר בן מנשה הלך וילכד את חותיהם ויקרא אתהן חות יאיר
42 E foi-se Noba e tomou a Quenate com as suas aldeias; e chamou-lhe Noba, segundo o seu nome.
42 ונבח הלך וילכד את קנת ואת בנתיה ויקרא לה נבח בשמו
Números 33
1 Estas são as jornadas dos filhos de Israel, que saíram da terra do Egito, segundo os seus exércitos, pela mão de Moisés e Arão.
1 אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים לצבאתם ביד משה ואהרן
2 E escreveu Moisés as suas saídas, segundo as suas jornadas, conforme o mandado do SENHOR; e estas são as suas jornadas, segundo as suas saídas.
2 ויכתב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי יהוה ואלה מסעיהם למוצאיהם
3 Partiram, pois, de Ramessés no primeiro mês, no dia quinze do primeiro mês; no seguinte dia da Páscoa, saíram os filhos de Israel por alta mão aos olhos de todos os egípcios,
3 ויסעו מרעמסס בחדש הראשון בחמשה עשר יום לחדש הראשון ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה לעיני כל מצרים
4 enterrando os egípcios os que o SENHOR tinha ferido entre eles, a todo primogênito, e havendo o SENHOR executado os seus juízos nos seus deuses.
4 ומצרים מקברים את אשר הכה יהוה בהם כל בכור ובאלהיהם עשה יהוה שפטים
5 Partidos, pois, os filhos de Israel de Ramessés, acamparam-se em Sucote.
5 ויסעו בני ישראל מרעמסס ויחנו בסכת
6 E partiram de Sucote e acamparam-se em Etã, que está no fim do deserto.
6 ויסעו מסכת ויחנו באתם אשר בקצה המדבר
7 E partiram de Etã, e voltaram a Pi-Hairote, que está defronte de Baal-Zefom, e acamparam-se diante de Migdol.
7 ויסעו מאתם וישב על פי החירת אשר על פני בעל צפון ויחנו לפני מגדל
8 E partiram de Pi-Hairote, e passaram pelo meio do mar ao deserto, e andaram caminho de três dias no deserto de Etã, e acamparam-se em Mara.
8 ויסעו מפני החירת ויעברו בתוך הים המדברה וילכו דרך שלשת ימים במדבר אתם ויחנו במרה
9 E partiram de Mara e vieram a Elim; e em Elim havia doze fontes de águas e setenta palmeiras, e acamparam-se ali.
9 ויסעו ממרה ויבאו אילמה ובאילם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים ויחנו שם
10 E partiram de Elim e acamparam-se junto ao mar Vermelho.
10 ויסעו מאילם ויחנו על ים סוף
11 E partiram do mar Vermelho e acamparam-se no deserto de Sim.
11 ויסעו מים סוף ויחנו במדבר סין
12 E partiram do deserto de Sim e acamparam-se em Dofca.
12 ויסעו ממדבר סין ויחנו בדפקה
13 E partiram de Dofca e acamparam-se em Alus.
13 ויסעו מדפקה ויחנו באלוש
14 E partiram de Alus e acamparam-se em Refidim; porém não havia ali água, para que o povo bebesse.
14 ויסעו מאלוש ויחנו ברפידם ולא היה שם מים לעם לשתות
15 Partiram, pois, de Refidim e acamparam-se no deserto do Sinai.
15 ויסעו מרפידם ויחנו במדבר סיני
16 Partiram do deserto do Sinai e acamparam-se em Quibrote-Hataavá.
16 ויסעו ממדבר סיני ויחנו בקברת התאוה
17 E partiram de Quibrote-Hataavá e acamparam-se em Hazerote.
17 ויסעו מקברת התאוה ויחנו בחצרת
18 E partiram de Hazerote e acamparam-se em Ritma.
18 ויסעו מחצרת ויחנו ברתמה
19 E partiram de Ritma e acamparam-se em Rimom-Perez.
19 ויסעו מרתמה ויחנו ברמן פרץ
20 E partiram de Rimom-Perez e acamparam-se em Libna.
20 ויסעו מרמן פרץ ויחנו בלבנה
21 E partiram de Libna e acamparam-se em Rissa.
21 ויסעו מלבנה ויחנו ברסה
22 E partiram de Rissa e acamparam-se em Queelata.
22 ויסעו מרסה ויחנו בקהלתה
23 E partiram de Queelata e acamparam-se no monte Sefer.
23 ויסעו מקהלתה ויחנו בהר שפר
24 E partiram do monte Sefer e acamparam-se em Harada.
24 ויסעו מהר שפר ויחנו בחרדה
25 E partiram de Harada e acamparam-se em Maquelote.
25 ויסעו מחרדה ויחנו במקהלת
26 E partiram de Maquelote e acamparam-se em Taate.
26 ויסעו ממקהלת ויחנו בתחת
27 E partiram de Taate e acamparam-se em Tera.
27 ויסעו מתחת ויחנו בתרח
28 E partiram de Tera e acamparam-se em Mitca.
28 ויסעו מתרח ויחנו במתקה
29 E partiram de Mitca e acamparam-se em Hasmona.
29 ויסעו ממתקה ויחנו בחשמנה
30 E partiram de Hasmona e acamparam-se em Moserote.
30 ויסעו מחשמנה ויחנו במסרות
31 E partiram de Moserote e acamparam-se em Benê-Jaacã.
31 ויסעו ממסרות ויחנו בבני יעקן
32 E partiram de Benê-Jaacã e acamparam-se em Hor-Hagidgade.
32 ויסעו מבני יעקן ויחנו בחר הגדגד
33 E partiram de Hor-Hagidgade e acamparam-se em Jotbatá.
33 ויסעו מחר הגדגד ויחנו ביטבתה
34 E partiram de Jotbatá e acamparam-se em Abrona.
34 ויסעו מיטבתה ויחנו בעברנה
35 E partiram de Abrona e acamparam-se em Eziom-Geber.
35 ויסעו מעברנה ויחנו בעציון גבר
36 E partiram de Eziom-Geber e acamparam-se no deserto de Zim, que é Cades.
36 ויסעו מעציון גבר ויחנו במדבר צן הוא קדש
37 E partiram de Cades e acamparam-se no monte Hor, no fim da terra de Edom.
37 ויסעו מקדש ויחנו בהר ההר בקצה ארץ אדום
38 Então, Arão, o sacerdote, subiu ao monte Hor, conforme o mandado do SENHOR; e morreu ali, no quinto mês do ano quadragésimo da saída dos filhos de Israel da terra do Egito, no primeiro dia do mês.
38 ויעל אהרן הכהן אל הר ההר על פי יהוה וימת שם בשנת הארבעים לצאת בני ישראל מארץ מצרים בחדש החמישי באחד לחדש
39 E era Arão da idade de cento e vinte três anos, quando morreu no monte Hor.
39 ואהרן בן שלש ועשרים ומאת שנה במתו בהר ההר
40 E ouviu o cananeu, rei de Arade, que habitava o sul da terra de Canaã, que chegavam os filhos de Israel.
40 וישמע הכנעני מלך ערד והוא ישב בנגב בארץ כנען בבא בני ישראל
41 E partiram de Hor e acamparam-se em Zalmona.
41 ויסעו מהר ההר ויחנו בצלמנה
42 E partiram de Zalmona e acamparam-se em Punom.
42 ויסעו מצלמנה ויחנו בפונן
43 E partiram de Punom e acamparam-se em Obote.
43 ויסעו מפונן ויחנו באבת
44 E partiram de Obote e acamparam-se nos outeirinhos de Abarim, no termo de Moabe.
44 ויסעו מאבת ויחנו בעיי העברים בגבול מואב
45 E partiram dos outeirinhos de Abarim e acamparam-se em Dibom-Gade.
45 ויסעו מעיים ויחנו בדיבן גד
46 E partiram de Dibom-Gade e acamparam-se em Almom-Diblataim.
46 ויסעו מדיבן גד ויחנו בעלמן דבלתימה
47 E partiram de Almom-Diblataim e acamparam-se nos montes de Abarim, defronte de Nebo.
47 ויסעו מעלמן דבלתימה ויחנו בהרי העברים לפני נבו
48 E partiram dos montes de Abarim e acamparam-se nas campinas dos moabitas, junto ao Jordão, de Jericó.
48 ויסעו מהרי העברים ויחנו בערבת מואב על ירדן ירחו
49 E acamparam-se junto ao Jordão, desde Bete-Jesimote até Abel-Sitim, nas campinas dos moabitas.
49 ויחנו על הירדן מבית הישמת עד אבל השטים בערבת מואב
50 E falou o SENHOR a Moisés, nas campinas dos moabitas, junto ao Jordão, de Jericó, dizendo
50 וידבר יהוה אל משה בערבת מואב על ירדן ירחו לאמר
51 Fala aos filhos de Israel e dize-lhes Quando houverdes passado o Jordão para a terra de Canaã,
51 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי אתם עברים את הירדן אל ארץ כנען
52 lançareis fora todos os moradores da terra diante de vós e destruireis todas as suas figuras; também destruireis todas as suas imagens de fundição e desfareis todos os seus altos;
52 והורשתם את כל ישבי הארץ מפניכם ואבדתם את כל משכיתם ואת כל צלמי מסכתם תאבדו ואת כל במתם תשמידו
53 e tomareis a terra em possessão e nela habitareis; porquanto vos tenho dado esta terra, para possuí-la.
53 והורשתם את הארץ וישבתם בה כי לכם נתתי את הארץ לרשת אתה
54 E por sortes herdareis a terra segundo as vossas famílias; aos muitos, a herança multiplicareis, e, aos poucos, a herança diminuireis; onde a sorte sair a alguém, ali a terá; segundo as tribos de vossos pais, tomareis as heranças.
54 והתנחלתם את הארץ בגורל למשפחתיכם לרב תרבו את נחלתו ולמעט תמעיט את נחלתו אל אשר יצא לו שמה הגורל לו יהיה למטות אבתיכם תתנחלו
55 Mas, se não lançardes fora os moradores da terra de diante de vós, então, os que deixardes ficar deles vos serão por espinhos nos vossos olhos e por aguilhões nas vossas costas e apertar-vos-ão na terra em que habitardes.
55 ואם לא תורישו את ישבי הארץ מפניכם והיה אשר תותירו מהם לשכים בעיניכם ולצנינם בצדיכם וצררו אתכם על הארץ אשר אתם ישבים בה
56 E será que farei a vós como pensei fazer-lhes a eles.
56 והיה כאשר דמיתי לעשות להם אעשה לכם
Números 34
1 Falou mais o SENHOR a Moisés, dizendo
1 וידבר יהוה אל משה לאמר
2 Dá ordem aos filhos de Israel e dize-lhes Quando entrardes na terra de Canaã, esta há de ser a terra que vos cairá em herança a terra de Canaã, segundo os seus termos.
2 צו את בני ישראל ואמרת אלהם כי אתם באים אל הארץ כנען זאת הארץ אשר תפל לכם בנחלה ארץ כנען לגבלתיה
3 A banda do sul vos será desde o deserto de Zim até aos termos de Edom; e o termo do sul vos será desde a extremidade do mar Salgado para a banda do oriente,
3 והיה לכם פאת נגב ממדבר צן על ידי אדום והיה לכם גבול נגב מקצה ים המלח קדמה
4 e este termo vos irá rodeando do sul para a subida de Acrabim e passará até Zim; e as suas saídas serão do sul a Cades-Barnéia; e sairá a Hazar-Adar e passará a Azmom;
4 ונסב לכם הגבול מנגב למעלה עקרבים ועבר צנה והיה תוצאתיו מנגב לקדש ברנע ויצא חצר אדר ועבר עצמנה
5 rodeará mais este termo de Azmom até ao rio do Egito; e as suas saídas serão para a banda do mar.
5 ונסב הגבול מעצמון נחלה מצרים והיו תוצאתיו הימה
6 Acerca do termo do ocidente, o mar Grande vos será por termo; este vos será o termo do ocidente.
6 וגבול ים והיה לכם הים הגדול וגבול זה יהיה לכם גבול ים
7 E este vos será o termo do norte desde o mar Grande marcareis até ao monte Hor.
7 וזה יהיה לכם גבול צפון מן הים הגדל תתאו לכם הר ההר
8 Desde o monte Hor, marcareis até à entrada de Hamate; e as saídas deste termo serão até Zedade.
8 מהר ההר תתאו לבא חמת והיו תוצאת הגבל צדדה
9 E este termo sairá até Zifrom, e as suas saídas serão em Hazar-Enã; este vos será o termo do norte.
9 ויצא הגבל זפרנה והיו תוצאתיו חצר עינן זה יהיה לכם גבול צפון
10 E por termo da banda do oriente marcareis de Hazar-Enã até Sefã.
10 והתאויתם לכם לגבול קדמה מחצר עינן שפמה
11 E este termo descerá desde Sefã até Ribla, para a banda do oriente de Aim; depois, descerá este termo e irá ao longo da borda do mar de Quinerete para a banda do oriente.
11 וירד הגבל משפם הרבלה מקדם לעין וירד הגבול ומחה על כתף ים כנרת קדמה
12 Descerá também este termo ao longo do Jordão, e as suas saídas serão no mar Salgado; esta vos será a terra, segundo os seus termos em roda.
12 וירד הגבול הירדנה והיו תוצאתיו ים המלח זאת תהיה לכם הארץ לגבלתיה סביב
13 E Moisés deu ordem aos filhos de Israel, dizendo Esta é a terra que tomareis em sorte por herança, a qual o SENHOR mandou dar às nove tribos e à meia tribo.
13 ויצו משה את בני ישראל לאמר זאת הארץ אשר תתנחלו אתה בגורל אשר צוה יהוה לתת לתשעת המטות וחצי המטה
14 Porque a tribo dos filhos dos rubenitas, segundo a casa de seus pais, e a tribo dos filhos dos gaditas, segundo a casa de seus pais, já receberam; também a meia tribo de Manassés recebeu a sua herança.
14 כי לקחו מטה בני הראובני לבית אבתם ומטה בני הגדי לבית אבתם וחצי מטה מנשה לקחו נחלתם
15 Já duas tribos e meia tribo receberam a sua herança daquém do Jordão, de Jericó, da banda do oriente, ao nascente.
15 שני המטות וחצי המטה לקחו נחלתם מעבר לירדן ירחו קדמה מזרחה
16 Falou mais o SENHOR a Moisés, dizendo
16 וידבר יהוה אל משה לאמר
17 Estes são os nomes dos homens que vos repartirão a terra por herança Eleazar, o sacerdote, e Josué, filho de Num.
17 אלה שמות האנשים אשר ינחלו לכם את הארץ אלעזר הכהן ויהושע בן נון
18 Tomareis mais de cada tribo um príncipe, para repartir a terra em herança.
18 ונשיא אחד נשיא אחד ממטה תקחו לנחל את הארץ
19 E estes são os nomes dos homens da tribo de Judá, Calebe, filho de Jefoné;
19 ואלה שמות האנשים למטה יהודה כלב בן יפנה
20 e, da tribo dos filhos de Simeão, Samuel, filho de Amiúde;
20 ולמטה בני שמעון שמואל בן עמיהוד
21 da tribo de Benjamim, Elidade, filho de Quislom;
21 למטה בנימן אלידד בן כסלון
22 e, da tribo dos filhos de Dã, o príncipe Buqui, filho de Jogli;
22 ולמטה בני דן נשיא בקי בן יגלי
23 dos filhos de José, da tribo dos filhos de Manassés, o príncipe Haniel, filho de Éfode;
23 לבני יוסף למטה בני מנשה נשיא חניאל בן אפד
24 e, da tribo dos filhos de Efraim, o príncipe Quemuel, filho de Siftã;
24 ולמטה בני אפרים נשיא קמואל בן שפטן
25 e, da tribo dos filhos de Zebulom, o príncipe Elizafã, filho de Parnaque;
25 ולמטה בני זבולן נשיא אליצפן בן פרנך
26 e, da tribo dos filhos de Issacar, o príncipe Paltiel, filho de Azã;
26 ולמטה בני יששכר נשיא פלטיאל בן עזן
27 e, da tribo dos filhos de Aser, o príncipe Aiúde, filho de Selomi;
27 ולמטה בני אשר נשיא אחיהוד בן שלמי
28 e, da tribo dos filhos de Naftali, o príncipe Pedael, filho de Amiúde.
28 ולמטה בני נפתלי נשיא פדהאל בן עמיהוד
29 Estes são aqueles a quem o SENHOR ordenou que repartissem a herança pelos filhos de Israel na terra de Canaã.
29 אלה אשר צוה יהוה לנחל את בני ישראל בארץ כנען
Números 35
1 E falou o SENHOR a Moisés nas campinas dos moabitas, junto ao Jordão, de Jericó, dizendo
1 וידבר יהוה אל משה בערבת מואב על ירדן ירחו לאמר
2 Dá ordem aos filhos de Israel que, da herança da sua possessão, dêem cidades aos levitas, em que habitem; e também aos levitas dareis arrabaldes ao redor delas.
2 צו את בני ישראל ונתנו ללוים מנחלת אחזתם ערים לשבת ומגרש לערים סביבתיהם תתנו ללוים
3 E terão estas cidades para habitá-las; porém os seus arrabaldes serão para os seus gados, e para a sua fazenda, e para todos os seus animais.
3 והיו הערים להם לשבת ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכשם ולכל חיתם
4 E os arrabaldes das cidades que dareis aos levitas, desde o muro da cidade para fora, serão de mil côvados em redor.
4 ומגרשי הערים אשר תתנו ללוים מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב
5 E de fora da cidade, da banda do oriente, medireis dois mil côvados, e da banda do sul, dois mil côvados, e da banda do ocidente, dois mil côvados, e da banda do norte, dois mil côvados, e a cidade no meio; isto terão por arrabaldes das cidades.
5 ומדתם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה ואת פאת נגב אלפים באמה ואת פאת ים אלפים באמה ואת פאת צפון אלפים באמה והעיר בתוך זה יהיה להם מגרשי הערים
6 Das cidades, pois, que dareis aos levitas haverá seis cidades de refúgio, as quais dareis para que o homicida ali se acolha; e, além destas, lhes dareis quarenta e duas cidades.
6 ואת הערים אשר תתנו ללוים את שש ערי המקלט אשר תתנו לנס שמה הרצח ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר
7 Todas as cidades que dareis aos levitas serão quarenta e oito cidades, juntamente com os seus arrabaldes.
7 כל הערים אשר תתנו ללוים ארבעים ושמנה עיר אתהן ואת מגרשיהן
8 E as cidades que derdes da herança dos filhos de Israel, do que tiver muito, tomareis muito; e, do que tiver pouco, tomareis pouco; cada um dará das suas cidades aos levitas, segundo a sua herança que herdar.
8 והערים אשר תתנו מאחזת בני ישראל מאת הרב תרבו ומאת המעט תמעיטו איש כפי נחלתו אשר ינחלו יתן מעריו ללוים
9 Falou mais o SENHOR a Moisés, dizendo
9 וידבר יהוה אל משה לאמר
10 Fala aos filhos de Israel e dize-lhes Quando passardes o Jordão à terra de Canaã,
10 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי אתם עברים את הירדן ארצה כנען
11 fazei com que vos estejam à mão cidades que vos sirvam de cidades de refúgio, para que ali se acolha o homicida que ferir a alguma alma por erro.
11 והקריתם לכם ערים ערי מקלט תהיינה לכם ונס שמה רצח מכה נפש בשגגה
12 E estas cidades vos serão por refúgio do vingador do sangue; para que o homicida não morra, até que esteja perante a congregação no juízo.
12 והיו לכם הערים למקלט מגאל ולא ימות הרצח עד עמדו לפני העדה למשפט
13 E, das cidades que derdes, haverá seis cidades de refúgio para vós.
13 והערים אשר תתנו שש ערי מקלט תהיינה לכם
14 Três destas cidades dareis daquém do Jordão, e três destas cidades dareis na terra de Canaã; cidades de refúgio serão.
14 את שלש הערים תתנו מעבר לירדן ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען ערי מקלט תהיינה
15 Serão de refúgio estas seis cidades para os filhos de Israel, e para o estrangeiro, e para o que se hospedar no meio deles, para que ali se acolha aquele que ferir a alguma pessoa por erro.
15 לבני ישראל ולגר ולתושב בתוכם תהיינה שש הערים האלה למקלט לנוס שמה כל מכה נפש בשגגה
16 Porém, se a ferir com instrumento de ferro, e morrer, homicida é; certamente o homicida morrerá.
16 ואם בכלי ברזל הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח
17 Ou, se a ferir com pedra à mão, de que possa morrer, e ela morrer, homicida é; certamente o homicida morrerá.
17 ואם באבן יד אשר ימות בה הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח
18 Ou, se a ferir com instrumento de madeira que tiver na mão, de que possa morrer, e ela morrer, homicida é; certamente morrerá o homicida.
18 או בכלי עץ יד אשר ימות בו הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח
19 O vingador do sangue matará o homicida encontrando-o, matá-lo -á.
19 גאל הדם הוא ימית את הרצח בפגעו בו הוא ימיתנו
20 Se também a empurrar com ódio, ou com intento lançar contra ele alguma coisa, e morrer;
20 ואם בשנאה יהדפנו או השליך עליו בצדיה וימת
21 ou por inimizade a ferir com a sua mão, e morrer, certamente morrerá o feridor; homicida é; o vingador do sangue, encontrando o homicida, o matará.
21 או באיבה הכהו בידו וימת מות יומת המכה רצח הוא גאל הדם ימית את הרצח בפגעו בו
22 Porém, se a empurrar de improviso, sem inimizade, ou contra ela lançar algum instrumento sem desígnio;
22 ואם בפתע בלא איבה הדפו או השליך עליו כל כלי בלא צדיה
23 ou sobre ela fizer cair alguma pedra sem o ver, de que possa morrer, e ela morrer, e ele não era seu inimigo nem procurava o seu mal,
23 או בכל אבן אשר ימות בה בלא ראות ויפל עליו וימת והוא לא אויב לו ולא מבקש רעתו
24 então, a congregação julgará entre o feridor e o vingador do sangue, segundo estas leis.
24 ושפטו העדה בין המכה ובין גאל הדם על המשפטים האלה
25 E a congregação livrará o homicida da mão do vingador do sangue, e a congregação o fará voltar à cidade do seu refúgio onde se tinha acolhido; e ali ficará até à morte do sumo sacerdote, a quem ungiram com o santo óleo.
25 והצילו העדה את הרצח מיד גאל הדם והשיבו אתו העדה אל עיר מקלטו אשר נס שמה וישב בה עד מות הכהן הגדל אשר משח אתו בשמן הקדש
26 Porém, se de alguma maneira o homicida sair dos termos da cidade do seu refúgio, onde se tinha acolhido,
26 ואם יצא יצא הרצח את גבול עיר מקלטו אשר ינוס שמה
27 e o vingador do sangue o achar fora dos termos da cidade do seu refúgio, se o vingador do sangue matar o homicida, não será culpado do sangue.
27 ומצא אתו גאל הדם מחוץ לגבול עיר מקלטו ורצח גאל הדם את הרצח אין לו דם
28 Pois deve ficar na cidade do seu refúgio, até à morte do sumo sacerdote; mas, depois da morte do sumo sacerdote, o homicida voltará à terra da sua possessão.
28 כי בעיר מקלטו ישב עד מות הכהן הגדל ואחרי מות הכהן הגדל ישוב הרצח אל ארץ אחזתו
29 E estas coisas vos serão por estatuto de direito a vossas gerações, em todas as vossas habitações.
29 והיו אלה לכם לחקת משפט לדרתיכם בכל מושבתיכם
30 Todo aquele que ferir a alguma pessoa, conforme o dito das testemunhas, matarão o homicida; mas uma só testemunha não testemunhará contra alguém para que morra,
30 כל מכה נפש לפי עדים ירצח את הרצח ועד אחד לא יענה בנפש למות
31 e não tomareis expiação pela vida do homicida, que culpado está de morte; antes, certamente morrerá.
31 ולא תקחו כפר לנפש רצח אשר הוא רשע למות כי מות יומת
32 Também não tomareis expiação por aquele que se acolher à cidade do seu refúgio, para tornar a habitar na terra, até à morte do sumo sacerdote.
32 ולא תקחו כפר לנוס אל עיר מקלטו לשוב לשבת בארץ עד מות הכהן
33 Assim, não profanareis a terra em que estais; porque o sangue faz profanar a terra; e nenhuma expiação se fará pela terra por causa do sangue que se derramar nela, senão com o sangue daquele que o derramou.
33 ולא תחניפו את הארץ אשר אתם בה כי הדם הוא יחניף את הארץ ולארץ לא יכפר לדם אשר שפך בה כי אם בדם שפכו
34 Não contaminareis, pois, a terra na qual vós habitareis, no meio da qual eu habitarei; pois eu, o SENHOR, habito no meio dos filhos de Israel.
34 ולא תטמא את הארץ אשר אתם ישבים בה אשר אני שכן בתוכה כי אני יהוה שכן בתוך בני ישראל
Números 36
1 E chegaram os cabeças dos pais da geração dos filhos de Gileade, filho de Maquir, filho de Manassés, das famílias dos filhos de José, e falaram diante de Moisés e diante dos maiorais, cabeças dos pais dos filhos de Israel.
1 ויקרבו ראשי האבות למשפחת בני גלעד בן מכיר בן מנשה ממשפחת בני יוסף וידברו לפני משה ולפני הנשאים ראשי אבות לבני ישראל
2 E disseram O SENHOR mandou dar esta terra a meu senhor por sorte em herança aos filhos de Israel; e a meu senhor foi ordenado pelo SENHOR que a herança do nosso irmão Zelofeade se desse a suas filhas.
2 ויאמרו את אדני צוה יהוה לתת את הארץ בנחלה בגורל לבני ישראל ואדני צוה ביהוה לתת את נחלת צלפחד אחינו לבנתיו
3 E, casando-se elas com algum dos filhos das outras tribos dos filhos de Israel, então, a sua herança seria diminuída da herança de nossos pais e acrescentada à herança da tribo de quem forem; assim, se tiraria da sorte da nossa herança.
3 והיו לאחד מבני שבטי בני ישראל לנשים ונגרעה נחלתן מנחלת אבתינו ונוסף על נחלת המטה אשר תהיינה להם ומגרל נחלתנו יגרע
4 Vindo também o Ano do Jubileu dos filhos de Israel, a sua herança se acrescentaria à herança da tribo daqueles com quem se casarem; assim, a sua herança será tirada da herança da tribo de nossos pais.
4 ואם יהיה היבל לבני ישראל ונוספה נחלתן על נחלת המטה אשר תהיינה להם ומנחלת מטה אבתינו יגרע נחלתן
5 Então, Moisés deu ordem aos filhos de Israel, segundo o mandado do SENHOR, dizendo A tribo dos filhos de José fala bem.
5 ויצו משה את בני ישראל על פי יהוה לאמר כן מטה בני יוסף דברים
6 Esta é a palavra que o SENHOR mandou acerca das filhas de Zelofeade, dizendo Sejam por mulheres a quem bem parecer aos seus olhos, contanto que se casem na família da tribo de seu pai.
6 זה הדבר אשר צוה יהוה לבנות צלפחד לאמר לטוב בעיניהם תהיינה לנשים אך למשפחת מטה אביהם תהיינה לנשים
7 Assim, a herança dos filhos de Israel não passará de tribo em tribo; pois os filhos de Israel se chegarão cada um à herança da tribo de seus pais.
7 ולא תסב נחלה לבני ישראל ממטה אל מטה כי איש בנחלת מטה אבתיו ידבקו בני ישראל
8 E qualquer filha que herdar alguma herança das tribos dos filhos de Israel se casará com alguém da geração da tribo de seu pai; para que os filhos de Israel possuam cada um a herança de seus pais.
8 וכל בת ירשת נחלה ממטות בני ישראל לאחד ממשפחת מטה אביה תהיה לאשה למען יירשו בני ישראל איש נחלת אבתיו
9 Assim, a herança não passará de uma tribo a outra; pois as tribos dos filhos de Israel se chegarão cada uma à sua herança.
9 ולא תסב נחלה ממטה למטה אחר כי איש בנחלתו ידבקו מטות בני ישראל
10 Como o SENHOR ordenara a Moisés, assim fizeram as filhas de Zelofeade.
10 כאשר צוה יהוה את משה כן עשו בנות צלפחד
11 Pois Macla, e Tirza, e Hogla, e Milca, e Noa, filhas de Zelofeade, se casaram com os filhos de seus tios.
11 ותהיינה מחלה תרצה וחגלה ומלכה ונעה בנות צלפחד לבני דדיהן לנשים
12 Das famílias dos de Manassés, filho de José, elas foram mulheres; assim, a sua herança ficou na tribo da família de seu pai.
12 ממשפחת בני מנשה בן יוסף היו לנשים ותהי נחלתן על מטה משפחת אביהן
13 Estes são os mandamentos e os juízos que mandou o SENHOR pela mão de Moisés aos filhos de Israel nas campinas dos moabitas, junto ao Jordão, de Jericó.
13 אלה המצות והמשפטים אשר צוה יהוה ביד משה אל בני ישראל בערבת מואב על ירדן ירחו
